הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-10 באוקטובר, 2005 2 תגובות

חומת ההפרדה ההולכת ונשלמת בירושלים קיבלה אצלי גושפנקא מעשית לפני מספר ימים. בבוקרו של יום רגיל, בעודי נוסע במכוניתי לאוניברסיטה שמח ומאושר כדי להגיש עבודה אחרונה בתואר, התנגש בי אוטו שבא מולי בעוצמה רבה. למזלי לא נפגעתי, אך האוטו ספג פגיעה קשה והושבת במקום. לאחר החלפת פרטים עם הנהג הפוגע התפניתי לחשוב על הפרוצדורות לאחר תאונה מסוג זה: הזמנת גרר לרכב ושמאי להערכת הנזק. לאן אקח את הרכב שניזוק?

נזכרתי במוסך בשכונת ראס חמיס, שכונה השוכנת בסמוך לשועפאת בצפון ירושלים, שם תיקנו לי את הרכב פעם שעברה לשביעות רצוני. מודע לבעייתיות העלולה להתעורר בגלל הצורך לעבור מחסום מג"ב בדרך, ביקשתי ממרכז השירות הטלפוני של חברת הגרר "נהג ערבי", במחשבה כי לו לא תהה בעיה להיכנס לשכונה, בניגוד לעמיתו היהודי. טעיתי. מסתבר כי בירושלים של 2005 אין גבול לציניות המיוצרת ע"י חומת הבטון.


להפתעתי, הודיע לי נהג הגרר (שעבר לגור בפסגת זאב עם משפחתו בגלל קשיי החומה) כי אינו יכול לגרור את מכוניתי "לשטחים". "אבל ראס חמיס זה בירושלים!" השבתי בכעס. "אסור לי לעבור מחסומים עם הגרר", אמר בנחרצות. לא ויתרתי. דיברתי באמצעות מכשיר המירס עם חברת הגרר: "המדיניות שלנו קובעת כי אסור לעבור מחסומים לשטחים" הודיעה לי הפקידה בטון נחרץ. לא היה לה מושג כי ראס חמיס כלולה בשטחה המוניציפאלי של העיר, והמחסום אינו מפריד בין "השטחים" לירושלים, אלא מהווה נקודת ביקורת בין שכונותיה הערביות לעיר עצמה.


נרגז, הסכמתי כי יוריד אותי עם המכונית ליד המחסום. בעל המוסך שחיכה לי שם מבעוד מועד, צעק אף הוא על "חברו" נהג הגרר, כי אינו מוכן להיכנס לשכונה אותה הוא מכיר טוב מאוד, כך הסתבר לי מאוחר יותר.


למחרת, ביקשתי מחברת הביטוח שם של שמאי המוכן להיכנס לראס חמיס ולבצע הערכת נזק לרכב. "השמאים שלנו לא נכנסים לשטחים" הודיעה לי הפקידה. שוב, ניסיונות השכנוע שלי להסביר לה כי אנו מדברים על שכונה בעיר עלו בתוהו. "אז תביאו לי שמאי ערבי!", דרשתי. "אנחנו לא עובדים עם ערבים" הודיעה לי בטבעיות. טלפנתי לחמישה שמאים שסירבו להיכנס לשכונה. הייתי קרוב לוותר, אלא שלהפתעתי השמאי השישי הסכים "לחרף את נפשו" ולהיכנס מעבר ל"קווי האויב", ואף אמר לי כי טוב אני עושה כאשר אני מתקן את האוטו שם: "העובדים הם ממילא אותם עובדים במוסכים המוכרים, פה פשוט ייצא לך חצי מחיר".


בעוד מספר שבועות תחל בניית החומה המפרידה את ראס חמיס משאר ירושלים. נראה כי כבר טרם ההפרדה הפיזית הושגה עוד מטרה של קובעי המדיניות: הפרדה פסיכולוגית בין השכונה הערבית לבין השירותים והעסקים בירושלים האמורים לשרת את כל תושביה.

תגובות
נושאים: עדכונים

2 תגובות

  1. רוצה להבין הגיב:

    הכותב מתלונן שמחלקים את ירושלים? באתר שמאל? עוד נקרא פה מאמרים שמצדדים בהקמת התנחלויות כי כל ישראל מהירדן לים זו מדינה אחת.

  2. ערן שפרמן הגיב:

    הקורא לא ירד לסוף דבריי.
    לב העניין הוא שירושלים המזרחית, עפ"י החוק הישראלי, בריבונות מדינת ישראל, אך דה פקטו כבר חצויה ומחולקת ע"י החברות המשקיות המשפיעות על חיי היום יום שלנו. בעיניהם, זה כבר שטחים. זה הפרדוקס בו שרויים תושבי מזרח העיר.

הגיבו לרוצה להבין

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים