הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-12 בדצמבר, 2005 25 תגובות

הגיע הזמן להצטרף (גם) לפוליטיקה המפלגתית. לא מדובר בעוד סתם בחירות אלא בחירות בהן יש סיכוי למהפכון. פרופסור ברוורמן בטח ימשוך את עמיר פרץ מימין – הוא רוצה מדיניות סוציאל-דמוקרטית נוסח קלינטון או בלייר. בלייר יצא מחוץ לסוציאל-דמוקרטיה ועוזר לפרק את הישגי הלייבור בהפרטות בתחום החינוך למשל. אבל ייתכן שיהיו מי שימשכו אותו משמאל. בכל מקרה למרות ש"השד העדתי" (כאילו) נקבר, יש משמעות להצלחת עמיר פרץ להיבחר עם סדר יום חברתי-כלכלי ומדיני, שלא חלמנו שיעלה במפלגת העבודה. ויש משמעות לעובדה שמזרחי עם סדר יום כמו של עמיר פרץ נבחר. יש משמעות גדולה לעובדה שלראשונה מזה שנים רבות קיימת חלופה ברורה שחשוב לאנשי שמאל לתמוך בה. חלופה כזו עשויה להיות סוציאל-דמוקרטיה מתונה מאוד, אבל ללא ספק עם פוטנציאל לשנות משהו בפערים המעמדיים – פערי ההכנסה ההולכים וגדלים, ובזכויות עובדים. עמיר פרץ יהיה ראש ממשלה שגם יעשה משהו בנידון. ואולי החשוב מכל: זו מול זו עומדות שתי החלופות: מדיניות תאצ’ריסטית של הימין החברתי הקיצוני (בנימין נתניהו, אהוד אולמרט למרות ההבטחות, וסילבן שלום שהתחיל את מדיניות נתניהו), מול מדיניות צפויה של עמיר פרץ, שיש בה מרכיבים סוציאל-דמוקרטים, העשויה לשנות את התוצאות הקשות של מדניות הימין הכלכלי.

אנשי השמאל החוץ פרלמנטרי, וגם אותם אנשי שמאל המצביעים למפלגות שמאל בכנסת, צריכם לעשות רגע חושבים. בשעה כזו איננו יכולים לעמוד מנגד. יש לנו הזדמנות לעזור לשינוי בכיוון הסוציאל-דמוקרטי. יש לנו הזדמנות לחרוג אל מעבר לגבולות מפלגות השמאל הקטנות שבשנים האחרונות הדגישו מעט מאוד את הנושא החברתי, ולקחת חלק במפלגת המונים שהנושא החברתי בה הוא מרכזי וצפוי שתהיה לה השפעה גדולה יותר על המדיניות הכלכלית הקיימת מהמפלגות הקטנות – גם אם תהיה באופוזיציה.


להישאר מחוץ לפוליטיקה המפלגתית באופן אישי או קבוצתי, אין פירושו לא לקחת חלק בבחירות שלפנינו. עלינו לרתום את כל השמאל שמאלה ממרצ (כולל מצביעי מרצ) לעזור לעמיר פרץ להיבחר. עד היום לא ראינו אלטרנטיבה כזו, לא במלל החברתי של מרצ (השמאל האשכנזי), ובוודאי לא במפלגת העבודה שכבר מזמן לא מייצגת שום עבודה. ולכן עלינו להפשיל שרוולים (כמו שעשתה שלי יחימוביץ’) לעזור להביא את עמיר פרץ לראשות הממשלה.

תגובות
נושאים: מאמרים

25 תגובות

  1. שי אילן הגיב:

    עוד נקודה, אור חורב:
    למעשה, באופן בו אתה מתבטא, אתה משייך את עצמך, ובה בעת גם חושף את האג’נדה היחד/מרצית: יש "תרבות" ו"לאום" – אלה שייכים בלעדית לגזע האדונים הלבן (לו אך היית יודע איך התייחסו היהודים הגרמנים ליהודים המזרח אירופים, עד כדי כך שהם לא הורשו לבוא בקהלם, אבל מה זה חשוב, עכשיו הפולנים זו אצולה) ולעומת זאת יש "פולקלור" של אורגי שטיחים, באבות, חומוס וכנאפה. בשל חיבתנו הניו אייג’ית לפולקלור ובגלל שאנחנו אנשים הו כה סובלניים, נאפשר למיעוטים האתניים להתקיים בתוכנו. זה טוב כשמטיילים בגליל ורוצים להיכנס לאיזה כפר לאכול סינייה וסלטים עם עשבי בר או כשרוצים לאכול הודי בשוק של רמלה. אבל אוי ואבוי אם הם יאיימו על המערכת האפיסטמית שלנו ובאופן כללי יבקשו להראות את עצמם שווי מעמד בכל המובנים. או אז ישיבו אותם "בוני הארץ", קרי, חברת הקבלן הבן גוריונית שהביאה תכשיטנים מעדן לעבד את אדמות עמק יזרעאל, וישיבו אותם למאהלים ולסחנה, לזורנה ולתמרהינדי.
    כחבר בחד"ש הייתי רוצה את קולך, אבל דומני שבמר"צ ידעו להעריך אותו יותר.

  2. תמיסטוקלס הגיב:

    אכן, דברים חכמים ונכוחים.

    אני קורא לכל אנשי השמאל הרדיקלי להצטרף לבשורה החברתית שמוביל יושב ראש מפלגת העבודה, ח"כ עמיר פרץ. אם אתם רוצים לקדם, ולו במעט, את האג’נדות שלכם- עשו מאמץ והצביעו למען המפלגה היחידה שיש לה סיכוי לעשות את זה.

    במרץ עושים מהפך במדינה- עמיר פרץ לראשות הממשלה.

  3. נתן. הגיב:

    דוקא רציתי להצביע לפרץ, אבל מכיון שאני "שמאלני אשכנזי" נפסלתי על ידי מר רחמן.

    חבל…

  4. אור חורב הגיב:

    אני מצרף כאן, תוך סימני שאלה האם האתר יאפשר זאת, את נוסח המכתב ששלחתי לידידיי, ושאותו אני מתכוון להפיץ בקרב כל חוג אפשרי. אשמח לשמוע השגות בונות.
    נ.ב., מתוך הידיעה שאכסניה זו פונה באופן משמעותי יותר אל ה’קוואנטום ראדיקום’ חשוב לי להחרות-להחזיק אחר כותב המאמר שלעיל ולהדגיש את חשיבותה הגדולה של הצבעה אסטרטגית, הצבעה שיתכן כי לא תיתן מענה מיידי למאוויים אידיאולוגיים בשלמותם, אך אם התנודות התת-קרקעיות האופטימיות (שסימניהן ניבטים אפילו בכתיבתם של אנשים באתר ציני זה!) יעלו ב-28 במרס אל מתחת לפני השטח ועמיר פרץ ייבחר, הרי שהסיכוי לראות פה ולו קצת ממה שאנחנו רוצים יהיה גדול בשיעור עצום מכל חלופה אחרת אפשרית, ובוודאי שיאפשר נשימה עמוקה ו"שחר חדש" (באמת) לכל מי שעכשיו תופס את הראש ולא מבין איך שתי מפלגות שלטון צונחות בסקרים לאחר שבכירי מושחתיהן נוטשים אותן לטובת חבירה לאבי פושעי המלחמה שידעה ההסטוריה הישראלית.

    וזוטא ליותר צקצקנים מבינינו: בבחירות הקודמות הצבעתי לחד"ש ובאלו שלפניהן למרצ.

    שלום לכולכן/ם,
    אני קורא לכן/ם להצביע בבחירות הקרובות לכנסת
    לעמיר פרץ ומפלגת העבודה
    אני מאמין ומשוכנע, שהחבורה ההולכת ומתגבשת בצמרת המפלגה לצד עמיר היא הוכחה רעננה לדינמיקה החיונית שכולנו כנוחלי הערכים של ישראל הותיקה מצפים לביטויה למעלה משנות דור, כמו גם ליכולת האנושית, שבמשך זמן רב רבים בינינו הטילו בה ספק, של אנשים פרטיים מבריקים מכל רובדי העשייה הישראלית לחבור תחת גג אידיאליסטי משותף למען המטרה של הובלת אומתנו לעבר עתיד טוב יותר, ללא משוא, ללא זחיחות, ללא רומנטיקה וללא הצהרות צדק נוקבות, אנשי חזון ומעשה, אנשי מחשבה, אנשי אמת.
    עמי איילון
    שלי יחימוביץ’
    יולי תמיר
    עמיר פרץ
    אופיר פינס

    אני מאמין שחשוב ודחוף :
    * להשיב את ההגמוניה של שפתנו ותרבותנו לרחוב, לשכונות, ולכל המעמדות החברתיים.
    * למגר את תשתית העוני בישראל, על ידי חזרה למשק סולידרי ושוק עבודה נאור שבו רווחת העובד היא המרכיב המכריע.
    * לצמצם את ממדי השחיתות הציבורית על ידי ניתוק ברית האזיקין בין השלטון ובעלי ההון.
    * להוביל ולהגשים את ערכי היהדות האוניברסליים, המדברים על שלום, שוויון, חדשנות ופתיחות, לתת חינוך ממלכתי אחיד בדגשים אלה לכל ילדה וילד במדינה.
    * לעשות מאמצים כנים להגיע לשלום עם שכנינו, לסיים את הכיבוש בשטחים, המשחית ופוצע את מוסרנו וחוסננו. שתי מדינות לשני עמים.
    * לקיים חברה שבמרכזה קודקס תרבותי-אזרחי דמוקרטי, המעדיפה את השיח התרבותי המתקדם; הרמת רף המכנה המשותף בתקשורת ובפוליטיקה; קידום והמרצת מפעלי האמנות המקומית, אנשי הרוח והקבוצות האלטרנטיביות.
    אני חש כי האנשים ממפלגת העבודה הם הקרובים ביותר בהכרתם, בדיבור ובמעשה, למשימות אלה, כמו גם ליתר הדברים היקרים לנו כל כך.

    ולכן, השנה, לראשונה מבין מערכות הבחירות בהן היתה לי הזכות להשפיע, אני אתן את קולי למפלגת העבודה.
    אני פונה אליכן/ם בבקשה שתעשו כמוני.

    אני כבר התנדבתי לעזור, ואתן/ם?
    שלכם בתודה כנה וידידות
    אורלינג

  5. נמרוד פינסקי הגיב:

    איני חושב שבחירה בפרץ תועיל באיזשהו אופן. המאמץ העיקרי שעלינו לתת הוא דחיפה מלמטה של הבטחותיו של פרץ. במפלגה בה חברים גדולי הקפיטליסטים והמפריטים בארץ אין הרבה פוטנציאל, במיוחד אין לקוות לטוב ממוכר מאבקים סידרתי ואנטי-דמוקרט כפרץ.
    עם זאת, לחץ מלמטה כלפי פרץ למלא את מה שהבטיח הוא הצעד הנכון.
    אנו מעוניינים בשכר מינימום של 4,700 ש"ח, בהסכמים קיבוציים, בתנאים סוציאלים וכו’ אך איננו מעוניינים בהפרטות, חוסר דמוקרטיה ושוק חופשי ולכן עלינו ללחוץ לכיוון שבו אנו מאמינים. בחירה בפרץ היא חסרת משמעות, כנ"ל לגבי כל מפלגה אחרת. הלחץ האמיתי חייב לבוא מלמטה.

  6. יניב בן-חנן הגיב:

    אני לא אצביע לעמיר פרץ. משום שאני אצביע למפלגת "יחד-מרצ". זאת משום, שמספיק אנשים ונשים. יצביעו לעמיר פרץ במקומי. אך יותר מכך. אני אצביע ל- "יחד-מרצ". משום שזה הבית הפוליטי שלי. זה היה מקום שבו חוויתי, את אחת התקופות היפות בחיי. תקופה של חיים חברתיים מסוג מיוחד.

    אני אצביע בבחירות האלו. מסיבה סנטימנטלית, ואני לא חושב. שיש סיבה טובה יותר ממנה.
    ——-

  7. חיים ברעם הגיב:

    אני מאוד חושש מהמגמה המסתמנת כאן לנטוש את השמאל ולהצביע למרכז שחלקו הקטן הוא סוציאל-דמוקרטי בקושי. פרץ עדיף על קדימה לאין-שיעור, אבל שמאל טהרני בכנסת עדיף על סיעת העבודה. חד"ש ובל"ד יתמכו בכל דבר טוב שפרץ יעשה, אבל יתנגדו לקו של טוני בלייר, הן במדיניות והן בכלכלה-חברה. הקו הנכון הוא, שמאל עקבי=יותר פרץ מפרץ. יש לעודד כל מעבר מהליכוד לפרץ, אבל לשכנע אנשים שרוצים לעבור מהשמאל לפרץ לחשוב שנית.

  8. מיכה רחמן הגיב:

    תגובה לנתן.

    כתבתי שמר"צ היא חלק מהשמאל האשכנזי. השיוך לשמאל האשכנזי אינו רק עניין של מוצא אלא עניין של דעה ותודעה. השמאל האשכנזי מלבד העובדה שמורכב ברובו ממעמד בינוני אשכנזי גם אינו מייצג בסדר היום הפוליטי שלו את המאבק המזרחי בתחומים השונים:זהות מזרחית, תרבות מזרחית וגו’. וגם המאבק החברתי לשיוויון, הנוגע הרבה מאוד למזרחים. ח"כ רן כהן לדוגמה, הוביל מאבק הנוגע מאוד למזרחים, ומזרחים רבים, דיירי הדיור הציבורי, אכן שהשתתפו בו, במאבק לחקיקת חוק הדיור הציבורי (וכך גם חברת הכנסת לשעבר תמר גוג’נסקי בחוק שלה). אבל זה אינו אומר לגבי הכלל במר"צ. באופן אישי כמובן, גם מי שהוא אשכנזי במוצאו, ואיש שמאל בהשקפותיו החברתיות, יכול להיות בהחלט בשמאל המזרחי (כמו למשל בקשת הדמוקרטית המזרחית), זה לא עניין של מוצא זה עניין של השקפה.

  9. אשר פרוליך הגיב:

    למיכה שלום:

    הנני תומך בקריאתך ל"אנשי השמאל" להיכנס
    לפוליטיקה.זה נחמד וזה יפה כל דיון אינטלקטואלי או כתיבה באינטרנט או באמצעי התקשורת ללא מחויבות יתרה ובלי "להתלכלך" בפוליטיקה,ולשמור על מגדל השן של יפי הנפש,
    אבל שינוי המציאות לא יתכן ללא פעילות פוליטית מחייבת.
    יחד עם זאת,אינני מקבל את הצעתך לתמיכה
    במפלגת העבודה כ"זנב" המזדנף ללא בקורת וללא
    עמדות אלטרנטיביות,פרט לעמדות "סוציאל דמוקרטיות" כפי שאתה מתאר אותן.עבור עמדות
    כאלה לא זקוקים אנשי השמאל.אפילו אנשי ימין
    ובעלי הון מבינים היום שללא שינוי במדיניות
    הכלכלית-חברתית,הולכים לפיצוץ ומלחמת מעמדות(ראה מועמדים "סוציאליסטים-מליונרים" לרשימת
    העבודה,ואפילו כמה גימגומים של פרס ושרון).
    אנשי השמאל האמיתיים חייבים להכנס ל"פוליטיקה" עם אג’נדה סוציאליסטית ברורה
    ולא עם ניסיונות סוציאל-דמוקרטיים שפשטו
    את הרגל מזמן(נא לבדוק ניסיונות אלה באירופה
    ובישראל).
    במאה ה21 עומדות שתי אלטרנטיבות לאנושות=
    קפיטליזם,המוביל לברבריות,הרס ומלחמות
    או סוציאליזם,המעלה תקווה לבנייה ושלום.
    כל פשרה "סוציאל דמוקרטית" או אחרת בין שני
    סידרי עולם אלה,לא רק בלתי אפשרית,אלא גם
    אשלייה מטעת ומשמרת את המצב הקיים,ומשרתת,
    בסופו של דבר,לאלטרנטיבה הרשאונה.

  10. חררדו לייבנר הגיב:

    מנקודת מבט "מעשית", "תןעלתית", ובהנחה שאפילו רק חלק מהציפיות המושלכות על עמיר פרץ מכיוון שמאל נכונות, הדרך הכי טובה לתמוך בו היא לנצביע לרשימות שמאליות עקביות יותר ממפלגת העבודה. אם הוא יזיז את המפה הפוליטית שמאלה, הן ייתנו לו גיבוי וחיזוק. אם לעומת זאת פרץ יתיישר עם רוב אנשי מפלגתו או הם ידיחו אותו לאחר הבחירות, חשוב שתהיה נציגות שמאלית עקבית משמעותית בכנסת. טפשי לחשוב שחיסול או החלשת הנציגות השמאלית בכנסת תחזק את הנטיות הסוציאל דמוקרטיות של פרץ וחלק מאנשי העבודה. לא השניים-שלושה מנדטים שיבואו על חשבון חד"ש, בל"ד או מרצ הם שיעלו את פרץ לשלטון ויאפשרו לו לנהוג כסוציאל דמוקרט. המבחן של פרץ הוא ביכולתו לגבש בסיס חברתי חדש למפלגתו ולשנות לה את סדר היום תוך השמאלתה. נשמח שכך יהיה (למרות הספקות) ונסייע לו בכך שנמשיך בפעילות חוץ פרלמנטרית להשמאלת החברה בישראל במישור המדיני והחברתי ובכך שנצביע לאופציות השמאליות ביותר בחברה. בכל מקרה, מוטב עוד ח"כ של חד"ש או בל"ד מאשר עוד ח"כ ממפלגת העבודה.

  11. אור חורב הגיב:

    ללייבנר –
    בתור אזרח שהצביע חד"ש בבחירות האחרונות, וחש בדיעבד חרטה קלה, אשמח, ללא שמץ אירוניה, אם תייטיב להסביר לי במה מוטב אחמד טיבי מאשר מספר 7 במרצ או מספר השד-יודע מהעבודה אשר נכון לשרת אינטרסים סוציאל-דמוקרטיים;
    כמו כן, שוב עולה אצלי שאלת האסטרטגיה שלנו, ואני אפנה אותה אליך – מה עדיף, חד"ש ומרצ גדולות באופוזיציה, או סיכוי (שכנראה טרם השתכנעת כמה הוא משמעותי ומוחשי) שמחנה השמאל ישוב לשלטון.
    כמו שאתה בוודאי מבין, הסיכוי שהנשיא יפנה בעשרים ותשעה במרס לבל"ד כדי שזו תרכיב ממשלה הינו פחו?ת (מעט) מהסיכוי שהוא יפנה באותו עניין לעמיר פרץ. ולכן אני, דווקא מתוך העובדה שאני רואה בעצמי שמאל קוהרנטי, אבקש לחזק הסיכוי היותר ריאלי, משום שאני, יתכן שלהבדיל ממך, בוער בצורך לראות עוד בימיהם של סביי, מקימי הארץ, את המחנה השמאלי נחלץ מנמק האופוזיציה – כמו גם מה’אופוזיזם’ שהובנה בו במשך עשורים של פרס-רמון-ביילין – כן!! זה נשמע רומנטי ונאיבי, ואני יודע שקל ה-ר-ב-ה יותר לצרוח מזווית סטרילית וחמקנית חוץ-פרלמנטרית בזמן שקשה לעשות מבפנים, אבל מוכרחים לעשות את זה מבפנים! ואני יודע, מהאינטראקציות הרבות שלי, שקשה לרובנו, אם לא לכולנו, להאמין שזה יכול לקרות! אבל זה יכול… וזה תלוי בוויתור (לא קל) על טהרנות ובנכונות להתלכלך טיפונת, ולא באדמה מבילעין, לסלוח ל"עבודה", לתת לה קרדיט זהיר, ולהיות נכונים להליכה משותפת, הפעם או לעולם לא. זה נקרא פרגמטיזם שפוי. ולא, אין בכך דבר שיכול לרמוז שלא אחריש את אזניו של פרץ שיסלק את ברוורמן, ישטוף פיו בסבון מפליטות הירושלים-מאוחדת וישת?ף בממשלתו את חד"ש, אך כל זאת מתוך ההבנה שהוא היחיד שיכול לשתף אותם בממשלה עתידית שתתהווה בישראל אי-פעם!!!

  12. חררדו לייבנר הגיב:

    לאור חורב,
    תשובה, עדיין במישור ה"מעשי" – פרגמטי: הנשיא ייתן את האופציה להרכבת קואליציה למועמד שיציג את הסיכוי הגבוה ביותר להשגת רוב פרלמנטרי – לאו דווקא לראש הסיעה הגדולה ביותר. לכן, אין שום סיבה פרגמטית לאנשי שמאל שלא להצביע לשמאל ולהסתכן בכך שקולם יכניס ח"כ ממפלגת העבודה שעלול להיות חלק מקואליציית שרון לאחר הבחירות.
    שנית, אם אתה איש שמאל יש לך אחריות כלפי המיועט הלאומי, שהוא גם כמחצית מעניי הארץ. הדרך היחידה להיות סולידרי עם המיעוט הלאומי הפלסטיני היא להצביע חד"ש או בל"ד או לברית בין שתיהן.

  13. אור שי הגיב:

    אור חורב יקר,

    יכול להיות שפרץ ינצח בבחירות. הצבעה לחד"ש, לבל"ד או למרצ לא תפגע בסיכויים שלו. שמיר כבר היה בשלטון כשהליכוד היה קטן מן המערך – העניין הוא איזו קואליצייה תהיה.

    כשאתה פועל למען העבודה, אתה פועל למען שלי יחימוביץ’ מצד אחד, אבל למען ברוורמן מצד שני. כשאתה פועל למען העבודה, אתה לא יכול להיות בטוח שאחרי הבחירות הם לא יעיפו את פרץ ויצטרפו לקואליצייה של שרון. כשאתה פועל למען העבודה, אתה לא יכול להיות בטוח שפרץ לא יגנוב קולות מהעובדים כדי לקיים מדיניות של הפרטה והטבות מס להון – כמו שעשה טוני בלייר.

    לעומת זאת, הצבעה לחד"ש פירושה פעולה למען השמאל.
    גוש השמאל יגבר על גוש הימין ופרץ יהיה ראש הממשלה? אז חד"ש בקואליצייה/בגוש החוסם תחזק את הנטיות הסוציאליות והיוניות של פרץ.
    גוש הימין או המרכז ינצחו? אז חד"ש תישאר אופוזיציה לוחמנית נגד הממשלה, בזמן שהעבודה תרוץ לממשלה של שרון.

    איך שלא מסתכלים על זה, חד"ש גדולה עדיפה לשמאל על עוד כמה מנדטים לעבודה. אם תצביע עבודה, תשפיע די מעט על איך ממשלה שאחרי "המהפך" תיראה. אם תצביע חד"ש, מרצ או בל"ד – תוכל לקחת אותה שמאלה.

    לכן לא ברור לי ההיגיון הפוליטי שלך, וגם של מיכה רחמן כותב המאמר. אבל מה שכן, באמת חשוב שכל אחד מאיתנו יהפוך לפעיל בבחירות האלו – חשוב להגדיל את מחנה השמאל, כל אחד במפלגה שיבחר.

  14. חיים ברעם הגיב:

    לאור חורב, לא מדובר בכלל על ממשלה בראשות עמיר פרץ. הוא יהיה שותף בממשלת שרון ויש למיצער לקוות שהוא יגבה מקדימה מחיר כלשהו למען השכבות החלשות והשכירים. זה טוב, אבל לא מחייב אנשי שמאל לזנוח את האידיאולוגיה שלהם ואת התקווה להשפיע בכיוון שהיה גורם לאנשים כמו ברוורמן להתחלחל.

  15. לחיים ברעם הגיב:

    בל"ד אינה סוציאליסטית ולכן לא בטוח שתתנגד למהלכים שייטיבו עם האוכלוסיה הערבית אבל לא ילכו בקו אחד עם הגישה החברתית בה אתה דוגל. אל תופתע.

  16. אור חורב הגיב:

    לשי – אמרת דברי טעם. אלא שלצערי, בסוף היום כולנו יודעים כמה חד"ש ובל"ד הן "שמאל אופוזיציוני לוחמני" כשמדובר בנושאים שמעט חורגים מהקוטר של הספקטרום הערבי הממוצע (ןלאו דווקא הפועל הערבי).. אותה שאלה שהפניתי ללייבנר – טיבי ובשארה יזעקו את זעקתם של העניים, הנכים והמיעוטים המיניים? באשר הם? על מי אנחנו עובדים…?
    וללייבנר:
    אני חושש שכרגע לפחות בקוניונקטורה אחת ברור לי ההבדל בינינו – אתה רואה את האזרחים הערבים בישראל כמיעוט לאומי, בעוד שאני רואה בהם מיעוט אתני. מובן שבהיותה מיעוט אתני אני מזהה בעצמי סולידריות עם האוכלוסיה הילידית של ישראל ומובן שלשיטתי היא חייבת לקבל התייחסות אזרחית שוויונית בצלם החוק והמדינה, ועל כן אני לא אהיה מוכן לפנות למפלגות שמנציחות את בידולה ומסייעות לסלול את הדרך הלכה למעשה לביטול ההגמוניה של תרבותי המערבית.

  17. חררדו לייבנר הגיב:

    תגובה לאור חורב:
    אחת המאפיינים הבעייתיים ביותר ב"הגמוניה של תרבותך המערבית" הוא ההרגל לקבוע עבור האחרים מה ומי הם, בלי לשאול אותם, בלי להתחשב בהגדרתם העצמית. זהו המקור למשפט שלך "אני רואה בהם מיעוט אתני". מה זה משנה איך אתה רואה אותם? לא חשבת לשאול אותם כיצד הם רואים את עצמם? אני יכול לספר לך שתמצא שם תשובות לא אחידות, אבל גם רוב עצום שרואה עצמו כמיעוט לאומי פלסטיני החי בתוך מדינת ישראל.
    מעבר לזה, אין דבר כזה "תרבות מערבית". יש כל מיני "תרבויות מערביות". מבחינות מסוימות המערב כולל את כל הדתות המונותאיסטיות והתרבויות שלהם. מבחינות אחרות את המוקדים של הקולוניאליזם המודרני. ויש עוד אפשרויות, תלוי על מה אתה בוחר להסתכל. בכל מקרה בהקשר הישראלי, בחברה בעלת עיצוב קולוניאלי, שהערבים והיהודים המכונים מזרחיים היו ועודם קורבנות של דרגות שונות של דיכוי ואפליה לא נראה לי נכון, מנקודת מבט שמאלית, לתבוע הגמוניה תרבותית מערבית.
    במסר קודם התייחסת לסביך, "בוני הארץ". האם העובדה שאני דור ראשון של מהגרים עושה אותי פחות מחויב לשינוי חברתי, לחברה בה אני חי? האם לא חשבת שדווקא במפלגות שפסלת, חד"ש או בל"ד, יש הרבה אנשים שהם צאצאים של בוני הארץ מלפני דורות רבים ובמקרה שלהם (אין לי מושג לגבי סביך וזה לא חשוב), מדובר בבוני הארץ לא במובן מטאפורי. במלים אחרות, בחד"ש ובבל"ד תמצא הרבה מאוד בנים ונכדים של פועלי בניין, אשר בזיעת אפם בנו הרבה ממה שניתן לראות בארץ הזאת ולא זכו להיחשב, על ידי השלטון וההגמוניה המערבית, לבעלי הבית בארצם.

  18. רפי אשכנזי הגיב:

    למיכיהו היקר, הבעיה אינה רק של השמאל היא של כולנו! הבעיה היא של כל החרדים לדמוקרטיה בארץ!
    הקריאה להיכנס לפוליטיקה כשהיא מופנית רק כלפי השמאל, היא תמימה. לקרוא לבחור רק לאנשי השמאל מבלי לשים לב מה קורה במפלגת "קדימה" היא יותר מתמימה: הסימפטום הגורם לאנשים ללכת ל"קדימה" הוא ממש אותו הסימפטום שהעלה מיפלגות פשיסטיות באירופה במאה הקודמת. הנהיה הסוחפת אחרי מנהיג יחיד, מנהיג שיעשה סדר, מנהיג שלא מרשה לאף אחד "לבלבל לו את המוח", הנהיה אחרי מנהיג שעולה באופן דמוקרטי רק בפעם הראשונה כמובן, ההליכה ההמונית למיפלגה ללא סדר דמוקרטי פנימי אלא לתנועה המתנהלת ע"י איש אחד ומקורבים, היא הסכנה המאיימית על כולנו. הסכנה הזאת אינה מבחינה בין ימין שמאל מרכז, דתיים וחילוניים , אשכנזים או מיזרחיים, היא בעיה של כולנו.
    דווקא כאיש שגדל בשמאל הישן והטוב, הכותב הנכבד מיכיהו מתעלם מהסכנה האמיתית לכולנו והוא צריך לדעת כי סדר דמוקרטי פנימי במיפלגה הוא לא לוקסוס, הוא ערובה לנהול תקין של המערכת הפוליטית.
    כמו באירופה של אז, מי כרגיל נרדם, דווקא השמאל האמון על שמירת הדמוקרטיה.
    תתעורר ומהר ידידי הטוב מיכיהו!

  19. אור שי הגיב:

    אור חורב,

    חד"ש בהחלט זעקו את זעקתם של 1.5 מיליון עניים, יהודים וערבים כאחד. העובדה שהתקשורת התייחסה לחד"ש רק בנושאים הקשורים למגזר הערבי (שעיסוק בהם הוא חשוב ומחייב כל מפלגה שרוצה לייצג תפיסה של שוויון ודמוקרטיה), זה כבר עניין אחר.

    לא ברור מי יהיו המועמדים של חד"ש לכנסת הבאה. כן ברור שמי שהם לא יהיו, הם ייצגו את העובדים ואת המיעוטים הרבה יותר טוב מאבישי ברוורמן, אפרים סנה ושאר מפלגת העבודה.

  20. אלישע הגיב:

    חיים שלום,
    המצב הזה, של נהירת אנשי שמאל ושמאל עיקבי אל מפלגת העבודה מזכיר לי נשכחות: הבחירות של 81.
    בבחירות ההן החל סחף שהלך והתגבר ככל שהתקרב מועד הבחירות: כמעט כל אנשי של"י נתנו את קולם למפלגת העבודה בסופו של דבר; מ22000 מצביעים בבחירות 77 התכווצה ל5000 מצביעים בלבד.
    ומה היה הנימוק לסחף הזה? הפחד שמא הליכוד יזכה בבחירות.
    מה שקרה בפועל – של"י, השמאל העיקבי של אז- נעלמה מן המפה הפוליטית, הליכוד זכה בבחירות, ובתור בונוס קיבלנו את מלחמת לבנון ואת האינפלציה המטורפת שהגיעה לשיעור של 444
    % בשנה שלאחר מכן.
    אני חושש שגם הפעם יקרה דבר דומה: יחד- מר"ץ תתכווץ לגודל שלא יאפשר לה לעבור את אחוז החסימה, שרון יזכה בבחירות, ובתור בונוס נקבל אינתיפדה שלישית, גרועה מקודמותיה.
    ועכשיו אני שואל אותך חיים, כמי שחווה זאת אז:
    מה גורם לאנשי השמאל לאבד את שיקול דעתם ולהביא לתוצאות הרסניות כאלה?
    אני לא הצלחתי להבין זאת אז ואינני מצליח להבין זאת היום. אודה לך אם תתיחס.
    בתודה, אלישע.

  21. אילולה הגיב:

    אם אתם זוכרים את טוויטו מכיכר הלחם אז הוא בא להפגש עם פרץ שהציע לו מקום לא ריאלי ברשימה ועוד נתון להתמודדות.
    תחשבו – מה זה בדיוק אומר על הכוונות החברתיות שלו?
    הרי טוויטו בא לייצג את העניים כי אין לעניים שום ייצוג בכנסת כרגע. חוץ מלערבים העניים שבכנסת הם קודם כל ערבים ורק אחר כך עניים.
    ואם אין לעניים שום ייצוג ופרץ לא מוכן לתת להם, מה מבטיח שהוא לא יתנהג כמו שינוי שהבטיחו לחזק את מעמד הביניים ודחפו אותו למטה?

    פרץ טוב בלדאוג למי שכבר מסודר – חד"ש ודומיה: באמת נראה לכם רלבנטי כאן אחמד טיבי, כשיש לו מדינה ללכת אליה? מה טוב הוא יעשה לנו?
    אני הולכת להיות פעילה של טוויטו ברגע שהוא רושם את המפלגה שלו.

    ואם מעניין אותכם צדק חברתי, אז הוא הבן אדם האמיתי והיחיד שזה יעניין גם אותו.

  22. דרומי הגיב:

    פרץ לא ‘הציע’ לטויטו כלום, חוץ מהתמודדות במסגרת תקנון המפלגה.
    העבודה זה לא קדימה, ופרץ לא יכול למנות אנשים איפה שבא לו.

  23. אשר פרוליך הגיב:

    לאלישע,תשובה לשאילתך=

    הנהירה של 81,והנהירה האפשרית של 2006
    והתוצאות ההרסניות של אז שעלולות לחזור אחרי
    2006,אלה לא תופעות חדשות בהסטוריה של ה200
    השנים האחרונות.
    דברים דומים התרחשו באנגליה,בגרמניה,
    בצרפת,ובמדינות רבות אחרות.
    ההסבר לתופעה זו נובע משתי סיבות עקריות=
    א)מנהיגות "תנועות השמאל" מקורה במעמד הבינוני,ה"זעיר בורגני",המתנגד לבורגנות העליונה ולבעלי ההון חסרי כל רסן,ולמדיניותם,
    אבל מפחד פחד מוות ממהפכות ושינויים
    מרחיקי לכת שעלולים לפגוע במעמדם הרעוע אבל
    ש"אפשר לחיות אתו".מנהיגות זו לא רעבה ללחם,
    לא חסרת בית ועדיין יכולה ללמוד או לשלוח את
    ילדיהם לאוניברסיטה.
    ב)האידאולוגיה של מנהיגות זו היא סוציאל-
    דמוקרטית,קרי,"פרוה",לא חלב ולא בשר.
    האידאולוגיה שלה לא ברורה,מעורפלת,מין
    "קפיטליזם אומני",או "סוציאליזם מתון",שדוגלת למעשה בפשרה בין הקפיטליזם לסוציאליזם=שיטה כלכלית מבוססת על "צדק חברתי",אבל המונעת על עקרון הרווח,תחרות
    חופשית,אבל לא פראית,פערים חברתיים(מה לעשות,זה "טבע האדם"),אבל לא קיצוניים מדי,
    וכל מני נוסחאות שאף אחד לא יכול להסביר
    וליישם אותן ברצינות.
    כל עוד ש"אנשי השמאל העקבי",כפי שאתה הגדרתה אותם,לא יבינו שבנוסחאות האלה אין יותר מסם הרגעה מצפוני,אבל אין בכוחן לשנות
    את הנתיב של ההתפתחות ההסטורית,ימשיכו לנוע
    לכאן או לשם כמו אונייה אבודה בים.

  24. בוך חנה-טובה הגיב:

    למיכה,
    איך יודעים מתי השמאל הוא באמת שמאל?
    הלא זה הכל שאלה של כיוון…
    גם אברהם אבינו בבואו להיפרד מלוט,נותן לו את זכות הבחירה לראשונה וגם אומר לו:,"אם השמאל ואימינה, ואם הימין ואשמאילה".
    נמצא איפה שהחכם יותר והחזק יותר הוא זה שנותן את זכות הבחירה.
    נותן את זכות הבחירה, ולא לוקח אותה.

  25. יניב שקד הגיב:

    נכתב כטן ע"י חררדו לייבנר כי "עדיף חבר כנסת מחדש או בל"ד על חבר כנסת ממפלגת העבודה". כבר לאחר הבחירות נסעו חברי הכנסת הערבים לבקר את ידידנו בשאר אסד בסוריה, וואליד טאהא כבר הספיק לשבח את חוטפי גלעד שליט. סמי סמוחה, שאת מאמריו למדנו בחוג למדע המדינה באוניברסיטת ת"א כתב גם לאחר אוקטובר 2000 כי אזרחי ישראל הערבים מעדיפים לחיות כחלק ממדינת ישראל ואינם מסכנים את שלום המדינה, ולאחרונה פרסם מחקר לפיו מחציתם תומכים בחטיפת חיילים וגם גילו אהדה לחיזבאללה במלחמה האחרונה בצפון למרות שגם אזרחים ערבים נהרגו מקטיושות. התנהגות זו על חברי הכנסת הערבים מסבירה את האהדה לה זוכה ליברמן בציבור. מצער מאוד שפרופ’ לייבנר המכובד מעוניין בעוד חברי כנסת כאלו.

הגיבו לתמיסטוקלס

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים