הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



רק המיעוט לוקח חלק פעיל במאבקים החברתיים. מאוד היינו רוצים לכתוב ש"הרוב לוקח חלק פעיל במאבקים החברתיים". אבל האמת חייבת להיאמר, בשלב הזה, רק המיעוט פעיל במאבקים השונים ורוב הפעילים מצטרפים לקבוצות, קהילות או תנועות חברתיות הנאבקות למען שינוי תנאי החיים או לשיפור רמת החיים של האזרחים. כאמור, רוב הפעילים הינם פעילים מאורגנים, אבל המכנה המשותף שלהם הוא שרובם אינם מכירים את יסודות המרקסיזם. לפעמים אותם פעילים לומדים בכוחות עצמם כמה מעקרונות המרקסיזם, לעיתים הם מדברים ב"מרקסיסטית" בלי להכיר את המרקסיזם עצמו, אחדים קוראים את "המניפסט הקומוניסטי" ולא ממשיכים הלאה.

אנו לא רוצים להטיל ספק בנחיצותם של המאבקים החברתיים, בחוכמתם הטבעית של הפעילים במאבקים אלה ומחשיבות הפקת הלקחים הקולקטיבית בתום המאבקים. אלה דברים נחוצים ואף הכרחיים. אך כעבור זמן מתעורר הצורך להבין את המכלול ולא את חלקיו. מבלי להבין את המכלול אנו עלולים להיכשל, כי ללא הבנה לעומק של המשטר הכלכלי, החברתי והפוליטי הקפיטליסטי, מההיסטוריה של השיטה הקפיטליסטית, לא ניתן לנצח לטווח הארוך. ללא הבנת דרכי הפעולה של המשטר הקפיטליסטי והחלופות למשטר הניצול, אנו עלולים להיכשל אסטרטגית, להיות לכלי שרת בידי כוחות פוליטיים הרוצים לקבע את הקפיטליזם או לנהל מערכות ממושכות לטובת שינויים חברתיים או פוליטיים מזעריים.


אל מול המציאות שתיארתי כאן, נשאלת השאלה מה יכול להיות תרומתו של מרקסיזם לתנועות החברתיות ולמאבקיהן? לדעתי המרקסיזם יכול לתרום תרומה מכרעת במספר מישורים:



  1. השיטה: תודות למרקסיזם אנו מסוגלים להבין ואף לשנות את מבנה השלטון ולבטל את שיטת הניצול הקיימת. המרקסיזם נותן מענה לשאלה איך ההון מנצל את האדם ומדוע הסתירה המרכזית בחברה שלנו היא הסתירה בין הון לעבודה. ועוד: המרקסיזם מסביר מדוע הייצור והשירותים גדלים, אבל רק קבוצה חברתית ההולכת וקטנה נהנית מפירות גידול זה.


  2. הפרספקטיבה: למרקסיזם ראייה היסטורית ארוכת טווח המנתחת את השינוי ביחסי הכוחות החברתיים והרואה במאבק המעמדי חלק קבוע מן ההתפתחות ההיסטורית. זאת בניגוד לקפיטליסטים המכריזים חדשות לבקרים ש"אין אלטרנטיבה" או ש"זהו סוף ההיסטוריה". באמצעות המרקסיזם ניתן ללמוד שעד עכשיו תולדות האנושות היתה תולדות המאבק בין המעמדות ושהניגוד בין מעמדות עשוי לשים קץ למשטר הקפיטליסטי ואף להביא לחלופה סוציאליסטית.


  3. האלטרנטיבות: הקפיטליזם והמשכו הטבעי – האימפריאליזם, מבטיח את שליטתו באמצעות מלחמות קולוניאליות או בין-מעצמתיות. המרקסיזם מציע חלופה לפיה ניתן להגיע לשלטון על מנת לנהל את ענייני המדינה, בתוספת הפקעת אמצעי הייצור שבידי בעלי ההון ויצירת חברה שוויונית ובה המשק יהיה בידי היצרנים המאורגנים ובתמיכת מהנדסים, כלכלנים, מורים, אנשי הסביבה, מהנדסי מחשב ועוד. המרקסיזם מציע פתרון הגיוני לניגוד שבין הייצור החברתי לבין הקניין הפרטי, על ידי ביטול הקניין הפרטי, חלוקה מחדש של העושר ושינוי לעומק ביעדי התקציב המדינה, שיהיה מבוסס על הוצאה ממלכתית לטובת העובדים ובני משפחותיהם.


  4. הזהות: המרקסיזם מעניק זהות לפעילים, תודעה משותפת על חלקם המרכזי של הפעילים בתהליך השינוי החברתי ובהפיכת החברה הקפיטליסטית לחברה חדשה – שוויונית, סוציאליסטית ודמוקרטית. לזהות זו חותם מעמדי ברור, זו התודעה המעמדית של העובדים. זהות זו נבנית על יסוד לימוד המרקסיזם והפעולה המעשית המבוססת על העקרונות המרקסיסטיים. זהו תהליך דיאלקטי של לימוד והתנסות.


  5. הקרב על התודעה: התנאים האובייקטיבים הם הכרחיים אך בלתי מספיקים על מנת להיאבק ולנצח במערכה נגד הקפיטליזם והאימפריאליזם. אמצעי התקשורת בידי בעלי ההון, התעמולה הבלתי פוסקת למען הגברת הצריכה והכמורה הריאקציונית פועלים ללא הרף כדי להרחיק את האזרח מן התודעה המעמדית ומן המאבק המשותף. זאת, כדי ליצור אשליות אישיות בדבר "הגשמה עצמית" ומוביליות חברתית – שניתן להשיגן רק על חשבון האחרים.

המרקסיזם הוא הכלי ההכרחי על מנת לחשוף את השקרים, האשליות והמניפולציות של אמצעי התקשורת ולנצח במאבק על התודעה. המרקסיזם נותן מענה הולם, ברור והגיוני לכל טענות בעלי ההון וממשלותיהם. באמצעות המרקסיזם ניתן להסביר לעומק מדוע עדיפה הבעלות המשותפת של אמצעי הייצור על הקניין הפרטי ומהם האינטרסים המעמדיים האמיתיים.

תגובות
נושאים: מאמרים

17 תגובות

  1. Horas Hyltens הגיב:

    נניח שאני מסכים עם כל הנאמר כאן, עדיין יש לי שאלת תם: אם אין רווחים למדינה כתוצאה ממדיניות של שוק חופשי, קרי קפיטליזם וגלובליזציה, איך תהיה רווחה?

  2. אשר פרוליך הגיב:

    לHORAS=

    אין כאן המקום להסביר ולפרט את כל ההבדלים
    בין הכלכלה המרקסיסטית לכלכלה הקפיטליסטית
    או כלכלת השוק,אבל כמה הערות בקיצור:
    1)למדינה אין "רווחים".היא סה"כ מעבירה
    כספים ממקום אחד למקום אחר(גובה מיסים ומשלמת
    סובסידיות=תשלומי העברה).מנגנון המדינה הבורגנית משרתת את המעמד השליט=הבורגנות.נכון
    ש"מעבירה" כספים לעניים,אבל זאת רק במידה הדרושה כדי לשמור על המדינה הבורגנית ולמנוע
    התפרקות המערכת.כך,למשל,שיעור אבטלה של 6%
    הוא "בריא",ושיעור מעל 12%,"מסוכן".
    2)"רווחה" היא לא דאגה לעניים ביותר,למקרים
    "סוציאלים".רווחה נוגעת לכלל האוכלוסיה,לכלל המדינה,וכוללת איכות חיים,איכות סביבה,חינוך,תרבות,בריאות,ביטחון אישי וכללי,
    סולידריות,ועוד ועוד.
    אין כל קשר בין עושר המדינה לרווחה שבה.
    בארה"ב העשירה,האסון האחרון בניו ארליאנס
    הוכיח עד כמה חסרה "רווחה" שם.
    בקובה הענייה,באוריקן דומה מזה של ניו אורליאנס,לא נפגעה אף משפחה.המדינה דאגה
    לפנות אל כל התושבים בסכנה בעוד מועד.
    וכאלה דוגמאות אפשר להביא בלי סוף.

    עם קצת סקרנות,אפשר לגלות עובדות אלה ורבות
    יותר.דרוש רק קצת מאמץ (אבל שווה !)

  3. Comrade Cirrus הגיב:

    המאמר נפתח באופן בהחלט מבטיח, יש להבין את עקרונות המארקסיזם על מנת להבין את המארקסיזם. לרגע החלה לפעפע לה תחושת עליצות אינלקטואלית במוחי המנוון שדעכה לה חיש קל לנוכח המניפסט התעמולתי שלא טורח לנמק אפילו טענה אחת מתוך החמישה בניגוד גמור להבטחה בפתיחה.
    את המארקסיזם יש לחלק לשני חלקים. הראשון הוא ניתוח הבעיה והשני הוא הפיתרון. בניתוח הבעיה מארקס הוא הסוציולוג הראשון והוא מציג ניתוח סוציולוגי מבריק של החברה המערבית בעידן התעשיתי בתקופה שבה הקפיטליזם מתקיים בצורתו הקיצונית. קפיטליזם חסר רסן המשעבד באופן מחריד. מספיק לקרוא על תנאי עבודתם של נשים אנגליות במפעל ליצור גפרורים, על עבדות ילדים בני חמש במכרות הפחם וילדות במפעלי הטוויה. זוועה. המארקסיזם רואה באדם רע מיסודו. ולכן במצב של אנרכיה, שהביטוי שלה הוא תחרות ללא גבולות, ישלטו בסופו של דבר החזקים על החלשים וישעבדו אותם. במאמר מוסגר – גם הקפיטליזם כאשר הוא מנוסח ע"י אדם סמית, דוחה מצב זה לחלוטין ואינו מגדירו כקפיטליזם, אלא כדיקטטורה. בכל אופן תחרות ללא גבולות היא בסופו של דבר אנרכיה, משום שאין חוק או הגבלה על החיה האנושית שהיא רעה מיסודה ולכן תפעל באופן הפוגע בחלשים ממנה. לדוגמא כ 30 ילדות אשר מתו מחנק ותשישות לאחר 36 שעות עבודה רצופה ואני רוצה לראות בן אנוש שמגדיר מצב כזה כסוג של חברה אנושית ולא גונגל של טורפים קניבלים.
    כאן מגיע שלב הפיתרון ומארקס מעלה באוב, באופן החורג לגמרי מהניתוח הסוצילסטי המבריק בחלק הראשון, פיתרון אכסטולוגי. באחרית הימים תבוא לה "המהפכה" שבעקבותיה ישלטו הפועלים בעולם וינחילו לבני האדם חברה משולמת. מארקס באופן שאינו מוסבר רואה בבני אדם, כאשר הם נמצאים בקבוצה, לכידות חברתית בעלת מאפינים חיובים שאינם קיימים בנו באופן אינדיוודואלי. מארקס מתעלם לגמרי מאותה אנושיות אותה הוא מגלה בחלק הראשון ומטיף לדיקטטורה של האספסוף. ההפקעה של רכוש וחלוקתו מחדש היא בסך הכל סוג של החלפת תפקידים בתחרות האכזרית ולא הפסקה שלה. ביטול הקנין הפרטי זו סוג של הזיה והטפה לפיאודוליזם אוליגרכי קיצוני.

  4. מרכסיסט מתחיל הגיב:

    Comrade Cirrus לוקה בהבנת המרקסיזם ומייחס לו דברים הנובעים מבורות מוחלטת.
    "האדם מיסודו" הוא לא רע ולא טוב. מאבקו הבסיסי הוא להבטיח את קיומו ע"י שליטה בטבע באמצעות העבודה, תוך כדי שימוש בחוקי הטבע ופיתוח כוחות הייצור שלו. בפעילות זו משנה האדם את הטבע ויחד עם זאת את הטבע של עצמו, את צורת החיים ואת הצרכים שלו כולל השאיפות לחופש גם מדיכוי של המשטר החברתי.
    בכל שלב שבו נמצאים כוחות הייצור נוצרת חלוקת עבודה שונה והחברה מתארגנת ומתאימה את המשטר החוקים והאידיאולוגיה בהתאם.
    עפ"י אופי המשטר, שנקבע כאמור בראש וראשונה עפ"י הצורך של ארגון כוחות הייצור, נקבעים היחסים בין בני האדם החיים באותו משטר והמעמדות.
    בשלב נוסף שבו מתפתחים כוחות הייצור הופך הארגון הקודם כבלים על כוחות הייצור והארגון משתנה, מהר או לאט, המשטר החוקים והאמונות וכן היחסים בין בני האדם.
    התהליך הזה הוא דינמי ודיאלקטי, דינמי כיוון שהפעילות הכלכלית מפתחת כל הזמן את כוחות הייצור ודיאלקטי, כלומר מלווה במאבקים וסתירות עקב האינטרסים המנוגדים של המעמדות, מנצלים ומנוצלים, אלו השואפים להשתחרר מהכבלים לבין המעמדות השואפים לשמור על המשטר הישן ועל זכויות היתר שלהם שרכשו בו.
    מרכס לא "המציא" פתרון לחוליי המשטר הקפיטליסטי("העלה באוב"?). הוא ניתח ובדק את חוקי התנועה של הכלכלה הקפיטליסטית שהיא לב ליבו של המשטר ושעל פי הצרכים שלה הוא מתארגן ועפ"י ארגון זה נקבעים היחסים בין בני האדם, והגיע למסקנה שמשטר זה סיים את תפקידו המקדם את כוחות הייצור בהיסטוריה. עפ"י יחסי המעמדות והאינטרסים שלהם, למעמד הפועלים יש אינטרס להתגבר על הכבלים שיוצר אופן הייצור הקפיטליסטי כדי לפתוח אפשרות נוספת להתפתחות כוחות הייצור ולכן יארגן את החברה באופן אחר, סוציאליסטי שבה היחסים בין בני האדם יהיו יחסים של סולדריות מתוך שהמניע לפעילות הכלכלית לא יהיה הרווח הפרטי אלא לסיפוק הצרכים של הפרט שקיומו מושתת על החברה.
    המתודה הזו שפיתח מרכס לא נוצרה כדי לתת יכולת ניבוי לגבי העתיד אלא להבין את חוקי התנועה של הפעילות האנושית, ההיסטוריה והחברה ולהסיק מסקנות לגבי המאבקים הקונקרטים המתקיימים בתוך החברה.
    מרכס לא רק שלא יכול היה לתאר את החברה הסוציאליסטית העתידה (וכמעט שלא עסק בכך) אלא שגם האופי המיוחד שלובש הקפיטליזם בן זמננו, האימפריאלים ובצורתו החדשה הגלובליזם, המאבקים ויחסי המעמדות נעלמו ממנו במידה רבה, אם כי הניתוח הבסיסי של אופן הייצור הקפיטליסטי שריר עד היום.
    מתנגדי הסוציאליזם קופצים כמוצאי שלל רב כאשר מצביעים על המשטרים שנוצרו בברית המועצות כמופת ל"פתרון הסוציאליסטי". קצרה היריעה שבכאן בכדי לנתח את אופיים של משטרים אלו. אבל, אם נבדוק אותם בכלים של המתוד המרכסיסיטי נראה שאלו משטרים שנוצרו בתנאים טרום קפיטליסטים (רוסיה וסין) וכפו את משטרם על מזרח אירופה עקב הכיבוש. המשטרים הללו אומנם פיתחו בתנאים קשים ובכפייה אכזרית את כוחות הייצור והביאו חברות אגרריות מפגרות בעיקרן לחברות תעשייתיות אך אין כלום בינן לבין חברה סוציאליסטית חרף העובדה שאימצו לעצמם אידיאולוגיה (במובן של מרכס) סוציאליסטית. הראייה המשכנעת ביותר לכך היא שבדיוק על פי התיאור של מרכס הם התפרקו למשטרים קפיטליסטים בצורה כזאת או אחרת.

  5. אשר פרוליך הגיב:

    לcomrade (?)

    אני מאוד מעריך את היושר שלך כשכתבתה
    בפתיחה בתגובתך על מוחך המנוון.
    לגבי תוכן התשובה,לא בלבד שאין לך הבנה
    בסיסית במרקסיזם,אלא שגם אתה סותר את עצמך:
    בתחילת תגובתך כתבתה שמרקס ראה באדם רוע,
    (? מאיפא מצאתה את זה?),ובסוף התגובה כתבתה
    שעל פי מרקס,האדם בתוך חברה(איזה? לא מפורט),
    יש לו מאפינים חיוביים.
    במקרה הראשון,אם התכוונתה לרובינזון קרוזו
    אין כאן סתירה,אבל בכל אופן זה לא מה שמרקס אמר.
    אולי תחליט מה לדעתך מרקס באמת חשב ??

  6. ליברטן ותיק הגיב:

    בבסיס ההודעה של המרכסיסט המתחיל יושבת הנחה קטנה לפיה מרקס היה מסוגל באיזשהו אופן לנתח את "חוקי התנועה של הפעילות האנושית" משל היו פיסיקה ניוטונית. ההנחה המשעשעת הזו לא מפסיקה להדהים אותי כל פעם מחדש, למרקס לא היה מושג קלוש על "חוקי התנועה של הפעילות האנושית" ולאף אחד עד היום אין אפילו התחלה של מושג לגבי העקרונות המושלים בפעילות החברתית. ישנן עדויות תצפיתיות לרב, אבל אין ולו תאוריה קוהרנטית אחת להסבר החברה האינושית שמפיקה ניבויים משמעותיים מדידים בצורה עקבית. לא ברמת האדם הבודד ולא ברמת החברה האינושית. מרקסיזם בבחינת תאוריה חברתית מדעית כשל בכל מדינה בה יושם(והדוגמה הטובה ביותר איננה בריה"מ ז"ל אלא דווקא קמבודיה של פול פוט).

  7. הערה קטנה הגיב:

    "מרקסיזם נותן מענה לשאלה איך ההון מנצל את האדם ומדוע הסתירה המרכזית בחברה שלנו היא הסתירה בין הון לעבודה". אני לא בטוח שהסתירה המרכזית בחברה שלנו היא בין הון לעבודה. בקריאה שניה אני אפילו לא בטוח שאני ממש מבין מה הפסקה הזו אומרת. מדוע בכלל יש סתירה בין הון לעבודה? למשל, אדם מקים חברה קטנה למשלוחים, הוא עובד על אופניו 10 שעות ביום, היכן הסתירה שלו בין הון לעבודה? נאמר שעשור אחר כך החברה שהקים גדלה וכעת בבעלותו 50 קטנועים ו200 עובדים, הוא עדיין עובד 10 שעות ביום(לא על קטנוע) מתי בדיוק הוא הופך מעובד לבעל הון?

    "תוספת הפקעת אמצעי הייצור שבידי בעלי ההון ויצירת חברה שוויונית ובה המשק יהיה בידי היצרנים המאורגנים ובתמיכת מהנדסים, כלכלנים, מורים, אנשי הסביבה, מהנדסי מחשב ועוד"
    איזו פסקה מוזרה, היצרנים המאורגנים אני משער הם יצירים פוליטיים כאלו או אחרים, כלומר שכבת בירוקרטיה.

    החזון המרקסיסטי אם כך, מעמד בירוקרטי שמנהל את המשק במקום המהנדסים, הכלכלנים, המורים, אנשי סביבה, מהנדסי מחשב ועד. ולא מדובר בסתם בעלי הון שמתחרים על שבריר מהמשק, אלא על שכבה(מועצת זקנים) המחליטה *כל* החלטה על *כל* אמצעי היצור קרי על *כל* עובד ועובד במשק. כלומר, מעמד פוליטי בעל כח אבסולוטי שאפילו מלכים מתקנאים בו. למה אני מקבל צרבת כל פעם מחדש שאני קורא על מרקסיזם?

  8. יוסי ונטורה / הארה גדולה הגיב:

    הערה גדולה להערה הקטנה הקדומת: המרקסיזם הוא הארה גדולה. חולשת התנועות החברתיות במדינת ישראל – כולל ההסתדרות, קו לעובד ועוד ארגונים נוספים – היא בכך שאין בקרבם או בהנהגתם מרקסיסטים. אילו אותם חברים היו מבינים את הסתירה היסודית בין הון לשלטון היו משנים את דפוס פעולתם והיו מגייסים את חבריהם למאבק נחוש יותר ויעיל יותר. אתה לא צריך לקבל צרבת כל פעם שאתה קורא על המרקסיזם, אתה צריך ללמוד את יסודות המרקסיזם ולנסות ולהגשים אותם במציאות הישראלית. אין מרקסיזם אבסולוטי שהוא נכון בכל מקום ובכל זמן. מרקסיזם זה לא דת.

  9. אשר פרוליך הגיב:

    להערה קטנה(באמת קטנה!)

    אם אתה מקבל צרבת כל פעם שאתה קורה על מרקסיזם,כנראה שבאותו זמן אתה גם אוכל צפרדעים.
    תנסה לקרוא מרקסיזם בלי לאכול כלום(על בטן
    ריקה)ואז לא רק שלא יהיה לך צרבת,אז גם
    תבין מרקסיזם.

  10. הערה קטנה הגיב:

    וואו, שתי תגובות להערה ואף אחת לא עונה לשום שאלה ששאלתי ושתיהן מניחות(בהתנשאות גועלית) שאני לא "מבין" מרקסיזם. מישהו אמר פעם שמרקסיסטים הם הטיעון הטוב ביותר נגד מרקסיזם.

  11. אשר פרוליך הגיב:

    ל"הערה קטנטונת":
    אין כאן כל התנשאות.לא בושה להודות שלא יודעים משהוא,הבושה היא כשלא יודעים ועושים
    "כאילו" יודעים.
    הרי אתה בעצמך כתבתה "שאני לא מבין מה הפיסקה הזאת אומרת"(לגבי הסתירה בין הון לעבודה)
    אם היתה יודע מרקסיזם,היתה גם מבין במה
    הסתירה הזו מדובר.
    כדי להבין את עמדת המרקסיזם בסוגיה זו צריך
    להבין כמה מושגים כגון "הערך העודף".
    על פי המרקסיזם,מקור ההון הוא לא מירושות
    של סבטות נחמדות שהלכו לעולמם,אלא מגזילת
    חלק מהתוצר של עבודה שלא מוחזר לעובדים
    אלא נשאר בכיסים של בודדים.
    אם בעלי ההון לא יכולים להפיק רווח(ערך
    עודף) מהעובדים שלהם,פשוט מפטרים אותם.
    אולי תחשוב שהרווח על ההון הוא תמורה
    הוגנת ליזמות ולסיכון של המשקיעים.תסביר לי
    בבקשה למה מנהלי בנקים וחברות גוזרים בונוסים
    ומשכורות אדירות גם כשהחברות מפסידות?
    אולי תסביר לי גם מאיפא הגיע ההון שהם
    משקיעים? האם הביאו אותו מהבית או גייסו
    אותו בבורסה או קבלו אותו מהבנקים(ולמעשה
    קבלו אותו בהעובדים שמפקידים את קרנות הפנסיה והחסכונות בידים של אותם הגופים ??
    באמת,יש לך הרבה מה ללמוד מהמרקסיזם,ושוב,
    זה בכלל לא בושה !!

  12. ירושלמי הגיב:

    המרכסיזם הינו תיאוריה חשובה ומעניינת אך בכל מקום בו ניסו ליישמה היא נכשלה באופן גורף – קמבודיה של פול פוט , סין , ברית המועצות …

    דיקטטורה של מעמד הפועלים הינה לא פחות אכזרית מדיקטטורה של הקפטיליזם .

    אפילו בקובה מדוכא זכות הדיבור ואלפים מנסים לברוח בסירות רעועות למערב המנוון …

    צאבס מונצואלה אמנם משתמש בריטוריקה מרכסיססטית אך רוב פועלו מתאפיין בהופעות רטוריות בטלוויזיה ובמעט פעולות ממשיות בשטח –
    פתיחת בתי תמחוי לעניים , בתי ספר לעניים ופתיחת מרפאות לעניים המשרתות מספר אלפים בקרב אוכלוסייה של מליונים הינם צעד קטן מידי.

    ולכן אין מנוס מלהסיק שהמרכסיזם הינו תיאוריה גדולה , אך רצוי לא לחיות היכן שמנסים ליישמה !

  13. אשר פרוליך הגיב:

    לירושלמי:
    1)
    המקרסיזם אינו תיאוריה אלא דרך להבנת המציאות הקונקרטית ועל כן לפעול על פי הבנה זו.הכשלונות שציינתה הן לא של המרקסיזם אלא
    של אלה שטענו שהם מרקסיסטים אבל לא הבינו את
    המציאות ועל כן לא פעלו על פי כללי המרקסיזם.
    כדוגמה,
    אי אפשר להאשים את הדמוקרטיה בגלל שיש כאלה
    שמשתמשים בשמה אבל פועלים נגדה.
    לא בגלל כשלונות אלה תגיד שהדמוקרטיה לא
    טובה או לא ישימה.
    2)
    ההבדל בין דקטטורה של הקפיטליסטים לזו של
    מעמד הפועלים הוא בכך שהקפיטליסטים הם מיעוט
    מזערי ואילו מעמד הפועלים הוא הרוב העצום.
    3)
    הסיפור שלך על קובה הוא שקר.הייתה שם? או קראתה בניו יורק טימס או ב CNN.?
    מציע לך לבדוק באופן יותר רציני.
    4)
    ידעתה שצאבס הוריד את האנלפבטיזם בונצואלה
    מ50% ל 0?.זה צעד קטן?היום,בונצואלה יש פחות
    אנלפבטים מאשר בארה"ב.
    ידעתה שצאבס סיפק ומספק טיפול רפואי חינם
    לכלל האוכלוסיה,כולל תרופות?הכל,כל משנדרש.
    בישראל,עדיין לא הגענו לכך.
    שוב,כמו עם קובה,תבדוק רצינות חבוב !!

    ולגבי הסיכום,אני מפנה אותך שוב להשוואה שנתתי לך בקשר לדמוקרטיה.
    הבעייה שלך היא לא רק שאתה מציין חצאי
    אמיתות או חוסר אמיתות בתור עובדות,אלא שגם
    ה"פנינה" שלך במשפטתך האחרון ראוי לגיחוך.
    אולי תסביר לנו,אם ה"תיאוריה" בעינך גדולה,
    לא רצוי לחיות על פיה.הייתי מבין אם הייתה
    כותב ש"התיאוריה" לא כל כך גדולה בעינך ועל
    כן לא רצוי או לא נתן לחיות על פיה.
    אבל כתבתה שה"תיאוריה" גדולה !!!,
    פשוט ,לא מבין אותך.

  14. מרים ג’ונס / הצעה הגיב:

    המאמר מעניין אך קצר מדי לטעמי. אולי מכללת הגדה השמאלית יכולה לקיים סידרה של הרצאות בנושא? בעבר נערכו שם כמה סדרות והן תמיד מעניינות.

  15. ידידיה יצחקי הגיב:

    כשל המרקסיזם איננו בהנחות היסוד שלו, בתפיסתו ההיסטוריוסופית ובניתוח מהותו של הקפיטליזם. אפשר לקבלם ואפשר לדחותם, אבל קשה לערער על ההגיון הפנימי העקיב שלהם. הכשל הוא במעבר מניתוח החוקיות ההיסטורית אל הפרוגנוזות העתידניות המבוססות עליו, פרוגנוזות שהניסיון ההיסטורי לא אישר אותן. המרקסיזם צפה שהקפיטליזם יידע לפתור את הסתירות הפנימיות שבין הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור לבין התהליך החברתי של הייצור, על ידי יצירת חברות ייצרניות ופיננסיות שהבעלות עליהן נתונה בידי ציבור של בעלי מניות, אבל טעה בהנחה שתהליך זה יוביל בהכרח למהפכה סוציאליסטית. כמו כן טעה המרקסיזם, במיוחד בנוסח הלניניסטי, בהנחה שמפלגות הפועלים יוכלו לתפוס את השלטון במדינות קפיטליסטיות ורק אחר כך לחולל בהן מהפכה חברתית וכלכלית. עיקר הכשל במרקסיזם הוא בהנחה שמעמד הפועלים הוא מעמד מהפכני במהותו, ועליו תהיה מוטלת המשימה ההיסטורית של שחרור האנושות מ’כבלי הקפיטליזם’ בדרך מהפכנית, והקמתה של ‘חברה שיוויונית אל-מעמדית’. הנחת יסוד זו נתקבלה על ידי כל הזרמים הסוציאליסטיים, ושימשה בסיס אידיאולוגי למרביתן של מפלגות הפועלים. היו שגרסו שהמאבק המקצועי של הפועלים להטבת תנאי חייהם ועבודתם יוביל בדרך רצופה של רפורמות לשינוי מהפכני במהותו של המשטר, והיו שהניחו שהמאבק המקצועי יוליך לאירגונו הפוליטי של מעמד הפועלים, ובכך יקנה לעצמו את הכוח הדרוש לביצוע המהפכה הסוציאליסטית. הניסיון ההיסטורי דחה את שתי התפיסות, גם הרפורמיסטית וגם המהפכנית. המאבק המקצועי של הפועלים השתלב היטב במערכות הכלכליות של הקפיטליזם, והצעיד אותם להישגים מרשימים בתחום המקצועי, בעיקר במערב אירופה ובארצות הברית, אבל דווקא הצלחות אלה הרחיקו את תנועות הפועלים מרעיון המהפכה הכוללת, שאמורה לשנות את סדרי העולם מיסודם. יתר על כן, היו וישנם אירגוני פועלים שהיוו משענת עיקרית למשטרים לאומניים, ששרתו את עניינם של בעלי ההון, ובמקומות שונים אף נתנו האיגודים המקצועיים את ידם למשטרים פופוליסטיים אנטי דמוקרטיים או גם פשיסטיים, כמו באיטליה ובגרמניה בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, בארגנטינה ובצ’ילי משנות הארבעים עד השמונים. במקרים בהם הגיעו מפלגות פועלים לשלטון בארצות דמוקרטיות, כמו בבריטניה, בצרפת, בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השניה ובארצות סקנדינביה, נמנעו מהנהגתה של מהפכה סוציאליסטית כוללת, והסתפקו בתיקונים ‘יוניוניסטיים’ בחוק, עם מתן הטבות אלו ואחרות לפועלים. האיגודים המקצועיים בארצות המערב המתועשות הם כיום חלק מהמערכות הכלכליות של הקפיטליזם, ודי להם בהטבות ובהישגים כלכליים, הרעיון המהפכני מהם והלאה. מעמד הפועלים והמפלגות המייצגות אותו הם שמרנים ורגרסיבים אולי יותר מכל מעמד אחר במערכת הקפיטליסטית.

    אבל ההנחה בדבר מהפכנותו של מעמד הפועלים, אף על פי שהיא מהווה את עמוד השדרה של התפיסה הסוציאליסטית בפרקטיקה הפוליטית, אינה מתחייבת כלל מהתפיסה ההיסטורית של המרקסיזם. המהפכות החברתיות הקודמות, כפי שהן מתוארות בכתבים המרקסיסטיים, לא התבצעו בידי המעמדות המדוכאים, גם כשלא היה להם מה להפסיד במהפכה. המשטר הפיאודלי לא קם בעקבות מרד של עבדים, ולא צמיתים הם שהקימו את המשטר הקפיטליסטי, במהלכם של מלחמות האיכרים. המעמד הפיאודלי צמח ועלה מתוך המערכות הצבאיות של ח?יילות שכירים, שהתגבשו כמעמד שלישי בין בעלי עבדים ועבדים באימפריה הרומית המאוחרת, ובתהליך היסטורי רצוף שינויים מהפכניים תפס את מקומו בראש המערכות הכלכליות והחברתיות הפאודליות של ימי הביניים. גם הבורגנות לא צמחה מתוך האיכרות המשועבדת, היא קמה כמעמד שלישי, עירוני, שהתפתח בין שני המעמדות העיקריים של המשטר הפיאודלי, בעלי קרקעות ‘אצילים’, ואיכרים צמיתים. ההגיון ההיסטורי המנחה את המחשבה המרקסיסטית חייב אם כן להוליך למסקנה, המבוססת על החוקיות הדיאלקטית של ההיסטוריה כפי שנוסחה בידי מרקס ואנגלס, שלא מעמד הפועלים הוא זה שעשוי לחולל את המהפכה החברתית הבאה. מעמד הפועלים מסוגל למאבק מקצועי, לעיתים הירואי, על הגדלת חלקו בהכנסה הכללית, כשם שעשו זאת העבדים והאיכרים לפניהם, במרידות העבדים ובמלחמות האיכרים, במידות שונות של הצלחה, אבל לא למאבק מהפכני על שינוי המשטר החברתי. דומה שלנין חש בכשל זה שבתורה המרקסיסטית, וקבע שמעמד הפועלים לבדו לא יוכל לשאת את המהפכה הסוציאליסטית, כי הוא זקוק להנהגתה של אינטליגנציה מהפכנית שתנחה אותו בתיאוריה ובאידיאולוגיה בדרכו אל הסוציאליזם.

  16. ידידיה יצחקי – המשך הגיב:

    על יסוד תפיסה היסטוריוסופית זו אנו אמורים לצפות להופעתו של מעמד חדש, מעמד ביניים, ‘מעמד שלישי’, שיקום ויעלה בין הפרולטריון לבין הבורגנות, וינהיג מערכת חדשה של יחסי ייצור, מערכת שתהא תואמת את התפתחותם הטכנולוגית הכבירה של אמצעי הייצור בעשרות השנים האחרונות. למעשה, תהליך זה ממש מתרחש והולך לנגד עיניינו, גם בארצות המערב, וגם בארצות הקומוניזם לשעבר. הכוונה היא למה שמכנים ‘טכנוקראטיה’, לאמור, מעמד של מומחים ומנהלים, אנשי מדע וטכנולוגיה עתירי ידע, שיש לאל ידם לבנות ולהפעיל את כוחות הייצור המתוחכמים והמורכבים הכובשים והולכים את המערכות הכלכליות בעולם כולו. המהפכה הטכנוקראטית הפוסט קפיטליסטית, מצויה עמנו מזה עשרות שנים, וכבר הובחנה ותוארה כ’מהפכת המנהלים’.

    מעניין שמהפכה מעין זו צפה אנגלס, שידע לתאר כבר ב-1877 את פתרונותיו של הקפיטליזם לסתירות הפנימיות שלו: "הודאה חלקית באופי החברתי של כוחות הייצור, אפילו מצד הקפיטליסטים, בעל כורחם, ניכוס האורגניזמים הגדולים של הייצור והתחבורה, תחילה בידי חברות מניות, אחר כך בידי טראסטים, ולבסוף בידי המדינה. הבורגנות מתגלה כמעמד מיותר, כל תיפקודיה החברתיים מבוצעים עתה בידי פקידים מקבלי משכורת" (התפתחות הסוציאליזם מאוטופיה למדע). אנגלס לא שיער שבכך תיאר את ‘מהפכת המנהלים’ שתבוא במקומה של המהפכה הסוציאליסטית, אותה חזה המרקסיזם בביטחון שנראה לו ‘מדעי’. הוא לא יכול היה לדעת שאותם ‘פקידים מקבלי משכורת’ יהפכו עד מהרה למעמד של מנהלים, מצוייד היטב בידע המדעי והטכני הנדרש להפעלתם של כוחות ייצור עתירי ידע של העולם החדש שיורש והולך את העולם הקפיטליסטי.

  17. אחמד פילגר / תרומתי הצנועה הגיב:

    אני חושב שהמאמר הקצר הזה הוא חשוב ולכן תרומתי הצנועה תהיה לתרגם אותו לערבית כדי להפיץ אותו בקרב חברים וידידים – במיוחד אלה המועסקים בארגונים הלא ממשלתיים הרבים שצצו כפטריות לאחר הגשם בקרב הערבים בשנים האחרונות.

הגיבו לComrade Cirrus

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים