הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-21 באוקטובר, 2005 61 תגובות

מה היינו אומרים אילו העניקה האקדמיה למדעים בשבדיה את פרס נובל לכלכלן בעל הישגים מרשימים אבל הוא גם גזען ומכחיש שואה? מה היינו אומרים אילו פרס נובל היה מוענק למתמטיקאי שהוא גאון בתחומו אבל תומך בטרור של אל קאעידה או בקלו קלוקס קלן וכיוצא באלה? היינו אומרים, בצדק, כי ראוי שקנה המידה להענקת הפרס לא יצטמצם רק בהיבט המקצועי, אלא ישקף גם ערכים הומניסטים אוניברסליים. מועמד שהוא גזען, או מכחיש שואה, או פונדמנטליסט דתי התומך ברצח "כופרים", או מחרחר ריב ומלחמה, לא יהיה מועמד ראוי גם אם הוא בתחום מקצועי כלשהו בעל הישגים מכובדים.

דברים אלה גם עולים בקנה אחד עם מורשתו של אלפרד נובל, מייסד הפרס. קראתי את הביוגרפיה שלו וכן את הצוואה בה הוא מצווה על הקמת הפרס, וברור כי האיש רצה להקדיש את נכסיו לפרס שיבטא תרומה לאנושות.


בהקשר זה אין שוחרי זכויות האדם יכולים להצטרף לצהלה ולהילולה שהקיפה את ישראל עם היוודע על הענקת פרס נובל לכלכלה לפרופ’ ישראל אומן.


הוא מייצג בהשקפותיו דברים רבים חוץ מתרומה לאנושות.


ישראל אומן תומך בחימוש הגרעיני של ישראל, מאות פצצות אטום ומימן המהוות סכנה קיומית לאנושות; הוא תומך בכיבוש ובמשטר האפרטהייד שמדינת ישראל הקימה בשטחים הכבושים; הוא תומך בהתנחלויות שהן פשע מלחמה על פי אמנות ז’נבה ורומא.


באחת, פרופסור אומן מבטא ערכים הפוכים לחלוטין מאלה שהדריכו את אלפרד נובל כאשר ציווה על הקמת הפרס. אינני יודע אם יש בפרס נובל הליך של שיקול נוסף, בטרם התקיים טקס ההענקה, לאור פרטים שלא היו ידועים עם ההכרזה על הזכייה בפרס. אם יש, הריני ממליץ לאקדמיה השבדית למדעים לחשוב פעם נוספת האם ישראל אומן הוא מועמד ראוי. אם אין הליך כזה, אולי הגיע הזמן לאמץ אותו? (כפי שמדינת ישראל פעלה בסוגיית העיתונאי שמואל שניצר, שפרס ישראל נשלל ממנו לאחר שהתגלה מידע על הטפותיו הגזעניות שלא היו ידועות לוועדת הפרס).


תסריט נאום אבו מאזן באוזני הנשיא בוש


בפגישה שהתקיימה זה עתה בין נשיא ארה"ב ג’ורג’ בוש לבין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, הוא לא אמר את הדברים הבאים. אולי יאמר אותם בפגישה הקרובה. אולי הם כבר מתרוצצים בראשו, והא מחכה להזדמנות המתאימה.


"אדוני הנשיא,


הבה נסיר את כל המסכות הדיפלומטיות ונשוחח בפתיחות. באתי לומר לך כי אני עומד להגיש את התפטרותי לעמי באמצעות המועצה המחוקקת ולהציע לפזר את הרשות הפלסטינית. זהו גוף כמעט וירטואלי. אנחנו חסרי סמכויות לחלוטין, אין לנו יכולת להגן על בני עמינו, אנו נתונים באופן מוחלט לחסדי ממשלת ישראל.


"אומר לך במלוא הכנות, אדוני הנשיא: אין סיכוי של ממש למימוש מפת הדרכים שלך. אין לזה כל קשר לדרישות ששרון מעלה, ובעקבותיו גם אתה ומזכירת המדינה קונדוליזה רייס, ‘להשתלט על ארגוני הטרור ולפרוק אותם מנשקם’.


"גם אם הייתי יוזם מחר מלחמת אזרחים זוטא, מפרק את תנועת החמאס מנשקה, זה לא היה מזיז את התהליך בס"מ. שרון היה מיד מעלה טענה כי לא מילאנו אחר כל הדרישות המקדימות של מפת הדרכים כמו למשל ש’ההסתה נמשכת’. ואם הייתי מכניס לבתי הספר שלנו את ספרי הלימוד של משרד החינוך הישראלי, היה שרון בא ואומר שגם זה לא מספק אותו, משום שטרם פירקנו את גדודי חללי אל אקצה. אם הייתי מפרק את גדודי חללי אל אקצה היה שרון מוצא עילה חדשה לפיה לא מולאו דרישות אלו ואחרות שבלעדיהן אין לפתוח במשא ומתן על הסדר הקבע.


"כי זו האמת אדוני הנשיא, אין לנו פרטנר.


"שרון לא מוכן לפרק את מאות ההתנחלויות והמאחזים בגדה המערבית ולהחזיר את 200 אלף ויותר המתנחלים למדינת ישראל בתחומי הקו הירוק. הוא לא מוכן להקמת מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי ויכולת קיום מינימלית בשטחים שנכבשו על ידי ישראל ביוני 1967.


"ברגע של גילוי לב אמר יועצו הקרוב של ראש ממשלת ישראל, עו"ד דב וייסגלס, בראיון עיתונאי, כי הנסיגה מעזה לא נועדה אלא להוריד מעל ישראל את הלחץ הבינלאומי כדי שתוכל לפעול בגדה בעשרות השנים הבאות ללא הפרעה. הסכם שלום, הוסיף וייסגלס, ייחתם רק כאשר אנחנו הפלסטינים, נהפך לפינלנדים. מאחר שאנו לעולם לא נהיה פינלנדים, גם הסכם שלום לא יראה את אור היום.


"אז מה, אדוני הנשיא, האם כלו כל הקצין?


"בשום אופן לא. צריך להחליף דיסקט ולפעול בנמרצות לפירוק המרעום בסכסוך שלנו, שמסכן את יציבות כל האזור שאתה כה עמל עתה להכניס בו מעט דמוקרטיה. אל תשכח אדוני הנשיא, שישראל היא מעצמה גרעינית והמשך הסכסוך מהווה סכנה מתמדת שיצא מכלל שליטה עד לשימוש בנשק שישמיד את כולנו.


"הנה הצעתי שתתקשה לסרב לה. אנחנו, אדוני הנשיא, מוותרים על מדינה פלסטינית. אנחנו רוצים לצעוד במסלולי החרות והדמוקרטיה שאתה מרבה לדבר עליהם בנאומיך וטורח כה קשה להגשימם. אנחנו רוצים להיות מסופחים לישראל. במקום לחיות תחת ממשל צבאי, ולהיות נתונים למסכת חוקים מפלה ומשפילה שדומים להפליא למשטר האפרטהייד ששרר בשעתו בדרום אפריקה, מציאות אלימה שמייצרת שרשרת אלימות אין סופית, אנחנו רוצים להיות אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל הדמוקרטית. לבחור ולהיבחר לפרלמנט הישראלי.


"אנחנו רוצים בסך הכול את הזכויות שאתה מעניק עתה ברוב טובך לכורדים בעיראק.


"אנחנו רוצים את הזכויות שהשחורים בארצך קיבלו עם ביטול העבדות.


"הקסם שבהצעתי אדוני הנשיא, הוא, שכדי להגיע לפתרון הזה אתה לא צריך לשלוח צבא של 160 אלף חיילים. יכולת ההשפעה והאכיפה שיש לך ולמדינות המערב על ישראל היא למעשה בלתי מוגבלת. שיחות ידידותיות שלך עם שרון, שבהן יבין שכלה ונחרצה עימך להביא לשילוב הפלסטינים כאזרחים שווי זכויות בדמוקרטיה הישראלית, וכך לסיים את הסכסוך ארוך השנים, יעשו את העבודה.


"יש לכך עוד יתרון. ישראל לא תצטרך לפנות כלל התנחלויות. היא גם לא תזדקק לגדר הפרדה. הדבר האחד והיחיד שהיא תצטרך לעשות, הוא להעניק לנו זכויות אזרח דמוקרטיות כולל כמובן זכויות זהות לאלו של היהודים בהתיישבות קהילתית ברחבי הארץ השלמה.


"הנה למשל משרדו של המשנה לראש ממשלת ישראל, שמעון פרס, חתן פרס נובל לשלום, איש רודף שלום ושוויון, הכריז עתה על מבצע לאכלוס הגליל עם הטבות רבות. אנחנו נוכל להשתלב במבצע זה על בסיס זכויות אזרחיות, וזה גם ידלל במידת מה את צפיפות האוכלוסין בעזה.


"ההצעה שלי, שתחסוך לקהילה הבינלאומית את כאב הראש של הקמת מדינה חדשה, שלא לדבר על החיסכון הכספי הניכר, עולה בקנה אחד עם המגמות של העולם הדמוקרטי בדבר טשטוש גבולות לאומיים ויצירת מסגרות על לאומיות.


"אני מפציר בך אדוני הנשיא, להביא הצעה זו למועצת הביטחון כדי שתקבל את הגיבוי החוקי הבינלאומי. אין לי ספק, כי כפי שסוריה לא יכלה לעמוד מול הנחישות של החלטת מועצת הביטחון בדבר הסגת צבא הכיבוש שלה מלבנון, ביודעה שיש מחיר לסירוב, כך אף ישראל תאלץ לבצע את ההחלטה, כאשר היא יודעת שארה"ב ובנות בריתה עומדות בנחרצות על הגשמתה.


"קשה להפריז בתוצאות החיוביות של מהלך זה. הסכסוך המזרח תיכוני ייפתר. האזור ייכנס לתקופה חדשה של שיתוף פעולה. ישראל תתפרק מנשקה הגרעיני ותצטרף לאמנה הבינלאומית למניעת הפצת נשק גרעיני. ומותר להניח כי לאור הישג היסטורי זה, יציגו את מועמדותך לפרס נובל לשלום, ואולי אפילו תזכה בו".


נאום אבו מאזן.

תגובות
נושאים: מאמרים

61 תגובות

  1. עמי הגיב:

    פרס נובל לכלכלה אינו מוענק ע"י האקדמיה השוודית למדעים ולמעשה אינו פרס נובל כי אם פרס מטעם הRiksbank הבנק המלכותי השוודי. ב 1969 הסכימה ועדת פרס נובל שהפרס יוענק בסמיכות לפרסי נובל בתנאי שהמימון יבוא ממקורות אחרים. כיום יש בשבדיה ביקורת על החלטה זו בטענה שקשה להצביע על תרומה כלשהיא של "מדע הכלכלה" לשיפור מצבה של האנושות. ועדת הפרס מורכבת בעיקר מפרופסורים אמריקאים לכלכלה.

  2. ע.ג הגיב:

    פרס נובל לכלכלה מוענק עבור השגים בכלכלה ולא עבור דעות הדומות לדעותיו של ספירו. לכן אין קשר בין דעותיו הפוליטיות של הזוכה לבין הזכיה. זה בנגוד לפרס נובל לשלום למשל שבו פרופ’ אומן לא זכה וגם אינו מתימר לזכות ווענונו לא זכה ולא יכול לזכות על אף היומרות של כמה "מביני ענין".
    ולענין השלום עם הפלשתינים – בינתים שרון עשה למען השלום יותר מספירו ומפטפטנים אחרים שיודעים בדיוק מה צריך לעשות כדי להגיע לשלום. יש רושם שגם אבו מאזן מבין שיש פרטנר וקוראים לו שרון ולא ספירו ולכן לא ינאם את הנאום ההזוי שסירו היה רוצה לשמוע.

  3. רמי הגיב:

    אכן, הפתרון ההולם וההוגן לסכסוך המדמם שבין יהודים ופלסטינים בארץ הזו הוא איחודה המלא של הארץ תחת ממשל דמוקרטי. חבל ששוחרי שלום משני העמים אינם פועלים יחד להגשמת מטרה זו. חבל, כי הרעיון הוא קל להגשמה, הרבה יותר מאשר הרעיון של הפרדה גיאוגרפית לשתי מדינות. העקרון של מדינה אחת וזכות בחירה לכל מתחייב גם מאחדות הארץ וגם מהתמשכותו האינסופית של משטר הכיבוש. אל להם לפלסטינים לחשוש מ"ציוניותה" של ישראל אליה הם מספתחים מפני שציוניות זו ימיה קצרים. גם אלו ביננו הדבקים בריבונות היהודית, מן הראוי שיבחנו את היתרונות והחסרונות של שתי האפשרויות ויגיעו בעצמם למסקנה הגיונית.

  4. צחי הגיב:

    הפלסטינים קונים בשתי ידיים פיתרון של מדינה אחת , הרי נקודת הפתיחה של פיתרון כזה תיהיה שוויון דמוגרפי בין ערבים ליהודים בכל שטח פלסטין/ארץ ישראל . הפלסטינים כולל ערביי ישראל יקנו בשתי ידיים פיתרון כזה שכן תוך דור אחד יווצר רוב ערבי-פלסטיני-מוסלמי בפלסטין / ארץ ישראל .

  5. גדעון ספירו הגיב:

    לא זו בלבד שלא טעיתי, אלא דברי הוכחו מהמסמך המצורף בתגובה לעיל על אוטו האן.
    ראשית, אוטו האן לא קיבל את פרס נובל על ייצור נשק, אלא על גילוי מדעי שכמו גילויים רבים אחרים, יכולים לעשות בהם שימוש אזרחי מועיל ושימוש צבאי קטלני. (דרך אגב, הגילוי של האן נעשה בשיתוף עם מדענית יהודיה ללא כל קשר למחקר צבאי).
    שנית, אוטו האן לא השתתף בפרויקט הצבאי גרעיני של גרמניה במלחמת העולם השניה, כפי שהתברר מחקירתו על ידי המודיעין הבריטי.
    שלישית, אוטו האן נימנה לאחר המלחמה עם מתנגדי הנשק הגרעיני.
    רביעית, פרס נובל בכימיה לאוטו האן הינו הקבלה מתאימה למחלוקת שלי עם אלון הראל בהענקת פרס נובל בכלכלה לישראל אומן. בעוד אלון הראל תומך במתן הפרס על מצויינות מחקרית מדעית נטו, וכל השאר לא חשוב, לכן במבט לאחור הוא בוודאי תומך במתן הפרס לאוטו האן, כפי שהוא תומך היום במתן הפרס לישראל אומן. ואילו אני סבור שמתן הפרס לאוטו האן היה משגה, גם אם תגליתו המדעית היתה אדירה, משום שהסכים לפעול כמדען במסגרת המשטר הנאצי, כפי שאני סבור שמתן הפרס לישראל אומן הוא שגוי, גם אם הוא מדען דגול, מפני שהוא מייצג תמיכה בגזענות ובפשעי מלחמה.
    בשני המקרים מדובר במדענים שלא משקפים את רוח האחווה וההומניזם שהדריכו את אלפרד נובל שעה שהקים את הפרס על שמו.

  6. רמי (יובל) לצחי הגיב:

    אני איני מפחד מרוב פלסטיני. היום הרוב היהודי הביא לשלטון עריץ דם כמו שרון או נוכל כמו ביבי או רמאי מדופלם וברחן סדרתי כמו ברק, אז מה יצא לי מן הרוב היהודי לעזאזל? עוני? חוסר חינוך לילדים? העברת נכסי ציבור למילונרים (="הפרטה")? העדר תחבורה ציבורית (רכבות ואוטובוסים) בשבתות בגלל אדוני אחד? פגיעה לא מוצדקת בסוחרים דתיים במרכזי הערים בגלל אדוני שנים? (כן, גם בדתיים זה פוגע והקניונים בכסף קפיטליסטי כמעט חעיסלו אותם) אז אני מעדיף אדם הגון כאבו מאזן על הביבים והפרסים והדליה איציקים, אז מה לי רוב יהודי או רוב פלסטיני? העיקר שיהיה כאן חינוך של הילדים לערכים של שוויון וכבוד לכל אדם ללא הבדל צבע ולאום. ההצמדות שלנו לרעיון האווילי של "ריבונות יהודית" עלה לנו ביוקר וכדאי להשליך אותו לכל הרוחות.

  7. צחי הגיב:

    מדינה אחת לשתי העמים תיהיה פיתרון לשחיתות שבין הון לשלטון ??? בטוח שלא !!! תראה את השחיתות ברשות הפלסטינית !!!

  8. יהודה טולדנו הגיב:

    שלום רב
    ברצוני רק להציע מספר שאלות:
    האם מר ספירו חושב שבמקרה היותר טוב שאפשר לתאר, למשל שגם הישראלים וגם הפלשתינאים יקבלו באהבה רבה את התוכנית הנפלאה, האם בעקבות זאת יפסק אחד ולתמיד הטרור?
    אם התשובה היא שלילית אשאל: האם למר ספירו ישנם הכלים למדוד את כמות ו"איכות" הטרור שנקבל?
    ושאלה שניה: כמה זמן לדעתו יקח עד שישראל תהפך למדינה איסלמית דתית? (כמובן, איסלמיות רדיקלית טובה לאין ערוך מיהודים דתיים, חשוכים וצרי אופקים) האם מר ספירו אינו חושב שבודאי תיפסק העליה, וקרוב לודאי שתתגבר הירידה?
    קשה להאמין שהכותב איננו מתלוצץ.
    בכבוד רב
    י. טולדנו
    ארגנטינה

  9. גד ע’ לרמי הגיב:

    ירושלים המזרחית כבר סופחה מזמן ותושביה הערבים קיבלו תעודות זהות ישראליות ולא ראיתי ששתי הקהילות מקיימות יחסי כבוד ושותפות בשלטון, אלא ראיתי גישה לא לויאלית מצד הערבים לעיר ולמדינה שלהם. מדוע שזה יהיה יותר טוב כשיספחו את כל השטחים?

  10. איילת הגיב:

    אידיאליזם לחוד ומציאות לחוד
    במדינה דו לאומית הפלסטינאים יהפכו להיות שווי ערך לשחורים בארה"ב לפני כמאה שנה ומשם מצבם רק ילך ויורע.
    הישראלים הישנים שיקומו למדינה חדשה בשם פלסטין יגיבו באחד משני אופנים:
    או הגירה המונית לארצות המערב כפליטים, ויצירת גלות חדשה שתהפוך את פלסטין לעוד מדינת עולם שלישי מוסלמית (בתוספת יכולת גרעינית).
    או הישארות במקום תוך השתלטות מהירה על הכלכלה ומקורות הכוח ע"י הפרדה כלכלית מוחלטת שתעקוף את שיוויון הזכויות הדמוקרטי.
    בשני המקרים הפלסטינאים יאבדו כל סיכוי לרווחה, התפתחות כלכלית או מדינית.
    הסיכוי היחיד של הפלסטינאים למדינה בעלת סיכוי לקיום הוא חלוקת הארץ לשני העמים.

  11. חיים הגיב:

    מי מפחד מרוב פלסטיני?
    נו, בטח לא רמי, רמי רק רוצה חינוך של הילדים לערכים של שוויון ביו בני אדם. שהרי מן הידועות היא שמדינות רב-לאומיות\רב שבטיות כמו קפריסין יוגוסלביה ורואנדה הרבו שלום ואהבה בעולם, לעומת מדינות הומוגניות כמו שוויץ, שוודיה והולנד שהינן מדינות מחרחרות מלחמה שטופות בלאומנות ושנאת זרים.

    ושחלילה לא יצא שאני כותב שדין הפלסטינים כדין ההוטו שכן הפלסטינים תמיד אהבו את היהודים, מעולם לא נלחמו בהם ומעודם לא פיתחו תודעה לאומית נפרדת. והיהודים נהגו תמיד בפלסטינים כאילו היו אלו בני עשרת השבטים שאבדו, התחלקו אתם שווה בשווה באוצרות הארץ הדלים ובכלל התחשבו בהם מאד.

    רמי כמו ספירו, פשוט מקשמקש בקומקום. אין קל מלעקם את ההיסטוריה של שני העמים, לבטל את זכות כל אחד מהם להגדרה עצמית ולהתיך אותם לכלל ציבור אחד חסר פנים. זה גם נעים בבטן. לקרוא לתרגיל הזה "פתרון" ולספר בשבחיו ההיפוטתיים מתקרב מאש לאותו מעשה שבגינו מתעוורים. בכל מקרה זה לא קשור למציאות הקונקרטית וזהו זלזול עמוק בציבור הפלסטיני והיהודי כאחד, אבל מ’כפת לנו, הניר הוירטואלי סופג אפילו יותר מזה הרגיל.

  12. Henry Lowi הגיב:

    Both recipients of the Economics award are active war-mongers

    Take a look at a statement against the award of the 2005 Nobel Prize in Economics to Robert Aumann and Thomas Schelling, and, if you agree with it, please add your name to it:

    — קישור —

  13. רונן הגיב:

    מאמר מצוין, על שני חלקיו. לכל החרדים שם בקשר לדמוגרפיה הקדושה… תצאו מהבועה הציונית שלכם ותדמיינו איך הפלסתינים חיים כיום עם המצב כמו שהוא, אל תידאגו יהיה בסדר. יותר גרוע מעכשיו לא יכול להיות…

  14. מה הבעיה? הגיב:

    אין מניעה שיקבלו פרס נובל כל מי שבאמת ראוי לכך בלי שום קשר לדעותיו הפוליטיות אלא רק בהתאם להישגיו. ולצערי אם נבחן הישגים אני יכול להצביע על כמה שבאמת ראוי שהפרס יילקח מהם (פרס נובל לשלום…). מעל לכל מה שתיארת פרופ’ אומן מייצג שאפתנות, שאיפה לידע ,תרומה אדירה לאנושות בתחומו. כל מה שאלו שצורחים נגד דעותיו אינם מייצגים (ולכן לא תרמו יותר מ-6 פטנטים למשל…).

  15. רמי הגיב:

    גד ע’ טוען שהיות וערביי מזרח ירושלים קיבלו תעודות זהות ישראליות, עליהם להשבע אמונים ל"מדינתם". האמת היא שתעודת זהות אינה יותר מתעודה המזהה את נושאה והיא איננה מקנה זכויות אזרח לנושאה. מדינת ישראל סיפחה ב-67 את הטריטוריה של מזרח ירושלים כאילו שאין בה בני אדם. רק כעבור שנים קבע ביהמ"ש העליון שמעמדם שת ערביי מזרח ים הוא "תושבים" כלומר, אנשים שאסור לגרשם, אך אזרחות, היינו הזכות והכוח להשתתף בשלטון כבוחרים ונבחרים לכנסת – יוק. לספח טריטוריה ולא להעניק זכות אזרח אוטומטית לכל מסופח – זהו לדעתי מעשה לא אנושי ולא חוקי ולא תקף. חבל שאיש אינו כותב על זה והפקולטות למשפטים והאגודות לזכויות אזרח עוברות על כך לסדר היום.

  16. ניצן אביב הגיב:

    הקשקשן והפטפטן ע.ג. שמתיימר להבין ולהתמצא במבוכיה הסבוכים של הפוליטיקה הישראלית ובעיקר מצליח להיות חסיד שוטה של "שרון את קומפני", לא מסתפק רק במכמני הידע הכבירים שלו בפוליטיקה הישראלית, אלא גם "יודע" שאבו-מאזן מבין "שיש לו פרטנר". כיצד זה מתיישב עם הכרזותיהם, השכם והערב, של ראש הממשלה שרון ושר החוץ שלו שלום, שגם הוא אינו חדל ללהג, באומרם שלישראל "אין פרטנר"…ורק אבו-מאזן "מבין" שיש לו פרטנר…

  17. דוד הגיב:

    איני קרוב אפילו לקמצוץ דעותיו של פרופ’ אומן
    ולפי מה שקראתי, אם יהיו לי את הכלים, יכולתי אולי לבקרו על תפיסתו הכלכלית. אולם טענות מהסוג שמובאות כאן, מובילות לטענות שאסור לנגן את ווגנר כיוון שדעותיו היו גזעניות עד כדי בחילה. וגם כותב "הנסיך הקטן" – לא ניחן ברגישות אנושית יתרה והרשימה עוד ארוכה. אולי כדאי לעשות את האבחנה בין אדם בעל דעות גזעניות שאנו חולקים עליהן ומוחים נגדן לבין עושי דברה של הגזענות. היינו האלימים, קובעי חוקי- אפרטהייד וכד’.

  18. גדעון ספירו הגיב:

    ליהודה טולידנו ואחרים שהעלו השגות דומות,
    מי שקורא את טורי ורשימותי יודע כי אני תומך בשלב זה של הסככוך עם הפלסטינים בפתרון של שתי מדינות. בשלב מאוחר יותר, אני מקווה ששתי המדינות, בתנאי שתהיינה דמוקרטיות שמקיימות ביניהן יחסי שלום, תוכלנה לעבור בתהליך מדורג למבנה של קהילה על לאומית.

    פתרון שתי מדינות הוא אפשרי רק אם מדינת ישראל תנהג ביושר ובתבונה ותבין כי אין מדינה פלסטינית בת קיימא, אם היא לא תקום לפחות על השטח שנכבש במלחמת יוני 1967, שהוא בסך הכל 22 אחוזים מפלסטין/ארץ ישראל בגבולות המנדט הבריטי.
    התעקשותה של ישראל להמשיך ולהחזיק בהתנחלויות, כאשר מדינה פלסטינית לפי חזון שרון תהיה לכל היותר שורה של מעין בנטוסטאנים המופרדים בהתנחלויות ומוקפים צבא ישראלי, הופכת את רעיון המדינה הפלסטינית לבלתי ממומש.
    או אז, אני שם בפי אבו מאזן המיואש את הנאום שהוא משמיע באוזני הנשיא בוש.
    הפתרון של מדינה אחת בתנאים אלה אכן ייצור בעיות, אין ספק בכך. אולם הקמת המדינה האחת לשני העמים בגבולות בהן שולטת כיום ישראל אין משמעותה בהכרח, הפיכתה לרפובליקה איסלאמית. אפילו היום, בתנאי הכיבוש הקשים הנכפים על הפלסטינים, החמאס אינו מהווה רוב. אז מדוע שזה יקרה במדינה דמוקרטית של יהודים וערבים, שמתייחסת לפלסטינים כאל אזרחים שווי זכויות, שמצבם הכלכלי ישתפר לאין ערוך? ללא המצוקה הקשה המאפיינת את העם הפלסטיני היום, המאחזים של פונדמנטליזם דתי יהיו רופפים ומועטים בהשוואה למצב היום.

    לדוד ולאלון הראל,
    באשר למלחין וגנר, כידוע לך, יש בישראל ויכוח האם לנגנו בכלל. היה ניסיון אחד לפני שנתיים דומני, לנגן אותו בקונצרט של הפילהרמונית בירושלים וזה גרר מחאות קולניות, הן באולם והן מחוצה לו.
    אולם גם מי שחושב שאין טעם להטיל איסור כולל וגורף על השמעת וגנר בקונצרטים, לא יציע להשמיע את יצירתו בכנס בינלאומי המוקדש למאבק בגזענות. זה קודם כל ענין של שכל ישר.
    אלון הראל שואל מי מאיתנו מצוי בתורת המשחקים של פרופ’ אומן וכו’. אם כן, אני מצוי מעט. קראתי כמה דברים בדיסיפלינה הזו, גם שמעתי את אומן בכנס אקדמי שהוקדש לנושא הגרעיני, שם הופיע על תקן המומחה לתורת המשחקים. אבל, אלון הראל יקירי, (בעל ה"קינדערלך") זה לא רלבנטי. ואסביר.
    אילו היה פרופסור אומן מקבל את הפרס מהבנק הממלכתי השבדי ללא קשר לפרס נובל, אני מניח שלא היו נשמעות מחאות רבות אם בכלל. אולם מרגע שהפרס ניתן במסגרת חלוקת פרסי נובל, הספור הוא בעל משמעות אחרת לחלוטין. אלפרד נובל הקדיש את הונו לחלוקת פרסים בתחומים שונים כשהמוטיב המרכזי הוא סיוע וקידום לאנושות, במובן ההומניסטי הטהור של המלה.
    לכן עוסקת צוואתו, שציוותה על הקמת הפרס, בדיספלינות השונות כעסקת חבילה אחת של מדע והומניסטיקה. כימיה ופיסיקה, שלום וספרות. המכנה המשותף כאמור, קידום האחווה האנושית. הפרס הכלכלי הוא תוספת מאוחרת יותר. אולם מרגע שפרס הכלכלה הפך לחלק מארועי נובל, ראוי שהזוכים בו ישתלבו בחזונו של נובל. אומן עומד בניגוד של 180 מעלות לחזון הזה. מה עוד והוא עצמו אומר, שתורת המשחקים לא תופשת בסכסוך הישראלי פלסטיני, כי הצד הפלסטיני "אינו רציונלי". בכך הוא שותף לדעתו של הרב יצחק גינזבורג, ראש ישיבת קבר יוסף שכתב את הקונטרס "ברוך הגבר" לזכרו של "הצדיק גולדשטיין" (כך במקור), שטען בראיון לעיתונות ש"לערבי אין הרבה שכל, הוא חייתי מטבעו". אז עכשיו ברור למה תורת המשחקים "הרציונלית" לא תתפוש כאן, או כפי חזונו של אומן, הסכסוך הוא כבר בן מאה, ויקח עוד מאה שנים.
    ומה תאמר, אלון הראל, כחבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח, אם מחר יוענק אות אמיל גרינצוייג לזכויות האדם למתנחל שנאבק נגד מעצרים מינהליים אבל "ליהודים בלבד".
    ולא ענית לשאלת הפתיחה של טורי: האם היית מעניק את פרס נובל לכלכלה או מתמטיקה לאדם בעל הישגים מופלאים בתחומים אלה, אבל הוא גם מכחיש שואה או תומך באל קעאידה?
    קינדרלעך, לחשוב לפני שמגיבים.

  19. לרונן הגיב:

    הבועה שלי אינה ציונית אלא מערבית, כלכלית, וכו’. אם אתה חושב שהמצב יהיה יותר גרוע – הואל להביט במדינות אחרות בעלות רוב מוסלמי (אתה יכול לחפש אותן הן מופיעות בעיקר כנושאות דגל הדמוקרטיה, לוחמות בשחיתות,תמצא אותן במובילות בתחומי הכלכלה ,הרפואה ויודעי הקרוא וכתוב.) ההסתייגות שלי אינה כלכלית אלא פרקטית גרידא וחבל לי לומר לך שפשוט יפסיק להיות אכפת לי איך חיים הפלסטינים אם אדע שבשיפור חייהם יעכיר מצבי…

  20. אלון הראל הגיב:

    עיינתי בעניין בעצומה ההזוייה שהפיץ המלומד lowi ושאלתי את עצמי כמה מבין חותמי העצומה קראו אי פעם מאמר של ישראל אומן או של תומס שלינג שלא לדבר על יצירת המופת של שלינג The Strategy of Conflict. כמו כן תהיתי מהיכן תעצומות החוצפה לפסוק פסיקות ביחס למשמעויות של ההשגים המדעיים של כלכלנים אלה מבלי לעיין בכתביהם ולהכיר את הדיסיפלינה אליה הם שייכים.

    נדמה לי שחוץ מן התאוריות הגנטיות של ליסנקו לא הייתה דוגמא בהיסטוריה המודרנית לעירוב אווילי כל כך של מדע ופוליטיקה.

    קינדרלך לחשוב לפני שכותבים!!

  21. אלון הראל הגיב:

    גדעון היקר

    אין לי כל ספק כי לו היה ישראל אומן תומך נלהב של אל קעידה או של השמדת עם הוא היה זכאי לפרס נובל. למר נובל עצמו היו כמובן תכליות רבות בהקמת הקרן ואולם אחת מהם הייתה מצויינות אקדמית. הדיסיפלינה בה עבד פרופסור אומן היא דיסיפלינה מתמטית. הקשר בינה לבין דעותיו הוא קלוש ואיננו משליך על איכות עבודתו.

    הדוגמא שאתה מציע איננה רלבנטית לטעמי. מתנחל הנאבק נגד מעצרים מינהליים ליהודים בלבד איננו נלחם נגד מעצרים מינהליים בשל העובדה שהם מפרים זכויות אדם. הוא איננו זכאי לכן לפרס משום שמלחמתו איננה מלחמה למען זכויות אדם. אבל על פי מיטב השיפוטים של חברי הכלכלנים (הרבה לפני שאומן קבל את הפרס) אומן תרם תרומה מכרעת וחסרת תקדים לתורת המשחקים.

    אני אינני מוכן לקבל את העמדה האופנתית בימים אלה כי "הכול פוליטי". אין לי ספק כי במדעי הרוח לעתים קשה לעשות אבחנה חדה בין הפוליטיקה לבין איכות העבודה האקדמית. לדעתי אבחנה זו קיימת גם במדעי הרוח ואסור לאמץ את עמדתה של המלומדת לבנת לפיה לאנשי האקדמיה יש חובה אקדמית לקדם או לפחות לא לפגוע בערכים כאלה או אחרים. אבל גם אם קשה לעשות את האבחנה במדעי הרוח בתחומים בהם עוסק אומן קל מאוד לעשות אותה. כל שאני מבקש הוא שפרס נובל לכלכלה ינתן לאנשים שתרמו תרומה מכרעת למדע הכלכלה. ככל שהתרומה חשובה יותר כך האיש ראוי יותר. מדוע עמדה כה פשוטה היא שנוייה במחלוקת?

  22. אריאל הגיב:

    בתגובתו של ספירו לאלון הראל:

    "אלפרד נובל הקדיש את הונו לחלוקת פרסים בתחומים שונים כשהמוטיב המרכזי הוא סיוע וקידום לאנושות, במובן ההומניסטי הטהור של המלה.

    כנראה זו הסיבה שגדעון ספירו לא יצא נגד הענקת פרס נובל לשלום ליאסר ערפאת.

    יחי האובייקטיביזם של אנשי השמאל.

  23. גדעון ספירו הגיב:

    אלון ידידי,
    הענין הזה של "מצויינות אקדמית" כנתון המעוקר מכל היבט אחר, אינו קיים במציאות. גם מי שמצהיר על "א פוליטיות" עושה מעשה בעל משמעות פוליטית.
    עצם העובדה שאתה בוחר באיש זה ולא אחר מתוך שורה ארוכה של בעלי הישגים בתחום כלשהו, גם הוא בעל משמעות פוליטית. האם זה מקרה, למשל, שקרן המטבע הבינלאומית או הבנק העולמי, לא יתנו פרס לכלכלן מרקסיסטי התוקף חזיתית מכל היבט אפשרי את השיטה הקפיטליסטית? כאשר הבנק הממלכתי השבדי החליט לתת את הפרס לשני אנשים, שגם בעבודתם המקצועית קשורים בתמיכה במלחמות, שלינג במלחמת ויטנאם ואומן במלחמה נגד הפלסטינים, אינה בעלת משמעות פוליטית? זה רק מצויינות אקדמית? אתה יותר מדי נבון בכדי להאמין בכך.
    קח לדוגמא פרס אחר, פרס דן דוד המחולק מדי שנה על ידי אוניבסיטת תל-אביב. תקנון הפרס וגם גודלו (מיליון דולר לכל דיסיפלינה) דומה ברוחו לזה של אלפרד נובל, תרומה לאנושות במקצועות שונים.
    השנה למשל, קיבל את הפרס לארכיאולוגיה פרופ’ ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל-אביב הטוען כי התשתית לסיפורי המקרא מקורן באידיאולוגיות ובתיאולוגיה של המאה השביעית לפני הספירה, שבה נכתב לטענתו רוב התנ"ך. מסקנתו היא, כי סיפורי כיבוש הארץ, קיומה של ממלכה מאוחדת רחבת היקף בתקופת דוד ושלמה, ההתנחלות והמקור של הישראלים, והניסיון להעצים את ממלכת יהודה לעומת הממלכה הצפונית (ישראל), אינם אלא מניפסט דתי-פוליטי, ולא אמת היסטורית.
    אתה חושב שפינקלשטיין היה יכול לקבל פרס כלשהו על השקפה כזו מאוניברסיטת בר אילן?
    לעומת זאת שתי האוניברסיטאות לא היו נותנות פרס לאף ארכיאולוג, יהיה מוכר וידוע וחדשן ובעל מצויינות אקדמית ככל שיהיה, אם בנוסף לכך הוא גם מוכר כפעיל נגד הכיבוש הישראלי שטוען כי המתנחלים הם אספסוף מתפרע בנוסח גלוחי הראש הניאו נאצים באירופה וכי פעולותיה של ממשלת ישראל בשטחים הכבושים מזכירות לו את הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה.
    הויכוח שלך ושלי עם לימור לבנת אינו על "עיקור פוליטי" מהענקת פרסים, אלא מהי הפוליטיקה שתנחה את הועדות השונות? אנחנו טוענים כי פעילות נגד הכיבוש וביקורת על מדיניותה של ממשלת ישראל בתחומי הכלכלה, החברה והתרבות אינם פוסלים מועמד לקבלת הפרס. אולם אנו כן טוענים (מכל מקום אני, אולי אתה לא) שגזען או רוצח לא יהיו כשרים לקבלת הפרס גם אם בתחומים אחרים הגיעו להישגים. לכן אני (אולי אתה לא) אתנגד להענקת פרס (ישראל?) ליגאל עמיר, אפילו יתברר שהוא עילוי נדיר בתחומי המשפט או ההלכה היהודית, או לח"כ אהוד יתום שרצח באכזריות שני שבויים פלסטינים, אפילו יתברר שהוא בעל מצויינות אקמית יוצאת דופן במעלותיה בתחומי הכלכלה או המתמטיקה.

  24. גדעון ספירו הגיב:

    לאריאל,
    אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אני נותן לך קרדיט שלא קראת את טורי הקודם "מה שלום פרס נובל לשלום"? (שאם כן, ובכל זאת כתבת מה שכתבת, אזי אני מגיע למסקנה הפסימית שאינך מבין את הטקסט, מה שמאד מקשה על בסיס משותף לדיון).

    בטור הנ"ל ציינתי את הקשיים המלווים את פרס נובל לשלום ומזכיר שורה של אישים שמתן הפרס להם היה בלשון המעטה בעייתי.
    בין האישים שהזכרתי, ערפאת, פרס ורבין. במבט לאחור ברור שלשלושה לא הגיע הפרס, אם כי אני מבין את השיקול שהינחה בשעתו את חברי הוועדה בהחלטתם. הם סברו אז, זו פרשנותי, כי על אף שהשלום בין ישראל והפלסטינים טרם הושג, מתן הפרס יהווה תמריץ לשלושה לסיים את המו"מ הבתולי שהחל בהסכמי אוסלו בהסכם שלום מלא ומקיף.
    היום ברור שלא היה לכך בסיס, וכפי שכתבתי, כבר אז, לאחר שהוכרז כי השלושה יתחלקו בפרס, היו די והותר ספקנים שסברו כי מתן הפרס הוא מוקדם מדיי.

  25. אלון הראל הגיב:

    אני אינני כלכלן ואינני יכול לשפוט האם יש כלכלן מרקסיסטי הראוי לקבל פרס נובל. יתכן שמר פינקלשטיין לא יכול היה לקבל פרס דומה מאוניברסיטת בר אילן. זה מעיד על בר אילן ולא על האופן הראוי לחלוקת פרסים.

    אני כן מאמין שיש מצויינות אקדמית המובחנת מן הפוליטיקה. אני מאמין שיש גם מצויינות אמנותית מובחנת מן הפוליטיקה. האבחנה היא לעתים קשה ומורכבת אך ראוי שתעשה.

    יש פרוצדורה מקובלת בכתבי עת אקדמיים בהם לעתים קרובות נשלחים כתבי יד בעילום שם. למרבה הצער בוועדת הפרס כמובן לא ניתן לממש פרוצדורה מסוג זה. הוועדות מורכבות מאנשי מקצוע והמועמדים הם בולטים מכדי שניתן יהיה לקיים פרוצדורה אנונימית. ואולם האידאל צריך להיות דומה.

  26. רפי אשכנזי הגיב:

    גידעון ספירו, אתה ממש מגזים!
    בהתיחסותך לזוכה פרס הנובל ישראל אומן, ממש הגזמת!
    יחסך לזוכה פרס הנובל הוא גוזמה פראית ולא ראוייה לאדם כמוך המטיף לחופש הדעה והדעת .
    גם אם הפרו’ היקר הוא חובש כיפה ו’אפילו’ מגדיר עצמו כ"כתום" מבחינה פוליטית ונוסף לכך "נראה כמתנחל ממש", את הפרס הוא קיבל על עבודתו המדעית נטו. דעתך עליו, על דעותיו הפוליטיות ראויה ואינה מוסיפה או גורעת מזכותו לפרס כמדען. טענותיך מזכירות לי יותר מדי את תקופת זדאנוב בבריה"מ, תקופה שאתה ודאי עוד זוכר אותה, עת התקינות הפוליטית ביחס המדען למישטר היא היא שקבעה את קידומו המיקצועי ואת יוקרתו.
    אני בטוח גידעון, שלו היו כל זוכי הפרס בעלי זהות פוליטית כשלך, היה הדבר צורם לך והיית מתריע על כך מבחינת היושר האינטלקטואלי שלך.

  27. אשר פרוליך הגיב:

    לגדעון שלום:

    אני יכול להרגיע אותך.לא רק מבחינה אנושית,
    אלא גם מבחינה אדקמית-מדעית,הפרס לכלכלן הזה
    אינו ראוי(מה לעשות,בדרך כלל שני הדברים הולכים ביחד אם כי לא תמיד).
    אינני מתיימר להעמיד עצמי מעל הפרופסורים
    המכובדים שהחליטו על הפרס,ואני מודה במגבלותי
    מבחינת תוארים יוקרתיים,אם כי בכל זאת למדתי
    ואני ממשיך ללומד כלכלה ללא הפסקה=
    הפרס נתן,שלא במקרה,על פתוח "תורת המשחקים"
    ויישומיה בתחום הכלכלה.מראשית הכלכלה ה"קלאסית" וה"ניאוקלאסית",זו הנלמדת באקדמיה,
    נעשה מאמץ בלתי מוצלח להקנות לכלכלה אופי
    "מדעי" בכך שהמחקר התרכז בפיתוח מודלים כלכליים מתימטיים תלושים מהמציאות.
    הרי אין דבר יותר מדעי מאשר נוסחאות דיפרנציאליות מורכבות.אבל,נקודת החולשה בכל
    המאמצים האלה היתה(ועדיין ישנה)בהנחות היסוד
    שלהם=
    1)שוק משוכלל
    2)אינפורמציה מלאה וחופשית
    3)חוסר מונופולים(שוק מורכב מיחידות קטנות)
    4)החלטות רציונליות
    ועוד ועוד.
    ובנוסף,הנחה מאוד חשובה נוספת=
    "כל היתר קבוע"(ceteris paribus)
    לא רק שהנחות אלה אינן מציאותיות אם ננקוט
    בלשון המעטה,אלא שבהשוואה למדע מכובד אחר
    למשל,כמו הפיזיקה,דומות למצב של הפיזיקה
    של ימי הביניים והטרום ניוטונינית(שלא נדבר
    על תורת היחסיות ועל פיזיקת הקוואנטים).
    על כן,גדעון,אל תתרגש.פרס הנובל הזה גם לא
    ראוי מבחינה מדעית,לא בגלל התחכום הרב
    בשימוש במתימטיקה הגבוהה שלו,אלא בגלל
    הריחוק הרב שלו מן המציאות.

    ולצחי=
    למה כל כך קשה להבין שפחד משוויון
    דמוגרפי בין יהודים לערבים הינה פשוט, גזענות,וגזענות טהורה?
    הרי זו הטענה שהיהודים תמיד העלו כנגד
    האנטישמים!

  28. אירית הגיב:

    אלון הראל
    מקובל עלי לחלוטין, גם האבחנה לגבי לבנת ורמת השאיפות שלה מן האקדמיה. שוב, אני נאלצת לחבור לאזובי הקיר, מסוגה, ולשאול אם באמת האקדמיה מיועדת "לידע לשם ידע" (עניין שהוא די מזוהה עם תחביב שנחשב יוקרתי ו"נעלה" – או לאו בר כימות מונטארי – בקרב זכרים לבנים ושבעים) או להביא איזו תועלת למין האנושי כמו אוכל לרעבים.
    לבנת רוצה שהאוניברסיטה תייצר אוכל לשבעים, ואם אפשר אז עוד הרבה אוכל מניות והון עתק למי שכבר יש לו המון, כולל תיאוריות איך לנצל עוד את אלה שאין להם.
    אבל בוא לא נתפלפל, די שבעניין אומן ניראה לי שהפעילות נגד הפרס אינה מועילה, ואולי מסיחה הדעת מעניינים אחרים וחשובים.
    אחד מהם, כפי שכתבתי ללואי, זה חלקה של מדינת ישראל בניהולה וייזומה של מלחמת עירק ההולכת והופכת לטבח של הכל בהכל. או בצורה מדוייקת, חלקם של אנשי אקדמיה למשל, ישראלים, בהפרחת הפרופגנדה של "נשק השמדה המונית" בעירק.

  29. קינדרלך הגיב:

    כנראה שאלון הראל הבין מעט מאוד את הרעיון של כותבי העצומה למרות שהוא מציע לנו "לחשוב קצת"
    הטענה היא שמקבלי הפרס הנ"ל הם בהשקפתם החברתית-פוליטית מחרחרי מלחמה ולכן לא מגיע להם הפרס ולא משנה מה השגיהם המדעיים.
    השגיהם המדעיים בתחת שלי…
    גם לד"ר מנגלה היו כנראה אי אלו הישגים מדעיים

  30. לאלון הראל הגיב:

    מדע הכלכלה יכול להיות מנותק מהפוליטיקה?
    הצחקת אותי!
    ההנחות המקודמות של המדע הזה מבוססות על הפוליטיקה, כלומר איזה מעמד חברתי מדע הכלכלה הזה אמור לשרת.
    ועוד אתה מציע לנו לחשוב?
    בור שכמותך

  31. מיידלך הגיב:

    לאלון הראל,
    נדמה שהשכלה מדעית בעיניך היא חזות הכל. אתה לועג ללימור לבנת על שהיא מלומדת, בסגי נהור ומבקר אנשים אחרים בטיעון שהם לא מספיק יודעים ולא מספיק משכילים. כאילו אצלך נמצא האור, כי אתה קראת משהו שהם לא ויש לך תובנות מזהירות שלהם אין.
    ולו לימור לבנת היתה דוקטור לפילוסופיה ומשפטים? מה זה בדיוק היה משנה?
    היא מביאה רוע לעולם, כמו אומן, ולא אכפת לי כמה מתמטיקה תיאורטית יש מאחורי זה. כבר מכרו לנו בשם הקידמה והמדע הרבה זוועות. עוד אחת או פחות אחת לא ישנו הרבה וגם אתה בסך הכל מטצרף לאוהדים של התיאוריות הללו באצטלה של "מדע". אתה בחברה טובה (מה עם איזה פרס ארכיטקטורה לאלברט שפר?)
    עם משכילים ומדענים כאלו, מי יתנני בורים ועמי ארצות שאינם מרעיבי ילדים וחוסמי יולדות, מולידות ולדות מתים במחסומים.

  32. אירית הגיב:

    אלון הראל
    גם אני קיבלתי אימייל מלואי בקשר לעצומה הנ"ל. קראתי אותו לעומק, וגם את שמות החותמים. התרשמתי אכן שחסר מידע, הן על העבודה של אומן בתחומו (ו..לא, אני לא הולכת לקרוא אפילו מאמר אחד כדי לגבש דיעה), וגם על מעלליו בקשר להתנחלויות. אך מעבר לזה התרשמתי שזה בעיקר בזבוז זמן, העניין כבר נעשה, ויש להניח שחברי הועדה ידעו מה שצריך לדעת לפני הפרס, הרי הם נוהגים לבחון את השטח באמצעים שקיימים בידיהם. במידה והאיש הרג פלשתינאי למשל, או גנב עצי זית בעצמו, או הכה וחבל (גם אם נמצא זכאי במערכת המשפט שלנו) לדעתי הוא פסול מכל וכל. בקיצור כל התנהלות , כולל התבטאויות מסיתות בפועל שנופלות מן הסטדנרט של המשפט הבינלאומי ורוח ערכיו, צריכה לפסול כל מועמד. אני לא מצליחה להבין אם הוא פושע נמלט, או סתם אחד שדעותיו בעצם אינן חורגות מן המצוי בכנסת ישראל, שכללה כידוע את גנדי.
    אשר לרעיון הכללי בקשר ל"אובייקטיביות" האקדמית, אתה כניראה אחד מן המוהיקנים האחרונים המחזיקים בעמדה אצילית, וקצת מיושנת זו. הכל פוליטיקה, כולל מתימטיקה תיאורטית. כל עוד מדובר בחלוקת משאבים כספיים של הקהילה, העדפות בחינוך, סדרי עדיפויות אנושיים (חקירה ודרישה לעומת מזון לעולם השלישי, וכולי וכולי), יש פוליטיקה, ומותר לערער גם על ה"דוגמה". לימור לבנת צודקת בעיקרון, אלא שסדרי העדיפויות שלה משובשים לדעתי. היא לפחות שוטחת את הפוליטיקה שלה ללא כחל ושרק (אולי מטפשות, במקרה שלה) ואתה מנכס את ערכיך האישיים לאיזו אובייקטיביות תלויית רוב וכוח. ומאחר שכולם פה קינדרלך אז האם צריך להגיד לך תודה דדי לונג לגז ? או מה.

  33. אלון הראל הגיב:

    אני רוצה להבהיר את עמדתי במיוחד בתגובה לאירית.

    אינני מוהיקן בעניין זה כלל. נכון שבקרב חלק מן החוגים במדעי הרוח נתפתח זאנר פרוע במקצת המרדד את כל הכתיבה המדעית לפוליטיקה. אבל זוהי תפישה המקובלת רק בין חוגים צרים המזוהים לעתים עם הפוסט-מודרניזם. זוהי עמדה אופנתית כיום ואינני בטוח שאני תומך בה אבל גם בין התומכים בה יש עמדות מתוחכמות יותר ומתוחכמות פחות.

    חשוב לומר שאינני טוען כי בבחירה להשקיע בדיסיפלינה זו או אחרת אין שיקולים ערכיים כאלה או אחרים. מה שאני מתנגד הוא לטענה כי מדע איננו אלא פוליטיקה מפלגתית. בוודאי שמאחורי הכלכלה יש הנחות וכי הנחות אלה ברמה עמוקה משקפות ערכים. בוודאי שהאוריינטציה האינטלקטואלית של מתמטיקאי מדגישה למשל ריגוזיות ופורלמליזם ואלו אולי מזוהות יותר או פחות עם דפוסי אישיות מסויימים. יש גם צדק בטענה כי אופן החשיבה במחלקה לכלכלה והנחות היסוד מאחוריה הוא טעון ערכית. ואולם מכאן למסקנה שהכול פוליטיקה מפלגתית הדרך עוד רחוקה. ישראל אומן הוא אדם דתי וימני ותלמידו המובהק הכלכלן החשוב אריאל רובינשטיין הוא איש שמאל חילוני אשר ניהל מאבקים נגד ניצול העובדים באוניברסיטת תל אביב ועמדותיו ככל שניתן לשפוט לפי פעילותו הפוליטית הן שמאליות. צריך להיות זהיר מלהשתמש במושג פוליטיקה בצורה גסה וצרה מידי. גם הפוסט מודרניסטים המתחוכמים אינם תומכים ברידוד המחקר המדעי באופן כזה.

    אם מדברים כבר על ערכים ופוליטיקה במחקר המדעי אופי עבודתו של אומן ושלינג נערץ בעיני. זהו מחקר תאורטי. המלומדת ליבנת וודאי לא הייתה תומכת בו משום שהוא איננו מיועד או מכוון לייצר פטנטים, לקדם את הכלכלה או לצרכים פרקטיים כלשהם. זהו מחקר תאורטי מופשט — ידע לצורך ידע.

  34. אלון הראל הגיב:

    אלון הראל הבין היטב את הרעיון של כותבי העצומה. הוא הבין שהם סבורים שאדם מקבל פרס נובל לכלכלה על כך שהוא חובב שלום. אלון הראל סבור לתומו כי פרס נובל לכלכלה מקבלים על השגים בכלכלה ולא בקדום השלום. לצורך קידום השלום יש פרס נובל לשלום. לצורך קידום האהבה יש חג האהבה. לצורך קדום מחקר בתחום הכלכלה יש פרס נובל לכלכלה.

    המגיב השני משלב באורח נדיר גסות ובורות באופן המייתר את הצורך להגיב. בכל זאת אנסה כמיטב יכולתי להאיר את עניו במידת האפשר. הנתוק מן הפוליטיקה עליו הצבעתי אומר כי יש למדע הכלכלה מתודולוגיה משלו וכי שיפוט אם מאמר מקדם את המדע או לא מנותק מן השאלה האם אתה קפיטליסט או פשיסט. אני יכול להיות קומוניסט ולכתוב מאמרים במסורת הניא קלאסית כמו John Roemer למשל.

    לאשר פרוליך לפחות היו טענות מעניינות שראוי לדון בהם. אלו כמובן לא קשורות לעבודתו המדעית של אומן או שלינג אלא בכלל לסוציולוגיה של מדע הכלכלה היום. ניתן לחלוק או לתמוך אבל לפחות יש על מה לדון. לימדו ממנו!

  35. גדעון ספירו הגיב:

    לרפי אשכנזי,
    אין לעמדתי כל קשר לז’דנוב או להיותו של אומן חובש כיפה.
    יש חובשי כיפות כמו רבנים למען זכויות אדם,
    שקרובים אלי יותר ממרבית החילונים בישראל.
    אשר לז’דנוב: דומה כי שכחת מה הוא סימל. הנה בקיצור: ז’דנוב היה נציגו של משטר עריץ חד מפלגתי שהתייחס אל מי שלא התיישר על פי קו המפלגה והשלטון (חד הם) כאל סוטה ועבריין שפוטר מעבודתו ולעתים קרובות אף הועמד לדין ונשלח למאסר.
    אילו היו מנסים לפטר את פרופסור אומן מהאוניברסיטה בגין דעותיו, הייתי מפגין למענו, משום שאני רוצה לחיות בחברה פלורליסטית שבה מתקיים חופש ביטוי גם למי שאני חולק עליהם.
    להזכירך, הייתי נגד החוק שאסר את פעילותה של תנועת "כך" שמכוחו נפסלה התנועה מלהתמודד בבחירות.
    מזאת אין להבין כי אני תומך במתן פרסים לרב כהנא או מי מחסידיו.
    במרחב שבין עמדותיו של פרופסור אומן לעמדותיי יש מקום למיגוון רחב של דעות והשקפות שאינן נגועות בגזענות או בפשעי מלחמה. לענין "עבודה מדעית נטו" כבר הבעתי את דעתי בתגובות קודמות, ואין טעם לחזור עליהן. קרא גם את תגובתו של אשר פרוליך שמתייחס לנושא ומבהיר אותו בצורה מאירת עיניים.

    לאשר פרוליך,
    תודה על שהרחבת את היריעה.

    למגיב שכתב תחת הכותרת "לאלון הראל".
    אתה צודק בדבריך, חוץ משתי המלים המסיימות את תגובתך.

  36. לאלון הראל הגיב:

    אחרי המשפט "קינדרלך לחשוב לפני שכותבים!!"
    שבו סיימת את טיעוניך המלומדים, כאילו אתה מוסמך מטעם "התבונה הטהורה" לפקוח את עיני "המגששים באפילה", כבר אין טעם להתווכח איתך.
    מגיע לך רק לחטוף

  37. עוד הערה קטנה הגיב:

    פוליטיקה אינה דוקא פוליטיקה מפלגתית, ודאי שלא בהקשר הזה. כאן מדובר בערכים אוניברסליים שאמנם אינם מנותקים מפוליטיקה אך ודאי שאינם "פוליטיקה מפלגתית"
    אז אל תברח לסימטה קטנה כי בכך אתה מקטין רק את עצמך

  38. אשר פרוליך הגיב:

    לאלון:

    מוזרה ביותר הערותיך,לגבי טענותי למחקריו
    של פרופ.אומן ,השייכים כביכול יותר לתחום של "סוציולוגיה של המדע" ולא למדע הכלכלה
    עצמו.
    כפי שידוע לך,כלכלה שייכת למדעי החברה
    ונלמדת בכל האוניברסיטאות בעולם בפקולטה
    למדעי החברה.
    תומכי הקפיטליזם מנסים כל הזמן להרחיק
    ולהפריד את הכלכלה מהחברה האנושית,כאילו
    מדובר במדע העוסק בצמחים ,חיידקים או באסטרונומיה של היקום,
    ובכל זאת,כדי להקנות למאמצים אלה אופי "מדעי",נוטים להתעסק במתמטיקה ובמודלים
    אבסטרקטים תלושים מהמציאות,כגון מודלים של
    "שיווי משקל" ואחרים.
    כוון שכלכלה שייכת למדעי החברה ולא למדעים
    ה"מדויקים" ואף לא למדעי הטבע,לא נתן להפריד
    את הכלכלה מהסוציולוגיה,ומההסטוריה האנושית,
    וגם לא מהפסיכולוגיה,מהתרבות ובכלל,מכל מעשה
    אנושי או חברתי.
    מכאן,שלא נתן להפריד את ההתנהגות האנושית,
    ממדע הכלכלה.אבל ההתנהגות האנושית אינה זו של
    רובינזון קרוסו היושב לבד באי-בודד.ההתנהגות
    האנושית מוכתבת ומושפעת מהמסגרות החברתיות
    בהן האדם חי,עובד,מתפרנס,מתקיים,מסגרות שמתפתחות ומשתנות במהלך ההסטוריה.
    הנסיונות של פרופסור אומן להסביר את
    ההתנהגות האנושית באמצעות תורת המשחקים,בתנאי
    "מעבדה"סטריליים,ובאמצעות משוואות מתימטיות וסטטיסטיות (שאמורות
    להתמודד עם בעיות של אי-ודאות),הנן נסיון נוסף
    לנתק את הכלכלה מהקונטקסט החברתי,האנושי,ההתפתחותי והבלתי קבוע של ה"טבע האנושי" והחברה האנושית.על פי השקפת
    העולם הכללית של פרופ.אומן,לא קשה להבין למה
    מאמציו המחקריים מופנים בכוון מסוים זה.
    לא הכלכלה הקלאסית ולא הניאוקלסית,והממשיכים שלהן הצליחו עד היום
    להסביר את טבעה של הכלכלה האנושית והכוחות
    המפעילות אותה,והסיבה לכך היא רחוקם מהמציאות
    האנושית והחברתית.
    יתרה מזו:
    ריחוק זה אינו מקרי.רק על ידי ניתוק וריחוק
    כזה נתן עדיין לתמוך בהנחות היסוד המוטעות
    שהן הבסיס של מגדלי הקלפים שלהם,המתמוטטים
    פעם אחרי פעם,בעקשנות מוזרה,כהוכחה מוחצת
    של טעותם.

  39. עופר יהלום לספירו הגיב:

    חוששני, גדעון, שהפעם אתה מנסה לתפןס מרובה: פרופ’ אומן אינו תומך בטרור יהודי ואינו רואה בפלטיסינים "גזע נחות" או משהו מעין זה. אמנןם הוא תומך בחימוש גרעיני של ישרגאל,בהמשך הכיבוש ובהרחבת התנחלויות – בקיצור, איש ימין ממוצע ותו לא, עם אותן דעות שגם מפלגת העבודה החזיקה בהן עד לםפני שנים מעוטות. העובדה שדעות אלה שונות משלך ושלי, אינן סיבה לשלול ממנו את הפרס.

    ואני קצת מתפלא שאחז בך הייאוש שאופייני בשנים האחרונות לחלק מאנשי השמאל ונטשת את רעיון שתי המדינות שהחזקת בו (אני מודה, זה קרה פעם גם לי אבל נגמלתי…).מדינה אחת מהירדן עד הים עלולה להפוך לבוסניה/רואנדה שנייה, ובהמשך לדברי איילת – סביר להניח שהרוב בשני העמים יתנגד לה, מכיוון שיעדיפו כל אחד מדינה אחת משלו.

  40. גדעון ספירו הגיב:

    לעופר יהלום,
    כאשר אתה כותב כי פרופ’ אומן לא תומך בטרור, כי הוא בסך הכל "איש ימין ממוצע התומך בכיבוש ובהתנחלויות ותו לא", אתה מדגים עד כאב עד כמה שחק הכיבוש גם אנשי שמאל, או אם תרצה, כיצד כבש הכיבוש את עולם הערכים של אנשי שמאל.
    איזה "תו לא" על ראשך? תרשה לי לרענן כמה אמיתות בסיסיות (ולא צריך להיות בשביל זה שמאל מהפכני, גם מתון מספיק): מי שתומך בכיבוש ובהתנחלויות תומך בטרור, תומך בגזענות, תומך בפשעי מלחמה.
    אתה מנסה להוציא לאומן כתב זיכוי גם בנושא הגזענות, אבל הוא לא מסייע לך. אומן טוען כי תורת המשחקים שלו (עליה קיבל את הפרס ובדברי ההסבר נמסר כי היא מסייעת לפתרון סכסוכים), אינה ישימה לסכסוך שלנו כי הערבים אינם רציונלים, ולכן הסכסוך ימשך עוד 80 או מאה שנים. בכך הוא מטפח את הגישה הגזענית הישראלית לפיה "הערבים אינם שבדים או פינים ולכן אי אפשר לעשות שלום עם המנטליות הערבית".

  41. אלון הראל הגיב:

    הפעם אגביל את הערותי רק לאלה שנראה שיש להם עניין בווכוח ולא לאלה שאינם מעיינים בטקסט ומתמקדים רק בלומר: "אידיוט" או "מפגר". יתכן שיש באמירות אלה חשיבות תירפויטית עבור הכותבים אבל חסרים לצערי ארגומנטים שייסייעו לי להבין למה חוסר האינטליגנציה המיוחס לי או לאחרים הוא רלבנטי לדיון.

    ל"מיידלך" ולאירית: המדע איננו חזות הכול גם לא האומנות. זהו תחום של עיסוק אנושי חשוב אך לא בלעדי. העובדה שיש מדענים רעים ולא מדענים טובים היא נכונה אך לא רלבנטית. אני עדיין חושב שיש חשיבות וערך למדע ככזה, לגילוי עוד תאורמה מתמטית או לחשיפה של עוד תובנה הסטורית גם אם היא לא מביאה אוכל לרעבים. להביא אוכל לרעבים זה חשוב אולי חשוב מכול אבל זה איננו הדבר החשוב היחיד.

    התפלאתי על תגובתו של פרוליך. כשדברתי על סוציולוגיה של המדע לא נתכוונתי לתאר את תוכן עבודתו של אומן שהיא כמובן לא סוציולוגית אלא את העובדה שהוא עובד במסורת המתמטית של הכלכלה מסורת שהיא היום דומיננטית במחלקות לכלכלה. יש אנשים כפרוליך המבכים את מותה ללא עת של הכלכלה המדינית. אני לא ספקן כמו פרוליך ביחס לחשיבות של העבודה המדעית במסורת הניאו-קלאסית. עבודה זו מסבירה התנהגות אנושית בהקשרים מסויימים ואיננה מסבירה אותם בהקשרים אחרים. תורת המשחקים שימשה לצרכים הסבריים בהקשרים שונים ומשונים כולל למשל הסבר להתנהגות בעלי חיים, ולהתנהגות של גופים כלכליים. צריך לפיכך להיזהר מן ההכללה כי לא ניתן להסביר מאומה על בסיס המודלים הפורמליים של תורת המשחקים. צריך עוד לזכור כי גם דיסיפלינות אחרות נכשלו בנסיון לתת הסבר מקיף להתנהגות האנושית.

    אוניברסיטה הייתה צריכה להיות מקום בו יש מקום לדיסיפלינות רבות המתארות את ההתנהגות האנושית. יש מקום לפסיכולוגיה, יש מקום למדעי המוח, יש מקום לסוציולוגיה ויש גם מקום לכלכלה פורמלית והכול להגדיל תורה ולהאדיר! אני מצטער אם זה נתפש כאידאל לבן או אשכנזי או אולי אנכרוניסטי. אבל זהו החלום הרטוב שלי ביחס לאוניברסיטאות.

  42. מנסה להתפתל ולחמוק הגיב:

    אלון הראל שוב מוליד אותנו למחוזות בו קל לו להופיע כליברל, כאילו שהטענה היא נגד פלורליזם באוניברסיטאות או נגד מחקר מדעי כלשהו על ידי מאן דהוא ולא היא.
    מדובר כאן בפרס שמסמל הישג שהוא מעבר לתחום המדעי המצומצם. על כך כבר הגיבו "קינדרלך" והוא מנסה רק להתפתל ולחמוק

  43. הגרמני הגיב:

    לאשר פרוליך,
    עקבתי בעניין אחר הדיון המתפתח, ובכמה נקודות אינני מסכים עימך.
    אותו שיווי משקל בין השווקים עליו מדובר בתורות השונות(קלאסים, ניו-קלאסים, קיינס) אינו דבר אותו ניתן להוכיח בזמן הווה. אני טוען שהריחוק המציאות אליו אתה רומז הינו בלתי נמנע לאור עובדה זו. מרבית האמצעים העומדים לרשות המדינה להתערבות בכלכלה(קיינס) אינם משפיעים בטווח המיידי, ולכן קל מאוד לבקרם בדיעבד, כאשר הם כושלים.
    קיינס, למרות היותו שחצן אינו מנסה לתת תשובות אבסולוטיות, או לרשום רצפט לחולה, וחשיבותו הגדולה הינה בנסיונו לפתח גישה שונה, והרבה יותר סוציאלית ביחס לכלכלה.
    האמת היא שזכייתו של אומן בפרס נובל לכלכלה אינה מעוררת בי כל רגש. מה שאבל כן מעורר בי רגש הוא מינויו של איש כמו סטנלי פישר לנגיד. איש זה שהיה שותף אקטיבי ומכריע בפשיטת רגלה של ארגנטינה הוכיח שיש הבדל גדול בין שליטה בתיאוריות לבין ביצוע. אומן יחגוג עם הפרס שקיבל, ואנחנו נמשיך לחגוג עם אחד מהמובילים להחרבת כל סממן למדיניות רווחה במדינת ישראל.

  44. mk israel הגיב:

    אלון הראל צריך להזהר קצת, שלא יקרה לו מה שקרה לגביזון. עוד ישלחו אותו לשנה שנתיים ב
    USC ויעשו לו טיפולי רה אוריינטציה פוליטית, ומשם..ישר לעליון על הכרטיס של הכסא הכתום.

  45. גדעון ספירו הגיב:

    למגיב תחת הכותרת "לתגובתו האחרונה של גדעון"

    האמירה שהערבים אינם שבדים או פינים וכי זהו המחסום לשלום, היא בהקשר שלנו אמירה גזענית.

    אילו היו היהודים באים לשבדיה או לפינלנד ומנכסים לעצמם את ארצם ומגרשים ממנה מאות אלפים מעמי המקום, היה מתפתח שם סכסוך מזויין לא פחות אכזרי מזה שמתרחש כאן.

    אין קשר מוכח בין מספר זוכי פרס נובל או ממציאי פטנטים להתנהגות תבונית והומנית של ממשלות.
    לארה"ב המספר הגדול ביותר של זוכי פרס נובל וזה לא מנע ממנה להיות מעורבת במלחמות ופשעי מלחמה יותר ממרבית המדינות בעולם.
    זה גם לא מונע ממנה להפקיר בריאותם של עשרות מליוני אזרחים עניים שלא יכולים להרשות לעצמם ביטוח בריאות, וזה לא מונע ממנה להיות בין המדינות המובילות בעולם בהוצאות להורג. אוכלוסיית בתי סוהר בארה"ב הינה מהגדולות בעולם.
    ארה"ב הדמוקרטית ביצעה יותר פשעי מלחמה ממשטרו האוטוריטרי של מועמר קדאפי וגרמה לרצח והרג של מיליונים (רק בויטנאם שני מיליון ומאות אלפים בעיראק בשנתיים האחרונות)הרבה יותר מאשר למשל רודן אוגנדה לשעבר אידי אמין.

    מצרים האוטוריטרית הציעה לישראל הדמוקרטת הסכם שלום תמורת נסיגה מלאה לפני מלחמת יום הכיפורים אבל ישראל, שיש בה לא מעט ממציאי פטנטים דחתה ביהירות ושילמה את מחיר האטימות ופולחן צבאה במכות שספגה במלחמה.

    הפלסטינים, שאין להם זוכי פרס נובל כמו בישראל ורישום הפטנטים מפגר אצלם לעומת ישראל הציעו לישראל הסכמי שלום הגונים והוגנים וישראל דחתה אותם עד כה בבוז ובשחצנות.

    העדיפות הישראלית בזוכי פרס נובל בהשוואה לפלסטינים, לא מנעה ממנה לקיים את אחד ממשטרי הדיכוי והכיבוש האכזריים ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20 ותחילת ה-21, שלא לדבר את ממדי הגזענות, העוול ואי הצדק בתוך ישראל גופה.

    מדינת ישראל הדמוקרטוית (לכאורה) גרמה ליותר הרג ורצח של אוכלוסיה אזרחית מאשר למשל יאסר עראפת.

    חוץ מפרס נובל ופטנטים צריכים עוד כמה נתונים כדי לנהל מדיניות של שלום וצדק חברתי. אלה חסרים לישראל כמו לארה"ב.

  46. למגיב "השבדי" הגיב:

    תגיד תודה שיש לך ענין עם ערבים ולא עם שבדים או פינים. אלו כבר היו מראים לך איפה נמצאת "ארץ ישראל" לפחות לאלפיים שנים הבאות.
    אבל אל דאגה, הערבים מתקדמים לאט אבל בטוח "לשבדיה" ועוד ילמדו אותך כמה דברים בשבדית (או בפינית) ולאו דוקא בענין מדינה דו לאומית.

  47. אלון הראל הגיב:

    גדעון צודק לחלוטין. אין כל קשר בין מספר זוכי פרס נובל או הרמה המדעית של אומה לבין התנהגות תבונית והומנית. זה משום שמרבית פרסי הנובל מוענקים על הצטיינות מדעית או מקצועית ולא על הצטיינות הומינטרית. היה זה סארטר שסרב לקבל פרס נובל לספרות מטעמים אידאולוגיים. הוא טען כי הוא לא מוכן להנות מכיבודים מוסדיים. ניתן כמובן לאמץ את עמדתו של סארטר ולהתנגד לחלוקת פרסים על בסיס הצטיינות מדעית. אבל מסוכן יהיה לתת פרס הצטיינות מדעי המבוסס על שיקולים של הצטיינות הומינטרית.

    לטעמי חשוב מאוד לזכור כי יש תחומי הצטיינות שאליהם פוליטיקה או מוסר לא חודרים! למדע ולאמנות ולתחומי עיסוק אנושיים אחרים יש אוטונומיה יחסית מן המוסר או האידאולוגיה הפוליטית.

  48. //////// הגיב:

    ניתן אולי להבין ממה שאמר פרופ’ אומן דברים אחרים. הוא אכן צודק בכך שהערבים הם לא שוודים או פינים ואכן צודק כי בכך גם המחסום להגיע לשלום. בוא נביט בעולם הערבי כיום. כמה פרסי נובל הוא הפיק? כמה פטנטים? כמה אנשי מדע בעלי שם? אם הסכסוך היה עם שוודים או פינים לא היה האתר הזה משום שלא היה סכסוך היינו פשוט מקימיםפ מדינה דו לאומית. אבל מה לעשות שעם הערבים זה קצת יותר קשה. ולא מתוך גזענות אלא מתוך בחינת מציאות בסיסית הם מפגרים אחרי העולם המערבי בכל מדד. שאלה פשוטה – מדוע לעשות את זה לעצמנו??

  49. גדעון ספירו הגיב:

    לאלון הראל,
    אולי אנו סוגרים פערים. גם אני שותף לרעיון שאחד היעדים של אוניברסיטה – להוות מרכז למחקר לסקרנות וליצירת ידע בבחינת להגדיל תורה ולהאדירה. יש לה עוד תפקידים, אולי נרחיב על כך בהזדמנות אחרת
    הויכוח כאן התפצל ליובלים שונים, חשובים לדעתי, אבל הבה נחזור לראשית.
    אינני נכנס לדיון באשר לגדולתה המדעית של תורת המשחקים. יתכן ומדובר במשהו גאוני, אדיר, שאני במגבלותי טרם הצלחתי לעכל.
    אני פשוט סבור, כי גם אם האיש הוא ענק שבענקים בתחומו המדעי, עדיין הייתי מוחה על מתן פרס נובל משום שאומן (או בן דמותו מכל ארץ אחרת), מסמל בהשקפותיו את ההיפך הגמור מהרעיונות ההומניים שהדריכו את אלפרד נובל שעה שייסד את הפרס. יש די והותר פרסים מטעם מוסדות וארגונים שאין להם כל יומרה של תיקון עולם, שמתן הפרס לאומן לא היה מעורר מחאה מהסוג שנשמעת כאן.
    מדינות לא מקבלות פרסי נובל. הפרס ניתן לאנשים קוקנרטים, והם, בניגוד למדינות, צריכים, להבנתי, לייצג, בנוסף להצטיינותם המדעית, גם ערכים העולים בקנה אחד עם ערכים הומניים. לא במקרה הענקת פרסי נובל לשלום ולספרות מתקיימים באותו יום כמו כמו פרסי נובל לכלכלה, פיסיקה או כימיה. (שים לב, אף מדען עוד לא קיבל את פרס נובל על כך שייצר נשק).
    אני גם מבין את ההסתייגות של אנשי סגל אקדמי הקרובים לדעותיי בתחומים רבים, להצטרף למחאה על מתן הפרס לאומן. מדובר ביוקרה אקדמית, לא רק לאיש עצמו, גם למוסד בו הוא מלמד, ואיש לא רוצה לקלקל את החגיגה הזו, שבין השאר יש לה גם ערך כספי לא מבוטל. יש להניח כי היא שווה מזומנים לא מבוטלים בדמות תרומות מוגדלות לאוניברסיטה. וזה לא דבר של מה בכך בתקופה של מצוקה תקציבית.

  50. גדעון: טעויות עובדתיות גסות הגיב:

    "אף מדען עוד לא קיבל את פרס נובל על כך שייצר נשק"
    נו באמת: הפרס לא מוענק על המצאות אלא על גילויים.
    הנאצי Otto Hahn קיבל את הפרס לכימיה בשל תגליותיו בביקוע גרעין האטום ע"י נויטרונים תרמיים. תגליות אלו סללו את הדרך לפצצת האטום. האן עצמו היה מעורב במאמץ הגרמני לפיתוח הפצצה.
    — קישור —

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים