האם עיראק הפכה לווייטנאם שנייה? טראן דאק לואי יכול להשיב ללא היסוס לשאלה זו. הוא גדל בעת ההפצצות המסיביות של ארה"ב על ארצו, וייטנאם, ואביו, ממפקדי הגרילה שלחמה בהרים נגד הכובש האמריקאי, נמנה עם מנצחי המלחמה. פנינו אל טראן 30 שנה לאחר תום מלחמת וייטנאם כי הוא קומוניסט ועומד בראש הקרן למען השלום והפיתוח של וייטנאם. למרואיין שלנו יש עמדה נחרצת על הנעשה בעיראק לאחר הפלישה האמריקאית שהחלה במארס 2003 וחשוב לו להסביר אותה. "המאבק שלנו היה מאורגן היטב. פעלנו תחת הנהגה מאוחדת אחת, בעלת קשרים גלויים עם תנועות סולידריות בכל העולם. במקרה של עיראק קשה עד מאוד לדעת מי עומד מאחורי מעשי ההתנגדות ומהן המטרות של מעשים אלה", הדגיש טראן בשיחתנו.

לדבריו, אחת החולשות המרכזיות של הלוחמים היא "שקיימת תחושה משותפת שעל הכובש האמריקאי להסתלק במהרה מאדמות עיראק, אבל אין כל תוכנית פוליטית או מצע משותף המסוגל לאחד את כל הכוחות המתנגדים לכיבוש". ההתנגדות ניזונה מהסבל שהוא מנת חלקו של הכיבוש. התומכים בהתנגדות הם אזרחים עיראקים שהיו קורבנות הכיבוש, או קרובי משפחתם של עיראקים שנרצחו, נעלמו או נעצרו על ידי ארה"ב ובני בריתה. "אבל התנגדות כזו לא מובילה לשום מקום. ללא מטרות ברורות וללא תוכנית פוליטית, ההתנגדות הופכת להתמודדות במישור הצבאי בלבד. אנו למשל, נלחמנו למען העצמאות והסוציאליזם. כאשר תבענו להקים חברה סוציאליסטית לא פעלנו רק כתגובה לכיבוש האמריקאי. רצינו מהפכה חברתית של ממש, מהפכה מן היסוד". יצויין שכמה מהתנועות והקבוצות המתנגדות לכובשים האמריקאים הצליחו לגבש עמדות ותוכניות ולהן דוברים מוכרים. אבל עמדות אלה מתבססות על עקרונות דתיים או עדתיים שבאמצעותם "לא ניתן להתקדם לשום מקום, קל וחומר להקים עיראק חדשה ועצמאית".

לדעת טראן, תנועתו האיסלמית של מוכתאדה סאדר מדברת בשם העניים השיעים תושבי הערים והפרברים. תנועה זו הצליחה להקים מוסדות לעזרה הדדית עבור הקהילות העניות ומטרותיה הקמת מדינה איסלמית בעיראק. שילוב זה איפשר לסאדר להפוך למנהיגם של מיליוני שיעים עניים, אך הוא אינו מצליח לפרוץ את הגבולות הצרים של קהילתו. לדעת טראן, דבר דומה קרה עם הסונים. יש בקהילה הסונית התארגנויות שונות ולהן אישים המתראיינים לעיתים קרובות ברשתות התקשורת הערביות. אבל השפעתן היא שולית.

ארה"ב ומדיניותה כלפי העדות והמיעוטים

טראן סבור שבהיעדר תנועה המונית בעלת מצע פוליטי שחורג מעבר לפילוגים העדתיים והדתיים, הכובש האמריקאי יכול להוסיף ולפעול על פי עיקרון "הפרד ומשול". זו הסיבה לפיה בצפון עיראק קיימת מיליציה מזוינת המונה 100 אלף לוחמים כורדיים אך היא עומדת לצד ארה"ב. "רק ארה"ב מרוויחה מכך שאין בנמצא מצע פוליטי ברור שבכוחו לאחד את כל הלוחמים העיראקים". הבעת’ החילונית והסוציאליסטית של הנשיא לשעבר סדאם חוסיין לא נהנית מאמונם של ההמונים העיראקים, היא פוזרה על ידי הכובש ולא קמה מהריסותיה, חרף העובדה שבתוך עיראק פועלים כמה תאים עצמאיים של פעילים שהיו חברים בתנועה ושגולים בסוריה ובירדן אנשי הבעת’ התארגנו מחדש.

כאמור, לדעת טראן, ארה"ב מצליחה להשליט מדיניות של "הפרד ומשול" בציבוריות העיראקית. מאז תחילת הכיבוש עיצבה מעצמת העל את עתיד עיראק על בסיס עדתי ודתי. ממשל בוש אף שכר את שירותיה של חברה (Research Triangle Institute) על מנת לארגן את השלטון המקומי על בסיס דתי או עדתי. במארס 2003 התאגיד האמריקאי זכה במכרז שעלותו כ-466 מיליון דולר על מנת לקדם תוכניות אלה, אם כי מבקר המדינה האמריקאי מצא אי-סדרים כספיים רבים בהתנהלותה של החברה.

טראן סבור שהשקעה כספית כה ניכרת כדי לפלג את עיראק על עדותיה היא לא מקרית. על פי תפיסותיו הקומוניסטיות, מדגיש טראן כי על הלוחמים העיראקים ללמוד מניסיונם של הוייטנאמים ולבחור הנהגה פוליטית מאוחדת שמטרותיה: לגרש את הכובש, לשמור על אחדות המדינה, להשיג את הריבונות הפוליטית והכלכלית ולקדם את הצדק החברתי. לדעתו המצע הפוליטי החילוני צריך לאפשר את תמיכתם של כל אזרחי עיראק במאבק – ללא הבדל דת, עדה, מוצא או מין. "עיראק זקוקה להו צ’י מין מתוצרתה – דמות פוליטית היכולה לאחד את רוב העם סביב תוכנית פוליטית אסטרטגית ולטווח ארוך". טראן מצטער שאין כיום בעיראק מנהיג פוליטי המתקרב לשיעור קומתו של מייסד וייטנאם המנוח.

אחת הטרגדיות של ההתנגדות העיראקית, לדעת טראן, הם פיגועי הטרור הנמשכים באזרחים. אלה "התקפות שאין להן תכלית, הפוגעות במטרות המאבק ושיש לגנותן מכל וכל. כאשר אנו נלחמנו בכובש האמריקאי לא פגענו באזרחים. תקפנו אך ורק את אלה שתקפו אותנו. אבל לא תקפנו אזרחים. יש להימנע בכל מחיר מפגיעה באזרחים".

טראן סבור עוד כי לא יהיה קל לגרש את האמריקאים מעיראק על ידי המשך ההתקפות על האזרחים, בהיעדר הנהגת פוליטית המסוגלת לאחד את העם העיראקי וללא מצע פוליטי לטווח הארוך. טראן מוצא שיש קווים מקבילים רבים בין ההתנגדות העיראקית היום לבין הקבוצות שפעלו בווייטנאם נגד הכובש הצרפתי לפני מלחמת העולם השנייה. תאים חשאים אלה פעלו רבות נגד הצרפתים ופעיליו היו משכילים בני האליטות שחוסלו במהרה. "צעירים אלה נתנו את חייהם למען עצמאות וייטנאם, אבל פעלו ללא קשר עם ההמונים וללא תוכנית לשינוי חברתי מן היסוד – ולכן הם נכשלו". כך סיים טראן את שיחתנו.

Share on Facebook