הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-19 ביוני, 2005 17 תגובות

זיכויו של הזמר מייקל ג’קסון מ-10 סעיפי אישום, בהם התעללות מינית בילד בן 13, קשירת קשר לביצוע חטיפה וניסיון לשכר ילד, הוא עילה טובה לנוח מעט מבעיות המזרח התיכון ולשקוע בבעיות של אחרים, לדון בשאלות מעניינות אבל בלי מעורבות פוליטית דחוסה, אינטנסיבית, אישית ורגשית. הזיכוי מעלה מספר שאלות. האם שיטת המושבעים עדיפה או נחותה מהשיטה הנהוגה אצלנו, של שופטים מקצועיים? האם מושבעים מושפעים מדעת קהל יותר משופטים מקצועיים? האם עובדת היותו של ג’קסון אישיות ציבורית מוכרת ונערצת על ידי רבים מקלה עימו אצל מושבעים מאשר אצל שופטים? האם היותו איש עשיר ועתיר נכסים פעלה לטובתו אצל המושבעים?

האם ההרכב האתני של מושבעים שיחק דווקא לטובתו בשיטת הפוך על הפוך, כלומר המושבעים רצו להוכיח כי גם בלי ייצוג של שחורים הנאשם השחור לא קופח?


אין לי דעה נחרצת בנושא. הרעיון הבסיסי המונח בשיטת המושבעים הוא נכון: העם ישפוט, ולא שופטים שהם מינוי של הממשל וזרוע מוארכת שלו. אולם אנו יודעים כי "העם" הוא ראי של כל הרעות החולות של החברה: גזענות, דעות קדומות, שטיפת מוח. בכדי שהעם ישפוט משפט צדק צריך משטר ומערכת ערכים שבראש מעיינם הצדק והשוויון. איפה יש היום דבר כזה?


יחד עם זאת אנו יודעים שהעם אינו מקשה אחת, ויש בו לא מעט פרטים שמצליחים לעמוד כחומה בצורה מול שטיפת המוח של ערכים שליליים ולשמור על שיקול דעת עצמאי והומני. מושבעים מהזן הזה, הינם בוודאי תופעה שיש להתברך בה.


תומכי שיטת המושבעים טוענים כי שופטים שלעתים קרובות היו בעבר תובעים מטעם המדינה נוטים באופן טבעי לטובת השלטון. הם מוסיפים כי הכרעות של 12 בני אדם שנבחרו באקראי תמיד עדיפה על הכרעות שופט ששגרת העבודה שחקה אותו. הם יקשיבו ביתר תשומת לב לעדים ולמהלך המשפט.


חסידי שיטת השופטים המקצועיים סבורים כי קל לשבות את ליבם של מושבעים ב"טריקים ושטיקים" ונואם מוכשר יהלך עליהם קסם, יסיט את תשומת ליבם ויערפל את שיקול דעתם. לדעתם, שופטים מקצועיים לא נתונים למניפולציות של רטוריקה, בין של התביעה בין של ההגנה, ויותר קשה להוליכם שולל בדברי חלקלקות. המציאות הוכיחה כי שופטים מקצועיים, שאמורים להיות חסינים מהשפעות חיצוניות בגלל חותם המומחיות שהם נושאים עימם, סובלים מכל הכשלים האפשריים. הם באמת נוטים לכיוון הממשל, הם באים בדרך כלל משורות התביעה ששירתה את השלטון, נשחקים וליבם נעשה גס בכל הקשור לזכויות אדם. כמובן לא כולם, אבל רבים.


כל אחד יכול לעשת תרגיל מחשבתי קטן. הבה נניח ששיטת המושבעים פועלת בישראל של היום. 12 מושבעים יהודים שהיו נבחרים על פי תכנת מחשב, האם היו מזכים נאשם ערבי שעל פי כתב האישום התעלל מינית בנער יהודי? הניחוש שלי, אין לנאשם הערבי סיכוי.


האם יש לו סיכוי אצל שופטים מקצועיים בישראל? מצבו לא יהיה שונה.


מחקרים הוכיחו כי שופטים יהודים מפלים נאשמים ערבים לרעה ונוטים להרשיעם גם כאשר יש יותר מספק סביר באשר לאשמתם. ראו משפט רצח דני כ"ץ, שכל ערכאות המשפט בישראל הרשיעו נאשמים ערבים אף על פי שבדיקה לא משוחדת של הממצאים הוכיחו כי המורשעים פשוט לא יכלו להיות הרוצחים.


בישראל הגזענית של משטר כיבוש ואפרטהייד, של אפליית ערבים המעוגנת בחוק גם בתחומי ישראל של הקו הירוק, עיוותי דין לא היו נמנעים אילו היינו עוברים לשיטת המושבעים.


כך הדבר גם באשר לאילי הון ואישי שלטון. הן בשיטת המושבעים והן בשיטת השופטים המקצועיים, מצבם של העשירים יהיה תמיד טוב יותר מאלה של חסרי האמצעים.


העובדה שמייקל ג’קסון היה יכול להרשות לעצמו פרקליט צמרת ולשלם לו 10 מיליון דולר, שיחקה ללא ספק תפקיד מכריע בזיכויו. כך היה גם בישראל עם המיליונר אלי הורוביץ, יו"ר חברת התרופות טבע, שהעומד לדין על העלמת מס. הוא שכר עורכי דין יקרים שאחד מהם היה גם חבר אישי של יו"ר חבר השופטים בבית המשפט העליון, תיאודור אור, איתו הוא מבלה חופשות שנתיות.


תיאודור אור לא סבר שהוא צריך לפסול את עצמו והתוצאה לא אחרה לבוא: הורוביץ, שהורשע בבית המשפט המחוזי, זוכה בבית המשפט העליון. הכסף והקשרים האישיים עשו את שלהם.


יתכן ודווקא כאשר מדובר באישי שלטון, עדיפה שיטת המושבעים, מאשר שופטים מקצועיים. בתי המשפט בישראל זיכו מספר ניכר של אישי שלטון שהואשמו בשחיתות, בטענה המוזרה "שלא היו מודעים" למעשיהם. כמו למשל מי שהיה יו"ר הסוכנות שמחה דיניץ (לשעבר חבר כנסת ושגריר ישראל בארה"ב) או שר התחבורה הנוכחי מאיר שטרית, שהועמד לדין שעה ששימש כגזבר הסוכנות.


באווירה השוררת בישראל היום של "מושחתים נמאסתם", יש להניח כי שיטת המושבעים היתה הרבה פחות ידידותית לאישי שלטון מאשר השופטים המקצועיים.


אלו הם רק כמה כיווני מחשבות בנושא, והמגיבים בוודאי יוסיפו דברי בינה וחוכמה.


הפולחן הביטחוני – כימים ימימה


לאחר מלחמת יום כיפור התפתחה אופנה של הכאה על חטא אצל עיתונאים שנהגו לפאר ולשרת את הממסד השלטוני והצבאי. "לא שאלנו שאלות, לא הקשינו על המערכת, קיבלנו מה שהצבא והממשלה האכילו אותנו והעברנו זאת הלאה אל הקוראים. הרדמנו את עם ישראל". כך הם קוננו.


אבל הלקחים לא נלמדו לטווח ארוך. מרבית העיתונאים והפרשנים הצבאיים  חזרו לסורם, וממשיכים לשמש כרמקול של המערכת. לאחרונה ראינו זאת במרוכז. ראיונות רבים, בכל כלי התקשורת העיקריים, עיתונות כתובה, טלוויזיה ורדיו, עם היוצאים והנכנסים בראש מערכת הטרור הממלכתי.


ראשון בתור היה הרמטכ"ל היוצא משה יעלון. כל הראיונות (שאני קראתי ושמעתי) היו מסכת הלל ושבחים. ביטוי אופייני לחנופה לאיש אנו מוצאים בדבריו של כתב "הארץ" ארי שביט, שהקדים לראיון עם יעלון את המלים הבאות: "בעמדות הכוח הישראליות של העשור הנוכחי לא היה אדם נקי ממנו. ערכי וסגפן, ישר וצנוע, ישראלי מעידן אחר. איש אמת". על כך הגבתי בעיתון כי כדברים האלה קראתי בראיון שעשה בשעתו כתב "פרבדה" עם שמש העמים לאחר שהצליח להכניס מיליוני אנשים לכתרים, סגרים, מחסומים ומחנות מעצר.


אחרי הראיונות עם הרמטכ"ל היוצא הפציצו אותנו העיתונים, הטלוויזיה והרדיו בסוף שבוע מרוכז בראיונות עם ראש השב"כ היוצא אבי דיכטר. שוב חוזר הניגון. דברי שבח והלל על האיש. נתנו לו לשפוך מלים ככל שרצה. קח מיקרופון ולוש אותו כחפצך. אין שאלות מאתגרות, אין פקפוקים. בכל זאת האיש עסק בכמה מעשי רצח "פה ושם". בכל זאת, יתכן ונצטרך לאכול בעוד זמן את הפירות הבאושים של ההוצאות להורג ללא משפט שדיכטר מתגאה בבעלות עליהן. אפילו עיתונאים כמו ירון לונדון, שמעת לעת מגלה סימנים מעודדים של אי הליכה בתלם, נשבו בקסמו ונוטרלו.


עם חיבוקים כאלה מהתקשורת, אין פלא שדיכטר נראה ונשמע כמי שבלע כדור "חגיגת" או שניים.


עוד לא הצלחנו להתאושש ממבול המחמאות על דיכטר, והנה מופיע שטף חדש של כתבות פולחן על הרמטכ"ל החדש דן חלוץ ועל המינויים החדשים שלו. הוא גדול, הוא נפלא, וסבב המינויים החדש שלו, עין לא שזפה כזאת, אם לשפוט לפי הכתבים שמשתחווים לרגליו אפיים ארצה. ומה יש לנו בסך הכל? אותם אנשים מסתובבים בקרוסלה ומחליפים תפקידים. אפשר לחשוב, איזה חידוש גדול. אבל הכתבים הצבאיים ממש מתמוגגים. רואים מיד "שיש בעל בית" וניכר "סגנון ניהול חדש" וכו’ וכו’. להקיא מרוב חנופה והתבטלות.


ורק תנועת "יש גבול" הזכירה לנו שהרמטכ"ל החדש נושא באחריות לטבח אזרחים וילדים בעזה, טבח שלא הדיר שינה מעיניו.


המיליונרים החדשים


אמנם המתנחלים שופכים אש וגופרית על בית המשפט העליון שהחליט כי לא נפל דופי בחוק "פינוי פיצוי", אבל צריך לראות זאת בשיטת "כאילו". כלומר, המתנחלים הבינו כי מתחוללת בישראל עסקה כלכלית שאין כמוה בעולם. ככל שהם מגדפים יותר את הממשלה והשופטים כך גדל גשם המענקים הכלכליים על המתנחלים. אחרי שגידפו את שרון וממשלתו, הם קיבלו את הצעת החוק הממשלתית "פינוי ופיצוי" שהבטיחה להם מיליונים. הם לא הסתפקו בכך והוסיפו לערכת הקללות עוד כמה קילו, והתוצאה: ועדת משנה של ועדת הכספים בראשותם של איש מרצ חיים אורון ומי שהיה שר האוצר אצל רבין אברהם שוחט, הגדילה את הפיצויים בעוד כמה מיליונים, והכנסת אישרה זאת. המתנחלים עדיין לא היו מרוצים, והעצימו את הנאצות לווליום מחריש אזניים, התוצאה: בית המשפט העליון החליט להוסיף לכל משפחה עוד כמה מאות אלפי שקלים. אבל גם זה לא מספק אותם. אשר על כן הוסיפו לשק החבטות שלהם עוד דברי בלע, אוזן לא שמעה, והתוצאה, משרד החינוך הודיע כי ישקיע בקייטנות לילדי גוש קטיף 13 מיליון שקל. מה יש לדבר, אפילו הגרמנים לא שפכו כספים בנדיבות כזו לניצולים שחירפו אותם.


במקום שהמתנחלים ישלמו פיצויים לעם ישראל על המיליארדים שהשקיעו בהם בשנות פלישתם לאדמה לא להם, על הקרקע הזולה שקיבלו, על הסיוע בבניית הווילות, על ההגנה שהצבא העניק להם, על המשכורות לבעלי משרות ציבוריות שהומצאו בשפע, מדפנים אותם שוב במיליארדים.


הלב מתפוצץ כאשר חושבים מה ניתן היה לעשות במיליארדים האלה: למלא את סל התרופות בביטוח הבריאות בתרופות מצילות חיים ולא לתת לאנשים לגסוס עד מוות מסרטן ומחלות קשות אחרות, לממן אלף רפורמות בחינוך, לשפר בטיחותית את רשת הכבישים הקיימת ולהציל מאות בני אדם שחייהם נקפדים בתאונות דרכים, לבנות תעשייה, להקים רשת רכבות שתחבר את כל הארץ וגם רכבות קלות בערים הגדולות, ולא היה צריך לקצץ בצורה אכזרית כל כך בקצבאות הביטוח הלאומי לקשישים, לילדים, למובטלים ולאמהות החד הוריות.


מאחורי המלל הפטריוטי והדתי של חבורת המתנחלים הגזענים, מסתתרת לה תאוות בצע מכוערת.


כיפה אדומה בנוסח שרת החינוך והתרבות


זוכרים את סיפור כיפה אדומה? היא לא יודעת שהזאב בלע את סבתה ושוכב במיטתה מחופש, פניה מכוסים בשביס, וצורתה מעט שונה מהמוכר לה. היא שואלת: למה יש לך לוע כזה גדול? כדי שאוכל לבלוע אותך, הוא עונה, וזינק מהמיטה ובלע אותה.


אז יש לנו גרסה מעט מודרנית של כיפה אדומה בפי שרת החינוך והתרבות לימור לבנת. מדוע אנו צריכים רפורמה? שאלה הלימור עם גומת החן התמימה על פניה בכנס בגליל? ולפתע עטתה את כסות הזאבה וענתה: בכדי שילדינו יוכלו להרוג ערבים יותר טוב בכלי הנשק החדשים והמתוחכמים של המחר.


והנה עוד סאגה חינוכית בנוסח ישראל: אלוף פיקוד המרכז יאיר נווה הדיח מפקד פלוגה מתפקידו בגלל שהחליט לא לירות כדורי גומי ורימוני גז מדמיע על פלסטינים שהפגינו נגד גדר האפרטהייד ליד הכפר בודרוס, משום שבקהל היו ילדים ונשים. אלוף הפיקוד החליט כי המ"פ לא גילה "תקיפות ודבקות במטרה".


ואני נזכר במונח יודונאצים שטבע פרופ’ ישעיהו ליבוביץ המנוח.


הידד לארגנטינה – מתי בישראל?


בית המשפט העליון בארגנטינה ביטל את החוקים שהעניקו חנינה לקצינים הרוצחים שביצעו פשעי מלחמה ומעשי זוועה בימי הדיקטטורה הפאשיסטית של חונטת הגנרלים ששלטה בארגנטינה בשנים 1976-1983.


עתה ניתן יהיה להעמיד את הרוצחים והפושעים לדין.


לצד הידד לשופטים בארגנטינה ולנשיא קירשנר שבירך על כך, זו תזכורת לנו, איזו דרך ארוכה עוד צריכה ישראל לצעוד כדי להגיע לשלב הזה. בית המשפט העליון בארגנטינה נוטע בי תקווה כי הרוצחים והפושעים ששירתו ומשרתים בצבא, בשב"כ ובמשטרת הכיבוש שחמקו בינתיים מעונש, עוד יתנו את הדין. מי שביצעו פשעי מלחמה, כמו ח"כ אהוד יתום מהליכוד שרצח שבויים וקיבל חנינה מבית המשפט העליון, לא ינקו.


אולי עוד יבוא יום, ובית משפט עם הרכב שופטים אחר יבטל את החנינה, יכריז עליה כבלתי חוקית, ויסלול את הדרך להעמדה לדין.

תגובות
נושאים: מאמרים

17 תגובות

  1. Gadi הגיב:

    Just to clarify: jurors are not randomly selected, but rather both defense attourney and prosecuter can eliminate a certain number of jurors. This is the method by which some of the more egregious biases are eliminated

  2. איציק הגיב:

    בשיטת המושבעים היו צריכים להוסיף גם ערבים למושבעים. 20% מהמושבעים היו צריכים להיות ערבים.

  3. voire dire הגיב:

    כבר שנים עולה הנושא של מושבעים מעת לעת כפתרון למערכת המשפט. הרי הסיבה שאין פה מושבעים (כמו תקנות לשעת חירום) היא היותה של ישראל קולוניה נחותה שילידיה אינם ראויים לכהן במשרה אזרחית זו. לדעתי זהו פתרון קוסמטי לבעיה עמוקה יותר בחברה הישראלית. ראשית, זהו עול כספי ניכר על הציבור, שנית בסופו של דבר בשל קוטנה של ישראל אי אפשר יהיה להבטיח שהמושבעים מנותקים מספיק מבעלי אינטרסים. יש סרט חביב "המושבעת" או משהו כזה בתרגום חופשי על ניסיון של המפיה להשפיע על מושבעת בעת דיון. פה זה לא יהיה סרט אלא שגרה. מעבר לכך, השופטים שלנו לעולם לא יסכימו שיטלו מהם את הכוח, ויש להם מספיק צידוקים אמיתיים לשלול שיטה זו, שמקובלת רק בחלק מן העולם. כמובן, מי שיהנה מהשיטה הם עורכי הדין, שיכולים להפגין הרבה יותר וירטואוזיות ומגוון של כישורים בשילוב שבין שיפוט מקצועי והצגות לעם. למי שרוצה לעקוף בכך את ההפליה של ערבים, נכונה אכזבה. בארצות הברית זה לא עושה שום הבדל בקשר לאפליית שחורים. אם הרוב רוצה להפלות, שום טכנולוגיה וטכניקה לא יעמדו בדרכו.

  4. גדעון ספירו הגיב:

    לאיציק,
    כמעט ורציתי לומר, הו תמימות קדושה.
    אילו היתה נוהגת בישראל שיטת המושבעים, אתה יכול להיות סמוך ובטוח שהיו מוצאים את הניסוח, את מכבסת המלים המתאימה, כדי להדיר ערבים מחבר מושבעים, (למשל משפטים שיש בהם היבט ביטחוני כזה או אחר)ובמקרים אחרים, מה שקרוי "פליליים מן המנין", ייצוגם היה לכל היותר זניח, בוודאי לא מייצג את אחוזם באוכלוסיה, כפי שהמצב היום גם בנושאים אחרים.
    עוד הנחת עבודה. שיטת מושבעים בישראל לא היתה מחייבת החלטה פה אחד, כדי למנוע מצב שערבי אחד בחבר מושבעים יכול לחסום הרשעה של אזרח ערבי.
    וחוץ מזה, בישראל יש עוד חומת הגנה שניקראת "הערבי החיובי", והתביעה היתה דואגת לכך, שבהליך סינון המושבעים, אם אין מנוס מערבים, ישבו "ערבים חיוביים" שהשב"כ נתן להם אור ירוק.

  5. עופר יהלום הגיב:

    מספר הערות למאמר, מהסוף להתחלה:

    למרות החלטת ביהמ"ש העליון בארגנטינה, לא בטוח שיהיה ניתן להעמיד לדין את הגנרלים ששלטו שם.אחרי 30 שנה חלקם לא בחיים או שאינם במצב שניתן להעמידם לדין, ועל חלק ניכר (כל?) הפשעים כבר חלה התיישנות. החשיבות העיקרית של ההחלטה היא במישור המוסרי או בתור אזהרה לעתיד.

    לעניין המתנחלים -לא נראה לי שאילולא ההתנחלויות הכסף היה מגיע למטרות יותר טובות, אלא היו מפחיתים עוד יותר את המיסוי לעשירים. וספירו שכח את הפיצוי לפלסטינים על עשרות שנים של כיבוש, דיכוי והפקעות.

    שיטת המושבעים – במשפט האזרחי הולכת ונעלמת שיטה זו גם בארה"ב, וטוב שכך. בכל מקרה, הדרך להתמודד עם חסרונות השופטים המקצועיים אינה בהנהגת שיטת מושבעים אלא בחקיקה כמו במערב, שתבטיח את זכויות הנאשמים ותקבע מכסה מקסימלית למינוי שופטים מן המגזר הציבורי בכל ערכאה.

  6. יורם בר-חיים הגיב:

    בעניין הדרת ערבים ממערכת המשפט הישראלית, יש מי שעושה למערכת את העבודה.

    למשל, השופט סלים ג’ובראן פלס את עצמו מלדון בעתירה על הגדר משום שהוא גר באלראם.

    למה זו סיבה לפסול את עצמו ? האם מי שנפגע מהגדר הוא פחות אובייקטיבי ויותר צד בעניין ממתנחל מהרוויח מהגדר ? מישראלי שמערכת ה"בטחון" טוענת שהוא נפגע מחוסר-גדר ?

    השופט הנכבד פשוט נכנע לתפיסה שבעניינים בעלי משמעות "מדינית" ו"בטחונית" ערבי הוא בהכרח לא אובייקטיבי, רק יהודים הם אוביייקטיביים.

  7. דניאל הגיב:

    שיטת-המושבעים היא מטומטמת לגמרי!! כל מי, שצפה פעם בסדרה על הסוציופאטים ההם, "תקליטי אל-איי", יודע זאת. לוקחים תריסר הדיוטות, מושיבים אותם במשפט ואומרים להם: "הנה, *אתם* תחליטו, מהי האמת – לא השופט, שלמד משפטים והתמחה ומאחוריו עשרות שנות נסיון בתחום, אלא אתם, שאין לכם צל של מושג בנידון". זה דבר אידיוטי לחלוטין, נקודה. ואני שמח מאד לקרוא, שהוא הולך ונעלם. חבל שהתקיים אי-פעם. זה שמערכת-המשפט בארץ (ובכלל…) היא מושחתת, נועדה להגן על בעלי-השררה ולשחרר את הפושעים האמיתיים בלא-כלום, אם רק יש ברשותם די-שלמונים, שהיא שולחת עניים חפים לכלא אך משחררת אשמים, אם הם עשירים – כל זה נכון, אך – לא שיטת-המושבעים, היא הדרך לפתור זאת; נהפוך הוא. לשם-כך, יהא עלינו לשנות את החברה מיסודה ומבסיסה – כפי שכבר כתבתי כאן בעבר – הישג, אליו נגיע באמצעות החשיבה והפעולה המהפכניות, למען קץ החברה החומרנית ויצירתה של חברה רוחנית ונאורה, המשולבת בטבע כחלק הימנו.

    לעניין ה"""עיתונאים""", כתבלבי-הממסד – נו, אל-נא תשכח – הם יודעים היטב, מנין בא לחמם: ממוזס, מנמרודי, מפישמן… קרי – מידי כל אותה חברותא, השולטת לא "רק" בתקשורת (קרי: כל חלקיה, שאינם נשלטים ע"י הממשלה = שרון, כך או כך…), אלא, בכלל, בכל חייו הכלכליים, של העם, ומקושרת היא, גם, לכל ה"חבר’ה" מן השב"כ, המוסד והקצונה הצבאית הבכירה… ואלו הם שליטיך, ישראל!!!

    ובעניין "הלבנת וכיפה אדומה" – נו, ומה בדיוק חדש בזה?
    אתם יודעים, למשל, שבחדש אוקטובר – זמן קצר לאחר, שעברתי לחיפה, כשעוד הייתי ב"אנונימוס" – עמדנו בדוכן ליד חורב, ומולנו, ממש ליד אותו מרכז, התקיימה, באותה שעה, הפגנה רועשת ומרובת-משתתפים, של הורי הילדים בביה"ס ברחוב איינשטיין, נגד הקרינה מן האנטנות, של גל"צ. נו, ומה אמר השלט הגדול, שהחזיקו ההורים דנן?
    "מופז, הגן על חיילי המחר!"


    Need I say more??

    וההדחה, על רקע "היעדר תקיפות ודבקות במטרה", באמת נשמעת לי ב??ד?י?ו?ק כהדחתו, של קצין אס-אס כזה או אחר, שבמחנה-הריכוז שלו, הספק-ההשמדה ירד קצת…

    והמצחיק? אנשים בארץ הזו, כ??ל-כ??ך? מודאגים, שלא נהיה איראן – עד שלא שמו-לב כלל, שכבר נהיינו, כמו גרמניה הנאצית…

    היי, כבר עדיף איראן, לא?

  8. יובל זיו הגיב:

    לדעתי אחת הבעיות הקשות של שיטת המושבעים היא ה"חשיבה הקבוצתית" (הנטייה של קבוצה "להיסחף" לכיוון דעה מסויימת ללא בדיקה רצינית של רעיונות או עובדות המפריכות אותה).תיאורטית תופעה כזו יכולה להשפיע לכל כיוון אולם מעשית תוכל סנגוריה טובה יותר (=עשירה יותר\משתייכת לקבוצה השלטת יותר) להשתמש באפקט הזה לטובתה ובוודאי שיהיה קל יותר להטות קבוצה כנגד אדם מקבוצה אחרת או בעד אדם השייך לאליטה. עצוב לומר זאת אך נראה לי שהסיכוי להרשעת סוכני שב"כ\קצינים וכו’ בפשעי מלחמה קטן בשיטת המושבעים אפילו יותר מאשר ע"י שופטים (וזה לא מעט)

  9. גדעון ספירו הגיב:

    לעופר יהלום,
    לידיעתך, החלטת בית המשפט העליון בארגנטינה אינה דקלרטיבית גרידא. היא בעלת משמעות מאד אקטואלית. עדיין חיים מספר ניכר מהרוצחים והפושעים שפעלו בתקופת הדיקטטורה. חלקם אף ממשיך לשרת בצבא. החלטה זו תאפשר העמדה לדין של לא מעט אנשים.

  10. הגרמני הגיב:

    מייקל ג’קסון יצא זכאי משתי סיבות:
    1. הוא עשיר
    2. הוא לבן
    וכאשר שאלו אותו מה דעתו על המשפט, הוא אמר שזה היה עבורו משחק ילדים.
    לספירו,
    גם אם היו רוצים, שיטת המושבעים לא הייתה עובדת בישראל. לך ומצא דובר עברית רהוטה, ושאינו בעל עבר פלילי. יספיק אולי לכמה עשרות משפטים.
    ולעניין המליונרים החדשים,
    מסתבר שלאידיאולוגיה ואמונה יש בסופו של דבר מחיר!

  11. איריס הגיב:

    ליובל זיו,
    אכן מושבעים יכולים בקלות ליפול למלכודת של חשיבה קבוצתית, אבל זה לא שונה מקבוצת שופטים או מהחברה היהודית בישראל. אין לי דיעה ברורה מה טוב יותר, מושבעים או חבר שופטים בלבד, אבל שניהם לא יפתרו את הרעה החולה של חשיבה קבוצתית. אחת הדרכים להתגבר על זה, זו בחירה פלורליסטית של החברים בקבוצה. זה לא היה קורה כנראה בשני המקרים ולכן אני עוד לא רואה באמת איזו שטיה טובה יותר, כמו שציינת. בכל מקרה שופטי ישראל יכולים לשמש כמודל מחקרי נפלא לתופעה.

  12. אירית הגיב:

    לך ומצא דובר עברית רהוטה, ושאינו בעל עבר פלילי. יספיק אולי לכמה עשרות משפטים.

    השתשעתי ! תודה.

  13. איציק הגיב:

    לגדעון,
    מה שכתבת ברור לי לחלוטין. השתעשעתי באפשרות לא ריאלית, לכן כשכתבתי ש20% מהמושבעים צריכים להיות ערבים- כאילו כתבתי שהנושא איננו יותר מדמיון.

  14. יובל זיו הגיב:

    לאיריס. קודם כל את צודקת, את הרעה החולה הזאת לא ניתן לפתור ע"י החלפה של קבוצה א’ בקבוצה ב’. כוונתי היתה שבמקרה של שיפוט מקצועי ניתן (לפחות תיאורטית שכן זה לא נעשה בפועל) להקנות לעוסקים במקצוע הכשרה מתאימה, לבנות את קבוצת השופטים (כמדיניות) בצורה לא אחידה, ועוד. יותר קשה לנקוט אמצעים כאלו לגבי קבוצות מקריות ומתחלפות של מושבעים.ואם אנחנו כבר במחוזות הדמיון (ותדה לאיציק) ניתן למנות קבוצת מושבעים פלורליסטית (אולי ע"פ דגימה מקרית מכלל אוכלוסיית המדינה) ולתת להם לקבל את ההחלטה כל אחד בנפרד.
    לגבי הצעתך לשימוש בשופטים כמודל, אני בעד אבל איזה קרן תממן את המחקר…

  15. אירית הגיב:

    ליובל, נידמה לי שתמצא אוזן קשבת דוקא במקום מפתיע – לשכת עורכי הדין אולי תממן מחקרים מן הסוג הזה. הציבור לא מודע למלחמת גוג ומגוג המתרחשת בימים אלה בין הלשכה לבין השופטים, זהו מצב חסר תקדים בעולם כולו. אמנם, מטרות הלשכה רחוקות מאלה שאנחנו דנים בהן כאן, אך בשלב זה ניראה שהם יסכימו לכל הצעה שעלולה להכפיש איכשהו את השופטים ובעיקר להצעות שמכפיפות את השופטים ואת השיפוט לסקרים, לבקרת איכות וכולי. לדעתי, צריכה להיות קצת יותר מעורבות של הציבור בסכסוך הזה, וגם לחזק את הלשכה במאבק שלה. מהיכרות עם לשכות עורכי דין בעולם, זהו צעד נועז מאד של ארגון מקצועי מסוג שמרני זה. אם לא ידוע לכם, המאבק בתמצית הוא שהלשכה טוענת שיש להתיר "סקר איכות" של שופטים על ידי עורכי דין (כמו שעושים באוניברסיטאות וכולי), השופטים רואים בזה חילול הקודש ממש, ומחרימים את הלשכה ! ממש כך, לא באים לסדנאות וימי עיון וכולי. "שביתה איטלקית" הכל כדי למנוע סקרי איכות ובקרה על ידי עורכי דין. הלשכה היא בדרך כלל גוף שמרני, מושחת ובלתי יעיל – אך הנה, גם להם נמצאה תועלת לאחרונה, וגם העיתון החדש שלהם, זוכה לשבחים על פתיחות, ביקורתיות, חדשנות (פרקליטים). שווה לנסות אצלם, לבדוק מימון לקיים מחקר רציני בתחום הזה. בכל מקרה, אצלם גם יש כל הנתונים.

  16. יובל הלפרין הגיב:

    שיטת המושבעים היא עיוות הרעיון הדמוקרטי בדרך של "הרחבה". וולגריזציה בלע"ז.
    כמו שיטת הפריימריז, כמו "משאלי עם", כמו "שוק חופשי" ועוד ועוד.

  17. מתן ליורם הגיב:

    כמעט כל פעם שאני נכנס לאתר, אני יוצא נדהם משנאת ישראל הנובעת ממקורות כאילו פרו-דמוקרטיים (כמו מאמרו האחרון של אבנרי) ואני באמת חושב, שאיתכם הקיצונים לעולם לא יהיה ניתן להגיע להסכמה כלשהי. אינכם נלחמים על האינטרס הישראלי כלל. קיצונים מכל הצדדים, ימין ושמאל, אינם מוכנים לפשרות, אלא רק לדרכם שהיא כביכול הצדק המוחלט. כך שאני חושב שמאבכם למען העם הפלסטיני אינו מועיל לאינטרס של שני הלאומים בשלום. להפך, אתם מקצינים את הדעות ומרחיקים את חזון השלום המרוחק עד מאוד.
    ולחיים- "למה זו סיבה לפסול את עצמו ? האם מי שנפגע מהגדר הוא פחות אובייקטיבי ויותר צד בעניין ממתנחל מהרוויח מהגדר ? מישראלי שמערכת ה"בטחון" טוענת שהוא נפגע מחוסר-גדר ?"
    השופט הערבי שנפגע מבניית הגדר פסל את עצמו מלדון בתיק, כשהסיבה היא לא לפגוע בהליך ההוגן ובדיון האובייקטיבי כי ברור כי מי שיש לו אינטרס, מניע רגשי וחומרי בתיק מחוייב לפסול את עצמו מלדון בו, קל וחומר כשמדובר בשופט בג"ץ.אבל אתה כפנאט-שמאלני כמובן מציג את הקונספירציה כי השופט, שנהג בהגינות לפי דעתי, "נכנע לתפיסה" הלאומנית שפוסלת כל ערבי מלדון בנואשים בעלי תוכן מדיני ובטחוני. פשוט מגוחך.

הגיבו למתן ליורם

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים