הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-27 בדצמבר, 2005 33 תגובות

החדירה של גנרלים לפוליטיקה הישראלית אינה נפסקת. אבי דיכטר, ראש השב"כ עד לפני מספר חודשים מצטרף למפלגתו של הגנרל שרון ועל פי הידיעות האחרונות הוא מיועד להיות השר לביטחון פנים. אזרחי ישראל צריכים להתפלל כי דיכטר, שמתגאה בהיותו אבי ההוצאות להורג ללא משפט ("סיכולים ממוקדים" בשפת הכיבוש) לא יתפתה להעביר לתחומי ישראל את פרקטיקת הרציחות, העינויים והמעצרים ההמוניים שביצע ללא הפרעה בקרב הפלסטינים.

גנרל אחר, עוזי דיין, התקנא בשרון והחליט כי גם הוא רוצה להיות מנהיג תנועה, ועל כן הקים מפלגה חדשה בשם "תפנית". דיין, שהיה סגן הרמטכ"ל של צבא הכיבוש, שיד לו בפשעים ובשחיתויות הצבאיים, לא מתבייש לבוא אל ציבור האזרחים בדגל "המלחמה בשחיתות".


יו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ, שרבים מקווים כי הוא מסמל תפנית אמיתית של מפלגת העבודה, נכשל במבחן הדה-גנרליזציה. הוא לא הסתפק בחבורת הגנרלים שממלאת לעייפה את צמרת מפלגתו, ובמקום לסלקם במסגרת מגמה של איזרוח מפלגת העבודה, צרף לפמלייתו את עמי איילון, לשעבר מפקד חיל הים וראש השב"כ, בבחינת "לא רק לכם, גם לי יש גנרל".


יו"ר הליכוד החדש-ישן בנימין נתניהו, ניסה אף הוא להביא למפלגתו רכש גנרלי משלו, את הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון, אולם הדבר לא עלה בידו. יעלון לא ממהר להצטרף למפלגה בנסיגה. ראשי הליכוד בוודאי לא יתיאשו וימשיכו לתור אחר גנרל כלשהו.


למרבה האירוניה, או שמא הבושה, גם מרצ, הנושאת בגאון את דגל זכויות האדם, התקנאה באחיותיה הגדולות, וביקשה אף היא רכש גנרלי כלשהו. יוסי ביילין יו"ר המפלגה, סרק את השטח, ולאכזבתו לא מצא גנרל קרבי עם צל"שים, ועל כן הסתפק ברכש צנוע יותר, הגנרלית רחל דולב. הגברת דולב השתחררה מהצבא לפני שנה או שנתיים. בתפקידה האחרון היתה הצנזורית הצבאית הראשית שאחראית למניעת מידע מהציבור בשם פרת ביטחון המדינה. למען הגילוי הנאות אציין כי שנינו נפגשנו משני צדי המתרס בעתירה שהגשתי נגדה לבג"ץ לאחר שפסלה רשימה שלי. לפני כן מילאה תפקידים בכירים בפרקליטות הצבאית.


הגם שתא"ל במיל. דולב לא השתתפה אישית במעשי רצח והרג, היא היתה חלק מצמרת צבא הכיבוש שביצע ומבצע פשעי מלחמה לרוב. היא לא עזבה את המערכת במחאה על הפרת זכויות האדם בשטחים הכבושים, היא גם לא גורשה משום שהביעה עמדות שמאליות שהצמרת הצבאית והממשלתית לא יכלו לשאת. היא פרשה לגמלאות בכבוד וביקר, ובהופעותיה הציבוריות היא טוענת ששירותה הצבאי הוא נכס שהיא מביאה למרצ.


בשיחה שהיתה לי עימה טרם כתיבת שורות אלו, היא הביעה דעות מאוד מעניינות. היא סבורה שאינה נושאת באחריות על מעשי הצבא בשטחים הכבושים יותר מכל אזרח אחר. הצבא רק מבצע את הוראות הממשלה ולדבריה "כולנו אחראים". זה מזכיר את אימרתו של הנשיא אפרים קציר לאחר מלחמת יום הכיפורים כשאמר "כולנו אשמים". מיהרתי אז לכתוב לו, "תסלח לי אדוני הנשיא. אתה בוודאי אשם כי לא יצאת נגד מדיניות הממשלה, אבל חברי ואני שנאבקנו נגד מדיניות הממשלה שהובילה למלחמה המיותרת והנוראה הזו, איננו אשמים".


את זאת אמרתי גם לדולב. סרבני הכיבוש מתנועת יש גבול ואומץ לסרב, חברי תעאיוש, נשות מחסום ווטש, נשים בשחור, מתנגדי הנשק הגרעיני, חברי הוועד נגד עינויים, פעילי בצלם, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, עיתונאים כמו גדעון לוי ועמירה הס, צר המקום מלהזכיר את כל הארגונים ואלפי הפעילים נגד הכיבוש, אינם נושאים באחריות לפשעי הצבא בדומה למי ששירת בתפקיד בכיר בצבא הכיבוש.


יוסי ביילין שמבקש לנטרל ממרצ את מעט השיניים הרדיקליות יחסית שעדיין נותרו בה, הביא את דולב במטרה להדיח את ח"כ זהבה גלאון בבחירות שיתקיימו לקביעת רשימת מרצ לכנסת.


מרצ ללא זהבה גלאון, שהוכיחה בפעילותה את מחויבותה לזכויות אדם, היא מרצ אנמית ודהויה שלא מצדיקה קיום נפרד.


רדיפה פוליטית


מעצרו של עז א-דין בדראן, עוזרו הפרלמנטרי של ח"כ עזמי בשארה, בגין פעילותו למען מפגשים בין פלסטינים אזרחי ישראל לקרוביהם בסוריה, ראוי לגינוי. מפגשים אלה הם פעילות הומניטרית שדווקא בישראל היו צריכים להתייחס אליה לפחות בהבנה, ולטעמי ראוי היה שממשלת ישראל, אילו היה מדובר בממשלה לא גזענית ואטומה, תתמוך ותסייע.


מדוע אני כותב "דווקא בישראל"? אנו קוראים חדשות לבקרים על מפגשים מרגשים של ניצולי שואה שלא ראו אחד את השני עשרות שנים. מדוע יגרע חלקם של הפלסטינים שנמצאים בסיטואציה דומה?


הנכבה הפלסטינית של 1948, היא לא שואה במובנים של מלחמת העולם השנייה, אבל היא כן שואה, בוודאי במובן מטאפורי, במתחם הלאומי של העם הפלסטיני.


הגירוש ההמוני של פלסטינים במלחמת 1948, קרע משפחות. מאז עברו קרוב ל-60 שנה. קרובים מדרגה ראשונה לא ראו איש את רעהו. אנשים מזדקנים ונמצאים בשלבי סיום של חייהם. האם יש דבר אנושי יותר מאשר לארגן מפגשים בין קרובי משפחה בטרם ילכו לעולמם?


מול האטימות והגזענות של "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" גילה דווקא המשטר הסורי המאוד לא דמוקרטי הרבה יותר התחשבות ורגישות באפשרו את המפגשים. הסיבה שהפלסטינים אזרחי ישראל נאלצים לנסוע לסוריה, נעוץ בסירובה של ממשלת ישראל לאפשר לפלסטינים במחנות הפליטים בסוריה לבקר בישראל.


דומני כי אחת הדרכים לקעקע את האיסור של ממשלת ישראל, היא בהצטרפות המונית של יהודים שוחרי זכויות אדם למפגשים אלה. ממשלת ישראל יכולה לעצור אזרח ערבי אחד, לטרטר אותו, לרדוף אותו, היא תתקשה לעשות זאת עם מאות ואלפי יהודים וערבים שיפעלו במשותף.


בעקבות הגזע הארי


אמנון דנקנר, העורך הראשי של "מעריב", כותב לאחרונה את הגיגיו בטור שנקרא "בדרך אל הקלפי". הנה מה שכתב באחד הטורים האחרונים: "נכון שהכל מעדיפים שהמנהיג שלהם יהיה רזה, גבוה, בלונדיני, אבל החיים לא מחלקים מתנות מושלמות".


דנקנר נולד במזרח התיכון אבל נראה שהוא מתקשה להשלים עם כך. הוא חי במדינה שיותר ממחצית תושביה הם בעלי הופעה מזרח תיכונית כהה, עוד 100 אלף הם יוצאי אפריקה שחורים, אבל הוא כותב במונחים של "היהודי הארי המושלם", אותה דמות של "היהודי החדש" ששורטט על ידי הספרות הארץ ישראלית בשנות ה-30 וה-40 שלמרבה האירוניה היתה שיקוף של דמות הארי כפי שהגו אותו האידיאולוגים של גרמניה הנאצית.


היהודי החדש היה צריך להיות על פי החלום הציוני דאז, בדומה למושגיו של דנקנר היום: גבוה, רזה ובלונדיני.


עצתי לאמנון דנקנר, שבמקום לכתוב "הכל מעדיפים" שיכתוב "אני מעדיף". אני למשל חושב ששחור יותר יפה מבלונדיני, מבלי להגדיר זאת "כמושלם" ומבלי לחייב את "כולם".


מכתב סיכום שנשלח לכל שופטי טלי פחימה


אל:                                                              23 בדצמבר 2005


אילה פרוקצ’יה – שופטת בית המשפט העליון
אליעזר ריבלין – שופט בית המשפט העליון
אליקים רובינשטיין – שופט בית המשפט העליון
אורי גורן – נשיא בית המשפט המחוזי – תל אביב
דבורה ברלינר – שופטת בית המשפט המחוזי – תל אביב
אברהם טל – שופט בית המשפט המחוזי – תל אביב
שלי טימן – שופט בית המשפט המחוזי – תל אביב
תחיה שפירא – שופטת בית המשפט המחוזי – תל אביב
שרה ברוש – שופטת בית המשפט המחוזי – תל אביב
נוגה אוהד – שופטת בית המשפט המחוזי – תל אביב
רובין לביא – שופטת בית משפט השלום – אשדוד
דורון חסדאי – שופט בית משפט השלום – אשקלון
אריאל חזק – שופט בית משפט השלום – אשדוד
ליה לב און – שופטת בית משפט השלום – פתח תקוה
אהרון גולדס – שופט בית משפט השלום – פתח תקוה


שופטות ושופטים,


השבוע (22/12/2005) הסתיים משפטה של פעילת השלום טלי פחימה. מה שהתחיל בקול תרועה גדולה עם סעיף אישום בומבסטי של "סיוע לאויב בשעת מלחמה" שנושא בחובו עונש מוות, נגמר בסעיפי אישום זניחים, מעין סעיפי סל שניתן להאשים בהם אלפי פעילי שלום ישראלים, כולל כותב שורות אלו. למי שלא סומם משטיפת המוח של השב"כ, לא קופץ לדום כל אימת שמישהו משמיע את צמד המלים "ביטחון המדינה", שמר ושומר על יכולת חשיבה וניתוח עצמאיים, ידע מהרגע הראשון שטלי פחימה אינה אשמה במאום, זולת רצונה לקדם דו שיח עם הפלסטינים ולפעול להפסקת מעגל הדמים ולהשגת שלום.


אזרח ישראלי שהשב"כ שם עליו את טלפיו, אינו יכול לצאת זכאי, גם אם הוא צח כשלג, כמו טלי פחימה, בין השאר בגלל שופטים חסרי חוליות כמוכם. העונש שהושת עליה, 3 שנות מאסר במסגרת עסקת טיעון, הוא ליטרת הבשר שעליה לשלם כדי לרצות את השב"כ.


מדוע ראו השב"כ ופטרוניו הפוליטיים סכנה כה נוראה בטלי? התשובה ברורה. הנה צעירה ישראלית מזרחית, שלא גדלה על ברכי תנועות השמאל וזכויות האדם בישראל, יוצאת עיירה שספוגה בהלך רוח ימני מהול בלא מעט גזענות שהשלטון וסוכנויותיו מטפטפים, שבבחירות האחרונות עוד הצביעה לימין, מגלה סקרנות ועל דרך החיפוש והתהייה מגיעה למסקנה שעליה לבחון בהתנסות אישית את המתרחש בשטחים הכבושים. והיא יוצאת לשם ומגלה את אנושיותם של האויבים, את כיעורו ואכזריותו של הכיבוש ומחליטה כי עליה להירתם לחיסולו.


וזה מאוד מסוכן. שר הביטחון וראשי השב"כ רואים בדאגה את התופעה, ומחליטים לשבור אותה, לפני שעוד צעירים מעיירות הפיתוח יגיעו למסקנות דומות.


וכך מתחילה דרך היסורים של טלי. מעצר מינהלי, תנאי כליאה קשים וחקירות שב"כ משפילות, כתב אישום, מעצר עד תום ההליכים, אבל טלי מתגלה כאשה חזקה ואצילה שהשב"כ לא מצליח לשבור. פרקליטתה סמדר בן נתן מנהלת מאבק משפטי הירואי המוכיח את האבסורד שבכתב האישום ומצליחה להביך שוב ושוב את השב"כ והפרקליטות. מחוץ לכלא, בישראל ובחו"ל, מתארגנות קבוצות תמיכה בטלי שמצליחות להטות בהליך איטי את דעת הקהל וחלק מהתקשורת מתמיכה עיוורת בשב"כ לעבר עמדה יותר מאוזנת ששואלת שאלות ומביעה תמיהות על הפרשה. הכל ביחד מוביל את השב"כ ושליחיו בפרקליטות למסקנה שאין מנוס אלא לסגור את הענין בעסקת טיעון. היא תשתחרר בעוד 11 חודשים, כך אני מקווה, שלמה עם עצמה ודרכה ותמצא חברים וידידים שיחבקו אותה בחום.


כל אחת ואחד מכם, 15 שופטות ושופטים, דן בעניינה של טלי, לעתים יותר מפעם אחת, וכשלתם. ניתן היה למנוע את דרך היסורים של טלי, אילו הייתם ממלאים את תפקידכם על פי אמות מידה דמוקרטיות. אילו שאלתם שאלות, אילו גיליתם את מידת הספק המתבקשת אל מול ההאשמות האבסורדיות על פניהן. אבל אתם ברחתם מאחריות והעדפתם לתפקד כחותמת גומי של השב"כ. אישרתם את מעצרה המינהלי, אישרתם את מעצרה עד תום ההליכים, דחיתם את כל עתירותיה, זאת על אף שהיה ברור לכם, אם אינכם שוטות ושוטים, כי לא נשקפת ממנה שום סכנה, שאין שחר למעצר המינהלי וניתן בהחלט לשחררה לביתה בערבות לתקופת המשפט.


תקראו שוב את מה שכתבתם, כל 15 השופטות והשופטים, על מסוכנותה לביטחון המדינה והציבור. הקיבה שלכם לא תוכל לעכל את כמויות הניר שאתם צריכים לבלוע. לא להאמין איזה בליל של הבלים ושטויות יצא מתחת ידיכם. את כל העוול הנורא הזה עשיתם בשם "הצדק". התגליתם כמערכת רקובה, מצחינה ומבאסת, מהשלום ועד לעליון. מעלתם בתפקידכם. אני מתלבט אם נכון יהיה להגדיר את פסיקתכם כהזניית מערכת המשפט, שהרי יש בכך עלבון לעוסקים בזנות שעושים מלאכתם ללא העמדת פנים.


אני מקווה שתשלמו מחיר כבד לנוכח פשעיכם השיפוטיים.


העתקים: הנשיא ברק, היועץ מזוז.

תגובות
נושאים: מאמרים

33 תגובות

  1. רמי הגיב:

    לא אתייחס לפסיקות השופטות והשופטים בעניינה של טלי פחימה, אבל אני פונה אל טלי פחימה בעצמה, שכבר מזמן היתה צריכה להיות בביתה, חופשיה ולא נרדפת, ומבקש לעודד את רוחה נוכח הסבל המתמשך שעוד לפניה. חזקי ואמצי ודעי כי חברים מקשיבים לקולך.

  2. דן תמיר הגיב:

    בתשובה לשאלותיו של מכלוף:
    1. שיפסיקו להתערב בניהול עניני המדינה, אלא ימלאו את תפקידם במסגרת הצבאית הצרה.
    2. השי"ת. כדאי לשים לב לעובדה שההגנה שלה אנו זוכים מפגיעתם של נהגים עבריינים ותעשינים המזהמים את האויר (שני גורמים המפילים הרבה יותר חללים מכל אותם "קיצונים מוסלמים" הנזכרים להלן) זעומה לא פחות – אבל אף גנרל במיל’ לא מתגייס למלחמת חורמה בתעשיה ובסלילת הכבישים.
    3. ההגנה הטובה ביותר מקיצונים מוסלמים בארצנו היא חנוך עברי ארוך וממושך של דורות, מתוך נסיון לשלב את כל מוכי ההזיות האלימים בחברה הנורמטיוית.

  3. מכלוף הגיב:

    שמע מר ספירו,אתה מערבב בין דברים צודקים,ובין דברים לא מוצדקים,באופן שמעורר שאלות.
    מה אתה רוצה מגנרלים?,מי יגן עלינו מהטרור?,מי ימנע מקיצונים מוסלמים מלטבוח בנו?.פלשתינאי שהרג את החייל במחסום קלאנדיה הוא לוחם חופש בעינך, אבל גנרל שנלחם באותם לוחמי חופש הוא פושע, מר ספירו לא צריך להישתגע בכדי נבין את עמדתך
    נכון שגנרלים צריכים להיזהר, ולא להיתדרדר לביצוע של פשעי מלחמה.נכון שהכיבוש מיותר ויש לסיימו.
    אבל מי יתן, והיו לנו יותר עוזי דיין ,ועמי איילון ,ופחות זכאי ,ובוגי.
    אי אפשר לשפוך את המים עם התינוק.
    לגבי חסידת אומות העולם טלי פחימה אני חותם על כל מילה

  4. הקטור הגיב:

    כמה נכון כתב גדעון ספירו.
    חותם על כל מלה ובמיוחד על המכתב לשופטים של טלי פחימה.
    בל נשכח שהשופטים הם פקידי ממשל המוציאים לפועל את דבר המחוקק.
    המחוקק, כדוגמת השר גדעון עזרא והשר שאול מופז, כבר חרצו את דינה של טלי בהתבטאויות שונות ומשונות בזמנו וקראו לה להשאר בכלא כי ‘שם מקומה’.
    חשוב לציין שאנו מצפים משופטנו לדרגת יושר ומוסר גבוהה פי כמה מהמחוקק, בגלל עיסוקם האינטנסיבי והממושך בעשיית צדק. במקרה של פחימה נראה שלא כך הוא הדבר וזה הדבר שמקומם ומעציב עוד יותר.

  5. איריס הגיב:

    למכלוף,
    לא הבנתי איך אתה גם מהלל את הגנרלים וגם מאמין שטלי פחימה היא חסידת אומות האולם. תגיד,מי דאג בדיוק שהיא תשב מאחורי סורג ובריח ותעונה? מאיפה באים גדודי השב"כ? העמי איילונים והדיכטרים הם כולם גנרלים כאלו, שלא שונים זה מזה מבחינת האחריות שלהם לנעשה בשמם של אזרחי ישראל.
    טלי פחימה מקבלת עונש וסובלת מהנקמה שלהם. אין לך אלא להלין על אלו שאותם אתה מהלל.

  6. ע.ג הגיב:

    בודאי שאתם אשמים.אתם "מנהלים" "מדיניות" אידאולוגית של אי הסכמה עם אף אחד חוץ מאשר עם אחד הצדדים של כל אחד ממכם בנפרד. במילים אחרות – השמאל נמנע בכוונת תחילה מלקחת חלק בשלטון כל שהוא ולכן נמנע בכוונת תחילה להשפיע על המדיניות. מי שלא עושה בכוונת תחילה אשם בדיוק כמו מי שעשה כי איפשרו לו. לכן גם 99.99% מאנשי השמאל לא מנהלים כלום גם במשור האזרחי וכך כאשר מחפשים מנהל מנוסה נשאר לקחת רק גנרל שנהל אלפי אנשים ויודע מה זה תקציב של מיליונים. אם במקום לפטפט תתחילו לעשות ואפילו רק במישור האזרחי כך שגם לכם יהיה נסיון ניהולי רק אז תצליחו גם להגיע לעמדות משפיעות בשלטון, אבל נדמה לי שזה בדיוק מה שאתם מפחדים ממנו. הרבה יותר נוח להיות קיביצר שנותן עצות בלי לשאת באחריות. ולדן תמיר – אם אתה חושב שחנוך הוא הפתרון כדאי שתסתכל שוב מה השכלתם של ראשי ארגוני הטרור ושל הפעילים המרכזים.

  7. יניב בן-חנן. הגיב:

    זה לא דבר רע. זה דווקא, דבר טוב. אני יושב שצירופה של רחל דולב, למפלגת "מרצ-יחד". רק יתרום ויוסיף למפלגה.

    מפלגת "מרצ-יחד". היא מפלגה ציונית ולא רק שמאלנית. לכן זה רק מוסיף לאיכות, לרצינות ולגיוון של המפלגה. אני שמח שהיא הצטרפה למפלגה. עכשיו לנו, ב"מרצ-יחד". גם גנרלית ולא רק גנרל. לדוגמא: ח"כ רן כהן. שהוא תא"ל במיל’.

    בברכה.
    יניב.
    ——-

  8. חדוה הגיב:

    לא מצליחה להבין מה רע כשלעצמו באנשי שכ"ב לשעבר? רוסיה מנוהלת כמעט כולה בידי אנשי ק.ג.ב. בכירים, ולא ראיתי כאן שמישהו מוצא זה פסול. (מה דעתם של ה"ה בורשטיין וחינין בנדון? אגב, שמעתי היום את הרצאתו של ה"ה חינין ב… "גלי צה"ל"… לא פחות ולא יותר! הייתכן???)

  9. איריס הגיב:

    למכלוף,
    לפי מה שאתה כותב, אתה מתקוממם נגד קיצוניות לא משנה מאיזה צד. אז ראשית: הקצוות הפוליטיים נקבעים על פי מרכז הקשת שבין הקצוות. בישראל המרכז כל כך דל ויש עליו קונצזוס רחב, שכל מה שלא נמצא בקונצנזוס, נהייה ישר "קצה". ובשבילך קצה אחד זהה לקצה השני, לא משנה אם הוא מימין או משמאל.
    את החויה הטובה יותר שהיתה לאבותי במרוקו, ביחס למה שחוו אלו שבאירופה, הייתי שמחה להעביר לישראל. הערצה לגנרלים היא לא חלק מזה. היא בדיוק ההיפך: הגנרלים הם אלו שקובעים ומבצעים את המדיניות נגד הערבים האחרים אחיך, ונגד טלי פחימה. אז אתה מעריץ אותם רק בגלל שספירו מבקר אותם? מה, ככה אתה מגבש את הדעות שלך? אתה בודק איפה הקצה והולך לאמצע, בלי קשר למה שיש בקצה? ומה עם הסולידריות עם האחרים כיהודי-ערבי לפי הגדרתך? איפה היא נגמרת? ולמה אם כך טלי פחימה חסידת אומות האולם כדבריך?

  10. מכלוף הגיב:

    אירס יקרה
    אינינו רואה שום סתירה,ההיפך כיהודי ערבי ביקורתי,אני חושב שאנחנו יכולים חוליה מקשרת ומחברת ,בין שכנינו הערבים שאירחו אותנו במדינתם מאות שנים,בשלום ,ותוך חופש דת מוחלט(מרוקו)
    לבין אחינו האשכנזים,שהקיצוניות המזרח אירופאית היא חלק מתרבותם.
    קיצוניותו של מר ספירו ,ואחרים באתר זה,וקיצוניותו של הרב בא גד ואפי איתם כמשל באה מאותו מקור………..רק הנרטיב שלהם שונה,ולכן הם משני צידי הקשת הפוליטית
    וכאן בדיוק אנחנו היהודים ערבים יכולים להיות החוליה המקשרת.

  11. גדעון ספירו הגיב:

    ליניב,
    למיטב ידיעתי, רן כהן אינו תא"ל. הוא הגיע לדרגת אל"מ – קולונל.
    הענין הזה של שילוב קצינים בכירים בשלטון המרכזי, במערכת המשפט וגם בכלכלה (למשל סחר נשק), גורם לנזקים כבדים לתשתית הדמוקרטית של המדינה. כאשר מדובר בסרבני הכיבוש, רן כהן סגר שורות עם חבריו הקצינים ממפלגות אחרות עד לימין הקיצוני. לפי כל הסימנים עד כה גם רחל דולב תעשה זאת. אם אתה רואה בכך דבר טוב, אז יש בינינו מחלוקת.
    כמובן שבכל כלל יש גם יוצאים מן הכלל, כזה היה למשל האלוף מתי פלד, שעשה תפנית מהותית מממערכת המושגים הצבאית למערכת אזרחית דמוקרטית, ולכן הוא תמך בסרבני הכיבוש, כמו גם במרדכי ואנונו.

    לחדוה,
    דומה שהסברתי מדוע זה רע לדמוקרטיה כאשר ראשי שב"כ וגנרלים תופשים עמדות בכירות בשלטון. מאחר והזכרת את רוסיה, אז פוטין, לשעבר קצין בכיר בק.ג.ב, הוא דוגמא מצוינת שמאשרת את דברי. תראי כיצד פוטין הולך ומצמצם זכויות דמוקרטיות.

  12. מכלוף הגיב:

    איריס,על איזה הערצה את מדברת?

  13. איריס הגיב:

    למכלוף,
    כתבת "מי יתן ויהיו לנו יותר עוזי דיין ועמי איילון" בין השאר. עמי איילון זה לא ההוא שהיה פעם ראש השב"כ? שהגיע לשם מחיל הים? המלח שלי, הוא המלאך שלי…
    והשב"כ זה לא הארגון שביצע את הנקמה בטלי פחימה? אנשיו לא התגייסו ומתגייסים גם עכשיו כדי לסכל את הפיגוע שהם אתמול גרמו לו?
    אם אתה רוצה באמת להיות חוליה מקשרת בין תושבי הארץ הערבים, בתור מזרחי, לבין האשכנזים, כמו שתיארת,אני לא משוכנעת שהערבים היו הולכים איתך עם מסר כזה.
    עמי איילונים ועוזי דיינים ורחל דולבים יש לנו מספיק. הם אלו שקובעים מה קורה בחייו של כל פלסטיני, ומה לא קורה. הם אלו שדואגים לרוץ ולבקש העלאה בתקציב הביטחון הקדוש ואומרים למזרחים "שקט, נלחמים". אתה עושה שפגאט מעורר השתאות, אבל בסוף תהיה נערת גומי שתוכל לקשר רק בינה לבין עצמה.

  14. מכלוף הגיב:

    איריס,נסכם כך, אני לא מעריץ אף אחד,ואני מסכים ,שהייתי רוצה לראות פחות גנרלים, ויותר אנשי שלום,ואנשי חברה.
    אבל אני מתנגד לעליהום שאת עושה, עבודתם של האיילונים והדיינים חיונית לקיומנו.
    ואגב אני מאמין גדול של המשפט התנכי "הבא להורגך השכם להורגו"
    בד בבד צריך להכיר באסון הנקאבה,ולפעול לחיים של שלום וכבוד בין שני העמים,לא מתוך פטרונות והיתנשאות אשכנזית ,כי אם מתוך פשרה ורצון כן ליישב את המחלוקת

  15. למכלוף הגיב:

    למכלוף

    נאמר שאתה צודק 100% וכל האתר הזה סתם אוסף של קיצונים.

    הכיצד זה דורון אלמוג חשוד באנגליה כפושע מלחמה?

    הכיצד זה דן חלוץ חשוד בכמה בירות אירופה כפושע מלחמה?

    הכיצד זה אריאל שרון היה חשוד בבלגיה כפושע מלחמה?

    הכיצד זה משה יעלון חשוד בבריטניה כפושע מלחמה וביטל הגעתו לשם?

    הכיצד זה נגד יעלון ואבי דיכטר הוגשו תביעות בארה"ב – תביעות המבוססות על כך שמה שביצעו הם פשעי מלחמה?

    כל אלה גנרלים שבעולם המערבי ועל פי החוק הבינ"ל עליו גם חתומה ישראל ביצעו (ומבצעים) פשעי מלחמה. את אלה אתה מוקיר? על אלה אתה מגן?

    מקומם בכלא לכל ימי חייהם.

  16. יניב בן-חנן. הגיב:

    גדעון ספירו, שלום. אני רוצה להגיד לך. שאתה ואני, באמת נמצאים. משני צידו של המתרס. אני תומך בעמדותיו של ח"כ רן כהן. באמירותיו ובפעולותי הפוליטיות. אני מוצא את ביטויה הממשי של השקפת-עולמי.

    בברכה.
    יניב.
    ——-

  17. ע.ג הגיב:

    כל הגנרלים שהוזכרו אצל המגיב למכלוף אינם חשודים בשום מקום כפושעי מלחמה. היו בכמה מדינות כמה טיפשים שניסו להדביק לגנרלים שנלחמים נגד טרור תוית שיקרית וכמובן נכשלו כשלון חרוץ. בבלגיה זה הוביל לשינוי החוק וכנראה כך יקרה גם באנגליה. בארה"ב הם נתבעו ע"י פרקליטי הטרוריסטים בתביעה אזרחית. זה כמו שבן לאדן יתבע את בוש על כך שהוא רודף אותו.

  18. גדעון ספירו הגיב:

    ליניב,
    עצתי לך שתהיה פחות גורף בתמיכתך ברן כהן. האם ידעת כי הנ"ל השתתף במלחמת לבנון הפושעת, תחילה כאיש מילואים (דרגת סגן אלוף) ולאחר מכן חתם על שנת שירות בצבא הקבע. הוא שפט איש "יש גבול" על סרובו להשתתף במלחמה. הוא היה אז נציג של"י בהסתדרות, והשתתפותו במלחמה הובילה לפילוג (דרך אגב, אם זכרוני אינו מטעה אותי, האלוף מתי פלד, כינה את רן כהן בגין השתתפותו במלחמת לבנון פושע מלחמה).
    באחת מחופשותיו התראיין רן כהן ל"מעריב" (23.7.1982) ובין השאר תמצא שם את הפנינים הבאות:"והרי לי היה זה ברור, שאני אהיה במקום שבו חוד החנית של צה’ל נלחם"; "יריתי אלפי פגזים על ביירות…מי שהוביל את המלחמה לביירות צריך להבין שמלחמה בתוך עיר מפילה קורבנות אזרחיים"; "נניח שאנחנו נכנסים למערב ביירות ונהרוג שם 2000 מחבלים, עדיין יישארו בידינו 6000 מחבלים חיים, ואנחנו נצטרך למצוא מקום לשכן אותם. זה המלכוד"; "אני נלחם בקור רוח כמעט שטני"; "התרגזתי מאד במלחמה הזו כאשר לא הביאו לחיילים שלי טלפונים או בתי שימוש"; "זו המלחמה הראשונה שלי והיחידה שבה לא שמעתי ולא ראיתי מקרה אחד של רצח אזרחים ושבויים" (ואת זה הוא אומר ביודעו כבר אז על אלפי אזרחים הרוגים ופצועים מהפצצות אויר וארטילריה של צבא הפלישה הישראלי על מרכזי אוכלוסיה אזרחית בלבנון).

  19. יניב בן-חנן. הגיב:

    גדעון ספירו, שלום. כשמאלני, חבר ופעיל, במפלגת "מרצ". קראתי קצת, דו"חות של "בצלם". קראתי גם, קצת. כתבות של גדעון לוי, במוסף "הארץ". ראיתי סרטים בערוץ 8′ בכבלים, וכן, גם כן… קראתי את הספר של דב ירמיה. על מלחמת לבנון.

    זוועות "הכיבוש הישראלי", בשיטחי- יהודה,שומרון ורצועת עזה. יחד עם התנהגות צה"ל, כלפי האוכלוסייה האזרחית בלבנון. ידועים לי, בראשי-פרקים.

    כאיש עם מצפון מוסרי ואנושי מפותח. דברים אלו, מאד כואבים לי. אבל, כאיש החפץ- חיים. במדינתו הלאומית. אני לא יכול… לתת למצפוני, ולרגשות-האשם, הבאים מתוכו. להכתיב לי את החיים. אני צריך לקבוע לי בבירור. מי יותר חשוב לי. ערבים או יהודים. שכנים בישוב ובשכונה. או שכנים בארץ ובמרחב המחיה האיזורי. שמירה על זכויות-אדם. של בני העם, הנלחם נגד מדינתי. או תמיכה, בצבא המדינה שלי, המגינה על אזרחיה.

    כאיש שמאל פוליטי. שהוא קודם כל, ציוני. אני מבין, שלחיות במדינת ישראל. לראות בה, את "הבית הלאומי" שלי. להרגיש קשור אליה, כיהודי. כיהודי החי, ב"מדינת הלאום" שלו. "זאת אומרת"… "ללכלך את הידיים"! להיות שותף, פסיבי. היודע, ובכל-זאת מעלים עין. לפשעים ולעוולות. של כיבוש עם זר. כיבוש עם שכן. השתלטות על אדמותיו. דיכויו והגבלת חייו. כדי שהעם שלי… יוכל לנהל חיים נורמליים, של בני-אדם.

    בברכה.
    יניב.
    ——-

  20. יורם בר-חיים הגיב:

    צודק יניב בן-חנן שלהיות ציוני פירושו לתת יד לכיבוש וגזל. בכל זאת שאלה אחת :
    יניב כותב :
    אני צריך לקבוע לי בבירור. מי יותר חשוב לי. ערבים או יהודים. שכנים בישוב ובשכונה. או שכנים בארץ ובמרחב המחיה האיזורי

    ואני שואל – איך אני אמור לעשות את האבחנה הזו כמי שחי בשכונה ערבית-ברובה הנמצאת בעיר פלסטינית שהפכה ל"מעורבת" על ידי המדינה היהודית ? האם אני אמור להרגיש קרוב לישראל היהודית יותר מאשר לשכונה הערבית שלי ? ליניבו יותר מאשר לשכן שלי ? ליהודי בברוקלין יותר מאשר לתושבי עירי ? האם ההפרדה המחשבתית שמציע יניב ניתנת ליישוםפ ללא הפרדה פיסית שמשמעותה טרנספר ?

  21. יורם גת הגיב:

    ליניב – תגובתך האחרונה מוציאה את המרצע מן השק. אינך "איש שמאל" כלל אלא לאומן – מי שרואה את האינטרסים של עצמו וקבוצתו הלאומית כקודמים לאלו של אחרים.

    אתה שייך לקבוצה שאפשר לכנות "לאומנים מעודנים," או "לאומנים דה-לוקס" – אלה שמעדיפים, אם אפשר, שלא להתעלל בזרים יתר על המידה, אבל אם אין ברירה אז אין ברירה. לשברון לבכם, בדרך כלל אין ברירה.

    אכן, רן כהן הוא נציגך הנאמן, ונציגם של רבים הדומים לך בין תומכי מר"צ.

  22. בתיה הגיב:

    או שיניב בן חנן הוא מתחזה חד"שניק שמבצע פארודיה על אנשי מרצ (ועושה את זה מצוין) או שלא קוראים לי בתיה…

  23. הצועד בנעליו הגיב:

    המסקנה היא שמי שלא רוצה להכניס עוד דגנרל, צריך להצביע חד"ש, ולגבי, כמתפכח מרצ זו עשויה להיות נקודה מכרעת אחרי שלרגע חשבתי להצביע לעבודה בראשות פרץ, שעדיין לא נפטרה מכנופיית סנה/וילנאי/דני "פינג פונג" יתום (ועוד הוסיפה עליהם את איילון) וכמו שהדברים נראים, אני מעריך שהיא עוד תפרוש שטיח אדום לברק בחזרה אל מקום ריאלי ברשימה.

    המהפכה צריכה להתחיל בשלילה מוחלטת של גנרלים בפוליטיקה.

  24. חיים הגיב:

    אני מהמר שבתיה תשאר בתיה.

  25. יניב בן-חנן. הגיב:

    שלום לכם ולכן. אני שמח, לקרוא את תגובותיכם/ן. אני שמח בעיקר, משום ש"סוף כל סוף". הצלחתי לבטא באופן מלא. את הקונפליקט שהפריע לי מאד. בתור איש שמאל.

    מה חשוב יותר?

    האינטרסים של "מדינת-הלאום" שלי,

    או, השמירה על ערכי המוסר האוניברסליים. של השמאל הרעיוני. באשר, היא נידרשת?

    זהו קונפליקט, לא קל. לא קל בכלל. משום שכאשר אני מתעסק בו. אני מתעסק בעצם, בשאלה: מי אני? מבחינה ערכית-רעיונית-מוסרית.

    היום, יש לי כבר תשובות לשאלה הזו. אני רואה את עצמי. כ- ישראלי-יהודי-ציוני-שמאלני. אני ציוני לפני שאני שמאלני. זאת אומרת: אני מתנגד להתנחלויות ולמתנחלים. אבל, השמירה על חייהם. חשובה לי יותר. מן השמירה על חיי, הפלסטינים, המועמדים ל"סיכול ממוקד". על ידי מערכת-הביטחון הישראלית.

    בברכה.
    יניב.
    ——-

  26. יניב בן-חנן. – הבהרה! הגיב:

    אני מתנגד בכל תוקף! להרג של בני-אדם. לא משנה מאיזה-גזע, דת ומין. אני מאמין בערכי- "זכויות-האדם" האוניברסליים. אני מאמין בשמירה עליהם. אבל אם אצטרך לבחור… אני אבחר בבני עמי, לפני עם אחר.

    בברכה.
    יניב.
    ——-

  27. יאירה הגיב:

    יניב בן חנן זה אותו היורים ובוכים ונפל הפור – השמאל הציוני שביצע תמיד את "החזון" של הימין הקיצוני ביעילות שהוא עצמו לא היה מסוגל לבצע, כולל הנכבה ומאותה עמדה צדקנית ומתחסדת של "עניי עירך"

  28. יניב בן-חנן. הגיב:

    תודה לך, מאירה. עכשיו, אני יודע. איך אני נראה. בעיניי- השמאל-הרדיקלי.

    בברכה.
    יניב.
    ——-

  29. יורם גת הגיב:

    לבתיה וחיים – מתברר שאסור לזלזל ביכולתו של "השמאל השפוי" להיות פרודיה על עצמו.

  30. שאלות לרדיקאלים הגיב:

    בהנתן מצב עימות בין שני צדדים מובחנים, שבו תביעות הצדדים מוציאות זו את זו באופן מוחלט. זאת אומרת – משחק סכום אפס,

    איך נקרא אדם ששייך לצד אחד אבל תומך ללא הסתייגויות בכל התביעות של הצד השני?

    בהנתן ששני הצדדים נוקטים בפעולות צבאיות להשגת תביעותיהם,

    בהנתן שבעימות צבאי בין שתי אוכלוסיות יריבות, נפגעים – משני הצדדים וע"י שני הצדדים – גם אנשים שאינם נוטלים חלק פעיל בלחימה,

    איך קוראים לאדם ש"מבין" את האמצעים שנוקט הצד השני, אבל "לא מבין" את האמצעים שנוקט הצד שלו?

    בהנתן שעמדות השוללות באופן גורף את האינטרסים של הצד "שלך" לטובת האינטרסים של הצד השני, אינן בעלות פוטנציאל למשיכת מצביעים,

    האם מי שהנו בעל עמדות כאלו מוותר למעשה על המשחק הדמוקרטי, ומשליך יהבו על כפיה שתתבצע ע"י גורמים חיצוניים?

    האם כפייה (בשונה מהליך בוררות/גישור מוסכם) שמתבצעת ע"י גורמים חיצוניים, איננה בגדר פעולה אימפריאליסטית למעשה וגם להלכה?

    איך מתיישבת התביעה להתערבות אימפריאליסטית עם אנטי אימפריאליזם מוצהר?

  31. שאלות לשואל הגיב:

    בהינתן עימות בין מדינת אפרטהייד שמבוססת על התנחלות, נישול ו8הטיהור אתני לבין עם כבוש, איך נקרא זה שתומך במדינה ההמתנחלת, יהיה מוצאו אשר יהיה ?

    בהינתן שעמדות דמוקרטיות של תמיכה בזכויות העם המדוכא והנתגדות לסדר הגזעני אינן מושכות מצביעים, מה זה אומר על "הדמוקרטיה" ? על האלקטורט ? על המערכת המדינתית ?

    איך מתיישב אי-שיתוף רוב תושבי הארץ בקבלת ההחלטות על תעתיד הארץ עם המילה "דמוקרטיה" ?

  32. שואל למגיב הגיב:

    עונה לשאלה בשאלה? לכל הפחות הוכחת שאתה יהודי.

    בוא נעשה עסקה הוגנת, אתה תענה קודם, ואני אענה אחריך, היות והשאלות שלי קדמו…

    ואוסיף שאלה – בהנתן שדעתו של המגיב על מדינתו, על מהות הדמוקרטיה, וכיו"ב, היא מה שהיא, מדוע איננו מצטרף בגופו לפרטיזנים הגיבורים במאבקם לשחרור מהכובש האכזר והגזען(או להצטרפות אליו. מטרתו הסופית של המגיב הנכבד איננה נהירה עד הסוף)?

    מה ולמי מועילות שיחות הסלון שמתנהלות פה, אם מראש יש וויתור על תקשורת עם כלל הציבור?

    אלא אם כן "הגדה השמאלית" היא "בטיפול" של השמאל הרדיקאלי, ומטרתה היא חיטוט עצמי והדדי בטבור יושבי הסלון…

  33. מרים ג’ונס הגיב:

    על פי תוצאות הבחירות בועידת מרצ ביום א’ האחרון נראה כי התבונה ניצחה והגנרלית-צנזורית נדחקה למקום לא-ריאלי ברשימה.

הגיבו לחיים

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים