הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-27 בספטמבר, 2005 3 תגובות

נציגי 600 המפעלים ומקומות העבודה שבידי העובדים ברחבי אמריקה הלטינית ייפגשו בעוד מספר שבועות בבירת ונצואלה, קראקס. ממשלת ונצואלה עומדת מאחורי היוזמה למפגש. על פי מידע שנמסר על ידי משרד העבודה של ונצואלה, ממחקר שנערך בחודשים האחרונים, מפעלים רבים "נתפסו" על ידי עובדיהם בארגנטינה, בוליביה, ברזיל, אקואדור, ונצואלה ואורוגואי. במחקר נעשתה הפרדה מוחלטת בין הקמת קואופרטיבים חדשים (כפי שנרשם בשנים האחרונות באמריקה המרכזית) לבין הקמת קואופרטיבים לאחר גירוש בעלי אמצעי הייצור ממפעליהם או עזיבתם מרצון.

נשיא ונצואלה, הוגו צ’אבס, נתן את חסותו הרשמית למפגש (וגם את המימון הדרוש) ואף ינאם באירוע הפתיחה. יצויין שבוונצואלה האיחוד הלאומי של העובדים (UNT), האיגודים המקצועיים התומכים בנשיא הוגו צ’אבס, החליטו להשתלט על 800 מפעלים. על כך מסרה רכזת ההנהגה של האיחוד, מרסלה מספרו, לעיתונות המקומית. לדברי מספרו, מאות מפעלי תעשייה נסגרו בשנים האחרונות ברחבי ונצואלה ורבבות עובדים "נזרקו כמו כלבים לרחוב". בראיון שפורסם בעיתון מקומי הדגישה מספרו כי "מול מתקפות הניאו-ליברליזם והקפיטליזם, ננקוט במדיניות אגרסיבית. יחד עם הקהילות המקומיות, העובדים המפוטרים והעובדים החברים באיגודים נשתלט על המפעלים שהפסיקו לייצר". מזכ"ל משרד העבודה של ונצואלה, אליו קולמנארס הוסיף: "המפגש שיתקיים בסוף אוקטובר יהיה הראשון. אנו רוצים להוכיח לכל העולם שניתן להפעיל מפעלים ללא בוסים ויש להמשיך בניסיון ולהרחיבו לאלפים רבים של מפעלים נוספים ברחבי אמריקה הלטינית".


ארגנטינה בראש הטבלה


חרף העובדה שגל ההשתלטות על מפעלים ומקומות עבודה גובר במדינות רבות ביבשת הרחוקה, ארגנטינה היא ללא ספק המדינה בה המספר הרב של ניסיונות כאלה – יותר מ-160 מפעלים פעילים. בין המפעלים שבידי העובדים: "זאנון" (ייצור של חומרי בניין) ו"לה אספרנסה" (מוצרי חשמל וחלקי מחשב) – מפעל עתיר טכנולוגיה.


משלחת רשמית של משרד העבודה של ונצואלה שביקרה בארגנטינה השבוע על מנת להשלים את ההכנות למפגש, קיימה את כל פגישותיה והתאכסנה במלון היוקרתי "באואן" שבמרכז בואנוס איירס. מה למשלחת רשמית למלון יוקרה? ההסבר הוא פשוט: גם "באואן" הוא בידי עובדיו – לאחר שבעליו נטשו אותו. העובדים פרצו אל המלון הסגור בתום שנתיים להפסקת פעילותו ובעזרת ועד העובדים שהיה פעיל בטרם הסגירה, 200 העובדים שבו לעבודה.


המשלחת פגשה את נציגי הזרמים השונים שהוקמו ב"מפעלים שהושבו לעובדיהם" (כך הם נקראים בארגנטינה) וכן, עם נציגי התנועה הגדולה של עובדים ומובטלים: "הזרם הלוחמני והמעמדי" (CCC) של המפלגה הקומוניסטית המהפכנית. חתן פרס נובל לשלום, אדולפו פרס אסקיבל. אמר שבכוונתנו לתת חסות למפגש ולפעול להצלחתו. מנהיג "הזרם הלוחמני והמעמדי", חואן קרלוס אלדרטה (כעת מובטל ובעבר מראשי איגוד עובדי המתכת) מסר בעקבות המפגש עם המשלחת מוונצואלה: "אנו עוקבים מקרוב אחר הנעשה במדינה זו. אבל לדעתנו יש ליצור קואליציה רחבה, מקומית ובינלאומית, לתמיכה בצ’אבס – כי האויב המעמדי טרם חוסל והוא עומד בפתח על מנת להכשיל כל ניסיון לשינוי חברתי מן היסוד".


יצויין שבתחילת ינואר 2006 יתקיים בוונצואלה מפגש בינלאומי נוסף: הפורום החברתי העולמי. הפעם, הפורום החברתי יקיים את דיוניו בקראקס – לאחר שנים רבות בהן הדיונים נערכו בסאו פאולו, שבברזיל.

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. אחמד פילגר / תמשיכו לדווח הגיב:

    תמשיכו לדווח על התקדמות מאבקי העובדים באמריקה הלטינית ובייחוד תפיסת המפעלים על ידי עובדיהם. מדוע ההסתדרות לא מפיצה מידע חשוב זה בקרב חבריה? האם מישהו שעם שמע על הנעשה באמריקה הלטינית? האם ראשי ההסתדרות לא אמורים ללמוד מנסיונם של האחרים? או שיודעים הכל?

  2. יוסי ונטורה הגיב:

    בהמשך למכתבו של הקורא הקודם (א’ פילגר): איפה ההסתדרות? מדוע ההסתדרות לא פועלת לתפיסת מקומות עבודה? המקסימום שההסתדרות עושה היא לדאוג לקבלת פיצויי פיטורין במקרה של סגירת מקום עבודה. אבל היא יכולה לעשות יותר. היא לא עושה יותר כי היא לא רואה את עצמה מתמודדת עם המשטר הקפיטליסטי האכזרי בישראל.

  3. אשר פרוליך הגיב:

    לצערי ההסתדרות בישראל,הפכה להיות חלק
    מהשיטה הקפיטליסטית ופועלת להגנתה ולא
    להחלפתה.
    צעדי ההסתדרות,כמו גופים דומים במדינות רבות מיועדים ל"שחרור קיטור" כשהלחץ של העובדים עולה ולחפס פשרות עם בעלי ההון כשי
    שה"עסק"(או "עסקת החבילה")לא תתפרק.
    הצרה היא שהמוני העובדים נמצאים מבולבלים
    ומשודחים על ידי הביורוקרטיות של אותם ארגוני העובדים עצמם וללא מפלגה שתגן על
    האינטרסים שלהם.
    אך שינויים התחילו להופיע,באנגליה,כשארגוני
    העובדים מתנגדים להנהגת מפלגת הליבור,בצרפת,
    באיטליה,ובספרד.
    אנו חיים בתקופה של משבר עמוק של השיטה הקפיטליסטית,עם איום גובר של אבטלה וחוסר ביטחון סוציאלי,חוסר פנסיה לזיקנה,עלויות
    חינוך ובריאות עולות וניצול הולך וגובר של
    העובדים.
    בסופו של דבר,כולם יבינו שלא נתן יותר
    לרמות את כולם כל הזמן,ולהחזיק את הספינה
    הטובעת של הקפיטליזם בים סוער,והאלטרנטיבה
    היחידה תהיה תפיסת המפעלים ובתי החרושת על ידי העובדים,ובתרגום למילה ישנה ודהויה=סוציאליזם.

הגיבו ליוסי ונטורה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים