הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-10 בפברואר, 2006 15 תגובות

אבנר שמעוני מתפרנס כבר שנים רבות מתעשיית הכיבוש הישראלית. עד לפינוי / גירוש / עקירת המתנחלים הפולשים מרצועת עזה (אין לי בעיה עם אף אחת מההגדרות הנ"ל שהרי צריך היה לגרש ולעקור אותם מהאדמות אליהן פלשו ואותן שדדו מהפלסטינים) שימש שמעוני כיו"ר המועצה האזורית של הגוף שהיה ידוע בציבור כגוש קטיף. לא צריך לדאוג לשמעוני. כמו עסקני כיבוש אחרים הוא מצא מיד עבודה חדשה ("בעזרת השם" כמאמר חובשי הכיפות) בתחום תעשיית הכיבוש כאשר מונה למשרת מנכ"ל הגוף המוכר בשם מועצת יש"ע. עם כל מלמולי "ברוך השם", ברור גם ל"גדולי הדור" כפי שנהוג לכנות רבנים נערצים, שהיושב במרומים לא מממן את הפרזיטים האלה. אנחנו האזרחים מימנו את שמעוני ועסקנים אחרים בעזה, וממשיכים לממן את שמעוני וחבריו בגדה כשהם מכניסים לכיסם מדי חודש משכורות נאות, המסתכמות בסכומים נאים המהווים חלום רטוב של מובטלים או מקבלי שכר מינימום.

אותו שמעוני אמר למחרת פינוי בריוני עמונה כי מ"מ ראש הממשלה אהוד אולמרט "הכריז מלחמה על ההתנחלויות ומיצב עצמו בשמאל הקיצוני".


ההצהרה הנ"ל עוררה בי שמחה רבה. שהרי אם זה נכון, לא נותר לי אלא לחבק את אולמרט בחום ולומר לו, "אחינו אתה" ואפילו לסלוח לו על שלקח לו כה הרבה זמן להגיע למסקנה הנכונה.


אלא ששמחתי היתה מעט מוקדמת. לאחר שהאזנתי לראיון שהעניק אולמרט לעיתונאי ניסים משעל מהערוץ השני, ראיון ראשון מאז שהחליף את ראש הממשלה שרון, התברר לי ששמעוני היה ונותר הוזה הזוי. אולמרט לצערי טרם הכריז מלחמה על ההתנחלויות, ולא זו בלבד שאינו נמצא בשמאל הקיצוני, אלא הוא עדיין שקוע עמוק בביצת הכיבוש.


הנה חזונו של אולמרט: הוא "ייפרד" מהפלסטינים ויקבע חד צדדית את "גבולות הקבע" של מדינת ישראל. הוא ישאיר בתחומי המדינה את "גושי ההתנחלויות" כולל מעלה אדומים ובקעת הירדן.


במלים אחרות, אולמרט מתכוון לממש את תוכנית שרון למדינת בנטוסטן פלסטינית. הבעיה היחידה עם תוכנית זו, שהיא אינה מקובלת על העם הפלסטיני, ללא הבדל הנהגה ומפלגה.


אם אולמרט מתכוון לכך ברצינות, אזיי הוא לא פחות הזוי משמעוני. זהו מתכון להמשך מעגל הדמים.


אלא אם כן, אולמרט לא מתכוון למה שהוא אומר, מתחנף בטרם בחירות לאיזה קו אמצע קוסנסואלי, מחביא באמתחתו את הקוסם השמאלי שיצוץ לאחר הבחירות ויביא את השלום.


האם מותר ללעוג למוחמד?


הסערה שקמה בעולם הערבי והמוסלמי בעקבות 12 הקריקטורות על הנביא מוחמד שפורסמו בעיתון הדני "יולנדס פוסטן" והועתקו עתה גם לעיתונים בגרמניה, צרפת, איטליה ונורבגיה, מחייבת אותי, כמי שעוסק בכתיבה ומגן בקנאות על חופש הביטוי, לנקוט עמדה. האם מותר היה לפרסם את הקריקטורות, על אף הפגיעה ברגשותיהם הדתיים של המוסלמים, והאם ראוי היה לפרסמם? שתי שאלות שונות.


כאשר העיתון הדני פירסם את ההזמנה לקריקטורות על הנביא מוחמד, ידעו עורכיו, והדבר גם פורסם בעיתון, כי על פי הדת המוסלמית אסור לצייר את דמותו של הנביא.


העיתון מבטא דעת קהל ימנית המבקשת לחסום את ההגירה המוסלמית לדנמרק ואירופה. זו גם עמדת הממשל הימני בדנמרק שנבחר בין השאר על בסיס זה.


הממשל הדני והעיתון "יולנד פוסטן" מבטאים הלך רוח אירופי אנטי מוסלמי, הרואה בקהילה המוסלמית סכנה "לאורח החיים האירופי". לא זו בלבד שיש לעצור את ההגירה המוסלמית, אם אפשר יש לגרש את אלה שטרם התאזרחו.


הקהילה המוסלמית באירופה, בהכללה (שכמובן אינה תופסת לגבי כל פרט ופרט), סובלת מאפליה, מיחס שלילי, מגישה תיוגית שגובלת בגזענות.


פעולות הרצח של אל קאעידה, התאים הפונדמנטליסטים שהתגלו בארצות אירופה ותוכנית 7 השלבים שהארגון פירסם להשתלטות האיסלאם על כל העולם עד 2020, תוכנית שכוללת את חיסול כל הכופרים ומגדירה את הדמוקרטיה "כדת כפירה חדשה" – כל אלה כמובן שמזינים את הגישה הגזענית כלפי המוסלמים.


העיתון יזם בכוונת מכוון פרובוקציה שתבדוק את "גבולות הסובלנות המוסלמית". הקריקטורות הראו את הנביא מוחמד בפנים מאוד לא מחמיאות (תרתי משמע), כמו אותה קריקטורה המראה את הנביא עם תרבוש שמכיל פתיל המפוצץ מטען חבלה. הקריקטורות לא הבחינו בין איסלאם מתון וקיצוני, שהרי הנביא מוחמד הוא לא רק נביאם של אל קאעידה אלא גם של מיליוני המוסלמים שמתנגדים לדרכו של הפונדמנטליזם האיסלאמי.


הקריקטורות היו ביטוי לאיסלאמופוביה, והם פגעו ללא צורך ברגשותיהם של מאות מיליוני מוסלמים שדבר אין להם עם אל קאעידה, או עם ארגונים המסונפים אליו.


מכאן יובן כי כמי שתומך בזכויות אדם, סובלנות בין דתית ושוויון אני חייב להסתייג מהמגמה שהיתה טבועה בפרסום הקריקטורות. הפרסום לא היה ראוי. בנוסף לכך אני סבור כי הקריקטורות ככאלה לא היו מוצלחות.


אבל, ויש כאן אבל גדול, כמי שתומך בחופש ביטוי, גם לדעות המקוממות אותי, אני מתייצב לצד אלה הסבורים שמותר היה לפרסם את הקריקטורות, וכמובן שאני מסתייג מהאיומים שהשמיעו קנאים דתיים על חייהם של עורך העיתון וציירי הקריקטורות.


מבחינה מסוימת העיתון השיג את מבוקשו מעבר למה שהתכוון. ההפגנות הסוערות והאלימות בעולם הערבי שכללו שריפת שגרירויות דנמרק ונורבגיה בביירות ובדמשק, מוכיחות עד כמה הדת נטועה עמוק בהמונים, ועד כמה קל לארגן המונים במדינות עניות לפעילות אלימה בשם הדת. הדת כאופיום להמונים, כפי שלימד אותנו מרקס המנוח.


אז נכון שבדרך כלל קריקטורות הם מדיום שאין לו אלוהים, אבל רצוי שהעוסקים בהם יהיו בעלי שכל, חוכמה ותבונה. מי שניחן באלה לא היה מפרסם את הקריקטורות על מוחמד.


הפינוי בעמונה


מהי העמדה הראויה לדעתי של איש שמאל אל מול האלימות שהפעילה המשטרה בפינוי מאות בריוני הכיפות הסרוגות והחצאיות הארוכות בהיאחזות עמונה?


העיתונאי דן מרגלית ניצל את ההזדמנות וקרא לצבא ולמשטרה להפעיל אותה אלימות על המפגינים נגד חומת האפרטהייד בבילעין. אלה ואלה לדידו מפרי חוק שיש להפעיל עליהם את היד החזקה והאלימה.


יש הבדל תהומי בין המפגינים שוחרי השלום נגד חומת האפרטהייד בבילעין לבין הנוער הפאשיסטי שוחר המלחמות שהתבצר בעמונה.


בריוני עמונה תכננו אלימות. הם הכינו אלפי אבנים, בלוקים ואפילו סלעים ועוד אמצעים כדי לפגוע בשוטרים המפנים. מדובר במעין פלוגות סער המוכרות גם בכינוי "נוער הגבעות", שהוסתו על ידי רבנים וחברי כנסת מהאיחוד הלאומי להגן על שוד קרקעות של פלסטינים.


בריוני עמונה הפעילו את האלימות כמתוכנן על ידם. הם זרקו מטר אבנים וברזלים על שוטרים ופצעו אותם וביצעו לינץ’ בשוטר שנפל מסוסו.


במלים אחרות, הפעם, בשונה ממרבית הפעמים, המשטרה הפעילה את כוחה בצדק על מטרה ראויה.


המפגינים בבילעין, זו אופרה אחרת לגמרי. מדובר במפגינים לא אלימים, שוחרי זכויות אדם, שבאים להפגין בעד מטרה ראויה – שמירה על נכסיהם של הפלסטינים והתנגדות לחומת האפרטהייד שגוזלת מהכפריים את אדמתם, מטעיהם ופרנסתם. הם מפגינים נגד הפרת החוק שמבצעת מדינת ישראל שהרי בניית החומה נעשית בניגוד לחוק הבינלאומי ובניגוד לפסיקת בית הדין הבינלאומי.


באחת – האלימות המשטרתית נגד בריוני עמונה האלימים והמסוכנים היתה מחויבת המציאות; ואילו באשר למפגיני בילעין, יהודים וערבים, שבאים מצויידים בכרזות בלבד, אין כל הצדקה להפעלת אלימות משטרתית או צבאית נגדם.


בריוני עמונה משולים למי שמתעקשים לבצע אונס, בעוד מפגיני בילעין עושים ככל יכולתם למנוע את האונס. ואין דין השניים זהה.


חד"ש בל"ד


מתנהל עתה ויכוח מאוד ער באזור התמיכה של מפלגות חד"ש ובל"ד בסוגייה אם ללכת בחזית משותפת אם לאו. הדעת נותנת כי אם יש חשש כי מי מהשתיים, או שתיהן, לא יעברו את אחוז החסימה, ראוי לשלב כוחות.


כמי ששייך לקול השמאלי הנייד שמשייט במרחב שבין מרצ לחד"ש, אני מאוד מוטרד מכך שבמפלגות חד"ש ובל"ד אין אשה במקום ריאלי, ואני מתכוון לאשה ערביה. את זאת אני כותב ביודעי שבשתי המפלגות יש נשים משכמן ומעלה, שבוודאי לא נופלות, ולדעתי אף עולות, על הגברים שמוקמו במקומות הראשונים. זהו שיקול מאוד דומיננטי אצלי בהחלטה עבור מי אצביע.


הספד לעשירים


לפני מספר ימים הלכה לעולמה אשה בשם אנדריאה ברונפמן. היא נדרסה למוות בניו יורק. מה מייחד את האשה הזו? קודם כל שהיא היתה עשירה מאוד, נשואה לצ’ארלס ברונפמן, אחד משני היורשים של חברת הוויסקי סיגראם שהקים האב סמואל ברונפמן במונטריאול. חברה זו הפכה לאימפריה לאחר עשתה את המיליונים בתקופת היובש בארה"ב.


סמואל ברונפמן, מייסד האימפריה, מהגר מרוסיה, משול לאורליגרכים מברית המועצות שהתעשרו בדרכים מפוקפקות, אולם הדור השני של הברונפמנים, ובוודאי השלישי, כבר נהנים מהיוקרה והמעמד של "עשירים לגיטימיים", כפי שיקרה קרוב לוודאי גם לילדיהם של גיידאמק וחבריו.


מזלה של אנדריאה ברונפמן שפר עליה. היא נולדה למשפחה בריטית בעלת נכסים, ולימים התחתנה עם צ’ארלס ברונפמן, כפי שקורה לא אחת כאשר כסף נדבק לכסף.


אנדריאה ברונפמן (אנדי בפי ידידיה) יצאה ונכנסה אצל שועים ונגידים בישראל. היא היתה בעלת בית בחוגי השלטון. אהוד אולמרט מספר כי בערב בו הודיעו לו כי סמכויות ראש הממשלה עוברות אליו לאחר התקף השבץ השני של שרון, הוא שהה בחברתה של משפחת אנדריאה ברונפמן.


אנדריאה ברונפמן היתה תורמת לקרנות שונות. וזה כמובן יאמר לזכותה.


לאחר מותה כתבה עליה טלי ליפקין שחק, אשתו של הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק, כתבה ב"מעריב" על שני עמודים שכמעט סחטה דמעה מעיני.


מה למדתי עליה? היא התאפיינה "בהדר צנוע ומאופק" ו"יחס תובעני מעצמה ומאחרים", וכן היתה בעלת "התלהבות וסקרנות".


הלאה: "המשפחה, מהעשירות בתבל, דוגלת בשוויון ובליברליות". ועוד: "אנדי וצ’רלס ברונפמן ניהלו אורח חיים סולידי, מרופד בנוחות ומשדר אנינות". וכמובן, "הם היו מאוד צנועים".


משפט המחץ של טלי ליפקין שחק היה: "מי שלא פחד ממנה אהב אותה".


אז מה אני רוצה להגיד? שאם אתם עשירים ותורמים, יכתבו עליכם עיתונאים מפורסמים, המשתכשכים עם בעלי הממון, הספדים יפים בעיתונים בעלי תפוצה, בלי לשלם על כך כמודעה.

תגובות
נושאים: מאמרים

15 תגובות

  1. אורן לגדעון ספירו הגיב:

    מאמר נכון והגיוני ברובו(אתה בהחלט מתדרדר אם הגעתי למצב שאני מסכים איתך….או שאולי זה אני?), למעט שתי הסתייגויות:

    האם גם עורכי העיתונים אשר פרסמו קריקטורות אנטישמיות דוחות (במדינות ערב וגם באירופה) היו צריכים להיות "בעלי שכל חוכמה ותבונה" מפחד היהודים שישרפו את מערכות העיתונים והשגרירויות?

    ובנוגע לגב’ ברונפמן המנוחה – כן, במידה ואתה אדם עשיר אשר תרם מליונים מכפו למטרות צדקה, תזכה ביום מותך להספד נאה ומכובד כפי שכל אישיות מפורסמת ורבת פעלים זוכה, מה בדיוק הבעיה כאן? יכול להיות גם, רחמנא ליצלן, שאיזשהו מבנה שהוקם בתרומת המשפחה גם ינציח את שמה. so what?

  2. Henry Lowi הגיב:

    I agree with Gideon, that freedom of political expression and freedom of artistic expression means that insulting and provocative expression is permitted. Those who uphold the right to freedom of expression oppose governmental restrictions on this right.

    Politically, it is not justifiable to provoke people, make fun of them, trample on their religious feelings. Those who uphold the right to freedom of expression do not defend politically those who deliberately insult, ridicule, or offend members of our common humanity.

    Permitted does not mean justified.

    I also agree that the campaign, across Europe (and in an obscure university in Eastern Canada) to re-publish the offensive cartoons, is designed to generate hostility toward all Muslims. This must serve the imperialist campaign to isolate the Palestinians, and to prepare public opinion for economic sanctions and military action against Iran and/or Syria.

  3. אדם.א הגיב:

    בלי קשר להשוואה המגוחכת של מרגלית, הברוטאליות של המשטרה היא עניין שצריך להיבדק,ולא חשוב מי הקורבן התורן. גם לחלאות אדם יש זכויות.

  4. מבילעין הגיב:

    אינני יודע מה בדיוק אמר או רשם דן מרגלית, אבל אם נכון כי אמר מה שאמר הרי שהבנאדם מנותק מהמציאות ובגדול.

  5. עדכון בענין האשה הראשונה בחד"ש הגיב:

    במקום החמישי ברשימת חד"ש מוצבת מנאל שלבי,
    פעילה פמיניסטית צעירה, המסיימת בימים אלה את עבודת המאסטר שלה בלימודי מיגדר.
    מנאל היא פעילה מובילה בארגוני הנשים ובעלת השקפת עולם פמיניסטית סדורה.
    מועמדותה בחמישיה הראשונה, מאפשרת לחד"ש להציג השקפת עולם פמיניסטית ומתקדמת במסגרת מסע הבחירות.

  6. גדעון ספירו הגיב:

    לאורן,
    תודה על המחמאה המאד הגיונית.
    אשר להערותיך:
    דומני שלא השארתי ספק בטורי מה אני חושב על ההפגנות האלימות. אני מקווה שאנשים לא יפרסמו קריקטורות אנטישמיות לא מפאת פחד מאלימות של יהודים אלא בגלל שהם ניחנן בשכל, חוכמה ותבונה.
    אני ער לעובדה כי מי שתורם כספים יזכה לכבוד והערכה מצד המוסדות והגופים שנהנו מהתרומה.
    להערכתי רשימתה של טלי ליפקין שחק חרגה מכך ועברה את הגדר המפרידה בין הערכה לחנופה. היא נחתה עמוק במתחם חנופה, אלא אם כן מישהו יגלה שגם העיתונאית קיבלה תרומות, או אז זה כבר סיפור חדש של שחיתות עיתונאית.
    מאחר ואינני חושד כי טלי ליפקין שחק קיבלה כספים מהמנוחה או משפחתה, נשאר הדבר בגדר מאמר חנופה. זהו סוג של רשימות שאינני אוהב, ונתתי לכך ביטוי.

  7. אירית הגיב:

    שאפו על שבירת הטאבו בענייני הפילנתרופים הלא קדושים. ברונפמן אכן עשו את ההון מעיסוקים לא ממש כשרים, ורק בארץ הם הפכו לקדושים בגלל הפרוטות שהם זורקים פה. אבל ההשקעה שלהם בישראל משתלמת. מתיו ברונפמן עשה קופה על בנק דיסקונט, אדגר ברונפמן גם כן רוכב על הגל של ישראל כדי להתעצם בפעילותו הפוליטית באמריקה. אחד הצעירים מעורב בענייני סמי הזיה ומקבל יחסי ציבור טובים רק בישראל (מהאקדמיה ומעיתון הארץ משום מה) ויש הרבה חומר לא מחמיא על השבט הזה וקשריו המסועפים לכל מיני פוילעשטיקים. האנשים האלה גורמים לעיתים יותר נזק מתועלת בהתערבות בענייני ישראל, וטוב שמישהו אחד מזכיר נשכחות. כדאי להמשיך ולעקוב אחרי פילנתרופים מסוג זה, העיסוקים שלהם, המטרות , והאופן שבו הם משחיתים את הציבוריות והפוליטיקה בהתערבות גסה באמצעות כספי חלוקה כאלה או אחרים. נידמה לי שגם רוטשילד, השבט, בוחש פה, ולאו דוקא לטובה.
    ויש עוד רבים ולא טובים, פחות ידועים, אך לא פחות מפוקפקים. הדור השלישי לא בהכרח כשר יותר מהראשון, אלא עושה את העסקים בצורה יותר מתוחכמת. נו, אחרי שישראל מספקת את האקונומיקה (הלבנת הון, הלבנת המוניטין) זה נהיה יותר קל להיראות מכובד. הילדים של אנשים כאלה ומשפחות פשע יכולים להיות צחים ונפלאים, זה לא עוזר להם בדרך כלל להחלץ מהאחריות המשפחתית להמשיך את השושלת וההון.
    ראינו תופעה כזו גם בקרב הדור השני והשלישי עשירי ארצנו ש"יעשו הכל בשביל אבא".

  8. אמיר הגיב:

    אני חושב שגדעון שוגה בעניין עמונה.

    אם אתה מתנגד לאלימות, ומקריאת מאמריך אתה אכן מתנגד, אתה אמור להתנגד גם לאלימות המשטרתית. המתנחלים נוהגים באלימות הן כלפי הפלסטינים והן כלפי הצבא / המשטרה – זה נכון*. אלא שכל מפעל ההתנחלויות הזה הוא הצגה. יד אחת של הישות הציונית נותנת למתנחלים כסף, רובים ושמירה צמודה, ויד אחרת מראה לעולם איך היא מפנה בכוח ובאלימות בכדי להציג כמה קשה להתקדם במו"מ עם הפלסטינים.

    את הצביעות הזו יש לחשוף. ללא הנשק וההגנה שניתנו מלכתחילה, איש מהמתנחלים לא היה מאז לדרוך את כף רגלו בשטחים. קחו גדוד חי"ר השומר על 25 משפחות, ופיניתם את כל המשפחות ללא אלימות.

    * אלימות המתנחלים כוללת לקיחת האדמה מהפלסטינים.

  9. יורם גת הגיב:

    מעבר לגיחוך שבאוקסימורונים עליהם הצביע ספירו ("הדר צנוע", "מהעשירות בתבל, דוגלת בשוויון"), הספדים שכאלה הם חלק מהמערכה הבלתי פוסקת ללגיטימציה של הגבירות, שאינה אלא המערכה ללגיטימציה של הדלות.

  10. מיכאל: גדעון, אתה טועה – ראה פניית "בצלם" הגיב:

    גידעון. ניתן להבין את תחושותיך כלפי המתנחלים. אבל, עליך להבין כי פריעת המשטר ששוחררה בעמונה הינה אותה מגמת איון פשיסטית ש"התבטאה" בבילעין; ואותה מגמת איון עצמה הפורעת בהרעבת למעלה מ-20% מהעם בישראל בשרות המאיון העליון ה"ליברלי", עליך להבין, עם כל מה שאתה רואה כזהות אינטרסים בשלב זה, כי עמונה אינה אלא שרות של החונטה השלטת בישראל למה שהיא סבורה שהוא האינטרס האמריקני כרגע. אין הדבר שונה מהחונטות בדרום אמריקה ה"משליטות סדר" ומדכאות חלקים שונים באוכלוסיה לפי האינטרס הרגעי של ה-CIA באיזור. היום הם, מחר אתה, לפי הפקודה הניתנת. דמוקרטיה אינה פריעה של הרוב ברגע מסויים כלפי מעוטים, אלא ההפך הגמור מכך – הגנה על זכויות המיעוט. יפה עשה אירגון "בצלם" בפנייתו ליועץ המשפטי מזוז להקים ועדת חקירה לחקר אלימות-היתר ומתן פקודות לא חוקיות מצד המשטר בישראל

    עמונה
    — קישור —

  11. גדעון ספירו הגיב:

    למיכאל, (הדברים בחלקם מהווים גם תשובה לאמיר),
    אתה לא צריך לספר לי על האלימות המשטרתית. חשתי אותה על בשרי עשרות פעמים בהפגנות נגד הכיבוש או נגד מדיניות הממשלה. יש לי תיק מעצרים, חקירות והרשעות מכובד שמתפרש על כמעט ארבעים שנות הכיבוש. אלא מאי? כל ההפגנות שהשתתפתי בהן היו תמיד לא אלימות. איש מאיתנו לא התחמש באבנים ושאר נשק קר כדי לפגוע בשוטרים.
    האלימות המשטרתית היא במידה רבה תוצר של האלימות בשטים הכבושים שזלגה גם לתחומי הקו הירוק. המתנחלים הם חלק מאותם סוכני אלימות, כמו המשטרה כמו הצבא. המשטרה משתפת פעולה עם המתנחלים ועוצמת לעתים קרובות עין מאלימותם הרצחנית.

    בעמונה התרחש אירוע יוצא דופן במובן זה שהאלימות המשטרתית הופעלה לא נגד ערבים, או אנשי שמאל, הקליינטים המסורתיים של האלימות המשטרתית, אלא נגד ביריוני הכיפות הסרוגות והחצאיות הארוכות שסירבו למלא אחר פסיקת בית המשפט העליון. הביריונים שהתבצרו בעמונה תכננו אלימות, והכינו אלפי אבנים וכלי נשק קרים נוספים במטרה להפעילם נגד השוטרים וכך למנוע את הפינוי. בסיטואציה זו לא נותרה למשטרה ברירה, אם חפצה היא למלא אחר פסיקת בית המשפט, אלא להפעיל אלימות נגדית.
    עם כל האלימות המשטרתית, השוטרים לא הפעילו אמצעי קטלניים כפי שהם רגילים לעשות שעה שמדובר בערבים או אנשי שמאל. בעמונה לא הפעילו השוטרים נשק חם, כדורים חיים וכדורי גומי כפי שקורה בבילעין וכפי שקרה בארועי אוקטובר 2000, שם נהרגו 13 אזרחים, שעה שרמת האלימות של המפגינים הערבים היתה נמוכה מזו של ביריוני עמונה.
    הטענות שלך בדבר מגמות פשיסטיות של המשטרה נשמעות מעט תמוהות לנוכח העובדה שאתה כותב שירי תהילה למתנחלי וביריוני עמונה.

  12. מיכאל לגדעון: הפשיזם אינו שם אלא מתחת לאפך הגיב:

    גדעון, גם נגד הרעבים והאוכלוסיה הנידרסת בישראל לא מופעל נשק חם וכדורי גומי. דיכוי יכול להתבצע ברמות שונות, חלקן בוטות יותר וחלקן לאטנטיות, אך רבות אפקט לא פחות ואולי יותר. שכן אלימות בוטה מעוררת ספונטנית כוחות התנגדות, ואילו דיכוי לאטנטי מדביר את התודעה וגורר פסיביות.

    אתה כותב: "הטענות שלך בדבר מגמות פשיסטיות של המשטרה נשמעות מעט תמוהות לנוכח העובדה שאתה כותב שירי תהילה למתנחלי וביריוני עמונה". אנשי עמונה הם ימין, אך אינם פאשיסטים. הסמיכות האסוסיאטיבית בין ימין (כל ימין) ופאשיזם או בין ימין (כל ימין) וחוגי ההון הגדול – אף היא מטעה. המתנחלים הערכיים אינם פאשיסטים בשני מאפיינים מרכזיים: אין הם סרים למשמעת מנהיג יחיד (עקרון המנהיג), ואין הם רואים במדינה ובקולקטיב את חזות הכל. מאפיין פשיסטי זה דווקא מצוי מתחת לאפך ולא בכוון המוטה עליו אתה מצביע: "קדימה" והזרם המרכזי. הן עקרון המנהיג היחיד, והן שרות ההון הגדול. רבים מהמתנחלים מנוכרים ושונאים זאת בכל ליבם לא פחות ממך (יש להניח). אנשים אלה הוטעו להתיישב בשטחים "חדשים" מחוץ לשטחים בהם מורגש עולה המדביר של הרשות המדינית המדבירה-מאיינת, בדומה למתיישבים האמריקנים בקליפורנייה במאה ה-19. הם מאמינים בתנ"ך לא פחות מאשר האמריקנים האמינו ומאמינים והם אנשים ערכיים, רבים בעלי תבונה חיה, הנדירים במקומותינו, ואין לעשות סטראוטיפיזצייה שלהם.הם הופתעו מהמגמה המאיינת של הזרם המרכזי בציונות כאשר זה הופנה נגדם, בעוד בעבר הם היניחו שיש לו ברית איתם. ההבדל הוא שהערבים בבילעין לא הופתעו, שהרי ידעו זאת מזמן – היכירו את האיון. ההפתעה היתה אולי ביום האדמה בשנות ה-70 .

  13. גדעון ספירו הגיב:

    למיכאל,
    הניסיון שלך להלבין את מתנחלי עמונה ומתנחלים אחרים על ידי הצגתם "כאנשים ערכיים", אינה מקובלת עלי.
    מנקודת מבטו של שוחר דמוקרטיה וזכויות אדם אין דבר כזה "מתנחל ערכי". יש מתנחלים שמאמינים בכל ליבם כי הארץ נועדה רק להם, ומכוח זאת יש להם זכות לרמוס את זכותם ורכושם של זולתם הלא יהודים, אולם אלה יותר מסוכנים מהנגררים והאופורטוניסטים.
    ההשוואה שאתה עורך בין המתנחלים היהודים בשטחים הכבושים לבין המתנחלים האמריקנים במאה ה-19, בבחינת אלה ואלה דתיים מאמינים ערכיים, נגועה בליקוי מאורות. אתה שוכח כי המתנחלים האמריקנים עסקו בין השאר בהשמדת האינדיאנים, כחלק מהשתלטותם על אדמות. אין לי ספק כי אילו יכלו המתנחלים היהודים בשטחים הכבושים לפעול בשיטות המאה ה-19 היו זה מכבר משמידים את הפלסטינים כפי שעשו בארה"ב לאידניאנים.

    אינני מסכים עם הפטור שאתה נותן למתנחלים מהפשיזם. הם ראויים לו. בניגוד לאמור על ידך הם רואים במדינה את חזות הכל, כמובן במדינה כפי שהיא נחזית בעיניהם. הם רואים במדינת ישראל "אתחלתא דגאולה", והיא עולה על כל זכויות הפרט והעקרונות הדמוקרטיים. הם לא רוצים מדינה חילונית דמוקרטית, כפי שהפשיסטים האיטלקים, הגרמנים או הספרדים לא רצו. הם, כדרכם של הפשיסטים לא מאמינים בשוויון ובזכויות לכל, ומכאן הרשות שהם נוטלים לעצמם לפגוע במי שלא נכללים בגזע האדונים בעלי זכויות היתר אליו הם משייכים את עצמם. עקרון המנהיג בהחלט מקובל עליהם, בדמות פוסקי ההלכות.
    מנהיגיהם אומרים במפורש כי בכוונתם להשתלט על כל מרכזי הכוח בישראל, צבא, בית משפט וממשלה ולהכפיף את המדינה לשלטון ההלכה. איראן בוריאציה יהודית.
    יש בהחלט מפגש בין חלקים מההון למרכזי הפשיזם הישראלי, אבל בשלב זה מרביתם של בעלי ההון בישראל אינם שותפים לחזון המדינה הפשיסטית בנוסח המתנחלים.

  14. מיכאל לגדעון הגיב:

    דבריך נבונים ויפים, אך ספגנו שטיפת מוח כנגד המתנחלים, שנוסחה בין היתר כנראה על ידי קופירייטרים מבריקים. אבי דיכטר, ראש השב"כ, ניסח את הסיבה לכך היטב: הם מהווים איום אסטרטגי לאינטרס הישראלי במישור הבינ"ל. "האינטרס הישראלי" במקרה זה, אינו שונה מהאינטרס של החונטות בדרום אמריקה שהינו בין היתר הזרמת הון אמריקני לחוגי האוליגרכיה.

    לגופו של עניין, דומה שאתה מערבב מעט בין חרדים למתנחלים, תוך אסוסיאציות עם ספרים סנסציוניים כגון "חמורו של משיח" או "הדרך לעין חרוד" שניכתבו במטרה להצית את דימיון האספסוף המשכיל בישראל. המתנחלים, חלק גדול מהם הולך אחר הגותו של הרב קוק שאף פרופ’ שלמה הוגו ברגמן, הפילוסוף הדגול איש "ברית שלום" הילל את חשיבתו הפילוסופית העמוקה, בניגוד לרפש הירוד שהודבק להגותו. הרב קוק גרס שהציונות החילונית היא מגשימת חזון הנביאים המאוחרים של שיבת העם היהודי לארצו, ויש גם בחילוניות הזאת לראות ניצוצות קודש, או הגשמת "ערמת ההיסטוריה" בלשונו של היגל.

    רבים מתלמידי הרב קוק, אנשי המפד"ל, למדו משפטים, חלקם הם אנשי אקדמייה נאורים, ובודאי שאינם חושבים להשליט את ההלכה היהודית במקום החוק הפלילי הבריטי הנוהג בארצנו, או המשפט האזרחי בדיני קניין, זכויות יוצרים וכד’ המקובל בארצנו. אלה הבלים שניסחו אנשי משרדי פירסום בשרות האוליגרכייה הישראלית. מדובר באנשים מן הישוב, גבוהים ברוחם לרוב, חדורי כבוד האדם ובעלי משמעת פנימית, ובוודאי הם בכמה דרגות מעל לאספסוף הפונדמנטליסטי האיסלאמי ומנהיגיו הרוחניים, או האספסוף המשכיל בישראל, ומוריו העוסקים בהסתממות ורב שגל ומייצגים לרוב בריחה מאחריות, חוסר יושרה, ואף השלמה עם תופעות אכזריות ואטימות בישראל שאין דומה להם במערב, כולל התעללות בבתי אבות, בחיות "ניסוי" (הניסויים האכזריים בחיות עלו ב-35 אחוז בשנתיים האחרונות), בחוסים במוסדות פסיכיאטריים ומוסדות למפגרים, בהרעבת חלק מאוכלוסיית ישראל, מהתעללויות מסמרות שער בפלשתינאים במחסומים וצליפה בילדים פלשתינאים, בכת השטן העולה כפורחת בישראל, ועוד. אלה אינם תוצאת "הכיבוש" אגב, אך נוח למקד את כל התופעות הקשות בנקודה אחת , וכתבתי על התופעה הכללית של תעמולת "נקודת האושר" השגורה אצל משטרים סמכותניים, כמו בישראל.

    שתי תצורות היסוד של תרבות תעמולתית
    — קישור —

    לדעתי המתנחלים אינם שונים בהרבה ברוחם מהמחתרת האירית מאז תחילת המאה ה-20, וההתנגדות להגמוניה האנגלית. אף האירים, היו בעלי גישה ערכית דתית, נוצרים קתולים, ואין כלל לחשוש מגישות ערכיות המעלות את היושרה ואומץ הרוח האנושי על נס, בניגוד לשמנוניות האקלקטית הרוויה אצלנו במדייה (כגון הטלהנובלות הדרום אמריקניות), בעזרתה מסממת האוליגרכיה את תודעת ההמונים בישראל.

    גדעון, איני רוצה בעצם שתשעה מדי לדברי, אני מעריץ אותך כפי שאתה, לוחם לזכויות האדם, וברור שגם אצל המתנחלים קיימות תופעות של צפידות מדכאת רוח, וגסות נפש רעה כגון אצל חסידי הרב כהנא והיצהריסטים, ככל שאני מתרשם.

    אבל רובם רצו להתיישב "בארץ חדשה אמיצה" ברוח התנ"ך, בדומה למתיישבים הסקוטים הפרוטסטנטים בצפון אירלנד, אפילו, או אלה בארה"ב שחלמו על "הארץ הבתולית" וההליכה מערבה.

  15. אחת הגיב:

    . קשרי ההון הגדול של המתנחלים הם מן העולם התחתון בארצות הברית, כמו אברמוף, ודומים לו. אין זה קשר אנקדוטלי

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים