הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 ביולי, 2006 47 תגובות

פלסטינים פרצו מתוך מנהרה אותה חפרו לאורך ק"מ (300 מ’ בתוך שטח ישראל), נכנסו לקרב עם חיילים ישראלים והרגו שניים מהם, ואחד לקחו בשבי. פעולת גרילה מוצלחת של הפלסטינים ופאשלה של הצבא הישראלי. זה קורה. עכשיו מוחזק החייל בידי השובים וההורים מבקשים לשחרר אותו – הפלסטינים מצידם מבקשים תמורה: שחרור אסירים פלסטינים. כל זאת בעצם התרחשות כמעט "טבעית" במאבק הפלסטיני-ישראלי, את שני החיילים ההרוגים כבר שכחו, חייל נוסף כבר נהרג ושמא יהרגו עוד חיילים למען לשחרר את האחד, השבוי. כל אחד מבין כבר שהדרך הקצרה שאינה כרוכה בהרג נוסף היא מו"מ – או אם נקרא לזה בשם הפשוט: החלפת שבויים. אבל לא אצלנו. עוד לפני שאפשר לגשת לפתרון כזה יש להסיר את המחסום הראשון, הסמנטיקה או מכבסת המלים הישראלית. זה מתחיל כבר בכינוי פעולת הגרילה הפלסטינית אותה מכנה הרמטכ"ל הישראלי פעולת טרור (במקום לקיחת אחריות אישית על הפשלה). אבל הוא השיג מטרה אחרת חשובה לו הרבה יותר: לא להחליף שבויים – כי עם טרוריסטים אין לנהל מו"מ. אבל בזה לא נגמר העניין – המאבק על המלים והדימויים לא מרפה מאיתנו: הפלסטינים הם טרוריסטים, מחבלים, וכאשר לנוכח תמונות הטלוויזיה בהן רואים בעצם שהפלסטינים בנשק קל ודל ניצבים מול טנקים, אפאצ’ים, תותחים יורי טילים לתוך בתים, הכינויים האלה נשמעים כבר מופרחים לחלוטין, ואז מחליטים בכלי התקשורת לכנותם "חמושים". אבל לעולם לא לוחמים או לוחמי גרילה. לוחמים יש רק אצלנו. ואם הפלסטינים נקראים "חמושים" כנראה חיילי צה"ל "בלתי חמושים".

הדמוניזציה של הפלסטינים היא חלק מהאוטיזם הישראלי – אוטיזם מוגדר במילון כסובייקטיביות בלתי נורמאלית, קבלת פנטזיות במקום המציאות. אכן תמונת עולמו של הישראלי מוגבלת ומרוכזת בו עצמו. כל דבר שהוא מעבר לאגוצנטריות הלאומנית אינו ראוי לתשומת לבו. בעיקר לא הפלסטינים, לאלה נועד תפקיד של הצד האפל של החיים הישראלים. השאיפות הלאומיות הפלסטינית הן מחוץ לתחום, לא כל שכן מאבקם. בתוך הבועה הישראלית אין מקום להשוואה בין מאבק פלסטיני למאבק ישראלי. כך למשל אסור לשחרר אסירים פלסטינים כי להם "דם על הידיים", דבר המתקבל ללא הרהור שני בתוך הקונכייה הישראלית. אצלנו הידיים אינן נגאלות בדם למרות שצה"ל הורג ומשמיד פלסטינים פי כמה. ואולי הדימוי של "הידיים" הוא הודאה מוסווית באומץ הלב של הפלסטינים הלוחמים ממש בידיים מול הנשק הכבד של הצבא הישראלי, אבל אין כמובן ביטוי "טנק מגואל בדם", או "מטוס עם דם על כנפיו"…


דוגמה נוספת לאוטיזם מספק לנו עמיר פרץ: הוא מודיע כי סוריה היא הכתובת המרכזית לטרור ומאיים אישית על אסד. לו היה יוצא רגע מן הבועה שלו היה זוכר אולי שאנו כבשנו את רמת הגולן לפני ארבעים שנה, ולא מוכנים להחזיר אותה, אנו גם התחלנו ליישב אותה ממש עם גמר המלחמה – ב-67′, וגרשנו את רוב תושביה. רק אוטיסט מרוכז בעצמו יכול לשכוח זאת ולהתייצב מול זה כצדיק גדול. לא פחות אוטיסטית היתה הכרזתו של פרץ שרק לו, כשוחר שלום אמיתי, יש את "הזכות המוסרית" להעניש את הפלסטינים.


הסיבה האמיתית לכך שישראל אינה נכנסת למו"מ לשחרור החייל היא התנגדותה למו"מ עם הפלסטינים שעשוי להתגלגל למגעים רחבים יותר. עשוי להיווצר מגע עם החמאס שיגלוש חס ושלום למו"מ מדיני. לכן יכריז אולמרט שאינו מוכן להיכנע לסחטנים של החמאס להחלפת אסירים (כאילו עם אבו מאזן הוא כן נכנס למו"מ). וזאת למרות שרוב הציבור (65% לפי משאל "מעריב") בעד מו"מ עם אלה המחזיקים בחייל. וזאת למרות רצונם הברור למדי של ההורים.


אולי הממשלה באמת דואגת לחייל ורוצה להחזיר אותו הביתה – "דאגה" ו"רצון" לא עולים כידוע כסף – אבל יש לה מטרות אחרות הנראות בעיניה חשובות הרבה יותר – גלעד שליט יכול לחכות.


לו לממשלה היו כוונות שלום, הפרשה מזמנת ממש הזדמנות פז לפתוח את "האופק המדיני".


רק פתי יאמין שבגלל השבוי גלעד שליט נפתח מסע העונשים בעזה. זה כאילו אמרת שבגלל רצח השגריר ארגוב בלונדון בשעתו, נכנסנו ללבנון או שבשל הפידאין חברנו לצרפת ואנגליה לפלישה למצרים ב-56′. או שרצח הארכידוכס האוסטרי בסרייבו גרם למלחמת עולם הראשונה. כל אלה שימשו תמיד תירוץ לפעולות שתוכננו מבעוד זמן והנה הזדמן הוו עליו ניתן לתלות אותם. המסע לעזה תוכנן מזמן ואפילו חטיפת השרים וחברי הפרלמנט הפלסטיני. מה שמדאיג את הממשל הישראלי הוא המשך שילוח רקטות הקסאם לשדרות ועכשיו אף לאשקלון. מה שמדאיג אותם אינן האבידות בנפש – אלה בינתיים קטנות מאוד. זה מה שמדאיג אותם ובעצם מכניס אותם לחמת זעם, כפי שאפשר לשמוע בכל תגובות הפוליטיקאים כמו "למחוק את עזה" או מהעיתונאים המצטרפים למסע השיסוי וכותבים מאמרים תחת השם הברברי "עין תחת עין". רב אחד גם הודיע שהריגת פלסטינים היא מוסרית! ומכל עבר נשמעות הקריאות למנוע מהפלסטינים מים וחשמל, להרעיב אותם (שוב דיאטה?) ועוד כהנה וכהנה. לאמיתו של דבר, אין כנראה צורך בשידולים אלה, מעשים איומים כבר נעשים, חשמל ומים ניתקים, גשרים מפוצצים ודם נשפך כמים.


המענה הישראלי הוא צפוי ונוסה גם בעבר פעמים רבות: המסע האחרון הוא סך הכול עוד מסע עונשים מ"מירע" המסורת הקולוניאלית נגד הפלסטינים כדי לכפות עליהם את תוכניותינו ולשכנע אותם שהתנגדות לא תועיל. זה הוא מסע עונשים ונקם נגד האוכלוסייה הפלסטינית שאינה מוכנה לוותר על מאבקה נגד הכיבוש. ההנמקה לכך נובעת שוב מן הנשמה האוטיסטית הישראלית שכלל אינה מתייחסת או מתמודדת עם המצב הפלסטיני.


הטלות האשם בפלסטינים על שליחת הרקטות מנגנות על מיתר של חמלה עצמית של קורבנות שלנו ושוב, ולפי מיטב האוטיזם, מתעלמות מן הצד הפלסטיני. התעמולה הישראלית הרשמית, עליה חוזרים השדרנים השונים בדבקות ובאמונה היא: למה ממשיכים לירות מרצועת עזה כאשר אנו מרצוננו יצאנו את הרצועה והחזרנו "עד המילימטר האחרון"? וכיצד מעיזים הפלסטינים להפר את החוק הבינלאומי ולירות לתוך שטח ישראלי ריבוני? וכמובן למה הפלסטינים מפנים את נשקם נגד אזרחים חפים מפשע?


הבה נשאל כמה שאלות. האם הפלסטינים חייבים תודה לישראל שיצאה מן הרצועה בלי מו"מ איתם ואפילו התגאו בצעדיהם החד צדדים? ישראל יצאה תחת לחץ פלסטיני כדי לקצר את החזית ולשמור ביתר שאת את השלטון בגדה המערבית נוכח הלחץ הפלסטיני? האם לכך הם חייבים לנו תודה? מחיאות כפיים?


האם באמת יצאנו את רצועת עזה עד המילימטר האחרון? רצועת עזה מוקפת מכל הכיוונים וגם מן האוויר ומן הים ע"י צה"ל – אין יוצא ואין בא בלי רשותו. ישראל סוגרת את המעברים לפי רצונה וחונקת את כלכלתה, את פרנסת תושביה. ולנוכח זאת עוד לועגים לפלסטינים כאשר ראשינו אומרים: הנה עזה חופשית למה לא תנצלו את החופש ותקימו בה חברה חדשה ותפתחו את כלכלתה?


כלום חושב מישהו שהפלסטינים מסכימים שעזה היא ארץ אחרת מפלסטין העתידה? האם מותר לעזתים לחשוב שכל מה שקורה בגדה, הסיכולים הממוקדים, חטיפת האנשים בימים אלה, מאסר ההנהגה הפלסטינית, לא נוגע להם והם לא רשאים אפילו להגיב על כך – בדרכם?


האם הפלסטינים חייבים לקבל את התיזה הישראלית החדשה והמשונה המחלקת את פלסטין לשני חלקים: לעזה ולגדה?


ואלי ישאלו עצמם גם האוטיסטים הישראלים למה נפסקו הקטיושות על קרית שמונה ולא בעזה? התשובה שוב פשוטה: בצפון נסוגונו עד לגבול הבינלאומי, בעזה הפלסטינים חושבים שהגבול הבינלאומי אינו עובר בגדר המקיפה את רצועת עזה ולא מעבר קרני – אלא בקווי 67′.


כששומעים את התועמלנים הישראלים אפשר כמעט להתפתות לחשוב שאם יתחילו לירות מהגדה הם ממש ישלחו לפלסטינים ברכות. הלא ישראל לא יצאה עוד משם עד למילימטר האחרון. וכמובן מותר גם לפלסטינים לשאול מה היה לפני ירי הקסאםים? לקחתם לנו את אדמתנו, את המים, כפיתם עצמכם עלינו, למה בעצם לא תשלמו קצת בעד הניצול, השוד והקורבנות משך 40 שנה?


כמובן שאפשר לטעון כלפי הפלסטינים שהריגת אזרחים איננה מוסרית.


אלא שגם כאן מתעוררת בכל זאת השאלה מי הרג יותר אזרחים, הפלסטינים או הישראלים? האם צריך להביא כאן מספרים המראים שמספר האזרחים הפלסטינים גדול פי כמה ממספר האזרחים הישראלים? אבל מתעוררת גם האשמה נוספת: הם (הפלסטינים) הורגים בדם קר ובכוונה מראש. לא אכנס לכל הסוגייה הזאת. אבל יש לזכור שבכל המלחמות, בפרט הטוטליות, המודרניות, נהרגים אזרחיים לאלפיהם. מה על הפלסטינים לעשות – אם אינם מסוגלים להיכנע לכיבוש – לנוכח ההרג האזרחי בהם.


ארה"ב למשל מנהלת מלחמותיה בנשק מתוחכם ועצום השמדה. העומדים בדרכה לא שומרים על כללי המלחמה שנותנים יתרון כה גדול לבעלי העוצמה. בתגובה לכך ארה"ב משמידה במלחמותיה מאות אלפי אזרחים. כאשר נשאלה בשעתה הגב’ אולברייט, שרת החוץ של ארה"ב בזמן מלחמת המפרץ הראשונה על ההרג ההמוני של אזרחים עיראקים, היא ענתה שזה מחיר "קולטרלי" שיש להשלים איתו. כלומר הם לא התכוונו להרוג אזרחים זה פשוט נלווה למלחמה. אפילו אם נסכים לכך שהם לא הורגים את האזרחים בכוונה תחילה, או שזה לא כוונתם – התוצאה היא אותה התוצאה. המסקנה המתבקשת המוסרית היא לא לצאת למלחמות כיבוש שבה ייהרגו אזרחים.


אם נחזור למציאות הישראלית – המצב דומה, הצבא יוצא למטרות צבאיות ביודעו שמספר גדול של אזרחים ייהרגו.


כלום ירי בתותחים וטילים מהאוויר הורגים אזרחים "אבל כביכול לא בכוונה". הרמטכ"ל דן חלוץ – אינו יודע שבהטלה של פצצה של טונה לתוך יישוב צפוף אוכלוסייה לא ייהרגו אזרחים רבים באופן "קולטרלי".


מה יותר מוסרי, להרוג 100 אזרחים "בכוונה" או 1,000 אזרחים לא בכוונה? לפי מה שסיפר לנו הרמטכ"ל על השינה הטובה אחרי הטלת פצצת הטונה, יהיה קשה לשכנע אפילו פלסטיני אחד שמעשים אלה הם "בלי כוונה".


כישראלי השואף לשלום וידידות עם העם הפלסטיני יש לי תשובה פשוטה: מלחמת הכיבוש היא בלתי מוסרית בעליל.


הפסקת קסאמים ושחרור החייל תלויים בישראל, כלומר בהפסקת הכיבוש.

תגובות
נושאים: מאמרים

47 תגובות

  1. עידן הגיב:

    המאמר שלך נפסק בקול תרועה, והידרדר לגוון אמורפי חסר חשיבות, כשיצרת אנולוגיה מאוד צרה,ומהולה בחוסר משמעות גורף, לגבי מי הרג יותר אזרחים הערבים או הישראלים, "אלא שגם כאן מתעוררת בכל זאת השאלה מי הרג יותר אזרחים, הפלסטינים או הישראלים", משפט זה מבטל את כול הרטוריקה הדי סבירה שלך, בכך שאין עניין בכלל במי הרג יותר אזרחים (אני לא לוקח בחשבון את ההבדלים בכלי נשק שגוררים למצב כזה) זהו אבסורד גמור, להתחיל, לספור את כמות המתים, ובנקלה להכריז מי האשם, ומי יצא עם ידו על העליונה, ברם הטרוניה שלך נגד הכיבוש היא מוצדקת, וחובתה להיכחד לאלתר, מנגד בעייני לפחות הצטיירת כדי סומא שמציג אך ורק את הצד האחד של הסכסוך, ( ובלא מודע לדעתי, קידמת מדיניות אלימה, אתה תגדיר אותה כמובן כהתנגדות אלימה של עם נכבש, ואני שואל איפה הפציפיזים, כן פציפיזים חד וחלק, איני נכלם לעמוד מאחורי מילה זו), מבלי לתאר את ההשפעות על הגורם השני, על אף גרימתו ( נניח האקסולסיבית) לאשה יוקדת, שמלבה את להבתה מדי שנה.

  2. זיו הגיב:

    וראו בנדון גם את מאמרו של (אייטולה מרכסיסטי?) הנרי לוי באלג’זירה:
    — קישור —

  3. חיה הגיב:

    אינני יכולה להבין את האוניברסליות המזוייפת של כותבי האתר הזה והמגיבים השונים בו. מדוע מתייחסים רק להוצאות להורג ללא משפט ("חיסולים ממוקדים" בלשון מכבסת המילים), ואין כאן שום גינוי להוצאות להורג ללא משפט שמבוצעות במקומות אחרים בעולם, כמו במקרה של אחינו למאבק באימפריאליזם, מוסאאב-א-זרקווי בעירק, ומוסטפה בסאייב בצ’צניה. חבר’ה, לא שמעתם על אחוות עמים?

  4. חדוה הגיב:

    אז הנרי ידידנו כותב גם באלג’זירה? נו, טוב… נמצא בחברה טובה…
    (ז"א חוץ מהחברה שהזכיר בעצמו ברזומה שלו)

    בכל מקרה, לא אייטולה מרכסיסט, אלא ארכיהגמון טרוצקיסטי (אבל את זה הוא לא יזכיר בשום פורום, זה עניין פרטי למביני דבר… כשהוא כותב באינטרנט, אין מעמד פועלים ואין מאבק מעמדי, יש רק "דמוקרטיה" בעלמא)

  5. נפסקו הקטיושות.. הגיב:

    האירועים האחרונים של היום הוכיחו את העליבות שבתיאוריה שלך…
    המלחמה היא לא נגד הכיבוש אלא מלחמה של טרור כנגד ישראל וטירוריסטים צריך ל ה ר ו ג!! חוצמזה מעניין שהזכרת שעזה סגורה מכל הכיוונים – בוא אני אעדכן אותך במשהו..מעזה יוצאים פיגועים. היא שטח ריבוני שנמצא במצב של מלחמה עם ישראל והם עוד מצפים לצאת לכאן? נו באמת…אפילו ההגיון הישראלי מספיק בשביל להבין שזה הרסני לתת להם לעבוד כאן…
    פשוט תודה שאתה בונה מגדלים באויר ללא שום יסודות…

  6. אמיר, שאלת הבהרה הגיב:

    שמואל, ציינת בסוף המאמר שלך את "הפסקת הכיבוש". בכנות, מה לדעתך כלול ב"הפסקת הכיבוש"? עבור חלק מהדוברים/כותבים באתר זה, הכיבוש ייפסק רק אם מדינת ישראל "תיעלם" מהמפה, כי יש את כיבוש 67 ויש את כיבוש 48 וכו’.

  7. פרו ישראלי הגיב:

    קשקוש מקושקש. הדרך היעילה ביותר להחזיר את החיל היא להודיע כי אם לא יוחזר תוך 24 שעות תהפוך רתועת עזה למגרש כדורגל אחד גדול בלי להתחשב באבדות הפלשתינים. זה ימנע מהפלשתינים להמשיך חתןף חילים או לנסות לרצוח אזרחים ע"י קסאמים. אבל מה אני מדבר. כשפלשתיני רוצח אזרח ישראלי זו מלחמת שחרור אבל כשישראלי פוגע ברוצח סידרתי זה פשע מלחמה.

  8. איל רימון הגיב:

    איך כל המגיבים מ-ynet הגיעו לפה??
    תודה לשמואל אמיר על המאמר המצוין.

  9. שמואל יקירי הגיב:

    כניהעה לדרישות החוטפים (והם חוטפים, הואיל ובשבויי מלחמה אין לאיים שאם לא ישוחררו אסירים יהרג השבוי) פירושה עוד ועוד ועוד חטיפות חיילים.
    ולכן אין להכנע לדרישות, גם במחיר חייו.

  10. גדי הגיב:

    כותב המאמר טוען כי אין הבדל משמעותי בין הריגת אזרחים בכוונה לבין הריגתם שלא בכוונה. מבחינת המשפט מי שהורג בכוונה מכונה רוצח וצפוי למאסר עולם ומי שהורג שלא בכוונה (גם אם מתוך רשלנות, או זלזלול) מואשם בהריגה וצפוי לשלוש שנים מאסר. זהו בכל זאת הבדל משמעותי

  11. Henry Lowi הגיב:

    The only correct version of my article
    Defend the People of Palestine
    was posted on the Redress site at
    — קישור —

    As you can see, the Redress site is open to the views of Israeli peace activists

    Shmuel Amir’s point is well-taken: The Israeli militarists and their government know how to kill Palestinians, but they do not know how to save the lives of Israelis

    How long will they permitted to continue destroying lives and the possibility of coexistence
    ?

    The way to end the bloodshed is to demand the release of the political prisoners. Yes, including Marwan Barghouti, Ahmad Saadat, Muhammad Kanaaneh, and yes, including Israeli peace activist Tali Fahima

    Release the political prisoners! That is the most effective anti-brutality, anti-war and pro-peace demand at this moment.

  12. תוספת לשאלת ההבהרה… הגיב:

    הפסקת הכיבוש כוללת גם את הפסקת הכיבוש המוסלמי? זה משהו כמו13452000 קמ"ר. כיבוש שממנו רק ספרד, צרפת ופורטוגל הצליחו להשתחרר… פשוט מעניין אותי כמה חד צדדית תהייה התשובה…:)

  13. oded הגיב:

    mr. henry levi
    i think you are not making any sense accept being a bias anti israeli.
    you are dooble standard ,war moungering who sopport the arabs war against israel no matter what the arabs will do and how many people they will kill and how much moral standart they’ll break.
    it suit you to write in al gazira. dont forget to sopport iran views about israel and the maps

  14. אליעזר, הידד להנרי מאלג’זירה הגיב:

    הנרי, מצטרף לקריאתך לשחרור כל האסירים הפוליטיים בטורונטו, כולל קבוצת המוסלמים הצעירים שנכלאה לאחרונה בשל תכניות והכנות לפוצץ מספר מסויים של בניינים. אני תוהה כיצד לא הקמת ועד פעולה וכתבת בעניין הקרוב אליך גיאוגרפית, ותחת זאת עוסק באופן אובססיבי במה שקורה במדינה אותה עזבת לפני שנים רבות.

    הקץ לדיכוי! למען שחרור כל הטרוריסטים המדוכאים עלי אדמות! הלאה הציונות והאימפריאליזם!

  15. חדוה הגיב:

    לא בטוחה שהבנתי… משהו "לא בסדר" בגירסה של המאמר של הנרי באלג’זירה? עשו איזה טעויות עריכה ושרבבו מילים שלא אמר??

    אם כן, ומכיוון שמדובר בעוד עו"ד, הייתכן שלא כתב אליהם להתלונן ולתקן את שדרוש תיקון? או שיסירו את המאמר לגמרי?

  16. טל ק. הגיב:

    תודה על המאמר.
    לדעתי המתרחש היום הוכיח את נכונותו. קראתי בוואינט שהיום ספציפית ישראל הרגה 23 פלשתינים (עוד לא חצות), מתוכם 8 בני משפחה אחת (‘מבוקש’ + אשתו + 6 ילדים בגילאי 9 עד 17). ובכלל מתחילת יולי ישראל הרגה כמה עשרות פלשתינים. מי מסתובב על המחשבה, ועל סמך מה, שישראל לא תותקף חזרה?
    חוץ מזה, שמדברים על 3 חיילים חטופים, דיברו על הרצון בשחרור אלפי אסירים, ואז זה ‘היכה בראשי’ – ישראל חטפה אלפים. להם יש שלושה חטופים, לישראל יש לא שלושים, לא שלושמאות, אלא אלפים. מי שחוטף אלפים יכול להתקומם על חטיפת שלושה?

  17. לטל ק. הגיב:

    ישראל עצרה ואסרה והעמידה למשפט. לא חטפה. יחי ההבדל.

  18. מיכאל שרון הגיב:

    מאמר מצויין, דגשים משכנעים, מיפוי טוב (ובעקר מוסרי ובעל לב), של ריבוי הנושאים הצצים במוחנו בנושא הכואב והסוחף. דילמות מוסריות כמו "מה יותר מוסרי, להרוג 100 אזרחים "בכוונה" או 1,000 אזרחים לא בכוונה?" הזכירו לי את המדריך האהוב בקן צפון בשומר הצעיר, תחילת שנות ה-60 . היה כיף לקרוא, אילוליא היה כה טרגי.

  19. לאיל רימון הגיב:

    כמה נחמד כאשר אפשר לקרוא רק תגובות אוהדות ולהשתכשך בביצת הטפשות של בעלי אותה דעה. אני מניח שאנשי הימין הקיצוני כותבים תגובה דומה באתר שלהם כאשר מישהו פחות קיצוני כותב שם תגובה. מה שמוכיח שאין הבדל גדול בין הימין הקיצוני לשמאל הקיצוני. אה, יש הבדל אחד – שם אין עורכים סטליניסטים שמצנזרים תגובות לא אוהדות.

  20. יורם גת הגיב:

    תיקון עובדתי:

    אולברייט נתמנתה לשרת החוץ ב-1997 (ממשל קלינטון), 6 שנים לאחר מלחמת המפרץ (ממשל בוש האב). ההערה של אולברייט כוונה לעניין מותם של חצי מליון ילדים עירקים בעיקבות הסנקציות שלאחר המלחמה.

    ראו ערך אולברייט בויקיפדיה (אנגלית):
    — קישור —
    עם הפנייה לדף באתר (המעניין בפני עצמו) של FAIR:
    — קישור —

  21. אור חורב הגיב:

    שתי ההתייחסויות שלהלן באות להצביע אך ורק על אותם מקומות ברשימה שהיו מדי מורכבים עבורי.
    עם כל יתר חלקי המאמר הסכמתי ואף נהניתי לקרוא ושאבתי עידוד.

    1. "האם הפלסטינים חייבים לקבל את התיזה הישראלית החדשה והמשונה המחלקת את פלסטין לשני חלקים: לעזה ולגדה?"
    כאן פספסתי את הכותב (בלי שמץ אירוניה). האם מישהו בעולם (מלבד הימין הישראלי שמתייחס לכל השטח האקס-מנדטורי כאל יחידה ישראלית תוך ביטול קיומה של פלסטין) תופס בדרך שונה את החלוקה של פלסטין? היתכן שהפלסטינים עצמם, חלילה, רואים זאת אחרת מאשר שני חלקים גאוגרפיים – קרי עזה והגדה? האם זו "תיזה ישראלית חדשה ומשונה"?
    היה והתכוון הכותב להצביע בניסוחו החידתי דווקא על הלכידות העממית והפוליטית השוררת בין שני חלקי המדינה העתידית, אני מקבל זאת באופן מובן מאליו וללא כל סייג ומסיר את השאילתה לאלתר, אלא שהניסוח שלעיל עשוי חו"ח לטעת את הרושם שהכותב עצמו אינו פמיליארי עם החלוקה הגאוגרפית (הברורה לכל האומות וכיום אף למרבית הישראלים).

    2. "מתעוררת גם האשמה נוספת: הם (הפלסטינים) הורגים בדם קר ובכוונה מראש. לא אכנס לכל הסוגייה הזאת."
    מדוע לא, בעצם?

    אשמח להבהרה, ולו כדי שאוכל להשלים את הזדהותי, הרחבה בכל מקרה, עם המאמר ועקרונותיו.

    אורלינג

  22. שמואל אמיר הגיב:

    לעידן,
    מאימתי לא נודע למספר ההרוגים חשיבות? מניין לקחת את זה? אם נהרגו בגדה ועזה בערך פי שלושה ילדים פלסטינים מאשר אצלנו, אין לזה חשיבות? אין זה מעיד על המוציאים לפועל של ההרג? מה עוד שאני לא מקבל את טענה האבסורדית שהקורבנות הפלסטינים נהרגו "לא בכוונה תחילה". "ההסברה" שמספר האבידות הגדול יותר נגרר גם בגלל כלי הנשק השונים הוא די מדהים. כך אפשר להצדיק גם הטלת פצצה גרעינית – זה בגלל טיבה נהרגים הרבה אנשים… ובגלל פצצות טון נהרגים אצלם יותר פלסטינים. למספרי הקורבנות יש כמובן חשיבות עצומה והם מעידים על עושיהם. האם שמעת פעם אילו מלחמות לוחמים מוסדותינו על מספר קורבנות השואה?
    כתבת משהו על "תרועה", "אמורפיות", "חוסר משמעות גורף" – יופי של מילים, אבל לא הבנתי מה אתה רוצה. בעצם.

    לחיה,
    את אוהבת לדבר על רוצחים בכל המקומות בעולם רק לא אצלנו, זה סינדרום די ידוע של מצדיקי הזוועות אצלנו. לרוצחים במקומות רחוקים את מצדיקה אפילו תשומת לב מעמיקה, יודעת יפה לאיית את שמותיהם ועוקבת אחריהם באוניברסליות ראויה להערכה. וכל זאת כדי לטהר עושי הזוועות אצלנו? "עושי זוועות עירך קודמים!".

    ——————

  23. מסקנה מתבקשת הגיב:

    מאז החטיפה בעזה מתגלגל על כמעט על כל לשון שמאלית ובודאי זו של ערביי ישראל המונח פעולה מלחמתית לגיטימית במקום פעולת טרור. אני מבין את הרצון לטהר את השרץ זה הרי ברור. הנגזרת היא שעל פעולה מלחמתית נגדך זכותך להפעיל הגנה עצמית ולנהל מלחמה. זכות זו ממוסדת בכל האמנות הבילאומיות. במלחמה כמו במלחמה עליך להכריע את האויב אחר כך יבואו חילופי השבויים והסכמי ההפרדה ותחשבו על זה

  24. ד"ר הנס אספרגר הגיב:

    המאמר שלך נקרא "אוטיזם ישראלי", אך אין בו התייחסות לקהילת האוטיסטים בישראל.
    אתר האינטרנט הרשמי של הישראלים האוטיסטים:
    — קישור —
    פורום האינטרנט הרשמי של הישראלים האוטיסטים:
    — קישור —

  25. אתי הגיב:

    לשמואל תודה על מאמרך. מי ייתן ודבריך יפלסו נתיבות ללבו של הציבור הישראלי, שלמרבה הצער שבוי בקונספציה של כח ועוד כוח….ועןד כוח.

  26. למה לעלוב באוטיסטים? הגיב:

    הכותב מרוב רגישות ומוסריות לא מהסס להשתמש בכווונת עלבון בכינוי התיסמונת ההתפתחותית הקשה.ולו רק בשל צביעות זו קשה להתייחס למאמר ברצינות.
    ולא יזיק להזכיר לכותב שלא היה כיבוש בעזה בעת הקסמים והחטיפות. לא יזיק גם להציע לכותב לעיין באמנת החמאס ולהבין בעצמו מה עומד מאחורי הקסמים והחטיפות. אלא אם כן הכותב סבור שאין להאמין למה שערבים כותבים. משום מה, לאור יחסו לאוטיסטים,זה נראה מציאותי למדי.

  27. אמיר, עדיין מצפה לתשובה משמואל הגיב:

    והשאלה ששאלתי קודם, היא מה לדעתך ייחשב כ"הפסקת הכיבוש" (ראה קודם) באשכול זה

  28. לשמואל, תודה הגיב:

    תודה על ההבהרה. מסכים איתך בגדול, אם כי חושב שניתן — בהסכמה הדדית ומלאה — לגבש תיקוני גבול שונים לפי הצורך (לא תמיד הקו המדוייק במפה עונה על צרכי הצדדים). ייתכן גם שירושלים מצריכה מעמד יחודי, אקס-טריטוריאלי, בגלל חשיבותה הדתית.

    חשוב היה לי לדעת את תשובתך, כיוון שעבור חלק מהכותבים כאן "הפסקת הכיבוש" היא במשמעות אחרת (יותר בכיוון של "האח נסראללה").

  29. שמואל אמיר הגיב:

    לאמיר,
    אתה חוזר ושואל מהו סיום הכיבוש? כיבוש 67′ או 48′. תשובתי פשוטה: כיבוש 67′; כלומר חזרה לגבולות 67. אבל יש להטעים שזה כולל את ירושלים הערבית כולה, וגם בלי "תיקונים טריטוריאליים" הנכפים על הצד השני. נכון שגם כיבושי 48 לא היו צודקים, אולם אין אפשרות להחזיר את גלגל ההיסטוריה אחור, לפחות לא בלי לגרום עוול חדש ואסון חדש על גבי עוול ואסונות ישנים. אחת האפשרויות האמיתיות לכפר מעט על שקרה (הנקבה) הוא להכיר בזכות השיבה של הפליטים.

    "לפרו ישראלי"
    לאומנים אוטיסטים משתוקקים תמיד להפוך את אדמות השכנים "למגרש כדור רגל בלי להתחשב באבידות הפלסטינים". לאומנים "יודעים" תמיד שהעם השני הוא האשם הם תמיד צודקים. בעיני עצמם הם צדיקים, ולכן מותרת להם כל ברבריות, אבידות פלסטינים זה פי נאטס עבורם). הצרה היא שהחלומות הרטובים של הלאומנים נגמרים לרוב באסון גדול לעמם שלהם. דוגמאות מן ההיסטוריה אינן חסרות. ולפי הצעתך שוב איימנו אבל הם לא נבהלו – עשרות אלפים עזבו את הצפון בעקבות הקטיושות. העצוב הוא שיש פתרונות של שלום אבל "הפרו ישראלים" מסוגך רוצים תמיד מלחמה.

    ליורם גת
    תודה על התיקון והבאת המקורות. ט.ל.ח.

  30. לאמיר מפרו ישראלי הגיב:

    באותה מידה חסרי מצפן ומצפון רואים רק את עוולות עמם ומצדיקים רוצחים ופורעים מקרב שונאיהם בטענות סרק. קוראים לזה אפקט שטוקהולם במקרה הטוב וסתם טפשות במקרה הרע. על יותר רע מזה אני לא רוצה לחשוב. אגב רק היום מתפרסם שהצרפתים מעמידים לדין את לה-פן על שאמר שהיו צדדים חיוביים בכבוש הגרמני. זו לא לאומנות. אפילו כשמישהו מצדיק פגיעה במדינה היא מעמידה אותו לדין. תזכור את זה כל פעם שאתה או מישהו מהסכלים האחרים טוען שישראל לא דמוקרטית. רק פה אתה יכול להציע את השמדת ישראל ווהצדיק רוצחים ולא להענש (וכך צריך להיות)

  31. לאור חורב הגיב:

    לאור חורב,
    דברי בדבר החלוקה "המשונה" מכוונים כמובן בלעג כלפי אנשי התקשורת הישראלים הרבים הרוצים להפריד בין רצועת עזה לגדה, ולטעון שישראל גמרה את החשבון עם הפלסטינים כולם בכך שעזבנו את הרצועה "עד למילימטר האחרון". אני מצטער שזה לא הובן כך.

    על הסוגיה "להרוג בכוונה" או "לא בכוונה" התייחסתי בהערה קצרה : "מה יותר מוסרי, להרוג 100 אזרחים בכוונה, או להרוג 1000 אזרחים בלי כוונה"? אני מקווה לכתוב על הסוגיה בקרוב בצורה מפורטת יותר. תודה על תגובתך?
    ש.א.

  32. גיא, ל-Henry הגיב:

    האם תוכל להרחיב בנושא עמדתך בסכסוך ישראל-חיזבאללה? אם הבנתי נכון ניתוח אחר שלך, אתה תומך בכל כח שהוא נגד ישראל, ללא התניות. כי חיזבאללה מייצג לשטיתך, גם אם באופן עקיף, את המעמדות המדוכאים הערבים, לעומת ישראל, מייצג האימפריאליזם הצלבני במזה"ת. תודה.

  33. דורית ש. הגיב:

    הנרי עדיין מנסה לברר את הפרטים לפני שייתן את הפרוגנוזה המרקסיסטית, סבלנות… מי שחושב שעמדותיו של השמאל הן דוגמטיות ושבלוניות עתיד להיות מופתע!

  34. לאמיר ול "פרו- ישראלי" הגיב:

    לאמיר,
    אתה כותב "שניתן — בהסכמה הדדית ומלאה — לגבש תיקוני גבול שונים לפי הצורך (לא תמיד הקו המדויק במפה עונה על צרכי הצדדים). ייתכן גם שירושלים מצריכה מעמד ייחודי, אקס-טריטוריאלי, בגלל חשיבותה הדתית".
    אני מסכים כללית לדבריך אבל רוצה להפנות את תשומת ליבך לכך שהדרישה אינה כל כך תמימה כפי שהיא נראית על פניה. שים לב שהפנייה הזאת באה תמיד מהצד הישראלי שמטרתו לרכוש כאן בכל זאת אי אלה יתרונות . באחת הגרסאות הציעה ישראל שהפלסטינים יקבלו רק 50 % משטח הקרקע שיסופח לישראל, כמו כן ההחלפה היא בין שטחים פוריים וחשובים במרכז הארץ תמורת שטח מדברי. כל התביעה הישראלית נשמעת לי די חשודה כי דברים המוסכמים על שני הצדדים לא צריך "לתבוע" מן הצד השני, גם אין כל צורך להכניס להסכם. דבר ששני הצדדים מעוניינים בו אפשר לסכם בכל מקום ובכל שעה בלי בעיות.
    בעניין ירושלים אתה פותח קופסת פנדורה. זכותם של הפלסטינים לקבל חזרה את ישרושלים הערבית מלפני 67′. אחרי זה יש בהחלט מקום שישראל תבקש זכויות כמו ביקור בכותל וכד’. דברים שהפלסטינים רמזו מזמן שיסכימו לכך (אפילו העברת הכותל לרשות ישראלית). אבל הכלל החשוב גם כאן הוא שזכויות דתיות לא רוכשים בכוח הכיבוש – כפי שאנו שעשינו במערת המכפלה.
    כאשר ישרור שלום תהיה אפשרות להסדיר דברים אלה ועוד דברים רבים אחרים…

    ל"פרו ישראלי",
    אני שמח שחלה התקדמות בהשקפותיך – אתה כבר לא דורש את מחיקת עזה מעל פני האדמה למרות שאת גלעד שליט עוד לא החזירו…
    אתה מציין לחיוב שבצרפת מעמידים לדין את הגזען לה פן. לו היו נוהגים כך אצלנו – היו מעמידים לדין בישראל כבר כמה רבנים ואנשי ציבור ידועים ומכובדים שמחזיקים בהשקפותיך..
    ש.א.

  35. עופר יהלום הגיב:

    שמואל אמיר מזהיר מפני אסון אחד (מדינה דו לאומית?), ובאותה עת רוצה לבצע את זה בדיוק ולהכניס מיליוני פלסטינים לישראל.
    מה לעשות שהאירועים ב-48 לא היו דומים לאלה של 67 אלה יותר דומים למה שיהיה מאז העלייה הראשונה, כלומר רכישת אדמות בכוח ה"חוק" וסילוק הפלסטינים שעליהם. אני אמנם מחזיק בעמדה שלפני 48 קיבלו פיצוי, אבל זה גם מה שהרוב בישראל מציע להם עכשיו.
    במלים אחרות – במסכותה של המדינה להפקיע מאנשים קרקע תוך מתן פיצוי, שלדעתי מגיע ל-50 אחוז יותר מערך השוק.ואין לזה קשר לזכות הכניסה למדינה.

    אותם ישראלים שמצעים חילופי שטחים שאינם ביחס של 1:1 מנסים לכל היותר לרכוש תמיכה לרעיון קווי 67 בתוך ישראל – ולדעתי, בצורה די אווילית.
    החלפה סבירה, שלדעתי תתקבל בסופו של דבר היא חילופי שטחים ביחס 1:1, ולגבי "איכות הקרקע" אפשר להתווכח או ללם פיצוי, זה כבר באמת פרט קטן יחסית, אבל צריך להכניס אותו להסכם הקבע העתידי.

  36. לעופר יהלום הגיב:

    תכניס לך לראש בעיית הפליטים היא קודם כל בעיית הפיצויים על הרכוש השדוד. אחרת ישראל כבר מזמן היתה מציעה מו"מ עם הפליטים בכיוון הזה ובכך היתה מפוררת את דרישתם לחזרה פיזית. אלא שישראל לא מוכנה אפילו לשמוע על פתרון כזה (שכנראה ירושש אותה) ומטילה את האחריות למצבם של הפליטים על מדינות ערב. אז על תבנה לך ארמונות בחול ואל תשלה עצמך ואחרים.

  37. עופר למגיב האלמוני הגיב:

    תכניס אתה לראש: אם זה היה רק פיצוים הבעייה היתה נפתרת מזמן (שמעת אולי על מדינה עם הרבה כסף בשם ארה"ב?). אבל הפלסטינים דורשים את השיבה בפועל לתוך הקו הירוק, ובעניין הזה אין הבדל גדול בין המפלגות הפלסטיניות.

  38. לעופר יהלום הגיב:

    לעופר יהלום,
    לא הזהרתי מפני אסון של מדינה דו לאומית מהיכן לקחת את זה?

    גם לא כתבתי שצריך "להכניס מיליוני פלסטינים" לישראל. הצגה כזו של העניין נועדה לעורר פאניקה, במקום לדון בעניין בכובד ראש. אני מדבר על "עקרון זכות השיבה". (כך זה גם מופיע בהסכם האסירים). זכות זו אין וגם אי אפשר לשלול מן הפליטים. זכות זו גם הוכרה גם כמה פעמים ע"י הקהילה הבינלאומית. מיד אחרי הנקבה הציע אפילו משה שרת , שר החוץ דאז, החזרה של 100 פליטים. באותם ימים זה היה בערך15 % ממספר התושבים היהודים בארץ. בהשוואה להיום זה כמו כמעט מליון פליטים. שרת הציע זאת אל מול הפצעים הגלויים של הנקבה מול מראות פליטות איומים.
    היום נראה לי שאפשר להגיע להסכם על החזרת 50 אלף פליטים לשנה משך 10 שנים. התמורה היא שלום ופתרון הבעיה הפלסטינית, ובעצם גם פתרון הבעיה הישראלית. נכון ברגע זה, כאשר חיל האוויר כותש את לבנון וישראל נראית כאילו חזקה מאי פעם, אפשר לחשוב שאין צורך "לוותר". אולם זה מקסם שווא של רגע. ישראל נמצאת בתוך אוקיאנוס ערבי-מוסלמי אשר לא ישלים עם קיומה בלי פשרה באמת כואבת (לשני הצדדים). איש לא יוכל להבטיח לישראל "זכות קיום" אלא העולם הערבי. גם הגאראנט האמריקאי מעבר לים לא. לפלסטינים זה לא יפתור את כל בעיית הפליטים, רחוק מזה – אולם זה ייתן להם לפחות הכרה והודאה לעוול ההיסטורי שנעשה להם ע"י הציונות. וזו גם כנראה סיבת הסירוב של ישראל. אבל אם באמת רוצים שלום תוך וויתורים כואבים – זהו זה.
    אם ראשוני הציונים היו יודעים שכזו תראה ארץ תקוותם, שכך תיראה "ארץ חמדת אבות שבה תתגשמנה כל התקוות" – שונה לחלוטין מ"אלטנוילנד" אבל דומה לארץ של "דם ואש" תמידיים – קרוב לודאי שרק מעטים היו מגיעים הנה.
    שמואל אמיר

  39. עופר לשמואל אמיר הגיב:

    היום אנו מגיבים מהר, אולי עקב המצב – למרות שאני גר בקריות אין לי סבלנות לשבת במקלט או בממ"ד, וכל פעם שאני שומע את האזעקה אני מסתפק בכניסה לאתר ובלעיסת בייגלה.

    אין בינינו מחלוקת על כך שהפיתרון יבוא במשא ומתן ולא בכוח, וגם לא על מתן רשות כניסה ל-50 אלף פלסטינים לישראל. כמדומני שהסכם ז’נווה מדבר על תקופה של הרבה פחות מ-10 שנים. אבל מה לעשות שהם דורשים ברובם את השיבה בפועל של מיליונים, למרות שכבר יש גורמים פלסטינים שנסוגו מזה.
    לעניין הצעתו של שרת, לא ידוע לי עד כמה ההצעה היתה רצינית, ועד כמה ייצג את עמדת ממשלת בן גוריון, אבל למיטב ידיעתי לאחר תקופה הרשו לעשרות אלפי חברי המפלגה הקומוניסטית ולבני משפחותיהם לחזור.

    מה שבטוח, אחרי ששכנענו אחד את השני ואולי גם את רוב קוראי האתר, נשארה רק משימה קטנה והיא לשכנע את רוב הפלסטינים.

  40. דן תמיר הגיב:

    שוב חוזרים הדיונים על חוק השבות?!
    נו טוף, כמו שאמר ראש ממשלה ישראלי אחד, שיהיה. נכניס את הגדה לרשימת האתרים התיאולוגיים ברשת…

  41. שמואל עמיר לעופר הגיב:

    עופר, אכן היום עונים מהר – לפחות כאשר אני שומע שאתה נמצא בקריות . אני לא מקנא בך אם כי אני מתכונן לאותה חוויה בקרוב בתל אביב.
    העיקר: תשמור על עצמך! שמואל

    נ.ב. ובכל זאת עלי להעיר – אנו צריכים לשכנע את הצבור בישראל ולא את הפלסטינים במקרה זה.

  42. צ. טאוב הגיב:

    ברצוני למחות על השימוש המלגלג שעושים לאחרונה כותבים ועורכים בהפרעות נפשיות, מוגבלות, פיגור, כגון "אוטיזם", "מונגולואיד".

  43. אפי הגיב:

    נטורי קרתא: המדינה הציונית מתגרה בשכנים הערבים

    במאה שערים פרסמו אנשי נטורי קרתא מודעה המאשימה את "המדינה הציונית בהתגרות באופן מבהיל בשכנים הערבים". על פי המודעה ההתגרות הביאה סכנה על הישוב היהודי בארץ ישראל בשל "דרכם המופקרת של הציונים וגאוותם הלאומית הגויית".

    כמו כן, במודעה נכתב כי "הציונות גורמת לניתוק בין הקדוש ברוך הוא לעם היהודי" וקוראת לכינוס מחאה בעקבות המצב.

    (הופיע ב-YNET)

  44. נחמדים, נטורי קרתא הגיב:

    אני, משום מה, סבורה שאלוהים נמצא עם רוב העם, קריא הציונים, ויש איזו אמרת חז"ל מעניינת על מה שקורה למי שמוציא את עצמו מן הציבור.

  45. רג’א הגיב:

    חבר סיפר לי פעם שהכיר מישהו מנתורי קרתא שהתעניין בפעילות של השמאל האנטי ציוני. ופעם יצאו שנפגשו כאשר חסידים אחרים של נתורי קרתא היו בסביבתו. הוא הציג את החבר לחסידים, ואמר "תכירו, זה שונא ישראל", והחסידים הנהנו בהערכה.

  46. אריאל הגיב:

    שמואל הבעיה הגדולה של אנשים מסוגך היא חוסר התייחסות להיסטוריה של מדינת ישראל וכן אי תפיסת המציאות בצורה נכונה ואוביקטיבית.
    אני מציע לך ללמוד היטב את ההיסטוריה ואולי להעמיק מעט בלימודי מזרחנות על מנת להבין את אויבנו.
    דבר נוסף הוא הסמנטיקה, אנא הפסיקו לקרוא בשם כיבוש, המושג הוא מוטעה ולא נכון היסטורית.

  47. אלידן הגיב:

    ללמוד מזרחנות? אצל אנשי השב"כ? ללמוד היסטויה? אצל מי? במוסדות השמרניים שלנו?
    כיבוש זה סמנטיקה? היכן אתה חי?

הגיבו לנפסקו הקטיושות..

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים