הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-21 במאי, 2006 3 תגובות

עובדי "ישקר" כבר היו שם, אבל ספק אם עובדי רשת חנויות הספרים "דיונון" שבאוניברסיטאות מודעים לכך. גם עובדי "ישקר", "דיונון" (שנרכשה לאחרונה על ידי תאגיד האמריקאי "אופיס דיפו") ועוד אלפי חברות ותאגידים מקומיים היו לחלק בלתי נפרד מפס הייצור העולמי. "פס הייצור העולמי" הינו מושג חדש במדעי החברה החודר במהרה לאיגודים מקצועיים. "פס הייצור העולמי" הוא תולדה של משטר הקפיטליזם הגלובלי. קרי: שורה ארוכה של מוצרים ושירותים מקורם במספר רב של מדינות. החברות הרב-לאומיות השולטות בכיפת הגלובליזציה מחלקות כך את העולם על מנת להפיק את המיטב מפערי השכר, כישורי העובדים, רמות ההשכלה השונות… הכל לשם מיקסום רווחיהן.

כאמור, מושג "פס הייצור העולמי" נעשה למטבע לשון בקרב חוקרים ואנשי איגודים מקצועיים שאף הם עוסקים בשנים האחרונות בלהבין איך מורכב פס הייצור שמעבר לגבולות המדינה ואיך חלוקת העבודה העולמית מנצלת עובדים ומוסיפה רווחים. "פס הייצור העולמי" עמד במרכז כינוס חוקרים בינלאומי שנערך בשבוע שעבר בהאג, בירת הולנד, בהשתתפות עשרות חוקרים ואנשי איגודים מקצועיים מכל קצוות תבל. הכנס נערך על ידי רשת המחקר של האיגודים המקצועיים הגלובלית (www.gurn.info) בשיתוף ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), המכון ההולנדי היוקרתי ללימודים חברתיים (ISS) והאיגודים המקצועיים ההולנדים (FNV).


בכנס סיפרו חוקרת מקנדה ופעילה באיגודים מקצועיים מארה"ב איך מורכבת העבודה בקנה מידה עולמי על מנת לייצר מחשב אישי מן הפירמות הידועות בשוק. לקח לשתיהן דקות ארוכות כדי להסביר שקף אחד ובו מקום ייצורם והרכבתם של אלף והאחד המרכיבים האלקטרוניים. בעבודת נמלים הכוללת איסוף מידע מעובדים וארגוני עובדים בעשרות מדינות, בדיקת רשימת הספקים של חברות המחשב ועיון אובססיבי בעיתונות הכלכלית, שתי החוקרות הצליחו לפרק את כל מרכיבי העבודה שבמחשב. המסקנה היא עצובה, בריצה אחר מיקסום רווחים, החברות הרב-לאומיות לא בוחלות בשום אמצעי כדי להוזיל עלויות. להוזיל עלויות הוא המושג המכובס המתייחס לעבודה זולה. כי במחשב שהוא יקר יחסית (בסביבות ה-1,000 דולר) מרכיב עלות העבודה הולך ויורד עם השנים ואת מקום עלות העבודה תופס הרווח של היצרן.


בכנס שארך שלושה ימים נבחנו עד דק פסי ייצור עולמיים נוספים, ביניהם מפעלי הטקסטיל בקמבודיה ובנמיביה, עובדות הסיעוד מהפיליפינים, אספקת האספרגוס מפרו לשוק העולמי, תעשיות המתכת של אינדונזיה, הפעולה של תאגיד הענק ההולנדי "יונילבר", ספקי "איקאה" ברחבי העולם, גידול העגבניות לתעשייה בברזיל… וגם האסטרטגיה של המעסיקים בישראל במסגרת הגלובליזציה בעשור האחרון – אם כי יש להדגיש שהמחקר שנערך על ידי חוקרי הגלובליזציה הביקורתיים והאיגודים המקצועיים בישראל (וגם בכל המזה"ת) לוקה בחסר או שכלל אינו קיים.


כאמור, במשך שלושה ימים עשרות חוקרים ופעילים דנו לעומק ובמשך שעות ארוכות על השלכות פס הייצור העולמי על המשקים המקומיים, העבודות, העובדים ובני משפחותיהם. חרף השוני בנקודות ההשקפה או במקרים שנבחנו, היתה הסכמה מלאה בלפחות מספר נקודות: מספר קרבנות הגלובליזציה עולה בהרבה על הנהנים ממנה; יש הכרח בהתארגנות עובדים על מנת להגן על זכויותיהם הבסיסיות ביותר (שכר הוגן, שעות עבודה סבירות, קידום מקצועי) וכן ששיעורי הרווח בפירמות הבינלאומיות גדלים בצורה מדהימה – לרוב בעקבות העמקת ניצול העובדים בכל פינה בעולם.


אבל יתכן והחלק המעניין ביותר במפגש שנערך בשבוע שעבר היו הדיווחים על התארגנויות עובדים ברמה הבינלאומית. מדובר על מאות מקרים של עובדים המתארגנים בוועדי עובדים רב-לאומיים, בוועדות מייעצות, במסגרות של לימוד והבנת תהליכי הגלובליזציה. ננסה לעמוד על הצירים המרכזיים במציאות חדשה זו של התארגנות עובדים והם: סיוע של איגודים מקצועיים בארצות הקפיטליסטיות הגדולות להקמת איגודים בפריפריה, הקמת ארגוני עובדים בינלאומיים בחברות רב-לאומיות; שיתוף פעולה בין איגודים מקצועיים במספר רב של מדינות לארגוני צרכנים וארגונים לא-ממשלתיים; הניסיון לאחד את המסגרות הבינלאומיות של ארגוני העובדים.


בשניים מהצירים שצויינו ניכרת התקדמות רבה. בחברות רב-לאומיות רבות (בייחוד בענף הרכב) קמו בשנים האחרונות ארגוני עובדים רב-לאומיים ובהם מיוצגים נציגי ועדי העובדים בכל מפעלי התאגיד. למשל: בשבוע שעבר החל במקסיקו סיטי שבמקסיקו המפגש של נציגי כל ועדי העובדים במפעלי התאגיד הבינלאומי "פולקסווגן". המפגש נערך בעקבות הודעת ההנהלה שבכוונתה לפטר 20 אלף עובדים בגרמניה ולסגור מפעל בספרד. לקראת המפגש במקסיקו נערכה ישיבה של כל ועדי העובדים המייצגים רבבות עובדי פולקסווגן בברזיל ובה הוחלט לקדם תוכנית מאבק רב-לאומית הכוללת הפסקות עבודה. מזכ"ל איגוד עובדי המתכת של סאו-פאולו (אף הוא מעוסק בפולקסווגן), ג’וסה לופס פייג’ו, אמר לעיתונות הברזילאית כי "המנדט שקיבלתי מהחברים בוועדים השונים הוא ברור: מול האסטרטגיה של המעסיקים לפטר עובדים ולקצץ בשכר – יש להעמיד אסטרטגיה בינלאומית של העובדים וארגוניהם". יצויין ששביתות "רב-לאומיות" היו גם היו. באמצעות שביתות בנמלי אירופה הופסקו תהליכי הפרטתם במדינות היבשת.


הציר השני הוא הניסיון לאחד את תנועת הפועלים הבינלאומית המפוצלת בארבעה מוקדים: הקונפדרציה הבינלאומית של האיגודים המקצועיים החופשיים (ההסתדרות חברה בקונפדרציה), קונפדרציית העבודה העולמית, הפדרציה הבינלאומית של האיגודים המקצועיים ואיגודים שאינם שייכים לשום התארגנות בינלאומית, כגון ה-CGT בצרפת. בחודש נובמבר מתכוונות להתאחד הקונפדרציה הבינלאומית של האיגודים החופשיים והקונפדרציה העולמית. יתכן וכמה איגודים עצמאיים יצטרפו אף למסגרת החדשה – שתהיה הגדולה והחזקה בעולם.

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. אחמד פילגר / מאמר מצויין אבל… הגיב:

    מאמר מצויין… אבל מדוע הוא כל כך קצר? נראה לי שלח’ דוידי יש לכתוב הרבה יותר ממה שהוא כתב!

  2. איל – מאבק סוציאליסטי הגיב:

    ובישראל, הנהגת ההסתדרות – בראשות עם אחד/העבודה ובתמיכת חד"ש – ממשיכה לתמוך בהפרטות ולא לתמוך בהתארגנויות של עובדים.
    עד מתי תישארו בקואליציה ההרסנית הזו?

  3. אחמד פילגר / לחבר איל הגיב:

    חד"ש אינה תומכת בהפרטה, בתוך ההסתדרות ומחוצה לה. חבל שאתה כותב דברים שאין להם יסוד. בקיצור אתה משקר בנוגע לעמדות חד"ש. מאוד הייתי רוצה שלפני שאתה כותב, תדייק לפחות בעובדות.

הגיבו לאחמד פילגר / מאמר מצויין אבל…

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים