הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-20 באפריל, 2006 11 תגובות

העיר רמלה היא אכן עיר אקזוטית להרבה אנשים. הופתעתי לגלות שגם המון אנשים בתל-אביב שפגשתי בכמה מקומות ובפאבים חושבים כך, אפילו אם הם אף פעם לא ביקרו בה, או הסתובבו בשוק שמזכיר את ימי הביניים או בשוק יום רביעי שלא הייתי ממליץ לבקר בו עם בגדים אלגנטיים, כי האבק של החולות יחייב אתכם בהוצאות גבוהות של ניקיון. במגדל הלבן לא כדאי לבקר כי לא יודעים אף פעם מתי הוא פתוח לביקורים. כן, ברמלה גרים ערבים כמו בכל מקום בארץ. אולי חוץ מהרצליה פיתוח וסביון (ולא לשכוח את המושבים והקיבוצים).

25% מהאוכלוסייה של רמלה הם ערבים. כ-18 אלף מכלל התושבים. הם זכאים לארבעה בתי ספר יסודיים ותיכון משותף עם העיר השכנה לוד, שבביקוריי בשכונות הערביות מזכירה לי כמה ממחנות הפליטים. רבותי, האם תהיו מופתעים אם אגלה בפניכם שלכ-80% מהתלמידים הערבים שמסיימים את בית הספר היסודי ברמלה יש בעיות בכתיבה וקריאה? אני לא מדבר על אנגלית אלא על שפת האם (לא לשכוח שזו ערבית). ויש אפילו עוד הישג: 50% מהם לא יודעים בכלל לקרוא ולכתוב.


בישיבה שהתנהלה עם מנהל בית הספר אבן סינא ברמלה שמעתי הרצאה קצרה על בית הספר, לאחר שהודה לנו כסטודנטים חונכים במסגרת פרויקט פר"ח שמנסים לעזור (כולנו עושים את זה בשביל המלגה). הוא נתן לנו אינפורמציה על בית הספר שכלל לא הפתיעה אותי: "רוב התלמידים שמסיימים אצלו כתה ח’ לא ממשיכים לתיכון; לרובם יש בעיות בסיסיות בכתיבה ובקריאה ואחוז קטן מאוד משיג תעודת בגרות".


אבל מה שהפתיע אותי היתה עדותו של כבוד המנהל בפנינו, שחלק מהמורים שמלמדים אצלו אינם בעלי תואר אקדמי, ולרובם אין תעודת הוראה. אחת המורות גילתה לי בקור רוח, לאחר ששאלתי אותה איך היא עובדת כמורה ללא תואר, שלמנהל עצמו אין תעודה כזו (הוראה!).


אני עצמי למדתי באותו בית ספר יסודי. נכון שסיימתי תיכון עם תעודת בגרות מלאה והמשכתי בלימודי הרפואה, אבל מעמיתי לספסל הלימודים באותו בית ספר לא זכור לי שפגשתי בתיכון יותר מחמישה מהם מתוך מאה תלמידים. השאר נעלמו בתוך עולם הפשע או השתלבו בעבודות השחורות השונות. אני תוהה, מי אחראי למצב זה? אני הייתי מאשים את מנכ"ל משרד החינוך.

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. ליאור הגיב:

    האשמה היא במדיניות הגזענית של ממשלת ישראל לדורותיה

  2. רמי הגיב:

    מה פתאום אתה מאשים את משרד החינוך הישראלי? ישראל היא מדינה דמוקרטית ושוויונית וכל תלמיד מקבל אותו החינוך ואותם הזכויות. עובדה שהם אפילו מדליקים משואות לתפארת המדינה….

    אלא, ההבדל הוא בתלמידים. הערבים נחותים ולא קולטים. אתה כנראה שונה. אולי אתה משתייך למיעוט הפלסטיני שמקורו בעם היהודי שלא גלה מאדמתו. אולי אתה רוצה לדליק משואנ בהר הרצל?

  3. דן תמיר הגיב:

    טוב שפורסם המאמר הקצר הזה, ותודה למר חתו על שהוא מעלה נושא חשוב לדיון. הנה שתי תשובות אפשריות לשתי השאלות שמועלות במאמר.
    לגבי שאלת ה"מי אחראי" שבסוף המאמר:
    האחריות הישירה מוטלת על ממשלות ישראל לדורותיהן, שמתוך אינטרס ברור של "הפרד ומשול" פעלו לשימור האפרטהייד בין "יהודים" ל"לא-יהודים" על ידי טיפוח הפרדה במערכות החינוך. בעוד שלרוב ילדי ישראל היתה ויש עדיין נגישות למערכת חינוך סבירה-אם-כי-מתדרדרת בעברית, הרי ש"ערבים" נידונו ונידונים לרוב להכנס למערכת חינוך נחשלת, טובה רק במעט אם בכלל ממערכות החינוך הערביות האחרות באזורנו. לא מדובר רק במנכ"ל משרד החינוך הנוכחי, אלא במנכ"לים רבים לפניו.
    לגבי שאלת ה"עד מתי" שבכותרת:
    מסתבר לצערי שאזרחי מדינת ישראל אינם צדיקים, ולכן מלאכתם לא תעשה בידי אחרים. אמנם לא היתי מגדיר את המצב כ"מלחמה", אך החינוך ל"ערבים" יישאר נחשל כל עוד לא יקומו הורים ומחנכים וידרשו את שילובם של ילדיהם במערכת החינוך העברית. זהו תהליך ארוך שכבר יצא לדרך, ונקוה שיצבור תאוצה.

  4. סוציאליסט מתחיל הגיב:

    עצוב…
    האשמה היא כמובן על כלל הממסד החינוכי בארץ, שעודנו נגוע באותה גזענות שקטה של להזניח ולייבש את האכולוסיה הערבית.

    והערה לעורכות/ים-
    למה יש באתר כל כך מעט קולות ערביים? זה המסר של מפלגה דו לאומית? אני מציע לתרגם באופן קבוע מאתר-ג’בהה מאמרים, וגם לעודד את הכותבים שם להשתתף בדיונים פה.

  5. ניצה אמינוב הגיב:

    למערכת,
    מופיע אצלכם " לא יפורסמו תגובות הכוללות דברי הסתה, נאצות, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב". תגובתו של רמי, בלשון המעטה, אינה תואמת את הכללים המפורטים.
    יתכן, כמובן, שהאשם הוא בי ואני לוקה בהגנת הנקרא והתגובה בעצם תגובה סרקסטית.

  6. מרדכי בלייוייס הגיב:

    הבעייה היא במשרד החינוך ובעיריית רמלה. מצבם של הפלסטינים בערים המעורבות רע ממצבם במקומות הלא מעורבים. במקומות המעורבים ישנה אפלייה כפולה מצד הממשלה ומצד העיריה. ומה יש להתפלא? עם יואל לבקוביץ’ (לביא) שבונה חומות הפרדה ברמלה, ומתייחס לתושבי עירו כאויבים זה מה שקורה. וכך גם בלוד וביפו.
    לרמי-זה מה שקורה אחרי "שחרור" רמלה.

  7. רמי הגיב:

    הבהרה לניצה: ברור שתגובתי היא סגי נהורית. הדברים באים ממקום של צער ויאוש. איזה סיכוי יש לנו לשפר את המצב כאשר כל מוסדות הממשל ורוב מכריע בציבור אוהב ערבים כפי שאהבו הפולנים את יהודי פולין. בכל אופן הבהרתי את הדברים לטובת מי שנזקק להבהרה כזו.

  8. אחמד פילגר / המבחן של יולי תמיר הגיב:

    המבחן של פרופ’ יולי תמיר במשרד החינוך הוא להגיע להשוואת תקציבי החינוך בין כל הילדים, יהודים וערבים. מבחן נוסף: להפסיק את התערבות השב"כ במערכת החינוך ובמיוחד בכל הקשור למינוי מורות ומורים ערבים. ח"כ עמיר פרץ, מנהיג מפלגת העבודה, כבר נכשל במבחנו הראשון: הוא ימונה לשר הממונה על דיכוי והרעבת העם הפלסטיני. גורלו יהיה כגורל פרופ’ שלמה בן-עמי שהיה מלא כוונות טובות, אבל לבסוף היה האחראי המיניסטריאלי לרציחתם של 13 מפגינים ערבים באוקטובר 2000.

  9. דן תמיר הגיב:

    מסכים עם אחמד, שמבחנה של פרופ’ תמיר יהיה בהשואת תקציבי החינוך בין כל הילדים (לאו דוקה על פי קו חלוקה של "יהודים”/"ערבים”). בסכום הכולל הדורש השואה צריך לכלול גם את כל התשלומים שמשלמים הורים מכיסם – מה שהורים אמידים יכולים לשלם והורים פחות אמידים לא. הצלחה אמיתית במבחן ה"ערבי”, בכל אופן, תהיה שילוב כל התלמידים הלומדים כיום במערכת החינוך הערבית במערכת החינוך העברית.

    נ.ב.
    באשר לעמיר פרץ, היותו שר בטחון אינה בהכרח כשלון. ראשית, הכל היה שוה על מנת להעיף את שאול-בום-בום-בום-מופז מהתפקיד. שנית, עמיר פרץ איננו שלמה בן עמי.

  10. "שילוב" הגיב:

    מה פירוש "שילוב כל התלמידים הלומדים כיום במערכת החינוך הערבית במערכת החינוך העברית"?

    שישכחו את שפתם וילמדו בעברית?
    שישכחו את מורשתם וילמדו היסטוריה יהודית ועל בית המקדש?
    שישכחו מתרבות, ספרות ושירה ערבית וילמדו את ביאליק?
    שישכחו שהם פלסטינים וחלק מהאומה הערבית ויהפכו "לישראלים"?

    זה מתכון מצוין "לקידומם" במסגרת החברה הישראלית כחיילים במשמר הגבול, שומרי החומות של "התרבות" המערבית נגד "הברבריות" האיסלמית והמזרחית

  11. דן תמיר הגיב:

    “שילוב" האלמוני,
    למיטב ידיעתי, חומר הלימוד בבתי הספר “הערביים” בישראל אינו כתוב בשפתם של התלמידים, אלא בערבית המכונה “ספרותית”. למה הדבר דומה? לנסיון ללמד ילדים ספרדים באמצעות ספרים הכתובים לטינית. זה לא רעיון פסול מעיקרו, אבל הוא לא מתכון להצלחה גדולה.
    “היסטוריה יהודית" היא דבר שלא קיים, למיטב הבנתי. אם הכונה בללמוד על בית המקדש כחלק מההיסטוריה של הארץ – אז כן, למה לא? לא יזיק לכל תלמידי מערכת החינוך הישראלית ללמוד על ההיסטוריה של ארצם (והעולם) ולא על דברי ימי קהילות יהודיות בפולין או בטימבוקטו. לגבי ספרות ושירה: אפשר ללמד ספרות ושירה ערבית וגם ביאליק (אישית אני מעדיף את טשרניחובסקי). מה הבעיה?
    ילדי ישראל במערכת החינוך הערבית אינם יותר "פלסטינים" מן התלמידים במערכת החינוך העברית. כל נסיון להדיר אותם מתוך החברה הישראלית על ידי הדבקת הכינוי "פלסטינים" על רקע דתי הוא מרושע ופסול. יכול אדם להרגיש עצמו חלק מהאומה הערבית מהיום ועד קץ כל הדורות; זה לא צריך למנוע ממנו לקבל את אותה השכלה כמו כל ילד ישראלי אחר (מפתיע, אבל לטעמי גם ה"ערבים" בארץ הם ישראלים ופלסטינים בדיוק כמוני. מדהים, לא?!).
    השטות על משמר הגבול ועל "הברבריות" האסלאמית (מקור בנין רביעי + י’ התיחסות + ת’ נקבה) לא ראויה לתגובה רצינית. לכן אסיים בבדיחה:

    בחור צעיר וחדש נכנס לפאב. כל הנוכחים מסתכלים עליו כשהוא צועד לבר ומכריז בחיוך רחב:
    -“משקאות לכולם על חשבוני, גם לברמן!”
    הברמן מוזג לכולם וגם לעצמו, כולם שמחים ונהנים. בסוף הערב מסתבר שלבחור אין אגורה. הברמן מתעצבן, נותן לו אגרוף ישר לפרצוף ומעיף אותו החוצה.
    למחרת מגיע הבחור שוב, עם שן שבורה ותחבושת על העין, נעמד באמצע הפאב ומכריז:
    -“משקאות לכולם על חשבוני – גם לברמן!”.
    מתוך הנחה שהבחור למד את הלקח, הברמן מוזג לכולם וגם לעצמו. שותים, נהנים, סבאבה – בסוף הערב מסתבר ששוב אין לבחור גרוש. הברמן מתעצבן עוד יותר, מכניס לבחור מכות נמרצות, שובר לו כסא על הראש וזורק אותו החוצה.
    בערב השלישי הבחור מגיע שוב. מדדה על קביים, עם שתי ידיים שבורות ותפרים לרוחב הגולגולת הוא מתישב על כסא בפאב ולוחש:
    -“משקאות לכולם על חשבוני… לכולם, אבל לא לברמן…”.
    הברמן, נדהם מהחוצפה ועוז הרוח של הבחור כאחד, שואל בגיחוך:
    -”למה לכולם כן אבל לי הערב לא”? עונה הבחור:
    -”כי כשאתה שותה, אתה נהיה אלים”.

הגיבו לדן תמיר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים