הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-26 בספטמבר, 2005 תגובה 1

עובדים רבים בענפי הבנייה, התעשייה, השמירה, הניקיון והתחזוקה ועוד ענפים רבים זכאים לפנסיה מכוח הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. רק צריך לדרוש. מיליון עובדים, 80% מהם שכירים, אינם מבוטחים בהסדר פנסיה כלשהו. בינואר 2005 מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק פנסיה חובה לפיו לכל עובד במדינת ישראל יהיה הסדר פנסיה. על-פי הנתונים שהוצגו בכנסת, רק למחצית מהעובדים בישראל יש קרן פנסיה מעבר לקצבת הזקנה המובטחת בביטוח לאומי. על-פי החוק המוצע, יחויב המעסיק להפקיד כספים עבור ההסדר הפנסיוני של העובד ועל מעסיק שלא יעשה כן יוטל עונש של שישה חודשי מאסר. הרעיון יפה אבל עוד רחוק היום שיהפוך לחוק.

העובדה כי רק למחצית מהעובדים אין הסדר פנסיוני איננה נובעת רק מכך שאין עדיין חוק פנסיה חובה, אלא גם מכך שמעסיקים רבים – שעליהם חלים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה – אינם ממלאים את חובתם החוקית להפקיד עבור העובד כספים בקרן פנסיה. ככל שכושר המיקוח של העובדים גבוה יותר, מוסדר להם ביטוח פנסיוני. בענפים בהם השכר נמוך קיימת הפרה שיטתית של זכויות העובדים, גם הזכות לביטוח פנסיוני. בענפים רבים קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה המחייבים את המעסיק להפקיד כספים עבור הסדר פנסיה של העובד. אמנם, כיום אין סנקציה פלילית על מעסיק שאינו מפקיד כספים לפנסיה למרות שהוא חייב לעשות כן על פי הדין, אולם, מעסיק שלא עושה כך נוטל על עצמו סיכון כי יידרש לשלם כספים אלו בתוספת פיצויי הלנת שכר שעלולים להגדיל את התשלומים לעובד פי כמה. בכל זאת, מעסיקים רבים מתעלמים מהוראות הדין.


הפרת הזכות לביטוח פנסיוני כדאית למעסיקים


מעבידים רבים, וביניהם חברות גדולות ומכובדות, לרבות מתחום חברות כוח אדם, שמירה ואבטחה, ניקיון ותחזוקה מעדיפות לקחת את הסיכון ולא לשלם לעובדיהם עבור קרן פנסיה. המציאות מצדיקה את החלטתם: עובדים מעטים מודעים לזכותם, ואלו שכן מודעים לעיתים רחוקות דואגים לממש את זכותם ומגישים תביעה. רבות מן התביעות שמוגשות מסתיימות בסופו של דבר בפשרה בסכום זעום יחסית לזכותו של העובד. גם אם מדי פעם מתעקש עובד להגיע לפסק דין וזוכה בו, מדובר במקרים בודדים שנדירותם הופכת את רמיסת הזכויות הפנסיוניות של העובדים לכדאית עבור המעסיק. צריך להדגיש כי ההפסד של העובד אינו נמדד רק בסכומים שאותם לא הפריש למענו המעסיק; העובד מפסיד הרבה יותר מכך, משום שבלי הפרשות המעביד אין הוא צובר כלל זכויות פנסיוניות, והסכומים המנוכים משכרו לקרן הפנסיה אינם ממלאים את יעדם, אלא רק מתפקדים כתוכנית חיסכון בתנאים ירודים. בנוסף לכך, כשתוכנית הפנסיה היא לפנסיה מקיפה, היא מבטחת את העובד ומשפחתו למקרה של אובדן כושר עבודה או מוות, אבל אם המעביד אינו מפריש את חלקו, גם ביטוח זה אינו בתוקף.


עובד התובע באופן אישי את זכותו להסדר פנסיוני מכוח ההסכמים הקיבוציים, מוגן בחוק מפני פיטורים. יתר על כן, הנושא הפנסיוני הוא עילה מצוינת להתארגנות עובדים. גם הזכות של העובדים להתארגן או לפעול למען ההתארגנות מעוגנת בחוק. כאמור, עובדים רבים אינם יודעים שלמעשה יש להם זכות מוקנית להפרשה לפנסיה מהמעביד מכוח ההסכמים הקיבוציים.

תגובות
נושאים: מאמרים

תגובה אחת

  1. יוסי ונטורה הגיב:

    זהו מאמר חשוב כי מעטים יודעים מהן זכויות הפנסיה שלהם – בייחוד עובדים צעירים. בעקבות המאמר שפורסם ב"גדה השמאלית" עיינתי במאמר שראה אותר באתר "קו לעובד" ובו הרשימה של ההסכמים הקיבוציים ובהם הסדרי פנסיה והרשימה היא גדולה ודי מקיפה. אני מציע לקוראי "הגדה השמאלית" להכנס אל אתר "קו לעובד".

הגיבו ליוסי ונטורה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים