הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 בפברואר, 2006 10 תגובות

לאחר 4 יממות בעקבה, של 36 ישראלים ופלסטינים, בקורס סוכני שינוי בנושא הקונפליקט הישראלי-פלסטיני…


"מי רוצה קשר אתכם?!" הטיחו בי בסיום, עלי וסעידה, כשהצעתי להעביר "דף קשר" לטלפונים ולכתובות דוא"ל. "בשביל מה קשר?", הוסיפו עבד ומיה – "אתה תעזור לנו במחסומים?! אתה תברר עבורנו היכן עצרו את גיסנו?". נדהמתי. גם לאחר עשרות מפגשים עם פלסטינים, גם לאחר התנכרויות קפואות וכעסים רותחים – לזה לא ציפיתי. והרי כולנו, 36 ישראלים ופלסטינים, נמצאים כאן בעקבה לשם הדיאלוג – כפי שהדגישו לנו מראש המארגנים, "בית-הספר לשלום" מנווה-שלום ו"מרכז חיוואר להתפתחות ולשלום" מקלקיליה. דיאלוג ללא קשר?

ארבע היממות שקדמו בעקבה לא היו קלות. מהרגע הראשון הטיחו בנו הפלסטינים את הסבל ואת ההשפלה, את הכיבוש. כמו ששים להזדמנות נדירה להחזיר משהו לישראלים, ולו קמצוץ. הרוב הכבירו בסיפורי מחסומים – רייא שצריכה לצאת בגללם לעבודה ב-5:00 בבוקר, מחמוד שנחנק מהמתנות בלי סוף, מייסון שאינה יכולה לשאת את השרירות שבעיכובים, חוסיין שדומע מההשפלות, פטמה שנפנוף הילד שלה לחייל החזיר אותה לקצה התור. קשים ככל שיהיו, חוויות המחסום מוכרות לי. דקרו את לבי דווקא המלים השקטות של סאמר, מתבונן אל המפרץ: "כלאתם אותנו בארצנו. 15 שנה לא ראיתי ים".


ניסיונותינו להבהיר שישראלים שהגיעו למפגש הם מ"מחנה השלום" דווקא – נדחו בביטול: "אם אתם מפגינים, זה בשביל התקשורת הזרה, להיראות ליברלים בעולם. אתם והמתנחלים – אותו הדבר". נו! ממש מה שהייתי צריך לשמוע, חודש אחרי עמונה, שבוע אחרי האזכרה לאמיל גרינצווייג…


ניחמתי את עצמי שרובם צעירים, עדיין לא מגובשים. הבהרתי לעצמי שכחלשים במשוואה – הם מוכרחים "להחטיף לנו", להתלהם. הזכרתי לעצמי שעליהם לחזור מחר לגדה כבושה ולחברה חשדנית – ואיך יעיזו להיחשב כמשת"פים?! אבל חששתי גם, ועודני, שהם ממחישים את ההקצנה שהתרחשה בגדה, ההקצנה שהביאה לניצחון החמאס – וניזונה עתה ממנו. ואם כך מתנהגים "סוכני שינוי" פלסטינים, שלמרות הכל רצו לפגוש ישראלים – מה יגידו המיליטנטים באמת?!


מלכתחילה נקבע שפרק ב’ של הקורס ימשיך באפריל, באיסטנבול. יוזמה חכמה של המארגנים. אפילו עבּד, שפתח את הקורס ב"תפילה לכבוד השאהידים שלנו", וסרב לקחת כרטיס ביקור מפסיכולוגית ישראלית – אפילו עבד ידע שיחזור לפגוש אותנו באפריל.


– ואז הוא יסכים לדף קשר?…


ומה יקרה עד אפריל? איך תגיב החבורה הפלסטינית ל"החלטות הזיקפה" של אולמרט? האם העונשים הסביבתיים של ממשלת ישראל ימתנו את התוקפנות? מה היה קורה אילו הממשלה היתה מחליטה, במקום, לאפשר 100 מפגשים ישראלים-פלסטינים בנווה-שלום, למשל – ומנטרלת את ההכרח היקר לקיים מפגשים כאלו בחו"ל?


מאכזב, מתסכל, כואב.


יש רק תרופה אחת: אם עד כה הכתבתי לעצמי פעולה אחת בשבוע למען השלום – מעתה אשתדרג לשלוש. להשלים את השלום – כי אנחנו מגדלים חמישה ילדים בארץ הזאת. "אל תגידו ‘יום יבוא’ – הביאו את היום!".

תגובות
נושאים: עדכונים

10 תגובות

  1. דן תמיר הגיב:

    נפתלי,

    באמת – על איזה דיאלוג מדובר? כמו הדיאלוג בין סוס לרוכבו, פחות או יותר. אם יש דבר אחד טוב ב"התנתקויות" החד צדדיות למיניהן, הרי זה שלאט לאט הן עשויול לתרום לחלחול ההכרה שהמצב בארץ תלוי בראש ובראשונה במה שיעשו הישראלים: הישראלים הם החזקים, הישראלים הם השולטים, הישראלים הם אלה שיכולים לשנות את המצב.
    הערה לגבי עמונה: מן הסתם ברור לך שכל הטרראם בעמונה היה הצגה מטופשת. על כל בית ריק שפונו ממנו כמה ילדים בעמונה יש עשרות בתים שנבנים ברגע זה ממש על ידי הממשלה. בני התשחורת שהתפרעו באמצע השבוע על גבעות השומרון אינם תופעה מדאיגה יותר מאלה שמתפרעים בסופי שבוע במועדוני גוש דן (ולרוב גם מסיימים את הלילה בפגיעות חמורות הרבה יותר, לעתים בנפש). אם עמונה היא סמל להבדל בין "שמאלנים" ל"מתנחלים" – אזי אתם והמתנחלים באמת אותו דבר.
    אם ברצוננו באמת לשנות את המצב – צריך להפסיק לחתור ל"דיאלוג" עקר, ולנסות לשנות את הדברים מעומקם: לבטל את ההבדל בין "ישראלים" ל"פלסטינים". אבל זה דורש מהישראלים (כן, שוב, מהישראלים: החזקים, השולטים, הפוטנטים) לותר על חמימותה של ביצת היידישקייט המתבודדת. האם אתה מוכן לזה?

  2. עוז. נמרוד עוז. הגיב:

    צר לי לומר זאת, אב לעל מנת שהיום יבוא -או על בסיס מה שכתבת "על מנת להביא את היום" חייבים צד שני. חייב לביות מישהו שרוצה את הקשר הזה, מישהו שמאמין שאפשר לעזור, מישהו שרוצה להגיע לרגיעה ושלום לא כאידאל חלומי אלא כמציאות.

    עוז.

  3. אדם הגיב:

    מחיר הפטרוניות
    את התגובות שקבלת הרווחת ביושר. כמה זמן אתה חושב שאתה יכול להתייחס לבו אדם כמטומטם ולא לחטוף. הוא וכמוהו האוכלוסייה הפלסטינאית מהירדן ועד הים (בואכה ואדי עירון) לא רוצה אותך כאן. לא רוצה שתתיישב ולו בתא אחד מגופה של האדמה המוסלמית. תוצאות הבחירות הוכיחו זאת אולם אנשים עם משקפיים שמאלניות יתמידו בחיפוש אחר התירוץ הנוח – זו הצבעת מחאה נגד הפאתח. אתה ועוד רבים מחבריך השמאלניים ממשיכים לזלזל בהם ולהדביק להם כוונות שמעליבות אותם. כוונתם היא לא רק לא לשמור קשר איתך אלא לסלק אותך. לגדל ילדים זה לא ללטף אנשים המצביעים למפלגה ששמה בראש מצעה את חיסול ילדיך!

  4. אינשאללה תבין – אדם הגיב:

    "מתי באמת עמדת במחסום?", מתי אתה עשית זאת, לא לדקה מול מסך ה- TV בכתבה על נשות ווטש אלא 12 שעות ביממה 14 ימים כמוני (מתנדבי קו התפר). כמות האמלח, השבחי"ם, ההברחות של כלי רכב גנובים הם הם המאפשרים לך ממרום הכורסא המפנקת לקלס. "ישבת בעוצר?" אני לא אבל בא נשאל את תושבי מעלות, כרם שלום, ישובי קו התפר כל פעם שיש התרעה על חדירה, כן יש גם אצלינו. "מתי פרצו לבית כלא בריבונות ממשלתך" תזכיר לי בדיוק איזה ממשלה? ממשלת הדלת המסתובבת? והרי אם היו משלחים אותם איך היית מגיב? הנח להם היית אומר כנראה כי גם להוציאם בפעולה כיררורגית יש חדירה לאחר. "הפשיטו את העצורים בו תוך השפלה המונית" הם מרוויחים השפלות אילו ביושר ולו היינו עושים זאת לדוגמא למחבלת הפלטינה (זו שברחמנותינו העברנו אותה מסיבות הומניטריות (זכויות אדם אמרנו)) לבידוק אישי ולא מרחוק, רצחה 4 ישראלים במעבר ארז. לו רק היינו מפשיטים אותה אולי 4 אנשים היו נענשים על הפרת שכויות אדם כביכול אבל הם היו איתנו
    ולמערכת, אין צורך לכתוב פעמיים כתבות שמאלניות. זה שאתה צועק לא אומר שאתה צודק

  5. אינשאללה הגיב:

    נפתלי אין לי ספק בטוהר כוונותיך . אבל הסממנים , של האופורטוניזים והתחסדות הינם סימפטומים של הכובש הנאור…המנהל דיאלוגים עם שכניו מעבר לים…מבלי לעשות את העבודה ברגליים כאן…להידבר עם מוסדות המדינה הלאומית שלך, שתפסיק את עוולות הכיבוש, ..דיאלוגים עקרים לא ירפאו את המצםפון וגם לא הקלישאות.
    מתי באמת עמדת במחסום? ישבת בעוצר? מתי פרצו לבית כלא בריבונות ממשלתך והפשיטו את העצורים בו תוך השפלה המונית של הגופים אחר כך תרצה להידבר אתם…
    התיקון הוא תיקון מבית. הפסקת פעולות הנוגדות את החוק ומפרות זכויות אדם. לא להרוס אותם ולנחמם בשיחות בבכיים.

  6. אינשאללה הגיב:

    נפתלי אין לי ספק בטוהר כוונותיך . אבל הסממנים , של האופורטוניזים והתחסדות הינם סימפטומים של הכובש הנאור…המנהל דיאלוגים עם שכניו מעבר לים…מבלי לעשות את העבודה ברגליים כאן…להידבר עם מוסדות המדינה הלאומית שלך, שתפסיק את עוולות הכיבוש, ..דיאלוגים עקרים לא ירפאו את המצםפון וגם לא הקלישאות.
    מתי באמת עמדת במחסום? ישבת בעוצר? מתי פרצו לבית כלא בריבונות ממשלתך והפשיטו את העצורים בו תוך השפלה המונית של הגופים אחר כך תרצה להידבר אתם…
    התיקון הוא תיקון מבית. הפסקת פעולות הנוגדות את החוק ומפרות זכויות אדם. לא להרוס אותם ולנחמם בשיחות בבכיים.

  7. לאדם מאינשאללה הגיב:

    לא רק שעמדתי במחסום ומאחוריו, הייתי גם מושא לפגיעה מאמל"ח "כוחותינו" …מג"ב. מבייש להיות ישראלי.
    אחוז ניכר מהפלסטינים רוצים בדיוק כמוך לעשות אהבה לפרנס את משפחתם בכבוד בדיוק כמוך. פעולות צה"ל מקדמות טרור ועד שפטריוטים כמותך לא יבינו את זה ההסלמה תגבר ונפתלי יתפלא למה הם לא רוצים קשר…

  8. מנעם – בעיקר ל"אינשאללה" הגיב:

    השאלה אינה מתי עמד או לא עמד במחסום.
    על כך, ובצדק, יכול תמיד להשיב לך חייל זה או אחר מנה אחת אפיים.
    השאלה אינה מי מתנגד "אותנטי יותר" לכיבוש. ומה? מפגיני בילעין היהודים, המסורים באמת באמת ושמלבינים את חטאינו בדמם – האם הם היו פעם תחת כיבוש? ודאי שלא. האם הם נושאים עדיין באחריות? ודאי שכן. וטלי פחימה – האם שקול סבלה לסבל אשה פלסטינית שחיה תחת עולנו כל חייה? היא בעצמה תאמר שלא.
    ההשוואות האלה חסרות תוחלת (אגב, אם כבר השוואות, יכול להיות שגם לכמות או למשך המחאה יש משקל, לא? ואז נפתלי עבר אותך כבר בסיבוב מוצא…)

    חשובה הכוונה המוסרית.
    חשובה הפעולה המוסרית.
    חשובה האמירה המוסרית.

    סרבנות? כן. בודאי. אך היא לא מנקה את חטא המיסים, את אי-עצירת הטנקים בשטח המדינה, את הקיום בתוך הכובש, עם הכובש. את ההצבעה לפרלמנט הכובש. ועוד ועוד…
    כל עוד לא התנתקת מהמדינה, או הפכת חלק מהעם הפלסטיני – אני לא עשיתי זאת, לא קל ולא בטוח שאפשר או נכון לעשות זאת –
    כל עוד כך, תמיד נהייה קצת "חלק מהמכונה". אז תסתכל בראי, ותחשוב איך לחיות עם זה – גם מחר. זה חלק לא קטן מהקושי.

  9. אינשאאלה, כנראה לעולם לא תבין הגיב:

    האם "אחוז ניכר מהפלסטינים רוצים בדיוק כמוך לעשות אהבה לפרנס את משפחתם בכבוד בדיוק כמוך" שייכים ל- 60% שהצביעו חמאס ורוצים למחוק אותי או שהאחוז הניכר מסתתר ב- 40% הנוספים שסתם רוצים שאחזור לדבר פולנית

  10. דן תמיר הגיב:

    מי בדיוק רוצה שתחזור לדבר פולנית (ודרך אגב: האם אי פעם דברת פולנית?)?
    אתה כותב יפה מאד בעברית וזה יופי. הנה, כבר יש לך משהו משותף עם ראשי החמא"ס!

הגיבו לאדם

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים