הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-26 במאי, 2006 13 תגובות

קשה מאוד להאמין שישנם ישראלים המאמינים לאותו קטע בנאום הניצחון של אולמרט בו הצהיר כי תחילה ננסה "למצות כל אפשרות של מו"מ לשלום" ורק לאחר מכן ניגש לתכנית ההתכנסות. קשה לא פחות להאמין שישנם אזרחים ישראלים המאמינים שאכן תכנית ההתכנסות תאפשר קביעת גבולות קבועים חד-צדדית למדינת ישראל. למרות זאת, וגם בכך קשה להאמין, רוב הישראלים אינם מרימים קול ואינם שואלים את ראש הממשלה – ואת שר הביטחון שדיבר באופן נרגש על רצונו בשלום – כיצד בדיוק יביאו מהלכים שכאלה לשלום המובטח.

בנאום הניצחון פנה ראש הממשלה החדש בצורה דרמטית אל אבו מאזן והבטיח לן "שתפילתנו" היא משא ומתן עם שכנינו "כי אין שלום יציב יותר מזה המבוסס על הסכם". אמנם עולה ספק מכנות של פניה זו, שכן עוד טרם התחלת מו"מ המובטח, במערכת הבחירות, הודיע אולמרט כי תכניתו היא ללכת על תכנית ההתכנסות ולקבוע באופן חד צדדי את גבולות הקבע של מדינת ישראל. אבל נניח לרגע לכפל לשון זה ונשאל איזו מו"מ מציעה ישראל לפלסטינים? ונקשה גם מה ישראל מציעה לפלסטינים – ועם מי תדבר?


גישת ישראל הרי ידועה, היא לא תדבר עם ממשלת חמאס "הטרוריסטית" וגם לא רואה טעם (בינתיים) לדבר עם אבו מאזן "החלשלוש" (ביטוי של אולמרט). ממשלת החמאס נדרשת קודם כל להכיר בישראל. ישראל אוטמת אוזניה לרמזים העבים העולים מצד החמאס המוכנה לוויתורים רציניים למען מגעים עם ישראל אשר גם הצהירה שאינה מתנגדת שישראל תנהל מו"מ עם אבו מאזן. כאן חוזר בעצם כל הסיפור עם ה"פתח". גם הוא לא הכיר בישראל, גם איתו ישראל לא רצתה לנהל מו"מ ולבסוף נאלצה (אחרי האינתיפאדה ולחץ בינלאומי עצום) להכיר ולנהל מו"מ.


בנאומו של אולמרט, בו הזכיר את המו"מ עם הרשות פלסטינית, הורגש היטב שאת המו"מ הוא מזכיר כמי שכפאו שד – צריך לעבור כמה שמהר את "המכשול" הזה ולהגיע אל התכלס, כלומר לתכנית ההתכנסות שלו.


המסקנה העולה מהתנהגותה של ממשלת ישראל היא שקופה – היא אינה מעוניינת לנהל מו"מ עם הפלסטינים – הרי ממשלה ישראלית שוחרת שלום לא הייתה מחפשת נימוקים רבים ככל האפשר כדי לפסול מו"מ, אלא דווקא נאחזת בכל בדל של אפשרות לייצור מגעים, למצוא שפה משותפת – ולנהל מו"מ.


הסיבה האמיתית שישראל מתרחקת מכל מו"מ רציני עם הפלסטינים היא כי כל מו"מ מעלה תביעות פלסטיניות צודקות שקשה לעמוד בפניהם אפילו בציבור הישראלי ולא כל שכן בזירה הבינלאומית. על כן כל הנימוקים המגוחכים שישראל דורשת הכרה של החמאס לפני המו"מ. המו"מ הרי לא יתנהל, כפי הדגיש גם איסמאיל הנייה ראש הממשלה החדש, עם תנועת החמאס אלא עם הרשות הפלסטינית שהכירה בישראל. כל עניין "ההכרה" הוא די מופרך כי הכרה משמעה היא לקיים מגעים עם ישראל. מעניין למשל לדעת אם אחרי החלטת האו"ם ב-47′ שלחו המדינות הרבות שהתנגדו לתכנית החלוקה, מכתב הכרה לישראל – או פשוט שלחו שגריר ובזה נגמר העניין. מעניינת גם התביעה הנצחית לדמוקרטיה פלסטינית שבלעדיה אין טעם לנהל מגעים איתה. שרנסקי ונתניהו בנו על כך קריירה לא קטנה. (זו כזכור גם הדרישה של ארה"ב לכל העולם, פרט לארצות חסותה הידועות בעריצותן בהווה ובעבר כגון אינדונזיה, בורמה, צ’ילה, סעודיה, בורמה, מצרים, ירדן וכו’ וכו’)


התביעה מן הפלסטינים לסגל לעצמם דרכים דמוקרטיות מתוארת כך במפת הדרכים: "הפלסטינים יבצעו רפורמה פוליטית כל צדדית … ובחירות חופשיות הוגנות ופתוחות". ממשלת ישראל כידוע הוסיפה למפת הדרכים 14 הערות משלה (שמנטרלות בעצם את התכנית – דבר שאינו מפריע לאולמרט להבטיח עכשיו לבוש בביקורו בארה"ב שהיא כלולה בהצעות ההתכנסות שלו).


בהערה מספר 3 של ישראל למפת הדרכים כתוב כדלקמן: יצירת הנהגה חדשה ואחרת (!) ברשות הפלסטינית במסגרת קידום הרפורמות השלטוניות "יצירת הנהגה חדשה היא תנאי" (ההדגשה במקור) לשלב ב’ של התוכנית. במסגרת זו יתקיימו "בחירות למועצה המחוקקת הפלשתינית לאחר מו"מ עם ישראל ובתיאום עמה". צריך לשים לב לסגנון האדנותי – מכתיב התנאים של הדרישות האמריקאיות – ישראליות האלה : הם נדרשים לערוך בחירות כדי להחליף את ההנהגה שלהם. הרי זהו משמעו של ה-Regime change המפורסם אותו דורשת ארה"ב מכל מדינות החסות שלה המעיזות לבחור להם ממשלות כרצונן ובשמו יצאה למלחמה בעיראק..


לבסוף התקיימו בחירות ונבחרה ממשלת חמאס באופן דמוקרטי – מטרת "שוחרי הדמוקרטיה" עכשיו היא להפיל ממשלה זו.


ישראל – אם בכלל תתיישב לשולחן המו"מ – תבקש ודאי כסעיף ראשון את הפסקת הטרור. ייתכן וכבר כאן תתעורר שאלה עקרונית אבל לא בלתי חשובה: למי מגיע התואר טרור – האם אלימות מותרת רק לכובשים ואסורה על הנכבשים? האם מותרת רק אלימות של מדינה ולא של תנועה השואפת לעצמאות?


יתכן גם שיתפתח וויכוח בין מומחים צבאיים משני הצדדים מה ההבדל בין יריות קסאם, שבינתיים לא הרגו איש, לבין חיסולים יומיומיים של פלסטינים בג’נין טול כרם ושאר ערי וכפרי הגדה המערבית ועזה.. וויכוח כזה יכול להתרחב כאשר תשאל השאלה מה מפיל יותר קורבנות, התאבדויות הפלסטינים או התקפות האוויר הישראליות. ואפשר אפילו להניח שמישהו מן המשלחת הפלסטינית יציע עסקת חילופין – אתם תקבלו מאיתנו כמה שאהידים שלנו ואנחנו בתמורה נסתפק בכמה מטוסים, טנקים וספינות חיל הים. עשוי גם להתעורר דיון מעניין בענייני מצפון ושאיפה לשלום. המשלחת הישראלית תציג כנראה את העול שנעשה לגנרלים ישראלים שלא ניתן להם לצאת מן המטוס בלונדון או לטוס לניו- יורק ותציג כדוגמה למצפוניותם ורגישותם לחיי בני אדם את אותו גנרל שהצהיר שהפצצת אוכלוסיות מן האוויר לא מפריעות את שנתו בלילה, הוא רק הרגיש טלטלה קלה בכנפי המטוס, כפושע מלחמה יציגו את מרוון ברגותי, שרקח לאחרונה עם איש חמאס חברו לכלא תכנית לנסיגת כוחות ישראל לגבולות 67′ תמורת הכרה בישראל.


אולי תתעורר גם השאלה את מי יש להעמיד למשפט בגין פשעי מלחמה את דן חלוץ או את מרוון ברגותי. את רוצחי רחבעם זאבי או הרצח שקדם לו של מנהיג החזית העממית אבו עלי מצטפא. עשויה גם להתעורר השאלה כמה פיצויים צריכה ישראל לשלם עבור כיבוש שנמשך 38 שנה – על ניצול הקרקע, על שאיבת המים, על הריסת הנוף. אלה מן הסתם יהיו דיונים מעניינים. וכל אלה הם רק קדימון לתביעות הפלסטיניות הידועות של נסיגה לגבולות 67′, ריבונות מלאה באוויר ובים, מעבר חופשי לרצועת עזה והכרה של זכות השיבה.


לישראל אין כלעניין להיכנס לדיונים מסוג זה ואין לה כל נכונות להיענות לתביעת הייסוד הפלסטינית של הפסקת הכיבוש. ולכן יש עכשיו לגשת לשלב השני – ההתכנסות .


כאן אין כבר מטרד פלסטיני – אין מי שיתנגד שהגדר תעמיק לעבור בשטח פלסטיני, "תעטוף" את ירושלים, תגיע עד אריאל ומעלה אדומים. אין מי שיערער על ביתור כגדה, על סיפוח עמק הירדן, דרום הר חברון – כשליש משטח הגדה. במו"מ כזה עם עצמנו לא תתעורר גם בעיה של שלטון חיל האוויר בשמי פלסטין וחיל הים על חופיה. ואפילו הזכות לפשיטה צבאית כאשר ידמה כך לראש הממשלה או לשר הביטחון החדש לא תתעורר.


נשיא ארה"ב לשעבר ג’ימי קרטר, שכידוע אינו "אנטישמי", תיאר כך את תכנית ההתכנסות:


תכניתו של אולמרט עשויה לקחת כמחצית של הגדה המערבית, להקיף את האזורים העירוניים בקירות בטון ענקיים ואת האזורים הכפריים בתוך גדר גבוהה. הגדר אינה ממוקמת על גבול בינלאומי מוכר, בין ישראל לפלסטין אלא כולה בתוך השטחים וחודרת עמוק לתוך השטחים הכבושים".


והוא ממשיך: לא ניתן לתאר מנהיג פלסטיני או ערבי, או חבר אובייקטיבי של הקהילה הבינלאומית, יוכלו לקבל את המעשה הבלתי חוקי הזה כפתרון קבוע… החרמת קרקע זו צריכה להתבצע בלי לנסות שיחות שלום עם הפלסטינים ובניגוד גמור למפת הדרכים.


———-


לסירובה של ישראל לדון עם פלסטינים יש היסטוריה ארוכה מראשית ההתיישבות הציונות.


בתקופת המנדט הבריטי היישוב היהודי נשא ונתן עם הבריטים אבל לא עם פלסטינים. מבחינתו בצדק רב – על מה יכול היה לדון עם האוכלוסייה הפלסטינית המקומית?


על עלייה חופשית? על רצונו להיפך בבוא היום לרוב בארץ ושלוט בה? על התיישבות בכל חלקי הארץ? על כיבוש העבודה? על משק יהודי נפרד? על ייסוד מדינה יהודית ברוב שטחי הארץ?


מהיסטוריה זו קשה כנראה לברוח גם בימינו אלה, בהם יש אפשרות ריאלית להגעה להסכם על בסיס של הפסקת הכיבוש והכרה בזכויות הפליטים שנמלטו מכאן.


אבל גם היום ישראל אינה חותרת למו"מ הוגן. כל מו"מ ישראלי מעיד מחדש שישראל מעדיפה את שפת הכוח על שפת המו"מ. פרטנר הוא מי שמוכן לקבל את דרישת ישראל – במלים אחרות הסכמת המשך הכיבוש בדרכים אלה או אחרות.

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. ומה מציע כבודו ? הגיב:

    נעזוב לרגע את הטיעונים הפשטניים (במקרה הטוב) והשקריים לחלוטין (במקרה הרע) המופיעים במאמר.
    הבנו כבר מה אסור לעשות, מה אנו עושים רע, כמה אנו תוקפניים, וכו’ וכו’.
    הבא נשמע כעת מה מציע מר אמיר בנושא לעיל:
    החמאס דורש, ואינו מוכן להתפשר בנושא זה אפילו בקצה של יוד, זכות שיבה מלאה ומוחלטת לתחומי מדינת ישראל הריבונית. וכן, שלא כמו שהבטיחו לנו הביילנים למינהם, הם בהחלט מתכוונים לזה. ולא, לא מדובר ב"קומץ" אלא הם (החמאס) כבר ידאג שמספר "השבים" למינהם יסתכם במליונים. אין לי ספק שקיים קומץ קקיוני של אזרחים יהודים שאכן מעוניין בכך אבל, רוב האזרחים היהודים לא פיתחו (עדיין) נטיות אובדניות ולכן צעד כזה משמעותו שני דברים: הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה עם רוב מוסלמי, ובריחה (הגירה) המונית של יהודים מהמדינה.
    שיבושם לכם ולדומיכם לחיות במדינה מוסלמית.
    מבחינתי ומבחינת 98% מהאזרחים היהודים (ואני מנחש שגם חלק לא קטן מאזרחי ישראל הערבים – הם מכירים את אחיהם הפלסטינים הכי טוב ד"א …) יהיו מקומות נוחים יותר על פני הגלובוס לבנות בהם את חייהם.

  2. אלישע הגיב:

    שמואל אמיר שלום,

    "מה ההבדל בין יריות קסאם שבינתיים לא הרגו איש"
    קראתי את המשפט מספר פעמים, מן הסוף להתחלה ומן ההתחלה לסוף ולא הצלחתי לרדת לסוף דעתך:

    הרוגים כתוצאה מנפילות קסאם היו גם היו, בעיר שדרות.
    העובדה הזו נעלמה ממך כשכתבת את המאמר?

  3. g/d1 הגיב:

    ברור לחלוטין הוא שכל רצונם של הפלשתינים הוא שלום צודק שבמסגרתו יזרקו היהודים לים או כמחווה של חסד ירשו להם לחזור למשרפות של גרמניה ופולין. להזכיר לכותב היקר כי גם היטלר עלה לשלטון בצורה דמוקרטית בדיוק כמו החמאס שמצהיר ללא הרף שלא תהיה הכרה בישראל. אז על מה בדיוק צרי לדון אתם? על הדרך לרצוח את היהודים? לאן לגרש אותם? תסביר בבקשה. ועוד הצחקה קטנה במאמר – הכותב מתלונן שהקסאמים עושים פחות נזק מהמטוסים והטנקים. נו שוין, עכשיו ישראל צריכה להתנצל שיש לה חילים וכלים יותר טובים ושאנשיה יותר מוכשרים מהפלשתינים שמתפרנסים מלהיות רוצחים אומללים. מר אמיר אולי לא שם לב אבל הפלשתינים מנהלים נגדינו מלחמה שבה הם מנסים להרוג כמה שיותר יהודים (ולא ישראלים דוקא) ורצוי אזרחים. אז אנחנו יותר טובים בלהרוג. לא גאוה גדולה אבל בטח רווחה גדולה.

  4. שטיפת מוח מוחלטת הגיב:

    התגובות מעידות על שטיפת מוח מוחלטת. השלטון חסין לפני ביקורת.יש נתינים – אין אזרחים. מגיע פרס ישראל למערכת החינוך ובמיוחד לכלי התקשורת.

  5. ארבע שאלות תם הגיב:

    1. אם ייפסק הירי הפלסטיני מרצועת עזה, האם ישראל תמשיך להפגיז?

    2. למישהו יש מושג מה יוצא לפלסטינים מירי רקטות על ישראל? אפשר פירוט של ההשגים החיוביים?

    3. למי שיודע להצביע על ה"רווחים" של הפלסטינים משיגור רקטות על ישראל, בהתחשב ב"הפסדים" הנלווים, האם מחשבון הרווח והפסד האובייקטיבי לא יוצא שההפסד גדול מהרווח?

    4. בהנחה שההפסד גדול מהרווח, למה הפלסטינים לא מפסיקים את הירי מהרצועה?

    (למי שיטען כי "זכותם הלגיטימית והצודקת של הפלסטינים לירות קסאמים מרצועת עזה על ישראל", אכן, גם זכותו הלגיטימית האוטונומית והסוברנית של הטוען לקפוץ מהגג של מגדל שלום, ובכל זאת האדם הסביר לא מממש את הזכות הזו…)

  6. בעניין "יריות קסאם שבינתיים לא הרגו איש" הגיב:

    — קישור —
    ו-
    — קישור —

    מקרה אחד. לדוגמא.

    נועה

  7. מי הורג את מי? הגיב:

    רק דוגמה קטנה של "מי הורג את מי". אבל אני מניח שלא תתרשם מכך. מהקישור שלך אני מתרשם שלדידך יהודי אחד שקול ל 10 פלסטינים.

    Google Alert for: Palestinians killed in

    Israel
    See all stories on this topic
    Report: "37 Palestinians, including 6 children, killed in April"
    International Middle East Media Center – Beit Sahour,West Bank,Palestine
    … to the report, the total number of Palestinians killed since 29/9 … working in Bet Shemesh area in Israel as he … April 3; Soldiers killed Mohammad Farid Zayyat, 15 …

    This once a day Google Alert is brought to you by Google.
    Google Alert for: Palestinians killed in Israel
    Three Palestinians killed in Israeli raid in Ramallah
    Middle East Online – London,UK
    … A Jordanian driver was killed and nine Palestinians wounded on Monday when the rival forces became embroiled in an armed confrontation outside the Gaza branch …

    Israeli-Palestinian conflict should encourage criticism
    The UCLA Daily Bruin – Los Angeles,CA,USA
    … US involvement in Israel means that our tax dollars … directly affecting the lives of Palestinians under the … the Palestinian children injured and killed by the …

    Civilians in cross-hairs: What to do?
    St. Petersburg Times – St. Petersburg,FL,USA
    … Since the start of 2006, however, Israel has killed more than twice as many Palestinian civilians as Palestinians have killed Israelis – 39 Palestinians …
    2 Palestinians killed in clashes with Israeli soldiers
    Xinhua – China
    RAMALLAH, May 24 (Xinhua) — Two Palestinians were killed and 30 … a building in central Ramallah, where a Palestinian militant wanted by Israel for alleged …

    Four Palestinians killed in clash sparked by Israeli raid
    Monsters and Critics.com – Glasgow,UK
    Ramallah: 3 Palestinians killed, 30 wounded, in IDF raid
    Jerusalem Post – Israel
    Three Palestinians were killed and 30 were wounded on Wednesday afternoon when the IDF carried out an operation to arrest a Palestinian operative in Ramallah. …

    Google Alert for: Palestinians killed in Israel
    Gaza: 2 killed in car blast
    Ynetnews – Israel
    The Israel Air Force assassinated two Palestinians Saturday evening, one of them a senior member of Hamas’ military wing, Hassan al-Jabri, and the other a …
    2 Palestinians killed during gunbattle with Israeli troops
    Pravda – Moscow,Russia
    Israeli troops killed at least two Palestinian militants during a gunbattle early … Israel routinely conducts arrest raids looking for militants in West Bank …
    Top Jihad militant killed in Israeli strike on Gaza
    Xinhua – China
    GAZA, May 20 (Xinhua) — Two Palestinians including a … Meanwhile, sources identified the killed Jihad militant … Israel has stepped up military operations against …

    Israeli air strike kills four Palestinians
    Scotsman – United Kingdom
    … Gaza killed four Palestinians including a top Islamic Jihad militant yesterday, prompting calls for revenge by the armed group to continue targeting Israel in …
    PALESTINE: Israeli Extrajudicial Executions Continue as Two …
    noticias.info – Spain
    /noticias.info/ NABLUS, Palestine, May 17, 2006 (IPC + WAFA) – – Israeli occupation forces extra-judicially executed two Palestinians in the city of Nablus and …

    Palestinians caught in the crossfire
    Toronto Star – Ontario, Canada
    … which land almost daily inside Israel proper … in so congested a territory, many Palestinians appear either … the family’s elders, Musa Sawarka, 67, killed when he …

    •

  8. אלישע הגיב:

    לש.א.

    במחשבה שניה:

    רק עכשיו הבנתי שההתעלמות מהרג הילדה החפה מפשע בשדרות נעשתה במתכוון כדי ל"הוכיח" כי רק צה"ל מבצע פשעי מלחמה, ואילו הפלסטינים אינם יורים לתוך ריכוזי אוכלוסיה אלא רק אל מטרות צבאיות.

    זו אגב הסיבה העיקרית לחרם שאותו מטיל איגוד המרצים הבריטי על ישראל, חרם שאינו מופעל על ראשי ההתנגדות החמאסית.

  9. נועה ל"מי הורג את מי" הגיב:

    אז אני מבינה שלדידך, אם ישראלים הורגים יותר פלשתינים ממה שפלשתינים הורגים ישראלים, ניתן להסיק – קסאם לא הורג אנשים?

  10. מכולם? הגיב:

    מענין לדעת מכמה קורבנות פלסטיניים אתם "מתעלמים"? אחד? עשרה ? מאה ? או מכולם?

  11. מציאות והזיות הגיב:

    אין להתפלא על רוב המגיבים כאן שרואים הזיות במאמר שלפנינו, שהרי תמונת המציאות של רוב הציבור הישראלי בנויה על דיווחים של דובר צהל, גלי צהל והתקשורת הישראלית. אני רק מתפלא על צרות המוחין שלא מסוגלת לחרוג טיפה משטיפת המוח הכללית ולשאול שאלה פשוטה כפי ששואל ש.א, מדוע מתחמקת ישראל ממשא ומתן עם אבו מאזן? שהרי אין בכך הכרה בחמס אלא להיפך שלילתו כמייצג הפלסטינים. ואם יוכח שאבו מאזן לא רלוונטי מה תפסיד ישראל?
    התשובה הפשוטה, שנראית כ"כ הזויה לאותם מגיבים, היא שמו"מ כזה רק יחסוף את אי הלגיטימיות של "הפתרון" שממשלת אולמרט מציעה, גושי התנחלות ונעילת הפלסטינים מאחורי גדר, לא רק בעיני הפלסטינים אלא בעיני כל העולם כולל התומכת העיקרית של ישראל ארה"ב.
    מאחר שכך, מנסה ישראל להציג את התכניות החד צדדיות למינהן כסיום הכיבוש וקביעת גבולות האפרטחייד כגבולות הקבע של ישראל שתוכרנה ע"י אירופה וארה"ב. זאת ההזייה היחידה בכל הסיפור הזה.
    בענין הקסאמים, נוח לשופרות התעמולה של ישראל, שאותם מגיבים משכפלים אותה, להתמקד תמיד באותה שאלה מי ירה ועל מה ולא למה.

  12. עפרה הגיב:

    שמואל,
    כרגיל יפה דרשת, והתגובות כאן מוכיחות שוב, שהאסון הוא לא (רק) בקובעי המדיניות אלא במי שמריע להם. הבעיה היא התודעה הקולקטיבית המעוותת והפרנואידית של הישראלים, באדיבות "מעצבי דעת הקהל", וכהמשך למסורת "העולם כולו נגדנו" המושרשת עמוק במקורות.

  13. שמואל אמיר הגיב:

    תודה עופרה,
    אכן האשמה אינה רק ביוצרי התודעה ובקובעי המדיניות אלה גם באלה המריעים לה.זו בהחלט תרבות של נתינים מריעים – חלקם גם מתגנבים לכאן. כדי לשנות דיעה נזקקים מריעים אלה ללגיטימציה , ממש אבסורד, הם אינם מסוגלים להיות "נגד" בלי אישור מלמעלה. הנה אולי שמץ של תקוה: מינה צמח ספרה בשעתו כי בשאלות שלום והחזרת שטחים היא מצאה ש"העם" צועד "לפני" הממשלה.

הגיבו למציאות והזיות

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים