הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-20 באפריל, 2006 9 תגובות

סוגייה מרכזית שבמחלוקת במו"מ הקואליציוני בין קדימה למפלגת העבודה היא שאלת שכר המינימום. מפלגת העבודה מציעה לקבוע יעד לגובה שכר המינימום: 1,000 דולר. חוקרים באירופה, שבה גם מתנהל דיון ער באותה סוגייה, מציעים דווקא שיטה שונה של עדכון שכר המינימום. החוקרים מגרמניה, צרפת ושווייץ שהציגו באחרונה "תזות למדיניות שכר מינימום אירופאית" מציעים שכל מדינה תקבע שכר מינימום בשיעור 60% מהשכר הממוצע באותה מדינה. כך ששכר המינימום לא ייקבע במונחי מטבע או צמוד לסכום כלשהו, אלא כצמוד לשכר הממוצע. ככל שהשכר הממוצע במדינה מסוימת יעלה, כך יעלה שכר המינימום. יצוין שעתה שכר המינימום הנהוג באירופה הוא נמוך בהרבה מן הצעת החוקרים והוא נע בממוצע בין 29% ל- 51% מהשכר הממוצע (נכון ל-2004).

על פי החוק, בישראל שכר המינימום שווה ל-49.5% מהשכר הממוצע המחושב על-ידי המוסד לביטוח לאומי. השכר הממוצע ע"פ המוסד לביטוח לאומי נמוך בין 1% ל-2% מהשכר הממוצע בהתאם לחישובי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). שכר המינימום באוקטובר 2005 היה שווה ערך ל-46.5% מהשכר הממוצע בהתאם לדיווחי הלמ"ס. ישראל משתייכת לקבוצת המדיניות האירופאיות בהן שכר המינימום כאחוז מהשכר הממוצע גבוה.


יחד עם זאת, במונחים מוחלטים, שכר המינימום בישראל נמצא בתחתית מדרג המדינות במערב אירופה. בין כל מדינות אלה, בהן התמ"ג לנפש גבוה מאשר בישראל, רק בספרד שכר המינימום בערכים מוחלטים נמוך מאשר בישראל. בשנת 2004 שכר המינימום החודשי בבלגיה היה 6,776 שקל, בצרפת 7,202 שקל, באירלנד 6,625 שקל, בהולנד 7,083 שקל ובבריטניה 6,445 שקל. בספרד כאמור, היה נמוך הרבה יותר: 2,748 שקל לחודש, לעומת 3,335 שקל בישראל. ישראל אגב נמצאת בראש מדרג אי-השוויון בשכר (מדד ג’יני) בהשוואה למדיניות האיחוד האירופאי.


קבוצת המדינות בה אין שכר מינימום המעוגן בחוק כוללת את אוסטריה, גרמניה, איטליה ומדינות סקנדינביה. בכל המדינות שצוינו, לאיגודים המקצועיים מעמד היסטורי חזק והכיסוי של הסכמים הקיבוציים בעניין שכר מינימום ענפי או כלל-ארצי הוא רחב ביותר. שכר המינימום כחלק מהסכמים קיבוציים חל על 70% מן העובדים בגרמניה ובנורבגיה ועל כמעט כל העובדים באיטליה ובאוסטריה. בכל המדינות בהן שכר המינימום מעוגן בחוק הוא חל על כל השכירים, להוציא את בלגיה בה הוא חל על השכירים במגזר הפרטי בלבד. על כל העובדים במגזר הציבורי בבלגיה חלים ההסכמים הקיבוציים.

תגובות
נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. רמי הגיב:

    חסרה לי (מאוד!) במאמר התייחסות ליחס שבין שכר המינימום העכשווי ובין הצרכים המינימליים (למזון, דיור, חינוך ותרבות וביגוד (חמש הממינם שלז’בוטינסקי: מזון, מורה, מרפא, מעון, מלבוש)). האמנם משפחה בת חמש נפשות יכולה להתקיים מ-3.5 אלף? הכל צריך להתחיל מכאן. עלות סל הצרכים צריכה להוות אמת המידה. הרי הכל עניין של סדר עדיפויות, אז כיצד מעיזים עזי מצח וצרי מוח להתנגד להעלאת שכר המינימום (וכן אכיפתו הנמרצת באמצעות בתי הדין לעבודה שהם די עצלים בעניין זה)? ונניח שאין המדינה יכולה לעמוד ברמת שכר מינימום כזו? האם יש למדינה כזו זכות קיום?!

  2. עמי וטורי הגיב:

    כמה הערות.
    בגרמניה כ 90% מכוסים ע"י ההסכמים הקיבוציים אולם ל כ10% אין כל כיסוי. בנורבגיה הודות לזכות ההחרמה לא רק ה70% ששכרם נגזר מתוקף הסכמים קיבוציים וצווי ההרחבה אלה גם ה 30% האחרים נהנים משכר הדומה לשכר המינימום שבהסכמים הקיבוציים. הדברים עובדים באופן זהה גם בשבדיה דנמרק ופינלנד.
    כלל בכל הארצות שבהן כל העובדים(שבדיה,נורבגיה, דנמרק ופינלנד) או כמעט כל העובדים (גרמניה אוסטריה) נהנים משכר מינימום מתוקף הסכמים קיבוציים, שכר המינימום בפועל גבוה מזה שבארצות הקובעות את שכר המינימום באמצעות חוק. לרוב גם האכיפה המבוססת על האיגודים המקצועיים שהם בעלי אינטרס טובה יותר. לכן בכל ארצות סקנדינביה שכר המינימום בפועל למשרה מלאה (השכר שבפועל לא קיים בשוק העבודה למעט במקרים חריגים שכר נמוך ממנו) עובר את רף 60% מהשכר הממוצע למשרה מלאה. חשוב לציין שגם השכר הממוצע מושפע מגובה שכר המינימום ולכן בארצות עם שכר מינימום גבוה גם השכר הממוצע גבוה יותר. לכן נכון יותר מבחינה מדעית (למרות שקשה לתת לזה ביטוי מבחינת ניסוח חקיקתי) למדוד את שכר המינימום במונחים של אחוז מהתוצר הממוצע למועסק. במונחים אלו תימצא ישראל בתחתית הרשימה מעט מעל ארה"ב ומתחת למרבית מדינות אירופה (הסקנדינביות מובילות את הרשימה).
    כדי שישראל תשתווה לארצות סקנדינביה במונחי שכר מינימום כאחוז מהתוצר למועסק שכר המינימום בישראל למשרה מלאה צריך לעמוד על למעלה מ 6,000 ש"ח לחודש.
    במונחי שכר בפועל הפער כמובן גדול בהרבה (שכר המינימום בדנמרק בשנת 2005 עמד על כ 13,500 ש"ח לחודש עבור משרה מלאה או 122 כתר דני לשעה).

  3. סוציאליסט מתחיל הגיב:

    לעמי וטורי-

    מהיכן אפשר להשיג נתונים השוואתיים על זכויות עובדים, כמו אלה שהבאת?

  4. עמי וטורי הגיב:

    הנתונים שבתגובתי מופיעים גם בסקירה שמופיעה באתר מכון אדווה. באותה סקירה יש גם מראי מקום מפורטים. כמו כן ניתן למצוא הסברים באנגלית באתרי הביטוח הלאומי של המדינות השונות אם כי ההסברים בשפות המקור מפורטים יותר. עוד מקור טוב הוא ה OECD Wages and Benefits למרות שחלק מהנותנים שם מבוססים על מודלים לא מדויקים שמעריכים הערכת חסר את הסכומים הניתנים בפועל למקבלי השלמת הכנסה (יש שם טעות בחישוב שיעור הסיוע האמיתי בדיור בארצות סקנדינביה וגרמניה).

  5. מרדכי בלייוייס הגיב:

    יש טריק שנעשה בחישוב השכר הממוצע. גם משרות חלקיות נלקחות בחשבון כמשרות מלאות ובכך מנמיכות את הממוצע. וזה נעשה בכוונה. יש לחשב ממוצע משוקלל בחלקיות המשרה.

  6. יוסי ונטורה / הדרישה של 60% הגיב:

    הדרישה להצמדת שכר המינימום לכדי 60% מהשכר הממוצע אינה חדשה. מאז שנות השמונים של המאה שעברה הדרישה הזו מופיע בכל פרסומי סיעת חד"ש בהסתדרות. זכור לי גם הופעה של בנימין גונן בתחילת שנות התשעים (אז הוא היה יו"ר הסיעה וחבר הנהגת ההסתדרות) ובה הוא דרש להצמיד את שכר המינימום לשיעור של 60% מן השכר הממוצע.

  7. גמיל אבו ראס הגיב:

    שכר מינומום 60% משכר הממוצע במשק הוא צודק ושומר על רמת שכר הולמת לעובדים במדינה האמורה. יש לציין שסיעת חד"ש בהסתדרות שמצעה דורש במפורש שיש להעאת שכר המינומום ל-60% משכר הממוצע במשק . בדיון בבינה בחודש מרס 2006 בדיון שהעלתה סיעת חד"ש בנושא דוח העוני על ידי הודגש בדברי שיש לדרוש העלאת שכר מינומום ל- 60% משכר הממוצע במשק שהוא צודק יותר ולא לקשור את שכר המינומום במטביע זר כל שהוא.

  8. שאלה בחשבון הגיב:

    אני לא מבין משהו,

    ראשית,
    בא נאמר ובמדינה X ישנם 1000 אזרחים עובדים.
    בשנה שעברה שכר המינימום הוא 50 יחידות.
    בחודש ינואר השנה נתוני הלשכה לססטיסטיקה מלמדים שהשכר הממוצע במשק הינו 100 יחידות. כתוצאה מכך שכר המינימום עולה ל60 יחידות. תוצאה מיידית בלתי נמנעת היא שהשכר הממוצע עלה כתוצאה מהעליה בשכר המינימום, אי לכך שכר המינימום כבר איננו 60 אחוז מהשכר הממוצע. וחוזר חלילה.

    שנית, במדינה X תמיד יהיו אנשים שמרוויחים פחות משכר המינימום שכן שכר המינימום גבוה ממוצע השכר במשק. כיוון שהדבר בלתי אפשרי מתוך הגדרת שכר המינימום כשכר הנמוך ביותר, שכרם של כל מקבלי השכר הממוצע עולה מיידית לרמת שכר המינימום, כמובן שהעניין גורר איתו את עליית שכר המינימום ואנו נופלים לאותו פרדוקס שוב.

  9. מרים ג’ונס / השאלה היא הגיב:

    והשאלה היא מדוע ההסתדרות כאשר עמיר פרץ עמד בראשה לעשתה דבר ממשי כדי לקדם את העלאת שכר המינימום? ההסתדרות קידמה קמפיין תקשורתי בנידון, אבל לא עשתה שום דבר מעבר לזה. היתכן שהסיבה היא שרוב מקבלי שכר מינימום הם מקבלות שכר מינימום – נשים?

הגיבו לעמי וטורי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים