הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-10 באפריל, 2006 4 תגובות

הם קמים השכם בוקר לפני זריחת החמה, גופם מבקש לישון אך מוחם נוזף ברקמת הבשר, אין בררה חייב הוא להזרים את הדם.

הם מדליקים את קומקום המים במטבחם הצר לו וילנות טורקיז, חלון במסגרת לבנה בה הצבע מתקלף. הם יושבים לבדם כפופי גב על כסא עץ קשה, מרפקם תומך בלסתם, מבטם מזוגג, צלילי ציפורי השחר מלווים את מחשבתם.


הרי רק לפני כמה שעות חזרו מעבודתם. הם הרימו אריזות קרטון ממוחזר במחסני קונצרן ענק ושם בין הררי הארגזים פינטזו מהיכן מגיעים המוצרים בה טסים הם בין מדינות בשמיים אל על והם בעצמם במחסן כמו כלא אכזר.


הם עובדים במנשא על פס סרט נע, חובשים כפפות לטקס, ממיינים את פירות העונה שעות על שעות עד ששרירי ידם נתפסות בחוזקה, מביטים הם בפרי ההדר, רואים ברוחם פרדסי עצים, קלמנטינות כתומות לצמרתם טל עדין מטפטף בעלים, אוויר קריר נושב ירח מלא מאיר מנחתם.


הם שומרים במגרש יבוא מכוניות בתוך בוטקה ישן, עיתונים ישנים מונחים לידם, נכנסים בערגה ברכב חדש, ריח וניל עולה באפם, כלבי הפטרול רצים מסביבם, נוגעים הם בהגה חולמים הם על כביש מוביל לאופק רחב, מרגישים את הדופק, לוחצים על הקלאץ’, כה יפים הם נראים במראה.


הם מנקים בתי יוקרה, משפשפים חרסינות גרניט ופורצלן, מאבקים הם אבק מתכופפים על ברכם לנקות את האסלה, בבועתם משתקפת במים המהולים בחומר חיטוי כחלחל שם הם רואים גלים קצף לבן עצי קוקוס חול זהב שמש חמה טופחת על ראשם, צדפים וכוכבי ים פזורים לרגלם, פרודות מים מצננות את גופם.


הם הולכים ללשכה כל יום ראשון מחדש, משפילים מבטם מול פקידה אטומה, הם יורדים במדרגות לרחוב שם החופש הופך לקללה, מטיילים בשדרה חנויות נפתחות, הם הולכים והולכים, לא יודעים הם לאן, הם רואים בתי קפה הומים בני אדם שם ג’יפ 4 על 4 חונה בחניית נכה, הם הולכים והנוף השתנה לפאריז, מילאנו, לונדון, ברלין, לבושים מעונב תיאטרון גלריות מחכים לבואם, כלבלב חמוד לחייכם, החיים טובים חושבים לעצמם.


כפתור הקומקום קופץ. הם מנערים את ראשם, מפהקים, לוקחים כוס זכוכית מחפשים הם כפית קצת סוכר, לוגמים הם תה לפני צאתם, שוב לאותה שגרה, אותה שממה, מחכים הם בקוצר לתחילת הבוקר של יום המחר ואז שוב יחלמו מחדש.

תגובות
נושאים: עדכונים

4 תגובות

  1. עלמה הגיב:

    יפה,מצמרר,נוגע בעומק הרגש.

  2. אילן פלג שריקר הגיב:

    אלוגה לא הבנתי?
    זה נכתב במהירות בערך של דקה לאחר שראיתי
    את המאבטחים בכניסה לחניון של קניון רמת אביב ג כאשר ענדו משקפי שמש כמחסום אחרון לנפשם המושפלת בעוד מחטטים בכניעה "לצפונית" בלונדינית צעירה שנוהגת במכונית גולף כסופה בזמן שמורחת ליפסטיק על שפתייה ולא זורקת מבט חמלה על השומרים שקופחים בשמש היוקדת צורבת שורטת את נפשם יותר מאת הפיגמנטים שלהם ללא תנאים זכויות ללא תקווה לעתיד ברור וטוב.

  3. אילן פלג שריקר הגיב:

    הכוונה לכול הפועלים קשיי היום שנידונו לחיים קשים של פרנסה בדוחק וראיית עולמם דרך עינהם.
    לא ואין קשר לבלונדיניות הגברת שבזכותה הרגשתי את חייהם של המאבטחים בקניון הייתה
    בלונדינית.
    היא יכלה להיות גם ברונטית שחורדינית אבל היא לא.

    תודה

  4. משה ר. הגיב:

    יפה וכשרוני,אילן אפשר לשאול היכן אתה עובד?או לפחות באיזה תחום?

הגיבו למשה ר.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים