"התפקיד שלנו בתקופה הקרובה הוא צבירת כוחות למען השינוי החברתי ולאו דווקא כדי להשתתף בבחירות", כך אומר בראיון ג’ואו פדרו סטדילה, דובר תנועת האיכרים ללא אדמה (MST) התנועה החברתית הגדולה והחזקה באמריקה הלטינית. בשיחה התייחס סטדילה למצב החברתי בברזיל, לתפקידי התנועות החברתיות והשמאל; ולממשלת הנשיא לואיס אינאסיו דה סילבה, המכונה "לולה", מנהיג מפלגת העובדים.

ש. מה דעתך על ממשלת לולה?

ת. ממשלת לולה נבחרה כדי לחולל שינויים. לולה זכה בבחירות כי העם רצה למחות נגד הניאו-ליברליזם באמצעות הקלפי. לצערי, ממשלת לולה מוסיפה למשול תוך כדי פשרות הולכות וגוברות עם החוגים הניאו-ליברלים בברזיל. זו ממשלה של פשרות וזו איננה ממשלה של שינויים. ניתן לאפיין כך את 3.5 השנים הראשונות של ממשלת לולה: קודם כל היה ניסיון להתמודד עם המורשת הניאו-ליברלית של הממשלות הקודמות. לאחר מכן נרשמו לחצים גוברים של החוגים הניאו-ליברלים, ולבסוף ממשלת לולה אימצה את המדיניות הניאו-ליברלית. לולה הבהיר שזו המדיניות הכלכלית של ממשלתו ושאין בכוונתו לנטוש אותה. אנו צופים שאם הממשלה תוסיף ותדבוק במדיניות הניאו-ליברלית, במהלך השנה הקרובה נראה הפגנות ומחאות של אזרחים, תנועות חברתיות ואגודים מקצועיים לשינוי המדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה. ברור לכל שהמדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית אינה מסוגלת לחולל כל שינוי לטובה.

ש. יחד עם זאת, ממשלת לולה ניסתה לקדם את העצמאות הכלכלית של ברזיל. הממשלה פרעה, למשל, את חובה של ברזיל לקרן המטבע הבינלאומית…

ת. … תשלום החוב הוא טמטום גמור. גם על פי הרציונל הכלכלי של החשבונות הלאומיים. ברזיל אמורה היתה לשלם את כל חובה לקרן המטבע בעוד 24 חודשים. ניתן היה לעשות שימוש בכספים אלה, במהלך השנתיים הקרובות, ליצירת מקומות עבודה, או להשקיע בחינוך או בבריאות. יש לזכור שברזיל שילמה לקרן המטבע כ-15 מיליארד דולר ועבור מדינה כמו ברזיל זהו סכום עתק. שנית, הממשלה הציגה את התשלום המוקדם לקרן המטבע כהישג כלכלי, כהוכחה לאיתנות הפיננסית של ברזיל. אבל כעבור שבוע אותה ממשלה נזקקה לדולרים והנפיקה אגרות חוב שתמורתן היא משלמת ריבית שנתית של 17%. זאת, במקום לשלם 5% ריבית שנתית לקרן המטבע. וזו המסקנה שלנו: תשלום החוב היה טמטום ממדרגה ראשונה: החלפנו הלוואות זולות יחסית בהלוואות יקרות הרבה יותר. וזו גם הסיבה בגללה תנועות חברתיות הפגינו נגד התשלום המוקדם של החוב. הטענה שלנו היא שניתן היה לעשות שימוש בכספים אלה לתשלום חוב חשוב הרבה יותר: החוב החברתי שהשלטון חב לעם הברזילאי לאחר שנים רבות של דיקטטורה צבאית ו-15 שנות ניאו-ליברליזם בממשלה.

ש. נצחונו של לולה בבחירות היה תוצאה של צבירת כוחות, במשך שנים רבות, של התנועות החברתיות. איך אתה מסכם את התקופה מנקודת ראות של התנועות החברתיות?

ת. נצחונו של לולה בבחירות הוא סופה של תקופה היסטורית. זו נקודת הסיום של מאבק השמאל למען הדמוקרטיה ולהפלת הדיקטטורה הצבאית. זהו מאבק בן שני עשורים שהיה לו יעד אסטרטגי אחד: צבירת כוחות על מנת להגיע אל השלטון באמצעות הבחירות. זו תופעת לולה. עכשיו אנו עדים למשבר האסטרטגיה של צבירת כוחות ברמה המוסדית. זאת, בגלל שלא הצלחנו להציב אלטרנטיבות בארגון החברה, בעיצוב החברה השוויונית, באידיאולוגיה ובייחוד בהשפעה האידיאולוגית על כלל החברה. לכן, השמאל בברזיל ניצב עתה על פרשת דרכים ורבים מפעיליו לא יודעים בדיוק איך להתקדם הלאה. כאמור, זו סופה של תקופה ועכשיו יש להתחיל בצבירת כוחות לקראת התקופה ההיסטורית החדשה ובה סוגיית הבחירות אינה עומדת במרכז האסטרטגיה של השמאל. עכשיו אנו צריכים לפעול לצבירת כוחות ברמת התנועות החברתיות, מפלגות השמאל, במאבק המעמדי. עתה יש לנצח את הניאו-ליברליזם באמצעות המאבק ההמוני, יש ליצור מנהיגות שתוכל להנהיג מאבק שיעדו: שינוי חברתי מן היסוד.

ש. מה עומד בדרכם של השמאל והתנועות החברתיות כדי לפתוח דף חדש זה?

ת. הקושי המרכזי הוא השפל במאבק החברתי. ועוד: כוחות השמאל אינם מאוחדים סביב אסטרטגיה משותפת. על מנת שנוכל לאמץ אסטרטגיה משותפת יש לפתוח בפולמוס ער. וכאן נוצר הקושי הנוסף: רוב פעילי השמאל פעלו במשך 15 השנים האחרונות על מנת לנצח בבחירות. רוב פעילי השמאל הבולטים תופסים עתה מקומות מרכזיים במנגנון המדינה. חלקם אף נטשו למעשה את עמדותיהם העקביות כי סברו שניתן יהיה לחולל שינויים חברתיים מתוך המנגנון הממשלתי – וכשלו. יחד עם זאת, פעילי השמאל בתנועות החברתיות אופטימיים, כי לדעתנו תקופת השפל במאבק החברתי עומדת לחלוף, כי המשך הדגם הניאו-ליברלי, שלולה לא רצה או לא יכול היה להתנגד לו, לא פתר ולו בעיה אחת שהיתה ביסוד המאבק החברתי במשך עשרות שנים. העם מתמיד ברצונו לשינויים חברתיים מן היסוד. כל הסקרים המתפרסמים בעיתונות הברזילאית מוכיחים שרצון זה אכן קיים ושרוב הבוחרים מגנים את הפוליטיקאים שמדברים בשם השינוי החברתי – אך לא עושים דבר כדי לממשו. אנו סבורים שבשנים הקרובות תקום תנועה חברתית המונית בעלת סדר יום מהפכני המוכנה להתמודד עם הניאו-ליברליזם למען מימוש הפרויקט ההיסטורי של השחרור הלאומי והחברתי. נהיה הראשונים לצעוד בנתיב הזה ורבים נוספים יצטרפו אלינו. אנו צריכים רק לגייס את הסבלנות הדרושה כדי לשכנע ולצרף כוחות חדשים.

Share on Facebook