הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-30 ביוני, 2006 82 תגובות

בד.נ.א הפוליטי של מפלגות השלטון בישראל, יש רכיב המונע חריגה מהדפוס של מה שלא הולך בכוח ילך ביותר כוח. כאשר נישבה החייל גלעד שליט בפעולה מוצלחת של לוחמי גרילה פלסטינים, סברתי שזו העת לנהל מו"מ להחלפת שבויים. בישראל עצורים אלפי שבויים פלסטינים, ביניהם נשים ונערים מתחת לגיל 18. דרישת השובים כי עבור מידע על מצבו של השבוי הישראלי על ישראל לשחרר את הנשים והקטינים, היתה עמדת פתיחה למו"מ. הצהרות ממשלת ישראל כי כל מעייניה נתונים להחזרת השבוי הביתה נועדו ליחסי ציבור בלבד, שהרי אילו היתה ממשלת ישראל רצינית בכוונה להציל את חיי החייל השבוי, היתה נכנסת למו"מ שבאמצעותו ניתן היה לבנות את הגשר להסכם שסופו חילופי שבויים.

הצרה היא, שממשלת ישראל כלל אינה רוצה באמת להציל את השבוי. להיפך, החזקת השבוי שימשה תואנה להכרזת מלחמה על הרשות הפלסטינית, לפלישה מחודשת לעזה, שכל כולה שפך דם חדש של חפים מפשע שבסופו של דבר גם מסכנת את חייו של השבוי גלעד שליט.


אותו הדבר אמור גם באשר למתנחל אליהו אשרי. במקום להיכנס למו"מ על שחרורו נקטו שלטונות הכיבוש בפעולות מלחמתיות שהחישו את מותו. הגם שכל מתנחל הוא על פי החוק הבינלאומי שותף לפשע מלחמה (אמנת רומא), הוא אינו בר מיתה. הוצאה להורג בכלל וללא משפט בפרט מעוררת התנגדות חריפה אצל כל מי שזכויות אדם חשובות בעיניו. אין לי ספק כי שלטון הכיבוש הישראלי, שהוציא להורג אלפי פלסטינים ללא משפט, נושא באחריות גם לרציחתו של המתנחל אליהו אשרי, בגלל הסירוב לנהל מו"מ, אבל עובדה זו אינה משחררת את שוביו הפלסטינים משמירה על חייו.


העמדה הישראלית לפיה "לא ננהל מו"מ עם ארגוני טרור" היא זריית חול בעיניים, משום שממשלת ישראל בעצמה היא ארגון טרור בכל הקשור ליחסיה עם העם הפלסטיני. "הכיבוש הוא טרור" אינה רק סיסמה של מפגינים אלא שיקוף של המציאות.


מעצרם של חברי פרלמנט ושרים בממשלה הפלסטינית היא עוד חולייה במצעד האיוולת של הכיבוש הישראלי. ישראל לא המציאה את הגלגל של דיכוי קולוניאלי. מי שמכיר מעט את תולדות המאבק בכיבוש הבריטי ישאל עצמו בצער, הכיצד מטומטמי ממשלת ישראל חוזרים על דפוסי הפעולה של הקולוניאליזם הבריטי? מעצרם של ראשי הציבור הפלסטיני הוא העתק של אירועי "השבת השחורה" של הקולוניאליזם הבריטי, וכמה סמלי שגם אז זה היה בסוף חודש יוני. ב-29 ביוני 1946 עצרו הבריטים את ראשי היישוב, במסגרת מאמץ לדכא את תנועת המרי העברי. חלק ניכר מחברי ממשלת ישראל הראשונה היו מבין העצורים ונשלחו למחנות מעצר בלטרון ורפיח (בן גוריון הצליח להימלט מהמעצר משום ששהה אז בחו"ל). ראש המפקדה הארצית של ההגנה, משה סנה, כתב אז לבן גוריון: "לא ראיתי ואינני רואה בהתקפה זו של ה-29 ביוני, הנמשכת למעשה עד היום הזה, לא אסון ולא כישלון. אדרבה, ההתקפה הוכיחה כי השלטון רואה בכוחנו הפעיל גורם רציני, ולכן הוא הגיע לכלל מסקנה, שהוא מוכרח את הכוח הזה לשבור. ההיגיון המדיני חייב להפעיל שוב את כוחנו מיד לאחר ה-29 ביוני, כדי להוכיח, כי כוחנו לא נשבר ואף רצוננו להשתמש בו לא נשבר".


דברים דומים כותבים היום ראשי תנועת ההתנגדות הפלסטינית.


מי שעוד משתעשע ברעיונות של אי תלות המערכת המשפטית, קיבל שוב סנוקרת. היועץ המשפטי אישר את המעצרים, ושורה של שופטים חתמו על צווי המעצר שנתנו את האור הירוק למעצרם של חברי הממשלה והפרלמנט הפלסטינים. כאשר מדובר בשלטון דיכוי, מערכת המשפט היא משת"פ נקלה. השופטים הישראלים אינם שונים מעמיתיהם במשטרי רודנות בכל אתר ואתר.


אני מעריך שגם התקפה זו על העם הפלסטיני לא תביא לחיסול תנועת ההתנגדות לכיבוש. להיפך, היא תשאב עוז ועידוד, כפי שכתב סנה לבן גוריון ב-1946. הסוף ידוע. הבריטים עזבו ומדינת ישראל קמה. מבחינה זו יש לפלסטינים הרואים רחוק, מעבר לגשם הזלעפות שמורידים העננים השחורים של הכיבוש הישראלי, יסוד לתקווה שגם מדינתם קום תקום.

תגובות
נושאים: מאמרים

82 תגובות

  1. גדעון ספירו הגיב:

    לרמי,
    אני איתך במטרה השואפת להקמת מדינה סוציאליסטית (אני מוסיף גם דמוקרטית כדי להיבדל מהדגם הסיני, הצפון קוריאני או הסובייטי), על כל שטח ישראל-פלסטין, אולם באיזו מידה העניין הוא כיום "טבעי" כהגדרתך, על כך בדיוק המחלוקת. הדוגמאות של יוגוסלביה קפריסין או רואנדה, אינן מעודדות.
    אם יש לך מתכון בר מימוש לפיו שני עמים עם יריבות, עוינות, אויבות ומלחמות של מאה שנים, כאשר בשניהם מתקיים אגף דתי פונדמנטליסטי לאומני חזק, יכולים כך באבחה אחת לקפוץ לחיים משותפים במדינה חילונית דמוקרטית, שלא לדבר סוציאליסטית, אני הראשון לאמץ אותו.
    אם אתה לא ער לקשיים, אז משהו בקריאת המציאות שגוי אצלך.
    יש עוד נקודה שהתעלמת ממנה. זכות העמים להגדרה עצמית. מבלי להיכנס לויכוח אם היהודים הם עם או עדה דתית, אין מחלוקת על כך (ואפילו עזמי בשארה מסכים לכך) שבישראל קמה ישות לאומית שיש לה זכות להגדרה עצמית. זכות זו עומדת גם לעם הפלסטיני. כל עוד אחד העמים עומד על זכותו להגרה עצמית, בוודאי אם שניהם, קשה יהיה לך לכפות עליהם חיים בצוותא.
    לכן, שתי מדינות, ואתה צודק בהערתך שהחלוקה ביניהן לפי גודל השטח אינה שוויונית, היא לדעתי בנתונים אותם הדגשתי, שלב ביניים חשוב בדרך למיזוג וחיים ביחד.
    אתה טועה בקביעתך כי רעיון שתי המדינות הוא רעיון ציוני. הרעיון הציוני במקורו דיבר על מדינה יהודית אחת בשתי הגדות, אלא שתנאי המציאות אילצו את הציונים לסגת ממנו. רעיון שתי המדינות אומץ על ידי הקהילה הבינלאומית בהחלטת האו"ם המפורסמת מ-1947 ואינני חושב שכל המדינות שתמכו בו היו סוכני הציונות (אלא אם אתה מאמין בתיאוריות קונספירטיביות לפיהן הציונות השתלטה על העולם).
    עתה השאלה היא, האם הגענו לשלב האל חזור שאינו מאפשר את מימוש שתי המדינות. יש כאלה, כמו מירון בנבנשתי, הסבורים שרעיון זה עבר זמנו לאור פרישת ההתנחלויות וכמות המתנחלים, למעלה ממאתיים אלף. יש אחרים שסבורים שגם אם זה קשה, אולי אפילו מלחמת אזרחים קטנה, עדיין אפשר להחזיר את הגלגל ל-4 ביוני 1967.

    מכל מקום, אם מדינה יהודית פירושה שלטון כיבוש וארפטהייד, אני מעדיף את היחידה המדינית החדשה על כל השטח, מתוך ידיעה ברורה שזה לא מביא אותנו לגן העדן המובטח, והוא יהיה כרוך בהרבה מאד קשיים, בלשון המעטה.

  2. דניאל הגיב:

    כפי שאני רואה זאת, חלוקה לשתי מדינות – לבד מהיותה בלתי-ישימה בשטח (אריאל; קדומים; שילה; קריית ארבע; מעלה אדומים; מעלה אפרים; בית-אל… שיסביר לי מישהו, בבקשה, איך מקימים מדינה פלשתינית, אשר איננה בנטוסטאן, מבלי לפנות, את כל הנ"ל – או איך מפנים אותן… אישית, אינני רואה ולו שמץ של סיכוי, לא לכך ולא לכך) – תיצור, בהכרח, שתי מדינות מסוגרות, מפוחדות ופרנואידיות, המחומשות עד השיניים בכל כלי-נשק, שרק יצליחו, איכשהו, להשיג – להגנה מפני המדינה השנייה – גבולות אטומים ומציאות, של גיהנום עלי-אדמות. לחילופין, המודל שיתקיים כאן מן הסתם, יהיה מודל, הזהה בתכלית ליחסים, בין דרום-אפריקה לבופוצוואנה ה"עצמאית", בשנות השבעים והשמונים… מובלעות-מובלעות "עצמאיות", בהן ישיגו ה"ילידים" את זכותם ל"הגדרה עצמית" – ומהן יצאו, כל בקר, לעבוד את האדונים הגדולים – הואן-דרים הבלונדיניים למיניהם… קופי-פייסט, ממה שהיה שם – למה, שבוודאי יהיה פה.

    תודה רבה.

    ויותר מכך: הלא כבר היום, נשמעים בקול רם הרהורים, בדבר "מדינה ליהודים החילוניים, שבירתה ת"א ובה נהיה חופשיים ומדינה חרדית-דתית, שבירתה י-ם"… וגם זאת, הינה זכות-ההגדרה-העצמית!!!

    כך שלחילופין, תחת כל אלה, ניתן לשקול, את האופציה היצירתית – ולדעתי, לפחות, גם הריאלית – הבאה:
    ישראל ופלשתין יאוחדו, כליל, למדינה אחת: כנען.
    המדינה הזאת תיבנה, בצורה פדרטיבית – כאשר חלק מן המדינות הזעירות שבתוכה, יהיו יהודיות חילוניות, חלקן יהודיות דתיות/חרדיות, חלקן מוסלמיות, נוצריות או דרוזיות… ובכל מקום ואתר, תנהל כל קהילה וקהילה, את חייה כרצונה. לא תהיה, לא כפייה יהודית, לא כפייה מוסלמית ולא כפייה סוציאליסטית. במדינת החרדים, תהיה חייב לחבוש שטריימל וללבוש קאפוטה; במדינת האתיאיסטים, תוכל – אולי – ללכת עירום ברחוב. לכל מדינונת כזאת באיחוד, יהיה פרלמנט מחוזי עצמאי, שיוכל לקבוע חוקים, אשר – כל עוד יתאימו, למסגרת המאד-מאד רופפת, של האיחוד הכנעני כולו – רשויות-האיחוד, לא יתערבו בהם.
    הגבולות בין המדינות החברות, יקבעו לאחר מימוש זכות-השיבה, ע"י כל הזכאים לה ע"פ החלטת-האו"ם 194 – ובכל מדינה כזאת, תחיה כל קהילה כחפצה… שכל שכונה תהיה מדינה!! ומדוע לא? מדוע לא?? הרי, מבנה מבוזר שכזה, יאפשר לנו, סוף-כל-סוף, להחיל גם דמוקרטיה ישירה = דמוקרטיה אמיתית, שיתוף אמיתי, של העם בשלטון – בכל מקום, שיחפוץ בכך…

    לדעתי, זוהי האופציה הדמוקרטית היחידה. כל הארץ – לכל. וכל קהילה, גם קטנה – עצמאית וחפשית, לנהל את חייה כראות-עיניה, בדרך עצמאית…

  3. לרמי מנדלצוויג הגיב:

    עדיין ממתין לרשימת המקורות שהבטחת, המבססים את טענותיך לגבי הרעלת בארות בחיידקי טיפוס (אם הבנתי נכון) בשנות ה50. אם כבר הובאו כאן, נא להפנות אותי אליהם ותודה על הטירחה.

  4. עופר לדן הגיב:

    התכוונתי כמעט כולם – יש כמה אנשי ימין שרואים בזה את הרע במיעוטו לעומת פינוי השטחים.

  5. ספונג’דור במוח הגיב:

    סופסוף עמיק וספירו הגיעו למקום שיש בו פוטנציאל לפריצת דרך משמעותית. ספירו מודה ש"שטפו לו את המוח", אבל דורש להחיל אחריות מוחלטת על ילדות בנות חמש עשרה (שהוא מודה בעצמו ששטפו להן את המוח גם). ועמיק מתחיל להבין שאם הוא דורש אחריות מוחלטת מאויבי ישראל (כולל נאצים) אז זה עלול לחול גם על הילדות האלה וגם עליו.
    זה אולי במקום להמשיך להתכתש על ניוטרל תתחילו לדון בשאלה הבסיסית שעולה מכל הדוגמאות שלכם ?

  6. דן תמיר הגיב:

    הבנתי. ראוי לציין שיש גם כמה אנשי ימין שרואים בזה לא רע במיעוטו, אלא חזון רצוי, ואנשי שמאל שדוקה לא מתרגשים מ"זכות הגדרה עצמית".
    איך אומרים? יש הפתעות בחיים 🙂

  7. דן תמיר הגיב:

    פסימי? למה פסימי? בכלל לא פסימי! נהפוך הוא: אני טוען שיש גם אנשי ימין שרואים בצירוף נתיני השטחים למדינת ישראל מעשה רצוי – וזה בהחלט פתח לאופטימיות לכל מי ששויון בפני החוק וזכויות אדם ואזרח עומדים בראש מעייניו.

    רמי צודק לחלוטין כשהוא מציע "להעביר את מרכז הכובד של ההתנגדות לרטוריקה של שוויון זכויות”, כי אכן הכובש העברי לא שמר על האגף הזה. ואכן, "צריך לאתגר אותו בנקודת התורפה שלהו כי כשמוליכים את עקרון הבעלות על הארץ ושמירת זכויות המיעוטים בהכרח מגיעים לזכות הצבעה לכל ומשמע – מדינה דמוקרטית על כל הארץ ולכל האוכלוסיה. מאבק למען זכויות אזרח והחלת עקרון השוויון היא הדרך היותר אפקטיבית היום להביא להתפוררות הכיבוש והאפרטהייד ויהא המחיר אשר יהא”. חותם על כל מילה.
    התנאי לכך הוא ויתור על סיסמאות חלולות שאין להן כלום עם זכויות אדם, דוגמת "זכות ההגדרה העצמית לכל העמים", קל וחומר כשרואים במדינה את חזותה היחידה.

  8. עופר יהלום – שתי מדינות ל-10 מגיבים הגיב:

    בעניין מספר המדינות הרצוי – והאפשרי – בין הים והירדן, נראה לי שאנחנו נמצאים כיום בתחילת השלב השלישי בהתפתחות ההיסטורית: ב-20השנה הראשונות אחרי כיבוש השטחים כמעט לא היו לרעיון המידנה האחת תומכים, מכיוון שכולם סברו שהשטחים יוחזרו לירדן ומצרים או שהכיבוש יימשך עוד דורות אם לא לנצח. בשלב זה הימין תמך בהמשך השלטון הצבאי וחלק מהשמאל רצה מדינה פלסטינית, לפחות בעתיד הרחוק.

    בשלב השני, שחל לערך מהאינתיפאדה הראשונה עד להתנתקות, היו ויותר ויותר קבוצות שרצו מדינה אחת (וכמובן נשארו במיעוט), מכיוון שהמתנחלים חששו מפינויים ובשמאל חששו שהרשות הפלסטינית סובלת ממשברים ויתכן שתתמוטט.

    בשלב השלישי, של השנתיים האחרונות, יש פינוי הדרגתי של השטחים, אמנם בקצב אטי של שני צעדים אחורה ואחד קדימה (כמו הפלישה הישראלית לרצועה בשבוע האחרון); אם וכאשר תיושם ההתכנסות, הרשות תשלוט על 90 אחוז מהגדה, וכבר יהיו בפועל שתי מדינות. וזה מסביר מדוע בניגוד לעבר, בשנה האחרונה גם באתר זה כבר כמעט אין מאמרים בזכות מדינה אחת.

    לדן ודניאל (ואני מודע לאירוניה…)- אני עומד על כך שכל אנשי הימין מעדיפים את המצב שלפני אוסלו על מדינה אחת. התמיכה בה מצד חלקם היא בסך הכל פרמטיזם מצידם והשלמה עם המציאות.
    וכמדומני שלפי תכנית ההתכנסות גם מעלה אפרים, בית אל, שילה וקדומים יצטרכו להתפנות.
    אשר לקרית ארבע ואריאל, לא חסר הרבה שלאחר ההתכנסות יישמעו קולות שקואים לפנות גם אותן מכיוון שייהפכו למבודדות בתוך השטח הפלסטיני. כל זה אם וכאשר הנוכל הידוע אולמרט יבצע את תכניתו לפני כתב האישום הבא כפי ששרון ביצע – אכן, יש הפתעות בחיים.

    לרמי – לדעתי אנחנו הולכים ויוצאים מהבוץ, תוך הפיכת מעשיו של דיין, בלי להיכנס לשיפוט מוסרי של מנהיגים. בעיני גבולות "הארץ", כלומר הגבולות הרצויים של מדינת ישראל, הם על בסיס קווי 67. אם לא יהיה כיבוש, ממילא לא יהיה אפרטהייד בין ישראלים לפלסטינים מכיוון שיחיו בשתי מדינות.

  9. מיכאל שרון: למה ההתנחלויות חשובות? הנישול הגדול והתקומה הגיב:

    כתבתי לא אחת כי אני מוקיר את המתנחלים ואת מפעלם. ולמה ההתנחלויות חשובות ויש להוקירם?

    המתנחלים עצמם נוהגים לאמר אמת גדולה: העניין לא החל עם הכיבוש. דין שייך מונס כדין בית אל. ואכן, מלה בסלע. הנישול של 48, ועוד לפני כן, גישתם המתנשאת, המאיינת והגזענית של בני העלייה השנייה (כיבוש הארץ; כיבוש העבודה) הם שזרעו את הפורענות בארץ הזאת. מפעל האיון והישוב הציוני גייס הון רב, אותו הזרים לתוך ארץ חקלאית ענייה, ושימן בכסף רב פאודלים ערבים תוך קניית אדמות רבות בפלשתין. פאודלים אלה סברו בדין ש"השילטון איתם" (הבריטים עם הציונים) ראו בציונים את הכוח העולה בטריטוריה הזאת, וסברו שיש לשתף איתו פעולה, הן על מנת להדוף לחצים עממיים כלפיהם, והן משום שסברו שאם לא ימכרו בכסף, יאבדו את רכושם ללא פיצוי לטובת הציונים (שהשילטון איתם) או העירוניים והכפריים הערבים המתמרדים. ומכל מקום, במהומות שיפרצו בהם הציונים והבריטים כנראה ינצחו, כך או כך, או שימכרו או שיפסידו בכל תרחיש שהוא. זאת כמובן, פרט לתכסיסי עורמה שונים שהיפעילו הציונים בצרוף פרובוקציות (בדומה לקניית אדמות "מרצון"… כיום בגדה) כשברקע, בצמוד לנכלים ולמקל, ובצרוף לגזר של ההון היה האיום המתמיד: אם לא תמכרו, תאבדו הכל. כמובן, הבריטים מצידם, בבדיקות שערכה האדמיניסטרצייה, הוציאו דוחו"ת (המצוטטים כיום בהרחבה) שכל העיסקאות האלה הם כדין, שכן למוכרים היה אינטרס למלא פיהם מים, בדומה להיום. וכך נוצר המיתוס השקרי של "רכישת האדמות בדין ובכסף מלא". ובכן, האסון, הרמייה, שפיכות הדמים – והנישול הנורא הם הבעייה. וגבולות 67 הם אחיזת עיניים מצד אלה המחפשים "לגיטימציה של הכרה בינלאומית" לגבולות העושק, ומבקשים להנציח את העושק. אין אכן דבר כזה, גבולות 67, והנושא הוא פלשתין כולה, והצל הנורא של הנישול, הטהור האתני של 48, ורמיית הענק בחסות הון הדמים של נישול העם, תוך מיתוס "עסקות האדמה החוקיות" הקודם לנישול 48. שעל כן אני אומר – ההתנחלויות הם ההמחשה שכשם שאנשים יהודים בעלי סנטימנטים דתיים יכולים לגור סמוך למקומות הקדושים לאמונתם, כך גם ערביי פלשתין כולה זכאים לגור בכל מקום בפלשתין – לשוב לעכו, יפו חיפה (ראש העיר יונה יהב היציע לאחרונה שערביי 48 ישובו לחיפה, דבר שנתן לי תחושה שאולי עדיין יש תקווה בארץ הזאת), ולכל מקום בפלשתין, תוך השבה אחור של העוול המחריד, שאבירי חוקיות "הגבולות הבינ"ל המוכרים של 67″ מגבים אותו, אולי מבלי דעת.

    איני רואה כל ערך תרבותי במה שמכונה כאן "ישראליות". הישראליות לתפיסתי אינה אלא השילוש התרבותי של נוכלות, גסות נפש וחזיריות. עקב זרע הבאושים של הנישול, הנוכלות שבנישול והצדקתנות שבהסתרה והכחשה, נוצרה כאן תרבות נכלים וחמס שאין דומה לה בעולם, חברה חזירית ומסואבת ללא חסד, כשהמקור אינו "הכיבוש" של 67 אלא האיון והנישול של 1903 ואילך.

    ראה מאמרי: איפיוני הומו יודאו איזראליקוס
    — קישור —)

    וכך, כשאין כל ערך תרבותי ל"ישראליות" וערכי הזימה והסאוב שלה, כל שנשאר הוא המטרה ההרצליאנית הבסיסית של "שמירה על חיי בן הלאום היהודי". וזאת ניתן לעשות רק על ידי תקון העוול הנורא של הנישול הגדול והשגת שלום אמת עם המרחב הערבי.

    כפי שכתבתי לא אחת, האליטות הציוניות, וברוני המדייה ואליטות התרבות הינם תכופות זיבורית ניתעבת, תחתית החלאה – וזאת עקב ההסתאבות שבנישול הערמה הגדול. בעוד העם הפשוט הוא ברובו טוב וסביר, אך מולך שולל בשקרים צדקתניים על ידי אליטות תרבות השקר. הולכת שולל אנו רואים גם כיום, בהתלהמות הצדקתנית של התקשורת, סביב לארועי עזה, והפרובוקציות הציניות והמרושעות בעזה ובגדה מצד האליטות הציוניות, שהיגדילו הפעם לעשות, ואסרו את מנהיגיו של העם המנושל, תוך הצגתם כטרוריסטים. העם הפשוט יחיה היטב בשלווה ובשלום עם העם המנושל בכל מקום, ואילו אליטות השקר והנוכלות, שהסתאבו לפשעי מלחמה קשים ופורעים בעם הזה – את השפעתם יש להשיב אחור, את האינטוקסיקצייה שהפיצו. זאת אולי באמצעות גישה הומניסטית טיבעית של סולידריות חברתיות הנשענת על מסורת סוציאליסטית אמיתית אך תוך ביטול האלמנטים הדספוטיים, הכוחניים והאליטיסטים-בולשביקים שבה (כלומר הקונספט המפעפע של "חבר הקדארים האליטיסטי שיוליך את העם ברוח לנין – לכך אין מקום -זה שוב יעלה את מציאות הכוחניות והאליטיזם). ברור כי האליטות הציוניות בחסות התיקון לחוק השבות, הביאו לכאן, תוך הצעת תנאים כלכליים טובים יותר, אוקראינים, רוסים, גרוזינים, אתיופים, ומה לא, וזאת על מנת לתגבר את כוחם, ולהביא עוד בשר תותחים במלחמתם ונישולם. ואלה אמנם מבינים היטב את תפקידם, וכך, כל אוקראיני או בן רוסייה הלבנה מייד בירדו מהמטוס, מתחיל לשפוע אמירות על כך שהוא, האוקראיני שבא מארץ רחוקה, ילמד לקח וינהג ביד קשה, בערבי בן הארץ היושב פה מאות שנים.

  10. דניאל – עופר והאופטימיות הקוסמית הגיב:

    קדומים תפונה… שילה… בית אל… אפילו אריאל וקריית-ארבע… נו – אשרי-המאמין.

    ועד שיגיע, "הרוב היהודי / ציוני / ווט-אבר" למסקנה הזאת, שמוטב בלעדיהן – מה?
    כלום נידונים הפלשתינאים, לחיות עוד עשור נוסף(!!), תחת דיכוי מפלצתי ואפארטהייד קיצוני, כלום אמור, מצב האזרחים הישראליים ממוצא ערבי, להידרדר עוד ועוד ועוד, כלום אמורים, מיליוני פלשתינאים, "לחיות" בלי שום זכויות-אזרח בסיסיות שהן??

    האם שומה עלינו, לפיכך, לשבת ולחכות, עד ש"יגיעו היהודים למסקנה", ש"בא להם" לצאת משם?!?

    או שעדיף, לדעתי לפחות, כבר כעת, לפנות אל אנשים, כמו הרב פרומן (לדוגמא) ולהציע לו, ברית פלשתינאים-כתומים, נגד הפינוי והאפארטהייד? רק חשוב – מימין, יתקפו המתנחלים וחבריהם, את התכנית, לפנותם מ"ארץ אבות" (שהפעם, להבדיל מעזה – המדובר הוא, בארץ-אבות אמיתית… חברון, בית-לחם… צור-מחצבתנו ההסטורית, אין מה לדבר); משמאל, נדרוש אנו, איחוד מלא עם פלשתין ואזרחות לכל תושביה – ניצור קשרים, עם פעילי אנטי-אפארטהייד מנוסים מדרום-אפריקה – נביא, לתודעת העולם כולו, את שאלת פליטי 48′ וזאת, שהמדובר הוא במאבק – לא נגד כיבוש, כי-אם נגד אפארטהייד ואפליה – ואז, נוכל גם לנצח!!

  11. דניאל בגוב האריות הגיב:

    דניאל כותב: "מדובר בארץ אבות אמיתית….חברון, בית לחם…צור מחצבתם ההיסטורית, אין מה לדבר".
    ממש נוגע ללב!, איזה התפעלות ציונית…

  12. מיכאל שרון הגיב:

    סמרטוט אדום – תגובה פבלובית

    מיכאל שרון: למה ההתנחלויות חשובות? הנישול הגדול והתקומה 2006-07-06 07:50:54 (84.108.230.175) [ אשר | מחק ]

    כתבתי לא אחת כי אני מוקיר את המתנחלים ואת מפעלם. ולמה ההתנחלויות חשובות ויש להוקירם?

    המתנחלים עצמם נוהגים לאמר אמת גדולה: העניין לא החל עם הכיבוש. דין שייך מונס כדין בית אל. ואכן, מלה בסלע. הנישול של 48, ועוד לפני כן, גישתם המתנשאת, המאיינת והגזענית של בני העלייה השנייה (כיבוש הארץ; כיבוש העבודה) הם שזרעו את הפורענות בארץ הזאת. מפעל האיון והישוב הציוני גייס הון רב, אותו הזרים לתוך ארץ חקלאית ענייה, ושימן בכסף רב פאודלים ערבים תוך קניית אדמות רבות בפלשתין. פאודלים אלה סברו בדין ש"השילטון איתם" (הבריטים עם הציונים) ראו בציונים את הכוח העולה בטריטוריה הזאת, וסברו שיש לשתף איתו פעולה, הן על מנת להדוף לחצים עממיים כלפיהם, והן משום שסברו שאם לא ימכרו בכסף, יאבדו את רכושם ללא פיצוי לטובת הציונים (שהשילטון איתם) או העירוניים והכפריים הערבים המתמרדים. ומכל מקום, במהומות שיפרצו בהם הציונים והבריטים כנראה ינצחו, כך או כך, או שימכרו או שיפסידו בכל תרחיש שהוא. זאת כמובן, פרט לתכסיסי עורמה שונים שהיפעילו הציונים בצרוף פרובוקציות (בדומה לקניית אדמות "מרצון"… כיום בגדה) כשברקע, בצמוד לנכלים ולמקל, ובצרוף לגזר של ההון היה האיום המתמיד: אם לא תמכרו, תאבדו הכל. כמובן, הבריטים מצידם, בבדיקות שערכה האדמיניסטרצייה, הוציאו דוחו"ת (המצוטטים כיום בהרחבה) שכל העיסקאות האלה הם כדין, שכן למוכרים היה אינטרס למלא פיהם מים, בדומה להיום. וכך נוצר המיתוס השקרי של "רכישת האדמות בדין ובכסף מלא". ובכן, האסון, הרמייה, שפיכות הדמים – והנישול הנורא הם הבעייה. וגבולות 67 הם אחיזת עיניים מצד אלה המחפשים "לגיטימציה של הכרה בינלאומית" לגבולות העושק, ומבקשים להנציח את העושק. אין אכן דבר כזה, גבולות 67, והנושא הוא פלשתין כולה, והצל הנורא של הנישול, הטהור האתני של 48, ורמיית הענק בחסות הון הדמים של נישול העם, תוך מיתוס "עסקות האדמה החוקיות" הקודם לנישול 48. שעל כן אני אומר – ההתנחלויות הם ההמחשה שכשם שאנשים יהודים בעלי סנטימנטים דתיים יכולים לגור סמוך למקומות הקדושים לאמונתם, כך גם ערביי פלשתין כולה זכאים לגור בכל מקום בפלשתין – לשוב לעכו, יפו חיפה (ראש העיר יונה יהב היציע לאחרונה שערביי 48 ישובו לחיפה, דבר שנתן לי תחושה שאולי עדיין יש תקווה בארץ הזאת), ולכל מקום בפלשתין, תוך השבה אחור של העוול המחריד, שאבירי חוקיות "הגבולות הבינ"ל המוכרים של 67″ מגבים אותו, אולי מבלי דעת.

    איני רואה כל ערך תרבותי במה שמכונה כאן "ישראליות". הישראליות לתפיסתי אינה אלא השילוש התרבותי של נוכלות, גסות נפש וחזיריות. עקב זרע הבאושים של הנישול, הנוכלות שבנישול והצדקתנות שבהסתרה והכחשה, נוצרה כאן תרבות נכלים וחמס שאין דומה לה בעולם, חברה חזירית ומסואבת ללא חסד, כשהמקור אינו "הכיבוש" של 67 אלא האיון והנישול של 1903 ואילך.

    ראה מאמרי: איפיוני הומו יודאו איזראליקוס
    — קישור —)

    וכך, כשאין כל ערך תרבותי ל"ישראליות" וערכי הזימה והסאוב שלה, כל שנשאר הוא המטרה ההרצליאנית הבסיסית של "שמירה על חיי בן הלאום היהודי". וזאת ניתן לעשות רק על ידי תקון העוול הנורא של הנישול הגדול והשגת שלום אמת עם המרחב הערבי.

    כפי שכתבתי לא אחת, האליטות הציוניות, וברוני המדייה ואליטות התרבות הינם תכופות זיבורית ניתעבת, תחתית החלאה – וזאת עקב ההסתאבות שבנישול הערמה הגדול. בעוד העם הפשוט הוא ברובו טוב וסביר, אך מולך שולל בשקרים צדקתניים על ידי אליטות תרבות השקר. הולכת שולל אנו רואים גם כיום, בהתלהמות הצדקתנית של התקשורת, סביב לארועי עזה, והפרובוקציות הציניות והמרושעות בעזה ובגדה מצד האליטות הציוניות, שהיגדילו הפעם לעשות, ואסרו את מנהיגיו של העם המנושל, תוך הצגתם כטרוריסטים. העם הפשוט יחיה היטב בשלווה ובשלום עם העם המנושל בכל מקום, ואילו אליטות השקר והנוכלות, שהסתאבו לפשעי מלחמה קשים ופורעים בעם הזה – את השפעתם יש להשיב אחור, את האינטוקסיקצייה שהפיצו. זאת אולי באמצעות גישה הומניסטית טיבעית של סולידריות חברתיות הנשענת על מסורת סוציאליסטית אמיתית אך תוך ביטול האלמנטים הדספוטיים, הכוחניים והאליטיסטים-בולשביקים שבה (כלומר הקונספט המפעפע של "חבר הקדארים האליטיסטי שיוליך את העם ברוח לנין – לכך אין מקום -זה שוב יעלה את מציאות הכוחניות והאליטיזם). ברור כי האליטות הציוניות בחסות התיקון לחוק השבות, הביאו לכאן, תוך הצעת תנאים כלכליים טובים יותר, אוקראינים, רוסים, גרוזינים, אתיופים, ומה לא, וזאת על מנת לתגבר את כוחם, ולהביא עוד בשר תותחים במלחמתם ונישולם. ואלה אמנם מבינים היטב את תפקידם, וכך, כל אוקראיני או בן רוסייה הלבנה מייד בירדו מהמטוס, מתחיל לשפוע אמירות על כך שהוא, האוקראיני שבא מארץ רחוקה, ילמד לקח וינהג ביד קשה, בערבי בן הארץ היושב פה מאות שנים.

  13. מיכאל לעופר: ומה עם שוויץ? הגיב:

    אין איטלקים בציריך? וגרמנים באיזור ז’נבה?
    ולוז’אן היא "טהורה" מבחינה אתנית?
    הקנטונים הללו "טהורים" מבחינה אתנית? לא יתכנו שני פרלמנטים באותה מסגרת פדרלית של מדינה דו לאומית? לא יתכן קנטון גוש דן שבו הרוב יהודי למשל? או מסגרת של קנטון שאין בו רצף טריטוריאלי עם מוסדות פדרליים המצב בבלגיה כה רע?

    ריבונות טריטוריאלית דו לאומית בכל ארץ ישראל-פלשתין. אולי במסגרת פדרלית או קנטונים או בכל צורה אחרת.

    בינתיים, התפיסה הנוכחית היא גזענית, ומדברת על רוב יהודי וסגרגציה. ובשם אידאולוגיה גזענית זאת, נעשים פשעי מלחמה, תוך גילגול העיניים של אולמרט, ש"הפלשתינאים בעזה יורים על מדינה ריבונית", לאחר שזרקו להם את הפרור של גוש קטיף. ומה עם הנישול הגדול? אינך מבין מה כאן, כולל המלל הפורמליסטי על גבולות 67?

  14. עופר יהלום הגיב:

    בניגוד לדבריו של דניאל, אנחנו לא רחוקים כל-כך מפינוי התנחלויות נוספות. אם תגשים ממשלה זו את תכניתה – וידוע לי שזה "אם גדול" – יפונו תוך שנתיים רוב ההתנחלויות, למרות שלא בהכרח רוב המתנחלים.

    והגדרה עצמית אינה בהכרח במדינת לאום של אותה קבוצה אתנית, מכיוון שבהחלט יתכן שגם מיעוט במדינה כלשהי מוצא בה את מקומו כשווה זכויות – אבל לא שני לאומים. אפילו הדוגמאות ה"חיוביות" למדינות כאלה, כמו בלגיה וקנדה, סובלות מאי יציבות והתקרבו להתפרקות יותר מפעם אחת.
    וקיים הבדל גדול בין שיח מוניס לבין קרית ארבע: שיח מוניס נמצאת בלב איזור עם רוב יהודי.

  15. מיכאל: טעותו של אלוף בני פלד הגיב:

    להלן תגובתי לכתבה משובחת — קישור — של עורך "מערכות" לשעבר (הבטאון למחשבה צבאית של משרד הביטחון):

    אבייתר היקר, חשפת אכן בכתבתך המשובחת את היות צה"ל צבא כושל ומסואב, כפי שמציינים זאת מומחים זרים, ובעקר, חסר יעילות באופן מובנה, כמוהו, כמוסדות רבים בחברתנו.

    אכן, הבינוניות המחליאה ובת לוויתה – הסאוב הערכי, הינה מובנית לכל הנישות בישראל, מסיבות שניתחתי אותם ואפרסם על כך חומר נוסף. בהעדר רעיונות (עקב הבינוניות המובנית ומונופול הבינוניות(, צומחת תרבות קליקות בכל מקום הנשענת על פלגיאריזם ורמיסה. מי שמחוץ לקליקות וחושף באיכותו את ערוות חברי הקליקה המשתלטים על כל המשאבים – מנופנף החוצה. כשרמתך עולה לדרגת מצויינות פלוס – אתה מנופנף החוצה, כשקודם מנסים דרכים אחרות להחיל to contain זאת, שהרי אין ביכולתם לתת תגמול הולם, שכן מקורבים רבים תובעים תגמול על תרומה דלה. כששמעתי היום עורך שהורידני לדרגת טר"ש בשרירותיות (מהסיבות שמניתי) אומר לי "אינך מתאים לאתרנו" לאחר שכתבתי שם שנתיים וחמשה חודשים באיכות גבוהה לדעת רבים וטובים, חשבתי על דבריו של אלוף בני פלד לפני מותו: "צלצלו בפעמונים ואימרו שאתם קוברים איש שחשב שהיהודים יכולים להקים מדינה משלהם, והסתבר לו שטעה". לא רק צה"ל אלא רוב המערכות במדינה אינן יכולות לאורך זמן לגבות מדינה עצמאית במרחב הזה, ויש להסיק את המסקנות — קישור —

    בטרם נושמד כולנו, ולהשלים עם המרחב הערבי, תוך הכרזה על ריבונות טריטוריאלית דו לאומית בכל ארץ ישראל-פלשתין.

    תגובות לא מידתיות וחיפוי על פשלות
    — קישור —

  16. מיכאל: היסטריה מלחמתית ו-1984 הגיב:

    אהוד ברק הכריז על הסכסוך כ"לא פתיר" בעקרון. ישראל תוארה על ידו, תוך פניית לרגשות גזעניים של סגרגצייה כ"וילה מעטירה הנמצאת באיזור ג’ונגל פרוע". ממשלת אולמרט ומערכת הביטחון מינפו הצהרה זאת באמנות רבה למימדי המצב המתואר ב-1984 של אורוול, כאשר מלחמה מתמדת וליבוי היסטריה מלחמתית ורגשות פטריוטיזם, משמשות להסחת דעת הציבור מהשחיתות הנוראה והמצב הכלכלי, הנחשלות והרעב. בשנתיים האחרונות לפני כינון ממשלת אולמרט, נחשפו נושאים קשים לראשונה לציבור הישראלי: מימדי השחיתות (ישראל במקום ראשון במערב), הקפי הפשע המאורגן, העושק הצרכני בחסות קרטליזם משקי שאין שני לו, כשחוקים ומהלכים כנגד הסכמים תאגידיים גלויים או לאטנטיים אינם נאכפים, הרעב, הלבנות כספי פשע על ידי הבנק הגדול במדינה, מימדי כלכלת הסמים, והעובדה שאלפי בני נוער בני שמנא וסלטא משמשים כבלדרי סמים באירופה ובדרום אמריקה, יצוא הפשע הישראלי לחו"ל, הפער הגדול במערב בין העשירון העליון לשאר העם.

    ממשלת אולמרט הינה ממשלת הדחקה והיסטרייה. כל הבעיות הגדולות הללו הודחקו לפתע מסדר היום, ועומעמו בעיתונות הפוסט-שרונית. ההיסטריה המלחמתית שמלבה ממשלת אולמרט כמעט מאז הבחירות על ידי חימום באמצעות פרובוקציות של גזרת עזה, פועלת אף היא ליצור רגשות פטריוטיים ולהסיח את דעת הציבור מבעיות הענק. הפרובוקציות בעזה אף תורמות להמשך הזרמת הכספים האדירה למערכת הביטחון (למעלה מ-45 מליארד לשנה) ולמניעת בקרות עליה, במישור התקציבי ובמישור האינטלקטואלי, הכרוך בהפקת לקחים (כגון, סביב הפשלה בכרם שלום ב-25 ביוני).

    כתבתי: לתבוע את ממשלת אולמרט על הפרובוקציות בעזה ועל חיסולים יזומים כל פעם שיש שקט, באופן המעורר קסאמים. מערכת הביטחון מנהלת את ענייניה תוך הנחה שהמחיר שישולם עבור הפרובוקציות שלה אינו נורא: קסאמים. לתבוע הממשלה על תעמולת שקרים מניפולטיבית, עליה חוזרים כאן אנשים כתוכים. לתבוע הממשלה על שהיציגו את הקסאם הבודד על אשקלון כארוע חריג, בעוד היו ארועים קודמים של ירי על אשקלון (דבר נורא לכשעצמו, אך הירי בא כתגובה לפרובוקציות ישראליות ולטבח אזרחים פלשתיניים שעלה מדרגה מאז ה-30 במאי). אתה, אזרח ישראלי הגון ותמים הכועס עלי כרגע בקראך את הדברים, נשום עמוק, התעשת, ותבע את ממשלתך על שתקעה לך שקרים בראש, בעטיים אתה כועס עלי – זה שמגלה לך האמת. לתבוע הממשלה על העלאות המחירים המאמירות של מוצרי המזון – שמחירו פי 2 מאשר במערב, אף שהמשכורות נמוכות יותר. לתבוע את הממשלה על שההיסטריה הצבאית שהיא יוצרת, מביאה להסחת דעת הציבור מהפשע, מהשחיתות, ממכת הגניבות במשרדי הממשלה, בעטיים אין כל תמורה למיסינו.

    כן, לתבוע את ממשלת ישראבלוף.

  17. מיכאל: הונאת גבולות הסגרגצייה הגיב:

    כותב קורא: "כל מדינה נורמלית אחרת, לאחר נסיגה ועקירת תושבים כפי שבוצעה בגוש קטיף, הייתה דורשת שקט מוחלט מהפלשתינים ולאחר הקסאם הראשון הייתה מבעירה את עזה"
    ___________

    תשובה: הונאת מדיניות גבולות הסגרגצייה

    חלק גדול מהציבור בישראל הולך שולל אחר הונאות מדיניות גבולות הסגרגצייה של אולמרט. אולמרט הכריז, בנצלו את עניין פינוי גוש קטיף, כי "הפלשתינאים תוקפים עתה, לאחר הנסיגה – מדינה ריבונית בגבולות הסגרגצייה (גבולות 67)". אלא שמדובר באקטים חד צדדיים של הגדרת גבולות סגרגציה מצד אולמרט, שלפלשתינאים אין יד ורגל בהם, ואין לדרוש מהם כלום. מבחינת הפלשתינאים, הבעייה היא הנישול והגלות של 1948, והכיבוש שהתווסף על הנישול ב-1967, ועניין גוש קטיף, כמה עשרות קמ"ר מכלל הטריטורייה הגזולה, הינו מבחינתם פרור. יש לשים לב גם שמדיניות הסגרגצייה של אולמרט הינה התחמקות מלב הבעייה – דהיינו לפחות הצעת פיצוי כספי ומבצע ענק לפתרון בעיית הפליטים (להערכתי, בשלב ראשון, 250 מליארד דולר, בשיתוף קרנות בינ"ל).

    מדיניות הסגרגצייה של אולמרט אינה אלא המשך הסכמי אוסלו. הסכם אוסלו, עיקרו בכך שהוא עסק בפילפולים משפטיים, ודחה את ישוב בעיות היסוד של הסכסוך, כגון זכות השיבה ושאלת ירושלים, לשלב מאוחר יותר, כשהוא ניגש קודם לטפל בבעיות הקלות. הבעיות הקלות וההתחלתיות האלה – כגון גבולות 67, הפכו על כן מטפל לעיקר. האג’נדה הפלשתינאית אינה גבולות 67 -בעלי כוונות טובות מחפשים כאן את המטבע מתחת לפנס – אלא, שנושא גבולות 67 מועלה על ידי הצד הערבי, בבחינת, קודם נשיב לקדמות את המצב ערב מלחמת 67. הנושא המרכזי מבחינתם הוא הנכבה והנישול הגדול. ישראל אפילו ממאנת לחשוב על מתן פיצויים ומבצע גדול בעלות בשלב ראשון של 250 מליארד דולר לפתרון בעיית הפליטים כפי שאני מציע זמן רב.

    אין לפתור את הסכסוך בפורמליזם המשפטי של "הגבולות הבינלאומיים המוכרים" שבעידן האולמרטי הפכו במפורש ותוך העצמת רגשות גזעניים ל"גבולות הסגרגצייה".

  18. מיכאל, יקירי הגיב:

    כבר היינו בדיון הזה.
    מחיר המזון בארץ אינו פי 2 מאשר במערב. למד לקנות את הדברים הנכונים במקומות הנכונים, והתחל להתאים את תזונתך לארץ.הרגלי התזונה בארץ שונים, וטוב שכך.

  19. דן תמיר הגיב:

    הערה לענין שויץ:
    שויץ (או בשמה הרשמי "הקונפדרציה ההלוטית") איננה מדינה דו- תלת- או רב- לאומית, כי אם חד לאומית בלבד. בציריך אין "גרמנים" כשם שבז’נוה אין "צרפתים" ובלוגאנו אין "איטלקים": כל אזרחי הקונפדרציה, ללא יוצא מן הכלל, הם שויצרים. החלוקה הקנטונלית איננה חלוקה "לאומית", אלא מנהלית ולשונית. כל הקנטונים, הזוכים למידה רבה מאד של אוטונומיה, כפופים לחוקה משנת 1849. בתי הפרלמנט (ויש שניים כאלה) אינם נחלקים לאזורים שונים, אלא מהוים בית "עליון" ובית "תחתון" – כמו הסנאט ובית הנבחרים בארה"ב, למשל – ומיוצגים בהם כל הקנטונים.

    ושאלה לעופר: מה זה "רוב יהודי"?

  20. דן תמיר הגיב:

    ועוד שאלה למיכאל: היכן בדיוק טעה בני פלד?

  21. עופר יהלום הגיב:

    לדעתי זו רק שאלה של זמן – אמנם זמן רב – עד שרוב אזרחי ישראל יגדירו את עצמם כמשתייכים ללאום הישראלי. כיום הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בישראל היא דוברי העברית, וכיום רובם רואים בעצמם כיהודים מבחינת ההשתייכות הלאומית/אתנית.

  22. מיכאל שרון: איון, סגרגציה והסחת קשב א’ הגיב:

    לשואלת וליוסף בעניין מחירי המזון. ותודה לדניאל על רשימותיו המאלפות (ואף על קורטוב הומור אנרכיסטי…)

    להבנתי יש לתופעות בעייתיות שונות במקומותינו שורש סאוב מרכזי (מרכזי, אך לא היחיד) – הגורר תצורות של תרבות שקר, הונאה והסחת קשב, בשיעור גבוה יחסית.

    בעניין אותו מקור סאוב, ראשית וקודם לכל, שימו נא לב איזו מגמה גזענית מלובית כאן, תוך פנייה וליבוי מנטליות נחשלת בחלקי אוכלוסיה נירחבים.

    1) סגרגציה והיסטרייה נוסח "1984″ :

    אהוד ברק הכריז על הסכסוך כ"לא פתיר" בעקרון. ישראל תוארה על ידו, תוך פנייה לרגשות גזעניים של סגרגצייה כ"וילה מעטירה הנמצאת באיזור ג’ונגל פרוע". שרון-אולמרט אימצו את תפיסת הסגרגציה הגזענית של ברק, וניגשו במרץ לתוכנית הסגרגציה, דהיינו, "הצבת גבולות ללא ערבים" לישראל (במסגרת רטוריקה של "מדינת רוב יהודי"), תוך זריית חול בעיננו סביב העניין הפשוט שקרוב לשני מיליון מאוכלוסי ישראל הם יוצאי ארצות ערב בצרוף למיליון ערבים. גישת הסגרגצייה שאומצה בישראל, גם התבטאה בפסיקת בית המשפט העליון המונעת איחוד משפחות ערביות בגבולות "מדינת הרוב הטהור". הונאת דעת הקהל בעולם ובישראל מתבטאת בעובדה הפשוטה, שבחסות התיקון לחוק השבות מ- 1970 תוך פרוש רחב שלו מאז 1990 (תמונת ראי של חוקי נירנברג מ-1935, " יהודי – אחד מאבותיו עד דור שלישי היה יהודי") הובאו לתגבור בשר התותחים של מדינת הסגרגצייה, בפיתוי תנאים כלכליים עדיפים, אוקראינים, רוסים, בני ביילרוס, גרוזינים, אתיופים, קווקזים ומכל הבא ליד.

    2) ביטוי נוסף של הונאה והסחת דעת מאז’ורית

    אתוס שקרי של א. "עם אחד, אתנוס טהור" בעל ב. גורל אחד של רדיפות אתניות – וזאת בחברה רב לאומית מובהקת:

    אשר לאתוס של הרוב היהודי בגבולות האתנוס היהודי הטהור – ישראל אינה מדינה "טהורה מבחינה אתנית", אלא מדינה רב לאומית – צריך לאמר כאן את האמת. אמנם, הציונות אמרה לנו ש"כולם יהודים", אך מה המשותף בין גרוזיני ליוצא מרוקו, בין פולני ליוגוסלבי, בין תימני לרומני, בין אתיופי ל"יקה"? דת? יש הבדלים בדת בין אשכנזים לספרדים למשל, בין הדגש הקבליסטי של יהדות מרוקו ובין הדגש של "עקירת הרים" תלמודית בגרסה הליטאית אשכנזית, בין החסידות לליטאות. אין כאן יותר משותף ואולי אפילו פחות, מאשר בין איטלקים- קתולים לנורווגים-לותרנים, הגם ששני הלאומים נוצרים (בדומה לכך שכולנו "בני הדת היהודית").

    רדיפות יהודים? הנארטיב הציוני מספר לנו שרדפו את כל היהודים באשר הם במידה שווה, אך הדבר אינו נכון. במזרח רדפו יהודים הרבה פחות מאשר באירופה, בפולין היו שלא אהדו יהודים – אך לא רדפו אותם כבאוקראינה או ברוסייה; בפולין כמעט לא היו פוגרומים (בניגוד לתעמולת השקרים רוויית השתלת האסוסיאציות והדימויים השקריים), פרט לפוגרום שאירגן סטלין בקיילצה ב-1946, על מנת להבריח את יהודי פולין, ופוגרום נוסף בליבוי הנאצים ב-1941. זאת בעיקר משום שהיו מעוט אתני גדול – כ-13 אחוז מהאוכלוסיה, שנהנו מאוטונומייה תרבותית וכלכלית במספר מחוזות – בניגוד לחצי אחוז בשאר המדינות.

    ובבריטניה, נורווגיה, שוודיה, דנמרק, איטלייה, הולנד, ניו זילנד, אוסטרליה, ארה"ב, בולגרייה, כמעט לא רדפו יהודים במאות השנים האחרונות. יש לקרוא כאן לילד בשמו: הזרם המרכזי בציונות כיזב כלפי העם בססמאות ושטיפת מוח סמוייה שהופנמה עד העצמות, על מנת לרתום אותנו למציאות בעייתית-משהו.

  23. נתן. הגיב:

    כותב דניאל:
    "המדינה הזאת תיבנה, בצורה פדרטיבית – כאשר חלק מן המדינות הזעירות שבתוכה, יהיו יהודיות חילוניות, חלקן יהודיות דתיות/חרדיות, חלקן מוסלמיות, נוצריות או דרוזיות… ובכל מקום ואתר, תנהל כל קהילה וקהילה, את חייה כרצונה. לא תהיה, לא כפייה יהודית, לא כפייה מוסלמית ולא כפייה סוציאליסטית. במדינת החרדים, תהיה חייב לחבוש שטריימל ..; במדינת האתיאיסטים, תוכל – אולי – ללכת עירום ברחוב. לכל מדינונת כזאת באיחוד, יהיה פרלמנט מחוזי עצמאי,"

    אכן רעיון מעניין בהחלט והוא גם לא כל כך חדש,כבר היה ניסיון ליצור מדינה כזאת.
    קראו לה-יוגוסלביה.

    ועל כך נאמר:"חכם לומד מניסיונו וטיפש לא לומד מניסיונם של אחרים"

  24. יוסף למיכאל – המזון יקר פי 2? הגיב:

    כנראה שעבר הרבה זמן מאז ביקורך האחרון בצרפת או באיטליה, שלא לדבר על אנגליה או ארצות סקנדינביה.
    המזון בארץ הוא בפירוש זול יותר וגם מסעדות כאן זולות יותר מהמקומות שהזכרתי, והכל מנסיון אישי.
    אם כבר מזכירים מזון, הייתי מעלה לדיון את עניין חוסר הפיקוח בארץ ומערכת ההסתרה לגבי איכות המזון הירודה והרעלים המצויים בו.

  25. דן תמיר הגיב:

    יום ראשון בצהריים. פעמוני הכנסיה סיימו להשמיע את נעימת צליליהם משובבי הנפש, ובעוד ארוחת הצהריים נאפית לאטה בתנור (חברתי האהובה מכינה פיצות נהדרות מעשה ידיה להתפאר), אני נגש למחשב ומדליק אותו. החיבור לאינטרנט מיידי, וכהרגלי – הכפייתי, אולי – אני שב ומחליק לביקור קצר בגדה השמאלית. הרושם הראשון הוא של אכזבה: עדיין לא הופיע מאמרו השבועי של חיים ברעם, סיבת הסיבות שבגינה נכנסתי לאתר ביום ששי. השלום לו? האם לקח פסק זמן לכבוד המונדיאל, או שמא מתאבל הוא עדיין עלל הפסדה של קבוצה מסוימת ברבע הגמר? אצטרך להמתין בסבלנות ליום ששי הבא.
    אך הנה, ישנה תגובה למשהו שכתבתי לפני מספר ימים – כהערה ענינית וממוקדת למדי לענין ספציפי (שלא לומר טכני) וכשאלות תם שהתעוררו למקרא תגובות אחרות בדף הרלונטי. “תגובה", כתבתי? מסתבר שיש יותר מאחת. אכן, שלח לחמך – ויחזור אליך עם שכבות עבות מאד של חמאה במקרה הטוב וחרדל במקרה הסביר…
    עופר היקר מכנה את מה שכתבתי "שטויות", ואינו יודע אם לצחוק או לבכות (אישית, אני מציע לצחוק: מחקרים שערכו קרדיולוגים הראו שבאופן סטטיסטי ההשפעה של צחוק על לחץ הדם טובה משל בכי). כך או כך, הנה קבלו דברי את כינוים הראוי: "שטויות". בתוך כך גם הסביר עופר למה כונתו במילה "יהודי", וכך אנו למדים ש"יהודי" הוא מי ששפתו העיקרית עברית. תודה, עופר. אלפי אברכים השוקדים על התלמוד הבבלי ורבבות ילדים אמריקאים חניכי קייטנות-יוסי-ביילין היו עומדים משתאים מול דבריך, לו רק יכולים היו לקרוא אותם. לעומת זאת, יש הרבה מאד אנשים בארץ דוברי עברית שוטפת שהיו שמחים אם היית ניגש עמם למשרד הפנים לשכנע בדבריך את פקידיו.
    תגובתו של מיכאל היתה ארוכה יותר, ועל פי סגנונה לא נותר לנו אלא להודות לכותבה על שנתן לנו לפני מספר שבועות קישור לדף אינטרנט עם תמונתו, כדי שיתקיים בנו הפסוק "והיו עיניך רואות את מוריך". עם זאת, ארשה לעצמי לשוב ולהעיר לענין שויץ (מה לעשות, יש לי קבעון – או "פיקסציה" – לנושא):
    יותר מעשרים קנטונים יש בקונפדרציה ההלוטית, ולא שלושה. בכל אחד מהם יש לפחות שפה רשמית אחת, אם כי ברבים מהם יש שתים ובאחד מהם (בקנטון "הברית האפורה" – איזה שם ציורי!) יש שלוש שפות רשמיות. לקונפדרציה עצמה יש ארבע שפות רשמיות, שבהן צריך להכתב כל מסמך רשמי של האיחוד. ושוב: כל אחד מן הקנטונים מזוהה עם לאום אחד בלבד: הלאום השויצרי. הדבר מתקשר חיובית ישירות לתגובתו של דניאל (קלט אשור? הסופר?), שרמז על היות כל אזרחי מדינת ישראל ונתיניה כיום כנענים, בלי קשר להיכן בדיוק בגבולות המדינה הם חיים ואיזו שפה הם מדברים בבית. ראוי לשים לב בענין זה גם להבדל המהותי בין הקונפדרציה ההלוטית לקונפדרציה היוגוסלבית ע”ה, שהוזכרה לעיל: בראשונה היה ויש לאום אחד בלבד, וכל אזרחיה מוכרים אך ורק על ידי היותם בני הלאום השויצרי וילידי כפר מסוים. בשניה היו (לפחות החל משינוי החוקה בשנת 1975) מספר לאומים מוכרים, כשלכל אחד מהם ניתנה עדיפות באזור גאוגרפי מסוים, וכל אזרח היה בהגדרה בן לאחד מהם. ספר מומלץ בענין זה:
    Kaldor, Mary: New and Old Wars: Organised Violence in a Global Era (Polity Press, Cambridge, 1999).
    ושבוע טוב ומבורך לעופר, למיכאל, לדניאל וכל שאר המתדינים . הבה נמשיך להתדין בסבלנות.

  26. מיכאל לדן: הפתרון הפונקציונלי והמימוש הספציפי הגיב:

    למה לטרפד כוון טוב על ידי פילפול ריק?

    אתה כותב: "בציריך אין "גרמנים" כשם שבז’נוה אין "צרפתים" ובלוגאנו אין "איטלקים": כל אזרחי הקונפדרציה, ללא יוצא מן הכלל, הם שויצרים".

    כשקראתי את תגובתך, נאנחתי ואמרתי לעצמי, הופה, שלב הפילפול הניפתל והפרמליסטי היגיע.

    והרי אתה יודע בדיוק כמו כל קורא אחר כאן, ששלושת הקנטונים הללו מזוהים כל אחד עם לאום ספציפי – איטלקים, גרמנים וצרפתים. ואף על פי כן מגיע לו, שובב כזה, השלב הבלתי נימנע, בו העניין כולו מפורר לדיקדוקי פורמליסטיקה ופורח לאן שפורח כלא היה.

    אז עכשו שים לב: קודם בא העניין הפונקציונלי – שלוש יחידות ממשל לשלושה לאומים (המזוהים עם שלוש שפות) וזאת במסגרת על פדרטיבית. רק בשלב השני, לאחר האירגון הפונקציונאלי, בא המימוש הרגולטיבי של האירגון הפונקציונאלי הזה, על הגדרותיו הפורמליות: חוקה אחידה, האופן הספציפי של בתי המחוקקים ועוד.

    ובכן, הסכת ושמע. פתחתי בעניין הפונקציונלי. מערך פונקציונאלי כזה שהתוויתי, נועד בראש וראשונה לענות על מצב בעייה מסויים. אין אנו יוצרים מוסדות וקובעים רגולציות סתם כך, אלא במסגרת מתן מענה לבעיות. אין אנו חייבים לחקות כאן בדקדקנות את המודל השוויצארי, או האנגלי של שני בתי מחוקקים. ניתן לקבל, כפי שרמזתי, את הרעיון הפדראלי, של בית מחוקקים ניפרד לכל קנטון, עם מוסד-על פדרלי, כשלכל לאום יש בו זכות וטו בענייני יסוד. אפשר גם לשלב במוסד העל הזה, "בית נוסף" -בעל דגש בענייני יסוד חוקתיים, בדומה ל-house of lords הקשורים בכך שלאום אחד לא יפגע חוקתית בזכויות משנהו (כולל עניין הווטו). למשל, זכותו של הלאום הערבי להגביל הגירה של אוקראינים אתניים או דוברי אמהרית או זולו, או ניב סיני קנטוני, לשיטחי ההשפעה של הלאום היהודי, תוך מתן מענקים נדיבים בדיור ובקיום.

    ניתן אפילו לדבר על חלוקות משנה, כמו 1) קנטון קרתא – יהודים חרדים בבני ברק, ירושלים והגדה – חסידי סטמר, נטורי קרתא, והרבי מגור – הפרלמנט ואיזור ההשפעה הערבי. 2) קנטון נצרת בית-לחם – דת נוצרית, איזור השפעה ערבי (או היהודי). קנטון עוספייה-דליית – דרוזים. קנטון יהודה – איזור השפעה יהודי קנטון גוש דן – תחום תרבות ליברלית חילונית – הפרלמנט היהודי. קנטון ליברמן – איזור רוסי-יהודי. וכך הלאה. וכן הקרייה הקדושה בדומה לקריית הותיקן – איזור א-ריבוני בו קיימת סמכות עליונה המורכבת מנציגי שלושת הדתות- בחלקים מירושלים (ראה מאמרי Urbis sancta).
    Urbis Sancta – a frame for peace in the Middle East

    — קישור —

    — קישור —

  27. עופר יהלום הגיב:

    לאור השטויות של דן, דני ודניאל אני לא יודע אם לצחוק או לבכות, והייתי מוסיף דנידין אלא שהוא דווקא מצביע באמת על תפיסה גזענית.

    לדיעתכם, קבוצות אתניות נקבעות בעיקר לפי שפה ולא לפי סוג הדרכון. באמרי "רוב היודי, כוונתי לרוב ששפתו העיקרית עברית, ו"רוב ערבי" הוא רוב ששפתו העיקרית ערבית.

    לעניין מיעוטי העולם, בכל מדינה יש מיעוטים, אבל רק שתיים הידועות לי – בלגיה וקנדה – הן מדינות שבהן שתי הקבוצות האתניות העיקריות דומות בגודלן ובנוסף המצב הפוליטי מניח את הדעת, כלומר ללא אלימות הדדית. אבל גם בהן קיימת מגמה של ניתוק, כמוח משאל העם בקויבק ב-95 שדחה הצעה זו ברוב של חצי אחוז (!).

    הדיון הזה התנהל מספר פעמים באתר, וכפי שכבר אמרתי אני מגנה חלק ניכר ממעשי הציונות, אבל לא כולם פסולים. ואגב, כפי שנכתב בדו"ח ועדת שאו מ-1930, לפחות בתקופת המנדט האגודות הציונוות נתנו ברוב המקרים פיצוי לפלאחים.ואם מדברים על העבר, אני בודאי לא מצדיק את מעשי הערבים שפלשו לארץ במאה השביעית, בלי לשלם לשום בעלי קרקע ושום איכרים. ובעזרת השם והחקירה הבאה נגד אולמרט, תוך שנתיים לא יהיה אף יהודי בחברון.

  28. דניאל הגיב:

    דן תמיר כותב: "בציריך אין "גרמנים" כשם שבז’נוה אין "צרפתים" ובלוגאנו אין "איטלקים": כל אזרחי הקונפדרציה, ללא יוצא מן הכלל, הם שויצרים".
    ובכן, בדיוק בה במידה, בארצנו לא יהיו, לא ישראלים ולא פלשתינאים – כי-אם כנענים, בלבד… כי כולנו צאצאי-כנענים, נקודה.

    אני מסכים לחלוטין, עם כל דברי מיכאל… ושטויותיו של עופר, הצליחו רק לשעשעני, באמת. באיזור שייח’ מוניס, קיים רוב יהודי!! נו, בטח – אחרי, שגירשו את הפלשתינאים, מכל כפרי האיזור…

    גם אני האמנתי פעם, ש"ברחובות תמיד חיו רק יהודים!" ואז, ש"אבל אדמות רחובות, נקנו כדין!" – עד, שלמדתי קצת… אפילו ממקורות ציוניים – כבר אפשר לראות, איך הדברים עבדו…

    ב-1890, רכשו חנקין ובריוניו, מן האדון הפיאודאלי, שישב לו באיזשהו ארמון ביפו, את כלל אדמות "דוראן" – וגירשו, מיידית, את תושביהן מזה-דורות, בני שבט סתריה.
    ב-1948, נכנעו, בני הכפרים זרנוגה וקוביבה, לצבא הישראלי וביקשו להפוך, לאזרחי-המדינה. הוראתו של הפיהרר הישראלי הראשון, בן-גוריון, היתה חד-משמעית: טראנספר. "למען השלום"…

    מזכיר לנו מישהו, לא?

    אם האפארטהייד והנישול ימשכו, בעוד דור או שניים, אולי, גם באיזור חברון יהיה "רוב יהודי"… ואז, יכתבו כל מיני עופר-יהלומים, ש"מה אתה רוצה – יש שם רוב יהודי מוצק, תמיד היה… זה שלנו"…

    אח, הבליהם של תומכי "שלום עכשיו"…

  29. מיכאל שרון: אוליגרכיית החנרליסימוס והש"ג העברי הגיב:

    במדינת הסגרגציה, לא רק שהחנרליסימוס הם העידית ומעצבי נורמות מוסריות (ראש הצבא הנוכחי כמפקד ח"א הנערץ, ב-2003: "איך אני מרגיש כשאני מטיל פצצה של טונה על יעד לסיכול ופוגע אגב אורחא ומטבע הדברים גם בעוללים? כלום, רק "חבטה קלה כשהמטוס ניתר מעט למעלה") אלא שלאחר סיום כהונתם הצבאית, הם מרבדים את כל העמדות הבכירות במשק, באדמיניסטרציה ובאקדמיה.

    במצב זה, יש תפקיד חשוב לדמות הש"ג, האנטי גיבור האמיתי בחיינו, שדמותו הנירמסת היא המצע הניסתר עליו מטפסים לצמרת, ואשר תפקידה, בדומה לבולם זעזועים ברכב, היא לספוג את כל הפשלות והמחדלים של אלה שהחליפו שחצנות תפעולית ריקה ויריות מהמותן בחשיבה לעומק ופתרון בעיות מורכבות.

    קראו את המאמר, בו ניזכר לטוב גם "ההוגה העמוק" התורן, התורם מהגותו לתוכנית הסגרגציה הנוכחית בניצוח אומרט-פרץ-פרס, אלוף (מיל’) גיורא איילנד, ראש המועצה לביטחון לאומי.

    להרשיע את הש"ג.
    — קישור —

    ומשהו על סגנון הניהול של הברזלנים כשהם מגיעים לאזרחי

    התפעוליזם של הפסיכופתיזם הביטחוני
    — קישור —

  30. דניאל הגיב:

    שוב היי כולם…
    קודם-כל, לפני שאפנה למהות – דן תמיר תהה, אם אני הסופר, שהזדהה כאן עם הדואל "קלט אשור באק" בשנה שעברה. התשובה היא כן – פשוט, אני נוטה לפעמים לשכוח, שלא הכל מעודכנים, תמיד, בפרטי-שינויים כגון דא…
    אז אחת ולתמיד, להבהיר ולהימנע מטעויות:
    שמי מלידתי, עד ל-1998, היה עודד קדם. אז שיניתיו, לדניאל קלטי – וב-2005, החזרתי את השם הקודם, לצד החדש – כדניאל-עודד קדם. הדואל "קלט אשור באק" ביאהו, היה בשימושי בין 2000, ל-2005 – וכעת, אני ארטודיאן12, בוואלה.

    כעת, משהנחנו כל עדכונים אלה מאחורינו – ניגש לעניין…

    לשטויותיו של עופר – אשר איננו מבחין, כלל, בין דת ללאום לשפה, בין "יהודי" ל"עברי" וכיו"ב, כבר השיב דן תמיר כיאות. ורק זאת עוד אוסיף – שכנהוג אצל תומכי קיום-הציונות, גם עופר, בדברו על המאה השביעית, מתעלם מן העובדה הידועה, שמרבית הפלשתינאים של היום הם, בכלל, צאצאי הפלאחים היהודים מאז, שפשוט התאסלמו (או התנצרו, בין-אם תחת הביזנטים, או תחת הצלבנים…). כך, שלמאה השביעית, ממש אבל ממש אין שום רלוונטיות כאן – לכאן או לכאן…

    ואני מסוגל להאמין, שתוך שנתיים, ינחתו אצלי בסלון מיסטר ספוק ומורק מפלנטת אורק, ועמם חמור לבן, עוד יותר משאני מסוגל אפילו לדמיין, שהממשלה הזאת(!!), תפנה את חברון מיהודים… בחיאת עופר, אתה רוצה פנטזיה ומד"ב אז בוא לפנטזיה ומד"ב – אני בדיוק מתחיל, עוד-מעט, קבוצה פה בירושלים; אבל, אם אנחנו דנים, ביקום שלנו – אין לא צב ולא חילזון, שאני אאמין, שזה הולך לקרות.
    ואם זה יקרה, ואולמרט(!!) יפנה, את כל ההתנחלויות, אשר בעומק השטח – כולל אריאל, חברון, קדומים, שילה וכיו"ב – וימקם את הגבול, על הקו הירוק / ז’נבה – תקנה איזה כובע שתרצה, תמלא אותו, באיזה ממרח שתרצה – ואני אוכל אותו. התחייבות!! בי נשבעתי!!

    ולמיכאל: לא הברח, הוא שהגה, את היות ישראל, מצודה אירופאית, בלב הג’ונגל הלבנטיני – אלא הרצל. פשוט, מה שנחשב, בשלהי המאה התשע-עשרה לחלומות רדיקליים ומתקדמים – נחשב כיום, לסמל הריאקציה הפרימיטיבית, הגזענית, החשוכה והמפגרת. ככה זה… נותן איזושהי תקווה, לפחות, לגבי-העתיד – ולו במעט-מזעיר.

  31. עופר הגיב:

    כפי שדניאל עצמו אומר, מה שנחשב בתקופה אחת כפנטזיה פרועה יכולה להיות מציאות בתקופה אחרת.האם מישהו היה מאמין לפני 5 שנים שאריאל שרון מקים ההתנחלויות, אותו שרון מקיביה, מהדיכוי האלים בשנות ה-70 וממחנות סברה ושתילה, הוא זה שיפנה את כל ההתנחלויות מרצועת עזה?
    לעומתו, אולמרט נבחר מראש על מצע של פינוי רוב ההתנחולויות, ומדובר באדם הרבה יותר לחיץ מבחוץ ועם עם הרבה פחות משקל (פוליטית ופיזית…).הקואליציה כיום מורכבת ממפלגות מרכז, כשגם רוב ראשי הליכוד מדברים על הצורך ב"ויתורים כואבים".
    לעניין אריאל וקרית ארבע, הן לא כלולות בהתכנסות אבל אחריה תהפוכנה למבודדות ומעבר לגדר, כך שיתכן ויפונו בשלב הבא.במלים אחרות, למרות שגם אני חובב מד"ב אין לזה קשר למצב המדיני שאני מתאר, ונראה לי שדניאל ימצא שפה משותפת דווקא עם החמור שינחת אצלו בסלון, ובכל מקרה אני ממליץ על כובע רחב שוליים.

    לעניין מה שאומר דניאל על מוצא הפלסטינים – אני תוהה אם דווקא הוא זה שבא מכוכב אחר ולא מר ספוק.בעת הכיבוש הערבי כבר כמעט לא נשארו יהודים בארץ, כולל כאלה שהתנצרו. ולמען האמת הארץ היתה אז כמעט ריקה, אפילו בסטנדרטים ש להתקופה ההיא. וחוץ מהכובשים המוסלמים, ישנם כל המהגרים שבאו מאוחר יותר.האמת שזה לא משנה הרבה, מכיוון שזכותו של מי שנמצא בארץ 10 שנים זהה בעיני למי שאבות אבותיו באו לפני 10,000 שנה.

  32. אבי הגיב:

    היה באמת נחמד אילו היה שלום ויכולנו לחיות שכל רצונינו יהיה לפתח את האיזור לרמה נהותה שתצליח להכיל ולפרנס אותנו כראוי….. מה שאני רואה זה שאמנם יש בצד הפלסטיני כאלו שהיו שמחים לכך אך לדאבוני הם מעטים ואחריהם, שהם הרוב חיים בציר הרוע שכל רצונם לדאוג ולשלוט בכל תחומי א"י כך שגם במצב של הסכם לא יעבור הרבה זמן עד שכל אירגוני הטרור יתקבצו מסביבינו, ינטרלו את שוחרי השלום הפליסטיני ויתכננו את צעדיהם הבאים שלא בהכרח יהיו למטרות שלום.

הגיבו לדניאל

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים