הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-17 בספטמבר, 2005 10 תגובות

בקיץ 76′ חשתי שאני חייב לעשות מעשה. החלטתי להשתחרר ממשהו שחדר אל מוחי כדבר אמיתי ומובן מאליו על ידי המחנכים למיניהם שהיו לי מאז גיל הילדות המוקדמת, דרך מחנכיי בבתי הספר ולאחר מכן באמצעות מחנכיי בתנועות נוער הקרויות לאומיות שנשענות לכל צורך שהוא במהות מוסרית אחת: האלוהים. המהות הקרויה אלוהים הוחדרה לתוך גופי, לנפשי ואל מוחי מבלי שדפקה על דלת כלשהי, והיתה לחלק אינטגרלי ממהותי הפיסית והגשמית. כך חונכתי. כך פעלתי לטוב ולרע בכל תנועת נוער ובכל תנועת בוגרים פוליטית שהייתי נאמן לה. כך חייתי את חיי ללא דאגות וספקות, ועשיתי את הטוב ואת הרע בעיני אדוני, הלוא הוא האלוהים, כפי שהורוני מחנכיי.

לפעמים היה נדמה לי שאלוהים עצמו הנחה אותי, אך לפעמים אני מבין שכל מוריי ומחנכיי הפכו אותי לחסר דעת, משום שהאמנתי להם. הם נתנו לי ולאחרים לחשוב שהם עצמם מאמינים במה שחינכו אותם להאמין: באותה דמות שובת לב ונפש שבני האדם מכורים אליה, לטוב או לרע, האלוהים; דמות או כמיהה או סתם רעיון שכך קוראים לו.


ידעתי על קיום אתאיסטיים ועל תנועות אתאיסטיות בעולם. למשל, שמעתי על תנועה כזו בארה"ב שבראשה עמדה עורכת הדין מדלין מוריי או’הר, שלימים נרצחה בביתה בטקסס – היא וכל בני משפחתה, ורוצחיהם לא נתפסו. כן שמעתי על קיומה של התנועה האתאיסטית ההודית אשר הקים המלומד ההודי גורה. בישראל היה מעת לעת ארגון שמאלי ציוני נגד כפייה דתית, אך ארגון זה לא פסל את האמונה, כי אם אך ורק את הכפייה שהדתיים כופים על החילונים.


מן הרגע שהבנתי שאין דרך סלולה להשתחרר מהאמונה הדתית באלוהים אלא על ידי ההיגיון האישי שלך, החלטתי לעשות מעשה. מתוך הכרה זו הלכתי, על חשבוני ועל דעתי בלבד, ופירסמתי מודעות בעיתונות בזו הלשון: "תן יד להקמת תנועה אתאיסטית, פנה לתא"י (תנועה אתאיסטית ישראלית), ת.ד ….. ". המודעות פורסמו בעיתונות היומית של "הארץ", "על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מעריב", ו"ג’רוזלם פוסט". הכנתי דף הסבר לכל פונה והמתנתי.


פנו מיד כ-70 אנשים. רובם נענו להזמנתי והגיעו לדירה בחיפה, שם שמעו את דבריי. לא היו בינינו אי התאמה או חילוקי דעות. סיפרתי להם על כוונתי להקים ארגון וגם על הרעיון לצרף את פרופ’ עוזי אורנן, מרצה ללשון עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שהיה בעבר בהמלצת מפ"ם יושב ראש הליגה נגד הכפייה הדתית, על אף תפיסותיו הפוליטיות הכנעניות-לאומניות.


פרופ’ אורנן ניסה לבחון את כוונותיי. נראה שחשב שאולי הנחתי לו ולאחרים מלכודת קומוניסטית. אני חשבתי שהצטרפותו יכולה היתה לקדם אפשרויות לפתח ארגון שהיה עלול להיות מוגבל במרחב הפוליטי שלו. ידעתי על אורנן משום שכמוני השתייך פעם לתנועת הטרור היהודית האצ"ל, שרצחה ללא אבחנה ערבים מכל הבא ליד ואף הניחה פצצות בשווקים הערביים. אבל הימים האלה חלפו, אם כי אורנן נשאר עם אותו רעיון של "ארץ ישראל השלמה", שלחלוטין לא היה מקובל עלי. בצר לי פניתי להתייעצות עם שולמית אלוני, שהיו לי אז מגעים עמה. חשבתי שאולי תהיה מעוניינת לעזור לי, אבל היא פסלה את אורנן לחלוטין, "משום שהוא פאשיסט וכנעני כאחיו המפורסם המשורר הכנעני יונתן רטוש". ידעתי שאורנן יכול לסייע, אבל גם להכשיל.


אחד המצטרפים היה עו"ד גבריאל גלייזר. גלייזר הכין את תקנון האגודה. אורנן היה ליו"ר לפי המלצתי, ואני עסקתי בכל.


עוזר טוב היה לי, והוא ישעיהו תומא שי"ק. שי"ק היה מעין מודיעין מהלך על שתיים. הוא ידע הכול, וכולם הכירוהו. הוא היה פציפיסט, צמחוני-טבעוני, אזרח העולם, ומה לא? שנים לאחר מכן עזב את הארץ וחזר למולדתו הונגריה בניסיון להקים שם חוה טבעונית. בהונגריה מת. הוא נדרס בלילה על ידי קומביין ואולי אפשר לומר נרצח. גווייתו נשארה כל הלילה בשדה.


לאחר זמן מה התפרקה התנועה החילונית, ותחתיה קמה האגודה ההומניסטית החילונית. בהנהלתה ובעריכתה של שרה חסון הדפסנו עיתון בשם "ברירה הומניסטית", ביטאון האגודה ההומניסטית החילונית. על הביטאון כתב ירון לונדון ב"העיר" מיום 2/9/83:


"בישראל בימינו כל גואל נשמות מתקבל בהקשבה. לעתים בהבנה מלאה ולעתים בהקשבה משועשעת. כל מגודל פאות, ארוך מחלפות או מגדל צמה מושרשת בקרחת זוכה בתשומת לב רבה ומלקט קהל חסידים דבקים. רק זרם מחשבה אחד נזנח: הזרם ההומניסטי החילוני שבילדותי ובנעוריי סבור הייתי שכבר ניצח בקרבות ההיסטוריים הגדולים ורק עוד עמדות בודדות נותרו לו להדבירן.


"זו היתה כידוע אשליה. ההומניזם החילוני הובס, והריאקציה הקלריקלית איננה רחוקה מניצחון שלם. על כן נראית משפחת חסון כמשפחת תמהונים. יצחק חסון, איש לח"י בנעוריו, נותן את כל מאודו למאבק ההומניסטי-חילוני ובמאמץ רב מצליח להוציא בפרקי זמן סבירים את הביטאון ‘ברירה הומניסטית’. הביטאון מודפס בסטנסיל. צורתו כעורה ותוכנו לוקה בחוסר. את המגרעות הללו אין לתלות בעורך, החותר בים של אדישות כללית, ושתכליתה של רשימה זו לחזק את ידו של יצחק חסון, הקורא בשערה האחורי של החוברת: ‘את מחיר האדישות אתה משלם יום יום. אם לא נפעל עכשיו, העתיד לא יהיה טוב יותר’".


אל שולמית אלוני היו באים לעתים תלמידי ישיבות מבולבלים, והיא שלחה אותם אלי, לביתי. עשיתי ככל יכולתי, אם כי נראה לי לפעמים שכל מה שביקש בחור ישיבה זה או אחר הוא להתחמק מהישיבה כדי להגיע לחוף אילת וליהנות ממראה חזה חשוף של אשה השרועה על החוף. באחד הימים הגיע אלי תלמיד ישיבה גבוהה מבני ברק, מוטי מאיר שמו, שהסתובב ברחובות בכפר שמריהו וביקש את ביתה של שולמית אלוני. אנשים ראו אותו וחששו מפניו. לבסוף פגשה אותו אלוני ושלחה אותו אלי, אולי בהנחה שאני איטיב לטפל בו. ביני לבינו נוצרו יחסים חופשיים. עם הזמן נותק הקשר. אולי גם הוא לא החסיר את חוף אילת, ומכל מקום לאחר תקופת מה לא חזר עוד אלי. והנה יום אחד לפתע אני מוצא אותו בסלון ביתי על מסך הטלוויזיה אצל ירון לונדון. התגלגלה ביניהם שיחה מעניינת, כשלפתע אומר ירון: "להם קוראים ‘חוזרים בתשובה’. איך נקרא לך?" ופסק מיד: "נקרא לך ‘חוזר בשאלה’". ובכן, למי שעדיין לא יודע, מי שהמציא כינוי מבריק זה הוא ירון לונדון.


קשרנו קשרים עם אגודות אתאיסטיות ברחבי העולם ובייחוד עם אותה אגודה אמריקאית שבראשה עמדה עורכת הדין האמיצה מדליין מוריי או’הר. מדליין מוריי או’הר לחמה בכל תוקף כנגד החינוך הדתי בבתי הספר היסודיים באמצעות קיום אספות כנגד האמונה הנוצרית, קיום הפגנות רחוב ואף בשידורי רדיו. אבל כאמור היא נרצחה. רוצחים נכנסו לביתה שבטקסס בשעת ארוחת הצהריים ורצחו אותה ואת כל בני ביתה. השלטונות לא מיהרו לתפוס את הרוצחים, ואינני יודע עד היום הזה אם מצאו אותם.


מדלין מוריי אוה’ר היתה האם הרוחנית גם של התנועה האתאיסטית ההודית. מקים התנועה הוא גורה, מלומד הודי. זו תנועה פעילה מאוד המקיימת מדי שנה קונגרס הודי-בינלאומי שרבים המוזמנים אליו מהודו ומרחבי העולם. למי שיכול כדאי להגיע לשם, וגם לקשור קשרים לתועלת הדדית.


אוסיף ואספר כאן גם על האיש שהתפרסם לאחרונה במוסף "הארץ" מיום 4/2/2005. העיתונאי נרי טל סיפר על אדם חרדי שהיה מנהל ישיבה, ירון ידען שמו. ירון ידען הוא אדם נשוי ואב לשבעה ילדים שחזר בשאלה, הוא וכל משפחתו עמו, משום שגילה שאין יסוד מדעי ללימודי התורה שעסק בהם ואין בהם אמת, וברצונו לפקוח גם עיני אחרים.


לבסוף אני מגיע לארצנו ולאיסלם. קשה להבין אנשים שמתאבדים למען המלחמה הלאומית שלהם, וקשה עוד יותר להבין את בני הנער המוסלמי המאמינים לקאדי או לשליחו המבטיח להם יעלות חן וגן עדן לאחר התאבדותם. בהופעה טלוויזיונית מצמררת נראו צעירים ערבים בבית כלא ישראלי. כבר שנים הם יושבים בבית הסוהר בעוון שידול להתאבדות. לדבריהם, קיבלו מהקאדי 600 שקלים על כל גולגולת שסיפקו לקאדי עבור מתאבד. שואל אותם העיתונאי היהודי: "אבל לא אכפת לכם על גורלו של המתאבד?" והם משיבים בתום לב לכאורה: "אבל הם לא מתים. הם מגיעים לגן עדן, ונמצאים בחצרו של האלוהים הדואג להם לעלמות חן. בארץ הם לא היו משיגים את זה". אז זהו. אתה שואל את עצמך: "איך?! איך הסוכנים והמתאבדים מאמינים לכל מלה של הקאדי?!". ואתה נזכר באותה אם ערבייה מרצועת עזה, שהשאירה את ילדיה הקטנים בידי הסבתא ויצאה להתאבד במצוות הקאדי!".


קשה מאוד להבין, לתפוס, מה גבול הטמטום של המאמינים ועד כמה גדול כוחם של מייצגי האלוהים וסוחרי האמונות למיניהם. קשה לתפוס עד כמה אין גבול ליכולת טמטום המוח של העוסקים באמונה.


ואני כבר אינני צעיר, ומישהו אחר יואיל להיענות לקריאה ולשאת את הדגל שאת צבעו אינני יודע.

תגובות
נושאים: מאמרים

10 תגובות

  1. אשר פרוליך הגיב:

    ליצחק: בהחלט יש מקום להקים אגודה אטאיסטית
    שתלחם נגד שטיפת המוח המתחילה בגיל הרך
    ממשיכה בבית הספר העממי ומגיעה עד לאוניברסיטאות,דרך הכפייה הדתית המופעלת
    כמעט בכל תחום החיים כמו בריתות,בר מצווה,
    נישואין,גירושין,קבורה,ימי מנוחה,סוג האוכל
    שמותר לאכול וכו,עם מי מותר להתחתן,ומי ראוי להיות מהגר("עולה")לישראל.
    לרמי:
    כל הדתות(כולל הדת היהודית)שמשו ומשמשים מכשיר יעיל העובד על בסיס הפחדים הבסיסיים
    של האדם(פחד לבלתי נודע,פחד למוות,למחלות,
    לחוסר מזל,לאסונות)כדי שחלק מהקהילה ישלוט
    בחלק אחר(הרוב).
    לא במקרה,הכמורה והכנסייה(כולל היהודית)
    תמיד מחוברת לשלטון ה"אזרחי",בדרך כלל עם
    שותף שלישי:הצבא
    ה"משולש הקדוש" הזה(כנסייה+צבא+ממשל)היא
    נוסחה החוזרת על עצמה.כך,כדי להלחם בעוני,
    באי-שוויון,באפלייה,בניצול,באי-צדק,יש להלחם
    במשולש הקדוש הזה.
    לא המוח המתפתח של בני אנוש זקוק ,לא לאלוהים ולא לאמונה דתית,אלא קומץ נצלנים החיים על חשבון ההמונים כטפילים מוצצי דם
    בגוף החי.

  2. ניצן אביב הגיב:

    הסיפור על הקאדי והאמונות הטפלות הנפשעות שהוא ודומיו מפיצים ומנצלים מסיבות לאומניות הוא רק דוגמה אחת להפצת שקרים, בדותות ו"המצאות" ש"לא מן העולם הזה" ע"י כל "כוהני-הדת", בני כל הדתות: יהודים, נוצרים, פגאנים ובני דתות אחרות שונות ומשונות ואופייניים לכולן.
    לא חסרים סיפורים על שטיפת-מוח עד לזרא, שעוברים תדיר, מערש ילדותם, מאמיניהם התמימים והנאיבים והאמונות הטפלות שמחדירים להם, בשילוב קטלני עם לאומנות סהרורית ומשיחית וגזענות נפשעת שהם "נלכדים" בה.
    דוגמה לכך ראינו, לאחרונה בפרובוקציות הלאומניות והגזעניות של ה"כתומים", הדתיים לאומיים-לאומנים והחרדים הזדוניים.

  3. רמי הגיב:

    את הספר "הזקן ואני" אהבתי מאוד. ספר מעניין, מאתגר, כתוב בדיאלוג מפתיע, בקיצור – ספר חכם ו"אינטליגנטי" (מי שקרא מבין שהמרכאות מרמזות לכפל משמעות).

    אבל באתאיזם איני מתעניין במיוחד. אכן, אין ספק שהאלהים הוא המצאה של בני האדם, אבל כנראה שזו המצאה שהמוח המתפתח של בעל החיים האנושי נזקק לה, ואם רבים הם המטומטמים, בכל הדתות – מה אפשר לעשות? הם גם מעצבנים אותי בנהיגתם בכביש, אבל זה לא מצדיק שלילת רשיונם. בקיצור – עודף שכל, כמו אצל חסון, הוא פתולוגיה ידועה, שטרם נמצא לה מרפא. אולי השתלת מוח תועיל….

  4. דתית כחילונית הגיב:

    האידיאולגיה הדתית, כמו אידיאולוגיות אחרות משמשת להצדיק פשעים אבל במקרים אחרים גם למחות על עוולות ולתמוך במאבקים צודקים.
    "שומרי משפט" הנאבקים, גם בשם הדת היהודית, למען זכויות האדם של הפלסטינים הם הרבה יותר טובים מהרבה חילוניים.

  5. יובל הלפרין הגיב:

    אני שמח מאד שיצחק חסון כתב מאמר באתר הגדה השמאלית, ומקווה לראות נוספים מפרי עטו.
    לא פעם הבעתי בפניו את דעתי על הנושא המובע במאמר. לדעתי אין עתיד למסגרת המוגדרת על דרך שלילה (אין אלוהים). אנשים משתכנעים יותר מ"מה כן" ופחות מ"מה לא". ימיה הקצרים של האגודה האתיאיסטית בארץ הוכיחו זאת: חוץ מ"אין אלוהים" לא הסכימו יצחק חסון ועוזי אורנן על שום דבר…
    אתאיזם עשוי להוות מאפיין מרכזי בתפיסות עולם מנוגדות שאין אפשרות ואין טעם לאחדן על בסיס זה.
    אשר לאתאיזם כמרכיב הכרחי במצען האידיאולוגי של זרמים ותנועות מסוימות משמאל, זו שאלה מורכבת שראויה לדיון ארוך ומקיף.

  6. עפרה ישועה-ליית הגיב:

    רשימה מקסימה. ועם זאת חשוב לזכור שהכשל האסטרטגי, הפוליטי והמוסרי של ישראל איננו נובע מהדת או הדתיים – הדת היהודית איננה יותר מטופשת או חלילה יותר מרושעת מדתות אחרות; אלא מאי הפרדת הדת מהמדינה – שזו כבר בעיה של החילונים.
    אנשים שמאמינים באלוהים ובצורך לתקשר איתו בעזרת ריטואלים דתיים יש בכל מקום בעולם. האנומליה הישראלית הייחודית במאה ה-21 היא התעקשותם של החילונים היהודים (וזה כולל את מפלגות השמאל הציוני ושינוי) שלא להפריד את הדת מהמדינה. התירוץ הוא "דמוגרפי". התוצאה גזענית וקלגסית כלפי הלא יהודים, ובהזדמנות זו גם די ממררת את חיי היהודים.
    כתבתי על כך ספר: "ארץ, ברית; איך ניגפה הציונות המדינית בפני הדת היהודית" (הוצאת נמרוד 2004) — קישור —

  7. שבתאי לוי הגיב:

    כחבר פעיל באגודה ההומניסטית חילונית לשעבר, אני מצפה בקוצר רוח להקמתה מחדש של אירגון חילוני הומניסטי חדש, שיאבק בכפיה הדתית, ובשטיפת המוח הלאומנית גזענית.
    ויפה שעה אחת קודם. שבתאי

  8. א הגיב:

    כל הכבוד על הקמת האגודה.
    אני בן 16 (יהודי ואתאיסט).

  9. אילן הגיב:

    הניסיון לקשר את הבעיה עם הפלסטינאים לאיזשהו איג'נדה של האתאיסטים בישראל (לפי הסירטון בעמוד זה) הוא שגוי והוא מעליב…
    הרי כל המנגנון הזה של הפלסטינאים, אם זה הצד שהורג ישראלים או אם זה הצד שיושב בשלוחן הדיונים ומבקש להבריח את היהודים מישראל הוא עניין דתי! איסלם מול יהדות!
    ולכן הניסיון להסית את דעת האנשים לטובת הפלסטינים עקב הדעות האתאיסטיות שלהם, הוא פסול ונוגד את כל השקפת העולם של אתאיסט אמיתי. וקצת מזלזל באינטיליגנציה.
    אני מבין שהמסר בעמוד הזה הוא פוליטי לעניין הסיכסוך ולא לעניין הדת שצריך לטפל בו (כל דת! יהדות, איסלם ונצרות) ולכן למרות שאני אתאיסט ולמרות שחשוב להתאגד בכדי לבצע שינוי במדינתינו הקטנה, אני לא אצטרף לעמוד זה ולא אחבור לאנשים שמנהלים אותו.

  10. כהנא שלמה הגיב:

    אני מחפש מסגרת שבה קיום האלהים הוא כבר לא נושא לחשיבה.
    ומכוון שהמחשבה לקיום האלהים ,היא כפירה בהגיון הבריא, לאחר הקביעה הזאת . אז מה הלאה?
    האתאיזם, הוא מסלול אישי ,ומסיבה זאת אין צורך ביצירת מסגרות מאורגנות.הבעיה העיקרית היא שעובדי האלילים מאז ומתמיד היכריזו מלחמה על אי האמונה. ורק לצורך הגנה עצמית אנחנו צריכים להיתארגן. התועלת האחרת היא ,האפשרות להיתרועע באוירה משוחררת מכל האמונות הטפלות שמשתרכות בשולי הדת – כל זה מחובר לאותה תוכנה.
    הייתי מאוד רוצא לדעת איכן יש פגישות של אתאיסטים.
    תודה מראש שלמה.

הגיבו לכהנא שלמה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים