הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-21 בדצמבר, 2005 3 תגובות

אמנת הסחר המתווה את הדרך לביטול חסמי הסחר הבינלאומי נחתמה בוועידת השרים השישית של ארגון הסחר העולמי בהונג קונג, לאחר שישה ימי דיונים מאומצים, והחלטה מוקדמת להימנע מכישלון מהדהד נוסף. הסחר החופשי הוצג בתקשורת כעניין המרכזי בסבב השיחות הנוכחי, ואולם נציגי 149 המדינות החברות בארגון דנו גם בהסכמים שבהם החופש לסחור אינו נוגע למוצרי צריכה בלבד. לחלקנו הם מבשרים אושר ועושר, אך למרביתנו הם מסמנים אי ודאות כלכלית, או חמור מזה, הרס מרקם החיים שהיכרנו עד הופעת הגלובליזציה לפני יותר מעשור. ואולם חרף זיקתם העמוקה של הסכמים אלה כמעט לכל תחומי חיינו, אין לנו מושג מיהם הנושאים ונותנים בשמנו, מהם השיקולים המנחים אותם ובאיזו אחריות הם נושאים.

אחד התחומים הסובלים מפיחות זוחל במעמדו החברתי ומהדרה מתמשכת והולכת בתקשורת, חרף חשיבותו בחיי כולנו, הוא תחום העבודה וזכויות העובדים. אבדן העניין התקשורתי בעבודה הוא רק סימפטום למחלה שמקורה בהתנערותן של ממשלות המקדמות סדר יום ניאו-ליברלי מאחריותן ליצירת מקומות עבודה יצרניים, ומאכיפת חוקי המגן על העובדים. ארגון הסחר העולמי אינו עוסק בתחום הזה ומותיר אותו לטיפולו של ארגון העבודה העולמי, ואף על פי כן עולם העבודה נוכח בהסכמי הסחר, וחשיפת אופני נוכחותו והטיפול שהוא מקבל, מספקת תובנות מעניינות באשר לדרכי הפעולה של הגופים הכלכליים העולמיים.


כוונתי לסעיף הרביעי או "הדרך הרביעית" (Mode 4) בהסכמים הכלליים של הסחר בשירותים (GATS- General Agreements on Trade in Services), שמטרתם לפתוח את ענפי השירותים כחלק ממערכת הסחר הבינלאומית. הסכמי גאטס מגדירים ארבע "דרכים" לסחר בשירותים: הראשונה עוסקת בסחר חוצה גבולות; השנייה בצריכה בחו"ל; השלישית בנוכחות מסחרית של חברות בחו"ל והרביעית, החשובה לענייננו, מתייחסת למה שמוגדר כהגירה זמנית של עובדים, או בלשונם המערפלת של ההסכמים, "תנועה זמנית של בני אדם רגילים" (Movement of Natural Persons). מאחר שסעיף זה מתייחס רק למעט יותר מאחוז אחד של סחר השירותים בעולם, ומשום שהוא עוסק בתנועה של בני אדם אך לא בזכויותיהם, אין הוא נוח, בלשון המעטה, למדינות העשירות הקובעות את סדר היום של ארגון הסחר, והוא הוחזק בתרדמה בכינוסי הארגון הקודמים. בסבב השיחות הנוכחי התעוררה "הדרך הרביעית" לחיים וריכזה עניין מיוחד, וזאת מפני שהודו, שהתנגדה עד כה להסכמים, שינתה כיוון ודרשה להרחיב את מכסת אשרות העבודה לאנשי ההיי-טק שלה בארה"ב. הודו מעוניינת לשלוח עובדי היי-טק רבים ככל האפשר למערב כדי שירכשו מיומנויות מקצועיות גבוהות ויביאו אותן עמהם בשובם הביתה. גם מדינות מתפתחות אחרות ציפו להזדמנויות עסקיות חדשות בארצות העשירות עם חתימתן על סעיף 4 בהסכמי GATS. ואולם לציפיותיהן אין ביסוס בסעיף המדובר. אמנם הובטחו הקלות על תנועת העובדים בעולם, אך מהן יהנו בעיקר האליטות של מהגרי העבודה כגון בעלי המקצועות החופשיים, אנשי היי-טק, מומחים טכניים וחברות בינלאומיות שיש להן נוכחות מסחרית בארצות המארחות, והן יוכלו לנייד ביתר קלות עובדים ובעלי תפקידים. עובדים בעלי מיומנות פשוטה, שהם מרבית מהגרי ומהגרות העבודה (המהוות כמחצית ממהגרי העבודה), לא יעלו על "הדרך הרביעית", משום שכמו שאר הסכמי הסחר, היא מותאמת ככפפה לידה המושטת של האליטה החברתית והכלכלית בעולם המערבי, כמו גם במדינות המתפתחות. המדינות המארחות ישתמשו בסעיף 4 ככלי שליטה נוסף על הגירת העבודה, ויוכלו לבחור באמצעותו בעלי מקצועות שיהוו מנוע צמיחה לכלכלתן ולדחות את העובדים בעבודות השירות הפשוטות. העובדים והעובדות עצמם נתפשים בהסכמי ארגון הסחר העולמי כמוצרים המספקים עבודה ולא כבני אדם עובדים ובעלי זכויות.


המדינות המפותחות, ובראשן ארה"ב, מתנגדות כמובן, לפתיחת שוקי העבודה שלהן לזרימת עובדים מן המדינות המתפתחות ומתנות את חתימתן על ההסכמים בקבלת גישה חופשית לשוק העבודה במדינות האלו, באמצעות הפרטת השירותים החברתיים. אם כן, לשם מה יחתמו מדינות עניות על הסכמים שאינם פותחים לפניהן שווקים שבהם יוכלו למצות את יתרונן התחרותי בסחר בשירותים? מדוע הן מסתכנות בבריחת מוחות למדינות המפותחות? למה להן להסכים לגידול באבטלה שנובע מתנאי התחרותיות בשוק העבודה ומהפרטת השירותים? התשובות מובנות בהסכמים עצמם: פשוט, כי אין להן חופש בחירה ממשי, מפני שהסכמי הסחר בשירותים מוגשים להן כמקשה אחת, שיש בה הצעות שאין לסרב להן בצד תביעות נוקשות.


פעילי כל העולם


מתנגדי הגלובליזציה ערים לריבוי הקשרים הסמויים בין התופעות הגלובליות השונות, ולתחכום הרב שבו שוזרים הסכמי הסחר פיתויים והבטחות יחד עם התחייבויות בלתי חוזרות. בין נציגי הארגונים החברתיים, איגודי העובדים ומהגרי העבודה שנהרו להונג קונג מכל רחבי העולם, בלטה נוכחותו של הפרופ’ ג’וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה וראש הבנק העולמי לשעבר, שבא להונג קונג כדי להצביע על ארה"ב ועל האיחוד האירופי, השולטים בגופים הכלכליים הגלובליים, כאשמים העיקריים בהרס החקלאות בעולם המתפתח, המספקת עבודה לכ-70% מתושביו. במקום אחר באותו אי צפוף סיפרה פטימה נתיסאן, נציגת ארגון Dalit Women, העוסק בהגנה על זכויות הנשים הדחויות בהודו, כיצד איבדו איכרים את שדותיהם מפני שלא עמדו בתנאי התחרות שנקבעים בהסכמי הסחר העולמיים. נשות הכפרים, חקלאיות עצמאיות, שעיבדו את האדמה בשיטות מסורתיות, הפכו באחת לעובדות של חברות החקלאות התעשייתית (Agribusiness), שמניידות אותן בין עבודות עונתיות במחוזות הודו השונים. כ-20 ימים בחודש הן מנותקות מבתיהן, מילדיהן וממשפחותיהן. מרביתן סובלות מהפלות חוזרות בגלל עבודה מאומצת הנמשכת שעות ארוכות ביום, ובשל שאיפת אדים של חומרי הדברה. חומרי ההדברה גורמים גם ללידת תינוקות עם מומים קשים. נתיסאן מנתה 27 עבודות שונות שהיו מזוהות עם תעסוקת הנשים בשדות ואשר נעלמו עקב הכנסת טכנולוגיות חדשות לחקלאות. במקומות אחדים בהודו יצאו נשים למאבק פיסי נגד טרקטורים, בכדי להחזיר לעצמן חלק מן העבודות שאבדו להן.


הסכמי הסחר בשירותים מחדדים את האי-סימטריה הקיימת בין מדינות עשירות ובין מדינות מתפתחות העתירות בכוח עבודה זול. אותה אי-סימטריה נודדת גם לקהילות של מתנגדי הגלובליזציה, שבהן פוגשים הכוונות הטובות והרעיונות המתקדמים של נציגי ארגונים מן המערב ביאוש ובזעם של נציגי המדינות העניות. בשעה שפעילי השמאל נדרשו לשאלה, איך יתאחדו פועלי כל העולם אם המדינות יסתגרו בגבולותיהם הלאומיים מתוך התנגדות לגלובליזציה, זעקו נציגי המדינות העניות "הטביעו את ארגון הסחר העולמי" וקראו לנתק כל מגע עם גופי הכלכלה הבינלאומיים. הזכות לבחירה חופשית, שהיא מן העקרונות המנחים בכלכלה הקפיטליסטית, איננה עומדת לרשותם, והם נותרים בשוליה. את זעמם הם מפנים נגד אותם ארגונים גלובליים הפועלים בשם הבחירה החופשית, ואשר נתפשים בעיניהם כאימפריית רשע תלת ראשית שכינוייה הם WTO-WB-IFO (בהתאמה: ארגון הסחר העולמי, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית), ואשר אותה הם שואפים לחסל או לפחות, לקצץ בכל אבריה.


בין הפעילים שררה אחדות דעים בדבר הצורך לרענן את אופני הפעולה נגד הגלובליזציה ולהציע חלופות מעשיות לכלכלות המקומיות, בצד המאבק נגדה. הוסכם שבמסגרת המאבק חשוב לחשוף את הקשרים הסמוים בין התופעות הגלובליות השונות, לתבוע מן השלטונות שקיפות ביחס לדיונים בנוגע להסכמים, ואת שיתוף הציבור בהחלטות הנוגעות לו. התמסדותה של הגירת העבודה תתבטא, ככל הנראה, בהקמת תנועה עולמית לזכויות של מהגרי עבודה. יחד עם זאת, יש לעודד פעילות מקומית להענקת זכויות עבודה למהגרי ומהגרות העבודה במדינות המארחות אותם.


עם פתיחת ועידת ארגון הסחר העולמי נפגשו ראשי איגודי העובדים של מזרח אסיה עם יושב ראש הארגון, פסקל לאמי, ושאלו אותו מדוע ארגונו אינו דואג לזכויות העובדים במסגרת הסכמי הסחר. העיתון South China Morning Post שדיווח על הפגישה, כתב שלאמי בישר להם שיהיה מוכן לתמוך בהכללת סטנדרטים של עבודה כגון, איסור על העסקת ילדים ואיסור על כפיית עבודה בהסכמי הארגון. לדבריו, לארגון הסחר אין מנדט לפעול בתחום שבו פועל ארגון העבודה העולמי, אבל הוא סלל לראשי האיגודים "דרך פתוחה" ליוזמה במציאת מנגנון שיקשר בין ארגון הסחר לארגון העבודה העולמי. אם יצליחו לשכנע את הפוליטיקאים במדינותיהם להעלות את הנושא לסדר יומו של ארגון הסחר העולמי, אמר לאמי לראשי האיגודים, ידוֹנוּ זכויות העבודה בוועידתו הבאה של הארגון בעוד שנתיים. באותה הזדמנות תרם שר המסחר של ניו זילנד זווית ראיה מרעננת משלו, כאשר הציע להתייחס להכללה של זכויות העבודה בסדר היום של ארגון הסחר כאילו היתה הכנסת ענף ספורט חדש לאולימפיאדה, ולפעול בהתאם.

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. אחמד פילגר הגיב:

    מאמר חשוב מאוד. אני מציע לפרסם אותו במדור נפרד "נלחמים בגלובליזציה" יחד עם שלושת המאמרים שפרסם בשבועות האחרונים החבר דוידי

  2. יוסי ונטורה הגיב:

    במאמר מדווח על מפגש בין נציגי איגודים באסיה לבין פסקל לאמי. אני מציע לראות את כל התמונה כי ראשי האיגודים המעמדיים באסיה (כגון KMU של הפיליפינים) סירבו להפגש עם לאמי ומסרבים בכל תוקף לנהל מו"מ עם אנשי ארגון הסחר העולמי. הם דורשים את ביטולו ולא פחות מזה!

  3. יניב בן-חנן. הגיב:

    מעניין מאד. הכתבה הזאת, בהחלט. היתה כתבה טובה. מאד נהנתי, לקרוא אותה. למדתי, דברים חדשים. שלמדתי עליו בהתחלה. מקריאה, בעיתון "הארץ". אני שמח, שנכנסתי לדף האלקטרוני הזה. כדי, להתעדכן. בנושא הנ"ל. החידושים וההתפתחויות. בנושא- "הגלובליזציה".

    תודה רבה לך.חדוה ישכר.

    בברכה.
    יניב בן-חנן.
    ——-

הגיבו ליוסי ונטורה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים