הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-27 במאי, 2006 27 תגובות

ראש הממשלה אהוד אולמרט יכול לזקוף לזכותו ביקור מאד מוצלח בארה"ב. שום דבר מהותי לא קרה, חוץ מעיסוי הדדי של האגו בין בוש לאולמרט. סכנת השלום חלפה, ומבחינתו של אולמרט אין הישג גדול מזה. השניים גילו איש את רעהו, התאהבו אחד בשני, והרי לנו תחילתה של ידידות מופלאה, שיכולה כמובן להיסדק עם הזמן, אבל בשלב זה אולמרט נשמע כחבר בלהקת מעודדות של בוש וארה"ב. עד כדי כך היה הביקור מוצלח שאולמרט לא היה יכול להתאפק ולגייס גם את הקב"ה באומרו God Bless America.

אולמרט זכה לכבוד נדיר שלא רבים מראשי ממשלות זוכים בו: נאום לפני מליאת הקונגרס.


אנשי יחסי הציבור של אולמרט ספרו את מספר הפעמים שהקהל קם לכבודו ואת מספר מחיאות הכפיים, ובענין זה הוא גבר בנקודות של נתניהו שגם הוא זכה בשעתו לכבוד זה.


נאומים כאלה הם הולכת שולל. הדובר לא מתייחס אל הדברים ברצינות, גם לא קהל שומעיו, אבל ברור לכולם שהם צריכים להיאמר, מעין מנטרה שיוצרת לרגע אשלייה של "הנה הנה, פריצת הדרך…."


כאלה הם פני הדברים כאשר אולמרט הצהיר "אני מושיט את ידי לשלום לנשיא אבו מאזן…." קהל חברי הקונגרס ידע כמובן שאלו מלים ריקות מתוכן, שאבו מאזן עומד כעני בפתח חודשים ומבקש מאולמרט, ולפני כן משרון, לפתוח במו"מ ונדחה בקש וגבבה, ובכל זאת קמו חברי הקנגרס על רגליהם ומחאו כפים. כי אלו דברים "שצריכים להיאמר", הם נשמעים טוב.


בינתיים ממשיכה ישראל של אולמרט ופרץ לטבוח בפלסטינים, בעזה נהרגו סבתא בתה ונכדתה מטיל ישר אלי, ברמאללה נהרגו ארבעה פלסטינים ועשרות נפצעו במרכז העיר בפשיטה של אחת מיחידות הכיבוש, אבל "ידנו מושטת" וכו’. לא יד, אלא אצבע משולשת.


והאימפריה צומחת


הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישרה לא מכבר כי ברבע הראשון של 2006 נהנתה ישראל מצמיחה כלכלית בשיעור שנתי של למעלה משישה אחוזים. זהו השיעור הגבוה ביותר בעולם המערבי. יש כמובן ההיבט הפנים ישר אלי, מי נהנה מהצמיחה, ואנו יודעים כי הנהנים היו בעיקר העשירונים הגבוהים, והיא לא חילחלה כלפיי מטה. מעבר לכך זוהי ידעה שלכאורה צריכה למלא את ליבנו שמחה. הנה, מדינה צומחת ומתפתחת, השווקים הומים, מספר המכוניות הנמכרות עלה בעשרות אחוזים (לא כל כך משמח מבחינת זיהום האוויר), מספר הישר אלים היוצאים לחו"ל עולה אף הוא. בתל-אביב, במתחם גני יהושע, נערך יריד זלילה והמונים באים, צרפת ארגנה עבורנו מופע זיקוקין מהים ומאות אלפי באים לחזות. הכבישים פקוקים מרוב מכוניות. כל שבוע יש פסטיבל אחר. בקרוב יפתח פסטיבל ישראל כאשר מיטב אמני העולם יבואו לבדר אותנו והאולמות מלאים על אף מחירי הכרטיסים הגבוהים. לאחר מכן פסטיבל הקולנוע בירושלים בהשתתפות כוכבים בינלאומיים. ישראל נהנית עתה ממעמד בינלאומי איתן. ראש הממשלה מוזמן כמעט לכל בירה, והא צריך להחליט מי ראשון בתור ומי יחכה. בסך הכל מי שנמצא במעמד הבינוני ומעלה משתתף בחגיגה.


מנקודת מבטם של מתנגדי הכיבוש אלו ידיעות מתסכלות, של רשע וטוב לו. בעוד ימים מספר נציין את השנה ה-39 לכיבוש. 39 שנים של שליטה על עם אחר, של הפרה אכזרית של זכויות אדם, של ביצוע פשעי מלחמה ובכל זאת על סיפה של השנה ה-40 לכיבוש, מצבה של ישראל טוב מתמיד, ומצבם של הפלסטינים, הסובלים מנגישות הכיבוש, רע מתמיד. ישראל לא משלמת את מחיר פשעיה. מדינת ישראל נהנית מתמיכת העולם, תמיכה כלכלית חסרת תקדים, אין עוד מדינה שמקבלת סיוע כלכלי כה נדיב כמו ישראל, ותמיכה פוליטית. הקהילות היהודיות בעולם המערבי התומכות בישראל ללא סייג, נהנות מפריחה כלכלית והשפעה פוליטית שאף קהילה אתנית דתית אחרת לא מתקרבת אליהן. יש אמנם פה ושם ציוצים של מחאה, כמו הידיעה על כוונת ארגון מרצים בריטי להטיל חרם אקדמי על ישראל, אבל ישראל כבר הוכיחה כי היא מסוגלת לא רק לחיות עם זה, אלא להסיר את הגזירה באמצעות שליחיה הרשמיים והלא רשמיים.


אנחנו, מתנגדי הכיבוש, חיים בתוך סתירה זו. אנו רוצים שישראל תשלם על פשעיה, שהאזרחים יווכחו כי זה לא רק לא צודק, אלא גם לא כדאי. לא זו בלבד שזה לא כל כך הולך לנו אלא אנחנו משולבים היטב בצמיחה הכלכלית ונהנים מפירותיה. שהרי אנחנו, בחלקנו הגדול לפחות, נמנים עם המעמד הבינוני פלוס, חיים ברמת החיים בהתאם, נוסעים לחו"ל, לומדים באוניברסיטאות או שולחים את ילדינו ללמוד, והם מסיימים תואר ראשון, שני ושלישי והם נוסעים לחו"ל ועושים שנת השתלמות ופוסט דוקטורט ונהנים ממלגות, ובין לבין אנחנו נוסעים להפגין נגד הכיבוש, נגד חומה האפרטהייד, והאמת האירונית היא, שגם להפגנות אנחנו נוסעים או ברכבים פרטיים או באוטובוסים ממוזגים, כי גם ההתנגדות לכיבוש נהנית מהצמיחה.


הרהורים בהתקרב ה-5 ביוני.


שומר על מרחק מהחמאס


אין זה סוד כי אני סולידרי עם העם הפלסטיני, במאבקו נגד הכיבוש. אינני מקבל את כל שיטות המאבק, אבל מסכים עם המטרה של היחלצות מהכיבוש. השקפה זו אינה ייחודית לעם הפלסטיני, היא יאה לכל עם הנאבק לעצמאות אל מול הכובש. לכן אני גם סולידרי עם העם הטיבטי הנאבק נגד הכיבוש הסיני.


עד כמה שווה הסולידריות בתרגום מעשי, זה סיפור אחר. סולידריות בינלאומית עם עמים נאבקים לעצמאותם, הוא מרכיב חשוב כי הוא יוצר דעת קהל שבתהליך ארוך שוחקת את רוחו של הכובש.


מאחר שהכיבוש בפלסטין מתרחש קרוב לביתי, הרי שאיני מסתפק במשמרות מחאה וחתימה על עצומות כמו במקרה של טיבט, אלא יוצא גם לשטח להפגנות ועימותים עם הכובש. ב-39 שנות הכיבוש השתתפתי בלא מעט עימותים עם כוחות הכיבוש בשטחים הכבושים.


בישראל טרם הצלחנו לפורר את רוחו של הכובש, עובדה שזה נמשך כבר 40 שנים והסוף לא נראה. מתי יגיע? מי נביא וידע, אבל הסולידריות תימשך כל עוד הכיבוש יימשך.


סולידריות עם העם הנאבק לסילוקו של הכובש, אין פירושו סולידריות עם הנהגתו. זהו המצב בו אני מוצא עצמי לנוכח ממשלת החמאס.


אורי אבנרי סיפר ברשימתו על ההפגנה בה השתתף לא מכבר בא-ראם נגד החומה, בה צעד יד ביד עם השר הפלסטיני מוחמד אבו טיר, ממנהיגי החמאס. לאחר שכוחות הכיבוש ירו גז מדמיע על המפגינים מצאו אבנרי ואבו טיר מחסה באותה דירה ולדברי אבנרי "אבו טיר קיבל את פניי בידידות רבה".


הריני פורש לפניכם את התלבטותי. מצד אחד אין ספק שהחומה בא-ראם היא מעשה נפשע ומרושע שיש להפגין נגדו. מצד שני יש לי בעיה להפגין ביחד עם מוחמד אבו טיר ודומיו שתומכים באמנת החמאס שבין השאר מסתמכת על הפרוטוקולים של זקני ציון כמסמך אמין שמלמד על אופיים של היהודים. ויש עוד כמה נקודות באמנה הזו, שדי בהן לסמר שערות של שוחרי חופש וזכויות אדם.


בשעתו, כאשר אנשי גוש אמונים עמדו בראש המאבק לשחרור של שרנסקי מהכלא הסובייטי, נשאלתי על ידם מדוע אינני מצטרף למאבקם, האם אני תומך במאסרו? לא, עניתי להם, אני תומך בשחרורו, אבל איתכם אינני מפגין על חופש וזכויות אדם, כי אתם מפרים את זכויות האדם יום יום.


משהו דומה קורה לי עם החמאס. מאבק יהודי ערבי וישר אלי פלסטיני נגד החומה והכיבוש הוא חשוב מאין כמוהו, אבל לפחות אשתדל להתרחק מאנשי החמאס, שלא מכבדים את זכויות האדם שלי, ורוצים להנהיג משטר המבוסס על ההלכה האיסלאמית, השריעה, שבהכרח כרוך בהפרה של זכויות אדם.


המחסל


ככלל, אינני נוהג להגיב בטוקבקים של מהדורות האינטרנט של העיתונים הגדולים. לפני מספר ימים עשיתי יוצא מן הכלל, כאשר מהדורת האינטרנט של מעריב NRG פרסמה ביום שישי 19 במאי בשעה 20:23 ידיעה לפיה שר המשטרה החדש של ישראל, המחסל אבי דיכטר, איים לרצוח את נשיא איראן בעקבות פרסום בעיתון קנדי, על סימון יהודי איראן בסרט צהוב.


בטרם נודע כי מדובר בברווז עיתונאי, מיהרתי להגיב באותו ערב תחת הכותרת "המחסל שוב מאיים". הדברים פורסמו להפתעתי ללא צנזורה, וכמה לא מפתיע, גררו לא מעט גידופים. מאחר שאני סבור, בצניעות רבה, שהדברים עדיין אקטו אלים, אני מביא אותם כלשונם:



אין עוד בעולם הדמוקרטי שר משטרה כמו אבי דיכטר שידיו מגואלות בדמם של מאות בני אדם שהוצאו להורג ללא משפט, כולל ילדים ונשים, וביניהם גם מנהיגים פוליטיים שדעותיהם לא נשאו חן בעיניו.


ידיו של המחסל אבי דיכטר סובלות כנראה מאי שקט מטריד. זה זמן שלא קטל חיי אדם. אז עכשיו הוא מאיים על נשיא איראן שיגמור בארון שחור.


כל זאת על סמך ידיעה שלא קיבלה עד כה כל אישור רשמי מאיראן, והיא תוצאה של דיווח עיתון קנדי מפי גולים איראנים.


גם המימסד היהודי בישראל ובחו"ל קפץ על הידיעה כמוצא שלל רב, לפני שעשו בירורים רציניים לגבי אמיתותה.


אם הידיעה נכונה, אזיי המחאה הבינלאומית, זו הערכתי, תעשה את שלה, ותכנית העיוועים הזאת תיגדע באיבה.


בינתיים אני מציע לדיכטר וחבריו מהממסד היהודי בישראל ומחוצה לה, להנמיך מעט את הטון, ולו בגלל חבל הגזענות התלוי מעל צווארם.


שיעשו קודם לניקיון האורוות בביתם, בראש ובראשונה להסרת החוק המביש המטיל איסור על אזרחי ישראל הפלסטינים לחיות במדינתם עם בני/בנות זוגם מהשטחים הכבושים . זהו חוק הפוגע בזכויות אדם בסיסיות והוא חל על קולקטיב בעל סימני היכר אתניים לאומיים דתיים, ועל כן משתייך למשפחת חוקי נירנברג.


רצוי גם לזכור, כי עד כתיבת שורות אלו מצבם של יהודי איראן טוב בהרבה ממצבם של הפלסטינים בשטחים הכבושים, ובהיבטים מסויימים גם טוב ממצבם של ערביי ישראל, מהגרי העבודה או מרבית המהגרים מאתיופיה.


אינני מאיים על דיכטר וחבריו בארון שחור, אבל בהחלט מאיים עליו בגרירתו לבית הדין הבינלאומי לפושעי ופשעי מלחמה בהאג כדי שיתן את הדין על מעשיו שעה שכיהן עד לאחרונה כראש השב"כ.


הידיעה הנ"ל, גם אם היא לא נכונה, בוודאי אם היא נכונה, היא תזכורת עבורנו על הסכנה שנובעת מממסד דתי קנאי לאומני. הקנאות הדתית לאומנית כבר גרמה לנו ב-40 שנות כיבוש נזקים נוראים. נקל לשער איזו קטסטרופה תתרחש כאן אם תשלובת דתית לאומנית קנאית בהנהגת רבנים שתשתיתה תתבסס על גוש אמונים, נערי הגבעות, השבאב של ש"ס והאגודה, תשתלט על ישראל. חוקים בנוסח כפיית לבוש על יהודים, וסימונם של הלא יהודים, יהיו חלק מתבשיל מבחיל שנכון לנו.


תואר שאין עימו כבוד


במעריב קראתי ידיעה קצרה לפיה העניקה אוניברסיטת חיפה תואר כבוד למאיר עזרי על "פעילותו להעלאת יהודי עיראק ואיראן". מי הוא עזרי? הידיעה מספרת כי הוא היה אדריכל היחסים בין ישראל לאיראן בתקופת השאח וכיהן כשגריר ראשון של ישראל באיראן.


הבה נזכור כי אדריכל היחסים היה החוליה המקשרת בין הממסד הביטחוני של ישראל למשטר השאח באיראן, אחד ממשטרי הדיכוי המושחתים והאכזריים ביותר בשעתו. בתקופת היחסים עם איראן, ייצאה ישראל נשק למשטר השאח, והמשטרה החשאית של השאח, "הסוואק" הידוע לשמצה, נהנתה משיתוף פעולה הדוק עם השב"כ הישראלי. ישראל ניהלה עם השאח מערכת יחסים מאד אינטימית, ואין ספק כי היא נושאת באחריות, יחד עם ארה"ב ומדינות אחרות שסייעו, מימנו וציידו את משטר השאח, לחוסר הפופולריות שלו בקרב העם, שבסופו של דבר הביא לעליית חומייני לשלטון.


אוניברסיטת חיפה הוזכרה כאחת האוניברסיטאות המועמדות לחרם אקדמי בגלל שיתוף הפעולה שלה עם הכיבוש. האוניברסיטה גייסה פרקליט יהודי אנגלי במטרה לסכל את מגמת החרם, בין השאר טענו ראשיה כי האוניברסיטה מקדמת ערכים של חופש ודמוקרטיה. מתן תואר כבוד למי שהיה אדריכל היחסים עם משטר השאח, סותר יומרה זו. זהו עוד אות קלון למוסד.

תגובות
נושאים: מאמרים

27 תגובות

  1. מסכן הגיב:

    כל המאמר הוא בסימן אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי. כבוש ישראלי-אוי, שלטון פלשתיני תחת החמאס-אבוי. קשרים עם משטר השח-איום, שלטון האיתולות-נורא. או במילים אחרות, למה השמאל נוסח ספירו לא מצליח להשפיע? כי רק מה שהוא רוצה נכון וכולם טמבלים שלא מבינים כמה העולם יכול להיות יפה. ואולי הספירויים לא מבינים? לא יעלה על דעתם.

  2. ישר דרך הגיב:

    ספירו,
    אתה בזמנו אמרת שהאויב של הטוב הוא הטוב מאד,האין השאח באיראן עדיף על האייתלות?
    הוא אולי לא טוב כמו השלטון בנורבגיה, אבל האויב של הטוב הוא הטוב מאד.מעבר לכך זכותם
    של יהודי המזה"ת לעלייה מקודשת ומותר בשבילה לקדם יחסים עם שליט מושחת (ראה הסכם ארלוזרוב- עם גרמניה בשנות ה30)

    התגובה שלך במעריב ארוכה מדי לטוקבק, למד לקצר אחרת רוב הקוראים לא יקראו את התגובה (צריך להתאים את עצמך לכל מדיה באופן שונה)

    מסכים עם "האימפריה צומחת", ושכנע את חברך מהשמאל או להפסיק להנות מהקולוניאליזם הציוני
    או להספיק להלחם בו.

    עם היחס לחמאס אני שוב מסכים, אולי תשכנע את חברך לאתר אבנרי שזה פסול להפגין עם אבו טיר והנייה?

  3. לשונאי הגיב:

    תיקון קל: יש "דחה בקש" ויש "קש וגבבה" אבל אי אפשר לצרף את שניהם…
    חוץ מזה, לדעתי יש מקום לאופטימיות. הכיבוש עתיד להסתיים. ישראל נסוגה מסיני (עד המילימטר האחרון), מטאבה (עד המילימטר האחרון), מלבנון (עד המילימטר האחרון) ומעזה (עד המילימטר האחרון).
    נקווה שכך יהיה גם בגדה.

  4. per capita הגיב:

    אם בודקים את התמיכה per capita , שזה מה שאמורים לבדוק, מסתבר שהרש"פ היא הנתמכת ביותר בעולם.(שאלה אחרת היא מי זקוק יותר פלסטינים או ישראלים, ולאן הולך הכסף, ומדוע אין נדנדה או מגלשה אחת בכל שטחי הרשות, אבל נניח לזה)..

  5. לגבי החרם האקדמי הגיב:

    כל מי שמבין,יודע שהחרם הנ"ל עלול היה למטוט את העולם המדעי, כי מיד אחרי חרם על ישראל בגלל הכיבוש בשטחים היה צץ חרם על ארה"ב בגלל הכיבוש בעיראק ובאפגניסטאן, על בריטניה בגלל פוקלנד, על סין בגלל טיבט…, ואם אין שיתוף פעולה זה סופו של המדע.
    גם סרי נוסייבה וברוך קימרלינג התנגדו לו!
    אז למה ספירו תומך בלשון רפה?

  6. רמי הגיב:

    ספירו שולח חץ חד לכיוון של עמיר פרץ. אכו עד כמה שהדבר מצער ומאכזב, עמיר הולך ממש בדרכו של מופז. כה טרחתי לבחירתו של עמיר ושוב יצאתי טיפש. אני עדיין מקווה שפרשת עמיר פרץ לא תתגלה בדיעבד כחזרה על פרשת אהוד ברק.

  7. יורם גת הגיב:

    למגיב "per capita": דומני שאתה טועה. מהם הנתונים שבידך? מהם המקורות להם? בתודה מראש.

  8. עמיחי -בענין אוניברסיטת חיפה הגיב:

    למיטב זכרוני יש באוניברסיטת חיפה אושיות שמאל כמו אילן פפה למשל.
    מענין מה דעתו של פפה לגבי החרם האקדמי?
    ובכלל, מעניין אותי לדעת גם מה דעתו של ספירו בנושא הנ"ל, האם החרם צריך להתקיים או לא?

  9. יצחק יצחק הגיב:

    אוי, הזקן הזה עוד מקשקש ??????
    נו, באמת…….

  10. ספידי הגיב:

    לגבי העניין עם הטלאי הצהוב ויהודי איראן הידיעה התגלתה כלא נכונה וגדעון צודק בגישתו לגבי דרכו המתלהמת של דיכטר.

  11. עמדתו של פפה הגיב:

    הוא מהקוראים הראשיים לחרם האקדמי, ובצדק גמור. אני שער שמאותן הסיבות אני תומך בשביתות במגזר הציבורי (שאני עשוי לסבול מהן) ובהתנגדות הפלסטינית שפוגעת בי כלכלית ועשויה גם לסכן אותי פיזית.

  12. per capita הגיב:

    ליורם גת!
    הניה ציטוט מהארץ עם המובאה:
    "
    העם הפלסטיני חי על נדבות שמעניק לו העולם. הסיוע האזרחי לרשות הפלסטינית, העומד על 300 דולר לנפש לשנה, הוא הגבוה ביותר שניתן לישות כלשהי מאז מלחמת העולם השניה (עקיבא אלדר, הארץ, 10/1/2006). "
    והינהקישור:
    — קישור —
    וכן הינה ציטוט מתוך דוח הבנק הבינ"ל :

    "את הסכום המדויק שזרם אל הרשות הפלשתינית קשה להעריך. שנים של שחיתות וחוסר שקיפות הפכו את זה למשימה בלתי אפשרית. בדבר אחד אין ספק: מדובר בסכומי עתק. "התרומות לפלשתינים מגיעות למיליארד דולר בשנה או ב-310 דולר לנפש", נכתב בדוח של הבנק הלאומי. "הסיוע לנפש הוא מהגבוהים בהיסטוריה של הסיוע הבינלאומי".

    מאז הקמת הרשות העבירו המדינות התורמות למעלה מעשרה מיליארד דולר. רק במהלך האינתיפאדה הועברו חמישה מיליארד דולר. הסיוע הזה הגיע רק מהמערב, והסכום אינו כולל את הסיוע שהעניקו מדינות ערביות. בנוסף, ארגוני הסיוע בינלאומיים העבירו כחצי מיליארד דולר מדי שנה לפרויקטים בתוך הרשות הפלשתינית. את הסיוע בציוד ובסחורות – כלי רכב, תרופות, מוצרי מזון – אף אחד לא סופר"

    והינה קישור:
    — קישור —

  13. לישר דרך הגיב:

    "זכותם של יהודי המזה"ת לעלייה מקודשת ומותר בשבילה לקדם יחסים עם שליט מושחת "

    זכותו של כל אדם להגר אכן מקודשת אבל אין כל קשר בינה לבין הקשרים עם שליטים מושחתים.
    מעולם לא היתה בעיה ליהודי מאיראן להגר משם והקשרים עם משטר השאח לא שינו כלום.
    אגב: ישראל קיימה קשרים עם רודנים גם כשהדבר עמד בניגוד מוחלט לזכות העליה שלהם. ישראל שיתפה פעולה עם משטר הגנרלים בארגנטינה בזמן שזה מנע מאלפי יהודים את הזכות לעלות לארץ (יחד עם הזכות לנשום שהיא תנאי מוקדם לעליה).

  14. מיכאל שרון: צהלת החזירים חסרת בסיס הגיב:

    ספירו היקר, תוכל להתנחם בכך שהתרועת הצהלה הנוראה של ההתקרנפות החוגגת בחדוות החזיריות בישראל, אין לה מה לחגוג. הצבר ההון הנוסף בישראל, אין מקורו ביצרנות, אלא בכספי תמיכה אמריקניים ובעקר במלוות עתק שהושגו בתקופת נתניהו, כאשר החוב הלאומי של ישראל, הממן את יריד החזירים, הוא כיום חסר תקדים ועולה בהרבה על התוצר השנתי. אין כאן שום צמיחה ברת קיימא, שכן הפיריון לא עלה ושכר העבודה נשחק, ואנשי עסקים ישראלים משקיעים את הונם בחו"ל בעקר. ברבעונים הבאים תקפד המציאות את חיוכו החזירי של הישראלי החוגג והסובא. בשביל צמיחה צריך לעבוד, ובעקר, להיות הגון וחרוץ וזה – אין. כה אמר הנביא…

  15. per capita ליורם גת הגיב:

    הינה הציטוט מדוח הבנק הבינ"ל:
    — קישור —

  16. מכלוף לרמי הגיב:

    פרץ לא הולך בדרכו של מופז.
    פרץ מבין, שהבא להורגך רצוי ,ועדיף להורגו.

    בכדי שפרץ יוכל למצות את מיטבו הוא זקוק לתמיכתך,ואם תמהר להסירה תקבל בחזרה את מופז או בוגי.
    וכן גם אני מקוה שפרץ לא יצא ברק.

  17. אחת הגיב:

    לגדעון ספירו- הטור שלך מעולה!

  18. למגיב תחת הכותרת "לישר דרך" הגיב:

    א.טענתי שתי טענות:
    1.שזה היה תקין לייצר קשרים עם השאח, בחזקת להציל את איראן מהאייתולות.
    2.גם אם זה לא היה תקין, פתיחת נתיב עלייה חשוב יותר מהאם השלטון מושחת או לא, ושוב דוגמת
    ההסכם שאפשר את יציאת יהודי גרמניה בשנות השלושים, תמורת רכישת מוצרים גרמניים בממונם.
    ב.הסיבה שלא היה ליהודי פרס בעיה לעלות היא העובדה שהיו לפרס קשרים עם ישראל…אל תבלבל סיבה ותוצאה.
    ג.לא הגנתי על ההחלטה לקיים קשר על הגנרלים ואינני מבין די בנושא בכדי לגבש עמדה.
    ד.אלמלא המוסד לעלייה ב’ (כחלק מהממסד הביטחוני בישראל כפי שהוא מכונה במאמר) היו נשארים יהודי עיראק למשיסת הפרהודים בעיראק, יש פה הצלה חשובה.

  19. איריס הגיב:

    למכלוף,
    פרץ הוא יותר גרוע ממופז, מהסיבה הפשוטה שמופז מעולם לא הבטיח לשים את האדם במרכז. פרץ הבטיח, ומסתבר שהוא מתכוון למרכז הכוונת דרך החרירית פרפרית. אצל מופז המצביע יודע וידע מה הוא מקבל ואצל פרץ היו תקוות למשהו אחר. מגיעה לו פחות תמיכה מאשר למופז, שהבטיח מלחמה ודאג לקיים. מופז היה יכול להישאר בתפקיד ואף אחד לא היה מרגיש בהבדל…

  20. מיכאל שרון: ה"צמיחה" -הונאת הציבור. ובהמשך.. הגיב:

    האוכלוסיה ממוצא אירופי, או טובי המוחות שבהם, ימשיכו לברוח מישראל. רמת האוכלוסיה תרד, המאגר הגינטי יתדלדל, והפשיעה והשחיתות יגברו כתוצאה מכך באופן אקספוננציאלי. זאת, כמו שקורה כיום בארגנטינה, כשהחומר האנושי המעולה היגרו לספרד, והבלגן, האלימות, השחיתות, הפשע, והנסיגה הכלכלית חוגגים.

    בינתיים האוליגרכיה הנואשת ממשיכה להפריח לעם בשורות אופטימיות מזוייפות, כמו פרסום נתוני הצמיחה ברבעון הראשון (ממתי מפרסמים נתוני רבעון יחיד? מחכים לסכום השנתי…), עליית צמיחה מלאכותית שמקורה לא בהגברת היצור, אלא במלוות עתק שהושגו תמורת ערבויות אמריקניות שניתנו לרגל הנסיגה מגוש קטיף.

    וכך, הזמן פועל לטובת הערבים, ובאופן מובהק. השאלה היא, האם ישחטו עוד 15-20 שנה כמו כבשים את אלה שנותרו בישראל המדולדלת, המושחתת ומוכית העוני, שהבטחון הלאומי בה ירד לדרגה קרובה ל-‏0? או יעשו הסדר כלשהו עם מי שישארו כאן, תוך השבת הפליטים, והסדר סיעות ויצוג פרופורציוני בפרלמנט היהודי פלשתיני, נוסח לבנון?

    הקפי הפשע המאורגן בכל תחומי החיים, המשק והצרכנות
    — קישור —

    נוכלויות ומניפוציות בתחום הצרכנות בישראל
    — קישור —
    נתוני השחיתות והפשע הכלכלי בישראל בריבוי הבטיהם
    — קישור —

  21. אחת הגיב:

    למי שראה היום בטלוויזיה את הפלסטיני שמואשם באונס ורצח ליפז חימי- האם גם אתם התרשמתם שמשהו לא בסדר? בעת שנעצר האיש זעק שהוא חף מפשע, ובפעם השניה שצולם (היום, בעת הגשת כתב האישום) נראה אפאטי ולא מתקשר עם סביבתו. לאחר שראיתי אותו אני חוששת שנעשה כאן עוול. אני גם תוהה איך יתכן שהגופה שהתה בחדר של הפלסטינים כל כך הרבה שעות והם לא העלימו אותה, אלא התקשרו ליהודי מסוים כדי שידווח למשטרה על הגופה. אני חוששת שיתכן ונעשה פה עוול נורא.

  22. מכלוף לאיריס הגיב:

    אז מה את אומרת שמופז עדיף?יאללה בסדר.
    אבל אני מאמין שמנהיג,כמו פרץ,לאחר שיבשיל יוכל לשנות, הן את סדר היום החברתי,והן סדר היום הפוליטי

  23. למכאל שרון הגיב:

    הבנתי האירופאים הם כוח אדם מעולה…
    מאיפה הביאו אותך בדיוק?מ1938?

  24. לישר דרך: הגיון והבנת הנקרא הגיב:

    יהודי עיראק שלא רצו להגר לישראל היגרו לארצות אחרות (בריטניה, למשל) בלי שום בעיה מיוחדת.
    יהודי מאיראן יכול היה תחת שלטון השאח או אחריו לקנות כרטיס אוטובוס לתורכיה ומשם להגר לכל מקום בכדור הארץ: הרבה מאוד מיהודי איראן היגרו למדינות אחרות והצליחו שם לא רע יהודי איראן יכולים להגר גם היום.

    ועכשיו ננסה להבין את זה :
    "זה היה תקין לייצר קשרים עם השאח, בחזקת להציל את איראן מהאייתולות."
    מי שגרם לעלית חומייני היה השאח ושלטון השחיתות שלו. המערב הפיל שלטון דמוקרטי באיראן (בשנות ה50) טיפח דיקטטור מושחת שגרם לעלית איסלאם קיצוני ועכשיו מנסה להצדיק את התמיכה בשאח בתוצר שלטונו: הידד להגיון!

  25. ישר דרך הגיב:

    א.יהודי עיראק הגיעו בעיקר לקנדה, וזה קרה לפני שנות הארבעים!בשנות הארבעים נמנעה מהם זכות היציאה מהארץ!
    ב.יהודי איראן אכן נהנו מחופש רב יותר, אבל כדי לצאת ממדינה לא כמו פליטים (בכרטיס אוטובוס) אלא באופן מכובד (שים לב שמצבם של יהודי פרס טוב בהרבה משל שאר יהודי המזה"ת! מפני שהצליחו להוציא את הונם עימם)
    צריך קשרים עם המדינה הקולטת!ואישורי יציאה!
    הבנת?
    ג.עדיף השאח המושחת על האייתלות! וצריך היה לעשות הכל לעזור לו, בחזקת חלופה עדיפה.ברור שכל שלטון עולה על גבי הכשלון של הקודם, זה אומר שלא צריך לעזור למתונים יותר לשרוד גם אם הם מושחתים?????????
    היגיון

  26. אסף אורון הגיב:

    לגדעון,

    יישר כוח על האבחנות המדויקות באשר לביקור אולמרט, הפיכת פרץ לשם-נלווה לאולמרט, אבו טיר ואבו דיכטר – ובמיוחד לסוגיית "רשע וטוב לו", כאשר אנחנו שייכים למשפחת הרשע ולכן נהנים עקיפות מן הטוב הזה.
    אני מתלבט במיוחד בעניין האחרון הזה, מאחר שהתחלתי בגישושים לקראת חזרה לארץ בתום לימודי עוד כשנה וחצי. ישראל שהיתה בתוך סחרור מטורף כשיצאתי מן הארץ בקיץ 2002, התרגעה לה לתוך מציאות הזייתית של כליאת עם שלם תוך התחבאות מאחורי גבם הרחב של שרון ובוש. מעורר בחילה וקבס, לא רצון לחזור.

    המסקנה שהגעתי אליה: בסופו של דבר חוזרים בגלל המשפחה ותחושת הבית, ולא בגלל משטר כזה או אחר. רבים וטובים חיו ואף תרמו תרומה אדירה לתרבות העולמית, תחת משטרים גרועים לא פחות – ומי אני לעומתם. אז לומדים לחיות עם זה לכאן או לכאן.

    בכל מקרה, בקשר לנתוני הצמיחה אין מה להתלהב יותר מדי. בדיוק קראתי את הפרק העיקרי (פרק 2) בדו"ח בנק ישראל על 2005 (נמצא באתר הבנק). לכאורה צמיחה מרשימה של 5.2%. למעשה – כל נתוני הצמיחה מעורבים, לא מראים על שום מגמה ברורה. חסר דיון אמיץ בהשפעת פעולות פוליטיות כמו מכשול ההפרדה וההתנתקות (שמוזכרת בחטף) המנפחות את הפעילות במשק.
    מה שכן מראה מגמה ברורה (פרק 8) הוא העלייה הנמשכת בעוני מאז שנת 2000. שם יש דיון נרחב במדדים שונים ומשונים – שכולם, כולם מראים אותה תמונה – אבל מעט מאוד דיון במשמעות העובדה שהיקף העוני בישראל גדול בהרבה מבמדינות עם תל"ג דומה.

  27. גדעון ספירו הגיב:

    אסף שלום,
    טוב לשמוע ממך. וטוב שיש לך עוד שנה וחצי להתלבט. בינתיים אני מאחל לך לימודים פוריים.
    יש אמנם ישראלים שכפו על עצמם גלות פוליטית ועזבו את ישראל משום שלא רצו להיות חלק מחברת הכיבוש והאפרטהייד כאן. (למשל הסופר שמעון צבר). אבל זהו מיעוט. אתה צודק בהערתך כי שיקולי משפחה וחברים מהווים שיקול מכריע בהחלטה אם לחזור לישראל.
    זה נכון כל עוד החיים בישראל שומרים על רמת חיים נאה (למעמד הבינוני ומעלה), כל עוד ישראל אינה מוקאת ממשפחת העמים וכל עוד יש למתנגדי הכיבוש אפשרות לכתוב ולהפגין מבלי שישלמו מחיר יקר מדיי.
    ברגע ששלושה תנאים אלה, כולם או חלקם, יפסיקו להתקיים, מספר הישראלים שיחזרו לכאן עם תום לימודיהם או עבודתם, יקטן באופן דרסטי.

    הערותיך באשר לדו"ח בנק ישראל היו מאלפות, וחשוב שיש אנשים כמוך שיודעים לקרוא מסמכים כאלה מבלי ללכת לאיבוד.

הגיבו לper capita ליורם גת

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים