הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-20 בנובמבר, 2005 8 תגובות


עַל רְחוֹבוֹת יַלְדּוּתִי
נָסקו כַּנְפֵי הַשְּכִינָה הָעִבְרִית
רְכוּבוּת זוֹהֲרוֹת
עַל קַרְנֵי שֶמֶש שַחֲרִית
מִתּוֹכָן חָפְנוּ מְלוֹא חָפְנַיִם
מִלּוֹת חַיִּים.


עַל רְחוֹבוֹת יַלְדוּת יְלָדַי
רַק נִמְרְטָה נוֹצָה רִאשוֹנָה
מִכַּנְפֵי הַשְּכִינָה הָעִבְרִית.
בַּחֲרוּתָם כְּבָר הֵנֵצָּה
נִצָּנֵי בַּגְרוּת רִאשוֹנָה
תַּחַת כָּנָף מְרוּטָה
וּבַגְרוּתָם הִבְשִילָה
תַּחַת כָּנָף שְבוּרַת לֵב.


הַיּוֹם –
מִרְחוֹבוֹת יַלְדוּת נְכָדַי
נֶאֱסֶפֶת נִכְלֶמֶת הַשְּכִינָה הָעִבְרִית
אֶל תּוֹך לוֹעַ שֶמֶש עַרְבִית
עֲטוּפָה קוּרֵי עֲלָטָה שֶל עִבְרִית חֲדָשָה:
טְרַנְסְפֶר …..
מַנְיָאקִים…..
לַהֲרוֹג אוֹתָם…..


עֲרָבִים בְּנֵי זוֹנוֹת…..
כַּדּוּרֵי גּוּמִי…..
לַהֲרוֹג אוֹתָם שֶהֵם קְטַנִּים…..
גַּז…..גַּז…..גַּז…..

תגובות
נושאים: מאמרים

8 תגובות

  1. ציוני הגיב:

    אתה לא מגזים?????זה מה שאתה רואה תחת כנפי השכינה העברית???

  2. הקטור הגיב:

    החומרים שאתה מתעסק איתם יותר מדי פציצים ולא זוכים מצידך לטיפול עדין ונכון.
    שירה מיסודה היא ‘שקטה’. כלומר היא יכולה לטפל בנושאים מאוד טעונים , אבל תמיד בצורה מרומזת או מאופקת.
    אחרי שאתה כותב "ערבים בני זונות" או "גז גז גז" לא נותר יותר מה לכתוב או מה להגיד. אפשר ללכת הביתה.
    קשה מאוד לכתוב שיר פוליטי טוב ואתה הצלחת לפול לכל המלכודות. אולי בגלל שהשיר ישן, לא ברור למה הוצאת אותו מהיכן שהוצאת, היום השירה מושכלת יותר ו’חכמה’. הוא דוקא התחיל טוב השיר..

  3. ענת הגיב:

    בניגוד להקטור אני מוצאת טיפול עדין בתיאור השלבים של רחובות ילדות רחוקה של הכותב עליהן נסקו כנפי השכינה העברית עם מלוא חופניים של מלות חיים.
    התיאור הוא מאד רך ,כאשר הכותב מתאר את המעבר לשלב, בו הוא חש את כאב מריטת הנוצה הראשונה מכנפי השפה העברית ועד שהוא מגיע אל רחובות נכדיו, בהן כבר השכינה העברית נאספת נכלמת ומתעטפת בקורי עלטה מבהילה.
    רק בסיום אחרי התיאור הרך והעדין באה ההתפרצןת המפגישה אותנו עם ביטויים קשים: טרנספר, מניאקים, ערבים בני זונות ועוד.
    להערתך, כי לא ברור למה הוציא הכותב שיר ישן, אולי אפשר להפנות לכותב.

  4. ש"ש הגיב:

    רחובות ילדותי
    היו לנהר
    של דם חללים
    נבט זרע פורעים
    בארץ רוויה
    דמי כובשים רבים
    גדל ששים שנה
    ו"יף" (מאוד כער)
    וישת דמים רבים
    בני יעקב ועשו
    אך לא שבעה קיבה
    מדמי שלום עכשו

  5. איתן קלינסקי הגיב:

    תשובה לקנטור ולענת

    קנטור שואל – "לא ברור למה הוצאת אותו (את השיר) מהיכן שהוצאת ….".
    ענת מסימת את דברי הערכה לשיר בשאלה "למה הוציא הכותב שיר ישן".
    נכון שהשיר נכתב בשנת 1988, לפני 17 שנה.
    למרות שב-1988 הייתי בן 52 התנדבתי יחד עם קבוצת תושבים בני גילי מקרית שמונה -בה גרתי באותה תקופה – לשרות מילואים פעיל של שלושים יום.
    את חויותי מהשירות במילואים העליתי על הכתב באותם הימים במספר שירים והם פורסמו ב"שדמות" ובמוסף הספרותי של "על המשמר" בעריכת יעל לוטן ואילן שינפלד, וכן יצאו בספר "מורה ללשון עברית מובסת" בעריכת נתן יהונתן בהוצאת ספרית הפועלים.
    היום מדי פעם אני מתנדב יחד עם רעיתי לעמידה במחסומים. וכאשר אני עומד במחסום ושומע מפי חיילים ,ילדים בני שמונה עשרה ,את המלים : מניאקים, בני זונות ועוד חופן של פניני לשון אני חוזר אל אותן חוויות של שירות המילואים האחרון שלי כמתנדב לפני שנים רבות.
    אני חוזר למה שמטריד אותי, מה קרה לקרני שמש שחרית של השפה העברית .מדוע שפת הכיבוש מרטה את נוצותיה.

  6. נטע הגיב:

    לצער כולנו צודק קלינסקי. השפה העברית הקשיחה עצמה. הפכה להיות שפה המשמשת את הקלגסים לעשות מעשים רבים שיש בהם עלבון וחידלון אנושי. הפכה להיות שפה מכובסת, אלימה, המשרתת את אלו הנועלים ערדליים גסים עשויים פלדה חסרת לב.

  7. הקטור הגיב:

    לנטע:
    שפה היא אמצעי ולא תכלית. האם ישנו קרטריון מוסרי בשימוש בשפה בכלל ובשפה העברית בפרט?
    האם בשיחות נאהבים ובמרתפי השב"כ צריכים לעשות שימוש בשתי שפות שונות, ‘תכליתיות’?
    השיר של קלינסקי ממחיש איזושהי התדרדרות מוסרית המתבטאת בשפה, אבל לדעתי לא קיימת כלל וכלל. נהפוך הוא. ערכים מוסריים והכרה באחר באשר הוא רק תפסו יותר מקום עם התפתחות מדינת ישראל ועד לזמן זה, ולא להפך.

  8. שי הגיב:

    בבילעין נשמעה יותר מפעם אחת הצעקה: גז… גז…גז…

הגיבו לנטע

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים