הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-19 ביולי, 2005 35 תגובות

חברי הנהגת ההסתדרות שהתכנסו ביום א’ השבוע דנו רבות בגורלם של אלפי עובדי תעש והרשת הקורסת קלאבמרקט. לכאורה אלה שני סכסוכי עבודה נפרדים. 2,900 עובדי תעש לא קיבלו את משכורתם ו-1,200 מגמלאי החברה הממשלתית לא קיבלו תשלומי פנסיה לחשבונותיהם בבנקים. עקב הפסקת תשלומי החברה, החשמל והטלפונים נותקו ובעקבות התערבות הוועדים (הגדולים!) של חברת החשמל ובזק, הספקת החשמל ושירותי הטלפון חודשו – לפחות עד להודעה חדשה. מזה חודשים הופסקו שירותי ההסעדה של עובדי תעש (אין כסף, נאמר על ידי ההנהלה) ונושא הבטיחות הולך ומחריף עד כדי סכנת נפשות. "כאן לא מייצרים שוקולד" אמר אחד מנציגי העובדים בהצביעו על הפוטנציאל ההרסני בכל תאונת עבודה בתעשייה הצבאית.

כאמור, סיפורו של קלאבמרקט הוא לכאורה שונה. כאן משפחת בורוביץ (שבבעלותה אל-על המופרטת) מתנערת מאחריות ואינה מוכנה לממן את עסקיה. אבל יש מן המשותף בין מצבה של תעש (הממלכתית לעת-עתה) לבין קלאבמקרט הפרטית. בשני המקרים המעסיק (הן הציבורי והן הפרטי) נטש את עסקיו ומשאיר רבבות עובדים, גמלאים ובני משפחותיהם, ללא אמצעי קיום. במדינה קפיטליסטית מן הסוג האכזרי ביותר, כמו מדינת ישראל, זה אפשרי. זה אפילו רצוי: מבחינת המעסיקים הפרטיים הרי גם המדינה (ע"ע תעש) גם עושה זאת. החישוב הוא פשוט: כאשר תאגיד מרוויח: הרווחים פרי-עבודתם של אלפי העובדים מועברים ישירות אל כיסיהם של המעסיקים. אך כאשר התאגיד מפסיד, ההפסדים אינם של המעסיקים. אלה ההפסדים של העובדים, הגמלאים והנושים הקטנים והזעירים. זהו ניצול כפול ומכופל.


אבל מעבר להבנת מנגנון העושק הקפיטליסטי ניתן להסיק לפחות שלושה לקחים מיידיים ממאבק עובדי תעש וקלאבמקרט – למרות שהמאבק טרם הסתיים:



  • העובדים ונציגיהם, בייחוד ועדי העובדים, חייבים לבדוק את ספרי החשבונות של המעסיקים. כאן אין סודות מסחריים. גורלם של אלפי עובדים מונח בידיהם של נציגי העובדים החייבים לנקוט בצעד הנכון ברגע הנכון. ובדיקת ספרי החשבונות היא הצעד הראשון.

  • לא ניתן למחוק את אחריות המעסיקים ויש לנהל נגדם מאבק ללא פשרות – כולל מחאות, הפגנות וצעדים משפטיים על מנת לאלצם לעמוד מאחורי עסקיהם. ולא חשוב אם העסק הוא פרטי או ממלכתי, כי היום כל העסקים מתנהלים על פי חוקי הג’ונגל הקפיטליסטי. "הרמת מסך" קוראים לפעולה. ממשלה שבידיה עודפי תקציב הנאמדים ב-14 מיליארד שקל (14,000,000,000 שקל) יכולה בקלות להזרים הון לתעש על מנת להציל את אלפי מקומות העבודה ולמלא אחר ההסכמים שנחתמו עם ההסתדרות לפני מספר חודשים. גם משפחת בורוביץ יכולה למכור את מניותיה באל-על המופרטת על מנת לכסות את חובות הרשת שבקשיים.

  • צריך לנקוט בגישה לוחמנית יותר בכל הנוגע להבטחת עתידם של מקומות העבודה. וקודם כל, להוציא את העובדים אל הרחובות ואל הכיכרות. לא רק את העובדים שהם הקורבנות המיידיים של מעסיקיהם הפושעים, גם את כל עובדי מערכות הביטחון והמפעלים הביטחוניים – לעזרת עובדי תעש ורבבות עובדי רשתות השיווק הגדולות – כאות סולידריות עם עובדי קלאבמקרט. ובסוף כולם יחד, עובדי תעש וקלאבמרקט, בזק, אל-על וחברת החשמל – למען כולם ונגד המעסיקים וממשלתם.

תגובות
נושאים: מאמרים

35 תגובות

  1. יחים הגיב:

    פועלי כל העולם התאחדו!
    יחי הסוציאליזם!מוות לקפיטליזם!

  2. מנפגעי תעש הגיב:

    ההשוואה שאתה עושה בין תעש לקלבמרקט מקוממת אותי. עובדי תעש, או חלקם, חגגו על הדם, ועסקו בתעשיית מוות ביודעין, ואין לי אליהם שום סימפטיה, מצידי שימותו כפי שהם עשו בתוצרת שלהם לאלפי אנשים בעולם. לעומת זה, עובדי סופרמרקט, אנשים פשוטים שמוציאים את לחמם בקושי – זכאים לכל התמיכה וסולידריות.
    אתה גם תראה שעובדי תעש לא יצאו מקופחים בסופו של דבר, כיון שהם מחזיקים את המדינה בביצים. ההשוואה, באתר שמאל ושלום, בין יצרני נשק מתועב, ובין קופאיות, היא מקוממת.

  3. ע.ג הגיב:

    הכל נכון אבל דוידי צריך גם להסביר איך קרה שהראשון שנזעק למחות בענין קלאבמרקט לא היתה ההסתדרות אלא דוקא דן פרופר מבעלי אסם שהוא לא בדיוק סוציליסט. אולי אם יוצאים מהרבוע מגלים שגם בצד השני ישנם בעלי ברית פוטנציאלים. להזכירכם כי את רוב המהפיכות לא התחיל המעמד הנמוך אלא אנשים משכילים ועשירים שהשתיכו למעמדות הגבוהים.

  4. דג אילם הגיב:

    מעטים המקרים המחדדים בצורה ברורה את הבעייתיות של ראיית העולם רק דרך מלחמת המעמדות.

    עובדי תעש הם אכן פועלים. שכרם נפגע. לכאורה מקרה קלאסי שעל פועלי כל העולם להתאחד ולהביע סולידריות. כך עושה דוידי. אבל אבוי, מה פועלי תעש מייצרים? נשק להרוג בו פועלים אחרים. מה עדיף, פועלים מתים או פועלים ששכרם נפגע? אני מעדיף שתעש תיסגר וכל הפועלים-עובדים יישבו בבתיהם מובטלים ויקבלו דמי אבטלה, על פני המשך תעשיית המוות הזו.

    חבל שאתר הגדה השמאלית בחר לפרסם מאמר זה ולהביע הזדהות עם תעשיית הנשק. תוצרי העובדים של תעש נמכרים בכל העולם, ושמם מוכר היטב. משטרי דיכוי רבים עושים בהם שימוש מדי יום, גם נגד פועלים.

    ראיית העולם דרך הפריזמה האנכרוניסטית של פרולטריון מול הבורגנות אינה מתאימה ליימינו. מדובר בבני אדם המדכאים בני אדם אחרים. התנגדות לדיכוי – כל דיכוי – מחייבת קודם כל להתנגד למפעלי תעש. הם חוד החנית של הדיכוי. שכרם, אם נפגע, בטל בשישים בהשוואה לנזק שהם גורמים. כמובן שאין פירוש הדבר שיש לדכאם, אך בהחלט להביא לסגירת מפעלם.

  5. שי הגיב:

    סגירת מפעליהם של עובדי תע"ש מחוייבת המציאות לאחר שנתגלה שהם זיהמו את מי התהום בארץ לאורך שנים. כן כן. העובדים המסכנים שרוצים משכורות.

    הביתה כל יצרני הנשק.

    קופאיות וסבלים, אנחנו אתכם.

    האם זו הגדה השמאלית?

  6. להגנת עובדי תע"ש הגיב:

    לא לחינם אני כותב להגנת העובדים ולא תע"ש עצמה, מכיוון שזה לא אותו דבר, ואסביר באמצעות דוגמה.

    ישנם מקרים רבים שבהם אנשים רבים לובשים מדים מיוחדים ויוצאים, בהוראת שליטי המדינה, על מנת לרצוח המוני אנשים אחרים רק מכיוון שאותם אחרים משתייכים לעמים אחרים או למדינות אחרות (מצב הקרוי גם "מלחמה"). אבל אותם רוצחים ("חיילים") מטעם המדינה או ליתר דיוק מטעם האליטות השליטות שלה, לא עושים זאת מיוזמתם אלא באיום של עונש כבד אם יש גיוס חובה, או שאלה בעיקר אנשי השכבות הנמוכות שלא מצליחים למצוא פרנסה אחרת אם מדובר בצבא מקצועי.

    ממש כפי שאין טעם להאשים את החיילים עצמם, כך אין מה להאשים את עובדי תע"ש בכך שהם רוצים להתפרנס. לעניין תעשיית המוות בכלל, הבעייה היא פחות איתם ויותר עם תקציב הביטחון המופרז – גם אם תע"ש תיסגר ישתמשו בתקציב זה כדי לקנות יותר נשק מחו"ל.

    לע.ג. – אני מטיל ספק במניעין של דן פרופר – לא אתפלא אם בעלי ההון פשוט מקווים שהממשלה תזרים כסף למפעליהם אחרי שמשכו משם את כל הכסף וגרמו להתמוטטות.

    עופר יהלום

  7. קצת סולידריות לא תזיק הגיב:

    מותר לתקוף את עובדי תע"ש על עבודתם אבל צריך לזכור שני דברים.
    הראשון זה ש-80% מהאנשים בארץ היו מוכנים לעבוד בתע"ש וזה לא יהיה נכון לשים על כולם איקס.
    השני הוא שכל פעם שעובדים נפגעים יש למישהו תירוץ למה לא לעזור.
    פעם אלה היו עובדי הבנקים (האנשים שזורקים אנשים מבתיהם בגלל אי תשלום חוב), פעם הוועדים הגדולים (הם דואגים רק לעצמם) ועכשין עובדי תע"ש.
    גם אסור לשכוח שמחר אנחנו נצטרך את הסולידריות של עובדי תע"ש/עובדי הבנקים/וועדים גדולים למאבק אחר.

  8. על תע"ש הגיב:

    מעניין אותי עד כמה "הסולידריות" המתגלה כאן נמתחת ? האם גם סיוע לועד נשות חוקרי השב"כ ?
    או אולי לזכויות הפנסיה של האס.אס…
    נכון, יש בתע"ש גם אנשים פשוטים מנקים, מזכירות ספרנים ומגישי תה, ואלה אינם נתונים פה לביקורת. אם הם ישכילו להתאגד בועדים נפרדים, על בסיס מקצועי או "אזרחי" יזכו לתמיכתי המלאה.
    ואולם, יש להניח (וכדאי לשמוע נתונים ממר דוידי המלומד) ששמונים אחוז מהעובדים הם בעלי מקצוע, יאפיז, מהנדסים וכולי, שיש להם אפשרויות אחרות. אלה ידעו טוב מה הם עושים. מהיכרות אישית לא נעימה עם עובדי תע"ש בארצות הברית – 1. הללו לא בחלו בשוד, רצח, גניבה ואונס, זיוף ומה לא. 2. בנוסף לכך, שחיתות שלא תאומן. לימודים – בתרמית – על חשבון המדינה, מכוניות פאר, וחלקם פתחו חברות פרטיות, בזמן שהם עובדי מדינה, למכור מוצרים מתחרים בחברה, כמו אקדחים וכולי.
    אז עם כל הכבוד פה לדמעות של מר דוידי, פושעי מלחמה לא זוכים אצלי לסימפטיה גם אם בא יום והשולח שלהם מואס בשירותים שלהם, ומוצא שדות זרים באוזבקיסטן. אני גם מוחלת על הסולידריות שלהם עם עובדים אחרים. ובאמת, גם עובדי בל"ל לא ממש יזכו לאהדה. נו באמת מה זה פה, מחיקת חובות ומכבסת מצפון כללית ?

  9. שי לעופר הגיב:

    ברור שעובדי תעש ידעו לאן הם הולכים לעבוד ומה הם עושים בעבודתם. כמו שברור מה עובדי הפרסום עושים ומה עושים עובדי הבנקים ומה עושים עובדים בשטחים. מדובר באנשים בוגרים שמנהלים מאבקים של אנשים בוגרים עם זיהום קרקעות של אנשים מאד בוגרים.

    שיספרו למדינות המסכנות באפריקה (בעיקר לנתינים המובסים) שיש להם בעיה עם המשכורת שלהם.

  10. שי ליובל הגיב:

    נגמרו הימים שבהם עובד היה רק עובד.

    עובדי תע"ש הרבים יודעים מה טיב עבודתם. לא כולם זוטרים מסכנים שאין להם חלופות בשוק הנצלני. הם בחרו לעבוד בחברה שמייצרת נשק המשמיד ברובו אנשי עולם שלישי ובנוסף תורם למלחמה פה.

    הרי על מה גאוותם בשלטים בצדי הדרכים התלויים על גדרותיהם? על תרומתם למדינת ישראל. אלו העובדים. זה הוועד שמייצג אותם. וזה האינטרסים.

    אני מזכיר לך שתרומה למדינת ישראל כוונתה ירי אלפי ק"ג של תחמושת על הפלסטינים – אנשים המנוצלים לא פחות על ידי בעלי אמצעים פשוטים – מעמד בינוני ונמוך שבמקרה הם יהודים.

  11. יובל הלפרין הגיב:

    כשאני קורא את התגובות האומללות בעניין תעש אני נזכר בימים שעובדי "עוף טוב" ליד שדרות התבצרו במפעל, ואני השתתפתי בביקור סולידריות אצלם (אני צמחוני מטעמים מוסריים).
    כל מקהלת האיוולת השחצנית והמתנשאת הזאת של "מצדי ש.. ש… ש…" הופיעה גם אז.

    חבל שגם באתר הזה צריך להזכיר שבמשטר הקפיטליסטי לא העובדים אחראים למוצרי המפעל. "חופש העיסוק" שלהם הוא פורמלי בלבד, ומעמדם במקום העבודה הוא כשל חומרי הגלם והמכונות.

    אבל בפועל הם לא חומרים ולא מכונות, הם קורבנות של בעל ההון, בדיוק כמו הצרכנים.
    למה לא להאשים את עובדי הבנקים בניצול המחפיר של הלקוחות בכל הנוגע לעמלות ולריביות? אולי עובדי הקבלן הפלסטינים והתאילנדים בענפי החקלאות אשמים בחומרים המזהמים ובתרסיסים הרעילים המשמשים בעבודת האדמה דהיום? ועובדי כימיקלים חיפה, שלא מזמן התבצרו במפעלם במסגרת מאבק על זכותם להתארגן, גורמים נזק בלתי הפיך למימי מפרץ חיפה, לא? ורגע, יש ניצול מחפיר של נהגי משאיות, כמו זה שהתנגש ברכבת לאחר שעות של נסיעה ללא שינה. האם לתמוך בהם? תלוי מה הם מובילים בתא המטען. אם זה מוצרי מזון, חיזקו ואימצו. אם זה ציוד צבאי, אז… "מצדי שתתהפכו חמש פעמים ותימרחו על הכביש"…

    כשמרכסיסט עומד מול מבטי המשטמה של שוטרים ומג"בניקים בהפגנות, עליו לצעוק: "יועלה שכר השוטרים", ולא "מוות לשוטרים".
    לידיעת מי שדיבר על "נשות השב"כ": קיימת פדרציה החותרת ל"תפיסת החייל כעובד". לפחות באחד מכנסיה נטל חלק איש חד"ש ויש גבול, ודיווח אודותיה לשבועון "זו הדרך".
    ל"תפיסת החייל כעובד" ערך רב לקידום השלום. אין לצפות כי הצבאות ברחבי העולם יתירו אי פעם לחייליהם את זכות ההתארגנות והשביתה. אולם עצם ראיית הצבא כמקום עבודה (גם בעבדים, כלומר "חיילי סדיר") יביא לנכונות יתר מצד החייל הבודד לשקול את הסיכון הכרוך במשימות כלשהן (בבחינת: "אם הבוס יגיד לך לקפוץ מהגג…"), ובדיעבד ליתר ריסון מצד הפיקוד בהפעלת הכוח הצבאי (שבדרך כלל נמצא ביחס ישר למידת הסיכון של המפעילים אותו).

    עובדי תעש! עלו והצליחו במאבקכם. על תסכימו לשום הפרטה שהיא!!! אני מניח שרוב פעילי השלום והצדק החברתי איתכם במאבקכם זה.

  12. ליובל הגיב:

    מצטרפת לשי. הניתוח שלך אנכרוניסטי וגם נאיבי. אמנם, יש הרבה אנשים שנאלצים לעבוד שם ובמקומות דומים וגם בצבא קבע, מחוסר ברירה ממש הישרדותי. אנשים אלה הם בד"כ משכבות נמוכות חסרי השכלה ועל סף אבטלה ועוני. לכן, כאשר איזה חפ"ש ממשמר הגבול הופך לשעיר לעזאזל על "התעללות בערבים" זה מקומם אותי. עצם האילוץ הכלכלי לעבוד בדברים האלה מקומם מאד, גם אם החייל לא מודע לזה. אבל מפעלים כמו תע"ש, למיטב ידיעתי, מעסיקים אנשים בעלי הכשרה מקצועית ויכולת לבחור גם כלכלית, וגם מוסרית ערכית וגם להבין במה המפעל מתעסק בעצם. זה לא רק ייצור הנשק, הקליעים, וכולי, זה מפעל זדון, שעוסק ספציפית בהפרות זכויות אדם מעצם טיב המוצרים (בחלקם) שאינם "סתם נשק". אולי לא כל פועל מטבח יודע, אבל המהנדסים שמפתחים, הטטכנאים, המשווקים..יודעים מה הם מייצרים, למה זה משמש, ומאד נהנים מזה. חשים יוקרה ושיתוף ב"סודות". אלה חלאות עם כוונה רעה ובחירה ולא "פועלים מנוצלים". חלס להגן על רוצחים במדינה הזו. די נמאס.

  13. יאיר: איזו גדה ואיזו שמאלית הגיב:

    עצוב לראות כי אתר המתיימר ליצג ערכי שמאל, חתירה לשוויון ולהומניות סוציאל דמוקרטית איבד מזמן כל כיוון מוסרי ומצפן לפחות ככל שמדובר במרבית המגיבים כאן.

    נושא מרכזי כמו זכויות עובדים נדחק מיד לקרן זווית ( כרגיל כאן, מיעוט התגובות בנושא זה הוא קונסיסטנטי) ומפנה את מקומו לשנאה מבעבעת לכל מה שמריח רחמנא ליצלן ריח של ציונות, כולל השוואה מעוררת בחילה וחולנית של עובדים בתע"ש או במשטרה לקלגסי SS

    אני רחוק מלקבל בעין יפה את מדיניות היצוא וסחר הנשק של הנהלת תע"ש לכל מיני גורמים מפוקפקים. אך מקהלת השנאה שנשמעת פה כלפי כל עובדי תע"ש ו\או המשטרה\ מג"ב מעוררת חלחלה.

    סוציאל דמוקרטים ושמאל אמיתי כנראה אין כאן.

  14. דג אילם הגיב:

    ליובל הלפרין

    אני קורא את תגובותיך ומאמריך באתר הגדה ומסכים תמיד עם הניתוח הטוב שאתה עושה, אבל הפעם אני ממש לא מסכים איתך.

    מדוע תעדיף סולידריות עם עובדים ששכרם נפגע על פני סולידריות עם עובדים שחייהם בסכנה?

    תעש הם אויבי העובדים (לשיטת המרקסיזם הקלאסי). האמצעים הברוטלים שהם מפתחים שם יומם וליל משמשים בראש ובראשונה את הקפיטליזם במלחמתו בפועלים. איך אתה לא מבין את זה?

    עובדים שם מהנדסים ומומחים שכל עיסוקם הוא לפתח עוד ועוד זוועות נגד בני אדם.

    לידיעתך, בשטחים חיים כיום עשרות אלפי נכים הסובלים יום יום – "פרי תרומתם" של אותם הפועלים של תעש שאתה נזעק להגן עליהם. תאמין לי שמרביתם של הפלסטינים הללו פועלים כמוני וכמוך (חלקם איכרים).

    תעש גם מייצאת את המוות הזה לכל העולם. אין משטר עריצות על פני הגלובוס שלא סוחר עימה.

    הזה הסוציאליזם שאתה מציע לנו? הזו אחוות העמים? אני לא מאמין שתמצא ולו פועל פרולטריון אחד בכל העולם השלישי שיסכים איתך (וכוונתי לאלה שבאמת מדוכאים בעזרת הנשק שמיוצר בתעש).

    מאבק בתעש הוא במפורש מאבק בקפיטליזם.

  15. הגרמני הגיב:

    לדג אילם,
    גם אם אסכים עם טענותיך(מסכים עם חלקן) הרי שמאבק בתע"ש הינו בסופו של דבר מאבק בהסתדרות.
    מרבית הועדים הגדולים במשק הנהנים משירותיה של ההסתדרות מייצגים חברות ממשלתיות, שגם אני וגם אתה יודעים, מה תרומתן לסוציאליזם.
    ועדי הבנקים, חברת חשמל, התעשיות הצבאיות ועוד, מה הן אם לא כלים ביד הממשלה להמשך העמקת הפערים במשק.

  16. דג אילם הגיב:

    לגרמני

    נגעת בנקודה חשובה.

    גם אני תמכתי בהסתדרות במשך שנים עד שהבנתי שההסתדרות אינה ארגון של ועדי עובדים. היא גם לא צמחה מהתארגנות ועדי עובדים ואפילו לא מהתארגנות של פועלים.

    ההסתדרות הוקמה כמכשיר להכפפת הפועלים והעובדים לפרויקט הציוני. זו הסיבה שמראשיתה כלל לא כללה עובדים שאינם יהודים. ההסתדרות בראשית דרכה התעלמה לחלוטין מהערבים או מהפלסטינים שהיו פועלים לכל דבר, נאבקו במעבידיהם ודרשו זכויות.

    גם כיום ההסתדרות אינה מייצגת ערבים אלא אם הללו פועלים או עובדים כחלק מהמפעלים או החברות בהם עובדים יהודים.

    ראה את התעלמות ההסתדרות מהעובדים/הפועלים בשטחים הכבושים – עובדים המנוצלים כבר 38 שנים. ראה איך ההסתדרות מתעלמת לחלוטין מהעובדים הזרים. הסיבה אתה שואל? הם אינם יהודים.

    ומה עוד שכותב המאמר עצמו הוא חבר הנהגה בגוף הציוני הזה.

  17. תעש והסביבה הגיב:

    הנה מה שיש לפעולה ירוקה לומר על תעש:

    זיהום קרקע ומים

    התלוננו לפני 17 שנה . צפריר רינת, הארץ, 20/04/2003
    — קישור —

    זיהום קרקעות בישראל – רקע.
    — קישור —
    — קישור —
    — קישור —
    — קישור —
    — קישור —
    — קישור —

    לוחמה כימית. יוסי יהושוע ועופר פטרסבורג, ידיעות אחרונות, 23.1.01
    — קישור —

    זיהומי תע"ש – הסאגה שאינה נגמרת – עד מתי? דו"ח העוני הסביבתי 2004, אדם טבע ודין
    — קישור —
    — קישור —

    תע"ש בית-הכרם ירושלים – בירושלים התגלה זיהום חמור של קידוחי מי שתייה בסמוך למפעל של התעשייה הצבאית. מומחה למי תהום מחברת תה"ל, דר’ חיים מיכלסון, טען במאמר שפורסם בכתב העת המקצועי הנדסת מים, כי יש סבירות גבוהה לכך שמקור הזיהום במי התהום בירושלים הוא מתקן התעשייה הצבאית. בנוסף, נחשף כי רבים מקרב עובדי מפעל תע"ש בית-הכרם חלו בסרטן.

    זיהום מים בשכונת בית הכרם. מתוך אתר האינטרנט: אדם טבע ודין.
    — קישור —

    חומרים מזהמים התגלו בשכונת בית הכרם. צפריר רינת, וואלה חדשות, 22.04.03
    — קישור —

    אדישות המערכת לעובדי תע"ש שחלו בסרטן. מבט שני ערוץ 1, 19/5/03
    — קישור —
    — קישור —
    — קישור —
    — קישור —

    תע"ש מגן בתל-אביב

    "מפעלי תע"ש הפכו לאחד ממוקדי הזיהום החמורים בתל-אביב". טולי פיקרש, הצופה, 13.1.04
    — קישור —

    מחדל חמור מסכן את חיי תושבים בגוש דן. היום במרכז, ערוץ 3, 23/6/03
    — קישור —

    הנזק הכלכלי של הזיהום ממפעל תע"ש בת"א: כ-1.4 מיליארד שקל. צפריר רינת, הארץ, 3/9/03
    — קישור —

    אישום נגד התעשייה הצבאית על זיהום ולכלוך. יצחק דנון, גלובס, 11/9/03
    — קישור —

    סכנה – מים. דליה מזורי ואסף זלינגר, מעריב
    — קישור —

    מי השתייה מזוהמים בתל-אביב וברמת-השרון – הרשויות אינן מטפלות עדיין במפגעים המסוכנים. שלומית רז, חיים אחרים, יולי 2003
    — קישור —

    דו"ח: זיהום חמור ברוב קידוחי המים באזור תל אביב. צפריר רינת, וואלה חדשות, 2/08/01.
    — קישור —

    משרד לאיכות הסביבה, השלכות כלכליות של זיהום קרקע – מקרה תע"ש מגן. מתוך אתר האינטרנט: המשרד לאיכות הסביבה
    — קישור —

    תוצאות המחקר בנושא הערכת היקף זיהום האקוויפר באזור תל אביב-נחלת יצחק (בתוואי הרכבת התחתית בתל אביב). פרוטוקול ישיבת מעקב משותפת עם ועדת משנה של ועדת הפנים לאיכות הסביבה, מתוך אתר האינטרנט: הכנסת, ‎16.12.03
    — קישור —

    המדינה תמנה צוות מיוחד לבדיקת מי התהום ברמת השרון. שרון סלומון, צומת השרון, 5.9.03
    — קישור —

    מקווים שלא הורעלתם. דורון נחום, זמן השרון, 5.9.03
    — קישור —

    בקרוב: סקר זיהום תע"ש. אורי גורן, על השרון, 2.5.03
    — קישור —

    עיריית רמת השרון תובעת מתע"ש 10 מיליון שקל על זיהום מי תהום. צפריר רינת, הארץ, 11.12.02
    — קישור —

    ח"כ לאה נס – סקר קרקע לבדיקת רמת זיהום במפעלי תע"ש. יומן כלכלה – צבע הכסף, רשת ב’, 13.1.04
    — קישור —

    קסאמים של מים. רון מיברג, יתד נאמן, 19.10.04
    — קישור —

    תוצאות הבדיקות מאמריקה: אסור לשתות מים מבארות רמת השרון. סוכנות הידיעות עתי"ם, יתד נאמן
    — קישור —

    משרד הבריאות סגר שני אתרי קידוח באיזור רמת-השרון בגלל זיהום. שרון סלומון, צומת השרון
    — קישור —

    קו פרשת המים. אורי ארדי, דליה מזורי ודן אגדן, מעריב, 18.10.04
    — קישור —

    חשש מסגירת כל הבארות באזור רמת השרון. יריב לוין, על השרון, 15.10.04
    — קישור —

    נסגרו קידוחי מים שנמצאו בהם חומרים רעילים. צפריר רינת, וואלה חדשות, 24.12.03
    — קישור —

    מי השתייה מזוהמים בתל-אביב וברמת-השרון – הרשויות אינן מטפלות עדיין במפגעים המסוכנים. שלומית רז, חיים אחרים, יולי 2003
    — קישור —

    המזהם משלם?: תע"ש עומדת לקבל כסף מחברת החשמל לפינוי פסולת שהיא בעצמה הניחה בים.
    תע"ש השליכה לים תחמושת ישנה – ותקבל מחברת החשמל 10 מיליון שקל תמורת פינויה. עמירם כהן, הארץ, 29.4.04
    — קישור —

    במשך שנים הוזרמה תחמושת פגומה לים. יואב קרקובסקי, רשת ב’, 25.4.04
    — קישור —

    בחברת החשמל אושר ההסכם עם תע"ש, לפיו תמשה תע"ש מעומק היום טונות של תחמושת שהושלכה לאורך עשרות שנים. יואב קרקובסקי, רשת ב’, 29.4.04
    — קישור —

    "תעלומת" הכתם הצהוב בחופי הרצליה:
    15 שנה שיש כתם צהוב מוזר בחוף אפולוניה בהרצליה. לאורך כל תקופה זאת טענו בתע"ש כי אין קשר בין הכתם לבין מפעל תע"ש נוף-ים. הכתם בגדלים משתנים ובמשך תקופה ארוכה לא היה ברור ממה הוא עשוי. התעלומה נפתרה כאשר ד"ר חיים מיכלסון הגיש את החוות דעתו החד-משמעית: הזיהום נובע כתוצאה ממפעל תע"ש ששכן במקום. הירוקים בתגובה דרשו ממשרד הביטחון לערוך בדיקה מקיפה של מי החוף.

    תעלומת הכתם הצהוב באפולוניה. דוד הכהן, רוני גלבפיש, Ynet, 28.5.03
    — קישור —

    מקור הכתם הצהוב באפולוניה: חומרים כימיים שדלפו מתע"ש נוף ים. מאיר אברג’יל, צומת השרון, 12.3.05
    — קישור —

  18. המשך הגיב:

    מי השתייה מזוהמים בתל-אביב וברמת-השרון – הרשויות אינן מטפלות עדיין במפגעים המסוכנים. שלומית רז, חיים אחרים, יולי 2003
    — קישור —

    דו"ח: זיהום חמור ברוב קידוחי המים באזור תל אביב. צפריר רינת, וואלה חדשות, 2/08/01.
    — קישור —

    משרד לאיכות הסביבה, השלכות כלכליות של זיהום קרקע – מקרה תע"ש מגן. מתוך אתר האינטרנט: המשרד לאיכות הסביבה
    — קישור —

    תוצאות המחקר בנושא הערכת היקף זיהום האקוויפר באזור תל אביב-נחלת יצחק (בתוואי הרכבת התחתית בתל אביב). פרוטוקול ישיבת מעקב משותפת עם ועדת משנה של ועדת הפנים לאיכות הסביבה, מתוך אתר האינטרנט: הכנסת, ‎16.12.03
    — קישור —

    המדינה תמנה צוות מיוחד לבדיקת מי התהום ברמת השרון. שרון סלומון, צומת השרון, 5.9.03
    — קישור —

    מקווים שלא הורעלתם. דורון נחום, זמן השרון, 5.9.03
    — קישור —

    בקרוב: סקר זיהום תע"ש. אורי גורן, על השרון, 2.5.03
    — קישור —

    עיריית רמת השרון תובעת מתע"ש 10 מיליון שקל על זיהום מי תהום. צפריר רינת, הארץ, 11.12.02
    — קישור —

    המשך ->

  19. ניצן שחר הגיב:

    האם מה שהמגיבים בדיון מציעים הינו נידוי כלכלי של שותפים למפעל הקפיטליסטי? האם עלינו למשוך ידינו מהתאגדות עובדים כוללת למען שיפור התנאים הסוציאליים, אך בגלל אופי המקצוע?

    אני מסכימה עם הטענה שהעלה מגיב בתגובה שכותרתה "קצת סולידריות לא תזיק". הרי אני לא מאמינה שמישהו מהמגיבים רוצה בהנצחת מאבק המעמדות – ובתוך כך הנצחת המעמדות, למען יוסיפו להיאבק. אני כן מאמינה שאם אנו מבקשים סולידריות אמיתית, אין אנו יכולים להרשות לעצמינו לנדות קבוצה מסוימת משותפות זו. מאבק המעמדות הוא שמפלג אותנו לאותם מעמדות. אם אנו באמת נמצאים בגדה השמאלית, ומבקשים לנו עולם צודק ושווה, לא נוכל לעשות כן ללא שיתוף פעולה עם הקפיטליסטים, מפני שאלה, בראש ובראשונה אנשים קיימים, שאלא אם יחוסלו כליל במלחמת מעמדות עקובה מדם, יאלצו לחיות בשלום עם הפועלים.

    ואם כך, על אף הפערים התודעתיים/מוסריים, אין לנו ברירה אחרת אלא למצוא את נקודות החיבור המירביות עם ה"אויב" הקפיטליסטי, ובתור התחלה, עם כל הקושי, לא לנדות מן המאבק אף אדם/גוף המבקש להיות שותף לו, ובתור התחלה גם את עובדי תע"ש, ואם יבקשו גם השוטרים, החיילים, ואנשי אס. אס. לשעבר, שכן אדם המבקש שותפות חברתית, כפי הנראה שרעיונות חדשים של סובלנות רוחשים בו.

    ומי שיתנגד לשותפות? -ייאלץ להיכנע לתכתיבי הדמוקרטיה, ובתקווה, שעל הצד הטוב והנינוח ביותר.

  20. הגרמני הגיב:

    לשי, דני ודג אילם,
    אין לי ויכוח איתכם על תוצאות תעשיית הנשק העולמית והישראלית בפרט. רק שאם ממשיכים באותו קו המחשבה אז מה עם כל אותם מפעלים המשחיתים את איכות הסביבה. מפעלי ים המלח, תעשיות הכימיכלים, חברת החשמל וכדומה?
    מה יקרה אם נסגור את כל אותם מפעלים ונשלח את העובדים הבייתה?
    זה לא רק תע"ש, זה עשרות אם לא מאות אלפי עובדים ברחבי המדינה.
    פתרון קסמים אין, רק הרע במיעוטו. שכל אחד מכם יעשה חושבים משל עצמו, וינתב את תרבות הצרכנות שלו למקומות שלדעתו פוגעים פחות בחברה, איכות סביבה וכדומה.
    מעין מרד צרכנים. זה לא יפתור את צרות העולם- אבל להשקיט במעט את המצפון זה יכול לעזור.
    אני לדוגמא לא רוכש מוצרים מבית "סימנס", כמו גם לא מנהל חשבונותיי ב"דויטשה-בנק". אני יודע שאני טיפה בים, אך אני מקווה שביום מן הימים יחשבו יותר יותר אחרים כמוני.

  21. שי ליאיר הגיב:

    היה פה מגיב אחד ששירבב את עניין השב"כ והגרמנים לעניין. מיד אתה מכליל על כל קוראי הגדה השמאלית. תתבייש.

    ולעניין, אל תבלבל את מדיניות הייצוא של "הנהלת תע"ש" עם מדיניות הייצוא של עובדיה מחד וקברניטי הציונות מאידך. ואל תכניס את עניין התגובות (אתה באמת סופר?) בנושאי זכויות עובדים. עובדים יש גם באפריקה ובפלסטין. רק שהם מתים מכדורים ומכלי נשק לדיכוי הפגנות (לעתים גם מעמדיות).

    זה לא עניין של ריח של ציונות. זה עניין של גישה של אנשים גאים על תרומתם לייצור הנשק בארץ והגנה על המולדת תוך דיכוי (במודע או שלא) של מיליוני פועלים – גם בחו"ל.

    ומה לעשות והסולידריות שלי היא לפועל ללא מגן הפלסטיני (שאין לו הסתדרות). אמנם הממשלות הטיחו את הפועלים אלו באלו – ומדוכאי ש"ס שונאים את מדוכאי החמאס – אבל אלו אנשים בוגרים וחושבים. ומותר להניח כי לא רק הולכת שולל של השלטון ועוורון מניעים אותם – כי אם גם רצון ולאומנות כוחנית – הנסמכת – מה לעשות – על הנשק של תע"ש.

    לא על כל מאבק עובדים ראוי להאבק. זה מוזר. אבל זה כבר מאמר שני בגדה השמאלית המגן על החזקים במדינה במקום החלשים. זכור לי מאמרה של החברה תמר גוז’נסקי שהגנה על הבנקים מול תוכנית בכר – בבחינת כדי שלא יפריטו השאירו את הכוח בידי המנצלים הגדולים.

  22. דני הגיב:

    אני מצטער אבל תעש זו תעשיית דיכוי, נכות ומוות. תעש מייצרים את העוזי והגליל. הם מייצרים את המרכבה ואת כל התחמושת של הצבא. הם מייצרים מרגמות וחימוש לתותחים. כל מיני כדורים משונים עם זרחן או עם כדוריות או מצרר. כל מיני זוועות שמרטשים בני אדם חיים.

    לכו לשטחים וראו מה מייצרים בתעש. לכו וראו את הנכים, את אלא שאיבדו עין, יד, כף רגל. לכו וראו את חסרי הגפיים. כל תוצרי תעש.

    איך אפשר לתמוך בתעש??? זהו יצרן אמצעי הדיכוי והכיבוש מספר אחד.

    בזמן שהתאוריות המארקסיסטיות נכתבו, לא היה פרולטריון שייצר כאלה זוועות. מארקס דיבר על פועלי בתי החרושת שעובדים בקו הייצור ןתלוים איש ברעהו. הוא תיאר אנשים שמבינים שיחד הם מסוגלים ליצור משהו גדול בזכות שיתוף הפעולה שלהם.

    עובדי תעש אינם פרולטריון כזה. תעש הוא קומפלקס של מפעלים שעיקרם פיתוח. מרבית עובדיו מהנדסים שכל מרצם מוקדש לשכלל את מכונות ההרג הללו.

  23. לשי המתנצל בשם אחרים הגיב:

    אני כתבתי את ההשוואה לשב"כ ולנאצים ודוקא ניראה לי שככל שמתרבות התגובות, כן ניתן להכליל קצת שאנשים פה לא חושבים שזה תלוש.
    תעש והשב"כ – נו זו זיקה שאינה צריכה לראיה או התנצלות. ההשוואה לנאצים – לוקה בבנאליות הרגילה של ההשוואות האלה, אך אם כבר, דוקא כאן היא לא ממש דרמטית או דמגוגית.
    תוספת לדני, מעבר למוצרים שמנית, תע"ש מעורבת בפיתוחים ביחד עם גןרמי פיתוח מארצות הברית שמטרתם הספציפית והמוצהרת היא עינויים. יש להניח שלא כל פועלי תעש מעורבים בפרוייקטים "יוקרתיים" כאלה, אבל די בזה כדי להשליך על אופי המפעל הזה המתועב מאד. תע"ש, כקבוצת לחץ בארצות הברית היא בתוך הפסיפס של אייפק בחלקים ה"מבצעיים" שלו, הכוללים מניפולציות לא כשרות לתמיכה ביוזמות מלחמה תוך הפעלת לחץ על פולטיקאים, והכל כדי לקדם מכירות נשק באמצעות אלימות יזומה. נידמה לי שהמאמר מתח את המושג סולידריות מעמדית למקום שהפך אותו לחסר משמעות. מנגד, עמדה כמו של ניצן ראויה לסדנא בציור מנדלות אבל לא באתר פוליטי.
    צר לי, אני לא חוזרת בי הפעם מההשוואה לנאצים, לפחות לגבי חלק ממנהלי תע"ש. כמובן, לגבי השב"כ זה טריוויאלי שאין הבדל.

  24. יובל הלפרין הגיב:

    לדני,
    בזמן מרכס הייתה כבר תעשיית נשק מפותחת ביותר. מאיפה לדעתך היו אז לבריטים אוניות מלחמה ותותחים לכבוש אימפריה חובקת עולם?

    לדג אילם ולגרמני,
    להזכירכם, "שיטת המרכסיזם הקלאסי" עורכת הבחנה ברורה בין "פרוליטריון" ל"לומפן-פרוליטריון" ("פרוליטריון הסמרטוטים"). הראשון מסוגל להתארגן ולהוות כוח שווה משקל לכוחו של ההון, ולבסוף לגבור עליו; ואילו השני מסוגל לעורר חמלה, ותו לא. אז התכוון מרכס בעיקר לקבצנים או לשכירי יום בעבודות מזדמנות (לכן התואר "סמרטוטים"), אבל מאז הקפיטליזם שכלל את שיטותיו, ובאמצעות שטיפת מוח, חוזים אישיים, העסקה קבלנית וכו’ וכו’, חלק ניכר מה"פרוליטריון" דהיום קרוב יותר במידת יכולתו ההיסטורית ל"לומפן- פרוליטריון". יוצאים מהכלל הם הוועדים הגדולים. הסיבה לכך הוא דווקא מצבם הטוב יחסית ויכולתם להשבית שירותים חיוניים למערכת הקיימת.
    תכניסו את זה טוב טוב לאוזניים: המרכסיזם אינו בית תמחוי. הוא לא מעמיד זה מול זה "חזקים" ו"חלשים", אלא שני כוחות היסטוריים.

    לכל מי שתיאר את פשעי תעש:
    אין לי מחלוקת איתכם. אני בדרכי להפגנה בבילעין, ויודע היטב מה מתרחש בשטחים הכבושים.
    אבל מה אתם מעלים בדעתכם בדיוק? שיפריטו את תעש, היא תיקלע לקשיים ותיסגר, לצה"ל לא יהיה נשק, ובא לפלסטין גואל?
    ככל שמוצר מסוכן יותר, כך עדיף שכל עוד הוא קיים, רצוי שלפחות יהיה בבעלות ממלכתית, כך שמנהליו יהיו אחראים במידת מה בפנינו, האזרחים, ולא בפני בעל הון השואף לרווח בלבד.

  25. יאיר לשי הגיב:

    סגנון תגובתך המתלהם והכוחני רק מחזק את דברי כי הפסיכולוגיה המניעה אותך ואחרים כאן היא כזו של שינאה ועוינות ולא של סולידריות סוציאל דמוקרטית ( ושוב ההשוואה לנאצים היא עוד דוגמא בולטת לכך). זו הייתה עיקר טענתי ולא עיסוק בתוצריה המפוקפקים של תע"ש.

    ולעצם העניין, אם הייתי רואה כאן התעניינות בנושא זכויות עובדים במקרים הרבים של עובדים אחרים שאינם עובדי תע"ש ניחא. בדרך כלל נושאים כאלה זוכים כאן להתעלמות מפוהקת, כולל מקרי ניצול מזעזעים של עובדים זרים ( אלא אם כן הם פלשתינים). כאשר אחד כמו יובל, מנסה לומר כמה דברים של טעם בנושא, הוא "זוכה" מייד להתקפה כללית.

  26. שי למישהי הגיב:

    עדיין את מדברת בשם עצמך.

  27. ליובל הגיב:

    "שלפחות יהיה בבעלות ממלכתית, כך שמנהליו יהיו אחראים במידת מה בפנינו, האזרחים, ולא בפני בעל הון השואף לרווח בלבד".
    זה נכון תיאורטית אבל לא בישראל, שהשלטון שלה מייצג בלעדית בעלי הון. בארץ, בגלל הלאומנות, יתכן שדוקא שיקולי רווח של בעל הון יצננו מעד את להט הרצח וההרפתקנות של מפעל כמו תע"ש, שאפילו אין לו מגבלות של רווחיות. מי שיושב על השמנת הזו הם אנשים "שפויים" כמו יחיאל חורב, עמוס ירון ובן חנן, שהוכרזו לאחרונה על ידי הממשל האמריקאי כרמאים, נוכלים תאבי בצע וחסרי אחריות.

    שוב, אתה חוזר למצב בשטחים, ופה הזכירו את הנזקים של תעש לישראל (תקרא טוב את נזקי הזיהום), לעובדים שלה עצמה או לאותו חלק בהם שהיא הקריבה לסרטן ולתאונות. ואני הוספתי ומוסיפה את ההתמחות שלה, הנרחבת, בטכנולוגיה של עינויים. תעש מעורבת גם בפיתוח מערכות ניטור המופעלות על בני אדם באמצעות טכנולוגיה חדשה ולפחות במפעל שלה בארצות הברית (ליד וושינגטון הבירה) עסקה גם בניסויים לא אתיים לצורך כך על בני אדם וקטינים. יש להניח שגם בארץ.

    לנוכח הנתונים האלה לא הייתי מכניסה אותה לקטיגוריות הרגילות, וגם לא את "זכויות העובדים" שלה.

    זאת בניגוד לרוב המפעלים שעוסקים בייצור נשק כמו סולתם ומפעלי פלדה וכולי שמרכיבים חלקים לכלי נשק המוניים. יש הבדל בין ייצור ובין מה שתע"ש עושה שזה זריעת מוות וסבל גם נגד אזרחי המדינה וכמובן נגד האוכלוסיות בעולם שסופגות את הנשק הזה.

  28. לגרמני הגיב:

    אתה יודע מה? הנה אני מרים את הכפפה. אני מציע לפתוח בקמפיין מציאת מקומות תעסוקה אלטרנטיבים לעובדי תע"ש שנפגעו או אלה שרוצים לעזוב. אם נספק מקומות עבודה אלטרנטיבים למספיק עובדי תע"ש, נביע סולידריות איתם ונביא אולי לסגירת מפעלם. מה אתה אומר?

  29. יש מאמר הגיב:

    וראיון מעניין בויינט עם המנכ"ל ויו"ר תע"ש. אפשר להבין מן המאמר וגם מן הטוקבקים עובדות שלא ידענו. השכר הממוצע של עובד בתע"ש הוא 12 אלף ש"ח לחודש שזה די הרבה. ה"שמנת" של תעש נמצאת ברמת השרון וה"עבדים" בפריפריה. העובדים עצמם טוענים שיש שחיתות, שוחד ודברים איומים בחברה שצריך לבדוק. העימות האמיתי כרגע הוא על הקרקעות של תע"ש. המדינה לוטשת עיניים לפרק מפעלים באזורים יקרים ולמכור לבניה פרטית. החברה לוחצת בכיוון הזה גם כן, ואולי המנכ"ל והיו"ר יקבלו איזה מגרש כדי להסכים בסוף. מי יודע. בכל מקרה זה נשמע כל כך מסואב, מכל הצדדים, גם המפעל, גם האוצר, גם ההנהלה וגם העובדים…שפשוט בא להקיא.

  30. להגנת עובדי תע"ש (2) הגיב:

    ראשית אני רוצה לתקן אי דיוקים במאמרו המעניין של דוידי – בהליך של "הרמת מסך" כלומר תביעות אישיות נגד בעלי/מנהלי תאגידים, עובר שינויים מתמידים אבל בכל מקרה קשה למדי מבחינה משפטית לקבל פסק דין נגדם, מכיוון שצריך להוכיח שרימו או לפחות התרשלו בניהול התאגיד (עצם העובדה שהחברה בשקיים או שהתמוטטה לא מספיקה לזה מכיוון שאלה מהווים חלק אינטגרלי מכלכלתץ השוק).
    המאבק האמיתי לצמצום מעשי מרמה או התמוטטות חברות שלא יכולות לשלם את חובותיהן צריך להיות לא רק בחשיפת ספרי החשבונות לפני נציגי העובדים, אלא בהטלת חובה על כל תאגיד, גם בבעלות פרטית, לפרסם דו"חות כספיים כל מספר חודשים, גם לאור העובדה שכאמור המצב הרגיל הוא שבעליו ומנהליו חסינים, כאמור, מפני תביעות משפטיות בקשר אליו.

    עובדי תע"ש הם חלק מן מהשיטה החברתית הקיימת כמו כל אדם אחר. כאשר תקציב הביטחון(?) עומד על כ-50 מיליארד ש"ח כלומר קרוב לעשירית מהתוצר הלאומי, ממילא עשירית מהעובדים במשק מועסקים, במישרין או בעקיפין, ע"י מערכת הביטחון וזו לא סיבה לשלול מהם את הזכויות הכלכליות המגיעות להם, בלי קשר לדעה שיש לכל אחד על מעשיה של מערכת זו.וכן, גם אני מעדיף פיתרון שלפיו תע"ש תיסגר או לפחות תוסב לייצור מוצרים לשוק האזרחי, מכיוון שבניגוד למפעלים מזהמים אחרים, לא רק תוצאות הלוואי של הייצור הן המסוכנות אלא גם המוצרים עצמם.

    עופר יהלום

  31. נתן. הגיב:

    נשק הוא לא בהכרח דבר רע.

    נשק שמיועד לדיכוי,לגזענות,לכיבוש,לגרוש ולשלילת החרות הוא דבר רע.

    נשק שמיועד למלחמה בדיכוי, בגזענות, בכיבוש בגרוש ובשלילית החרות הוא דבר טוב.

    אפילו טוב מאד.

    וחוץ מזה,קשה להשתחרר מהרושם שכל ההתקפות על עובדי תע"ש הם לא יותר מדברי התנשאות של אנשים מפונקים שלא נאלצו אפילו יום אחד בימי חייהם להתמוד עם קשיי פרנסה ועם הצורך להביא לחם הביתה.

  32. לנתן הגיב:

    איני יודע על שאר המגיבים. אני עבדתי כל חיי קשה מאד. נתקלתי במעללי תע"ש בשהות בארצות הברית, והאמת זה ניראה רע מאד בכל קנה מידה. הנציגות של תע"ש שם היתה מורכבת ממושחתים בגלוי, אלימים מטרידים מינית מהסוג הכמעט קומי, אבל מביש, וגם גנבים מקופת הציבור בריש גלי. (נידמה לי בזמנו אפילו העברתי לרשויות בארץ, כמובן ללא כל תגובה). בנוסף לכך, ובאמצעות שכנה שבאה לבקש עזרה נואשת, נודעו לי עוד דברים על תע"ש. זו אשה ניצולת שואה שעבדה שם כל החיים, וברגע שהיא התעמתה עם הבוסית שלה (היא עבדה בספריה שלהם בעבודה מזכירותית) – התחילו להתעלל בה, כתבו שהיא חולת נפש, והעיפו אותה בלי זכויות ממש לפני הפנסיה. בנוסף לכך, נציג של תע"ש חשוד בארצות הברית על ריגול,סחר בבני אדם, סחר בסמים ומה לא. גם נוהלי ההעסקה של תע"ש בארצות הברית ראויים לבדיקה חיצונית בלתי תלויה ומעמיקה. יש להם שם עובדים מקומיים והשערוריות של עוזרות הבית של אן איילון מחוירות לידם. אולי תבין שלא כל ביקורת נובעת ממניעים אישיים או שליליים. יש ארגונים מושחתים וגרועים ומכל מקום יש להם מספיק כוח להגן על האינטרסים שלהם. צריך להגן על הנפגעים כולל קופת המדינה.

  33. שי לנתן הגיב:

    על מה אתה מדבר?

    אתה מכיר את רשימת המדינות להן ישראל מוכרת נשק? סין מדינות דרום אמריקה הודו אפריקה וכד’..

    לא הייתי אומר שאלו מדינות מהזן המתקדם ושמנהיגיהן לא עושים בהם שימוש לדיכוי.

    תזכיר לי, לאיזו מדינה ישראל מכרה נשק למטרות הטובות אותן ציינת?

  34. לדוידי הגיב:

    מדוע אינך נוטל חלק בדיון?

הגיבו להגרמני

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים