כאשר האמריקאים לכדו את סדאם חוסיין הם דאגו לצלם ולהקרין ברחבי העולם, שוב ושוב ושוב, כיצד חייליהם מחטטים בשערותיו ובפיו הפתוח – כאילו היה כלב עזוב בתחנה של צער בעלי חיים. לאחרונה הודלפו לעולם צילומים של סדאם בתחתונים. לא ידוע אם כאשר האמריקאים והבריטים תפסו את נשיא יוגוסלביה מילושביץ’ הם חיטטו בשערו ובין שיניו – ידוע שהם לא פיזרו תמונות כאלה ברחבי העולם. הם גם לא צילמו – או לפחות לא הקרינו – את הסרבי הזקן בתחתונים.
מה ההבדל? – תשאלו את עצמכם.
דומה שהאמריקאים מצליחים לפרש לא נכון את העולם בו הם חיים, או לפחות את העולם שמחוץ לגבולותיהם. למשל, הם שוכנעו על ידי אי אלה מומחים כביכול שהגבר הערבי המוסלמי נשבר כאשר משפילים את גבריותו. או אז הוא נעשה חלש, כנוע וצייתן. הנחיות אלה יושמו בכלא אבו גרייב בעיראק ובמחנה המעצר במפרץ גואנטאנמו שבקובה, ומן הסתם במתקני כליאה אמריקאים אחרים. התוצאה: התמונות המגעילות פורנוגרפיות שכולנו ראינו, וערימות של עדויות כתובות מפורטות עוד יותר. אחד האנשים שהיו אחראים להפצת הצילומים האחרונים של סדאם בתחתונים הסביר שהמחשבה שהינחתה את הפרסום היתה שהתמונה המביכה תערער את אחרוני התומכים של סדאם בעירק… אין צורך לומר שתחושת העלבון בוודאי השיגה את ההיפך, ושעיראקים רבים שלא נימנו כלל על תומכיו זעמו על עצם הפגיעה בכבודו של מי שהיה נשיא מדינתם, ובעקיפין גם בכבודם.
וכך גם ביחס לקוראן. התפיסה האמריקאית היתה שביזוי הקוראן יישבור את רוחם של האסירים המוסלמים – וגם כאן הצליחו להשיג בדיוק את ההיפך. ברגע זה המוני מוסלמים בעולם, שאולי היו אדישים למחצה בכל הנוגע לעיראק ואפגניסטן, זועמים על אמריקה בגלל הפגיעה בספר הקדוש. ואין צורך להיות אדם דתי כדי להזדעזע כאשר אדם זר רומס ומטנף ספר המקודש בתרבותך.
הבעיה היא שהאמריקאים – כמו איפריאליסטים אחרים במהלך ההיסטוריה – לא הפנימו את העיקרון הבסיסי ביותר ביחסי אנוש. ללא העיקרון הזה נגזר עליהם לשגות שוב ושוב ולחרבש לעצמם את העיגולים יותר טוב משיכלו לעשות זאת תועמלנים של האויב. ללא העיקרון הזה נגזר גם על הישראלים לחרבש לעצמם את העיגולים בארץ הזאת, ולכן קשה לצפות לשיפור במצבנו הפוליטי בעתיד.
מהו העיקרון? – אין פשוט ממנו: האדם השני, גם אם חזותו שונה משלך, גם אם הוא דובר שפה אחרת, מאמין בדת אחרת, אוכל מאכלים שונים משלך, וכולי – הוא אדם כמוך. מה שמקומם אותך מקומם אותו, מה שפוגע בכבודך פוגע בכבודו, מה שחיוני בעיניך חיוני גם בעיניו. ברגע שאתה תופס את העיקרון הזה ומפנים אותו, הכל נעשה הרבה יותר ברור, כפי שאמר הילל הזקן לפני די הרבה זמן… אצלנו, למשל, אילו היו מנהיגי המדינה מביאים בחשבון שהעם הפלסטיני אינו שונה מאיתנו, וכמונו וכמו כל עם אחר לא ישלים עם חיים תחת כיבוש זר, לא היינו נקלעים לקטסטרופה המתמשכת הנקראת "הסכסוך המזרח-תיכוני". אילו הבינו האמריקאים והבריטים שכמה שיותר תשפיל את העיראקי / אפגני / פקיסטני / ערבי כך יותר הוא ישנא אותך ויבקש להתנקם, אולי לא היו עושים מה שעשו ועדיין עושים לאנשים הנמצאים ברגע זה תחת שליטתם.
מעניין שהרבה יותר קל להם להפנים את העיקרון הפשוט כאשר מדובר באירופאים – לפיכך נהגו בעלי הברית בכבוד בגרמנים אחרי מלחמת העולם השנייה, ולפיכך לא הקרינו לעולם תמונות משפילות של נשיא יוגוסלביה לשעבר מילושביץ’.
יש כאן לקח חשוב מאוד. מעניין כמה אנשים בישראל קלטו אותו.
יש להניח ש"המומחים" שהשתתפו בדברים האלה חלקם באים מקרבנו, בעיקר אלה שעיסוקים בשבירת אנשים וב"פסיכולוגיית המונים" החביבה על צה"ל בטיפול בפלשתינאים, ולאחרונה גם כנגד "עם ישראל". השימוש בשהשפלה מינית ורוחנית נובע גם מן השיטות שיישמו הנאצים, ודוקא הצליחו במקרה ההוא המוכר לנו. מעבר לנקודה האתית שאת מעלה, חושב לדעתי להדגיש דוקא נקודה תועלתית שאנשים שוכחים. האמצעים האלה, שבהתחלה מפתחים אותם כביכול נגד "אויב" כלשהו שהוא קרבן כשר בעיני כולם, במהרה מופנים נגד אנשים באופן כללי, בעיקר אנשים שמאימים על עמדות הכוח השלטוניות. דוגמא לכך קיבלנו עכשיו עם הסוס הטרויאני, עוד פיתוח שנועד לצרכי מודיעין צבאיים, ומהר מאד זלג לשימוש "נגד עם ישראל" כולו, כיון שכאשר יש אמצעים, תמיד יש להם שימוש. מה שנחשף בעקיפין בלבד (אין מידע ישיר) מן הפעילות של ארצות הברית בגואנטנמו ואבו רראייב, מעורר חשש רב שמישהו מנסה לפתח סוסים טרויאנים המוניים, בתחום של שליטה פוליטית באוכלוסייות גדולות.
מאמר נכון, רק כדאי להוסיף שכשארה"ב תפסה את מילושביץ’ זה לא היה במסגרת כיבוש סרביה והיו לה את כל הסיבות לא להרגיז את העם הסרבי (משום שכבר היה שם משטר פרו-אמריקאי) אלא להעביר את העניין במראית-עין של פרוצדורה חוקית ועניינית.
ההשפלה הפומבית של צדאם מוכיחה בדיוק שכלום מהיומרות האלו לא התקיים בעראק. שם זו מלחמת כיבוש שבמהלכה לא רק מפציצים, שודדים ורוצחים אלא משפילים את העם ואת שליטיו.
יורם בר-חיים
לאירית,
סוסים טרוייאנים(הממוחשבים לפחות) מעולם לא פותחו לצרכי מודיעין צבאי אלא דווקא פותחו על ידי מתבגרים משועממים, מעין גרסה אלקטרונית לגרפיטי או להשלכת אבנים על חלונות בית הספר. לעומת זאת האינטרנט עצמה היא דוגמה מצויינת לישום צבאי שזלג לשימוש אזרחי…
לאלישע,
נראה לי שיש הבדל רב בין פעולה צבאית שיש לה מטרה לפגוע באשמים כאשר יש פגיעה נלווית בחפים מפשע, לבין פעולה שכל מטרתה היא פגיעה בחפים מפשע שמוגדרים כאשמים. ההפצצה על הערים הגרמניות בשלהי המלחמה נעשתה כפעולת ענישה ולא כפעולה צבאית גרידא. זה כמו הטבח בכפר הוייטנמי מאי-לאי. אין כאן שום ענין צבאי.
יש אבל מקרים שונים לגמרי, שבהם יש סמיכות בין אוכלוסיה אזרחית לצבאית ואז יש דילמה. היום אנחנו יודעים בדיעבד שלו הופצץ מחנה ריכוז או השמדה בשנת 42 לפחות באותו מקום לא היה ממשיך הרצח הנורא. הידע הזה קיים רק היום ובדיעבד זו לא חוכמה לקבל החלטות. אבל היה מספיק ידע, למי שרצה לדעת כמובן, על תוכניות הנאצים, על מה שהם כבר עשו ומה סביר שיעשו.
בכל מקרה נראה לי שצריך אסונות בסדר גודל כזה כדי להצדיק פגיעה באוכלוסיה אזרחית, אם בכלל. לא הייתי מתלבטת אותן התלבטויות בישראל של היום, בה יש אולי צורך של בעלי השררה להחזיק את האוכלוסיה בחרדה וליזום ולתחזק פחד קיומי, אבל אין עוד באמת סכנה קיומית (לפחות כל זמן שישראל עוד לא פעלה נגד אירן וליבתה את הלהבות בפינה הזו)
איריס שלום,
ממה שאני מבין מתגובתך יש מקרים שבהם מוצדקת פגיעה בחפים מפשע, אם הדבר נעשה כדי לעצור מעשי רצח. אינני מבין מה קנה המידה המצדיק (לדעתך) פעולה כזו.
אם, לפי אומדנים שונים, פצצה איראנית שתשוגר לעבר ישראל תגרום ל800 אלף הרוגים (בערך כמו מספר היהודים שנרצחו במחנה ההשמגה טרבלינקה)
האם יש אז הצדקה לפגוע האוכלוסיה אזרחית חפה מפשע באירן כדי למנוע את הרצח הזה?
לאלישע,
כנראה שלא הסברתי את עצמי נכון אם זה מה שהבנת. ראשית אני לא בטוחה שיש הצדקה לרצח של חפים מפשע. אני רק אומרת שיש מקומות להתלבטות, ששם יש דילמה. אין לי שם החלטה מראש.
בענין אירן, אני לא מבינה את השאלה. גם אם יש לאירן פצצה גרעינית, אני מאמינה שזה יהיה משגה נוראי לעשות וליזום משהו נגד זה. זה שיש להם פצצה לא אומר שהם יעשו איתה משהו. מה שיכול לגרום לרצח המוני של ישראלים, זו פעולה יזומה של ישראל בחסות ארצות הברית, או פעולה של ארצות הברית בביצוע ישראלי, אם תרצה. ואז כבר בכל מקרה לא יהיה מקום לדילמה, כי היוזמה תהיה ישראלית אמריקנית ומול התגובה אין מה לעשות. האירנים יביאו לנו אותה ממקום לא צפוי.
בתור אזרחית של מדינה שיש לה פצצות אטום וראשי מדינה שעוד לא הוכיחו בינה רבה, אני מודאגת בעיקר מהם.
לגבי הסוס הטרויאני הזה, דווחים בעיתונות דוקא מובילים למסקנה שכתבתי למעלה (בעיקר אצל "עניין מרכזי" אם אתה רואה אותו כאמין. בלשונו – הוירוס נמצא בשימוש על ידי זרועות בטחון שונות בישראל, דבר שיעמוד לטובת החשודים אם וכאשר יוגשו כתבי אישום…סתם ולא פירש). אבל, לא התכוונתי לסוסים ממוחשבים אלא בתור מטאפורה כניראה לא מוצלחת. הכוונה שיש בארצות הברית הרבה השקעה בכיוון של מניפולציות על ציבורים גדולים, פרופגנדה, וטרור פסיכולוגי המופנה כלפי אוכלוסיות שלמות. הטכנולוגיה ודאי משנית לכוונות.
יש שיר של שלום חנוך שאומר דברים דומים.
מה זה "לחרבש את העיגולים"??
מעולם לא נתקלתי בביטוי הזה.
מה פירוש "לחרבש לעצמם את העיגולים"?
לאירית
בהנחה שאכן מתקיים מאמץ כזה, אז כן האמצעים בהחלט משניים לכוונות. ובוודאי שמאמץ כזה ידע לנצל כל התקדמות טכנולוגית לצרכיו.
עד כאן אני מסכים, איזה מאמץ?
יחס הבוז לערבי הוא מחלה ישראלית שסבלו ממנה כבר אנשי העליות הראשונות, ובשיאה הוא יצר שירים מסוג "ערבי זקן/צולע ומסכן/’תחתן עם ערבייה/צולעת מסכנה וכו’ וכו’". על שירים כאלו חונכנו (אנו ילידי הארץ) מילדות. חינוך כזה נעשה לחלק מאישיותנו ולא קל להתנער ממנו. לעתים נדמה לך שאתה מעל ומעבר לתוויות, אך קונפליקט או הפתעה כלשהי מעלים אותו מאובך. אכן, רבים מאנשי "השמאל הנאור", נוסח שלום עכשיו וימינה, עדיין מעדיפים הפרדה והתנתקות (התנתקות – איזה גאון השרון הזה בשימוש במילים) על חיים בצוותא במדינה רחבה מן הים עד הירדן השייכת לכל אזרחיה. הם לא רוצים שותפות עם מסכנים וצולעים. אל תזהו אותי אתם, הם אומרים בלבם.
ניראה שהחידוש היחיד הוא קצת טכנולוגי במובן זה שיש ניסיון "מדעי" כביכול לבסס תיאוריות גזעניות, וגם לשייך אידיאולוגיות/אמונה דתית למבנה גנטי כלשהו, או למבנה פסיכולוגי אישיותי שניתן למניפולציה באמצעות לוחמה פסיכולוגית (כמו הדברים שמנתה יעל לוטן – פרסום התמונות, העינויים והדימויים המיניים, והשלכת קוראן לשירותים).
לאירית,
חוששני שנפלה אי הבנה ביננו, שכתבת "דוגמא לכך קיבלנו עכשיו עם הסוס הטרויאני, עוד פיתוח שנועד לצרכי מודיעין צבאיים…" אני הבנתי שהתכוונת ש"סוסים טרויינים" פותחו על ידי צבאות מלכתחילה ואז זלגו לשימוש אזרחי, כמו למשל מטוסי סילון. זו הטעות שראיתי ואותה תיקנתי.
את כנראה התכוונת לסוס הטרוייני הספציפי הזה.
וגם כאן נפלה טעות 🙂 הסוס הזה פותח על ידי מיכאל האפרתי(אזרח משועמם) והוא באמת ניסה למכור אותו לגורמי בטחון שונים(אזרחיים, צבאיים ומשטרתיים) האיש עצור כעת בלונדון.
בכל מקרה אני לא זלזלתי וחלילה לי מלזלזל, כמו פיתוחים צבאיים גם הציניות שלי לעיתים זולגת…
לחיים ברעם,
האם נכונה התיזה שהאמריקאים הפציצו את יפאן בפצצות אטומיות מצד אחד כנקמה על גרירתם למלחמה(פרל הארבור), ומצד שני בכדיי ל"הראות" לקומוניסטים את "הצעצוע" החדש. הרי כבר היה ברור בסוף המלחמה שגרמניה הולכת להפסיד, ושהכוח "האדום" הולך להוות גורם משמעותי מאוד באירופה.
את גרמניה לא הפציצו בשל מה שנקרא "תיאוריית הדומינו". הם ידעו שהם חייבים חזית חזקה אל מול הקומוניסטים, והריסתה של גרמניה בנשק האטומי היה בעצם שומט מתחת לרגליהם את האפשרות לבנות חזית שכזו.
אשמח לתגובתך
אשאל כאן ביטוי ממישהו אחר, אתה "ממסך" את האמת על ידי השלכת דברים ביחד שכביכול מגחיכים את הנקודה. אך בלא הצלחה. ישנן תופעות הקשורות זו לזו, ואין זה כלל מגוחך או קונספירטיבי במובן השלילי. הקשרים בין הון, שלטון ובטחון – שולחים גרורות ממאירות למקומות רבים. אמרת רמדיה, אפשר להיכנס לדיון מה בדיוק קרה שם, ואולי תתפלא שגם זה מוביל לסוסים הטרויאנים ולאותה מאפיה, ובסופו של דבר אלה גם עושי דבריו של חוג בוש המופרע. אותה צורת חשיבה מובילה גם להרעלת המונים, גם לתורות גזעניות ושתלטניות, וגם לניצול ושעבוד עד כדי עבדות של עובדים, אזרחים, ומי שלא שייך. זה שאנשים כמוך תמיד מנסים להביא את הטיעון לאבסורד, הוא חלק מאותו "מיסוך", אבל נידמה שזה כבר לא ממש עובד. הקשרים הסמויים והגלויים בין פעילויות שונות ומזיקות, מתחיל להיחשף ממילא. אך גם אם לא רואים את הפרצופים בטלויזיה כחשודים בתחנת משטרה, טביעות האצבעות של האידיאולוגיות האלה, מצביעות על מקורן המשותף. סדאם חוסיין והיטלר ? אולי בוש והיטלר, יותר מתאים ?
נידמה לי שכדאי שתקרא את העיתונים היום לגבי האנשים שהפיצו את הוירוס הזה, שני בכירים מהשב"כ, ולא סתם, אבטחת אישים ?? מעניין.
אז אולי טעית כאשר ביטלת את מה שכתבתי בזילזול, על המקור של התוכנה הזו ? וסליחה שכתבתי לך "ליורם" קודם, פשוט טעיתי בקריאת השם.
אני מניח שלשוני בהתנהגות כלפי סאדם מצד אחד ומילושביץ מצד שני יש גם סיבות גזעניות. ייתכן שאותן סיבות, הכרתיות או תת-הכרתיות, גרמו לעובדה ששתי ערים יאפניות הותקפו בנשק גרעיני אבל את גרמניה לא פקדה התקפה כזו. נכון שההפצצות בגרמניה לא היו עדינות אבל היה בכל זאת שוני בהתייחסות ובתוצאות בשטח.
מאמר די נאיבי.
מספר נקודות:
1. סדאם הוא רוצח בדם קר.
למרות שכרוצח הוא זכאי למשפט הוגן,
עדיין לא מפריעה לי "ההשפלה" שלו.
אם היטלר היה נתפס ומצולם – גם אז זו
הייתה השפלה?
2. מה הקשר לסוסים טרויאנים לכל הרוחות?
למה לא נזכיר גם את וירוס השפעת,
חטיפות ע"י חייזרים, רמדיה
וה"דוגמניות"?
3. וציטוט לסיום:
"מהו העיקרון? – אין פשוט ממנו: האדם השני, גם אם חזותו שונה משלך, גם אם הוא דובר שפה אחרת, מאמין בדת אחרת, אוכל מאכלים שונים משלך, וכולי – הוא אדם כמוך. מה שמקומם אותך מקומם אותו, מה שפוגע בכבודך פוגע בכבודו, מה שחיוני בעיניך חיוני גם בעיניו"
גם אם הוא אדם כמוני, הרי שמה שמקומם אותי לא בהכרח יקומם אותו.
סדרי עדיפויות וסולם ערכים הם גם עניין תרבותי.
אנחנו לא ממש יודעים מי זה האפרתי הזה, אם הוא אזרח משועמם או משהו אחר. וגם לא יגידו לנו. אבל שני השותפים שלו בעסק הם אנשי שב"כ בכירים, כך שלא הייתי קוראת לו אזרח משועמם, אלא איש מערכת הבטחון ולא משועמם בכלל. גם אם הוא רק חבר שלהם, או שותף עסקי, זה לא בדקיו "אזרח" רגיל. הם לא נוהגים להתחבר עם משוררי דלות או עם אנשי רוח אנרכיסטים. הסיפור מסריח מפיתוח בטחוני (המפר את כל החוקים כמובן) שנגנב על ידי אנשי שב"כ שהכירו אותו או פתחו אותו בשירות המדינה, ועשו ממנו כסף ועבירות לרוב בארץ ובחו"ל. כמובן, בידיעה שהם "חסינים" לתמיד. ובסופו של דבר, הם באמת חסינים. זו הבדיחה העצובה.
אני לצערי לא מוצאת בזה שום בדל הומור. זה מצב של חונטה, או paramilitares
שמוביל להתפוררות.
לחיים שלום,
פיתוח פצצת האטום הושלם לאחר כניעת גרמניה הנאצית. הפיצוץ הגרעיני הראשון, באלמוגורדו ניו מקסיקו התרחש חדשים מספר לאחר סיום המלחמה באירופה.
הטענה כאילו האמריקנים לא תקפו ערים גרמניות בשל סיבות "תת הכרתיות", היא פשוט לא נכונה היסטורית.
לגבי הטענה כי הערים הגרמניות זכו לשוני בהתייחסות: אין זה מדוייק, בלשון המעטה.עד תום המלחמה 75% משטחן של הערים הגרמניות הפך לעיי חורבות, ולפי אומדנים שונים כמיליון וחצי אזרחים (חפים מפשע) נהרגו באותן הפצצות מן האויר.
סקרן אנוכי לדעת, לו אתם, אנשי השמאל העיקבי הייתם פעילים באותה תקופה, האם היו נשמעים מקרבכם קולות כנגד ההפצצות האלה? האם הייתה קמה תנועה הקוראת לטייסי בנות הברית לסרב לקחת חלק בפשעי מלחמה כנגד אוכלוסיה אזרחית חפה מפשע? או אולי אני טועה?
אני לא יודע מה הייתי כאיש שמאל אנגלי חושב על דרזדן (דוגמא קיצונית), אבל אני כן יודע מה היה כל מי שאינו איש שמאל עושה בקשר לנאציזם אילו היה גרמני…
אגב, אם אתה חושב שמותר היה להרוג אזרחים גרמנים, למה אתה חושב שאסור לפלסטינים להרוג אזרחים ישראלים ?
ואודיסאוס היה מלך איתקה.
לאלישע,
התשובה שלי כמובן היפותטית, אבל לו הייתי חייה אז אני רק יכולה לקוות ולהאמין שהייתי מתנגדת להפצצה של אזרחים חפים מפשע גם אם הם הילדים של אלברט שפר (ואולי דווקא בגלל זה, הם מספיק נענשו עם כזה אבא). ההפצצה הזו נעשתה מסיבות של ענישה ונקם. אם בזמן הזה האמריקנים היו מפציצים כוחות גרמניים ליד מחנות ריכוז, זה משהו אחר. במקום זה, הם רצו לגרום לדמורליזציה של האוכלוסיה, שלמעשה גם לא עזרה. ההפצצות הללו עזרו לגרמנים לגייס את האחרונים (ילדים וזקנים שהיו פטורים קודם) שנותרו למתקפה האחרונה, ועזרו לפרופגנדה הנאצית שתיארה את בנות הברית כרע המוחלט.
מעבר לשיקולים הפרקטיים, כמובן שמוסרית זה רע בעיני.
רק לנ.ב. בדרך כלל אותם עבריינים שמפרים את החוק במסגרת עבודתם הרשמית, מתגלים גם כעבריינים בחייהם האזרחיים. אך בשני המצבים הם מטיפים מוסר ל"שמאלנים" שאינם דואגים מספיק לעם ישראל.
הסוס הטרויאני פותח ע"י צבא אתונה במלחמתו נגד טרויה.
מ.ש.ל.
זה לא היה צבא אתונה, מהעיר אתונה בקושי נשלחו חיילים.
זה היה צבא אכאי (קבוצה אתנית ששלטה אז על ערי יוון) בעיקר מספרטה ומיקנה (אם להאמין לאיליאדה, כמובן).
הסוס הוא אגדה, אבל הוגה הרעיון (באפוס) היה אודיסאוס איש איתקה.
צבא יוון המאוחד, או לפחות צבא של כמה ערי מדינות ביחד. מנלאוס, שהלנה היתה אשתו, היה כמדומני, ספרטני.
בעניין ההפצצות על מחנות ההשמדה: גם אם נניח שהדבר היה יוצא אל הפועל, היו נגרמות אבידות בקרב אוכלוסיה אזרחית חפה מפשע שהתגוררה בערים ובעיירות הסמוכות לאותם אתרים, וגם בקרב אזרחים פולנים ואחרים שהועסקו במחנות ובסביבתם בעבודות שירות שונות. תסכימי איתי שהדבר הזה היה גורם לדילמה קשה: הצלת יושבי המחנות במחיר פגיעה באוכלוסיה חפה מפשע? מה דעתך?
דילמה דומה עמדה בפני הבריטים בזמן שלונדון הופצצה ע"י רקטות וי ששוגרו מצרפת. כדי להפסיק את שיגור הטילים (שגרמו אבידות כבדות בנפש). ידוע היה למודיעין הבריטי שבאתרי השיגור מועסקים אזרחים צרפתיים רבים, וגם עובדי כפיה מארצות אחרות, אך למרות זאת הוחלט להפציץ את האתרים. ובכך להפסיק- לפחות חלקית- את שיגור הטילים אל אנגליה.
לדעתי העיקרון שאין פוגעים באוכלוסיה אזרחית בכל מקרה יכול להביא לתוצאות איומות, כפי שזה מודגם בשני המקרים שהוזכרו כאן.
מדיניות החוץ האמריקנית – רייגניזם מול קיסינג’ר
— קישור —
מאמר זה הוא ניסיון להבין את מדיניות החוץ האמריקנית הנוכחית – כפי שהתפתחה מימי רייגן ויושמה בקווים רייגניסטים בולטים בתקופת ממשל בוש הנוכחי -דווקא כפיתוח אנטיתזה למדיניותו של האיש שנחשב לאדריכל הגדול של המדיניות האמריקנית בתקופת ממשל ניקסון: ד"ר הנרי קיסינג’ר – מפשיר המלחמה הקרה, אבי מדיניות הדטנט וגישת הרב-קוטביות במערכת הבין לאומית (כתחליף לבי-פולריות של תקופת המלחמה הקרה), ומציב הגישה המערכתית של מאזן כוחות ביחס למערכת הבין לאומית.
באמת, רק לשמוע את הזוהמה הציונית, המצווחת על "הילדים נפגעי-החרדה בשדרות!!!!!!" אבל – כאשר נרצחו – נ?ר?צ?חו?!!! – אחד-עשר ילדים צעירים, בהפלת פצצה בת-טונה – מה תגובת התשקורת?
"יחי האפיפיור – אופס, הרמטכ"ל החדש!!"
אבל, שה*פלשתינים* יפסיקו את הטרור………
אלישע – כשתתמוך, כמוני, בפירוק *כ??ל* הנשק הגרעיני עלי-אדמות, באשר הוא, ובחיסול *כ??ל* הכורים הגרעיניים עלי-אדמות, באשר הם – אז, ו?ר?ק א?ז, אסכים אתך.
איריס שלום,
הנה זימנה לנו המציאות המזרח תיכונית מקרה מצער של פגיעה בחפים מפשע. כוונתי להריגתם של שני פלסטינים ואזרח סיני מפגז מרגמה שנורה, עד כמה שאני מבין, ע"י "פטריוטים איסלמים" והנה, כאן בדיוק הבעיה שאנו דנים בה: למשגרי המרגמות ידוע היטב כי בחממות של ישובי גוש קטיף מועסקים פלסטינים רבים, ולמרות זאת אין הם נרתעים משיגור פגזי מרגמה לשם, בידיעה ברורה שגם בני עמם עלולים להפגע (כפי שאירע לצערנו).
מהדעתך, האם יש מצב שבו הפטריוטים האיסלמים מתלבטים בשאלה האם לשגר פגזים אל עבר חממות ישובי גוש קטיף במצב הזה?.או שאין להם כלל פיקפוקים מוסריים כלשהם?
ושאלה נוספת: חרשתי את אתרי האינטרנט של הרשות הפלסטינית, וגם את אתרי האירגונים האיסלמיים, ולא מצאתי שום הודעת גינוי למעשה הזה, גם לא בקשה או דרישה להפסיק את הירי הזה, הפוגע בבני עמם. העובדה הזו מוזרה,לא?
,י
לדניאל קלטי הסופר
ביום בו יחדלו האייתולות להכריז מעל כל במה כי הם רוצים בהשמדתה של מדינת ישראל, וביום שבו כל אומות העולם (ללא יוצא מן הכלל) יפרקו מרצונן החופשי את מאגרי הנשק שלהן, והמטיפים במסגדים של עזה יחדלו מלהשוות את היהודים לחיידקי איידס, חי נפשי שאז אסכים איתך. ולא רק זאת-אני מבטיחך חגיגית שאז נעשן שנינו את הקאלומט (מקטרת השלום האינדיאנית) ביחד עם אנשי חמאס וג’יאהד שהפכו לפציפיסטים, כשלרגלינו נמר עם גדי ירבצו, וזאב עם כבש יגורו, וזאת לאחר שהנמר והזאב יהונדסו גנטית למינים אוכלי עשב, (אחרת יקרה משהו לא נעים לגדי ולכבש).
לאלישע,
אחרי שהפנת את תשומת ליבי לדיון שעוד ממשיך כאן חזרתי. אני בכל זאת לא מבינה למה אתה שואל אותי אם לארגונים שירו את המרגמות לעבר החממות היו התלבטויות מוסריות. איך אני אמורה לדעת? לצערי הידע שלי בערבית אפסי ואני לא מבקרת באתרים של הארגונים הללו.
זה גם לא משנה לי אם הם מתלבטים או לא. אם הייתי חלק מהם זה היה משנה לי. אני מחנכת את הילדים שלי להתנהגות מסויימת לפי ערכים שאני מאמינה בהם ולא לפי מה שמאמינים ההורים של הילדים האחרים בכיתה. אם אני מאמינה שזה לא מוסרי ולא נכון להכות אז לא מכים, ואם הם חוטפים מכות אז אנסה לברר למה ולטפל בבעית השורש, כיוון שהמכות הן בדרך כלל רק סימפטום למשהו ואני לא מאמינה בטיפול סימפטומטי. בכל מקרה הפתרון שלי לא יהיה שהם יחטיפו בחזרה.
לאיריס,
ההודעה שלך מזכירה באופן חשוד את הטכניקה היענית המפורסמת לפתרון סובייקטיבי של בעיות.
האם גם במקרה של אונס(שאף הוא ברב המקרים רק סימפטום לבעיה) לדעתך אין להעניש את האנס אלא לברר את גורמי העומק, סיבות השורש וכו.?
אגב, מה אם סיבות העומק וגורמי השורש הם רשעות אינושית טובה? או בהמיות כובשת? או אפילו סתם קנאה וצרות עין יפה, מה אז? אז מותר להגיב? או שגם אז ננסה לדבר אל ליבו של החלאה ולא ננסה חלילה להחטיף חזרה.
גם במעלות וגם בכביש החוף וכנראה גם במקומות אחרים ירו "פטריוטים ישראלים" על בני עמם (כולל ילדים). אבל לך יש בטוח קן טעמים לא להשוות בין יהודים "לפונדמנטליסטים"
לחיים,
איפה ראית בהודעה שלי משהו על "להעניש" בכלל. יש לי בהחלט משהו נגד טיפול בבעיות שהוא רק סימפטומטי. אם מישהו אונס ותמיד תופסים אותוו וכולאים אותו והוא משתחרר ועשוה זאת שוב, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? שהוא לא אנס את ביתם אלא רק את נכדתם?
בהחלט צריך לברר גם את גורמי האונס ולטפל בהם, כדי למנוע את הישנותו.
אני לא מבינה מה זה "רשעות צרופה" או "בהמיות כובשת" כגורם. מה, האנס פשוט נולד כזה? אם ככה נולדים אנשים, הרי שהייתי מצפה למצוא את המחלה הזו במשפחות שלמות. אבל אנסים הם דווקא אנשים מכל הצבעים והגזעים ואין להם שושלת משפחתית מסגירה.
להגיב אפשר תמיד, אני רק מאמינה שהמחיר כבד ולא כדאי. אם מישהי נאנסת חס וחלילה ויכולה לצאת מזה דרך תגובה (אלימה או מתוחכמת יותר) זה משהו אחר מאשר ליזום את הציד האישי ואם היא יצאה מזה יש לה אחריות ללכת ולהתלונן כדי שאחרות לא יפלו קורבן. יש הרבה דרכים להגיב.
בתור אזרחית של מדינה שכל ימיה מגיבה (המדינה) ולא מבליגה, עוד לא ראיתי את ההצלחות הגדולות שזה מביא.
כלפי אנסים, רוצחי-ילדים וכיו"ב, אלימות זה טוב. גם כנקמה, נטו. זוהי דעתי, זו תמיד היתה דעתי וזו לעולמי-עולמים גם תהיה דעתי – נקמה היא דבר יפהפה ומכובד.
יחד עם זאת, בתחום המדיני – *י?ש?*, באמת, בסכסוך הזה מדינה אנסית, שתמדנית, פנאטית ורוצחת – אבל, זו ל?א פלשתין בדיוק; לא אף מדינה ערבית. נהפוך-הוא…
לאיריס,
חלאתיות היא תכונה שחוצה גזעים ויבשות ובכל ציבור אינושי עלי אדמות ממוזמביק ועד מונטנגרו ישנם חלאות. זו לא מחלה, זו בחירה, ברב המקרים של אדם חזק המבין יפה יפה את העולם הסובב אותו ומוצא דרך אפקטיבית לנצל זאת ללא יותר מדי עכבות מוסריות. איך זה שאין לו עכבות מוסריות? או שהוא טיפש מספיק או שהוא חכם מספיק, לא צריך יותר. בטח לא גנים מקולקלים או ילדות קשה או כל תירוץ אחר
שנח לייחס כדי להמנע משאלת הרוע.
האם בעולם מושלם, אוטופיה, גן העדן עלי אדמות לא יהיו חולרות? לא יהיו פושעים ואנסים? יהיו. הדרך היחידה למגר את הרוע האינושי היא למגר את האינושות. למעשה, ברוב המקרים(אם לא בכולם) האידיאולוגיות הרצחניות ביותר שמו להן למטרה את מיגורו המוחלט הרוע.
לדניאל,
אני קצת מסכים אתך בעניין ענישה, אני לא חושב שמטרת כליאה היא בהכרח שיקום, לפעמים ישנם אנשים שצריך לכלוא. ואכן רוצחי ילדים נמנים בעני כגרועים שפושעים שראויים לענישה הכבדה ביותר.
ואם בתחום המדיני עסקינן, מה הוא אם כן זה הקרוי אדם אשר עוצר רכב על אם הדרך יורה ורוצח אם הרה ואת ארבעת בנותיה והכל בשם מאבקו בכיבוש? כיצד נעניש את זה ואת שולחיו?
או זה ילוד חוה אשר יושב באוטובוס עמוס נוסעים. נשים גברים וטף ובהינד עפעף רוצחם, גודם אבריהם מענה נפשם ומשחית צלם אנוש שלהם? האין נקם ושילם?
ומה עם מי, שיושב לו, בהנאה, במטוס, *יודע*, שיש מתחתיו בניין, עם עשרות ילדים – ובכל-זאת לוחץ על הכפתור? "מרגיש רק חבטה קלה"?