בשנים האחרונות קוראת ההסתדרות להעלאת שכר המינימום ל-1,000 דולר בחודש. לפני מספר חודשים גם נערך משאל בקרב חברי מרצ/יח"ד בעניין זה, בו הכריעו רוב הנשאלים בעד תמיכת המפלגה בעיקרון זה. הבעייה היא שהנימוקים בעד ונגד, גם בתקשורת וגם כפי שהובעו באותו משאל, אינם מדויקים. קודם כל לא ברור מדוע יש לקבוע שכר מינימום במטבע זר דווקא, כאשר שער הדולר בטווח הארוך לא בהכרח משתנה כמו האינפלציה, ובוודאי שפחות מהשכר הממוצע שהוא הבסיס לשכר המינימום כיום. שנית, ההצעה היא להעלות את המינימום לשכר של כ-4,500 שקל, כלומר כ-60% מהממוצע, שהוא שיעור גבוה מאוד ביחס למקובל במערב.
כמעט כל הגורמים מסכימים שיש צורך בשכר מינימום כלשהו, השאלה היא באיזה שיעור. עמדה קיצונית אחת היא שכר מינימום של כ-40% מהשכר הממוצע (שיכול תיאורטית להיות גם אפס, מכיוון שכוחות השוק יכולים לגרום לכך). הקיצונות השנייה יכולה להיות שכר מינימום שהוא כ-75% מהשכר הממוצע, שעל פני אופק החיים מתקרב למשטר מעין קומוניסטי בו כולם מקבלים שכר שווה.
לכותב שורות אלה 50% נראה סביר לשני הכיוונים. אבל בישראל קיימת בעיה נוספת: באיזה שכר ממוצע מדובר. המקובל בארץ הוא שעובד ממוצע מקבל "תנאים סוציאליים" נלווים לשכר, שמגיעים בממוצע לכ-30% נוספים על שכרו; כל "שכר מינימום" שלא יתחשב בזה לא יהיה מדויק ולא יענה על הבעייה האמיתית.
אם רוצים לקבוע שכר מינימום אמיתי, צריך לקבוע אולי שכר שהוא מחצית מן הממוצע, אבל לכלול גם חובה לשלם לפחות מחצית מן התנאים הנלווים של אותו ממוצע; ואם יהיה מעסיק שיתעקש לשלם אותם כחלק מן השכר עצמו, הוא מוזמן לעשות זאת. וכן, יש גם שאלת האכיפה, אבל זה כבר נושא לדיון נפרד.
הן ב 2003 והן ב 2004 צמחו שבדיה ופינלנד בשיעור שהוא מעל לממוצע של האיחוד האירופאי ושתיהן אינן מדינות המפיקות נפט.
רוב העובדים בשכר מינימום אינם עובדים בתעשיה אלא בשירותים. אני מתקשה לראות את בעלי שופרסל מעבירים סניפים למזרח הרחוק בתגובה לעלית שכר המינימום.
לגבי צרפת אם ידוע לך על שכר ממוצע הגבוה משמעותית מ 2000 אירו לחודש אשמך לקבל ממך נתון זה ומקורו.
שלא יעבירו לאינדונזיה מפעלי היי-טק בשל רמת כוח האדם. אך מעבירים לשם מפעלי טקסטיל ושאר לו-טק. בינתיים יש תחרות על מקומות העבודה הן מצד פועלים במערב והן מחוצה לו. לא טענתי דבר על עניין שיעורי מטבע ועוד כהנה. אכן, כפי שאמרת, לא תמיד ההעברה כדאית. אך עובדה היא שיש היום מספר לא מבוטל של מפעלים מערביים במדינות "עולם שלישי". כך שמסתבר שבמידה מסויימת זה כן כדאי. השאלה היא רק באיזה היקף, וכיצד השכר משתלב כאן.
יש גם אפשרות שעליית השכר באותן מדינות והתקדמות טכנולוגית שלהן הן דווקא מה שהיינו צריכים לשאוף אליו (כמו במקרה קוריאה ויפן). במידה שיצטמצמו שם מספר פועלי הטכסטיל הפוט’ ויגדל מספר המתכנתים (לדוגמא) תגבר האפשרות לעלייה בשכר במקומותינו. כרגע רובם המוחלט של תושבי מדינות אלה אינם מוכשרים לשום עבודה "מורכבת" ולכן הם יעד ברור לכל אותם "סדנות הזעה".
בעניין אחר (אבל קשור) – יש הרבה מאוד עובדי מדינה שמשתכרים שכר מינימום או קרוב אליו. אני מניח שעדכון שכר מינימום יביא לעדכון טבלאות שכר בהרבה תחומים במשק. השאלה היא – במקרה של עובדי מדינה, האם מישהו חשב מה תהיה העלות המיידית למשק?!
למסעודון – לפי דבריך כלל לא היו מפעלים במערב, והרי הדבר אינו כך. לא כל מפעל ניתן להעביר למדינות מתפתחות, מכיוון שבחלקן אין את הטכנולוגיה, כוח האדם והתשתית הדרושה, שהרי הן מתפתחות…
וגם אם ניתן להעביר חלק ממקומות העבודה, הרי שיש לכך גבול, מכיוון שעצם העברת מפעלים (כולל היי טק) למדינות מתפתחות תגרום להתפתחות טכנולוגית ותעלה שם את השכר. גם ייצוא המוצרים בארצות המערב תביא לשינוי בשערי המטבע, שיפחית במידה ניכרת את הכדאיות של מהלך כזה, אם גם לא לגמרי.
דבריך ברישא הם בגדר פשיטא לא צריכא. הרי כבר אמרתי ש"בסקנדינביה אין חוק שכר מינימום, אלא – השכר נקבע מכוח הסכמים הקיימים במשק". כך שאין שם כל חוק בעניין אלא מדובר בהסכמים שאם יופרו תפרוצנה שביתות וכו’. השכר הממוצע בצרפת הוא יותר מ-2000 יורו לחודש, והנתונים שמופיעים כאן הם נתוני האיחוד האירופי.
אשר לכלכלה – הנתונים בשנים שלפני 2004 מראים על עליה מינורית בתוצר או גידול שלילי בו, וכן על גידול שלילי בתחומי התעשיה השונים. כך למשל צמחה התעשייה בנורווגיה ב-1- אחוזים ב-2003 (למשל). את הגידול כולו ב-2004 ניתן להסביר ע"י עליית מחירי הנפט, שהוא אחד ממוצרי הייצוא העיקריים של המדינות הסקנדינביות. זאת בעוד כל תחומי הכלכלה האחרים שם ממשיכים לדשדש. (אגב -אם המצב ימשך נורווגיה ושבדיה צפויות להיות יחד עם מדינות המפרץ ה"מפותחות" בין המדינות ששיעור הגידול בתל"ג שלהן ירקיע שחקים השנה…). הנתונים מגיעים מהאיחוד, מהמדינות ומעוד כמה גורמים (אף אחד מהם אינו מקורב לביביהו..).
אשר לשכר המינימום – ישנם מחקרים אמפיריים חדשים בנושא שמראים בדיוק את ההפך. זאת כנראה תולדה של הגלובליזציה, ומאחוריהם הגיון פשוט; כאשר אני יכול לייצר נעליים באינדונזיה ולא בפלינט ולשלם שכר נמוך בהרבה תמורת שעות רבות יותר, גדלים הסיכויים שהמפעל יעבור לאינדונזיה ולא ישאר בפלינט….
למסעודון
בארצות סקנדינביה כלל העובדים מכוסים ע"י הסכמים קיבוציים ולכן שכר המינימום נקבע מתוקף הסכמים קיבוציים אלו (בגרמניה יש הסדר דומה אבל פחות מקיף)
בשבדיה לא היה בשנת 2004 שכר למשרה מלאה עבור עובדים מעל גיל 18 הנמוך מ 190,000 כתר לשנה כאשר השכר הממוצע הוא 270,000 כתר לשנה (את האחוזים אתה יכול לחשב לבד)
בצרפת שכר המינימום מתוקף חוק הוא למעלה מ 1200 אירו לחודש והשכר הממוצע הוא כ 2000 אירו לחודש.
אני מקווה שנתוניך אינם שאובים ממשרד האוצר שפרסם לפני כחצי שנה אוסף מופרך ומסולף של נתונים השוואתיים על שכר המינימום בארץ ובעולם.
כמו כן בשנים האחרונות הצמיחה בתוצר לנפש בארצות סקנדינביה היא מהגבוהות באיחוד האירופאי ובמקרה זה באמת אין לי מושג מאיפה שאבתה את הנתונים המוזרים הללו.
מחקרים שנערכו בנושא שכר המינימום בארה"ב לא הצליחו להראות שום קשר אמפירי בין העלאת שכר המינימום והגידול באבטלה.
עמי – בהערתך יש כמה בעיות.
א. לפי נתוני 2004 שכר המינימום בצרפת מהווה 48% בערך מהשכר הממוצע. בסקנדינביה אין חוק שכר מינימום, אלא – השכר נקבע מכוח הסכמים הקיימים במשק.
ב. במדינות הסקנדינביות קיים גידול שלילי בתוצר. אנו כאן מתייחסים אליהן בתור איזה מן "גן עדן", אך העובדות הן שמדובר במדינות שהיו עשירות מלכתחילה, וגם היום רוב תוצרתן נשענת על אוצרות טבע מרובים.
ג. לגידול שכר המינימום יש השפעות שאינן תמיד טובות לפועל. למשל – כמה מחקרים הראו לאחרונה שעליה של אחוז אחד בשכר המינימום עשויה להביא לירידה של 3-5 אחוזים במספר המועסקים. זו אחת הבעיות שקיימות בשווקים תחרותיים. ישנה בעיה אמיתית להעלות שכר במקום אחד בעוד שהשכר במקומות אחרים נותר נמוך. כל עוד יש היצע העולה על הביקוש של כוח אדם זול, שכר העבודה ימשיך להיות נמוך, וכל נסיון מלאכותי להעלותו עלול להסתיים בפיטורים המוניים (לא משום שהמפעלים יכנסו להפסדים, אלא משום שרווחיהם יצטמצמו…). גם לנסיון לכפות צמצום רווחים לטובת רווחה יכולות להיות השלכות על צמיחה של מדינות וכך הלאה. כך שהתחום אינו כה פשוט כפי שניסית לתאר…
סעדון, בבריטניה טוני בלייר קבע בפעם הראשונה בתולדות בריטניה שכר מינימום ואף הגדיל אותו במהלך הקדנציה שלו (5 ליש"ט לשעה), אולם האבטלה רק ירדה. באירלנד שכר המינימום הוא של 8 דולר לשעה והאבטלה נמוכה. כמעט כל המחקרים המודרנים הראו שעליית שכר המינימום לא גורמת לאבטלה (בהונג קונג לדוגמא אין שכר מינימום או תשלום על שעות נוספות ואין הגבלה על מספר שעות העבודה, אבל האבטלה בה היא 8%). חתן פרס הנובל בכלכלה אקרלוף זכה בפרס אחרי שהוכיח שעליית השכר גורמת לתפוקה גבוהה יותר מצד העובד וכך למעשה מורידה את עלות התעסוקה (הוא השתמש בשוק הקופאיות אך טענתו רלוונטית לכל שוק עבודה שהוא) ואכן הפיריון (תפוקת עובדים) לשעת עבודה במדינות סוציאליסטיות כגון נורבגיה, הולנד, בלגיה, צרפת, גרמניה, שבדיה, דנמרק וכו’ הוא גבוה ביותר (הפיריון (תפוקת עובדים) לשעת עבודה בנורבגיה הוא הגבוה בעולם). בנוסף לנורבגיה תעשיות רבות מלבד הנפט
עמי – תגובתי התייחסה לנורווגיה לבדה כדוגמא בלבד. אם אתה רוצה תשובה נפרדת לגבי שבדיה ופינלדנד, אנא בדוק מה קרה למחירי המתכות בשנים האחרונות. אין לי נתונים סטטיסטיים זמינים (למרות שאני יכול להשיג) לגבי התפלגות המועסקים במשק הישראלי, אך ברוב פסי הייצור מועסקים העובדים בשכר מינימום, ורובם אף עובדי קבלן (ולעיתים אף זוכים להיות מורעלים מהפליטות המזהמות, וראה לצורך כך את מפעלו של נוחי דנקנר בדימונה…). אגב, דווקא במקומות שונים בתעשיה יצרו האיגודים מצב שבו יש פועלים "עשירים" ו"עניים" (למשל – מפעלי ים המלח, חברת חשמל). בעלי שופרסל לא יעבירו כנראה את עסקיהם למזרח (אולי לקוריאה…), אך הם בהחלט יכולים להחליט על העלאת מחירים (שוב יש כאן שאלה של תחרות, אבל אני לא ממש בטוח שזו קיימת בענף המזון..). לגבי צרפת – הנה נתונים לגבי היחס בין הכנסת המינימום וההכנסה הממוצעת (+התפתחות לאורך השנים של שכר המינימום):
— קישור —
אבי – דבר ראשון, אני מקפיד לגבי שמי. זה מסעודון ולא סעדון. ולענייננו:
בלייר אכן הנהיג שכר מינימום. האבטלה ירדה, אך מדד ג’יני לא השתנה ומספר העניים נותר בסביבות ה-20%. כך שיתכן שהעליה במספר המועסקים מספרת (כמו אצלנו…) רק חלק מהסיפור. האבטלה באירלנד נמוכה יחסית אך כחמישית מהאוכלוסיה חיה מתחת לקו העוני. אגב, המצב הנוכי באירלנד נוצר עקב שינויים כלכליים עצומים שהיו שם. חלק מהם הושגו בעצה אחת עם היגודים המקצועיים שבתחילת המהפך הסכימו להורדת שכר בכל המשק שם. ירידת השכר היתה בין הגורמים (יחד עם שיפור החינוך ועוד כמה מהלכים) שהובילו לכניסת משקיעים לשוק האירי. כך שהסיפור של אירלנד קצת יותר מורכב (ויש בו גם מינוסים…). ואשר לדוגמא של הונג קונג, אשיב בדוגמא משלי – בפינלנד ה"מתקדמת" שיעור אבטלה של כ-9%, אז מה?!
אשר לעניין התפוקה – חיים הירקן שלי משוק התקווה סיפר לי פעם על שיטה אפילו יותר מתוחכמת : השכר משולם (ואף עולה) לפי ההספק.
מה שנקרא אצלנו "בקבלנות". יש לו אף ניסיון אמפירי בעניין והוא ועזרא אחיו טוענים שהיו אפילו קבוצות ביקורת וזו השיטה הטובה ביותר. אולי כדאי לי לשלוח מכתב לוועדת הפרס ע"ש נובל ובו המלצה על הירקן הגאון?!; וברצינות – העלאת שכר יכולה ליצור אווירה טובה יותר וכך גם תפוקה (למרות שאני עדיין סומך על "קבלנות" מבית ישמעאל סבא).אך יש כאן בוודאי שאלה של כדאיות (50 דולר לשעה ייצרו בוודאי אווירה מדהימה, ונוכונות אינסופית, אך לא אצל המעסיק).
לכל הכותבים – נראה לי שבעיית העוני בכללותה אינה רק בעיה כלכלית, ולכן לא ניתן לפתור אותה בדרכים שיהיו כלכליות בלבד. בנוסף, הניסיון לקבוע איזה סף הכנסה שרירותי נראה לי לא ממש ברור, וכאקט יחיד איני משוכנע (אולי תצליחו ללשכנע אותי?!) שיפתור דבר…
למסעודון-
כנראה שאמריקה הופכת לקומוניסטית. שמעת על הפרישה של כמה ארגונים מה-afl-cio? ארגונים כמו ארגון עובדי השרותים,נהגי המשאיות, החקלאים, ועוד כמה ארגונים. בנייר עמדה שנקרא, מחיים את החלום האמריקני, הייתי יכול להישבע שרוחו של מרקס שורה עליהם.
אתה צודק שקודם אנחנו צריכים להתרכז בלוקאלי.
אבל לכל המספרים שזרקת, אין שום קשר.
אתה צריך לחשוב על העובד, שקורע את עצמו כל החודש בשביל 3335 שקל. אני רווק ואיני מצליח לחיות מהסכום הזה, אז תחשוב מה עובר על משפחה
עם כמה ילדים שסובלת מהדבר הזה.
אדם סמית ומרקס טענו ששכר המינימום הוא שכר בהמות, כי הוא מספיק רק לצרכים הבסיסיים ולא מאפשר התפתחות אישית.
אם אנחנו בהמות בעיניך, אז לא יפריע לך גם שישחטו אותנו.
אתה משרת את המדינה שלוש שנים, אבל ברגע שאתה מוריד את המדים, אפשר חופשי לדפוק אותך.
ובקשר לאכיפה של שכר המינימום, כמו ש-bsa מפרסמים מלשינון על מעסיק מעתיקן, אפשר ליצור מלשינון על מעסיק נצלן.
ובכלל, אני לא מבין את האינטרס שלך, להגן על אירגוני המעסיקים, מה הם משלמים לך?
אתה אחד הלוביסטים שלהם? מה יוצא לך מזה?
כל זה מזכיר לי את החזירים בחוות החיות של אורוול.
לעופר יהלום-
אתה כותב על שכר המינימום וחושב, איזה רמה נכונה. אני הרווחתי ברב עבודותיי שכר מינימום
שנכון להיום עומד על 3335 שקל. קפוא, כבר שלוש שנים.בכנס של ההסתדרות (התקווה), שעסק בשכר המינימום, דיבר מנהל אגף התעסוקה של התאחדות התעשיינים, ואמר שאם שכר המינימום יעלה הרבה חברות יסגרו את הבסטה בארץ.דידי ארזי, מנכ"ל נייס לשעבר השיב לו שאם הם מחפשים עבדים, עדיף באמת שילכו לארץ אחרת. אני צילמתי שם, והדברים של האיש מהת’ התעשיינים כל כך עצבנו אותי, וחיכיתי שיתנו לקהל לדבר. כשניתנה הרשות ניגשתי למיקרופון ואמרתי:אני מרויח שכר מינימום, והשכר הזה קפוא כבר שלוש שנים על 3335 ש"ח,בזמן שכל ההוצאות האחרות עולות. הדולר הנפט וכל השאר. זה אומר גזל של לפחות 10-20% מהשכר.לעומת זאת,למעסיקים הורדו מיסים כדי לעודד תעסוקה:
מס חברות ירד מ-65% ל-24% ,הפרשה לביטוח לאומי מ-15.93% ל-5.5%, מס מקביל (ביטוח רפואי) מ-7% לאפס, מס הכנסה מ-63% ל-44%. לפי החשבון שלי זה מאות מיליארדים ב-10 השנים האחרונות.והם לא זרמו לכיסים של העובדים. ואני לא יודע כמה מקומות עבודה ייצר הסכום הזה. האיש מהתאחדות התעשיינים שתק. לא היה לו מה לענות לי. כשהוא ירד מהבמה
ניגשתי אליו ושאלתי אותו אם משהו מהנתונים שאמרתי לא היה נכון.הוא אמר שצדקתי.
לכן,לדעתי, כפיצוי על שלוש שנות ההקפאה הללו, צריך להעלות את שכר המינימום ל-1000 דולר לחודש ואפילו יותר.
אני מציע לך להכנס לאתר של התאחדות התעשיינים ולחפש את התוכנית החדשה שלהם (רמז- הם שוב רוצים סובסידיות בכל מיני צורות).
— קישור —
אל תתבייש לדרוש יותר, אם הם לא מתביישים לדרוש עוד ועוד…
למסעודון
דוקא הניתוחים שלך מוכיחים כאמור שלבעיות לוקליות אין פתרון אלא גלובלי. להתרסקות הגוש המזרחי יש קשר לענין כמו כמו שקשורה לכך מלכות הפרעונים במצרים.
הסיסמאות דוקא רלוונטיות הן צצות ועולות כמו עוף החול "רוח רעה מרחפת על פני אירופה" למגינת ליבם של שמרנים ימניים.
דוידוב –
הניסיון הגלובלי האחרון לכפות אחידות סוציאליסטית כלל עולמית התרסק עם נפילת הגוש המזרחי. אחת מתוצאות הלוואי היא למשל זמינות מדאיגה של נשק גרעיני, עוני מחפיר וקיצוניות דתית. ברשותך, אני חושב שכדאי שנעסוק עם כן קודם כל עם בעיות לוקאליות (מורכבות בפני עצמן) לפני שנחשוב מחשבות גלובליות יותר.
ודבר נוסף – אפשר לקבור את הסיסמאות?!
כל הניתוחים המלומדים של המגיבים כאו ושל כותב המאמר עצמו, מביאים למסקנה אחת בלבד שאין תוחלת בחזרה לסוציאל דמוקרטיה או במילים אחרות שהסוציאל דמוקרטיה שבקה חיים בעידן הגלובליזציה.
מה שעומד על סדר יומם של העובדים והאיגודים המקצועיים הוא שיתוף פעולה גלובלי ובראש מאבק על שכר מינימום גלובלי והטלת חרם על מוצרים שלא יעמדו בתנאים.
"פועלי כל הארצות התאחדו"
מסעודון על תתעקש על דברים לא נכונים למחירי המתכות אין שום השפעה משמעותית על התל"ג השבדי והפיני.
שכר המינימום השבדי הוא 29% מהתוצר הממוצע למועסק שבדי במשרה מלאה ועלות שכרו כולל מע"מ היא 50% מהתוצר הממוצע למועסק הנתונים עבור עובד יצור ממוצע הם 37% ו 63% בהתאמה. (הנתונים דומים בנורבגיה דנמרק ופינלנד). בישראל שכר המינימום הוא רק 16% מהתפוקה הממוצעת למועסק ועלותו הכוללת של שכר המינימום כולל מע"מ היא רק 21.2% מהתפוקה הממוצעת למועסק.
ולדוידוב שוויניות התחלקות ההכנסות בארצות סקנדינביה אינה נופלת מזו שהתקיימה במזרח גרמניה וצ’כוסלובקיה בשנות ה 70 וה 80 כך שזהוא בהחלט דגם סוציאליסטי מוצלח השונה מהותית ממה שנהוג לקשר בארץ עם המושג סוציאל דמוקרטיה.
עמי, כמה תיקונים – פינלנד ושבדיה דווקא משופעות בעפרות ברזל. אך בה בעת יש בה מפעלי אלקטרוניקה, מספנות, מכונות ומיכשור הנדסי ותעשיות כימיות שונות. אגב, מבחינת חשיבות ענפי הייצוא, בשתיהן קודמות המתכות לעץ ונייר, והן גם בין יצרניות המתכות הגדולות בעולם. אם תביא בחשבון את קפיצת מחירי המתכות (לדוגמא – נחושת התייקרה פי 35. פלדה פי 20 בערך), תוכל להבין את הגידול בשנה האחרונה בתל"ג שם.
בתגובתך התקרבת לעניין שאני חושב עליו (מהבחינה הכלכלית) – איזו ערבות בין עובדי השירותים לבין האיגודים של מפעלי תעשיה מבוססים יותר (למרות שבמקום שבו וועדי חברת החשמל ומפעלי ים המלח שותפים להעסקת עובדי קבלן בתת-תנאים, וחברי הוועד משתכרים שכר מופרז, זה נראה מופרך). זה יפתור רק חלק מהבעיה. קיימת עדיין שאלה של ענפים כמו טכסטיל. עומדת בעינה השאלה כיצד ניתן לערוב לשכר של המועסקים בעסקים קטנים. יתכן בהחלט שהטבה בשכר של רוב המגזרים תביא לגידול בהכנסות של עסקים קטנים, אך אין וודאות בכך, ולא ניתן לדעת באיזו מידה. יש גם שאלה לגבי עובדים המועסקים ע"י המדינה. גידול בשכר במגזר הציבורי ידרוש עדכונים בטבלאות השכר וישפיע על כל הרבדים במגזר הציבורי. השאלה היא – מה המחיר של מהלך כזה.
עוד עניין שחשבתי עליו – תל"ג לנפש. מה היחס בין השכר הממוצע בישראל לבין נתוני התל"ג לנפש לעומת מדינות אחרות. האם יש הגיון בקביעת יחס כזה, והאם קיים עיוות במערכת הישראלית? אני חושב שהשכר הממוצע כאן הוא הבעיה, וליתר דיוק – התפלגות השכר (ובעניין זה ניתן לראות את הנתונים שהביא עמי). יש מעט מאוד אנשים מסביב לממוצע, ורבים מרוכזים בקצוות (כ-70% לא עוברים את סף המס!). נראה לי שלהבראת המשק הישראלי דרוש טיפול בכל ההתפלגות ולא רק ניפוח של קצה מסויים…
אם הקישור לא עובד יש להיכנס לדף הראשי באנגלית של Statistics Sweden משם ל סעיף Labour Market הנמצא תחת תפריט Subjects
ושם מומלץ לעיין בכל הטבלאות המופיעות תחת הנושא Wages and salary structures in the private sectors. הנתון על המנהלים מופיע בטבלה העוסקת בשכר של Non-manual workers אבל לדעתי כל הטבלאות כולל אילו העוסקות בשכר במגזר הציבורי מרתקות ומדגימות את שוויוניות חלוקת השכר בשבדיה.
מסעודון אכן צודק לגבי צרפת ו 60% הוא הנתון לגבי שכר המינימום כאחוז מהשכר הממוצע לעובדי יצור. אולם לגבי שבדיה ופינלנד המתכות לא מהוות מרכיב חשוב ביצואן (בפינלנד למען האמת אין כמעט ברזל ומשאב הטבע היחידי המצוי בה בשפע הוא יערות). כמו כן ברור שללא איגודים מקצועיים חזקים ענפים שאינם בתחום השירותים ינדדו אל המקום בעל השכר הנמוך ביותר ולכן חיונית שליטה מסוימת של העובדים בתאגידים באופן ישיר או עקיף. שליטה המאפשרת התיחסות אל עלות העבודה כיחידה אחת שבה לא זוכים דרגי הניהול לשכר גבוה במיוחד שאינו מותיר אפשרות לתשלום שכר ראוי לעובדים הלא בכירים. בשנת 2004 היה שכרם הממוצע של 4,000 המנהלים הבכירים בשבדיה פחות מ 1,000,000 כתר לשנה ברוטו לעומת שכר ממוצע ברוטו לעובד יצור של 240,000 כתר. ראה
— קישור —
בארצות סקנדינביה שכר המינימום בפועל הוא כ 70% מהשכר הממוצע ובצרפת שכר המינימום הוא 60% מהשכר הממוצע כך שהצעת ההסתדרות ל שכר מינימום של 4500 ש"ח בהחלט אינה מוגזמת.
קראתי את התגובות של כולכם בעיון רב , ומאוד עניין אותי מאיפה כל הנתונים שכן חיפשתי בעצמי בעבר ולא ממש הצלחתי להגיע למה שרציתי.
השוואה שמאוד היתה מעניינת אותי, היא השוואה של היחס בין שכר ממוצע לעלות המחיה הממוצעת.
וכן השוואה דומה על שכר מינימום,
לקחת את תוצאות 2 ההשוואות האלה ולראות את היחס האמיתי בין הפערים.
אם למישהו יש לינקים לאתרים המכילים נתונים כאלה על ישראל בעיקר (ו/או על מדינות אחרות).
אימייל : roei1979@hotmail.com
נתן, אמרת דברים כל כך נכונים, אבל לא היית צריך לתקוף את מסעודון בסוף התגובה.
שני דברים שאני מסכים לחלוטין איתם : משכר מינימום קשה לרווק להתקיים שלא לדבר על משפחה, ושאין התפתחות קדימה משכר מינימום יש דריכה במקום והרבה מאוד צעדים אחורה …
יש אי שיוויון מוחלט במדינה, קראתי במאמר אחר שתוקף את שכרם של המתנחלים אבל לא שמעתי שם כלום על החרדים. אני אחפש כאן מאמר על אי השיוויון כי אני לא רוצה להסחף בדיון הזה.
בקיצור ולעניין המסקנה היא שאולי הדשא אצל השכן ירוק יותר…
אולי מסעודון היה עונה לנתן, ומדגים למשל מדוע הרבה אנשים בארץ משתכרים שכר מינימום בעוד ששכר השוק שלהם היה עשוי להיות גבוה הרבה יותר (רמז – האחראים לכך הם לא "בעלי ההון"). יש סיכוי שהוא גם היה מביא דוגמאות למדינות בהן מדד ג’יני למדידת פערים מראה תוצאות טובות יותר מאשר בישראל, אך אף אחד מאיתנו לא היה מוכן לחיות בהן. כולנו היינו עשויים להמשיך ולהשכיל מהוויכוח, ואולי אף לפתח זוויות ראיה חדשות ולקבל תובנות חדשות. רק שיש בעיה אחת – הגדה השמאלית צינזרה את 3 ההודעות האחרונות שלי (למרות שתוכנן לא הכיל חומר הסתה או אמירות וולגריות). כך שהגדה השמאלית עושה בעצמה את אחד הדברים שהיא יוצאת נגדם (צנזורה?!). אולי כי אין מקום לדעות מעט שונות בבמה הזו…
לנתן, במקרה שהודעה זו תפורסם, אני לא מקבל טובות הנאה מאיש. אם היית קורא את תגובותי היית מבין (אולי) חלק ממניעי. רק שיש כנראה מישהו שיודע יותר טוב מה כדאי (או לא) שתקרא….
כנראה שסולקה לה התקלה שמנעה את פירסום תגובותי…. אם כן:
נתן –
ראשית, כמה הערות. המס על החברות הוא 34% כיום (יש רק הצעה להורידו לשיעור שהזכרת עד 2009).
כמוכן, מעניין שאתה מזכיר את דבריו של אדם סמית על שכר המינימום. אולי תזכיר גם את העובדה שסמית מתנגד לקביעת שכר זה מלכתחילה, וטוען שהשכר צריך להיקבע לפי כללי ההיצע והביקוש (ובכלל זה גם מה שיכולים העובדים להשיג ע"י התאגדות וכו’)?
בקשר לעניין השני – שכר השוק של רבים מעובדי מפעלי ים המלח יכול היה להיות הרבה יותר מהשכר הממוצע במשק, אך מי שמונע זאת זה ועד העובדים בגיבוי ההסתדרות (ויש עוד דוגמאות במשק – מחברת חשמל, מקורות וכו’).
אשר למחשבות על העובד – אני יכול לציין שגם אני השתכרתי במשך תקופה לא קצרה שכר הקרוב מאוד לשכר מינימום. כשאתה בגפך, משתמש בתחבורה ציבורית, ושוכר חדר בדירה עם שותפים (בירושלים במקרה שלי) אתה יכול לחסוך בין 25% ל-30% משכרך. אם שני בני הזוג עובדים ומשתכרים שכר מינימום גם אז ניתן לחסוך (בתנאי שאין ילדים). אני בהחלט חושב שבהחלטה אם להביא ילד או לא צריך לקחת בחשבון את המצב הכלכלי. אם תטען שלא ניתן להוציא דבר על מותרות, יתכן שאתה צודק. אבל אין כל ערובה שתחת סוציאליזם המצב ישתפר (ויש יותר מעדות אחת לכך שיתכן והמצב אך יורע!). הבעיה מתחילה כשאחד או יותר מבני המשפחה לא מועסק. אך האם הפתרון הסוציאליסטי (קצבאות, עבודות יזומות) אכן יפתור זאת, או שמא כדאי להשתמש בכסף לפיתוח תשתיות? אתמהה!
לגבי עניין הזכויות למיניהם – מה עם זכותי להתפרנס מעמל כפי? מדוע יש לכפות עלי לסבסד אותך? אשמח אם תוכל להסביר זאת!
בנוסף, כדאי שתגלה קצת יותר עניין בנתונים. אלה יבהירו לך שלא די לקרוא את העיתון של תנועת חדש באינטנט….
לבסוף, רק כדי להרגיע אותך – אני לוביסט של אף אחד מהגורמים שהזכרת. אני דווקא מעוניין ברעיונות שעשויים לשפר אף יותר את מצב ההכנסות של כלל האוכלוסיה (למרות שמבחינת עניין אישי אולי כדאי שאציע את שירותי להתאחדות התעשיינים. מישהו יודע כמה משלמים?!).
למישהו חדש –
הנתונים הם בדר"כ בעייתיים מאוד. הסיבה – ישנם פערי מחירים בין מקומות שונים באותה המדינה (לא הרי שכירת דירה במרכז תל אביב כהרי שכירת דירה דומה בבת ים!). כיוון שבדר"כ מובאים ממוצעים ולא התפלגויות קצת קשה להבין מה המצב האמיתי מהנתונים (ובתוך כך גם מדדי העוני השונים). יתכן שאחד הצרכים הוא פרסום ההתפלגויות ולא הממוצעים (או אולי פרסום מומנטים גבוהים יותר של ההתפלגויות כמו שונות וכו’).
אורי-
לעניין האי-שיוויון, מדד הג’יני בארה"ב הוא 45 (אי שוויוניות גבוהה) ולעומת זאת בתימן 30ובאוקראינה 29 (שוויוניות גבוהה יחסית). עדיין, עדיף להיות שייך לעשירון האחרון בארה"ב מאשר ל-99 המאיונים הראשונים של המדינות הנ"ל. כך ששוויון הוא לא חזות הכל. כמוכן, אין בסוציאליזציה כל ערובה לשיפור מצב העניים לטווח הארוך.
עמי-
אני עדיין מתעקש על הנתונים. בנוסף (בהנחה שהנתונים שהבאת נכונים), אם שכר המינימום בישראל הוא 48% מהתוצר לנפש, ובפינלנד כ-34% מהתוצר לנפש, האם יש מה ללמוד מהפערים הללו?