הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-27 ביוני, 2006 23 תגובות

אסטרטגיה של שינוי חברתי – תוכנית למאבק בגזענות:



  1. הנחות יסוד

כולנו נולדנו שווים, ולכולנו זכות יסודית להזדמנויות שוות. משאבי החברה כמו קרקע, מים ונוף, נועדו לכולנו על בסיס צדק חלוקתי. כל אדם זכאי להכרה, קבלה, כבוד והליך הוגן. במצב של עימות היסטורי בין קהילות, כדאי להעדיף את גישת השותפות על גישת השליטה וההפרדה.


  1. המצב ביישובי משגב

סקר העלה ממצא בדבר רוב יהודי ביישובי משגב שאינו מעוניין לקבל משפחות ערביות לקליטה ביישובים הקהילתיים בגוש (28 יישובים). ועדות הקליטה ביישובים והוועדה האזורית לקליטה, דחו כבר כ-40 משפחות ערביות שפנו. רוב המשפחות הערביות התייאשו. הדחייה מתבטאת בהתחמקות מתשובה ובגושפנקה של "אי התאמה חברתית" של הזוג הערבי שפנה, "לפי ממצאי ממכון המיון".


מכון המיון נפגש בשנים האחרונות עם ועדות הקבלה ביישובים, וגיבש קריטריונים חסויים ל"התאמה חברתית" לכל יישוב. למועצת משגב עמדה היסטורית נגד קליטת ערבים ביישובי משגב ועמדה שתמכה במשטרה באירועי אוקטובר 2000, בהם 5 ערבים אזרחי מדינת ישראל מתוך 13 מפגינים שנהרגו מירי כוחות הביטחון, היו מאזור משגב: שניים מעראבה, שניים מסכנין ומפגין אחד ממנדא.


קיבוץ תובל מקיים מדיניות קליטה פתוחה-ליבראלית. הליכים משפטיים בנושאי קליטה ומגורים של משפחות ערביות ביישוב קהילתי יהודי, מתנהלים בצורית וברקפת. ביישובים מסוימים קיימות משבצות קרקע ערביות בתוך היישוב (עם או בלי מגורי המשפחה בהן).



  1. המצב הפורמאלי בארץ

המדינה בגיבוי בג"ץ, נתנה לגיטימיות לקיומן של ועדות קבלה ביישובים שגודלם פחות מ-300 משפחות (כל יישובי משגב קטנים מ-300 משפחות ליישוב).


הלגיטימיות לסלקטיביות כוללת: זכות סירוב לקבל משפחה נטולת יכולת כלכלית לבנות בית, וזכות סירוב לקבל משפחה עקב "אי התאמה חברתית". בג"ץ קעאדן-קציר ופסקי דין נוספים, קבעו זכות עקרונית שווה ליהודי וערבי להנאה ממשאבים ציבוריים.



  1. ניתוח פסיכו-היסטורי של המצב הגזעני ומדיניות האפרטהייד

גזענות, אפליה ודעה-קדומה הניזונים מ: פחד (עקב עימות מתמשך ואלים בין שתי הקהילות); מבורות (אי לימוד הנרטיב הפלסטיני, חוקי האפליה בארץ, ממצאי ועדת אור); מיחסי שליטה במקום יחסי שיתוף (מועצת משגב שולטת בקרקע ובמשאבים); מהעדר הזדמנויות לקשרים אישיים (חינוך, מדיה, שירותים, כלכלה, מגורים – כולם בדרך כלל נפרדים); מדינת ישראל במצב מלחמה דבר המעודד אתנוצנטריות (בדלנות, "אנו הטובים"); אחוות לוחמים (שירות צבאי שנועד גם לקיום הכיבוש ושלילת זכויות מעם אחר); קדושת האדמה ("ארץ מולדת"- כולה שלי, "שמירה על אדמות הלאום"); ודה-הומניזציה של האויב ("סרטן בגוף האומה", "המשפחות הערביות יורידו את ערך הקרקע ביישוב", "מה יקרה כאשר הם ידרשו מסגד ביישוב?").



  1. עקרונות לאסטרטגיה של שינוי חברתי – מאבק בגזענות

יש להתמודד ברמה הפסיכולוגית – המשפטית – החינוכית – והכלכלית:


א – עם הפחד


מצעדי פרחים של 40 משפחות ערביות יחד עם חברי "קול אחר בגליל" ו"שביל הזהב" בין יישובי משגב: מחלקים פרחים ומחלקים עלון הסברה: בעלון יופיע סיפורן וכתובתן של המשפחות הערביות המעוניינות, בג"ץ קעאדן-קציר (מתומצת), תמצית היסטורית לתופעת "תחום המושב" שנכפתה על יהודי פולין, וקריאה לפעולה לכל תושב ותושב ביישוב.


ב – עם הבורות


מפגשי לימוד בנושא השוויון – ביישובים:



  • מאפרטהייד לדמוקרטיה בדרום אפריקה
  • יהודים בתנועות לשוויון זכויות אתני באירופה וארה"ב
  • מרטין לותר קינג ומאבקי השחורים לשוויון בארה"ב
  • מהטמה גאנדי והדרך הלא-אלימה לזכויות ועצמאות לאומית
  • קהילות בשליטה מול קהילות בשותפות: קנדה, בלגיה, שוויץ לעומת קפריסין, אירלנד, יגוסלביה
  • משפט וחברה, אסטרטגיות משפטיות לשינוי: עם האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, מוסאווה, הקשת הדמוקרטית המזרחית
  • מיגדר, נשיות, פמיניזם ושוויון – דרכים ייחודיות בעולם פטריארכלי
  • ועדת אור – הממצאים, ההמלצות – ומה התקדם (עם "סיכוי", "עדאלה", "הפורום להסכמה אזרחית")
  • פרלמנטריזם וחקיקת שוויון – איך עושים את זה?
  • הפסיכולוגיה של הפחד – בדיקטטורה, בנאציזם, באפרטהייד
  • ועדות הקבלה, "התאמה חברתית", מבחני IQ ועוד מכשירים של הדרה ואפליה

ג – עם יחסי השליטה, ושינויים ליחסי שיתוף:


יש ליזום פעולות משפטיות:



  • לביטול הסעיף המפלה קליטה על בסיס יכולת כלכלית
  • לביטול הסעיף המפלה על בסיס קריטריונים סודיים של התאמה חברתית
  • לחלוקה משותפת בין המועצות של כספי הארנונה מאזור התעשייה תרדיון ובר לב
  • לחלוקה משותפת של שליטה וניהול מוניציפאליים בקרקעות
  • לחלוקה שוויונית של תקציב המדינה לתיעוש, תשתיות, חקלאות, מים, חינוך
  • להעסקה שוויונית של יהודים וערבים מתחומי משגב במחלקות המועצה
  • להשקעה במייזמים מרחביים: עמק נטופה, אוניברסיטה, תיירות
  • לציון והכרה שוויוניים וממלכתיים של ימים לאומיים במערכת החינוך: נכבה, יום האדמה, טבח כפר קאסם, 13 הרוגי אוקטובר 2000
  • להקמת יישוב משותף בגליל, לפי ידע ולקחים מהיישוב "נוה-שלום"

ד – עם העדר הזדמנויות לקשרים אישיים בין יהודים וערבים בגליל:


יש לתמוך ציבורית ומעשית בבי"ס גליל דו-לשוני:



  • מייזם "מאגר הידע הקהילתי" להרחבת תחומי העניין והמחקר בביה"ס
  • מייזם "קהילת העסקים המשותפת" לפיתוח עסקים ועסקות (5% לטובת ביה"ס)
  • לתמוך בעמותת "גאמאסה" לקולנוע ואומנות משותפים בסכנין
  • הקרקס המשותף בכרמיאל, בהנהלת ג’יל מיודפת
  • תאטרון בובות "בובתרצה" מכפר ורדים, המעלה השנה את "כיפה אדומה" בערבית
  • גני ילדים במשגב, המקבלים ילדים ערביים: מעלה צביה, אבטליון, אנתרופוסופי בשכניה
  • פרויקט הכדורגל לשלום, קייטנות שמש, מייזמי לינק ומעלה צביה לאיכות הסביבה
  • כל מייזם תרבותי, חינוכי, כלכלי, פוליטי – המקדם הידברות, שותפות וחלוקה צודקת של משאבים בין יהודים וערבים.


  1. איך עושים את זה:

א. מתוך מודעות להיבטים השונים, כל אחד מאיתנו יפעל ויעשה טוב בתחומו, וידווח לחברים בקבוצתו


ב. בתמיכה הדדית של הקבוצה, שתיפגש אחת לתקופה


ג. בגיוס תקציב לצוות משימה שיקדם את הדברים עפ"י תוכנית עבודה מקצועית


ד. בהפעלת מייזם "קהילת העסקים המשותפת", שיקציב עוד 5% לפעילות זו


ה. בלוביסטיקה להקמת משרד ממשלתי פעיל לשלום ולשוויון בישראל


ו. באמונה, בשמחה ובעקשנות. וחז"לנו איתנו: "אל תעשה לחברך את השנוא עליך" ו"אהבת לרעך כמוך".

תגובות
נושאים: מאמרים

23 תגובות

  1. יגאל – קריות. הגיב:

    כ 40 משפחות ערביות נדחו עקב אי התאמה בעקבות מבחני מיון, כמה משפחות יהודיות נדחו(הרבה יותר מ 40..) מר קולר ??
    האם יש גם גזענות כלפי היהודים ??

    ובלי שום נימה של צדקנות, הערבים רצוים בישובי היהודים, בדיוק, אבל בדיוק כפי שהיהודים רציום בישובי הערבים.

    לא נעים לשמוע, זו האמת, הגזענות אם כבר זהה בשני הצדדים, הכותבים פה באתר מתעקשים לנכס אותה ליהודים בלבד..

  2. עופר יהלום הגיב:

    בהקשר של דברי המגיב יגאל, אין ועדות קבלה ליישובים ערבים. אמנם יתכן שיהודי ייתקל באיבה אם יעבור לגור בסכנין, אבל מצבו יהיה כמו של ערבי שעובר לגור בנתניה.
    הבעייה היא עמוקה יותר: למה יש ועדות קבלה? אם זהו שטח ציבורי, כל האזרחים יכולים לגור שם. ואם מדובר בבתים פרטיים, יש לאפשר לכל אחד למכור את ביתו למי שהוא רוצה.

  3. דן תמיר הגיב:

    רעיון נחמד. לא ברור לי בדיוק איך לימוד "תמצית היסטורית לתופעת "תחום המושב" שנכפתה על יהודי פולין" יעזור בהתגברות על הפחד, אבל שיהיה.
    והערה: השם הוא קעדאן, ולא "קעאדן”.
    ויו עז לעמו יתן.

  4. עאסלי סופיאן הגיב:

    אני חושב שכבר הגיע הזמן לחיות בשלום .הרי הנסיון קובע כי אחרי המלחמה בא השלום אז למה לעשות מלחמה בכלל.את כובת המאמר אני מכיר מתוך ידיעה אישית מזה הרבה שנים אני אומר שהוא בן אדם אינטלקטואל אמיתי ואני מכבד אותו הרבה.

  5. רמי הגיב:

    לדב שלום, אתה יכול לעמוד על עוצמת הגזענות בציבור היהודי אפילו מן התגובות בבמה זו.
    מקורות הגזענות הן שתיים: בורות ההמונים ומניפולציות של אינטרסנטים בשלטון. התרופה צריכה להיות הקניית מידע אמין ומסודר לנוער ולציבור בכלל. בתי הספר בישראל (וגם החינוך הגבוה ברובו) לא רק שאינם מלמדים את ההיסטוריה של הארץ ושל התפתחות הקונפליקט היהודי ערבי בה, אלא הם מלמדים היסטוריה מסולפת ומעוותת. על מבקשי האינטגרציה והכבוד ההדדי לחפש דרכים להתגבר על הבורות המכוונת הזו ודרכים להקניית מונחים ונרטיב והיסטוריה מהימנים, שיהוו נקודת מוצא אמינה להתעמקות בהווה והבנתו.

  6. אגוזי, תל-אביב הגיב:

    למה זה גזענות? יהודים רוצים לגור עם יהודים, למה צריך לקרוא לזה גזענות? יהודים עלו לארץ כדי לגור בחברה יהודית, וזו זכותם.
    והם גם לא רוצים ליצור סביבה וחברה מעורבת, כדי למנוע נישואי תערובת. מה זה עניינו של הכותב או אחרים החושבים כמוהו?
    אלו סתם דברי הבל פופוליסטיים ורצון לזעזע, אבל אני לגמרי לא מזועזע.
    להיפך, אני תומך בזכותם של יהודים אלה (כמו בזכותם של הערבים) לקיים ישוב יהודי שבו גרים יהודים. יישר כוחם.

  7. אדם לעופר יהלום הגיב:

    בוא נעשה ניסוי מבוקר. תעבור לגור באום אל פחם ונראה איך ילדך יתקבלו כאשר יחוגו את חגי ישראל, מה תגובת שכניך ביום העצמאות תניף את דגל ארצך (להזכירך זה לא עם הצבעים המופיעים במפגני ה- 50 אלף באיצטדיון אום אל פחם) וכעיקר איך תתקבל אתה או בנך שיחזור מהצבא. ממש כמו ערבי שגר בנתניה.
    מתי מתחילים הניסוי?

  8. אדם לחנין הגיב:

    אתה מחפש גזענות ואפליה ואתה נופל בקלות לדברי הבל. למה אתה לא גר בסביבה חרדית? למה אני לא אגור בסביבה ערבית (ןלמה אתה לא גר שם) כי לכל קהילה יש את היחודיות שלה. ראה איזה "דו קיום" נפלא ביפו, רק החלה האנטיפדה והמהומות שפרצו הראו בדיוק את "חוזקה" של השכנות.
    הפתרון למצוקת הדיור של הערבים היא….. בנייה לגובה, לא של טירות לחמולה אחת (וכל הנוסע בואדי עירון יודע בדיוק על מה אני מדבר) אלא בנייה של דירות בבניינים של 15 – 4 קומות כמו ליהודים. עתודות הקרקע של הערבים מספיקות לכמות גדולה פי כמה ממספרם היום, אלא מה, למה לא לחמוד את מה שיש לנו כי בסופו של יום הם מאמינים שזה שלהם.

  9. דן תמיר הגיב:

    מסכים לחלוטין עם רמי הטוען ש"מקורות הגזענות הן שתיים: בורות ההמונים ומניפולציות של אינטרסנטים בשלטון” וכולל באחרון לא רק את הרשות המבצעת אלא גם את הרשות המחוקקת. שני הגורמים – בורות ומניפולציות – קשורים זה בזה הדוקות.
    אשמח לסייע ליוזמות להורדת הבורות בתחום.

  10. עופר יהלום הגיב:

    לאדם – זה יהיה ממש כמו ערבי שגר בישוב יהודי ומניף את דגל פלסטין ביום האדמה.

  11. עופר יהלום הגיב:

    אני נגד הקמת ישוב ליהודים או לערבים בלבד, מכיוון שאז ירצו גם קבוצות נוספות ישובים ושכונות שלהם בלבד, עד שהמדינה תהפוך לאוסף של גטאות.

    לאדם – זה יהיה ממש כמו ערבי שגר בישוב יהודי ומניף את דגל פלסטין ביום האדמה.

  12. לעופר הגיב:

    כבר עכשיו, רוב הישובים הם ליהודים או ערבים, ומעטות הן הערים המעורבות. כך שאין מה לדבר כאן על "הקמה".

  13. רמי הגיב:

    לאגוזי: במה שונה עמדתך מזו של הגרמנים שלא רצו לגור עם יהודים? איני מתכוון ח"ו לנאצים החומים שהסתובבו ברחובות ברלין ופיצחו ראשים של יהודים ושברו חלונות ראווה ושרפו ספרים של "יודה" כמו נניח קרל מרקס, אלא לגרמנים הגונים שבסך הכל רצו "לגור בסביבה ארית" ולא "ליצור סביבה וחברה מעורבת כדי למנוע נישואי תערובת". שים לב אגוזי שאני מצטט אותך.
    ועוד: אם מותר ליהודים כמוך להקים ישובים כל שני וחמישי והם מקבלים לשם כך מהמדינה אדמה ומשאבים, מדוע אין מאפשרים לזוגות צעירים מהמגזר הערבי להקים ישובים משלהם?
    לא רק שמונעים מהם אדמה ומשאבים, אלא אוסרים עליהם אפילו להנשא למי שאהבו. כלומר, להנשא לפלסטיני/ת את/ה רשאי,אבל את ביתכם תקימו במדינת פלסטין, זו המדינה החופשית מכיבוש ומקלגסים המתפתחת בשטחים רצופים ונרחבים עם ללא התערבות החברה מצה"ל ומג"ב. כך הרי בפירוש אמרו להם ממשלת ישראל בהחלטה מ- 2004 שלאיחר מכן קיבלה גושפנקה של הכנסת בצורת חקיקה "לשעה" (חא חא חא…) ולאחרונה – אושרה על ידי שופטי בג"ץ, אנשים באמת רצינייים שלא היתה להם הבושה לומר לישראלי הערבי שנשא לאשה את אהובתו העזתית: "לך לעזה". כך ממש כמו הגרמני התרבותי ששומע מוצרט ואומר למר קוהן שילך לפלסטינה.

    תישמע חבר אגוזי ותכניס לך טוב טוב לראש, שאנו שותפים כאן לשואה מגעילה המתרחשת זה עשרות שנים ואם יש כמה צדיקים המנסים לעצור אותה ולהוציא אותנו ואותם מן הדבר המכוער הזה (מבחינת הצביעות אנו עולים אפילו על הגרמנים וגם העובדה שזו פעם שנייה תוך כמה עשרות שנים מחמירה את מצבנו), שמן הצד היהודי הוא מהווה כתם לעולמי עד (הגרמנים מחקו את הכתם עם המיליארדי מיליארדים שלהם? לאו!!), – בוא נעודד אותם ואולי אפילו נצטרף אליהם. צריך לכתוב את ההיסטוריה האמיתית של הקונפליקט היהודי ערבי בארץ הזו (ארץ ישראל פלסטין) וללמד את עצמנו ואת הנוער. האמת, ללא כחל וסרק, היא מזור ותרופה וארוכת בת עמי.

  14. נו באמת… הגיב:

    יש קונפליקט בן למעלה ממאה שנה בין יהודים וערביים בארץ ישראל ולקונפליקט יסוד לאומי. לערבים יש לכל הפחות תפקיד שווה בקונפליקט המתמשך. יש להוסיף כי עוד בזמן היישוב הישן (טרם הציונות) יהודים וערבים העדיפו בדרך כלל לגור בשכונות נפרדות. כלומר, מדובר בקהילות שיש בינהן לא רק טינה עצומה אלא גם הבדלים תרבותיים, דתיים0 וחברתיים. יהודים לא רוצים לגור לצד ערבים גם משום שהם לא מעוניינים בקריאת מואזין בבוקר (זכותם הייתי אומר) ולא מעוניינים בכיכוך על רקע נורמות שונות של צניעות, התנהגות בחגים וכו’. זה נראה לי טבעי ונורמלי. באותה מידה, ערבי (וגם יהודי חילוני) לא ישוש לדור דווקא במאה שערים שם הנורמות שונות מאוד ממה שהוא מעדיף. "שכנות טובה" היא הרבה פעמים מלווה בהפרדה מסויימת ואין בזה שום סממן גזעני. רק סממן של נוחות ופלורליזם חברתי-תרבותי.
    אז עלי ורמי-הואילו להירגע.
    וסתם כהערת אגב-אני התגוררתי שנתיים כסטודנט בדירה עם שותפים ערבים ולא היו כל בעיות (חוץ מבעיות "נורמליות" בין שותפים). גם אשמח לשכנים ערבים בעתיד. ואם זאת-לא הייתי מעוניין לגור בשכונה מעורבת ממש בדיוק מהסיבות שציינתי. באותה מידה לא הייתי רוצה לגור בשכונה מעורבת חילונית-חרדית או ישראלית-אסקימואית. יותר מדי פערים חברתיים-תרבותיים שעלולים להפריע.
    ולגבי גזענות החברה הישראלית וההשוואה לנאצים…ובכן ,אחרי קריאת אמנת החמאס, אותה מפלגה שבה בחרו מהרבית הפלסטינים, סבורני שבעיית הגזענות "קצת" יותר חמורה בצד הפלסטיני. כשמפלגת השלטון מאמינה בפרוטוקולים של זקני ציון ובכך שהיהודים אחראים ל2 מלחמות העולם+המהפכה הצרפתית והמהפכה הקומוניסטית, יש כאן מכשול לא פשוט בפני שלום בר קיימא באיזורנו…

  15. עלי הגיב:

    ישראל כמדינה נוהגת בגזענות כלפי אזרחיה הערבים, וזו עובדה שגם במחנה הימני של המפה הפוליטית מודים אם כי רבים מהם רואים בה כלגטימית תחת הכסות של ביטחון המדינה. אולם הגזענות של אזרחי המדינה היהודים כלפי האזרחים הערבים היא יותר בעייתית בעיניי. כש- 69% מצעירי המדינה היהודים מאמינים שיש לשלול מהערבים זכות פוליטיות יסודיות, זה אומר הרבה על החינוך והסוציאליזציה שעובר נוער זה וזה עוד לפני גיוסו לצבא.
    טוב עשה דב כשקרא לילד בשמו, גזענות ולא הסתתר כמו רבים תחת המלה אפליה.
    אני תומך בעמדותיו, בפרקטיקות ובאסטרטיגיות שהוא הציע ובעקרון בבתי ספר דו לשוניים דו לאומיים.
    כולי תקווה שירבו אנשים כמו דב כדי להגיע לדרך המלך- יהודים כערבים.

  16. נו נו באמת הגיב:

    כל אחד יכול לגור איפה שנראה לו (גם זו אופציה שניתנת בד"כ לבעלי אפשרויות) אבל אף אחד לא יכול לאסור בחוק או בתקנות או בהתחכמויות על מי שלא מוצא חן בעיניו לגור בשכונתו. את ההבדל הקטן הזה מורח ה"נו באמת" מתאים לרוח הגזענית הנושבת מתגובתו.
    מעניין מה היה אומר ה"נו" לו היו אוסרים על אתיופים לגור השכונות מסויימות (מה שקיים באופן עקיף)

  17. נו נו נו באמת הגיב:

    כל אחד יכול לגור איפה שבא לו? באמת? אתה חושב שאני יכול לעבור למאה שערים או ג’לג’וליה תוך קיום אורח החיים הרגיל שלי? חוקית, כן. מעשית, חיי לא יהיו חיים. אתה יודע זאת היטב, לדעתי.
    מבהחינה החוקית, חד משמעית, לא אוסרים על ערבים לגור בשום שכונה בשום עיר. אין על כך שום חוק או תקנה עירונית.
    ביישובים קהילתיים מדובר בסיפור קצת שונה. בג"ץ כבר לא מאפשר לקק"ל להפסיק להחכיר קרקע לערבים (למרות שמדובר לא פעם בקרקעות שניקנו מכספי תורמים שביקשו שעל הקרקע יישבו יהודים-וזכותם) אבל בחלק מהיישובים יש ועדות קבלה שמקבלות מי שמתאים לקהילה וזה נראה לי מאה אחוז. מניסיוני כבן מושב, כניסת גורמים בעלי מטען ערכי שונה יוצרת חיכוכים מיותרים שבקהילה קטנה יכולים להיות הרי אסון. כך קרה למשל ביבנאל כשחרדים החלו להתיישב בה.

  18. לכל הגזענים כאן הגיב:

    אגוזי ושאר האגוזים שלא מבינים "למה זו גזענות". מקומכם עם התנועות הדורשות שיהודים לא יגורו בשום מקום בעולם על יד לא יהודים. הטרגדיה היא שבישראל דעות כאלה מושמעות כל הזמן בפריים טיים וכך גדלים כאן ילדים.
    לדוב קולר: נשמח למידע על כל פעילות אנטי גזענית בגוש משגב.

  19. אורן הגיב:

    עם כל הכבוד..ואין יותר מדי..
    הערבים היו שמחים אם אנחנו נגור להם בבנין?
    או יותר נכון אם נישאר בחיים לאחר או הלילה..!?
    אין מה לעשות יש פה מלחמה..
    ובמלחמה כמו במלחמה..שני הצדדים אויבים!.
    לדעתי יש להקים מדינה ערבים לא קשורה לישראל כלל!…ושכל הערבים יגורו שמה וידאגו לעצמם ואולי כך יפסיקו לפגוע בנו…
    זה לא הייתה הטענה הראשונה לפיגוע הראשון שלהם.?!

  20. עודד פילבסקי הגיב:

    דב קולר, יישר כוח,חיממת את ליבי. הלוואי וירבו כמוכם

  21. איתי חרמון הגיב:

    לעופר יהלום: אין סימטריה בין דגל ישראל לדגל הפלסטיני במדינת ישראל.

    ערבי המניף את דגל פלסטין במקום את דגל המדינה שבה הוא אזרח מצהיר על רצונו לחסל את מדינת ישראל.

    זה כמו שגרמני בחבל הסודטים היה מניף לא את דגל צ’כוסלובקיה אלא את דגל גרמניה בעת ההיא.

  22. דורון הגיב:

    כולנו נולדנו שווים ?
    ממש לא , והנה מבחן IQ שיוכיח את זה ויש כאלו שמקבלים 80 ויש כאלו שמקבלים 135 .

    אז יש הבדלים ולא כולם אותו דבר.

    תנסו גם אתם : — קישור —

    או שתמחקו את ההודעה ותמשיכו להתעקש שכולנו אותו דבר.

  23. דן הגיב:

    לא כולם שווים.
    אבל הגזענות הזאת מוגזמת.
    יכול להיות תוצאות זהות במבחן iq בין מתנחל לבין ערבי.

    — קישור —

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים