הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 בספטמבר, 2005 21 תגובות

עתירה חדשה לבג"ץ נגד תוואי גדר ההפרדה על אדמות בילעין הוגשה לפני שבוע (בג"ץ 8414/05). בעתירה מתבקש בית המשפט להוציא צו על תנאי, המורה למדינה לבוא ולנמק מדוע לא תימנע מהקמת הגדר על אדמות בילעין, וכן מדוע לא תשיב את המצב לקדמותו, ככל שהדבר נוגע לעבודות שכבר התבצעו במקום. כן מתבקש בית המשפט להוציא צו ביניים להקפאת העבודות בתוואי הגדר על אדמות בילעין. את העתירה הגיש בשם ראש מועצת הכפר בילעין, עו"ד מיכאל ספרד.

היסטוריה ארוכה של פיתולים משפטיים


אין זו הפעם הראשונה שתושבי בילעין, המפגינים נגד גדר ההפרדה כבר שבעה חודשים, עותרים לבג"ץ. ואולם, כפי שנחשף בעתירה החדשה, למרות שעניין תוואי הגדר על אדמות הכפר הגיע לבית המשפט העליון שלוש פעמים קודם לכן, הנושא לא זכה עד היום ולו לדיון אחד לגופו של עניין בפני השופטים. כל העתירות הקודמות נמחקו, בעיקר עקב ליקויים משפטיים חמורים שהתגלעו בניהול העתירה הראשונה, שהוגשה בשנה שעברה. לטובת מי שמתעניינים בהיסטוריה המשפטית המסובכת של תוואי הגדר בבילעין, להלן תקציר האירועים העיקריים:


העתירה הראשונה הוגשה ב-13 בדצמבר 2004, אותה הגישה עורכת הדין הפלסטינית נאילה עטייה (מחיפה), שנשכרה על ידי תושבי בילעין לייצגם בהליכים נגד הגדר – עתירה לבג"ץ נגד התוואי באדמות בילעין וצפא. ואולם, יומיים לאחר מכן, במועד הדיון בבית המשפט, הגישו עו"ד עטייה (בשם העותרים) ועו"ד הלמן (בשם המדינה) "הודעה ובקשה מוסכמת" במסגרתה הודיעה עו"ד עטייה על הסכמתה למרבית תוואי הגדר בשטחי בילעין (מגבול צפא-בילעין עד "הבית הבודד"), בכפוף לבדיקת אפשרות לשינוי קל בחלק הצפוני של התוואי (מהבית הבודד עד גבול בילעין-חרבתא).


מתצהירו של ראש מועצת הכפר בילעין, שצורפה לעתירה שהוגשה עתה, מתברר כי למרות שעו"ד עטייה הופיעה בבית המשפט בשמו, ההסכמות שאליהן הגיעה עם המדינה נעשו שלא בידיעתו וכמובן שלא על דעתו.


לדיון בבג"ץ בשאלת יתר התוואי שלא הוסכם עליו, שנערך ב-16 בפברואר 2005 לא הופיעה עו"ד עטייה, ותחת זאת ביקשה מעו"ד פתחי שביטה לבוא במקומה ולבקש מבית המשפט למחוק את העתירה. בג"ץ נענה כמובן לבקשה.


5 ימים אח"כ, ב-21 בפברואר 2005, הגישה עו"ד עטייה עתירה נוספת – הפעם בשם חמישה מתושבי בילעין שהעבודות לתוואי הגדר החלו על אדמותיהם. בעתירה זאת לא נטענו כמעט טענות נגד התוואי עצמו; הטענה המרכזית היתה כי נשללה מהתושבים זכות ההתנגדות, מאחר שלא נמסרה להם הודעה על תפיסת אדמותיהם לצורך הקמת הגדר. זאת, למרות שהעתירה הראשונה, שנמחקה לבקשת עו"ד עטייה, נסובה רובה ככולה על צו התפיסה שמתוקפו נלקחו האדמות שעל תוואי הגדר.


אם לא די בכך, בעתירה השנייה "שכחה" עו"ד עטייה להזכיר כי תושבי בילעין כבר הגישו בעבר עתירה שנמחקה לבקשת באי כוחם. ב-3 במרץ 2005 מחק בג"ץ גם את העתירה השנייה בשל אי-ניקיון כפיים חמור (אי אזכור העתירה הקודמת) ובשל העובדה שהעתירה הקודמת עסקה כאמור, בצו התפיסה שמתוקפו החלו העבודות על תוואי הגדר. אי לכך קבע בג"ץ, לא נשללה זכות התושבים להתנגד, ועו"ד עטייה אף ניהלה בשמם מגעים ארוכים עם הרשויות קודם להגשת העתירה הראשונה.


העתירה השלישית הוגשה ב-26 באפריל 2005 ובה נעשה ניסיון נוסף להביא את עניינם של אנשי בילעין לדיון בבית המשפט העליון. עו"ד פתחי שביטה הגיש לבג"ץ בקשה לצרף לעתירה של תושבי חרבתא, שהוגשה על ידי עו"ד עטייה, גם כמה מאנשי בילעין שהתוואי עובר על אדמותיהם. ב-14 ביוני 2005 דחה בג"ץ את הבקשה לתיקון העתירה ולצירוף תושבי בילעין.


העובדות החדשות


הניסיון הרביעי להביא את תוואי הגדר בבילעין לביקורת שיפוטית בבג"ץ מבוסס בעיקרו על שתי עובדות חדשות שהתגלו מאז הסתיימו ההליכים הקודמים.


העובדה הראשונה נוגעת לייצוג המשפטי הלקוי בעתירה הראשונה. רק במאי 2005, לאחר שהמדינה הגישה את תגובתה לבקשתו של עו"ד שביטה לצרף כמה מתושבי בילעין לעתירה של חרבתא, נודע לאנשי בילעין על ההסכמות שאליהן הגיעה עו"ד עטייה עם המדינה. כאמור, במסגרת הסכמות אלה הודיעה עו"ד עטייה כי אין לה התנגדות לרוב תוואי הגדר על אדמות בילעין – הודעה שנמסרה בניגוד לעמדתו של ראש מועצת הכפר בילעין, ובלי שעו"ד עטייה טרחה ליידעו בעניין.


העובדה השנייה נוגעת לתוכניות הבנייה באדמות בילעין שממערב לתוואי הגדר. ב-29 במארס 2005 פנו האגודה לזכויות האזרח ועמותת "במקום" בעתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה שזה האחרון יורה למינהל האזרחי לאפשר להם לעיין בתוכניות המיתאר החדשות של ההתנחלות מודיעין עלית, הנוגעות בין השאר לשטחים שבין תוואי הגדר בבילעין לגבול השטח הבנוי של ההתנחלות. עתירה מינהלית זו הוגשה לפי חוק חופש המידע. בשבועות האחרונים, במסגרת ההליכים בעתירה המינהלית, הסכים המינהל האזרחי לאפשר לעותרים לעיין בתוכניות המיתאר.


כך התברר לאגודה לזכויות האזרח ולעמותת "במקום" כי על כ-900 דונם מאדמות בילעין שנותרו ממערב לתוואי הגדר מתוכננת שכונה חדשה של מודיעין עלית שתיקרא "מתתיהו מזרח" (או "נחלת חפציבה" או "גרין פארק"; למרבית השכונות במודיעין עלית יש יותר משם אחד). עוד התברר כי השכונה החדשה, שנוגעת בתוואי הגדר בחלקה הדרומי-מזרחי, עדיין לא אושרה, וכי למרות זאת הוחל בפועל בבנייתה, בניגוד לחוק התכנון הירדני החל בגדה המערבית.


מעיון בתוכנית המיתאר למתתיהו מזרח התגלו עובדות נוספות: בתוך השטח של תוכנית המיתאר מצויות אדמות ("מובלעות", כלשון התוכנית) בבעלות פרטית של תושבי בילעין. לפי התוכנית ייבנו במתתיהו מזרח 3,008 יחידות דיור. המינהל האזרחי עצמו הוציא צווי הפסקת עבודה לבנייה בשכונה, מאחר שכאמור תוכנית המיתאר עדיין לא אושרה.


מטרת התוואי – הרחבת מודיעין עלית


בכל ההליכים הקודמים בבג"ץ חזרה המדינה והצהירה כי התוואי שנבחר נועד לשרת מטרות ביטחוניות בלבד, ואין לו כל מטרה פוליטית. ואולם, תוכניות המיתאר שנחשפו לאחרונה מגלות את המטרה האמיתית של התוואי: הרחבת ההתנחלות מודיעין עלית, שמשרד השיכון מייעד לה 150,000 תושבים בשנת 2020.


חשוב להדגיש כי רוב השטח הבנוי הקיים של מודיעין עלית אינו נמצא על אדמות בילעין, אלא על אדמות הכפרים השכנים, שהופקעו במרוצת השנים והוכרזו כאדמות מדינה. למעט שלוחה מערבית בת כ-300 דונם מאדמות בילעין, שעליה ניצבת כיום השכונה קרית ספר במודיעין עלית, כל שאר אדמות בילעין שהוכרזו כחלק מתחום השיפוט של מודיעין עלית נותרו עד היום בלתי בנויות.


גבול השטח הבנוי הנוכחי של מודיעין עלית הוא כביש 455, שנסגר לתנועה עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה. כביש 455 מתחבר לכביש 443 ליד מכבים וממשיך צפונה, עד שהוא פונה בכיוון צפון-מזרח ליד חרבתא. הרוב המכריע של אדמות בילעין נמצא מזרחית לכביש 455, שלאורכו נמצאת גם גדר היישוב הנוכחית של מודיעין עלית. כל השכונות הבנויות של מודיעין עלית – קרית ספר, אחוזת ברכפלד וגני מודיעין – נמצאות מערבה לכביש 455. תוואי מכשול ההפרדה שנבחר, נועד לאפשר למודיעין עלית את ההתרחבות מזרחה, אל מחוץ לגדר היישוב הנוכחית של ההתנחלות, ובלעדיו לא היתה למעשה מתאפשרת בניית השכונות החדשות מתתיהו מזרח ו"נאות הפסגה" (הנמצאת רובה על אדמות חרבתא, וחלקה על שטחי בילעין).


בעבר כבר הצהירה המדינה בעתירה אחרת לבג"ץ כי בקביעת תוואי הגדר אין להתחשב בתוכניות מיתאר של התנחלויות שעדיין לא אושרו אישור סופי. בניגוד מוחלט לעמדה רשמית זו, עובר התוואי בבילעין לפי קווי המיתאר של התוכניות להקמת השכונות מתתיהו מזרח ונאות הפסגה. כל זאת תוך פגיעה קשה ובלתי הפיכה בזכויותיהם הבסיסיות של תושבי בילעין לקניין, לחופש תנועה ולפרנסה.

תגובות
נושאים: מאמרים

21 תגובות

  1. עופר יהלום הגיב:

    קודם כל יש לי הרגשה שישראל פוטרמן פיתח איזו תגובה אינסטינקטיבית שלילית כשהוא רואה הודעה שלי בפורום, והלוואי שאני טועה. ואם לא "אתחסד" ואסיר את הכפפות – ההשוואה שדג אילם עושה בין ההתנחלויות לבין הנאציזם היא ממש ארסית ומקוממת. בכל מקרה, כוונתי היתה להציע דרך פעולה כנגד אותה עורכת דין (וחברה למקצוע, מה לעשות) שמתוארת בכתבה, בהנחה שמה שכתוב שם נכון.

    וכעת שמתי לב שקשה לי להבין מדוע הכותב טרח להדגיש שהיא "פלסטינית מחיפה" – זה מזכיר לי מה שהיה פעם בפינה "לא נגענו" בתכנית הטלוויזיה "רק בישראל", שם הראו איזו גזענית שאמרה באחת ממהדורות החדשות "מסתובבים ליד הגן של הילדים שלי ערבים ערביים (!) מאום אל פאחם".

    ולדעתי דווקא תגובתו של אברהם ע’ היא חסרת היגיון – לא ניתן להחזיק את החבל בשני הקצוות. אם מישהו רוצה למחות, עדיף שיעשה את זה בהפגנה או בהודעה לתקשורת ולא בפנייה לבית משפט.

    בכל מקרה, יש ערוץ משפטי אחד שעוד לא נוסה, למיטב ידיעתי – הגדר, בתוואי הנוכחי, משאירה בצד הישראלי אחוזים בודדים של הגדה, כאשר הבעייה העיקרית היא בשטחים שתופסות ההתנחלויות מעבר לגדר. עד היום לא היתה עתירה נגד המחסומים באזורים שבהם יש גדר, וממילא לא שאלו מדוע אין אמצעים אחרים להגן עליהן , כמו גדרות מסביבן, כמקובל לגבי מחנות צבא.

  2. דג אילם הגיב:

    אני מצטער אם תגובתי העלתה אצלך דווקא אסוציאציות כאלה. האם תגובתי היתה עד כדי כך "מקוממת" שאני עלול למצוא עצמי יום אחד מולך בהפגנה בבילעין כשאתה בצד של הצבא (כתבת שאתה עושה מילואים מדי פעם)? אני מקווה שבמידה וכן, תשתמש נגדי באמצעים הרגילים של גז וגומי, ולא תחליט שחוצפתי בגדה מצדיקה שימוש באמצעים אחרים.

  3. דג אילם הגיב:

    מי שעיניו בראשו מעולם לא קנה את הבלוף הזה שהגדר נועדה לביטחון. די היה לקחת את האוטו, לנסוע 25 דקות מתל אביב או מחיפה, ולמצוא איך מי שרוצה לעבור עובר. תמיד היתה דרך. היה ברור שהגדר אינה בשביל ביטחון. היה ברור שהגדר אינה בשביל למנוע מאנשים לעבור, אלא רק למרר להם את החיים. לרבים החומה אכן היתה ממכשול,אבל לאחרים היא היתה פשוט עוד הכבדה על החיים. ברור גם שהגדר היא המשכה של המדיניות הציונית של עוד דונם ועוד דונם (ועוד עז, ועוד עץ זית ועוד ועוד…). מטרת הגדר או החומה היתה נישול. מטרתה היתה ונותרה מקסימום שטח ומינמום אנשים. ואנשים, הכוונה לפלסטינים, או לכל מי שאינו יהודי.

    בד"כ היה לוקח זמן בין הפרובוקציות של הצבא שגררו תגובה פלסטינית, שהיוו עילה להחרים עוד ועוד אדמה, לבין הדרישה להפקיע או להחרים את האדמה. בד"כ היה לוקח זמן עד שהיו מתחילים לבנות על אותה אדמה עוד ועוד חומות וגדרות. בבית המשפט הובטח אומנם שינתן לחקלאים לעבד את אדמתם, אבל בפועל נמנעה מהם הגישה. זה כמובן היווה עילה נוספת לבוא ולטעון בעזות מצח שמכיוון שהשדה או המטע נטוש מוזנח ולא מעובד, אפשר להפקיעו לצרכים אחרים (ראו מקרה הפרדס שליד ביתו של מופז בכוכב יאיר).

    בד"כ היה עובר זמן בו היו יכולים הציונים להתקשט בנוצות של הכרח קיומי.של ביטחון המדינה.

    אלא שבבילעין עוד לא יבש המלט בבטון החומה, וכבר יוצקים יסודות לשכונה יהודית גאה וכשרה.
    אין גבול לבושה ולחוצפה. מה שהיה ידוע לכל מי שאינו עיוור, עכשיו נחשף למי שמתעקש להחזיק בעיוורונו.

    אלא שהציונות מעולם לא פעלה אחרת. זה רק אנחנו שבכל יום נחשפים לעוד ועוד שיטות התחבולה הזו של לנשל עם אחר מאדמתו. והכל בשם מה? בשם אידיאליזם קולוניאליסטים שאינם שונים ממקומות אחרים בהם דובר על מרחבי מחיה והתפשטות מזרחה. אפילו במודיעין עלית רוצים להתפשט מזרחה…

  4. ישראל פוטרמן הגיב:

    למרות אי האמון בבית המשפט ולמרות דעתו המתחסדת של המגיב עופר יש לפנות לבית המשפט מכמה טעמים:
    1. לעכב עד כמה שאפשר את הבולדוזרים
    2. לנצל עד כמה שאפשר את הצביעות של בית המשפט המנסים להעמיד פנים כבית משפט של צדק כדי להציל כמה פירורים מפי הטורף
    3. כדי לחשוף את פרצופו האמיתי של בית המשפט כנותן גושפנקא חוקית כביכול לכל שוד וגזל בחסות כידוני צבא הכיבוש
    4. כדי לא לתת לשודדים את התירוץ שלא מוצו כל "ההליכים החוקיים"

    המצב שונה במשפטים של חשודים "בטחוניים" שבהם השב"כ לוחש לאוזנם של השופטים. שם אולי ראוי להחרים את ההליך מלכתחילה שבו הנאשם עומד "בידיים קשורות" וההתגוננות בפני האשמות חסויות לא מעלה ולא מורידה את התוצאה הידועה מראש, רק יוצרת רושם של אמון בהליך מעוות.

  5. י’ וולנסקי הגיב:

    היום צה"ל יצא מרצועת עזה. מי היה מאמין, הוא יצא ממנה מרצונו הוא וללא כל תמורה. מתי יצא צה"ל מבילעין? מתי יניחו קלגסיו לכפריים המבקשים לעבד את אדמת אבותיהם? הדבר תלוי בנחישותם של הכפריים להגן על אדמתיהם ועל נחישותנו אנו לתת להם יד. בתורה (פרשת ואתחנן) נאמר: "לא תגנוב!". מי שיוצא בשבת קודש להפגין נגד הגניבה, מקיים את תורתנו הרבה יותר ממי שהולך לבית הכנסת וממלל ללא הבנה וכוונה את עשר הדברות, ולמחרת בבוקר הוא בעצמו יפעל בניגוד להם.

  6. ויויאן מ’ הגיב:

    אני גם כן חושבת שההפגנות נגד שוד הקרקעות של תושבי הכפר בילעין חשובות מאוד במסגרת המאבק בכיבוש. כל מי שנחשף לנושא מבין שהגדר לא נועדה ליצור הפרדה ולהגן על מרכז הארץ מטרור אלא בפשטות – לגנוב עוד ועוד מאדמת הפלסטינים. אבל מי נחשף לכך? רק המפגינים עצמם והציבור המתוודע להפגנות. זו הסיבה שהרדיו והטלוויזיה אינם מסקרים את ההפגנות וזו בדיוק הסיבה שעלינו להגדיל את היקף ההפגנות ולעשותן להפגנות המונים, על מנת ששוב לא יהא ניתן להסתירן מן הציבור בארץ ובחו"ל.

  7. עופר יהלום הגיב:

    אם אדם שכר עו"ד ונראה לו שעורך הדין מעל באמונו (ולא עשה סתם עבודה גרועה!), יכול לפנות בתלונה ללשכת עורכי הדין או להגיש נגדו תביעה לבית המשפט על רשלנות מקצועית/הפרת אמון וכו’.
    וכדי להקדים את המגיבים הרגילים – מי שלא מאמין בבתי משפט, שלא יפנה לשם מלכתחילה.

  8. שמאל חופשי הגיב:

    יש בעיה רצינית של הסברה. רוב הציבור ואף השמאל חש באופורית היציאה מעזה כאילו שרון כל כך נהדר. ושכמנסים לדבר על הגדר אז כולם בהבעה רצינית אומרים שהיא מגינה עלינו, ושעדיף שרמת החיים של הפלשתנאים תיפגע מאשר ישראלים יהרגו.
    ואף עיתון או ערוץ טלוויזיה למעט הארץ מידי פעם אינו אומר שהמלך עירום, שהגדר בכלל נמצאת מזרחית לקו הירוק בלב השטח הפלשתנאי. במיוחד על אנשי העבודה שנהיו כל כך ימנים מבחינה כלכלית, והכתירו את שרון למלך אני כועס.

  9. רמי יובל הגיב:

    ראשית, עלי להודות כי עד היום טרם השתתפתי בפועל בהפגנה בבלעין. אני מתנצל ומקווה לתקן את המעוות. שנית, וזה העיקר – אני מבקש לציין כי בלעין היום היא החזית היותר חשובה במאבק נגד הכיבוש המושחת (גנבי ללא בושה) ומשחית (מטשטש הגבול בין מותר לאסור). נסיגה מרצועת עזה, לרבות החרבת התנחלויות, עשוייה להיות צעד חשוב בביטול הכיבוש אם תחוזק במאבק ללא רתיעה נגד גניבת קרקעות בני הכפר בילעין.

  10. רמי הגיב:

    ועוד הערה: טוב יעשה ניר שלב ומערכת הגדה השמאלית אם ימסרו לנו תסריט של תכניות מודיעין מזרח על גבי קרקעות חקלאי בילעין. טוב מראה עיניים.

  11. אהוד הגיב:

    אני מקווה שבג"ץ ימצא זמן לטפל בעתירה של חקלאי בלעין, כמו שמצא זמן לטפל בעתירתם של מתפללי בתי הכנסת ברצועת עזה. הכל שאלה של לוח זמנים. הנה בג"ץ יושב כבר שנתיים על המדוכה של החוק הנירנברגי המונע מישראלים ופלסטינים להתאחד בברית הנישואין וטרם מצא זמן לפסור את פסוקו.

  12. אברהם ע’ הגיב:

    עתירה לבג"צ, יוצתר משהי מעוררת שאלות של מה, היא מעוררת שאלות של איך. הנה בבלעין, ברור שתוואי הגדר נקבע משיקולים גנביים רגילים של גניבת אדמת הפלסטינים לטובת ניחולם של יהודים, אך הניסוח של העתירות, על ידי עורכי דין – אכן שמאלנים – שחונכו והשתלמו בפקולטות למשפטים של ישראל, נצמד לטרמינולוגיה והסגנון של בג"ץ לדורותיו. כאן צריך לשבור את הכילים ולקרוא לילד בשמו. להתבטא באופן לא משפטי ולצעוק חמס על גניבת קרקעות מערבים לטובת יהודים כאקט של גזענות מן הסוג השפל והנקלה ביותר. שיתמודדו השופטים עם הסגנון החדש והאמיתצי שחלנו ואנו לא ניפול בפח דוגמת העורכת דין הנכבדה שבוודאי לא התכוונה להזיק.

  13. יורם בר-חיים ללא אפיפיור הגיב:

    שוב עולה הטיעון הזה שאם איזשהם נציגים פלסטינים לא התנגדו למשהו אז אסור להתנגד לו, כאילו שלשמאל אסור לנקוט עמדה בעניינים הקשורים באופי המדינה בה הוא חי גם בשאלות שהנציגים הפלסטינים לא רואים כעניינם.

    אז ככה, הביטוי "קדוש יותר מהאפיפיור" מקורו באירי "פרוטסטנטי" שהועמד לדין על השתתפות במרד איכרים "קתולי" ונשאל על ידי השופט האם הוא רוצה להיות "יותר קתולי מהאפיפיור", אני אישית גאה מאד להיות מזוהה עם הביטוי הזה ועם המקור הזה.

    ולגבי החומה, מובן מאליו שלנציגים הפלסטינים בהאג היה חשוב שהדיון יתמקד בחומה הקיימת ובעוול שהיא גורמת ולא בחומה היפותטית על הקו הירוק, ברור שהקייס נגד החומה הנוכחית הוא חזק יותר מאשר הקייס נגד כל חומה שהיא שישראלי היתה בונה איפשהו. יחד עם זה, וזה גם כתוב מפורשות בגילויי דעת פלסטיניים מתוך הקו הירוק (לא בדקתי גילויי דעת פלסטיניים משטחי 67 בעניין זה), כל חומה שהיתה נבנית, בכל תואי שהוא, היתה מפרידה בין פלסטינים לפלסטינים, בין פלסטינים לאדמתם ובין פלסטינים לבין זכותם להתפרנס ולעבוד. חומה על הקו הירוק, אילו נבנתה, היתה חד-צדיית בדיוק כמו הקיימת, כזו שישראלים (חיילים ומתנחלים) נכנסים לצידה האחד ולפלסטינים אסור המעבר אל צידה השני.

    לנציגים הפלסטינים היתה סיבה טובה ומוצדקת לא לעסוק בזה בהאג, לנו טיש סיבות טובות ומוצדקות כן לעסוק בזה כאן ועכשיו.

  14. ישראל פוטרמן הגיב:

    אכן עופר יהלום מבטא כאן באתר את הפן המתחסד של השמאל הציוני עם או בלי כפפות (ואיומים?!)
    מצד אחד הוא מכיר בלגיטמיות של תועבות המשטר הציוני ומצד שני מתבשם בליברליות של עצמו (בעיני עצמו).
    עכשו הוא מציע לנו "ערוץ משפטי אחד שעוד לא נוסה" כמובו אם נביע אמון בבית המשפט ולא נפגיו כי "לא ניתן להחזיק את החבל בשני הקצוות".

  15. איריס הגיב:

    לדג אילם,
    האסוציאציה לחזית המזרחית של הגרמנים במלחמת העולם השניה, עשתה אותי לרגע אחד אופטימית משהו. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים…למרות שהיו הרבה שעוד אומרים "לא ידענו".

  16. תשובה קטנה הגיב:

    אולי זה חדשות בשביל דן תמיר אבל יש פלסטינים במדינת ישראל (וגם כמה בלשכת עורכי הדין) או שאולי תמיר מוסמך לקבוע את הגדרתם הלאומית עפ"י השקפתו

  17. דן תמיר הגיב:

    מסכים עם כל הנאמר לעיל על חשיבות המאבק.
    ושאלה קטנה: מדוע עו"ד עטיה היא "פלסטינית"? האם איננה חברה בלשכת עורכי הדין של מדינת ישראל?

  18. נתן. הגיב:

    הגדר אכן חיונית על מנת למנוע חדירות של מחבלים מתאבדים לתוך שטחי ישראל כפי שהיה המצב עד לבנייתה.
    אני תמיד מתפלא איך אנשים שכל כך רגישים לחייהם של פלשתינאים, מגלים כזאת גבהות-לב כאשר מדובר בחייהם של בני עמם.

    יחד עם זאת יש לבנות את הגדר לאורך הקו הירוק ולא לנצל את ההזדמנות על מנת להפקיע עוד שטחים ןלהגביר את הדיכוי של הפלשתינאים.

    דרך אגב ,זוהי גם עמדת הפלשתינאים -בדיון שהתנהל במשפט המפורסם בהאג כנגד הגדר אמר הנציג הפלשתינאי, כי מבחינתם ישראל גם יכולה לבנות חומה של 20 מטר לגובה לאורך הקו הירוק.

    וכך באופן אירוני השמאל הקיצוני, בהתנגדותו המוחלטת לגדר הופך ליותר "קדוש מהאפיפיור".

  19. עופר יהלום הגיב:

    קודם כל אציין כבדרך אגב, שהדיון הזה נראה כבר בשלבים מוקדמים כמתחיל להסתובב במעגלים ולעבור לפסים אישיים.

    ליורם – לא ניתן לעשות את כל המהפכות ביום אחד. המכשול (נניח שנקרא לו כך) הבעייתי ביותר הוא בתוך הגדה, וזה שיוקם על הקו הירוק בעייתי פחות.אני בטוח אפילו על מכשול שיוקם על הקו הירוק אם קו זה יהיה קו גבול, יימצא מי שיגיד שהוא מונע מהפלסטינים להתפרנס בישראל.מה גם שקיימת פה דינמיקה – הפלסטינים באו לעבוד בישראל והפכו לתלויים בה, מכיוון שיש כיבוש ואין גדר.במובן זה שני העמים צריכים לעבור "ייסורי גמילה" אחד מהשני, אפילו במקביל להשגת הסדר שלום.

    לישראל- מובן שאם אני מגדיר מעשה כלשהו כמתועב אני לא מזדהה איתו.ולא, אני לא אוהב ששמים עלי תוויות, בייחוד לא של "ליברל" כמו שקורא לעצמו טומי לפיד.בכל מקרה, כוונתי היתה לומר שבניגוד להצעה שעלתה פה, ניסוח עתירה לבג"ץ בשפה לא משפטית או לא דרך עו"ד מפחיתה את סיכוייה, למרות שדווקא בג"ץ נחשב לפחות פורמליסטי מבתי משפט אחרים.ואתה יכול להאמין לי למרות שכעו"ד העוסק בתחום יש לי כאן אינטרס אישי (: .

    לדג אילם – אני כיום כבר עושה (מעט) מילואים במשרד נוח. היה אירוני אם מישהו היה מחליט לשלוח אותי ל-21 יום בשטחים דווקא כעונש על מה שאני כותב באתר (בשמי האמיתי וללא הסתתרות מאחרוי כינויים..),אבל למרבה הצער או המזל מצבי הרפואי לא מאפשר את זה. ולידיעתך, אם אגיע להפגנה בבילעין נהיה מאותו מאותו צד מכיוון שגם אני מתנגד לגדר בתוך הגדה.

  20. ניר שלו הגיב:

    שלום לכולם,

    רק לצורך הבהרה: בנוסח המקורי ששלחתי לא צוין שנאילה עטייה היא "פלסטינית מחיפה". אני מסכים עם כל הכותבים שזהותה האתנית-לאומית של עורכת הדין שייצגה את תושבי בילעין בעבר אינה רלוונטית. נראה שמידע זה נוסף בעת העריכה של הידיעה.

    עורכי דין טובים וגרועים יש אצל כל העמים – ולא היה כל מקום להזכיר את זהותה הלאומית של עורכת הדין.

    מכל מקום, בג"ץ החליט (מפי השופטת אסתר חיות) שלא להוציא צו ביניים להפסקת העבודות בבילעין (זה היה צפוי, למרבית הצער). השופטת החליטה עוד כי הדיון בעתירה ייקבע בסמוך לאחר קבלת ההחלטה בבג"ץ העקרוני אלפי מנשה, שניתנה היום. כך שהדיון בעניין החומה בבילעין צפוי מן הסתם בשבועות הקרובים.

  21. יובל הלפרין הגיב:

    מי שראה חיילים ושוטרים מיוזעים עושים מעצמם צחוק במשימה המגוחכת שהטילה עליהם ממשלת הכיבוש: לרדוף עם החגור בחום אוגוסט-ספטמבר אחר מפגינים הנאלצים להסתנן לבלע’ין דרך הג’בלאות והוואדיות ואחר ה’שבאב’ המיידה אבנים רק כי החיילים נמצאים שם, מבין מהי הדרך היצירתית והיעילה ביותר להילחם בגדר האפרטהייד ובכיבוש: שחיקה אטית אך מתמדת במוטיבציה…
    מה שלא הולך בכוח, ילך בפחות כוח.

הגיבו לדן תמיר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים