הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 ביולי, 2006 17 תגובות

האם מישהו מאמין באמת ובתמים שחיסול הכלכלה הלבנונית השברירית יסייע להשבת השקט בגבולה הצפוני של ישראל? האם ההרס שזורעות הפצצות חיל האוויר בתשתיות הפיסיות והכלכליות של לבנון אמנם יקרב את השלום המיוחל עם מדינת הארזים? במילים אלה מתחיל מאמר הפרשנות שנכתב על ידי נמרוד הלפרן במוסף הכלכלי של עיתון "הארץ" (18 ביולי 2006) תחת הכותרת "טרור כלכלי". בעיתונות המיליטריסטית הישראלית צריך לא מעט אומץ כדי לאפיין את פעולת צה"ל בלבנון כ"טרור". הלפרן אף משיב לשאלותיו בלאו מוחלט. לדבריו "הפעלת הכוח המסיווית של ישראל נגד לבנון המתאוששת לאטה – לאחר שני עשורים של מלחמת אזרחים וכיבוש זר שקיצצו במחצית את התוצר המקומי שלה – היא קצרת רואי לא פחות משהיא אכזרית".

הלפרן לא מוצא כל היגיון במלחמת לבנון השנייה כי "שמונה שנים לאחר פתיחתו של סניף מקדונלד’ס הראשון בלבנון ו-13 שנה אחרי פתיחת הסניף הראשון של הרשת בישראל, נראה כי שתי המדינות – שבניגוד למרבית מדינות האזור אימצו בחום את מודל כלכלת השוק – עדיין לא הפנימו את ההיגיון הטמון ביסוד מודל זה". למרות הטעות העובדתית לפיה "רוב מדינות האזור לא הפנימו את כלכלת השוק", הרי כל מדינות האזור הן מדינות קפיטליסטיות, הטענה המרכזית של כותב היא ש"קפיטליזם הוא שלום". הלפרן מסתמך בקביעה זו על דברים שכתב הפרשן האמריקאי האופנתי תום פרידמן שלפיה "לא פורצות מלחמות בין מדינות שבהן יש סניפים של מקדונלד’ס".


העובדה שבגרמניה הנאצית, באנגליה הקולוניאליסטית ובארה"ב האימפריאליסטית פעלו בשנות השלושים תאגיד המחשוב יבמ, מפעלים של "קוקה קולה" ושל ענק המכוניות והמשאיות "פורד" לא מנעה את מלחמת העולם השנייה. יתר על כן, מפעלים אלה המשיכות לפעול גם אל תוך המלחמה וגם לאחריה בכל המדינות שהיו מעורבות בה. כי בניגוד לרציונאל של הפרשן הכלכלי בעיתון "הארץ", קיים קשר הדוק בין מלחמה לבין קפיטליזם. ועל הקשר הזה כבר עמדו מרקס ואנגלס במחצית השנייה של המאה ה-19 כאשר הצביעו על המלחמה כאל אמצעי לכיבוש שווקים חדשים בידי המעצמות הקפיטליסטיות דאז.


ישראל עושה שימוש תדיר במלחמה (ובכיבוש) כדי לחזק את משקה הקפיטליסטי ואף להגיע אל שווקים חדשים. הרס כלכלת לבנון מהווה רק שלב נוסף בהבטחת ההגמוניה של ישראל כמעצמה האזורית במזה"ת, שהיא גם מעצמה קפיטליסטית הנשענת באימפריאליזם האמריקאי. או כהגדרת פרשן אחר בעיתון "הארץ", שמואל רוזנר ("שיט, אמריקה מרוצה", 19 ביולי 2006) מדובר ב"חשיבותה האסטרטגית של המעוצה האזורית למעצמת העל". וכאן ההסבר של רוזנר: "את מה שעשה ג’ון קנדי ללא חמדה, כאשר איים בשוט ישראלי כדי לרסן את הפאן ערביזם המצרי-סורי המשתולל בשנות ה- 60, עושה כעת בוש ללא נקיפות מצפון במזרח התיכון סוער לא פחות ומסוכן בהרבה… האם ישראל באמת רוצה להיות שלוחו הקטלני של האינטרס האמריקאי?"


להלן חמש תזות על הקשר בין טרור ממלכתי, מלחמה וקפיטליזם במציאות של מלחמת לבנון השנייה ושל ההתקפות הבלתי-פוסקות נגד הפלסטינים בדרום ובמזרח:


1. זו מלחמה בעידן ההפרטה


מזה ימים רבים מאות אלפי עובדים לא יכולים להגיע לעבודה ומעסיקיהם לא מתכוונים לשלם את שכרם. לעובד הנגרייה עוואד חביב, מאעבדלין, לא הייתה ברירה. אם עוואד חביב היה פועל על פי הנורמות של פיקוד העורף, הוא אמור היה להישאר בביתו. אבל עוואד חביב פעל על פי הנורמות של שאוצר. קרי: עובד שכרו שעובד שלא מגיע לעבודה אינו מובטח. כי כך פועלת ממשלת ישראל בעידן הניאו-ליברלי: מסכנת אזרחים משני צידי הגבול, אבל העובדים חייבים לעבוד. בשבוע שעבר ניסתה הממשלה, ללא הצלחה, להפעיל את נמל חיפה ולו באופן חלקי "כדי להראות לעולם שהנמל לא נסגר". ועד העובדים סירב לפתוח את הנמל. גורלם של עובדי הקבלן המועסקים ליד הנמל הוא שונה. למאות עובדי הקבלן אין ועד ואין הגנה. אגב, אין להם מרחב מוגן או מקלט בהישג יד. הם חייבים להגיע לעבודה.


2. זו מלחמה של רגרסיה חברתית


חרף ההבטחות ל"אג’נדה חברתית" ול"שינוי חברתי", שר המושבות והמלחמה עמיר פרץ אינו עושה דבר כדי לממש ולו מקצת מסיסמאותיו (זוכרים? "צריך לקצץ שני מיליארד ש"ח מתקציב הביטחון" אמר פרץ. זה היה בפברואר האחרון!). "מהפכה חברתית" צעקו פעילי העבודה בליל הבחירות. המלחמה, שהמיניסטר פרץ הוא בין מחולליה, תהיה לתירוץ האולטימטיבי כדי להפוך את הממשלה לממשלה של רגרסיה חברתית, של אנטי-מהפכה חברתית. במהלך החודשים הקרובים נהיה עדים לקיצוצים עמוקים יותר בתקציבי הרווחה והחברה.


3. שלום עושים עם ידידים… של ארה"ב


ישראל הרשמית מוכנה לעשות שלום. היא מוכנה להפסיק את מצב הלוחמה הנמשך זה עשרות שנים וזאת בשלושה תנאים: חתימת הסכמי שלום והסדרים לאי-לוחמה, מתן חופש פעולה לבעלי ההון הישראלים בארצות עמן ממשלת ישראל חותמת על ההסכמים. התנאי השלישי הוא: מדיניות אלה ניצבות ב"צד הנכון" של הגלובליזציה הקפיטליסטית, קרי: תלויות בארה"ב. בכל הסכם ישראל שומרת על "כוח ההרתעה שלה" הצבאי אבל לא פחות חשוב: מחזקת ומקבעת את חלקה בחלוקת העבודה בגלובליזציה הקפיטליסטית. ניסיון שנעשה עם הפלסטינים באמצעות הסכמי פאריס הכלכליים, שנחתמו בעקבות הסכמי אוסלו, לא עלו יפה. הפלסטינים מסרבים לשחק את התפקיד שישראל מייעדת להם: כאילו מדינה הקשורה בקשר מניאו-קולוניאלי עם ישראל.


4. מלחמה עושים עם אויבי… ארה"ב


כפי ששלום עושים עם ידידותיה של ארה"ב, מלחמה מנהלים נגד אויבי ארה"ב. ה"סכנה" שלבנון תהפוך לעצמאית, תחזק את משקה ותיהפך למדינה קפיטליסטית מפותחת אך שאינה קשורה בישראל, מהווה איום למעמד השליט בישראל. ולכן יש להרוס את כל התשתיות שלה ומהר ככל האפשר. לבנון היא אויב קל, מפולגת ומסוכסכת, ובה מעמד בורגני מפולג ומסוכסך שאינו מצליח, בייחוד לאחר רצח חרירי, לקבוע כללי משחק המקובלים על כל פלגיו.


5. הכיבוש והמלחמה הם פרויקטים מעמדיים


המעמד השליט הישראלי הרוויח רבות מן הכיבוש ומן המלחמות. פיתוח התעשיות הביטחונית והאלקטרונית, כיבוש שווקים, סיפוח קרקעות, ניצול מקורות מים, גיוס עובדים זולים… לא ניתן היה לקדם את המשק הקפיטליסטי הישראלי בצורה מואצת כל כך, במשך העשורים האחרונים, ללא מלחמות וללא כיבוש. גם סיכולה הממוקד של לבנון וחיסולה של הרשות הפלסטינית מחזקים את המעמד השליט ומדגישים את האופי המעמדי של הכיבוש והמלחמה.

תגובות
נושאים: מאמרים

17 תגובות

  1. אותנטי כזה כאילו הגיב:

    באשר לנקודה 5. אם המשק הישראלי הקפיטליסיטי קודם בצורה כל כך מואצת בעקבות המלחמות והכיבוש, מדוע כלכלת ישראל עדיין נראית כמו שהיא נראית?

  2. גיא לאותנטי הגיב:

    מאמר מצוין ומדויק, חבל שלא מקפידים בגדה השמאלית על הגהה. לגבי נקודה 5, אני חושב שהכותב התכוון לכך שבעלי ההון עשו רווחים גדולים ונעזרו בכיבוש כדי לקדם את האג’נדה הניאו-ליברלית שלהם. אותה שיטה כלכלית הרסנית היא הסיבה למצב של כלכלת ישראל.

  3. יוסי ברנע הגיב:

    הניתוח המרקסיסטי מעלה מספר שאלות. למשל בנקודה 4 . מדוע לבנון עצמאית וקפיטליסטית מהווה איום על "המעמד השליט" בישראל? באילו תחומים לבנון מתחרה עם ישראל? תיירות חורף?בנקאות?

  4. מיכאל ו הגיב:

    קצת נאיבי מאותנטי לדרוש לראות את הרווחים מהכלכלה הניאו ליברלית שעליה אפרים דוידי דיבר, הסיבה שהכלכלה מתנהלת לפי צרכי בעלי ההון והאימפריאליזם, ישראלים פשוטים רואים את הצד המכוער והחסר רחמים של אותה כלכלה.

  5. ישראל פוטרמן הגיב:

    מאמר מצוין אבל חסרה בו ההתייחסות של דוידי לנושא הנפט. השימוש באנרגיה המופקת מהנפט מתרחב בעולם בממדים עצומים. מצד שני מקורות חומר הגלם מדלדלים. במצב זה מתחילה תחרות של תפוס כפי יכולתך, מי שישלוט בנפט ישלוט בכלכלה העולמית מאחר שאין מקור אנרגיה שיכול להתחרות במחיר הזול יחסית של הנפט. מכאן חשיבותו העולה מחדש של המזרח התיכון שבו נמצאות עתודות הנפט הגדולות בעולם. האסטרטגיה של ארה"ב היא להשתלט על הנפט במזרח התיכון תוך החרבת משטרים ומדינות העומדים בדרכו ויצירת כאוס המפנה את ההתנגדות אליו למלחמות אזרחים. באסטרטגיה הזאת החשיבות של ישראל רק עולה כאיום מתמיד נגד התנגדות אפשרית ועד כדי התערבות פעילה כפי שקורה עכשיו בלבנון ובהמשך אולי גם בסוריה. כפי הנראה לא נשקף עתיד טוב לאזור הזה בטווח הנראה לעין

  6. דן הגיב:

    גם תיירות חורף, גם בנקאות, וגם הייטק במידה מסוימת. חשוב לציין גם שרוב קשריה הכלכליים של לבנון הם עם האיחוד האירופי ולא עם ארצות הברית; במידה מסוימת לבנון חזקה מחזקת את מעמדו של האיחוד באיזור.

  7. השמאל החופשי הגיב:

    המאמר צודק ומטעה:
    צודק בכך שקפטליזם אינה ערובה לשלום, ושקפטליזם הוא צורה כלכלית דורסנית כלפי הרוב החלש מול מיעוט מתעשר וחזק.
    טועה הוא לגבי לבנון מפני שבמלחמה אשמה תנועה כלכלית-שלטונית אחרת: הפיאודליזם שמעמדו הוא האבירים-הגנרלים שמפיקים רווחים מהמלחמה, ודואגים שימשיך להיות תקציב ביטחוני ענק ומבוזבז בשביל משכורות ופנסיות מנופחות, ולאחר מכן פרוטקציה בשביל קבלת תפקידים באזרחות.
    לא סתם, נחמיה שסטלר שופרם של בעלי ההון יצא נגד התגובה הישראלית המוגזמת משום שבעלי ההון מהאזרחות שלא שייכים לגילדה של הגנרלים יוצאים מופסדים מבריחת המשקיעים ועצירת העבודה במפעלים בצפון.

  8. פרדי הגיב:

    חן חן לאפרים דוידי השולט. ניתוח מזהיר, מאלף ומרתק!

  9. נתן. הגיב:

    כותב דוידי :"קיים קשר הדוק בין מלחמה לבין קפיטליזם."

    מכיון שהקפיטליזים היא שיטה חדשה יחסית בהסטוריה האנושית,נשאלת השאלה מדוע היו מלחמות בעולם לפני שהופיע הקפיטליזים, והאם לא יותר נכון להגיד שמלחמות הן פשוט חלק מהאופי האנושי מאז שקיין הרג את הבל ועד ימינו.

  10. רונן, לפרדי הגיב:

    מה הכוונה ב"אפרים דוידי השולט"? במי/מה הוא שולט בדיוק ואיך?

  11. ציפי נשר הגיב:

    מרווחי מלחמה לדיוידנדים של שלום
    ניצן וביכלר – ספר חובה בכל בית בישראל!!!!

    ציונות, בטחון, שלום, אנטישמיות, הכל בשם
    הקפיטליזם הקדוש!!!!

    תמוה איך שכולם מתעלמים מלהתייחס לעובדות של המציאות כמו שדוידי מסביר, ובוחרים בפטפטת על הכל מלבד הסיבות האמיתיות יחסי ישראל בוש
    נשק ונפט BLOOD MONEY

  12. עוז המאמין הגיב:

    הכל כלכלה כלכלה בעלי הון ה"שנואים" תמיד ע"י כותב שורות אלה וחבריו – כי הם מחוללי הרעות בעולם כביכול. מה עם הקיום שלנו, של המדינה, של עם ישראל? –

  13. מאבקיסט הגיב:

    מלחמות היו גם טרם הקפיטליזם, זה נכון. אבל מלחמות הן לא ערך העומד בפני עצמן, אלא "המלחמה היא המשך הפוליטיקה באמצעים אחרים". טיעון של הוגים בורגניים (הון) וזעיר-בורגניים (ביניים) שונים היא שקפיטליזם הוא ערובה לשלום. זו הייתה גם הטענה לפני מלחמת העולם הראשונה למשל. אבל הקפיטליזם, שמאופיו הטבעי מחפש תמיד שווקים חדשים ומשאבים נוספים, כאשר אינו יכול לעשות זאת באמצעי"שלום" בוחר בדרכים אחרות. ע"י ליבוי לאומיות ופחד הם מגייסים את המוני העובדים למלחמות שלהם. וכך, כאשר חייל שנשלח לעיראק מאמין שהוא מגן על הבית מפני "הטרור", הוא למעשה כובש נפט בשביל מליאדרים לבנים. השטחים שנכבשו ב-67 למשל שמשו לצרכי התפשטות שווקים, מס על כל סחורה שמגיעה לשם מחו"ל וכמובן – מקור בלתי נדלה של כח עבודה זול

  14. צ’יקי הגיב:

    מאמר טוב

  15. מסע קצר למק"י הגיב:

    דוידיד? האמנם מסע ארוך???

  16. צריך להחזיר את סוריה ללבנון הגיב:

    כדי להפוך אותה למדינה קפיטליסטית מפותחת המאיימת על המעמד השליט בישראל.

    לצורך זה כדאי להשתמש במיליון הפועלים הסוריים העובדים בלבנון שיש להם אינטרס מובהק בפיתוח את הקפיטליזם בלבנון – אחרת מאיפה תהיה להם עבודה? מהסוציאליזם? מהקומוניזם? מהבעתיזם? רק מהקפיטליזם המפותח, השלב העליון של הקפיטליזם (מה שלנין הגדיר כ’אימפריאליזם’) תצמח להם הישועה.

    ברור על כן שמהפכה אנטי-קפיטליסטית בלבנון היא אינטרס מובהק של המעמד השליט הציוני כי רק כך הוא ישמור על עמדת המונופול שלו באזור לטובת האימפריאליזם האמריקאי.

  17. נדז’דה הגיב:

    בכל הדיון שוכחים נקודה חשובה אחת, מרכזית: מעמד הפועלים צריך לתת את הטון ולקבוע את סדר היום החברתי/תרבותי. ואם צריך, כשצריך, אז גם למנוע מהזעיר בורגנות שאצה רצה לה דרכה להתעשר, מלמלא את דפי האינטרנט בתוכן ריאקציוני.

    וכן, אפשר לקחת דוגמא מהמתרחש בסין הקומוניסטית בתחום הפיקוח על הכתיבה באינטרנט:

    — קישור —

    ולגבי הגדה: יש מספיק פורומים בארץ לימין הריאק-ציוני, אפשר וצריך להגביל את הכותבים כאן למק"י ושמאלה. ויפה דקה אחת קודם.

הגיבו להשמאל החופשי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים