הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-9 באוגוסט, 2005 33 תגובות

"הפוגע", זה הכינוי הטוב ביותר שמצאה איילה חסון, כתבת הערוץ הראשון, כדי לתאר את החייל הרוצח בעת שדיווחה על הטבח בשפרעם. כוחות הביטחון, באמצעות התקשורת המגויסת, מסרו בתחילת האירוע על "ויכוח שהתנהל בין הנוסעים והסתיים בירי". הערוץ השני פתח את מהדורת החדשות בדיווח על מעשה שנעשה בעת טירוף או בידי מטורף. לרגע הוסטה עיקר תשומת הלב ללינץ’ שביצעו "ערבים בחייל". בן רגע ובמעשה קסם הופך הרוצח לקורבן. "הוא" – חייל וגם יהודי שנרצח ו"הם", הברברים מבצעי השפטים הרוצחים – ערבים. כשנודע לאיילה חסון על הריגתו של הרוצח בידי ההמון, היא ציינה שמדובר באירוע דרמטי, כשתווי פניה וטון דיבורה הסגירו את כעסה ותדהמתה. אף אחד מהכתבים לא העז לכנות את הרוצח ומעשהו במלים המתאימות. 4 אזרחים נרצחים בלי "מעשה טרור" או "רצח" ובלי "טרורסיסט" או "רוצח". זהו כבוד השמור לרוצחים יהודים בלבד.

תוך זמן קצר ביותר מציירים ערוצי הטלוויזיה פרופיל של כל הגורמים המעורבים באירוע, שמקורו בלקסיקון גזעני שטוף שנאה ואידיאולוגיה גזענית. כשיהודי, וגם חייל, מבצע רצח, הוא לא עושה זאת סתם. הוא עשה זאת ברגע של טירוף. הוא לא רצח, אלא "פגע", וזה אחרי ויכוח, כמובן, הוא לא חייל עריק אלא יהודי מטורף, מזוקן ועם כיפה על הראש. לרגע סברתי שגם ליצירתיות יש גבול. אם לא היה די בכך, ראה ערוץ 2 לנכון להמשיך בלוח השידורים הרגיל. לזה בדיוק צפיתי. אילו הדברים היו אחרת הייתי מופתע. בסמוך לקרות האירוע החלו כתבים ומרואיינים לעשות את אבחנות הדם והנאמנות כשהם מתרעמים על כך שהרצח אירע בשכונה ערבית-דרוזית, וכי ייתכן שבין ההרוגים יהיו אזרחים דרוזים או חיילים דרוזים. הדברים האוויליים הנ"ל גבלו בזנות, אטימות ורשעות. ערוץ 2 טרח להודיע במהדורת הבוקר של יום שישי על פרטי הלווייתו של הרוצח, מבלי להזכיר את הנרצחים. להלוויית הרוצח באו לא רק בני משפחה, אלא גם תומכים רבים במעשה, ושאף אחד לא ישלה את עצמו על קיומם של אלה.


רוני דניאל, נציג צה"ל בערוץ 2, לעולם לא יצליח להפתיע אותי או את עצמו. תפילות יום השישי במסגדים ביום שאחרי זה הנושא שהעסיק אותו. לא הקורבנות, לא כאבם של בני המשפחה והזעזוע בעיר שפרעם ובקרב המיעוט הערבי, לא האפשרות של ביצוע רצח נוסף ע"י מתנחלים או "מטורפים" אחרים ולא המחדל של כוחות הביטחון. זוהי תפיסה שבטית לא מוסרית, לא מקצועית כמובן, שעוסקת רק בכאבו של "הקורבן האולטימטיבי" כפי שהוא רואה עצמו בעיני רוחו, גם כשהוא הרוצח. זהו קסמה של הגזענות, שדולה מהתקשורת המגויסת והנבזית טונות של יצירתיות גואה כדי להצדיק, להבין, לטייח ולהסביר את המציאותית מתוך האמת הפנימית שלה.


הרוצח תיכנן את המעשה לפרטיו, לרבות בחירת קו האוטובוס. הוא עשה את כל הדרך מקן הטרור והשנאה – תפוח – עד שפרעם, כדי לרצוח אזרחים. הוא בחר בקורבן הנוח והנכון ביותר – אזרחים ערבים – כדי לסכל, ע"פ תפיסת עולמו, את תהליך הנסיגה מעזה. מלבד העובדה שרצח ערבים ייתפס כמעשה פטריוטי בעיניי רבים, התסריט שייחל לו הרוצח הוא יצירת תסיסה בקרב האזרחים הערבים, כשהוא סומך ידיו על המשטרה, ויש לו על מה ועל מי לסמוך, שתטפל כראוי במפגינים הערבים. כמו במקרים בעבר, גם הפעם לא תהסס המשטרה, לדעת רבים, לפתוח באש חיה על מפגינים ערבים ואף להפעיל צלפים כמו באירועי אוקטובר, ולמשטרה יש קבלות בחינוך ערבים: 31 אזרחים הרוגים ב-5 השנים האחרונות. "האויב הערבי מבפנים" ו"הגיס החמישי" יחבר לו מחדש, בלי מאמץ יתר, את "הנתק בעם" וייצור קונסנזוס חדש-ישן כנגד הערבים, ויסיט את תשומת הלב מתהליך הנסיגה, כשלדוגלי תורת הטרנספר תינתן הבמה לככב בתקשורת ותסית, כפי שהורגלה לעשות, כנגד האזרחים הערבים. לאחרונה הצטרפו למקהלת הטרנספר שחקני רכש חדשים בדמות חברי הכנסת פרס, פרץ ומלכיאור, כשהצביעו בעד הנצחת מורשת הטרנספר של גנדי.


זהו המסר שמעבירה גם המערכת המשפטית האימפוטנטית שלה כפופה מח"ש, שעד היום לא פירסמה את תוצאות החקירה של פשעי אוקטובר. כל עוד מדובר באזרחים ערבים, יש למערכת את כל הזמן בעולם להמר על חייו של המיעוט הערבי, ולהמתין עם תוצאות החקירה של אירועי אוקטובר. זה רק יסיר ספק מליבם של ההוזים והמאמינים בקרב האזרחים הערבים ב"דמוקרטיה הישראלית" שתצא מגידרה כדי להגן עליהם כאזרחים שדמם שווה לדמם של אחרים, ושאזרחותם הינה שווה. בהתנחלויות נפשעות מאורגנים אלפי פעילים של ארגון הטרור "כך" ודומיו. הם פועלים לאור יום ובאין מפריע תחת אפם של כוחות הביטחון, כשהיועץ המשפטי לממשלה  והפרקליטות מגלים אוזלת יד לאור ההתארגנויות הטרוריסטיות של "כך" ודומיה.


לא אתפלא שרבים בימין הקיצוני, ולא רק, רוקדים על הדם, כמו שהח"כ לשעבר מהמפד"ל, חנן פורת, צהל ורקד בפורים שעות ספורות אחרי שד"ר ברוך גולדשטיין רצח עשרות מתפללים במסגד בחברון. גולדשטיין הוא גיבור וקדוש – "ברוך הגבר" – בעיני רבים, שלכבודו נבנתה אנדרטה, ורק אחרי פנייה לערכאות נאותו כוחות הביטחון להסירה. בניית אנדרטה לרוצח מתפוח היא רק עניין של זמן.


ההרגשה השוררת בקרב המיעוט הערבי היא הרגשת יתמות וחוסר אונים. הם יודעים ובטוחים, מניסיון של עשרות שנים, שהישועה לא תבוא מרשויות השלטון. המציאות תדחק את האוכלוסייה הערבית, בלית ברירה, לתסכול ולנטילת החוק לידיים. אני סבור שזהו התסריט האידיאלי שמייחלים לו הטרנספריסטים. להתראות ב"טיול" הבא בגליל.

תגובות
נושאים: מאמרים

33 תגובות

  1. דניאל הגיב:

    ב ד י ו ק – חותם על כל מלה ומלה.

  2. גיא הגיב:

    המאמר נכון במאה אחוז.
    אני ראיתי את תחילת השידורים של האירוע, ורק בערוץ 2 טרחו לתת דיווח על מה קרה ומיד להמשיך בשידורים. בערוץ 10 שידרו את אודטה וערוץ 1 המשיך למחזר את עצמו.

  3. איריס הגיב:

    לפואד עאזר,
    תודה על המאמר המעניין, שבלי לראות טלויזיה אני מאמינה לכל מילה, לפי שעות הצפיה שלי בעבר. רק תיקון קטן: הימנים הקיצונים אינם פועלים מתחת לאפו של השב"כ. הלואי. הם פועלים בחסותו ובחסות הצבא הישראלי.

  4. עזרא מכרמיאל הגיב:

    מלקולם X אמר משהו שמתאים יפה מאוד (ועצוב מאוד):
    The Klan is just the Sherif in disguise

  5. צחי הגיב:

    לפואד עאזר

    מענין מדוע לא כתבת מאמרים כאלה לאחר פיגועי טרור של החמאס שבהם נהרגו ערבים ישראלים

  6. תשובה לצחי הגיב:

    כי אז עשו משדרים מיוחדים עם כותרות אדומות מדם ודיברו על מחבלים וטרור.

  7. הגרמני הגיב:

    לפואד עאזר,
    בדיוק מה שעלה לי בראש לאחר ששמעתי את החדשה המזויעה, והסיקור המביש לה.
    לצחי,
    להזכירך שאותו טרוריסט ימני קיצוני קיבל את נשקו מצה"ל. יתירה מזאת, בצה"ל ידעו שמדובר בעריק בעל נטיות ימניות קיצוניות, ובכל זאת לא עשו כמעט דבר…ומעניין מדוע?
    כאשר נעלם נשק ממחסני צה"ל, מוקמות ועדות חקירה, "נקטעים ראשים", וצה"ל והמשטרה חוקרים במהירות, שמא יפול נשק זה בידי ידיים עוינות. ומה כאן? כמה רוצחים בפוטנציה מסתובבים חופשי כשנשק צה"לי ברשותם?
    מי שלא מבין שתקשורת חופשית ולא מגוייסת היא אחד מהכלים החשובים העומדים לרשות השלטון הדמוקרטי מקבל בהבנה את ההפרדה בין דם לדם שעושה התקשורת הישראלית.
    מילא הגיחוך וחוסר הרצינות לו היא זוכה בעולם המערבי הדמוקרטי, אבל מה עם תפקידה ההולך ומתמסמס בהגנה על הדמוקרטיה בישראל?

  8. יגאל הגיב:

    בידיעה כמעט ברורה שהתגובה לא תתפרסם , אבקש להגיב לכותב המאמר ולמגיבים.

    הפיסקה האחרונה של הכותב היא בעצם לעניות דעתי הרצון החבוי של ערבי א"י והגליל, אולי של של כולם, אך בוודאי הם לא מיעוט מבוטל.
    לקיחת החוק לידים והתחלה של אינטיפדה לשחרור הגליל.
    הסיבות לא משנות.
    הפיגוע בשפרעם הוא פשע שאין סליחה עליו, אך גם הלינץ שנעשה לאחר מכן גם הוא אינו בר סליחה, אך המחבר אינו טורח לכתוב עליו כלל.

    לכל שאר המגיבים הקבועים, אשר גם הפעם לא שינו ממנהגם ומאשימים את המדינה , כן וגם את אזרחיה, האם אתם ביקרתם בגליל לאחר פיגוע ביהודים ??
    האם אתם שמעתם את השימחה בכפרים כמו מגדל כרום בגליל על כל יהודי מת ??

    היכולת שלכם לעצום עינים, ולהאמין לכל מה שהצד השני כותב היא לא תאמן.

    לי ולעוד רבים כמוני אין בעיה עם הסיקור בטלויזיה, אך יש בעיה עם הפיגוע עצמו.
    אך מכאן ועד האשמות חסרות תקדים גם של הכותב הדרך עוד ארוכה.

  9. ליגאל הגיב:

    הרגשות של הערבים בקשר לפיגועים בישראל אינם רלוונטיים. גם חנן פורת אמר "פורים שמח" בזמן לא מוצלח, והשבוע שעבר שמענו איך שמחו ורקדו יהודים כאשר שמעו על רצח רבין. אנשים זכאים להרגיש מה שהם רוצים, זה לא רוסיה פה.
    אנשים כמוך מאד מפתיעים בחד צדדיות שלהם.

  10. ציוני גאה / חד צדדיות ? הגיב:

    התקשורת הישראלית אינה בדיוק שיא ההגינות ובטח לא מהמקצועיות שבעולמנו.
    אבל זמן קצר לאחר הפיגוע בשפרעם כבר כונה הרוצח "מחבל יהודי" ופיגוע כונה וגונה כפיגוע טרור.

    מוטב לכותב המאמר להרגע מעט מהאשמותיו הגורפות ולהזכר במרצחים מבני עמו אזרחי ישראל כמו המחבל מאבוסנאן שפוצץ עצמו בתחמה המרכזית בנהריה ורוצחי החיל מכפר קנא.

    כמשפטן אני בטוח שמר עזאר יצטרף לדרישה המוצדקת לחקור גם את מעשה הלינץ שבוצע במחבל בידי ההמון בהיותו באזיקים.

  11. עופר יהלום הגיב:

    לדניאל – מתוך פורום ה-CNN : "ואם עורך ‘ניו יורק טיימס’ הוא חובש כיפה, זה מסביר הרבה דברים."
    איך התבטאות כזו נשמעת לך? האם לא גזענות לשמה? – בייחוד כשאתה עצמך אומר שגם כתב ערבי יכו לנהוג בניגוד לאינטרס של הקבוצה האתנית שלו, או מה שאתה מכנה "משת"פ".

    לגרמני – אם השב"כ היה יודע וכו’, לא הייתי אומר שצריך להעמיד לדין פלילי את האחראים שם, אלא לכל היותר להעמיד לדין משמעתי וכמובן להדיחם מתפקידם.
    אגב, כפי שפורסם בתקשורת, הפרופיל של המפגע היהודי מתאים לעוד עשרות ואולי מאות אנשים – בחור צעיר, תושב ארעי בהתנחלות, חוזר בתשובה ונושא נשק ללא רשיון.

  12. אורי ברייטמן הגיב:

    שלושת ה"עיתונים" הגדולים – ידיעות, מעריב והארץ – הם רק בטאונים של הקהילה היהודית בפלשתינה. הם לא משרתים את הציבור הערבי-פלשתינאי במדינה. קהל לקוחותיהם הוא מושא הדיווח, ולא כלל תושבי המדינה.

    ערוץ שתיים מייצג את התפישה הזאת במדויק: קהל היעד שלו הוא על טהרת היהדות, ואף ערבי לא מעניין אותו אף פעם.

  13. הגרמני הגיב:

    לציוני גאה,
    רעיון מעולה לחקור את מבצעי מעשה הלינץ במחבל.
    לשב"כ ומדינת ישראל הסטוריה ארוכה ומוצלחת בחקירות של מחבלים.
    …ומי יודע, אולי בסופו של דבר ימצאו את איציק מרדכי גם הפעם אשם?!

  14. יגאל הגיב:

    הגלותיות של אורי ברייטמן כנראה מייצגת את העמדות הקצוניות שלו, ואת הרצון הכמוס למסמס את המדינה הזו ולהטמיעה בקרב מדינות ערב מסביב.

    להזכירך אורי, אנו חיים במדינת ישראל, והקביעה התמוהה שלך שאינני יודע על מה היא מסתמכת אינה נכונה, תגיע לישובי הערבים בגליל ותהיה מופתע לראות את נפוצות עיתוני הבוקר בקרב ערבי ישראל.
    הגיגים מעין אילו ללא ביסוס הם תעמולה זולה ודמגוגית מאדם שלא מכיר בקיומה של מדינה שלמה.
    דרך אגב, ערבי ישראל עושים לא מעט על מנת לבדל את עצמם מהמדינה, על זה כמובן אין לך ביקורת.

  15. ציוני גאה הגיב:

    לגרמני,

    אני מבין מדבריך שאתה בעד דין מוות למחבלים.

    אתה יודע מה? – קניתי !!

  16. לאורי ברייטמן הגיב:

    אם באמת העיתונים וערוצי הטלוויזיה הגדולים לא רלוונטיים לערביי ישראל, איך זה שיש בהם כתבים ערבים? ואיך אתה מסביר את העובדה שכלי תקשורת אלה (כנראה)פופולריים יותר בקרה ערביי ישראל מאשר עיתונים כמו אל-איתיחאד, רשת אל-ג’זירה ודומיהם?

    עופר יהלום

  17. הגרמני הגיב:

    לציוני גאה,
    אינני בעד עונש מוות למחבלים, כיוון שאינני סבור שאני ואתה מחזיקים באותה דעה מיהו מחבל.
    אם מחבל הוא זה הפוגע בחפים מפשע במטרה להורגם, אזי אני רואה ברמטכ"ל הנוכחי שלי כמחבל. מי שנותן פקודה להוצאה להורג של אחרים(לא חפים מפשע) בידיעה שחפים מפשע יהרגו יחדיו איתו, לשיטתי הוא טרוריסט ומחבל!
    כל עוד לא הכריזה מדינת ישראל על מלחמה כנגד הראשות הפלשתינית, אין לנו למצוא הצדקה מלחמתית בפעולות רצחניות שכאלו.

  18. דניאל לעופר הגיב:

    פה ושם, אתה כותב דברי-הבל… *כמובן*, שלכל אותם ערוצים ציוניים, יהיו כתבים ערביים! משת"פים, המקריינים את דברי שלטהון-הרוצחים, לאוכלוסיית-המדוכאים – בתמורה לכך, שהם ומשפחותיהם *לא* יירדפו, ע"י ארגון-הטרור השלטוני ‘השב"כ’. היו ימים, שכל האוכלוסייה הערבית, האמינה, לכל שקרי התשקורת הציונית. ימים אלה, ימי המוכתרים המשת"פים, המזמינים אליהם פוליטיקאים יהודים לאכול יחד חומוס, הולכים וחולפים, אט-אט, מן העולם – עם שנעלם הדור, שהסכים להיות למרמס, תחת רגלי הציונות.

  19. עופר לדניאל הגיב:

    דבריך נראים כאילו נלקחו ממאמר מערכת של פראוודה או אל-איתיחאד מלפני 40 שנה (שניהם בעצם אותו דבר). יתכן שבעיניך כל מי שלא מגנה את כל מעשי הציונות הוא ציוני, ואם הוא ערבי אז הוא בלל משת"פ ומלשין שב"כ…

    אני לא חושב שניתן להגדיר כתבים כמו סולימאן א-שאפי כמשת"פים, ובעצם גם לא כאלה מן הדור הקודם כמו רפיק חלבי או עטאללה מנצור ב"הארץ". אבל מה לעשות ולדעתי, חסר תודעה מעמדית שכמוני ושטוף באידיאולוגיה ציוניות-בורגנית-קפיטליסטית,לא כל כלי התקשורת בארץ הם תמיד שופר של השלטון…

  20. דניאל לעופר הגיב:

    "לא כל כלי התקשורת בארץ הם תמיד שופר של השלטון"…

    אלא של מי?

    גג, אם אין הם שופר, של רה"מ, או של פישמן – אז הם שופר, של אחד מיריביו הפוליטיים, *בתוך אותה מערכת קבוצתית סגורה, של אליטת-ההון הבטחוניסטית / תיאוקראטית, השלטת בישראל*. אופוזיציה אמיתית אין ולא תהיה בה, לא יעזור כלום – אם איזשהו כתב, ינסה לצייץ יותר מדי, *מבלי* שיהיה לו גב – בין-אם גלוי ובין-אם מוסווה טוב-טוב – של אחד, מן הברונים הללו – יעוף האומלל בלי כנפיים, החוצה מכל עשייה תקשורתית שהיא. לא יעזור כלום. כל ה"מאבקים התקשורתיים", יענו, הם הצגה, מאחוריה ניצבים מאבקים, מאחורי-הקלעים, בין א’ לב’, על כח ושליטה. כנ"ל לגבי ה"חשיפות", יענו – נחשף רק מה, שמאן-דהוא *אישר* לחשוף, במטרה לפגוע, באחד מיריביו. זה הכל מאבקי-כח פנימיים, לא מעבר.

    ורפיק חלבי הוא לא "סתם" משת"פ – הוא ה*אבא* של כל המשת"פים דהיום בתקשורת. טוב, נו – דרוזי; אלה מוכנים, אפילו, לשרת את הציונות, במאבקה הרצחני לדיכוי פלשתין…

  21. ספאא הגיב:

    על כל מה שפלסטיני בארץ הזו…
    לצערי לא נוכל להתכחש לעובדה שהביצוע המבייש של התקשורת הנו פועל יוצא של מאמצי המחיקה שהמימשל מפעיל מאז ומתמיד.זה שקוראים ל"שפעמר" שפרעם וזה שהשם של העיר (!!תכנסו לרחובות ותוודעו איזה ערים ואיזה בטיח) כמו כפרים רבים אחרים לא נמצא על המפה, וזה שאני לומדת ביאליק בבית-הספר אבל לא את מחמוד דרוויש וזה שהחומוס והפלאפל הפכו לטעם הישראלי ועוד ועוד… מנטליות זו, ולא רק מצד מה שנקרא הימין, מנטליות שממשיכה להתכחש לקיומו של עם בעל היסטוריה וזהות , זו שלא לוקחת אחריות על הנכבה של 48 תמשיך להכשיר את הקרקע ל"נכבות" נוספות נוסח נתן חרא.

  22. יורם בר-חיים הגיב:

    על סמך מה נטען כאן שאמצעי התקשורת הציוניים פופולאריים יותר מהערביים בקרב הציבור הפלסטיני בישראל ?

    מתוך כתבה במחסום על סקר של מרכז אעלאם :
    אשר לדפוסי הצפייה בטלוויזיה, מתברר שרוב הציבור הערבי נוהג לצפות בטלוויזיה במסגרת המשפחה. 81.7 אחוז מהציבור הערבי צופים בטלוויזיה מדי יום. תחנת אל-ג’זירה, אף שהיא תחנה חדשה, זוכה לאחוזי הצפייה הגבוהים ביותר בכל הקטגוריות. 29.6 אחוז דירגו את אל-ג’זירה במקום הראשון, 11 אחוז את ערוץ 2, ובמקום השלישי נמצאת תחנת הלוויין MBC, המשדרת מלונדון.

    לכתבה המלאה : — קישור —

    וזה מבלי שמתחשבים בזה שאלג’זירה אינה אמצעי תקשורת "מקומי", כלומר שעיקר הדיווח שלו אינו על נושאים בפלסטין, ומבלי שמתחשבים באמצעים הדלים העומדים לרשות אמצעי תקשורת פלסטיניים, במיוחד בתוך הקו הירוק.

  23. חיים הגיב:

    ליורם,
    29.6 ועוד 11 זה 40.6 משום שMBC לא קיבלה יותר מ11 אחוז שכן היא במקום השלישי הרי נותרנו עם מקסימום 51.6 אחוזים מכלל הצופים. לאיפה נעלמו עד 48.4 אחוזים?
    חוץ מזה, 51 אחוזים לא העבירו בקורת על אופן הסיקור של נושאים הקשורים בחברה הערבית בתקשורת העברית. ו42.6 לא הביעו אי-שביעות רצון מאמצעי התקשורת העבריים. אני לא בטוח אם40 אחוז מהחברה היהודית שבעי רצון מכלי התקשורת העבריים, אני בטח לא.
    חוץ מזה ידיעות הכי פופולרי והארץ נחשב הכי אמין, בדיוק כמו אצל היאהוד.
    מעניין היה לבחון את הרגלי הגלישה של החברה הערבית, האינטרנט מאפשרת בחירה חופשית של תכנים ולכן מייצגת הרבה יותר טוב מאמצעי התקשורת המסורתיים. ידוע לך על סקר שכזה?

  24. עופר יהלום הגיב:

    אני מקווה שלא יאשימו אותי שגם אני משמש כ"שופרו של הממסד" באתר זה, או כמייצג איזו גירסה רשמית, אבל מה לעשות ובמחקר באתר "מחסום" נקבע שתחנת הרדיו הפופולרית ביותר בקרב ערביי ישראל היא דווקא קול ישראל בערבית, תחנה שכל הדוברים בכתבה (וגם אני…) מודים שהיא מנוהלת למעשה על-ידי השב"כ, אותו גוף שממנה גם את מנהלי בתי הספר במגזר הערבי.

    לדניאל- הטעונים שלך נשמעים קצת מעגליים, מכיוון שעל כל ביקרות על השלטון אפשר לומר שהיא משרתת אינטרס של מישהו בתוך הממסד או באליטות השליטות.אני תוהה אם אותו דבר ניתן לומר גם על אתר הגדה השמאלית?

    בכל מקרה, ניתן להצביע על תופעה חיובית אחת והיא שיש בירות על התקשורת גם מימין וגם משמאל, מה שמראה שהיא אולי בכל זאת לא כל-כך מוטה.

    לספאא- אנחנו (דוברי העברית) מכנים את שפעמר "שפרעם" מאותה סיבה שאנחנו קוראים לפארי "פאריז" ושבשפה האנגלית מכנים את סיומי בשם ""פינלנד" – לכל שפה, כולל לערבית, יש את צורת הביטוי שלה.גם קשה לי להבין מה מפריע לך שמאכלים ערביים הפכו לחלק מהתרבות הישראלית, האם זה לא שילוב חיובי ?

    וכשאני למדתי בתיכון כבר הפנו אותנו לספרים שלפחות בחלקם נכתב שרוב פליטי 48 גורשו ולא עזבו מרצונם (אגב, דבר שאינו נכון לפי חוקרים כמו בני מוריס, מה גם שבעיני מי שגורש הוא בדיוק כמי שעזב ולא נתנו לו לחזור).

  25. ע"ש, ת"א הגיב:

    סליחה, אבל אתה טועה. אני שמעתי וראיתי דיווחים על "מפגע יהודי", "מחבל יהודי", "רוצח יהודי", "פיגוע טרור" ועוד כהנה וכהנה דיווחים שמעולם לא שמעתי כאשר נעשה מעשה נפשע כזה בעבר.
    ובאשר ללינץ’: כן, צריך להעמיד לדין את המבצעים. לפי הסרטון שראיתי בטלויזיה מספרם (לשמחתי) מועט. אני מוכנה להמר על כך שהם לא בדיוק מיטב הנוער בשפרעם. לא ברור לי מדוע מנהיגים ערביים, מחברי כנסת ועד אנשי דת, מזהירים מפני העמדה לדין של הרוצחים.
    צר לי שמשטרת ישראל (כנראה מחשש למהומות) לא עושה דבר.

  26. אורי ברייטמן הגיב:

    מדוע ‘ידיעות’, ‘מעריב’ ו’הארץ’ הם רק הבטאונים של הקהילה היהודית בפלשתינה?

    ראשית, מפני שהם לא מתנגדים לכיבוש. הם מקבלים אותו כחלק מן המציאות. אפילו עיתון שמאלי-לכאורה כמו ‘הארץ’ מציג גישה פשרנית שמיישרת קו עם שני מתחריו הגדולים. לעורך ‘הארץ’ יש כיפה על הראש, ויש לו משפחה בהתנחלויות. התמיכה בהתנתקות היא דוגמה נפלאה – ‘הארץ’ מוחא כפיים לשרון, האמא והאבא של כל פושעי המלחמה במזרח התיכון.

    שנית, מפני שקהל לקוחותיהם המרכזי הוא באמת יהודים מהמעמד הבינוני. המפרסמים כולם הם יהודים, ורובם מייצגים חברות גדולות במשק (סלקום, שטראוס, פועלים) או חברות פיננסיות ובינלאומיות.

    שלישית, מפני שבמדינה אנטי-דמוקרטית כמו ישראל של ימינו אין ברירה אלא ליישר קו עם השלטון או שהעיתון כולו נסגר וכל עובדיו נכנסים לכלא. כל התנגדות אמיתית לכיבוש היא למעשה עבירה על פי דין העונשין של ימינו. ראו מה שעושים לטלי פחימה או למפגינים נגד גדר ההפרדה בבילעין: פשוט שוברים אותם במכות ובמעצרים.

    רביעית, מפני ששלושת העיתונים הגדולים הם תומכים מושבעים של ארה"ב. המדיניות של ארה"ב היתה תמיד אנטי-פלשתינאית. כל מה שארה"ב רוצה כאן זה שקט תעשייתי. לא מעניין אותה הכיבוש ולא מעניין אותה פגיעה מסיבית בזכויות אזרח. הם רוצים שקט צרכני בשביל לייצא מוצרים (מכוניות, נשק, טכנולוגיה) ולקנות נפט בזול מהערבים. המדיניות האמריקנית מסתכמת בג’נרל מוטורס, לוקהיד מרטין ומיקרוסופט.

  27. עופר יהלום הגיב:

    מובן שהתכוונתי לכתוב "ביקורת על השלטון והתקשורת" ולא כפי שיצא כשמקלידים בשעה מאוחרת…

  28. דניאל הגיב:

    מסכים עם אורי.

    ואם עורך "הארץ" הוא דתי, זה מסביר הרבה דברים.

  29. הגרמני הגיב:

    לע"ש,
    תארי לעצמך מצב שבו השב"כ יודע על קיצוני פלשתיני המתכוון להוציא פיגוע בישראל, ולא עושה דבר לעוצרו.
    האם לא תעמדי על כך, שאותו אחראי לכך יועמד לדין על מחדליו, לאחר שאותו קיצוני זה הוציא פיגוע?
    ובאותו עניין. מזה מספר חודשים הילכה "פצצה מתקתקת" חמושה בנשק צהל"י, כאשר לא צה"ל, ולא משטרת ישראל עושים את המינימום לעוצרה.
    אז את מי את רוצה להעמיד לדין? למה לא בראש ובראשונה את האחראים למחדל הנוראי הזה בצה"ל\ משטרת ישראל?
    אם יש להעמיד לדין את מבצעי הלינץ, אז, לדעתי, על אחת כמה וכמה את אותם האחראים מהצד היהודי.

  30. דניאל לעופר הגיב:

    משהו אתה. אופייני לכחולים: כאילו שמאל, אבל בכל-זאת – כל הפרנויות הלאומניות, המובנות בתרבות היהודית ובציונות – פעילות ותקפות. ולא, זה *לא* יישמע לי גזענות. עיגול-הבד הנתעב, מייצג: קסנופוביה, סקסיזם, הומופוביה, כיבוש, רצחנות, לאומנות, טריטוריאליות, נקרופיליה, פשיזם, אמונות תפלות, דיכוי und so weiter. כן, *גם* אם הוא על ראשם, של *כאילו* נאורים, של *כאילו* שמאלנים, של *כאילו* מתקדמים ותרבותיים. זוהי דעתי, כידוע, על כל דתות האיזור – אלא, שבמקרה של הכפייה המוסלמית, בכל-זאת, הם הקרבן כרגע – כך שלהזדהות *עמם*, זוהי מצווה (חילונית, שמאלנית ואתאיסטית) גדולה *מאד* כשלעצמה. לעומת-זאת, הכיפה היא סמלם המסחרי, של הכובשים והמדכאים, של הגזלנים והמרצחים, של חומסי-פלשתין.

  31. שמחה הגיב:

    במיקרה נזכרתי בתהלוכת הזיכון שהתקיימה לפני כחודשיים בעכו לכבוד הפורעים הערבים שהשתתפו בטבח קהילות חברון וצפת בתרפ"ט ושבראשה צעדו חה"כ ברכה ומח’ול.

    התהלוכה אורגנה ע"י ‘עמותת תוופיק זיאד לתרבות לאומית’ המקורבת לחד"ש שמושבה בנצרת.

    וכך נאמר שם: "מחר (שישי) תתקיים בעכו תהלוכה מיוחדת במינה לציון 75 שנים לעלייתם לגרדום ותלייתם של שלושה לוחמי חופש פלסטינים –עטא אל-זיר מוחמד ג’מג’ום ופואד חיג’אזי, בידי חיילי המנדט הבריטי בפלסטין…

    חיג’אזי, ג’מג’ום ואל-זיר היו בין הבולטים במהפכת אל-בוראק, שפרצה בעקבות ניסיון של קבוצות יהודיות להשתלט על קיר אל-בוראק, חלק מחומת מסגד אל-אקצא בירושלים."

    — קישור —

    לא ראיתי את פואד עזאר או מישהו במגזר הערבי מוחה נגד הנ"ל – אז למה אתם מתבכיינים על איילה חסון ורוני דניאל?

    אל תחפשו את הקיסם בעיני זולתכם.

    טלו קורה – מה קורה, גזע שלם – מבין עיניכם.

  32. עידו לשמחה הגיב:

    תוך הסתכנות בחיי, אני מפנה אותך לאתר של משרד החינוך. — קישור —
    תמצאי שם תיאור מוטה לחלוטין של המהומות של 1929. מה שכן נכון זה שנהרגו 116 פלסטינאים מול 130 יהודים. אלה אינם, להתרשמותי, מספרים אשר מעידים על טבח, לכל היותר קרבות, מהומות רחוב, מלחמת כנופיות וכו’. ניתן לטעון כי בחברון התחולל טבח (באופן מופגן לא נתון מס’ ההרוגים הפלסטינאים). אם כך, היכן נהרגו שאר הפלסטינאים?
    כמו כן, וללא קשר, האתר החינוכי אינו מסתיר את העובדה כי הבריטים הם אלה אשר הגנו על היישוב היהודי. האם יכול להיות שהפלסטינאים נאבקו במי שהם החשיבו כובש זר, אשר נתמך ע"י המעצמה החזקה בעולם? האם יכול להיות שהמוצאים להורג הפלסטינאים נקראים "לוחמי חופש" בפי פלסטינאים מכיוון שנלחמו באומץ נגד כל הסיכויים???
    ראוי בעיניך לגנות את אותם פלסטינאים, אבל לא עולה בדעתך לגנות את אותם לוחמי חופש יהודיים שבמסגרת הגנה על היישוב רצחו מאות חפים מכל פשע.

  33. פייסל מוסא הגיב:

    פואד עאזר ז"ל הלך לעולמו ביום 5.6.08 ביום הולדתו.

    פואד היה בן אדם מאוד מיוחד יצירתי והגון הוא בן העם הפלסטיני אך ידע לבקר את מנהיגי העם הפחסטיני וכן את תנועות ההתנגדות למיניהן

    אהב את החיים ושנא עד מאוד את הצביעות והעדר המקצועיות וחוסר הכבוד שהפגינה התקשורת הישראלית כלפי האדם הערבי החי וגם המת.

    אני חושב שמן הראוי שילמדו את מאמרו של פואד ז"ל באוניברסטאות במבוא לתקשורת.

    אני מתפלא על אנשי התקשורת הישראלים שעמדו מאחורי ההצגה התקשורתית המכוערת שלאחר הטבח בשפרעם

    פואד לא נשכח אותך לעולם ונלך בדרכך יא אבו אלעאזר

הגיבו לצחי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים