הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-31 בינואר, 2006 20 תגובות

הקריאה של גדי אלגזי ואחרים לחד"ש ולבל"ד לאחד כוחות לקראת הבחירות תוך "גילוי אחריות מקסימלית" מתבססת על ההערכה ש"בנתונים החדשים של חוק הבחירות" [העלאת אחוז החסימה וביטול הסכמי עודפים] "הפיצול עלול להוריד לטמיון רבבות קולות ולחזק את הימין בישראל". אני שם לב שבין יוזמי הפנייה ותומכיה נמצאים גם אלה שלפני שלוש שנים תמכו בברית של חד"ש עם אחמד טיבי תוך נימוק שבוטא במועצת חד"ש על ידי מוחמד ברכה ועודה בשאראת כך: "בבחירות האחרונות השיגה חד"ש 3.5 מנדטים. טיבי יביא עכשיו את המנדט שלו, ונקבל בנוסף את ‘הערך המוסף’ מעצם חיזוק האחדות הערבית".

נתייחס תחילה באחריות מקסימלית ל"ערך המוסף" של האחדות הערבית. בבחירות לכנסת ה-16 (2003) קיבלה סיעת חד"ש-תע"ל 93,819 קולות לעומת 87,022 קולות שקיבלה סיעת חד"ש לבדה בבחירות הקודמות ב-1999. בהנחה שטיבי הביא לשותפות שלו עם בל"ד בבחירות ב-1999 כ-20,000 – 24,000 קולות (כמנדט אחד) מתברר שכתוצאה מהאיחוד אבדו כ-15,000 קולות. כמה אלפים מאלה היו ברחוב היהודי (הבאתי מספרים בניתוח תוצאות הבחירות ברחוב היהודי לפני כשלוש שנים "בחירות 2003 – הידרדרות השמאל הישראלי") שבו ירדה התמיכה בחד"ש בשליש. אבל גם ברחוב הערבי היתה ירידה משמעותית בתמיכה ברשימה המאוחדת.


למה אפשר לצפות אם ילכו שתי הרשימות ביחד (לפי שיטת הריצ’רץ’: 1-3-5 ו-2-4-6)? ברור שהרשימה תיראה ברחוב היהודי כ"רשימה ערבית", מקושטת בנציג יהודי אי-שם במקום החמישי או השישי. יש לצפות שהתמיכה בחד"ש ברחוב היהודי תמשיך לרדת. וברחוב הערבי? לפי ניסיון העבר יש להניח שרבים מתומכי בל"ד לא יצביעו בעד רשימה שבראשו איש חד"ש, ורבים ממצביעי חד"ש יימנעו מתמיכה ברשימה כזאת. האם אבדן הקולות הוודאי הזה שקול כנגד האובדן של קולות מהעדר הסכם עודפים (שנגזר לפי שינוי החוק) בין רשימות נפרדות? אינני יודע (האפשרות שאחת מרשימות אלו לא תעבור את אחוז החסימה נראית קלושה). אך השאלה איננה אריתמטית אלא פוליטית.


אני מביא את דבריו של עיסאם מח’ול לפני הבחירות הקודמות (כפי שצוטט במאמרי ב-16/02/2003): "ענייננו אינו להגביל את מאבקנו למגרש הערבי, להתמודדות עם עזמי בשארה על נתח גדול יותר של הקול הערבי. המגרש שלנו הוא החברה הישראלית בכללותה. אם לא נוכל להשפיע על האוכלוסייה היהודית ולזכות בתמיכה של חלקים ניכרים ממנה, אין לנו עתיד פוליטי כאן, אין לנו סיכוי להשפיע על ההתפתחויות הפוליטיות בארץ הזאת. הערבים זקוקים לחברים היהודים לא פחות משהם זקוקים לנו". בארץ זאת ש"אין בה פרטנרים" לדו-שיח יהודי-ערבי, מהווה האחדות היהודית-ערבית בשורות מק"י וחד"ש תקווה שאפשר גם אחרת. ואחדות זאת צריכה גם להיראות ברשימה יהודית-ערבית לבחירות לככנסת. מתוך "גילוי אחריות מקסימלית" אני קורא להליכה של חד"ש לבחירות לכנסת ברשימה היהודית-ערבית המקורית שנבחרה במועצת חד"ש האחרונה.

תגובות
נושאים: מאמרים

20 תגובות

  1. אור הגיב:

    כל מלה בסלע.

  2. יוסי ב. הגיב:

    על מה לעזאזל אתה מדבר כשאתה אומר שמספר התומכים היהודים ירד בשליש? במקום 6000 מצביעים הצביעו 4000? אל תשלה את עצמך שמדובר פה במשהו שבאמת משפיע על סיכויה של מפלגה להיכנס לכנסת.

  3. צביקה הגיב:

    בבחירות הקודמות בלעתי את הצפרדע הנקראת תע"ל והצבעתי חד"ש בלב כבד.
    הפעם חד"ש צריכה להחליט אם היא הולכת להיות רשימה ערבית או לחזור ולהיות רשימה ערבית-יהודית שלא מוותרת על הקול היהודי.יכול להיות שהמצביעים היהודים של חד"ש אינם מהווים אפילו מנדט,מפלגה כמו חד"ש לא יכולה להסתמך רק על הרייטינג.

  4. מק"יסט הגיב:

    צודק מאה אחוז. אנחנו השוליים הצרים של השמאל הציוני, ואין לנו ברירה אלא להדהד (מהד, כמובן) את עמדותיו המפוקפקות.

  5. ראובן קמינר הגיב:

    ההערכה הכללית היא שאחוז החסימה של 2% שווה ל-80 אלף קולות.
    לחד"ש היו +93,000 קולות ולבל"ד היו +71,000 קולות. ביחד יש מעל ל-4% של המצביעים, כלומר לפחות 5-6 מנדטים. כל השאר הוא ספקולציה ואפשר להעלות כל מיני טענות ולכל טענה יש טענה נגדית.

    הרי ברור שהרבה מאד תלוי במערכת ההסברה והקריאה שלנו לציבור היהודי והערבי שתכלית האחדות להפר מזימה אנטי דמוקרטית של השלטונות. אפשר להגיע להישגים רציניים. בכל מקרה אין סכנה לייצוג מק"י וחבר יהודי בכנסת. רשימה נפרדת של חד"ש בלבד בטוחה יותר?? ברצינות? ואם חד"ש ‘איכשהו’
    תצליח להיכנס לכנסת, אזי נערוך חגיגה ש"עזרנו" להוציא את בל"ד מהכנסת
    (בעזרת חוק דרקוני אנטי דמוקרטי). כך נוהגים אלה המבקשים לראות את עצמם אחראים לכלל הצביור הדמוקרטי?

    אגב אורחא – אין מובאה מעודכנת יותר של דברי המזכ"ל עיסאם מחול?

  6. אור הגיב:

    קמינר,

    בבחירות הקרובות הפן הכלכלי-חברתי ישחק תפקיד משמעותי. 1.6 מיליון עניים, ועוד מיליונים שנמצאים רק מעט מעל קו העוני, הם כח בוחר עצום.

    לחד"ש יש מצע מאוד אטרקטיבי מהבחינה הזאת. אנחנו היחידים שמעיזים לדבר על מיסוי ההון, על ביטול הקבלנות ועל איחוד עובדים יהודים וערבים נגד הקפיטליזם החזירי. יש לנו גם רשימה לא מבוטלת של חוקים חברתיים שהצלחנו להעביר. אם נדגיש את זה בקמפיין שלנו, נוכל להשיג הרבה קולות במגזר הערבי (מבזק חדשות: רובו נמצא מתחת לקו העוני), וגם להפוך לקול חשוב במגזר היהודי.

    בשארה וטיבי הם ליברלים. איך נוכל לצאת נגד הפער החברתי כשהם ברשימה משותפת איתנו?

    הרבה מדובר על סיעה יהודית-ערבית. זה חשוב מאוד, כי חשוב שהצדק לא רק יעשה אלא גם יראה: לא רק שנהיה תנועה משותפת, אלא שגם תהיה לנו סיעה משני הלאומים. אבל הוא נופל בחשיבותו מהעניין הכלכלי: חשוב קודם כל שהרשימה שלנו תהיה מורכבת מסוציאליסטים, שזה בסיס תפיסתם. אחרת, חצי מהמצביעים שלנו יברחו לפרץ והחצי השני לרע"מ.

  7. קורא את העתיד הגיב:

    מי שחושב שחד"ש ובל"ד יקבלו את מס’ הקולות שקיבלו בבחירות האחרונות לא קורא את המפה ומשלה את עצמו ואת קוראיו.

    למעלה ממחצית הקולות הערביים ילכו למפלגות ציוניות.

    התוצאה תהייה מכה מהממת למחנה הערבי הלאומני.

    המפלגות הערביות נמאסו על חלק גדול מהציבור הערבי הרוצה להשתלב במדינת ישראל הציונית ולשפר את איכות חייו.

    לציבור הזה נמאס מהפלסטיניזציה. כשהוא רואה מה קורה ברש"פ הוא מתחיל להריך את מה שיש לו במדינת ישראל.

    על היחס החיובי של חלקים גדולים בציבור הערבי לישראל בניגוד להנהגות הלאומניות-שמאלניות-איסלאמיות שלו – ר’ מאמר:

  8. חיים הגיב:

    מר קמינר חוזר ושב שוב ושוב באופן עקבי שאחוז החסימה הוא "חוק דרקוני אנטי דמוקרטי"
    למה?
    אחוז החסימה בגרמניה הוא 5%
    אחוז החסימה בשוודיה(מאור הגולה)הוא 4%

    אחוז החסימה בישראל הוא מהנמוכים בעולם, אז מדוע מתלונו מר קמינר כלכך הרבה בנושא הזה? ולא סתם מתלונן אלא שופך אש וגופרית על חוק סביר לחלוטין, ראציונאלי לחלוטין ומקובל בעולם הנאור.
    העניין המוזר הזה מאיר את כל כתיבתו של קמינר באופן לא מחמיא במיוחד.

    אולי מוטב לשאל איך אחרי כל ההתחנפות וההתבטלות מול הלאומיות הערבית המתפרצת מפלגה כמו חד"ש מצליחה להשיג רק 90 אלף קולות מתוך מאגר של מיליון קולות?

    המסקנה שלי מכל הדיון הנ"ל היא שכולם צודקים,
    צודק נמרוד אמזלק שטוען שצריך מפלגת שמאל אמיתית "ישראלית" בישראל(חד"ש בהרכב הנוכחי איננה מפלגת שמאל ובטח לא מפלגה יהודית-ערבית או "ישראלית").
    צודק מר קמינר שאומר שמסיבות של יעילות אלקטורלית צריך לאחד את המפלגות הערביות לכלל מפלגה לאומית אחת.

    על מה הויכוח בעצם?

  9. שי אילן הגיב:

    מר קמינר מתנסח שוב ושוב בנחרצות שלא מותירה (לו עצמו) ספקות. "אין סכנה ליצוג מק"י וחבר יהודי"??? האם אתה בטוח? ואם אמנם אתה בטוח, על מה אתה מבסס את הביטחון הזה, על משאלת לב? על "אריתמטיקה פשוטה", שהמאמר הנוכחי ומאמרו של אלטמן מ-2003 מציג אם לא ככלי ריק, לפחות כספקולציה? ואם, כפי שעולה מדברים אחרים שאמרת, הייצוג היהודי (וזה של מק"י) ברשימה אינו מהותי והכרחי כדי שהרשימה תייצג את השמאל, למה אתה טורח גם "להבטיח" אותו? ועוד מקנח ב"אגב אורחא" קנטרני, ש"מבכה" היעדר מובאה מעודכנת של דברי החבר עיסאם. מה התכלית של זה? אני יכול להבין זאת רק כביטוי קטנוני, אז אל תטיף מוסר! מישהו סותר בהיגיון את ה"אריתמטיקה" שלך אז זה בלתי נסבל???
    ולגוף העניין, המערכה של מק"י אינה נגד חוק דרקוני כזה או אחר, היא נגד שלטון דרקוני בתוך מבנה דרקוני. איש לא יחגוג "הוצאה" של בל"ד ובמידת האחריות של חד"ש להכניס את בל"ד דנו כאן מספיק.

  10. גיא האדום הגיב:

    מספר הערות:
    1. לגבי המאמר- אני מסכים לכל מילה.
    2. לגבי "קורא את העתיד"- כל מערכת בחירות מצביע אחוז ניכר מהאוכלוסיה הערבית לרשימות ציוניות והדבר לא ישתנה משמעותית גם בבחירות אלו.
    3. לגבי המנטרה של קמינר- נשאלת שאלה, מה עדיף לשמאל הישראלי ולאוכלוסיה הערבית. האם עדיפים עוד שני ח"כים ערבים בבלוק ערבי המגביר את הבדלנות והפירוד בין שני העמים או מפלגה אחת חזקה יהודית-ערבית הפונה לאנשי שמאל בקרב הציבור היהודי, אשר רק ממנו יכול להתחיל השינוי.

  11. ספידי הגיב:

    העניין הזה פשוט חוזר על עצמו כבר כמה מאמרים ברצף. כל ברית שעליה מוחלט בלי קשר אם זה מק"י אם מישהו או חד"ש אם מישהו, צריך לבחון אותה מנקודת מבט שמאלית ומעמדית. טיבי כבר החליט שהוא ירוץ עם רע"מ, ואני אומר שגם ברית עם מפלגת הימין בל"ד פשוט איננה הגיונית ולא מסתדרת עם הערכים שלנו. לכן אני אומר שברית עם רומן ברונפמן והבחירה הדמוקרטית היא אם כבר יכולה להיות הרבה יותר הגיונית ושומרת על ערכיה השמאליים של חד"ש.

  12. קלמן אלטמן הגיב:

    ליוסי ב: אתה שואל על מה לעזאזל אני מדבר. אסביר לך על מה לעזאזל אני מדבר. בשנות החמשים יוסף אלמוגי נשאל מדוע אינו תומך במאבק המקצועי של האקדמאים. ענה: "מי (לעזאזל) צריך את האקדמאים? יש למפא"י יותר קולות במעברה אחת מאשר אצל כל האקדמאים בארץ". השאר הוא הסטוריה. מפא"י איבדה גם את האקדמאים וגם את המעברות. והרי הפלא – גם אצלנו עיקר אבדן הקולות לרשימת חד"ש-תע"ל היה ברחוב הערבי. כנראה שגם הבוחרים שם אינם סוחרי סוסים, ומעדיפים סיעה יהודית-ערבית בכנסת.
    לראובן קמינר: אתה שואל: "ואם חד"ש ‘איכשהו’ תצליח להיכנס לכנסת, אזי נערוך חגיגה ש"עזרנו" להוציא את בל"ד מהכנסת (בעזרת חוק דרקוני אנטי דמוקרטי)?" תאמין לי ראובן שאני האחרון שיחגוג אם בל"ד לא תעבור את אחוז החסימה. בל"ד היא חלק של מערך השלום והדמוקרטיה בכנסת הנלחמת נגד אפליית המיעוט הלאומי הערבי בארץ. אבל אם הבחירה היא בין הצלת בל"ד בכנסת (בהנחה שקיומה שם בסכנה) לבין הצלת חד"ש כסיעה יהודית-ערבית – ובכך גם להציל את קיומה של חד"ש כמסגרת היהודית-ערבית העיקרית בארץ – אינני מהסס לבחור באופציה השניה.
    ואגב אורחא – אתה שואל "אין מובאה מעודכנת יותר של דברי המזכ"ל עיסאם מח’ול?" אנא, ראובן, קרא בעיון את הציטטה של עיסאם מח’ול. הוא מאד רלבנטי לויכוח הנוכחי. והאם מישהו שאל אותך פעם לגבי ציטוט זה או אחר של קארל מארקס שהנך מביא במאמרים שלך "האם אין לך מובאה מעודכנת יותר?" (ואני מודע לכך שמח’ול אינו מארקס ואני לא ראובן קמינר.)

  13. נמרוד אמזלק הגיב:

    כמובן שאני מסכים עם ההתנגדות של חברי מק"י, המבוטאת כאן ע"י חבר הועד המרכזי של המפלגה קלמן אלטמן, לשותפות עם בל"ד.

    אולם אסור לטשטש את עיקר הבעיה. שאלת הבריתות היא שאלה טקטית המתעוררת לפני כל מערכת בחירות. אולם מה לגבי השאלה האסטרטגית? מה לגבי התנתקות חד"ש ומק"י מן הציבור היהודי? ומה לגבי השאלה האידאולוגית? האם רוב חברי מק"י ראויים להיקרא סוציאליסטים? מאילו טעמים? במה באה לידי ביטוי השקפתם הסוציאליסטית בסניפי המפלגה במגזר הערבי למשל?

    מק"י איננה כורעת על ברכיה בפני חבורת ברכה סתם כך כי זה גורל שנפל מן השמיים. חד"ש איננה רצה לבריתות פאן-ערביות סתם כי ככה יצא. לא. כל זה קורה משום שמק"י וקליפתה בחזית התפרקו כבר מזמן מכל יומרה לייצג אידאולוגיה סוציאליסטית. הם אינם מדברים על סוציאליזם, אינם כותבים על סוציאליזם, אינם עוסקים בניתוחים היסטוריים ואינם מעדכנים את השקפתם האקטואלית.

    אל יתפלא מי שהשאיר את חלונות ביתו פתוחים בעין הסערה, על כי קפא.

    לא. חד"ש אינה אופציה, ומק"י אינה בין החיים.

  14. נמרוד אמזלק הגיב:

    כמובן שאני מסכים עם ההתנגדות של חברי מק"י, המבוטאת כאן ע"י חבר הועד המרכזי של המפלגה קלמן אלטמן, לשותפות עם בל"ד.

    אולם אסור לטשטש את עיקר הבעיה. שאלת הבריתות היא שאלה טקטית המתעוררת לפני כל מערכת בחירות. אולם מה לגבי השאלה האסטרטגית? מה לגבי התנתקות חד"ש ומק"י מן הציבור היהודי? ומה לגבי השאלה האידאולוגית? האם רוב חברי מק"י ראויים להיקרא סוציאליסטים? מאילו טעמים? במה באה לידי ביטוי השקפתם הסוציאליסטית בסניפי המפלגה במגזר הערבי למשל?

    מק"י איננה כורעת על ברכיה בפני חבורת ברכה סתם כך כי זה גורל שנפל מן השמיים. חד"ש איננה רצה לבריתות פאן-ערביות סתם כי ככה יצא. לא. כל זה קורה משום שמק"י וקליפתה בחזית התפרקו כבר מזמן מכל יומרה לייצג אידאולוגיה סוציאליסטית. הם אינם מדברים על סוציאליזם, אינם כותבים על סוציאליזם, אינם עוסקים בניתוחים היסטוריים ואינם מעדכנים את השקפתם האקטואלית.

    אל יתפלא מי שהשאיר את חלונות ביתו פתוחים בעין הסערה, על כי קפא.

    לא. חד"ש אינה אופציה, ומק"י אינה בין החיים.

  15. קורא את העתיד הגיב:

    לגיא האדום:

    בבחירות האחרונות הצביעו כ-30% במגזר הערבי בעד מפלגות לא-לאומניות.

    הפעם מדברים הסקרים על כ-50%, ובמגמת עלייה.

  16. חשוב לדעת הגיב:

    בסופו של דבר לא בוטלו הסכמי העודפים.
    החוק של גפני לא עבר קריאה שניה ושלישית.
    לכן – בל"ד וחד"ש יכולות לרוץ בנפרד, לעשות הסכם עודפים ביניהן ולמנוע בכך כל אבדן קולות.

  17. עופר יהלום הגיב:

    אמנם אני לא תומך בחד"ש, אבל אגיד דבר אחד לזכותה בהקשר של הויכוח שמתנהל כאן:
    בניגוד למרצ, חד"ש לא שריינה מקומות לנשים ברשימה. ואני אומר את זה לא רק בגלל שאני נגד שריונים באופן כללי, אלא גם מכיוון ששריון כזה ידחוק את בני אותה קבוצה אתנית שמהווה מיעוט בקרב חברי המפלגה (יהודים במקרה של חד"ש, ערבים במקרה של מרצ).

  18. שאלה לקורא את העתיד הגיב:

    1. מה הכוונה ב"מפלגות לא לאומניות"?
    2. מאיפה אתה לוקח את הנתונים שלך?

  19. חבר! הגיב:

    קבל חיזוק. חיובי בזנט

  20. אחמד פילגר / אני לא בטוח הגיב:

    החבר קלמן אלטמן כתב מאמר נכון וחשוב. אבל אני לא בטוח שהוא מייצג את עמדות מפלגתו – מק"י.

הגיבו לשאלה לקורא את העתיד

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים