(כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן)
אז מה עשינו?
מ-10:00 בבוקר ועד 20:00 בערב (הפסקת צהרים בין 14:00 ל-16:00), 3.5 ימים בשבוע, במשך חודש וחצי עברנו מבית לבית ביישובים מוצא עלית, רמת מוצא, בית זית, ועין כרם (טיפה בקיסריה, זכרון יעקב ורמת אביב ג’). מטרותינו היו: 1. חשיפת אנשי שמאל לדברים שפחות רואים בתקשורת. 2. עידוד עשייה בקרב אנשי שמאל. היעדים: התכוונו לעבור במספר יישובים בארץ, מדלת אל דלת וליצור קבוצה של אנשים. התכוונו ליצור ליווי של הד תקשורתי במהלך הפרויקט. בפועל לא הצלחנו ליצור קבוצה וכן לא פנינו אל התקשורת אלא עברנו כזוג אנשים פרטי מבית לבית.
דרך הכניסה לבית: בחינת סימנים חיצוניים – במידה ויש סרטים כתומים, סטיקרים וכו’ המצביעים על סיכוי לאנשי ימין ויתרנו על הבית. דפיקה בדלת / צלצול – אם אין תשובה השארנו פתק. בפתח הבית הצגנו את עצמנו בצורה הבאה: "שלום, מור ומתן, שני סטודנטים בחופשה, עוברים מבית לבית. אנשי שמאל הפוגשים אנשי שמאל במטרה לעודד עשייה. הבאנו איתנו כמה דברים להראות, הצעות לעשייה ורשימה של ארגונים, האם זה מעניין אותך?"
מהתשובה הבנו האם הפרויקט מעניין את האדם שמלפנינו ומה מסגרת הזמן העומדת לרשותו. אם לא היה לו עניין נפרדנו לשלום באדיבות. אם היה עניין ולא היה לו זמן השארנו את דף המידע. אם היה זמן – נכנסנו לבית.
בבית: הרחבנו את הפתיחה: מי אנחנו, מה אנחנו עושים בחיים, מה הביא אותנו לעשות את הפרויקט, מהו הפרויקט ומה קורה במפגש בתוך הבתים: פותחים מפה / רואים DVD / מדברים / משאירים אינפורמציה.
מסרים ברורים שחזרנו עליהם:
- כל עשייה היא חשובה, מהקטנה ועד הגדולה. ניסיון לשבור את מיתוס הכל או לא כלום.
- לכל אחד יש אני מאמין משלו ודרך פעילות המתאימה לו ולכן השארנו את האחריות להם – לבדוק את אתרי הארגונים ולהחליט בעצמם.
ניסינו מאוד לא להיסחף לוויכוחים, לא לעמוד על דעתנו הפרטית לגבי הסכסוך, אלא על חשיבות העשייה.
לוגיסטיקה, ציוד והכנות
כדי להגיע אל היישובים השתמשנו באוטו. בנוסף, צילמנו כמות גדולה של דפים (כ-1,000 – השארנו על הדלתות 600 וחילקנו ביד 400) שבהם רשימת ארגוני שמאל, כתובות האינטרנט שלהם, והצעות לעשייה פוליטית. בדף שהשארנו על הדלת הוספנו הסבר על מי אנחנו. בנוסף צילמנו מספר דפים עם כתובות לתרומות לארגונים ועם הפניה למדיה (לרדיו ולטלוויזיה). הסתובבנו עם קלסר שבו מעבר לכל הדפים הללו היו: נתונים וכתבות, תמונות, אינפורמציה מורחבת על הארגונים, מפות, DVD (את הקלסר התחלנו לבנות כחודש לפני תחילת הפרויקט).
ניסינו להסתובב בלבוש הולם שלא ליצור רושם ראשוני לא טוב.
הוצאות:
הוצאות נסיעה: 550 שקל דלק לאוטו, כולל אוטובוסים (היינו שני אנשים).
צילומים: עלו לנו כ-150 שקל, מכיוון שבחלק מהוצאות הצילום נעזרנו באנשים וארגונים.
מסקנות
- אינפורמציה: בשיחה עם האנשים לא התמקדנו מספיק בחשיפת אינפורמציה. הרבה פעמים הצלחנו להראות את המפה של השטחים ולהתמקד בבעיות הגדר וההתנחלויות. יתכן שהיינו צריכים יותר לספר סיפורים אישיים על המקומות שהראנו, כדי לנסות להבהיר כמה המצב חמור ואת הצורך הדחוף בפעילות. יתכן והיה כדאי להתמקד ב-2-3 תמונות עם סיפורים מאחוריהן, ודרכם להעביר את המסר.
- עידוד עשייה: העברנו בצורה ברורה את המסר של עידוד העשייה.
- כדאי לבוא עם כמה שיותר ידע מעשי על איזו עזרה הארגונים צריכים ואירועים קרובים שיש.
- היעדים: לא עמדנו בכל היעדים מכיוון שלא הקדשנו מספיק זמן לניהול הפרויקט: למעקב אחר היעדים וביצועם (ישיבות סיכום), להסקת מסקנות (תוך כדי הפרויקט), לקשר עם התקשורת, לקשר עם ארגונים, ולניסיון להפיץ את הפרויקט ולגייס אנשים – ליצור קבוצה. הדברים הללו מצריכים זמן, אינטרנט וטלפון.
- במידה ויוצרים קבוצה, יש צורך בהכשרת הקבוצה, בהעצמתה, בשיחות סיכום ותיאום כל המסרים והתכנים.
- לקבוצה – כדאי ללכת עם מפה כדי לחלק רחובות ולא לפספס בתים או לחלופין לא להגיע פעמיים לאותו בית.
- פידבק: בשיחה בבתים חשוב להדגיש בפני האנשים שהתגובה שלהם מאוד חשובה לנו כי זהו המדד היחיד להצלחת הפרויקט, ולכן נשמח מאוד אם יידעו אותנו אם יצרו קשר עם הארגונים.
- כדאי להוסיף לדף האינפורמציה שמשאירים גם טלפון ושם של איש קשר בכל ארגון (ולדבר מראש עם איש הקשר), זוהי גם דרך נוספת כדי לקבל פידבק על הצלחת הפרויקט וגם דרך להקל על האנשים ליצור קשר עם הארגונים.
- הפתק על הדלת כמו גם הדף שנתנו למי שלא היה לו זמן הוכיח את עצמו מכיוון שאנשים התקשרו וביקשו עזרה ביצירת קשר לארגונים.
- בבתים נכון להתנהג כאורח ולכבד את נורמות הבית. נכון לא להיכנס לוויכוחים ולשמור על רוח חיובית. לא ליצור "אנטי". טוב ליצור קשר אישי אך שזה לא יהיה עיקר השיחה.
- תגובות לאמירות: לא התייחסנו מספיק במשך הפרויקט לעניין זה. כדאי להכין מראש תגובות לאמירות כמו: "אין לי זמן"; "למה שמאל פוליטי ולא חברתי?"; "אני לא פוליטי"; "מה זה שמאל?"; "אני במרכז"; "אני יודע הכל"; "אני לא איש שמאל אבל מוכן לדבר"; "חבל על הזמן שלכם, אין מה לעשות". כדאי לחשוב מראש איך מתייחסים למיואשים, לאגואיסטים וכו’ … חשוב שיהיו תשובות ברורות מראש כי קשה להתמודד במקום עם אמירות כאלו.
- מסרים: נכון להתמקד בכיוון מסוים כמו בשמאל הפוליטי. נכון לא לבחור בשביל האדם מה הארגון המתאים לו ומהי סוג הפעילות – כלומר לכבד ולהעריך אותו ולהשאיר את האחריות בידיו.
- שהות בבתים: רצוי להגדיר זמן מקסימום של חצי שעה בבית, ולהתכוונן לפיו, בכדי לא לבזבז זמן.
- עונת השנה העדיפה: לא בחורף.
- משך הפרויקט: עדיף למשוך את הפרויקט לאורך יותר זמן ולעשות אותו פחות אינטנסיבי ממה שאנחנו עשינו (מ-10:00 בבוקר ועד 20:00 בערב זה זמן מאוד מתיש וקשה לעמוד בו לאורך זמן). זמן מינימום לפרויקט הוא כשבועיים מכיוון שצריך להתמקצע.
- אם המטרה היא ליצור קבוצה שעוברת מבית לבית, יותר הגיוני להתמקד בשעות אחר הצהרים, ולא בשעות הבוקר (בהן פחות אנשים נמצאים בבית, אם כי נמצאים, באזורים כפריים).
- את שעות החושך כדאי לשמור לבתים שקובעים איתם מראש (נכנסים יותר מוקדם והם מבקשים לחזור אליהם יותר מאוחר) כך מבטיחים שיחות נעימות לסוף היום.
- המקומות שבהם עוברים נגזרים מתוך המטרה. חיפשנו מקומות בהם יש פוטנציאל גבוה לשמאלנים בעלי פניות לעשייה. נכון ללכת למקומות כאלו – שבהם אנשים אדיבים ויחסית אחוזי השמאלנים גבוהים.
- נכון ללכת למקומות שהגישה אליהם פשוטה, נוחה, וקרובה לבית.
- אין לנו מספיק ניסיון באזורים עירוניים, אך ניתן לומר בהכללה שבאזורים הכפריים אנשים פתוחים וחמים.
- כמות הנכנסים ביחד לבית: זוג זה אידיאלי. יותר משני אנשים יכולים ליצור תחושה מאיימת ומנגד טוב שיש עוד אדם שיגיב, יענה על שאלות ויתמוך.
- פעמונים: למי שיש פעמון בשער – רצוי לצלצל בו תחילה ואם אין תשובה לצלצל בפעמון הדלת.
- כלבים: יש להיזהר מכלבים (למרות שרובם נחמדים!!!)
- חשוב להיות מחוברים לאקטואליה / לחדשות / למציאות הפוליטית.
תחושות אישיות
הפרויקט היה חוויתי. בהתחלה הרתיע. ככל שעבר הזמן יותר הבנו מה אנחנו רוצים ונעשינו יותר יעילים. ההתחלה היתה מאוד קשה. ביום השני שאלנו את עצמנו אם זה נכון להמשיך. ככל שעבר הזמן הפרויקט דרש פחות תעצומות נפש. היה פחד מלהיפגש עם אנשים שליליים. להיכנס לבית זה מעניין ומפתיע, אתה לא יודע על מי תיפול. שמחים שעשינו זאת למרות שהיה מתיש וקשה למדוד את מידת ההשפעה. סך הכל היו הרבה שיחות טובות.
התקווה (בת שנות 2000)
שנגדיל את מספר השותפים לעשייה ונביא שלום כמובן.
שימרו על מצב רוח טוב!!!
בהצלחה לכולנו ושנה טובה
מור ומתן
ניסונם של שני הסטודנטים כותבי הרשימה הוא מעניין. אבל יש לי כמה עצות (בחינם, כמובן!):
– הציבור בארץ מורכב מיהודים וערבים. לא לשכוח!
– העשייה צריכה להיות עשייה פוליטית. מטרה ברורה אחת של העשייה (עוד עצה – גם היא בחינם!): לפעול לסיכול תכניות "התנתקות" וקידום מו"מ לשלום עם הרשות הפלסטינית על בסיס החלטות האו"ם.
– כל עשייה פוליטית צריכה להיות קשורה בארגון פוליטי – במידה ורוצים להיות יעילים. אני מציע לכם להצטרף לחד"ש – ביתם של כל שוחרי השלום העקביים, היהודים והערבים
מקסים, גם עם נאיבי, ומעורר השראה.
כל הכבוד לכם!
"חיפשנו מקומות בהם יש פוטנציאל גבוה לשמאלנים בעלי פניות לעשייה. נכון ללכת למקומות כאלו – שבהם אנשים אדיבים ויחסית אחוזי השמאלנים גבוהים."
קיסריה, רמת אביב ג’, זיכרון יעקב…
יעני, שמאלנים = אשכנזים-עשירים…
נאיבי ומקסים אך לא רלוונטי לחלוטין:
אם יש דרך לשנות את דפוסי הפוליטיקה בארץ (המכתיבים מדיניות אתנוצנטרית וכוחנית) היא קשורה בהרחבת בסיס התמיכה של השמאל, וזאת רק על בסיס הגדרה מחודשת שלו בדגש על הצד החברתי והכלכלי.
הופעתם של עוד נשות אקדמיה אשכנזיות במחסומי צה"ל או עוד עו"דים בדימוס בשלום עכשיו רק תחדד את דפוסי הכוח הפוליטיים הנוכחיים ולא תביא לשום שינוי ממשי.
כך שעם כל הסימפתיה למור ולמתן, דרך הפעולה שלהם עקרה.אני מציע לאנשי השמאל לא להתרוצץ ברמת אביב ג’. גם לא בקיסריה (למרות שמאוד נעים לטייל שם, בטוח יותר מאשר באור עקיבא. כולם נראים כמונו).
כל הכבוד לכם חברה חיזקו ואימצו. גם אני הבאתי פעם חבר של חבר ליום בעד הדמוקרטיה ונגד הכיבוש, והילד פשוט שינה את דעותיו כי הוא נחשף לדברים שבתקשורת מסתירים.
לאשכנזי שכנראה הוא איזה ימני. טוב עשו הבחורים שהלכו למושבים, הקיבוצים והשכונות המבוססות איפה שרוב קולות השמאל באים כדי לעורר את האדישים שהצביעו לשינוי, וחלקם אף מאמינים היום שאריק שרון מוביל לשלום. טוב שידעו ששרון מרחיב את ההתנחלויות בגדה, ובונה אינסוף מחסומים, וטוב שידעו על נזקי הגדר כמו למשל בכפר בלעין.
אנחנו גם פועלים במציאות ולשכנע איש ימין זו משימה כמאט בלתי אפשרית למי ששבוי בתפיסות גזעניות, ולכן מתחילים בקהל הביתי שהוא רדום מאוד.
"מוצא, עין כרם, רמת אביב ג’…" אתם מנסים לארגן מסיבת קוקטייל או מה?
שמאלנים יקרים, אם אתם רוצים להיות יותר מבדיחה גרועה כדאי שתתחילו לתקשר עם הציבור שחי בארץ הזאת. עם כל הציבור ולא רק עם הגטו האשכנזי השבע ויפה הנפש בעיני עצמו.
אני לא אומר שצריך לרדת אל העם בשביל ללמד אותו, זאת סתם התנשאות אופיינית.
אני אומר שצריך לרדת אל העם כי יש גם מה ללמוד ממנו, יש פה פוטנציאל להעשרה הדדית.
את זה כתבתי כדי להבהיר נקודה, למעשה "לרדת אל העם" זה ביטוי מכוער. הוא אומר שאתם גם נפרדים מהעם וגם עליונים עליו.
החלק הראשון הוא עניין של בחירה, אם אתם בוחרים שלא להיות חלק מה"עם" (מה שזה לא יהיה) לא ברור מאיפה הזכות לרצות לנהל את העניינים עבורו.
החלק השני, זה שאתם עליונים, הוא לא יותר מאשר אגוטריפ הזוי. תושבי רמת אביב ג’ הם לאו דווקא הפנינה של המדינה הזאת.
בכל אופן, סחטיין על ההשקעה, אבל הפעילות האמיתית צריכה, לדעתי, להיעשות בשכונות שנמצאות בתחתית סולם הארנונה.
אלא אם כן נוח לכם להמשיך לעסוק בספורט השמאלני הרגיל, לשבת מכורבלים באגו של עצמכם, לראות איזה DVD ולהתבכיין שבשכונות מצביעים ליכוד. או אולי בספורט האקסטרים, לאכול גז וכדורי גומי בבילעין (ולפחד לחנות את הג’יפ בקטמון).
תצאו מהגטו, תצאו מהסרט, תצאו מהז’רגון והדוקטרינה, תתחילו לדבר כמו בני אדם בגובה העיניים ואז אולי, רק אולי, יהיה שמאל בארץ.
יענו שמאל אמיתי, לא שמורה של פעילים כבדים ומרוצים מעצמם שעסוקים בלתכנן את היום שאחרי המהפיכה.
בהצלחה.
Kol Hakavod !
I live in Beit Zait (in which you passed) and heard from so many peoiple that you visited them and that it caused them to think about those issues !
You did very important thing.
Ron
מוצא עילית, רמת מוצא, בית זית — אבל לא קסטל הסמוכה (אנא כורדי?), לא מבשרת הסמוכה (מרוקאי סכין?), שלא לדבר על שכונות בירושלים הסמוכה… שמאל ופעילות שמאלנית זה עניין ללבנים בעלי בית צמוד-קרקע, 2 כלבים וחתול?
מדהים! לא-יאמן. פשוט, לא-יאמן. אני לא הייתי עושה את זה. משום שזה יותר מידי עבודה בשבילי. אבל, יש לי מושג. מה זה לנסות לשכנע אנשים, להקשיב למסר הפוליטי של השמאל. חילקתי במשך מספר פעמים, פליירים בצמתים וברחובות. של כמה ערים בישראל. עשיתי זאת בין מערכות-בחירות, ובתקופות הבחירות עצמן. עשיתי זאת, כחלק גאה ומאמין. של אחת ממפלגות השמאל.
——-
לדעתי כדי לחסוך משאבים ולהקל על האירגוניות שווה להעזר במדיום האינטרנט כדוגמת אתר להעברת אינפורמציה, העלאת הצעות והערות, גיבוש קבוצות והחלטות על דרכי עשיה משותפות,