הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 ביולי, 2006 13 תגובות

במלחמה מהסוג שישראל והפלסטינים מעורבים בה, מצד אחד מעצמה קולוניאלית המבצעת פשעי מלחמה ומולה עם הנלחם לשיחרורו מהכובש, אני באופן טבעי סולידרי עם הצד החלש, עם הדויד הנאבק בגוליית.

כאשר אני רואה נשים פלסטיניות נסות עם ילדיהן הקטנים מאש הטנקים והטילים של צבא הכיבוש הישראלי, ליבי עימן. הן מזכירות לי נשים באזורי מלחמה אחרים, בין אם נשות דארפור הנסות מאיימת השלטון הסודני, נשים יהודיות הנסות מאיימת הכובש הגרמני או נשות דרום אפריקה הנסות מאיימת חיילי האפרטהייד. מנקודת מבטן של הנשים וילדיהן, אין הבדל בין קלגס גרמני, סודני, או ישראלי. כולם באים להרוג, להרוס, לדכא, לשעבד. אני כותב בתחושת תסכול על שאין ביכולתי לסייע להן כפי שמגיע להן.


ב-40 השנים האחרונות, אין לי ספק כי בגדול, הפלסטינים הם הצד הצודק במאבק מול ישראל. ב-40 שנות הכיבוש מנסה ישראל שוב ושוב לשבור את רוחו של העם הפלסטיני, להוריד אותו על ברכיו, להביא אותו לתחינה שיאמר "טוב לי עם אדוני המשעבד", והעם לא נשבר.


אינני יכול שלא להתפעל מיכולת העמידה של הפלסטינים למרות הסבל. מעט עמים עברו תלאות ועינויים כפי שהשית הכובש הישראלי על העם הפלסטיני. סאת היגון והייסורים מלאה זה מכבר.


גם עתה, עם הפלישה הנפשעת לעזה, הפלסטינים עומדים כמעט ערומים, עם נשק קל, מול מכונת מלחמה ישראלית אדירה, שחוץ מפצצת אטום מפעילה את כל כלי הנשק, תותחים, טנקים, חיל אוויר, גולני, גבעתי, אוגדות שלמות מצוידות במלה האחרונה של תעשיית ההרג, והפלסטינים משיבים בכוחם הדל מלחמה שערה. על פי הדיווח המקוטע שמשחררים דוברי צבא-הפלישה הישראלי, נלחמים אנשי הגרילה הפלסטינים בגבורה באוגדות הפולש הישראלי. העובדה שהם אנשי חמאס, מקשה על איש השמאל החילוני להזדהות איתם, לא בטווח המיידי של הסגת הפולש לאחור, שהרי זו מטרה צודקת, אלא במטרה הגדולה וארוכת הטווח שלהם, להקים על החורבות שהותיר הכובש הישראלי מדינת הלכה מוסלמית, שכמו כל מדינה הלכה של כל דת, היא לא דמוקרטית ולא שוויונית.


ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ ממשיכים בהצהרות הרהב שלהם בנוסח "לא נשחרר אסירים מחבלים", שפירושו הפקרת החייל השבוי גלעד שליט. השפה הקולוניאלית שהתאזרחה בישראל מתייחסת אל האסירים הפלסטינים כאל "מחבלים" שעה שבפועל הם לוחמי שחרור שנישבו או נחטפו על ידי הקולוניאליזם הישראלי ולאחר מכן "נשפטו" בבתי דין צבאיים או אזרחיים, וכמובן הורשעו.


ישראל חייבת לנהל מו"מ עם שוביו של גלעד שליט על חילופי שבויים. שאם לא כן, עלול גורלו של גלעד להיות כמו זה של הנווט רון ארד. להזכירכם, כאשר ניתן היה לשחרר את רון ארד בחילופי שבויים – ישראל סירבה, כאשר כעבור שנים היתה מוכנה, רון ארד כבר לא היה בין החיים.


בינתיים מתנהגים השובים הפלסטינים בג’נטלמניות אל גלעד. על אף ההרג והחורבן שישראל זורעת בעזה, גלעד, על פי הדיווחים, זוכה ליחס טוב משוביו, כולל טיפול רפואי. השאלה כמה זמן יוכלו להמשיך בכך במציאות בה מכונת המלחמה הישראלית ממשיכה לטבוח באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית.


אולמרט שואל בנאומיו "איזו מדינה היתה מסכימה כי יירו אל שטחה קסאמים"? זו צדקנות. כי השאלה האמיתית היא: איזה עם היה מסכים לחיות תחת כיבוש בלי להתקומם? וכל עוד ממשלת אולמרט-פרץ ממשיכה לדכא עם אחר, העם הזה ימשיך במרד עד שיהדוף את הכובש.


הפלסטינים חשים כיום את מה שהיהודים חשו במלחמת העולם השנייה – העולם עומד מנגד.

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. שבויים??? הגיב:

    אדם שמארגן או מנסה לבצע פיגוע התאבדות המכוון לרצוח מספר גדול ככל האפשר של אזרחים במסעדה, קניון או אוטובוס הינו או טרוריסט או פושע מילחמה. הוא בוודאי לא "חיל" או "לוחם" הראוי לשיחרור. בנוסף, אין שום סיבה לשחרר "לוחמים" של הצד השני לפני שהמלחמה ניגמרה. זה לא נעשה בשום מקום, ולא בכדי.
    ולגבי גלעד שביט-אילו היה "שבוי" וולא "חטוף"הרי שהיה זוכה לאותו יחס שמקבל שבוי לפי האמנות הבינלאומיות וכפי שזוכה לו אסיר פלסטיני בישראל-פיקוח של הצלב האדום, מידע ברור על גורלו ומצבו, ובמקרה הישראלי אפילך ביקורים של בני משפחה. הפלסטינים נוהגים בגלעד בדיוק כפי שנוהגים בחטוף פלילי ומנסים לספסר אפילו במידע על גורלו. אם הם רוצים שהיחס אליו יהיה באותו מישור כמו לגבי האסירים הפלסטינים, עליהם לנהוג בו כמו שנוהגים בשבוי או אסיר.
    ולגבי הלחימה-בוא נצא מהנאיביות. לצבא קונבנציונאלי בימינו (עם הרגישות הבינלאומית המוגברת), חזק ככל שיהיה, כמעט בלתי אפשרי להתמודד מול לוחמת גרילה פרימטיבית. בוודאי כאשר הדבר הוכח בסומליה, בעירק, ואיפה לא. באופן יחסי, ההישגים של הפלסטינים לא משהו, וצה"ל עושה עבודה לא רעה בכלל. האמריקאים למשל יכולים להתקנא על שיעור האבידות הנמוך יחסית בקרב האזרחים במהלך פעילות אינטנסיבית כל כך של צה’ל במבצע הזה.

  2. ניצן אביב הגיב:

    כשיורים התותחים – "המוזות" שותקות???

    שתיקת הכבשים של השמאל הציוני, הרופס והמתרפס,נוכח פשעי הפלישה והכיבוש מחדש של רצועת עזה – היא חרפה ופשע שלא יכופרו!

  3. מיכאל: השחיתות, השקר וסגנון הביטחוניזם התפעולי הגיב:

    חלק מתרבות השקר וההונאה בישראל, העולה מבין השיטין במאמרו של ספירו, מקורו בסגנון התפעולי של מה שכיניתי "הפסיכוטיזם הביטחוני", שכולו תפעוליות, ונעדר אתיקה לחלוטין. סגנון זה, לכאורה תפעולי, מביא גם לכשלי ענק (כגון התאונות הרבות ברכבת ישראל).

    התגלות השחיתות ברכבת ישראל
    — קישור —

    הייתי הראשון בישראל שהיצביע על השחיתות ברכבת ישראל במאמרי ממרץ 2003, בו היצגתי את מה שכיניתי "כנופיית השלושה" יוסי שניר, גד יעקבי ואפריים סנה, ומעלליהם.

    ניתחתי גם את סגנון פעולתם, כמה שכיניתי, פסיכופתיזם תפעולי ביטחוניסטי. בשולי המאמר דיון, בהשתתפות ד"ר אורי מילשטיין.

    השחיתות ברכבת ישראל וכנופיית השלושה
    — קישור —

  4. עופר יהלום הגיב:

    כיום הפלסטינים החלו לבצע חטיפות כדי לשחרר אסירים בטחוניים. אבל אם יסתיים יקויים מו"מ ויסתיים בהצלחה, כלומר בשחרור אסירים, התוצאה תהיה חטיפות נוספות – וזו תוצאה שאף אחד לא רוצה בה, ולו לאור העובדה שבחלק מהמקרים המו"מ ייכשל ויוביל להרג החטוף.

    אני לא אומר שלעולם אין לנהל מו"מ עם חוטפי חיילים. אבל צריך להציב קו אדום של, נאמר,שחרור עד 3 אסירים מדרג בינוני על כל חייל. עד כמה שזה נשמע ציני, מדיניות כזאת תוביל לכך שלא יימשכו החטיפות מכיוון שהסיכון לא כדאי לארגונים הפלסטינים.

  5. צחי – לגידעון הגיב:

    הפלשתינאים נלחמים למען היותם עם חופשי וריבון בפלשתין השלמה והמשוחררת כולה מהים ועד הנהר . למה כל כך קשה לך להבין את הרעיון הזה .הנכונות שלך לתת להם מדינה בגבולות 4/06/1967 לא עושה רושם על הפלשתינאים בכלל . הם לא זקוקים לטובות שלך . בעיניהם יש צדק אחד בלבד והוא השבת פלשתין השלמה לידי העם הפלשתינאי . היהודים יכולים לחיות כאן כמיעוט לאומי-דתי-אתני .

  6. מכלוף הגיב:

    החייל שליט הוא שבוי מלחמה (POW).
    הוא נלקח בשבי במהלך קרב בין לוחמים .

    בניגוד לכותב (האמפטיה שלו לפלשתינאים),האמפטיה שלי שמורה לעמי,אך לצערי "עמי" הוא עם של בריונים שטופי מוח.

    הייתי בהחלט מבחין בין טרוריסטים שפוגעים בנשים וילדים,לבין לוחמי חופש פלשתינאים
    ועל האחרונים הייתי מנהל משא ומתן כנהוג בין שבויי מלחמה

  7. fatal error הגיב:

    "
    אולמרט שואל בנאומיו "איזו מדינה היתה מסכימה כי יירו אל שטחה קסאמים"? זו צדקנות. כי השאלה האמיתית היא: איזה עם היה מסכים לחיות תחת כיבוש בלי להתקומם? וכל עוד ממשלת אולמרט-פרץ ממשיכה לדכא עם אחר, העם הזה ימשיך במרד עד שיהדוף את הכובש.
    "

    אין יותר כיבוש בעזה, טעיתם הכיבוש היה רק תירוץ לטרור, אין כיום כיבוש בעזה.
    יש סתם חבורות טרור שיורות קסאמים על אזרחי אשקלון ושדרות. אין כיבוש.
    אין כיבוש בעזה, אין כיבוש בעזה, אין כיבוש בעזה
    טעיתם
    חלאס ספירו, תודו בטעות.

  8. the dude הגיב:

    עזה כמוות – נכון. גם עזה והסכסוך האזורי כמותג של ברוקרי השלום המזויפים של שאר העולם וכמותג של קברניטי המדינה שרוצים וכמהים לעשות שלום על בסיס פנטזיות הכיבוש הנאור ונאו-קולוניליזים ה "צודק".
    נ.ב.
    לספירו, מברוק על הצניחה ללא הנשק לציון מלחמת 56 של המעצמות ישראל-צרפת-אנגליה.

  9. מיכאל: האימה והעמידה מנגד הגיב:

    ספירו מתאר באופן מרטי את שתיקת העולם וחוסר האונים של הפלשתינים כרגע. אף אני פרסמתי אתמול את הדברים הבאים – וחשוב להבין משהו משורש הדבר:

    מדיניות אולמרט היא להטיל אימה על הפלשתינים, על-ידי שהוא מראה להם, שאין לו כל מעצורים. בצד הרג ילדים ואזרחים (שעלה מדרגה מאז סוף מאי), הוא מאיים על חיי הניה עצמו, והראה שגם כאן אין לו כל מעצורים, בכך שהוא עצר את שרי החמאס. כל אלה הם, מבחינה מסויימת, שבירת טאבואים שמטרתם לשתק את כוח ההתנגדות ורצונו של היריב באופן מהיר. כיניתי מגמה זאת שזיהיתי אותה מייד עם תחילת ארועי הטבח בעזה, שהחלו בתחילת יוני, "טיפול בהלם". אולמרט, כפי שכתבתי, מייצג את חוגי ההון הגדול בישראל, וההון הגדול חושב שטרור, אף אם הוא רועש בלבד (קסאמים) וכמעט אינו מביא לחללים בצידנו (פרט לאחד בתקופה של 7 חודשים, בעוד מאות נהרגו בתקופה זאת בתאונות דרכים), זה רע מאד לעסקים ולתיירות. לכן, ההון הגדול מגלה אפס סובלנות לכל גילוי התנגדות ולו הקטן ביותר. ומגיב באופן לא מידתי בצורה מופרזת, על-מנת לשתק באחת את הצד היריב. ההון הגדול בישראל נעדר כל אתיקה וחמלה (דבר המתבטא בהרעבת זקני ישראל ו-20% מאוכלוסייתה) וחוקו היחיד הוא חוק הברזל (שהופגן אומנם בעמונה ובנושא ההתכנסות), כשהמבחן היחיד הוא מבחן התפעוליות. נושא ההתכנסות ויד הברזל בעמונה קנה לאולמרט שתיקת רבים מהשמאל-מרכז. וכך, הוא יכול כיום לבצע כל פשע מלחמה שהוא, כאשר מדיניות החוץ של אולמרט-ליבני והדגש על אי לגיטימיות ממשלת החמאס, קנתה גם תמיכה של גורמים קובעים בקהילייה הבינ"ל, או לפחות עצימת עין ממה שקורה. הפלשתינים כיום חסרי מגן לחלוטין, ואף מוברק לא תומך בהם, שהרי יש לו עניין עם האחים המוסלמים בארצו, והחמאס הוא "צאצא" של האחים המוסלמים. ברור שאם יהיה חלילה פיגוע גדול בתל אביב למשל, הרי שבאחת יערער הקהל הישראלי על לגיטימיות גישת אולמרט ויעלו ספקות (שהרי עם הצלחה לא מתווכחים, אבל נוכח כישלון עושים חושבים, במצב התרבותי הנוכחי בישראל, בו רק התפעוליות מדברת לציבור). אלא שאולמרט, איש אולי ריק אך פיקח באופן לא מצוי, דאג מראש לחשק את הנייה והצמרת העליונה של החמאס, באמירה שישראל לא תרתע מלחסלם.

    מדיניות הטלת האימה
    — קישור —

    ונקודה אחרונה, התפרסמו היום דברים של רוה"מ הפלשתיני מר איסעיל הנייה, בו הוא מדבר על גישה רדיקלית לסכסוך, ומדבר על מבצע מתוכנן של ישראל בחסות ארה"ב להפלת ממשלת החמאס.
    — קישור —

    הדבר מצביע על כך שדברים שניכתבו בגדה, כולל מצד עבדכם הנאמן, הינם קולעים למהות הסכסוך. ואולי גם, מי יודע, מתרגמים להנייה, בין יתר הדברים מהעיתונות הישראלית, גם רשימות בעלות עניין בגדה. העיתונות הישראלית ברובה הינה קלישאית ותועמלנית למדי, אך הדברים בגדה, תכופות קולעים למהויות יסוד, ועל כן בחירתם מעידה על טעם משובח ונטייה לעיון בשורשי הדברים, תוך גישה פילוסופית, בדומה למדינאי הפילוסוף ב"מדינה" של אפלטון.

  10. איתן לרנר הגיב:

    ספירו שעם דעותיו אני מסכים לרוב , משמיע דברים היכולים להתפרש כהצדקה אפריורית לפגיעה בחייל השבוי . שליט נמצא בשבי , אני מסכים , אך למה התכוונת גדעון שאמרת שאינך יודע כמה זמן שוביו יכולים להתנהג כג’נטלמנים לאור הכיבוש והחורבן הנמשך ? אם אנו מתייחסים אלייהם כשובים עלינו גם לדעת שהם אמרוים להתייחס באופן נאות אל החייל ואין כאן מן הג’נטלמניות כלל. האם יהי מוצדק או מובן בעיניך שייפגע החייל כאשר רמת הפגיעה באוכלוסייה הערבית בעזה תגבר עוד יותר. איכשהוא , ותקן אותי אם פירשתי אותך לא נכון, נראה לי כי אתה מצדיק ומסביר אפשרויות בלתי ניתנות להצדקה בשום סיטואציה .

    איתן לרנר

  11. ישר דרך הגיב:

    ספירו כידוע לך כבר אמרו חכמנו
    "מודה ועוזב ירוחם"

    אז יש לי רעיון תפרסם מאמר בו אתה מודה בטעיותך,לפחות בחלקם, או לפחות בכך שהרעיונות שלך לחטיפת אזרחים הביאו אסון,
    מתנצל מפני כל מי שהרעיונות השגויים שהעלת גרמו לו נזק,ומכאן להבא תפעל לחיזוק ההבנה שאין לחטוף אזרחים. בכלל! אפילו הם מתנחלים (אני די חייב לציין שהרעיון הזה התפוצץ בפניך מאד מהר).
    יתרה מזאת להבא כשהחמאס מבצע באקט אלים כמו ירי לעבר חיילים מהעבר ה"לא נכון" של הקו הירוק, מתוך שטח חופשי פלסטיני,מפונה וריק לחלוטין מחיילי צהל וכל זאת
    סתם למטרות תעמולה וחיזוק דעת הקהל בבית פנימה, צא במאמר חריף שמגנה את האלימות הזו כראוי לבן תרבות.
    כמובן במסגרת ההכאה על חטא לא תוכל להסכים לירי קסאם על אשקלון ושדרות, וכי מה עשו האשקלונים שמגיע להם קסאמים? זה לא טרור?
    אגב תחסוך את התגובה על מג’דל הכבושה.
    .

    בברכת "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים"

    "ישר דרך"

  12. מיכאל לישר: אוי יא-באבה, ומה עם הארנק? הגיב:

    צווחים כאן בהיסטריה כלפי העם המנושל, ממשיכים ומנדלנים את אדמותיו (הידעת? הג’מעה האלה, הנדלניסטי"ם של הגדה, וואי וואי וואי, מה שהלך שם, מה זה גרפו בוכטות. היתה נופלת להם "גולדה", היו שואלים, למה להתכופף). וכשהוא מתנגד כל עוד נפשו בו (אתה לא היית מתנגד? מה אתה, פראייר?), ויורה איזה קסאם שעושה רק רעש, אומרים להם בסגנון בריון השכונה: מה העזת להרים יד עלי? ראיתם מה הוא עשה לי? אז עכשו חכה – ושוחטים להם עשרות נשים ועוללים. ולמה נשק עלוב? אלה גם כסף לקנות נשק טוב כבר אין להם, תלויים באונר"א בשביל קצת קטניות, אבקת חלב, מחנות פליטים וכאלה (היצעתי אגב שגם אביוני ישראל והזקנים המחטטים בזבל למצוא פת לחם -20% מאזרחים יפנו לאונר"א). נכון, קיבלו קצת סיוע חוץ, אבל חלק מהאליטות שלהם גנבו, מה לעשות, בשביל זה העם הפשוט העלו את החמאס, מה ישרים כמו סרגל החמאס, וגם לא עושים עסקאות עתירות בוכטות וגניבות עם יוצאי השב"כ אצלנו, אבל פה חבר’ה אומרים – הפת"ח בסדר, ולמה, כי אלה הפת"ח, כמו האליטות אצלנו – יודעים לשדוד את העם בסטייל, נראים בסדר, כמו בוזזי העם אצלנו.

    אז מה, צווחים פה כלפי הפלשתינים בהיסטריה, עושים מה זה רעש עלאק, קוראים להם היטלר ונאצים (גם אתה יודע לדבר יפה), רק מה, כל זה בשביל להסיח את שימת ליבנו מכך שיש לעשות דבר פשוט: להוציא את הארנק ולשלם. זו השיטה: גונבים פה, בוזזים (גם קניין רוחני, הכל, מה שתרצה), אבל בקטע שצריך לשלם, או לתת פיצויים ושילומים, מתחילים להכפיש את הנגזל, מה זה להשחיר אותו. זה ככה בכל התחומים, ולא רק כלפי העם הנגזל. מה, הנשיא קצב לא עשה ככה לבחורות מה עשה עליהם סיבוב בלשכה שלו, אולי גם לקח אותן לעוד סיבוב במכוניתו שערכה 700 אלף שקל, אבל עכשו משחיר אותן, מה קורא להם פסיכיות ומשוגעות, מציע טיפול נפשי וכאלה. מה, לא עשו כך למאיה קוך, מה חשפה השחיתויות בתנובה, ולזה מבנק ישראל, מה חשף השחיתות ולרבים מספור אחרים? לא היציגו אותם כעוכרי ישראל, וגם קצת כמשיגינערען?

    זה ככה פה, עושים חיים, וכצריך לשלם, לתת פיצוי, עושים הכל, הכל בשביל לא לעשות דבר פשוט: להכניס את היד לכיס, להוציא את הארנק, ולשלם מה שמגיע.זה -לא. בורחים מזה כמו ממגיפה, כמו מחולירע. למה מה, לא לקחו את כל אדמותיו של העם הזה ואותו זרקו מפה ב-48 לחלק קטן מארצו, עזה וכאלה, מחנות פליטים בלבנון וכל השאר, ועכשו, במקום לתת פיצויים, עובדים אצלנו עם הפה (בהכפשה) ועם נשק מתקדם (בטבח)? והרי אפילו הגרמנים נתנו פיצויים, היו נאצים, רשעים, צוררים, אבל בסוף שילמו כמו שצריך. אז מה אנחנו גרועים מהגרמנים? אולי לא, רק מה, זו השיטה פה, מה אותך לא בוזזת האוליגרכייה, שום תמורה למיסים, אבל דורשים ממך "לתת למדינה" בלשון נישגבת וצידקתית, מה המדינה זה הם, להביא את פרי מאמציך לכיס שלהם. ועכשו אלה מתגלגלים מצחוק כשהם שומעים אותך אומר, קוס האמא שלהם, השמאלנים האלה, מוות לערבים. לפחות נותנים לך על הדיבורים היפים האלה לנסוע לחו"ל 5 פעמים בשנה, וילה ברמת אפעל או דירה ברמת אביב ג’ מה עולה חצי מליון דולר וכל השאר? בכל מקום אחר העם היה מתקומם כנגד האוליגרכייה העושקת, בהונגריה וברומניה גרר אותם המון מרומה וזועם ברחובות בצוורונם, קודם שביצע בהם לינץ. אבל אתה בסדר, צועק מוות לערבים ואינעל אבוק השמאלנים עוכרי ישראל, ואלה למעלה מתגלגלים מצחוק.

  13. מיכאל: תחזוק הסבל באמצעות סבל נוסף הגיב:

    טריטורייה (והשמדה) או זכויות?

    העיר כתגובה לרשימתי האחרונה (ולמאמריhttp://www.global-report.net/a.php?c=msharon&a=131&rc=msharon ) ההיסטוריון והפילוסוף ד"ר אורי מילשטיין:

    מיכאל

    הפלסטינים רוצים את אדמותיהם ולא כסף

    אורי

    כרגיל אצל ד"ר מילשטיין, אדם חכם וחריף-אבחנה זה העלה כאן נקודה חשובה ומהותית. ויש לכן להתייחס לדברים בקפדנות. תשובתי אף היא נוגעת לשורשי הנושא:

    אורי, לכאורה דבריך קולעים. אבל כשאנו שמים לב יותר, הם מדברים על "זכויות" ולא על "אדמה". כולנו קראנו ואף כתבנו שמדובר בסכסוך טריטוריאלי. נכון מעט ולא נכון עוד יותר. מדובר במשהו מורכב יותר, הכולל גם את הכבוד הערבי המושבק (ביחס לאתוס ההיסטורי של גדולת האיסלאם, בפרט בזמן תור הזהב שלו), השפלה על ידי האימפריאליזם הבריטי והצרפתי ובעיראק לאחרונה – על ידי ארה"ב, ועוד דברים.

    לכן הערבים רואים בהשבת המצב לקדמות מסכת מורכבת ושונה מכפי שהיא מוצגת אצלנו כיד השקרנות המוכרת (המופנמת על ידי חלקנו בתום לב ובאופן גלובלי שאינו שם לב לפרטים הסותרים) – "החזרת הטריטוריה ושחיטת רוב היהודים שעליה".

    וכך, הערבים מדברים על השבת הזכויות – מושג כולל יותר, הנושא גם מידה של ריאליזם מדיני לאחר 100 שנות סכסוך עקוב מדם ומול מעצמה גרעינית כישראל, שבעקרון אין להשמידה מבלי שהדבר יהיה כרוך בהתאבדות ערבית טוטלית (ראה בקישור דברי הניה עצמו – אדם הגון השם הכל על השולחן במיצחה גלויה – ולא בעל אג’נדה נסתרת הממוסכת בערמומיות, כפי שנעשה על ידי עראפת והפת"ח). והשבת הזכויות יכולה לתת מקום רב לפיצויים ופתרון בעיית הפליטים – כפי שכתבתי, מבצע גדול (בהשתתפות קרנות בינ"ל) בעלות בשלב ראשון של 250 מליארד דולר. הדבר הפשוט והברור הזה אינו נעשה וחומקים ממנו בכל דרך, שכן האוליגרכיה בישראל מעוניינת בהנצחת הסכסוך בעצימות נמוכה עד בינונית, מטעמי האינטרסים המשוריינים שלה.

    מדיניות הטלת האימה ודברי רוה"מ הפלשתיני איסמעיל הנייה

    — קישור —

    ___

    מיכאל,

    יתכן שאתה צודק אבל הצעתך היא שינוי פרדיגמתי ושינוי כזה יכול להתרחש רק בעקבות קטסטרופה.

    אורי

    ___

    אורי,

    שינוי פרדיגמטי בתחום המדיני קרוב לוודאי לא יתרחש, שכן סביר שלא צפוייה טלטלה גדולה כטלטלת מלחמת יום-כיפור – מדינות ערב כבר אינן לוחמות נגדנו. ואילו האוליגרכייה מקפידה כיום על תחזוק המצב במדיניות של עמעום טלטלות הן באמצעות בקרת תנודתיות והן באמצעות הסחות קשב על ידי שינוי סדר היום בתקשורת: כשהמצב מחריף וניגרמת חבלה חדה (דוגמאות: אלימות היתר של המשטר בעמונה; העלאות המחירים האחרונות כגון מחירי הלחם והמגמה להעלאת שכר הלימוד של הסטודנטים) – מרפים זמנית מהרסן, נותנים פאוזה של רגיעה (בבחינת: "הם כבר על הקאנטים, הרפו קצת") וחוזר חלילה. הדבר גורר התדרדרות איטית, כשהמערכות אינן קורסות כמפץ גדול אלא נישמרות בתפקודים תת-אופטימליים. המצב יביא להארכת הסבל של רוב אזרחי ישראל לזמן רב. וגם הארכת ואף התגברות הסבל הפלשתיני – כשהפלשתינים וליבוי הזעם נגדם משמשים בתפקיד בולם זעזועים ומסיח דעת בידי האוליגרכייה (הדואגת להעצים כש"הדבר נחוץ" את רגשות הזעם נגדם – ראה מאמריו האחרונים של יואל מרקוס). זאת תוך הגברת הפער החברתי עוד ועוד, והתעשרות שכבה מצומצמת למימדי שיא. במשך הזמן המערכת לומדת להנציח את אחיזתה ושליטתה.

הגיבו למיכאל: האימה והעמידה מנגד

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים