הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-1 במאי, 2006 17 תגובות

רבים הופתעו עם פרסום הידיעה על הפגנת האלפים לציון האחד במאי שנערכה בשבת בנצרת. אירועים נוספים התקיימו ויתקיימו בתל-אביב, חיפה, ירושלים ובאוניברסיטאות. ההפתעה תהיה גדולה יותר כאשר מחר, מחרתיים ובמשך כל השבוע יתפרסמו ידיעות על ההפגנות הגדולות שיתקיימו בצרפת, טורקיה, דרום קוראה, ארגנטינה ו… ארה"ב.

אמנם "יום העבודה" בארה"ב צויין בתחילת ספטמבר, אבל האחד במאי 2006 יהיה זה יום של מחאת עובדים ברחבי ארה"ב, בייחוד של מהגרי העבודה ובייחוד של העובדות והעובדים ממוצא מקסיקני ולטינו-אמריקאי. ככלות הכול, האחד במאי היה ונותר יום של מחאה פועלית שנולד בארה"ב.
 
חלפו יותר ממאה שנה מאז מאי 1886, כאשר פועלי שיקאגו נאבקו למען יום עבודה של 8 שעות ושינוי בתנאי עבודתם המחפירים. הם הפגינו ברחובות העיר ושוטרים פיזרו אותם באלימות רבה. אחד המפגינים הסיר את חולצתו הלבנה שהאדימה מדם חבריו, והניף אותה כדגל. חולצתו של אותו פועל אלמוני הפכה לדגל – והדגל האדום היה לסמל המאבק לזכויות עובדים וצדק חברתי.


כעבור שלוש שנים התכנסה בפאריס הוועידה הבינלאומית לחידוש אינטרנציונל העובדים וקבעה את האחד במאי כיום הפגנה וסולידריות של פועלי כל העולם. ההפגנה הראשונה שערכו פועלי פאריס ב-1890, בהשתתפות מאות אלפים, פוזרה אף היא בכוח על ידי חיל הפרשים, כאשר המפגינים התכוונו להגיש את דרישותיהם לפרלמנט. הפגנות רבות נוספות נערכו באותו יום במדינות אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה. מאז ועד היום, אחד במאי הוא יום המחאה של העובדים.


מדוע בתחילת המאה ה-21 עובדים ברחבי תבל מוסיפים ומציינים את האחד במאי? יתכן והסיבה נעוצה בכך שחלק גדול מהדרישות שהיו דרישותיהם של העובדים בסוף המאה ה-19 טרם מולאו. למשל, הפסקת ניצול העובדים על ידי בעלי ההון. או הדרישה ליום עבודה של 8 שעות. למרות השפע שהפועלים יכולים לייצר במספר הולך וקטן של שעות בהשוואה למה שהעובדים יכלו לייצר לפני מאה שנה באמצעות מכונות ישנות – רוב השכירים נאלצים לעבוד יותר משמונה שעות ביום כדי לפרנס את משפחותיהם. אפילו עובדי היי-טק רבים חולמים על יום עבודה בן שמונה שעות. או כפי שדרשו נציגי העובדים כבר בסוף המאה ה– 19: שמונה שעות עבודה, שמונה שעות שינה ושמונה שעות המוקדשות למשפחה או להרחבת ההשכלה.


רוב העובדים בישראל למשל, חייבים לעבוד שעות נוספות רבות ככל האפשר אם ברצונם לשלם את המשכנתא או להתגבר על ה"אובר" המעיק בבנק. כאשר אחד מכל שני עובדים משתכר עד שכר מינימום, מה הפלא שהעובדים נאלצים לעבוד יותר ויותר שעות ולפעמים ביותר מאשר במקום עבודה אחד – כדי להגיע לסוף החודש?


אך מעבר לקשיים הרבים של העובד בישראל, האחד במאי הפך ליום מבחן עבור העובדים בכל מקום ומקום. חרף הדיכוי והניצול, במשך שנים רבות האחד במאי היה ליום בו העובדים מעלים את תביעותיהם הבסיסיות כגון: הדרישות לתוספות שכר, הטבת תנאי העבודה, מאבק באבטלה או ביוקר המחייה. ואף מעבר לדרישות הבסיסיות, האחד במאי היה ליום בו באו לידי ביטוי כל מרכיבי הזהות המעמדית של העובד: הסולידריות, המאבק במלחמה, הלאומנות והאפליה (ששתיהן מפלגות את העובדים ומשרתות את בעלי ההון); וכן הדרישה לצדק חברתי והצגת החלופה הסוציאליסטית.


העובד בעידן הגלובליזציה הקפיטליסטית


ההפגנות שנערכו באחרונה ברחבי צרפת שאילצו את הממשלה לבטל חוקים שפגעו בצעירים, ואלה שקדמו להן בשנים האחרונות ושהחלו בעיר סיאטל בעת ועידת ארגון הסחר העולמי (WTO) ב-1999, ניפצו את האשליה שגלובליזציה וקפיטליזם פועלים לצמצום פערים ושיפור רמת החיים. אפילו במדינות הקפיטליסטיות הגדולות (ארה"ב, האיחוד האירופי, יפן) מספר המובטלים גדל ומניינם עשרות מיליונים. בארצות העולם השלישי הרעב, העוני והמחלות גובים מחיר כבד בחיי אדם. על פי נתוני האו"ם, שליש מהאנושות מתקיים מהכנסה שאינה עולה על דולר אחד ליום (פחות מחמישה שקלים).


הודות לגלובליזציה, העולם סובל מתהליך של ניצול הרסני של משאבי הטבע, זיהום הסביבה והרס הים והנוף. החלטתו של הנשיא בוש לא לחתום על אמנת קיוטו הבאה להפחית את זיהום האוויר, היא הוכחה לקו המנחה את בעלי ההון: ניצול משאבי הכלל למטרות רווח. כך עושות הממשלות יד אחת עם חברות רב-לאומיות ובעלי הון, כדי להחליש את הזכויות הבסיסיות של רוב האנושות לרווחה, לשוויון ולפיתוח בר-קיימא. מה טבעי יותר שביום הסולידריות הבינלאומי של העובדים יתקיימו הפגנות ברחבי העולם למען חברה צודקת יותר?


יש הסבורים שאנו חיים בעידן חדש של טכנולוגיות חדישות, של כלכלה חדשה, המציבה אתגרים חדשים. אך ביסודו של דבר, זהו עולם בו מיעוט ההולך וקטן שולט על אמצעי הייצור, והרוב המוחלט מוכר את כוח עבודתו.


ההסתדרות איכה?


המיעוט הקטן של בעלי ההון המנצחים על הגלובליזציה הכריזו מלחמה על האיגודים המקצועיים בכל העולם. האחד במאי הוא הזדמנות להוכיח שיש המוכנים להיאבק למען זכויותיהם ולהשיב מלחמה שערה, ברוח הסולידריות בין העובדים. גם בישראל ניכרת המגמה של הצבר הון בידי מספר קטן של אוליגרכים. המתקפה המתמדת נגד העובדים וארגוניהם, החוזים אישיים, עובדי הקבלן, ריבוי חברות כוח-אדם ומהגרי העבורה המנוצלים היטב – רק תורמים לצבירת הון בידי האוליגרכים המקומיים. הכל תוך סיוע אדיב ומהיר של ממשלת ישראל, של כל ממשלות ישראל. ממשלת אולמרט-פרץ אף היא לא תהיה שונה מקודמותיה.


ההסתדרות נועדה קודם כל לארגן את העובדים באיגודים מקצועיים ולהגן על העובדים החלשים ביותר שאינם מאורגנים. האחד במאי מציב בפני ההסתדרות את השאלה האם היא רוצה להיות מכשיר להשגת עוד תוספת מזערית או האם היא מעוניינת להפוך לארגון בעל ערכים מעמדיים המסוגל להתמודד עם הסוגיות הבוערות על סדר יומם של העובדים והחברה הישראלית? במלים אחרות: האם ההסתדרות תעמוד מהצד ותשקיף על ההתקפה המרוכזת על העובדים או תהיה לכוח מעמדי מאורגן המסוגל להשפיע, להיאבק ולשנות?


לכן, אין ההסתדרות יכולה לעמוד מהצד במאבקים נגד הגלובליזציה, להם שותפים איגודים בכל העולם. ההסתדרות אינה יכולה שלא להתמודד עם שאלת ארגון העובדים – כולל מהגרי העבודה. ההסתדרות חייבת לנקוט עמדה כארגון עובדים ולמען האינטרסים שלהם, ולקחת חלק פעיל במאבק למען שלום צודק, למען מדינה פלסטינית ועתיד משותף במזרח התיכון. ההסתדרות אינה יכולה לעמוד מהצד בפולמוס סביב דמותה של החברה הישראלית: האם העובדים מעוניינים במדינה בה ההפרטה, האבטלה והאפליה שולטות או בחברה שוויונית, בה יש תעסוקה מלאה ואין אפליה בחברה ובעבודה כלפי ערבים, מזרחים ונשים? כל השאלות האלה עומדות על סדר יומנו באחד במאי 2006, שאינו צריך להיות "יום בחירה" או "יום חופשה", אלא יום מאבק למען זכויות שמעולם לא ניתנו בטוב ליבן של הממשלות והמעסיקים – אלא לאחר מערכה ממושכת לצדק, אחווה ושלום.

תגובות
נושאים: מאמרים

17 תגובות

  1. יוסי ונטורה / גם ב"הארץ" הגיב:

    גם במוסף הכלכלי של "הארץ" שיצא הבוקר, האחד במאי, פורסם ראיון עם אפרים דוידי על ההפגנות לציון יום העובד הבינלאומי ברחבי העולם.

  2. יעל הגיב:

    מעניין וחשוב. תודה!

  3. ספידי ליוסי ונטורה הגיב:

    התוכל לתת קישור לראיון שהיה ב"הארץ".

  4. סילופים קלים למען המטרה הגיב:

    "הפגנות שנערכו באחרונה ברחבי צרפת שאילצו את הממשלה לבטל חוקים שפגעו בצעירים, ואלה שקדמו להן בשנים האחרונות ושהחלו בעיר סיאטל בעת ועידת ארגון הסחר העולמי (WTO)"
    אין שום קשר בין ההפגנות בסיאטל לבין ההפגנות בצרפת וחבל שדוידי מסלף כך.

    סילוף נוסף הוא על הסיבות להפגנות בארה"ב הפגנות הענק(כמעט מליון איש בלוס אנג’לס) נוגעות לדיונים החשובים בקונגרס בנושא המהגרים הלא חוקיים והסדרת שהייתם. במהלך ההפגנה המהגרים הלא חוקיים קראו "USA USA" ושרו את ההמנון האמריקאי באנגלית, לא ממש מאבק פועלים. יותר מדוייק יהיה לתאר זאת כמאבק הפועלים הבורחים מדרום אמריקה ה"אדומה" אל ארצות הברית הקפיטליסטית ומתחננים שלא יחזירו אותם לארצות הסוציאליזם המתעורר.

    אולי באמת דוידי יוכל לענות מדוע תמיד הבריחה היא בכוון אחד, מארצות סוציאליסטיות שוויוניות וצודקות אל הניצול הקפיטליסטי המנוול? מדוע קובנים שמים נפשם בכפם, עולים על סירה רעועה ומנסים לחתור לפלורידה שם ינצלו אותם ואת בנותיהם בעלי ההון החזירים? מדוע הם לא נשארים בגן העדן הקובני(שם תמותת התינוקות נמוכה מבארה"ב, שומו שמיים) שתאר לנו דני פתר?

  5. שוב השאלה המטומטמת הזו ? הגיב:

    אנשים מהגרים מארצות עניות לעשירות, מה מסובך בזה ?
    ברור שתומכי האימפריאליזם חושבים שמי שעשיר הוא גם מי שצודק, לא עולה בדעתם שהוא עשיר כי הוא מנצל.

  6. Oren Blass הגיב:

    I attended the rally in NYC. Very uplifting experience. Red flags, socialist slogans and a sense of solidarity I’ve never experienced in my five years in the US. Maybe the immigrants fromLatin America will democratize the USA.

  7. אחמד פילגר / מה שרואים מכאן הגיב:

    אינני יודע מה בדיוק ניתן לראות מעל המרקע בתכנית האקטואליה בעברית. אבל אני צפיתי את סיקור ההפגנות שנערכו בארה"ב באחד במאי האחרון ב"אל ג’זירה" ושומו שמיים ליד הדגלים האמריקאים (ושל מקסיקו, אל סלוודור, גואטלמלה ועוד מדינות שלא הצלחתי לזהות), הונפו דגלים האדומים, דגלים קובנים וגדלים עם הדיוקן של המהפכן צ’ה גווארה.

  8. שוב הלא תשובה הזאת? הגיב:

    רק סובבת את השאלה, לא ענית עליה.
    מדוע מדינות סוציאליסטיות הן עניות?
    כיצד זה שהסוציאליזם הצודק לא מצליח לתחזק מדינה שאינה פושטת יד ורגל?

  9. מדוע קובה עניה? הגיב:

    בגלל שארה"ב מטילה עליה מצור וחרם קשים מאוד. עדיין, אחוז הרעבים ומחוסרי הדיור בארה"ב גדול משמעותית מזה של קובה. גם אחוז חסרי הידע בקרוא וכתוב.
    זה קובה מצליחה לספק בכלל את אותה רמה גבוהה למדי של בסיס קיום בכבוד לכל אזרחיה למרות האמברגו הזה מראה על חוסנה של השיטה. אני רק יכול לדמיין מה היה קורה לרמת החיים בישראל בלי הסיוע האמריקני (שלא לדבר על חרם)

  10. זו לא שאלה בכלל הגיב:

    לא "מדינות סוציאליסטיות" הן עניות אלא ארצותה עולם השלישי הן עניות, למעט חריגים שהאימפריאליזם טיפח מתוך אינטרס מיוחד.

    מהפכות ססוציאליסטיות צימצמו את העוני, הורידו את אחוזי התמותה ושיפרו משמעותית את רמת החיים של רוב האוכלוסיהנ כמעט בכל ארץ שבה הן התרחשו. ועדיין, עשו אותן אנשים ואל קוסמים, והן לא יכולות להפוך ארצות עניות לארצות עשירות במסגרת הסדר העולמי הנוכחי.

    אז אנשים מנסים להגר מהאיטי לקובה ומהגרים מקוה לארה"ב ומהגרים מכל ארץ עניה לארץ עשירה יותר, זה כל כך פשוט שדרוש סוג מטורף במיוחד של עיוורון קנטרני כדי לא לראות את זה.

  11. ועדיין התשובה פשוטה הגיב:

    אם בכלל יש מדינות סוציאליסטיות אמיתיות, שאלה הנתונה בויכוח, למה זה מפליא אותך שקשה להן לתפקד בעולם דרויניסטי (=אימפריאליסטי/קפיטליסטי) שבו החזק הוא המנצח?
    האם מישהו טען כאן שסוציאליזם הוא הדרך האולטימטיבית לניהול מאבקים בינלאומיים?
    האם מישהו הבטיח כאן שארה"ב לא תוכל לחסל כל משטר סוציאליסטי ע"י רצח מנהיגים (ע"ע איינדה) או מצור בינלאומי (ע"ע קובה)?
    הטענה היא שסוציאליזם הוא דרך *מוסרית* יותר לניהול החברה האנושית, וככל שיותר חברות יתנהלו לפיו, החברה האנושית תהיה מוסרית יותר.

  12. מטורף עוור קנטרני הגיב:

    אז מדוע גרמניה המזרחית פשטה רגל? ואתה כל מזרח אירופה? ולעומתן גרמניה המערבית פרחה ואתה כל מערב אירופה, האם האמריקאים כלכך חזקים? מה יש לארה"ב שלא היה לברית המועצות?
    מחצבים? שטח? כח? השטן עוזר להם?

    ואיך בדיוק הסוציאליזם שיפר את חייהם של שליש מהעם הקמבודי? או את חייהם של רק האל יודע כמה סינים שלא הצליחו לקפוץ קדימה? או כמה בדיוק עזר הסוציאליזם לחייו של אחד סולז’ניצ’ין ושכניו לארכיפלג? יש לך אולי דוגמאות לשיפורים רדיקליים מהסוג הזה בחייהם של המוני אזרחים במדינות קפיטליסטיות?

  13. למטורף העיוור הקנטרני הגיב:

    כל הארצות שמנית היו סוציאליסטיות בערך כמו שארצות הברית היא מדינה שוחרת שלום. זהו אחד מהתרגילים החביבים על דמגוגים ימנים: לקחת דוגמאות של משטרים רצחניים שקראו לעצמם "סוציאליסטיים", ובכך "להוכיח" שסוציאליזם = רצח. זה שגם גרמניה הנאצית קראה לעצמה "(נציונל)-סוציאליסטית" לא מפריע לדמגוגים מהסוג הזה.

    עזוב, למה לך לבזבז זמן על סוציאליסטים סלפנים. עדיף להתפלל שכשתזדקן ולא תוכל לעבוד, ישאר בשבילך קצת מרק דלוח בבית התמחוי.
    אבל אם אתה משום מה מרגיש שלך זה לא יקרה, זה רק בזכות 150 שנה של מאבק סוציאליסטי, שאת תוצאותיו אתה ושכמותך מעוניינים ברוב טיפשותם להרוס.

  14. רק שתדעו הגיב:

    הדגל האדום הונף כבר הרבה לפני. הוא התנופף על גג הקומונה הפריזאית ב-1871 ועוד הרבה לפני כן, כבר במהפכת 1831 בצרפת( ראו "עלובי החיים").

  15. עוור קנטרן הגיב:

    המהירות בה סוציאליסטים עוברים לדמגוגיה לא מפסיקה להרשים עוורים כמותי.
    אז עכשיו אף מדינה בגוש המזרחי לא סוציאליסטית, נהדר, נותר רק לשאול האם אי פעם בהסטוריה הייתה מדינה סוציאליסטית? והאם כל הסוציאליסטים שרוממות ברה"מ בגרונם היו עוורים כמותי, כנראה שכן. מעניין אם לנין עצמו היה סוציאליסט(כנראה שלא) והאם מאו-דזה-דונג ידע משהו על סוציאליזם בכלל. כנראה שלא.

    זו בעצם טענה מבריקה, איך אפשר לשפוט משהו שמעולם לא נוסה, למעשה שמעולם לא נוסה "באמת". כי נסיונות נפל היו, הם נגמרו *תמיד* בדיקטטורות רצחניות(של הפרולטריון?) במשטרי חושך ובקריסה רבת רושם לקפיטליזם מנצל, למה תמיד הרע ביותר מטפס למעלה במשטרים סוציאליסטים? הס מלשאול קנטרן עוור. כמובן שהקפיטליזם אשם שחצי עולם סוציאליסטי(המזרחי) לא מצליח להסתדר בינו לבין עצמו, צריך ש*כל* העולם יהיה סוציאליסטי כדי שהסוציאליזם יצליח, כמו פציפיזם, מספיק לא-פציפיסט אחד כדי שהכל יקרוס בדממה. האם לדעתם של הסוציאליסטים מגבלה חמורה(ומגוכחת) שכזו אומרת משהו על התורה שלהם, לא. זה אומר שכל השאר רעים, טפשים ועוורים.

    שאני אזדקן ולא אוכל לעבוד אני אסמוך על מגוון החסכונות שצברתי בשנים בהן כן יכלתי לעבוד, לפי החשבון שלי בגיל 55 אני יכול לפרוש מוקדמות מבלי שאי פעם אצטרך למתנת בשר ודם.

    ההצלחות של "המאבק הסוציאליסטי" כפי שאתה מכנה אותו הצליחו איכשהו רק במדינות קפיטליסטיות, בוייטנאם למשל(עד מדינה לא סוציאליסטית, שאל את דני פתר, הוא לא מזמן חזר) העובדים "מתנדבים" לעבד שבעה ימים בשבוע, זו רוח הסוציאליזם שמנשבת בשדות האורז.

    כן, כן, אני ושכמותי טפשים, עוורים, כסילים, מה לא. רק תשובות ישירות לשאלות כלכך פשוטות שאותן אנו שואלים אנחנו לא מקבלים אף פעם מהחכמים, הרואים הנבונים.

  16. לעוור הקנטרן הגיב:

    הסברה שלך שבגיל 55 ישאר משהו מהחסכונות שלך מתבססת על אמון נוגע ללב בבנקאים, מנהלי חברות ביטוח וקרנות פנסיה, ושאר אנשים שוחרי טוב. אולי כדאי שתקרא קצת על האירועים בארגנטינה ב-10 השנים האחרונות?
    ובזכות מי קיבלת את ההשכלה הנהדרת שאפשרה לך את הישגיך המופלאים? אופס, שכחנו: אותם סוציאליסטים אירופאים דמגוגיים שהיו מוכנים לעלות על בריקדות בשביל שטויות כמו חינוך חינם לכל. אילו הם היו מקשיבים לגאונים כמוך, היית מבלה את ילדותך באיזה מפעל בדומה לילדי הכורים באנגליה במאה ה-19. מעניין כמה חסכונות היית מצליח לצבור אחרי ילדות כזאת.

    לשאלתך – אני מכיר מעט מאוד אנשים שסבורים שיש להם מתכון להצלחה מוחלטת של משטרים סוציאליסטיים. הבעיה במיוחד קשה במדינות כמו רוסיה או סין, שהמהפכה התעשייתית איחרה בהן ב-100 שנה ויותר, ויכול להיות שאין בהן דרך קלה לקיים סוציאליזם מינימלי לפני שהגיעו לרמה גבוהה של פיתוח תעשייתי. סוציאליזם זו שאיפה, מערכת עקרונות, לא מתכון אולטימטיבי לפתרון של כל בעיה. אותם דיקטטורים שהעמידו פנים כאילו יש להם תורה סדורה של סוציאליזם (לנין ומאו הם שני מקרים בולטים) הגיעו בדרך כלל לשרשרת הכשלונות המפוארים אותם ציינת, עם ערימות מזעזעות של גופות בדרך להתמוטטות הסופית.

    אבל מה שמדהים אצלך זה הנכונות לשכוח (או לנסות להשכיח) שמושגים כמו פנסיה או חינוך חינם לא היו קיימים בלי מאבקים סוציאליסטיים. בניגוד לטענתך הדמגוגית, מאז אמצע המאה ה-20 ועד קרוב לסופה, מדינות כמו בריטניה, צרפת או מדינות סקנדינביה לא היו "קפיטליסטיות" באותו מובן שארה"ב או ישראל הן כאלה. אלה מדינות שהצליחו איכשהו לשלב עקרונות סוציאליסטיים עם רמות הכנסה גבוהות לשכבת העשירים ביותר. אכן מצער שהן לא התמידו יותר בכיוון הסוציאליסטי שלהן, אבל תאצ’ריסטים כמוך אחראים לכך.
    אם נקשיב כמוך לתעמולה של תאצ’ר וחבריה נגיע לכך שגם מדינות רווחה מסורתיות יסגרו לגמרי את הפער ויעברו לכלכלה של שוק "חופשי" לחלוטין, המגן קודם כל על העשירים והחזקים. מצב כזה יסכן גם את החסכונות שלך, אז אולי כדאי שתתחיל יותר לדאוג ופחות לקנטר.

  17. זהראן טאהא הגיב:

    קפיטליזם,ליברליזם נוכחים= פיתוח הון , דריסת פשוטים ועניים.
    סוציאליזם ובמיוחד זרם המרקסיזם=הגנה על פשוטי העם מהפכות שתרמו ועזרו למעמד הפועלים והעובדים.

הגיבו ללמטורף העיוור הקנטרני

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים