פועלי כל העולם התאחדו!
יחי הסוציאליזם!מוות לקפיטליזם!

הכל נכון אבל דוידי צריך גם להסביר איך קרה שהראשון שנזעק למחות בענין קלאבמרקט לא היתה ההסתדרות אלא דוקא דן פרופר מבעלי אסם שהוא לא בדיוק סוציליסט. אולי אם יוצאים מהרבוע מגלים שגם בצד השני ישנם בעלי ברית פוטנציאלים. להזכירכם כי את רוב המהפיכות לא התחיל המעמד הנמוך אלא אנשים משכילים ועשירים שהשתיכו למעמדות הגבוהים.

סגירת מפעליהם של עובדי תע"ש מחוייבת המציאות לאחר שנתגלה שהם זיהמו את מי התהום בארץ לאורך שנים. כן כן. העובדים המסכנים שרוצים משכורות.

הביתה כל יצרני הנשק.

קופאיות וסבלים, אנחנו אתכם.

האם זו הגדה השמאלית?

מותר לתקוף את עובדי תע"ש על עבודתם אבל צריך לזכור שני דברים.
הראשון זה ש-80% מהאנשים בארץ היו מוכנים לעבוד בתע"ש וזה לא יהיה נכון לשים על כולם איקס.
השני הוא שכל פעם שעובדים נפגעים יש למישהו תירוץ למה לא לעזור.
פעם אלה היו עובדי הבנקים (האנשים שזורקים אנשים מבתיהם בגלל אי תשלום חוב), פעם הוועדים הגדולים (הם דואגים רק לעצמם) ועכשין עובדי תע"ש.
גם אסור לשכוח שמחר אנחנו נצטרך את הסולידריות של עובדי תע"ש/עובדי הבנקים/וועדים גדולים למאבק אחר.

ברור שעובדי תעש ידעו לאן הם הולכים לעבוד ומה הם עושים בעבודתם. כמו שברור מה עובדי הפרסום עושים ומה עושים עובדי הבנקים ומה עושים עובדים בשטחים. מדובר באנשים בוגרים שמנהלים מאבקים של אנשים בוגרים עם זיהום קרקעות של אנשים מאד בוגרים.

שיספרו למדינות המסכנות באפריקה (בעיקר לנתינים המובסים) שיש להם בעיה עם המשכורת שלהם.

כשאני קורא את התגובות האומללות בעניין תעש אני נזכר בימים שעובדי "עוף טוב" ליד שדרות התבצרו במפעל, ואני השתתפתי בביקור סולידריות אצלם (אני צמחוני מטעמים מוסריים).
כל מקהלת האיוולת השחצנית והמתנשאת הזאת של "מצדי ש.. ש… ש…" הופיעה גם אז.

חבל שגם באתר הזה צריך להזכיר שבמשטר הקפיטליסטי לא העובדים אחראים למוצרי המפעל. "חופש העיסוק" שלהם הוא פורמלי בלבד, ומעמדם במקום העבודה הוא כשל חומרי הגלם והמכונות.

אבל בפועל הם לא חומרים ולא מכונות, הם קורבנות של בעל ההון, בדיוק כמו הצרכנים.
למה לא להאשים את עובדי הבנקים בניצול המחפיר של הלקוחות בכל הנוגע לעמלות ולריביות? אולי עובדי הקבלן הפלסטינים והתאילנדים בענפי החקלאות אשמים בחומרים המזהמים ובתרסיסים הרעילים המשמשים בעבודת האדמה דהיום? ועובדי כימיקלים חיפה, שלא מזמן התבצרו במפעלם במסגרת מאבק על זכותם להתארגן, גורמים נזק בלתי הפיך למימי מפרץ חיפה, לא? ורגע, יש ניצול מחפיר של נהגי משאיות, כמו זה שהתנגש ברכבת לאחר שעות של נסיעה ללא שינה. האם לתמוך בהם? תלוי מה הם מובילים בתא המטען. אם זה מוצרי מזון, חיזקו ואימצו. אם זה ציוד צבאי, אז… "מצדי שתתהפכו חמש פעמים ותימרחו על הכביש"…

כשמרכסיסט עומד מול מבטי המשטמה של שוטרים ומג"בניקים בהפגנות, עליו לצעוק: "יועלה שכר השוטרים", ולא "מוות לשוטרים".
לידיעת מי שדיבר על "נשות השב"כ": קיימת פדרציה החותרת ל"תפיסת החייל כעובד". לפחות באחד מכנסיה נטל חלק איש חד"ש ויש גבול, ודיווח אודותיה לשבועון "זו הדרך".
ל"תפיסת החייל כעובד" ערך רב לקידום השלום. אין לצפות כי הצבאות ברחבי העולם יתירו אי פעם לחייליהם את זכות ההתארגנות והשביתה. אולם עצם ראיית הצבא כמקום עבודה (גם בעבדים, כלומר "חיילי סדיר") יביא לנכונות יתר מצד החייל הבודד לשקול את הסיכון הכרוך במשימות כלשהן (בבחינת: "אם הבוס יגיד לך לקפוץ מהגג…"), ובדיעבד ליתר ריסון מצד הפיקוד בהפעלת הכוח הצבאי (שבדרך כלל נמצא ביחס ישר למידת הסיכון של המפעילים אותו).

עובדי תעש! עלו והצליחו במאבקכם. על תסכימו לשום הפרטה שהיא!!! אני מניח שרוב פעילי השלום והצדק החברתי איתכם במאבקכם זה.

עצוב לראות כי אתר המתיימר ליצג ערכי שמאל, חתירה לשוויון ולהומניות סוציאל דמוקרטית איבד מזמן כל כיוון מוסרי ומצפן לפחות ככל שמדובר במרבית המגיבים כאן.

נושא מרכזי כמו זכויות עובדים נדחק מיד לקרן זווית ( כרגיל כאן, מיעוט התגובות בנושא זה הוא קונסיסטנטי) ומפנה את מקומו לשנאה מבעבעת לכל מה שמריח רחמנא ליצלן ריח של ציונות, כולל השוואה מעוררת בחילה וחולנית של עובדים בתע"ש או במשטרה לקלגסי SS

אני רחוק מלקבל בעין יפה את מדיניות היצוא וסחר הנשק של הנהלת תע"ש לכל מיני גורמים מפוקפקים. אך מקהלת השנאה שנשמעת פה כלפי כל עובדי תע"ש ו\או המשטרה\ מג"ב מעוררת חלחלה.

סוציאל דמוקרטים ושמאל אמיתי כנראה אין כאן.

לדג אילם,
גם אם אסכים עם טענותיך(מסכים עם חלקן) הרי שמאבק בתע"ש הינו בסופו של דבר מאבק בהסתדרות.
מרבית הועדים הגדולים במשק הנהנים משירותיה של ההסתדרות מייצגים חברות ממשלתיות, שגם אני וגם אתה יודעים, מה תרומתן לסוציאליזם.
ועדי הבנקים, חברת חשמל, התעשיות הצבאיות ועוד, מה הן אם לא כלים ביד הממשלה להמשך העמקת הפערים במשק.

הנה מה שיש לפעולה ירוקה לומר על תעש:

זיהום קרקע ומים

התלוננו לפני 17 שנה . צפריר רינת, הארץ, 20/04/2003
— קישור —

זיהום קרקעות בישראל – רקע.
— קישור —
— קישור —
— קישור —
— קישור —
— קישור —
— קישור —

לוחמה כימית. יוסי יהושוע ועופר פטרסבורג, ידיעות אחרונות, 23.1.01
— קישור —

זיהומי תע"ש – הסאגה שאינה נגמרת – עד מתי? דו"ח העוני הסביבתי 2004, אדם טבע ודין
— קישור —
— קישור —

תע"ש בית-הכרם ירושלים – בירושלים התגלה זיהום חמור של קידוחי מי שתייה בסמוך למפעל של התעשייה הצבאית. מומחה למי תהום מחברת תה"ל, דר’ חיים מיכלסון, טען במאמר שפורסם בכתב העת המקצועי הנדסת מים, כי יש סבירות גבוהה לכך שמקור הזיהום במי התהום בירושלים הוא מתקן התעשייה הצבאית. בנוסף, נחשף כי רבים מקרב עובדי מפעל תע"ש בית-הכרם חלו בסרטן.

זיהום מים בשכונת בית הכרם. מתוך אתר האינטרנט: אדם טבע ודין.
— קישור —

חומרים מזהמים התגלו בשכונת בית הכרם. צפריר רינת, וואלה חדשות, 22.04.03
— קישור —

אדישות המערכת לעובדי תע"ש שחלו בסרטן. מבט שני ערוץ 1, 19/5/03
— קישור —
— קישור —
— קישור —
— קישור —

תע"ש מגן בתל-אביב

"מפעלי תע"ש הפכו לאחד ממוקדי הזיהום החמורים בתל-אביב". טולי פיקרש, הצופה, 13.1.04
— קישור —

מחדל חמור מסכן את חיי תושבים בגוש דן. היום במרכז, ערוץ 3, 23/6/03
— קישור —

הנזק הכלכלי של הזיהום ממפעל תע"ש בת"א: כ-1.4 מיליארד שקל. צפריר רינת, הארץ, 3/9/03
— קישור —

אישום נגד התעשייה הצבאית על זיהום ולכלוך. יצחק דנון, גלובס, 11/9/03
— קישור —

סכנה – מים. דליה מזורי ואסף זלינגר, מעריב
— קישור —

מי השתייה מזוהמים בתל-אביב וברמת-השרון – הרשויות אינן מטפלות עדיין במפגעים המסוכנים. שלומית רז, חיים אחרים, יולי 2003
— קישור —

דו"ח: זיהום חמור ברוב קידוחי המים באזור תל אביב. צפריר רינת, וואלה חדשות, 2/08/01.
— קישור —

משרד לאיכות הסביבה, השלכות כלכליות של זיהום קרקע – מקרה תע"ש מגן. מתוך אתר האינטרנט: המשרד לאיכות הסביבה
— קישור —

תוצאות המחקר בנושא הערכת היקף זיהום האקוויפר באזור תל אביב-נחלת יצחק (בתוואי הרכבת התחתית בתל אביב). פרוטוקול ישיבת מעקב משותפת עם ועדת משנה של ועדת הפנים לאיכות הסביבה, מתוך אתר האינטרנט: הכנסת, ‎16.12.03
— קישור —

המדינה תמנה צוות מיוחד לבדיקת מי התהום ברמת השרון. שרון סלומון, צומת השרון, 5.9.03
— קישור —

מקווים שלא הורעלתם. דורון נחום, זמן השרון, 5.9.03
— קישור —

בקרוב: סקר זיהום תע"ש. אורי גורן, על השרון, 2.5.03
— קישור —

עיריית רמת השרון תובעת מתע"ש 10 מיליון שקל על זיהום מי תהום. צפריר רינת, הארץ, 11.12.02
— קישור —

ח"כ לאה נס – סקר קרקע לבדיקת רמת זיהום במפעלי תע"ש. יומן כלכלה – צבע הכסף, רשת ב’, 13.1.04
— קישור —

קסאמים של מים. רון מיברג, יתד נאמן, 19.10.04
— קישור —

תוצאות הבדיקות מאמריקה: אסור לשתות מים מבארות רמת השרון. סוכנות הידיעות עתי"ם, יתד נאמן
— קישור —

משרד הבריאות סגר שני אתרי קידוח באיזור רמת-השרון בגלל זיהום. שרון סלומון, צומת השרון
— קישור —

קו פרשת המים. אורי ארדי, דליה מזורי ודן אגדן, מעריב, 18.10.04
— קישור —

חשש מסגירת כל הבארות באזור רמת השרון. יריב לוין, על השרון, 15.10.04
— קישור —

נסגרו קידוחי מים שנמצאו בהם חומרים רעילים. צפריר רינת, וואלה חדשות, 24.12.03
— קישור —

מי השתייה מזוהמים בתל-אביב וברמת-השרון – הרשויות אינן מטפלות עדיין במפגעים המסוכנים. שלומית רז, חיים אחרים, יולי 2003
— קישור —

המזהם משלם?: תע"ש עומדת לקבל כסף מחברת החשמל לפינוי פסולת שהיא בעצמה הניחה בים.
תע"ש השליכה לים תחמושת ישנה – ותקבל מחברת החשמל 10 מיליון שקל תמורת פינויה. עמירם כהן, הארץ, 29.4.04
— קישור —

במשך שנים הוזרמה תחמושת פגומה לים. יואב קרקובסקי, רשת ב’, 25.4.04
— קישור —

בחברת החשמל אושר ההסכם עם תע"ש, לפיו תמשה תע"ש מעומק היום טונות של תחמושת שהושלכה לאורך עשרות שנים. יואב קרקובסקי, רשת ב’, 29.4.04
— קישור —

"תעלומת" הכתם הצהוב בחופי הרצליה:
15 שנה שיש כתם צהוב מוזר בחוף אפולוניה בהרצליה. לאורך כל תקופה זאת טענו בתע"ש כי אין קשר בין הכתם לבין מפעל תע"ש נוף-ים. הכתם בגדלים משתנים ובמשך תקופה ארוכה לא היה ברור ממה הוא עשוי. התעלומה נפתרה כאשר ד"ר חיים מיכלסון הגיש את החוות דעתו החד-משמעית: הזיהום נובע כתוצאה ממפעל תע"ש ששכן במקום. הירוקים בתגובה דרשו ממשרד הביטחון לערוך בדיקה מקיפה של מי החוף.

תעלומת הכתם הצהוב באפולוניה. דוד הכהן, רוני גלבפיש, Ynet, 28.5.03
— קישור —

מקור הכתם הצהוב באפולוניה: חומרים כימיים שדלפו מתע"ש נוף ים. מאיר אברג’יל, צומת השרון, 12.3.05
— קישור —

האם מה שהמגיבים בדיון מציעים הינו נידוי כלכלי של שותפים למפעל הקפיטליסטי? האם עלינו למשוך ידינו מהתאגדות עובדים כוללת למען שיפור התנאים הסוציאליים, אך בגלל אופי המקצוע?

אני מסכימה עם הטענה שהעלה מגיב בתגובה שכותרתה "קצת סולידריות לא תזיק". הרי אני לא מאמינה שמישהו מהמגיבים רוצה בהנצחת מאבק המעמדות – ובתוך כך הנצחת המעמדות, למען יוסיפו להיאבק. אני כן מאמינה שאם אנו מבקשים סולידריות אמיתית, אין אנו יכולים להרשות לעצמינו לנדות קבוצה מסוימת משותפות זו. מאבק המעמדות הוא שמפלג אותנו לאותם מעמדות. אם אנו באמת נמצאים בגדה השמאלית, ומבקשים לנו עולם צודק ושווה, לא נוכל לעשות כן ללא שיתוף פעולה עם הקפיטליסטים, מפני שאלה, בראש ובראשונה אנשים קיימים, שאלא אם יחוסלו כליל במלחמת מעמדות עקובה מדם, יאלצו לחיות בשלום עם הפועלים.

ואם כך, על אף הפערים התודעתיים/מוסריים, אין לנו ברירה אחרת אלא למצוא את נקודות החיבור המירביות עם ה"אויב" הקפיטליסטי, ובתור התחלה, עם כל הקושי, לא לנדות מן המאבק אף אדם/גוף המבקש להיות שותף לו, ובתור התחלה גם את עובדי תע"ש, ואם יבקשו גם השוטרים, החיילים, ואנשי אס. אס. לשעבר, שכן אדם המבקש שותפות חברתית, כפי הנראה שרעיונות חדשים של סובלנות רוחשים בו.

ומי שיתנגד לשותפות? -ייאלץ להיכנע לתכתיבי הדמוקרטיה, ובתקווה, שעל הצד הטוב והנינוח ביותר.

היה פה מגיב אחד ששירבב את עניין השב"כ והגרמנים לעניין. מיד אתה מכליל על כל קוראי הגדה השמאלית. תתבייש.

ולעניין, אל תבלבל את מדיניות הייצוא של "הנהלת תע"ש" עם מדיניות הייצוא של עובדיה מחד וקברניטי הציונות מאידך. ואל תכניס את עניין התגובות (אתה באמת סופר?) בנושאי זכויות עובדים. עובדים יש גם באפריקה ובפלסטין. רק שהם מתים מכדורים ומכלי נשק לדיכוי הפגנות (לעתים גם מעמדיות).

זה לא עניין של ריח של ציונות. זה עניין של גישה של אנשים גאים על תרומתם לייצור הנשק בארץ והגנה על המולדת תוך דיכוי (במודע או שלא) של מיליוני פועלים – גם בחו"ל.

ומה לעשות והסולידריות שלי היא לפועל ללא מגן הפלסטיני (שאין לו הסתדרות). אמנם הממשלות הטיחו את הפועלים אלו באלו – ומדוכאי ש"ס שונאים את מדוכאי החמאס – אבל אלו אנשים בוגרים וחושבים. ומותר להניח כי לא רק הולכת שולל של השלטון ועוורון מניעים אותם – כי אם גם רצון ולאומנות כוחנית – הנסמכת – מה לעשות – על הנשק של תע"ש.

לא על כל מאבק עובדים ראוי להאבק. זה מוזר. אבל זה כבר מאמר שני בגדה השמאלית המגן על החזקים במדינה במקום החלשים. זכור לי מאמרה של החברה תמר גוז’נסקי שהגנה על הבנקים מול תוכנית בכר – בבחינת כדי שלא יפריטו השאירו את הכוח בידי המנצלים הגדולים.

אני כתבתי את ההשוואה לשב"כ ולנאצים ודוקא ניראה לי שככל שמתרבות התגובות, כן ניתן להכליל קצת שאנשים פה לא חושבים שזה תלוש.
תעש והשב"כ – נו זו זיקה שאינה צריכה לראיה או התנצלות. ההשוואה לנאצים – לוקה בבנאליות הרגילה של ההשוואות האלה, אך אם כבר, דוקא כאן היא לא ממש דרמטית או דמגוגית.
תוספת לדני, מעבר למוצרים שמנית, תע"ש מעורבת בפיתוחים ביחד עם גןרמי פיתוח מארצות הברית שמטרתם הספציפית והמוצהרת היא עינויים. יש להניח שלא כל פועלי תעש מעורבים בפרוייקטים "יוקרתיים" כאלה, אבל די בזה כדי להשליך על אופי המפעל הזה המתועב מאד. תע"ש, כקבוצת לחץ בארצות הברית היא בתוך הפסיפס של אייפק בחלקים ה"מבצעיים" שלו, הכוללים מניפולציות לא כשרות לתמיכה ביוזמות מלחמה תוך הפעלת לחץ על פולטיקאים, והכל כדי לקדם מכירות נשק באמצעות אלימות יזומה. נידמה לי שהמאמר מתח את המושג סולידריות מעמדית למקום שהפך אותו לחסר משמעות. מנגד, עמדה כמו של ניצן ראויה לסדנא בציור מנדלות אבל לא באתר פוליטי.
צר לי, אני לא חוזרת בי הפעם מההשוואה לנאצים, לפחות לגבי חלק ממנהלי תע"ש. כמובן, לגבי השב"כ זה טריוויאלי שאין הבדל.

סגנון תגובתך המתלהם והכוחני רק מחזק את דברי כי הפסיכולוגיה המניעה אותך ואחרים כאן היא כזו של שינאה ועוינות ולא של סולידריות סוציאל דמוקרטית ( ושוב ההשוואה לנאצים היא עוד דוגמא בולטת לכך). זו הייתה עיקר טענתי ולא עיסוק בתוצריה המפוקפקים של תע"ש.

ולעצם העניין, אם הייתי רואה כאן התעניינות בנושא זכויות עובדים במקרים הרבים של עובדים אחרים שאינם עובדי תע"ש ניחא. בדרך כלל נושאים כאלה זוכים כאן להתעלמות מפוהקת, כולל מקרי ניצול מזעזעים של עובדים זרים ( אלא אם כן הם פלשתינים). כאשר אחד כמו יובל, מנסה לומר כמה דברים של טעם בנושא, הוא "זוכה" מייד להתקפה כללית.

"שלפחות יהיה בבעלות ממלכתית, כך שמנהליו יהיו אחראים במידת מה בפנינו, האזרחים, ולא בפני בעל הון השואף לרווח בלבד".
זה נכון תיאורטית אבל לא בישראל, שהשלטון שלה מייצג בלעדית בעלי הון. בארץ, בגלל הלאומנות, יתכן שדוקא שיקולי רווח של בעל הון יצננו מעד את להט הרצח וההרפתקנות של מפעל כמו תע"ש, שאפילו אין לו מגבלות של רווחיות. מי שיושב על השמנת הזו הם אנשים "שפויים" כמו יחיאל חורב, עמוס ירון ובן חנן, שהוכרזו לאחרונה על ידי הממשל האמריקאי כרמאים, נוכלים תאבי בצע וחסרי אחריות.

שוב, אתה חוזר למצב בשטחים, ופה הזכירו את הנזקים של תעש לישראל (תקרא טוב את נזקי הזיהום), לעובדים שלה עצמה או לאותו חלק בהם שהיא הקריבה לסרטן ולתאונות. ואני הוספתי ומוסיפה את ההתמחות שלה, הנרחבת, בטכנולוגיה של עינויים. תעש מעורבת גם בפיתוח מערכות ניטור המופעלות על בני אדם באמצעות טכנולוגיה חדשה ולפחות במפעל שלה בארצות הברית (ליד וושינגטון הבירה) עסקה גם בניסויים לא אתיים לצורך כך על בני אדם וקטינים. יש להניח שגם בארץ.

לנוכח הנתונים האלה לא הייתי מכניסה אותה לקטיגוריות הרגילות, וגם לא את "זכויות העובדים" שלה.

זאת בניגוד לרוב המפעלים שעוסקים בייצור נשק כמו סולתם ומפעלי פלדה וכולי שמרכיבים חלקים לכלי נשק המוניים. יש הבדל בין ייצור ובין מה שתע"ש עושה שזה זריעת מוות וסבל גם נגד אזרחי המדינה וכמובן נגד האוכלוסיות בעולם שסופגות את הנשק הזה.

וראיון מעניין בויינט עם המנכ"ל ויו"ר תע"ש. אפשר להבין מן המאמר וגם מן הטוקבקים עובדות שלא ידענו. השכר הממוצע של עובד בתע"ש הוא 12 אלף ש"ח לחודש שזה די הרבה. ה"שמנת" של תעש נמצאת ברמת השרון וה"עבדים" בפריפריה. העובדים עצמם טוענים שיש שחיתות, שוחד ודברים איומים בחברה שצריך לבדוק. העימות האמיתי כרגע הוא על הקרקעות של תע"ש. המדינה לוטשת עיניים לפרק מפעלים באזורים יקרים ולמכור לבניה פרטית. החברה לוחצת בכיוון הזה גם כן, ואולי המנכ"ל והיו"ר יקבלו איזה מגרש כדי להסכים בסוף. מי יודע. בכל מקרה זה נשמע כל כך מסואב, מכל הצדדים, גם המפעל, גם האוצר, גם ההנהלה וגם העובדים…שפשוט בא להקיא.

ראשית אני רוצה לתקן אי דיוקים במאמרו המעניין של דוידי – בהליך של "הרמת מסך" כלומר תביעות אישיות נגד בעלי/מנהלי תאגידים, עובר שינויים מתמידים אבל בכל מקרה קשה למדי מבחינה משפטית לקבל פסק דין נגדם, מכיוון שצריך להוכיח שרימו או לפחות התרשלו בניהול התאגיד (עצם העובדה שהחברה בשקיים או שהתמוטטה לא מספיקה לזה מכיוון שאלה מהווים חלק אינטגרלי מכלכלתץ השוק).
המאבק האמיתי לצמצום מעשי מרמה או התמוטטות חברות שלא יכולות לשלם את חובותיהן צריך להיות לא רק בחשיפת ספרי החשבונות לפני נציגי העובדים, אלא בהטלת חובה על כל תאגיד, גם בבעלות פרטית, לפרסם דו"חות כספיים כל מספר חודשים, גם לאור העובדה שכאמור המצב הרגיל הוא שבעליו ומנהליו חסינים, כאמור, מפני תביעות משפטיות בקשר אליו.

עובדי תע"ש הם חלק מן מהשיטה החברתית הקיימת כמו כל אדם אחר. כאשר תקציב הביטחון(?) עומד על כ-50 מיליארד ש"ח כלומר קרוב לעשירית מהתוצר הלאומי, ממילא עשירית מהעובדים במשק מועסקים, במישרין או בעקיפין, ע"י מערכת הביטחון וזו לא סיבה לשלול מהם את הזכויות הכלכליות המגיעות להם, בלי קשר לדעה שיש לכל אחד על מעשיה של מערכת זו.וכן, גם אני מעדיף פיתרון שלפיו תע"ש תיסגר או לפחות תוסב לייצור מוצרים לשוק האזרחי, מכיוון שבניגוד למפעלים מזהמים אחרים, לא רק תוצאות הלוואי של הייצור הן המסוכנות אלא גם המוצרים עצמם.

עופר יהלום

איני יודע על שאר המגיבים. אני עבדתי כל חיי קשה מאד. נתקלתי במעללי תע"ש בשהות בארצות הברית, והאמת זה ניראה רע מאד בכל קנה מידה. הנציגות של תע"ש שם היתה מורכבת ממושחתים בגלוי, אלימים מטרידים מינית מהסוג הכמעט קומי, אבל מביש, וגם גנבים מקופת הציבור בריש גלי. (נידמה לי בזמנו אפילו העברתי לרשויות בארץ, כמובן ללא כל תגובה). בנוסף לכך, ובאמצעות שכנה שבאה לבקש עזרה נואשת, נודעו לי עוד דברים על תע"ש. זו אשה ניצולת שואה שעבדה שם כל החיים, וברגע שהיא התעמתה עם הבוסית שלה (היא עבדה בספריה שלהם בעבודה מזכירותית) – התחילו להתעלל בה, כתבו שהיא חולת נפש, והעיפו אותה בלי זכויות ממש לפני הפנסיה. בנוסף לכך, נציג של תע"ש חשוד בארצות הברית על ריגול,סחר בבני אדם, סחר בסמים ומה לא. גם נוהלי ההעסקה של תע"ש בארצות הברית ראויים לבדיקה חיצונית בלתי תלויה ומעמיקה. יש להם שם עובדים מקומיים והשערוריות של עוזרות הבית של אן איילון מחוירות לידם. אולי תבין שלא כל ביקורת נובעת ממניעים אישיים או שליליים. יש ארגונים מושחתים וגרועים ומכל מקום יש להם מספיק כוח להגן על האינטרסים שלהם. צריך להגן על הנפגעים כולל קופת המדינה.

מדוע אינך נוטל חלק בדיון?