הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-31 ביולי, 2006 60 תגובות

במערכה כפולה זאת (כלפי הפלסטינים וכלפי החיזבללה) ניתן היה מן הרגע הראשון, בסוף מאי 2006, להבחין בקווים שהפכו לטבע שני של לב ההגמוניה הציונית: תרבות השקר; הונאת הציבור בארץ ובעולם; פשעי מלחמה ודפוס של פשעים נגד האנושות תוך ניסיונות מכחישניים להלבנתם או הסטת משמעותם והקהיית משקלם (טבח עזה: "הם עצמם שהרגו את אזרחיהם"… הפשעים נגד העם הלבנוני: "פגיעות בבנק המטרות של החיזבללה"). ניתן להבחין גם במגמה של לשון פורמליסטית, אולי חיקוי עילג של הפורמליזם התלמודי:

1) "צה"ל נסוג בעזה לגבול הבינ"ל, ומעתה על הרשות להקפיד על אי פגיעה בריבונות ישראל שהינה מדינה ריבונית, ולכבד את החוק הבינ"ל". הסחת שימת הלב בחסות הפורמליזם המתפלפל מכך שעזה במצור צבאי, ואין הפלסטינים יכולים להקים בעזה נמל תעופה או נמל ימי, חופש התנועה ביבשה, בים ובאוויר לעזה וממנה תלוי לחלוטין ברצון המשטר בישראל. עזה אינה ישות נפרדת, אלא אזור קטן של רצף עירוני שהינו חלק מטריטוריה כבושה בה נעשים כל העת פשעי מלחמה.


2) "תקיפה משטחי מדינה אחת (לבנון) כלפי מדינה אחרת (ישראל). ממשלת לבנון והעם הלבנוני אחראים"… ("צידוק" לפשעי מלחמה כנגד העם הלבנוני ותשתיותיו).


יש כאן אי ביצוע הדבר הראשוני והחשוב במדיניות לגיטימית: אי הבחנה במצב הספציפי. ממשלת לבנון חלשה, העם אינו אשם. דומה הדבר לכך כאילו גרמנים מוסתים על ידי היטלר היו תוקפים משטחי צ’כיה יחידת ז’נדרמים פולנית בגבול עם פולין. האם ממשלת צ’כיה אשמה והדבר מהווה סיבה לפולין לתקוף את צ’כיה? או נניח, ערבים או היספנוס שהם אזרחים אמריקאים, מבצעים מדרום קליפורניה, פעולת פשע והברחה כלפי מקסיקו במסגרתה נהרגים שני חיילים מקסיקנים ושניים נחטפים ונדרש תמורתם כופר. האם זו אחריות האומה האמריקאית כולה, אף אם יש בסנט סנטורים היספאנים או ערבים?


אלא שכרגיל במצבים בהם הפרובוקציות היזומות מביאות לתגובת נגד ולעתים אף מוציאות את הצד האחר מגדרו וכך – מביאות להסלמה, נשכחות בלהט שפיכות הדמים והאירועים המלחמתיים העילות הראשוניות ופורמליזם השקר. וכי מי זוכר עוד את פסטיבל התקשורת 24 שעות ביממה סביב השבוי הישראלי גלעד שליט בפעולת הקומנדו הפלסטינית – שהוצגה לקהל הישראלי כאירוע מרעיש במיוחד; או את הקסאם הבודד שפגע באשקלון והוצג לציבור כהתרחשות יחידנית דוגמת המפץ הגדול, אף שגם קודם לכן נורו קסאמים על אשקלון (וכמובן על שדרות); וזאת כתגובות-נגד לפרובוקציות הישראליות של חיסולים יזומים ברצועה – אף שהחמאס התחייב (בפני מצרים) ושמר בקפידה על הפסקת אש?


יש להבין: הממסד הציוני והאליטות הנצלניות (יוזורפאטיביות) במרכזו ובשוליו (הליבה ההגמונית הציונית) הינם בעלי אוריינטציה מאיינת (סיסמאות "כיבוש הארץ וכיבוש העבודה" החל מ-1903) והוא השתית את קיומו באזור על אבסורדים, פרובוקציות, שקרים והונאה כלפי הקהילייה הבינ"ל וכלפי נתיניו, בשר התותחים שבשירותו.


דומה שמדובר באליטות וצבא שיש להם עם ומדינה, ולא להיפך (וכך, אין זאת בעיה מצד עמיר פרץ להתרברב, שהוא החליט "באומץ" שמחיר המבצע בלבנון יהיה קטיושות וטילים על אזרחי ישראל, ידיעות אחרונות, 14.7.06). הליבה ההגמונית הציונית תגברה את מסת נתיניה מכל הבא ליד, כולל אוקראינים ורוסים אתניים, אזרחים אתיופיים, קווקזים, גרוזינים ועוד. הליבה הציונית מאפשרת ומבססת את האופי החמסני של קיומו באזור וכלפי אזרחיו על ידי הטלת טרור פיזי ורוחני ואימה – הן כלפי השכנים והן כלפי אזרחיו. תצורת הטלת האימה והטרור הרוחני היא באמצעות פשעי מלחמה ותצורות פשע נגד האנושות בצמוד למכחישנות אבסורדית (המטילים אימה בכך שהם שוברים טבואים ונוקטים בשקר ההכחשה באופן מתריס ובוטה). תצורת השקר והפשעים נגד האנושות קיימים גם כלפי נתיניו על פי גחמותיו המשתנות. זאת, החל מנושאי קניין רוחני (ניכוס וליסטום טובי המוחות לטובת אנשי הליבה ההגמונית), המשך בתחום צרכנות-העושק, הקרטליזם המשקי (בחסות רטוריקה של כלכלת שוק חופשי) וההזרמה האקסקלוסיבית של אשראי ומשאבי המדינה לאנשיו תוך מניעתו מ-80% מהפונים להלוואה בבנקים, הפשיעה הכלכלית והשחיתות המערכתית; וכלה בהרעבת 20% מאזרחיו, יצירת הפער הגדול בעולם בין העשירון העליון לשאר אזרחיו – שאת רוב רובם הוא מטיל ל"צד האפל של הירח" – וכן תגובות לא מידתיות של אלימות יתר (בילעין, כפר קאסם, דיכוי הפגנות מחאה ועוד).


מצטיירת שהליבה ההגמונית הציונית מתגבשת ומתעצמת בבחינת תצורת איון רבת ממדים והיקף, הגוררת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, המתחזקת את עצמה באמצעות תרבות השקר עתיר האבסורד, בשירות הטלת טרור רוחני למטרת הישרדות בתצורתה זאת – באופנים עתירי פגע (ופשיעה), הונאה ונישול.


מערכת המניפולציה התועמלנית


לנגד עיננו ועל בשרנו ודמנו נמשכת לה וצוברת תאוצת-עוועים מערכה מניפולטיבית ומתועבת. יש לשים לב שזו מערכה בה הדיסאינפורמציה והונאת הציבור בשקרים הגיעה הפעם (בהשוואה למערכות קודמות) לממדי שיא ומהווה מרכיב תשתית למטרת רתימת וגרירת הציבור בישראל לגיבוי עיוור, הן לפשעים נגד האנושות, הן לנשיאה בסבל רב מצד האוכלוסייה בשל האיוולת. בנוסף, הדיסאינפורמציה היזומה, ממש כבמלחמות קודמות, גוררת עצימת עיניים כלפי פרי ההילולים של תרבות השקר שמלחמה זו היא בתה החוקית – הפשלות האיומות וחדלונו של צה"ל, צבא גדול, מסורבל ועתיר מערכות לחימה חדשניות ויקרות, שקומץ של לוחמי גרילה נחושים מחוללים בהיערכותו משברים המגיעים לכאוס. זאת (בדומה למלחמות קודמות) במטרה לפאר את שכבת הקצונה הבכירה (ההופכת את כישלונותיה להישגים – לדוגמא, אלוף איציק מרדכי בפשלת החווה הסינית במלחמת אוקטובר 73′), שהינה בעלת מעמד מכריע במשק ובכל מרחב ההגמוניה בישראל. בהקשר זה, של אמירת אמן חד-גונית מצד המדיה ומעצבי תרבות ההמון בישראל לתיעוב חסר הפשר והתועלת, יש להזכיר כי אין הדבר בלתי תלוי בסיאוב, בשחיתות ובפשיעה הכלכלית בישראל, כמו גם בכלכלת הון הסמים המפוררת את רקמות החברה, ואשר רמתם של חיילי צה"ל – שחלקם נחשפים כ"חיילי שוקולד" נעדרי יכולת ארגון ומשמעת עצמית, כשתרבות הסמים בקרב הנוער עשתה בהם את הבלתי נמנע – היא פרי הילולים של כל אלה.


וכך אפוא, אם יום אחד ניטול את מקלנו ותרמילנו, ונאלץ להגר ממקום בו עברו מיטב שנותינו בטוב וברע, הרי מקום של כבוד בשורת האשמים לחורבן ולקימום העולם והאזור כולו נגדנו, בעקבות פרע, פשעים ופרובוקציות אבסורדיות – נודע לאלו שהסיתו, שהלבינו, שגייסו את כליהם האינטלקטואליים להתוות כיווני דמי ודרכי רמייה, שסיממו את העם הטוב הזה בשקרים, הטעיות, יצירת דימויי מציאות מעוותים, סהרוריים, חד ממדיים והיסטריים. ובראש וראשונה – שהתוו ביצירת מקסמים דמוניים של כוחניות ביבים ממאירה את דרך הפשיעה נגד כל מה שאנושי, דרך הבגידה בצלם, נתיב הפשעים הכבדים נגד האנושות – התוו זאת כדרך הקיומית היחידה עבור העם המיוסר הזה.


האשמה אינה של נמוכי המצח – אלה מולכים שולל בחסות יצריות פרע ושנאה פרימאלית, שאינה מרוסנת על ידי התבונה. האשמה היא של אלה שהיו מודעים, שהבינו, בעלי האינטלקט, שבגדו בצלם בדם קר, לעתים מתוך אופורטוניזם לקידום מעמדם ותחיבת לשונם באחורי ממסד שניצל את המבולקה לבזיזה והסחת דעת ההמון המרומה כלפי מטרה חיצונית. ולפרקים מתוך האקסטזה האופורית שבהתקרנפות והתחזרות, בדומה לריקודי הדם של הכוהנים למולך, אקסטזת הכוח השרלטני ושכרון העוצמה שבהשאת הרבים.


הנה למשל נתקלתי בימים אלה במאמר כזה, של פרופ’ דוד נבון, חבר האקדמיה הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל. הפרופסור המקורנף מטיף במאמרו, "לצנן את הלהט המוסרי", ומתווה בציניות את דרך הדם ופשעי המלחמה. זהו אב טיפוס של מאמר מכחישני, צדקני, ובעקר מסית, מסית לעוד דם בשרות השטן.


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/742896.html


ומדוע אני אומר "מקורנף" ולא נניח "פטריוט מאמין"? כי המאמר נחשף עד מהרה, ודי בנקל, כאוסף של הטעיות הגיוניות, בחסות לשון רהוטה וכמו משפטית. אפשר לומר הרבה דברים על פרופ’ נבון, אך טיפש איננו, ובוודאי היה הראשון שהיה מודע להטעיותיו.


המאמר נחשף כשרשרת של הטעיות בשרות פשעים נגד האנושות


http://www.michael-sharon.com/Nfallacies.htm


יש להזכיר כי המשפט הבינ"ל הכיר באשמתם של המסיתים והמדיחים, כאשר בצד אלה שביצעו בפועל, נידונו לתלייה עד צאת נשמתם בטריבונל הבינ"ל בנירנברג, 1946, גם האידיאולוגים והתועמלנים האינטליגנטיים של דרך השטן, אלפרד רוזנברג (מחבר "המיתוס של המאה ה-20″) ויוליוס שטרייכר.


גורמי כשל בישראל


מזה שנים רבות אני רואה עין בעין את הסתאבות כוח האדם בצה"ל ובמערכות רבות. ואמרתי, אי אפשר להניע מערכות משקיות וצבא רק על גנרלים. בישראל יש שני גורמים יוצרי הון. הון יצרני (תעשייה וחקלאות – ההולכת אומנם ומצטמצמת) והון הסמים – הכרוך בסחר הסמים האזורי. תפקידו המסורתי של הסם הוא לדחוק אנשים ממעגל הכוח, לשכך פעולה מוכוונת תכלית. גם המגמה של קיום על חשבון נישול העם שישב כאן, תוך הדחקת משמעות הדבר, חוללה מגמות נישול המוכוונות פנימה. ונישול רב-ממדי חייב להיות מלווה בהפצת חומרים משככים – שוב סמים, ברוח התפקיד המסורתי של האופיום בסין. מגמה נוספת הנוגסת בטיב החומר האנושי היא הנוירוזה הקשה שהתפתחה בחלקים מהעם היהודי במשך 1800 שנות גלות, ובפרט במעמד שיועד לו על ידי הנצרות כעם מבוזה, שעצם ביזויו מוכיח לכאורה את עליונות הנצרות. הנוירוטי נוטה לפעול באופן שיטתי ההפך מהמתחייב מהשכל הישר, ושיפוטו מבוסס תכופות על תפיסות כוח ומושפע מגינוני כוחניות, פוזות ומצגים אישיים, ולא בחינת איכות, וכך נוצרות נישות שרירותיות של לית-דין ולית-דיין. בהקשר זה, הפרויקט הציוני של יצירת האדם החדש הבריא בנפשו (ברוח ד"ר נורדאו, פסיכיאטר ועמיתו של הרצל, א.ד. גורדון ואנשי דת האדמה והעבודה) – הפרויקט הזה נכשל, ויצר את האדם האטום ותכופות גס הנפש, אף הוא נטול תפיסה של ממד האיכות – ההכרחי להתפתחות יצרנית, אפקטיבית ותקינה.


כתשובה למצב זה הוצפה החברה הישראלית בפסיכולוגים ומטפלים מחד גיסא, ובמשפטנים מאידך גיסא, כשאנשי המשפט נועדו להסדיר את המוזרויות וסרח העודף של הבלים לא רלוונטיים וחיכוכים בלתי פוסקים ויריבויות שרירותיות, עקב המצב הנוירוטי וגחמותיו המשונות. אלא, שכבר בתחילת שנות ה-50 הראו חוקרים כגון Eysneck באופן סטטיסטי דבר שהיה סוד גלוי בקהילת המטפלים – שהשיטות הפסיכולוגיות אינן יכולות לתת מענה למצב הנוירוטי, ומדובר למעשה ותכופות במעין חולי חשוך מרפא. גם השיטות הבהביוראליות והקוגניטיביות החדשות אינן נותנות מענה בסיסי למצב הנוירוטי, והכחדת התנהגות ניזקית ספציפית מביאה להתפרצות התנהגות ניזקית בעלת מראה שונה, בתחומים והקשרים אחרים.


גם המשפטנים מנגד, אינם יכולים לבוא במקום אנשים בעלי מחשבה ביצועית אופרטיבית. זו האחרונה נזקקת למטרת היותה אפקטיבית ובעלת יכולת קידום נתיבים ברי-קיימא, לחשיבת עומק, לגישה אינטלקטואלית המסוגלת לשיקול מערכתי רב שלבי. אלא שכל מגמה לשיקול מערכתי מקוזזת בתורה על ידי המגמות הנוירוטיות, המריעות לפתרון כוחני קצר, בעל תדמית של אפקטיביות כתחליף לאפקטיביות ברת-קיימא ורב שלבית. ומקוזזת גם על ידי דומיננטיות הגישה המשפטית – שעיקרה כאמור, הסדרת יחסים ולא פתרון בעיות מורכבות והתוויית נתיבי פעולה.


כתוצאה מהמגמה הנוירוטית, המתייחסת לתדמית ולא למהות ולאיכות, הוצפה החברה הישראלית ביחצ"נים ותדמיתנים, שמקור משיכתם היא ההבנה שהדרך להתקדמות בישראל היא מיתוג תדמית, שילוב במערכות קשרים וקליקות, ולא מתן מענה של ממש לבעיות אמיתיות וייצור מוצרים טובים ואיכותיים. וכך, התדרדרה בישראל בשנים האחרונות איכות הייצור ותחום הצרכנות הפך חדור נוכלות וקרטליזם, תוך האמרות בלתי פוסקות של מחירים, באופן שרירותי, ללא קשר למצב השוק ומחירי חומרי הגלם ועלויות יצור.


לפנינו אם כן חברה חדורת סיאוב וכוח אדם ירוד בממדים חשובים. הדבר מתבטא, בשעת מבחן, באפקטיביות של צה"ל. הוכח שצה"ל כפי שהינו כיום, הנו צבא מסורבל, נוטה לכאוס בכל משבר קטן שמתפתח. חייליו חסרי משמעת ומפקדים בדרגים נמוכים ובינוניים חסרי יכולת תיאום וארגון. במצב זה ניתן משקל מכריע לחיל האוויר, שם, נשמרת רמה גבוהה של כוח האדם, וקיימות גם מערכות יקרות שנרכשו בחוץ לארץ, בעיקר בארה"ב, בהון רב. אלא, שבמציאות הכללית, ובהמשך לביצועים הירודים של זרועות היבשה (והים), הפך חיל האוויר לקבלן הריסות של תשתיות אזרחיות ולקבלן של טבח אזרחים, יותר מאשר לגורם המסייע במערכה משולבת לכוחות היבשה.





1. תוכנית ישראלית-אמריקאית להפלת ממשלת העם הפלסטיני


http://www.global-report.net/a.php?c=msharon&a=128&rc=msharon


2. טבח עזה


http://www.michael-sharon.com/gaza1.htm


http://www.michael-sharon.com/gaza2.htm


3. מוטיבים של איון בעלייה השנייה


http://www.global-report.net/a.php?c=msharon&a=8&rc=msharon


http://www.global-report.net/a.php?c=msharon&a=9&rc=msharon

תגובות
נושאים: מאמרים

60 תגובות

  1. מיכאל – תודה שרון היקרה הגיב:

    בעלת אור התבונה והלב.

  2. מיכאל: נקודה למחשבה: הליטני, תל אביב ומעבר הגיב:

    מחדשות הערב: מוזכרות – מלחמות היהודים בצבא ובממשלה (בין היתר – אודי אדם: "אשאר לפקד, אחרת אסיק את המסקנות") – ראו בהקשר זה חלק 3 במאמרי, "גורמי כשל בישראל", וציון המגמות הנירוטיות והשלכותיהן. איזכור פסוק שכזה של חיים רמון: אם תהיה אש מכפר לבנוני, צריך להפוך אותו למגרש כדורגל… ביבי: צריך להבין שהחיזבאללה ואירן, אם לא ירוסנו – ישלחו טילים גם על לונדון ופריז..היטלר.. כמו הבליץ על אנגליה (איך לא?…). לגמור אותם במלוא הכוח, אחרת לא עשינו כלום.
    גורמי תעצומה מדומים – העצמת המלה והאקט ההצהרתי

    והעיקר: החלטת הקבינט (להגיע עד לליטני, ואם צריך… גם מעבר לו.). שימו לב שבמלחמה זו יש דגש רב על גורמי תעצומה מדומים, איזכור החלטה כזאת וכזאת, ביטוי כזה וכזה, כאילו עצם ההחלטה, עצם האקט ההצהרתי המפורש, היא שמעניקה מעין כוח אדיר וערטילאי לאופרציות הצבאיות ולמהלכים השונים. ברוח, עד עכשו, נו, הצבא לא היה משהו, אבל עכשו יש החלטת הקבינט המדיני. וזה דבר אדיר. ישרואל, בטח בהחלטה. זוהי העצמת המילה, כגורם כוח ממשי כביכול הפועל ברקע הדברים. מלחמה זו היא ניצחון הפורמליזם, הפילפול והמלה, להם מוענקים בתקשורת ובשיח הרווח העצמות ההופכות אותם לגורמי כוח מיסתוריים ואדירים.

    אבל נקודה קטנה: צה"ל אמור להגיע לליטני, 25 ק"מ מהגבול, על מנת "להוציא את תושבי הצפון מהמקלטים" בעקבות הרחקת הקטיושות. במקביל, ביירות וערים נוספות צפונית ל"דרום לבנון" מופצצות באופן הולך ומתגבר, בפרט אם (נניח) מיושרים ההדורים במדה זו או אחרת בדרום.

    רק מה, מה יעשה החיזבאללה? הקטיושות נניח כבר לא אפקטיביות בנקודת זמן מסויימת. אבל טק"ק (טילי קרקע קרקע) לטווחים בינוניים, חלקם בעלי היגוי די נקודתי יש? יש.

    אז מה נשאר, מה יש לנו כאן? תל אביב. וכי ההמונים בארצות ערב לא קראו, יא נסראללה, יא חביב, תן טילים על תל אביב? דווקא אמרו ומייחלים.

    תל אביב? ישראל מסלימה, הטבח מתרחב, אסאד מצהיר: סוריה לא תעמוד מנגד.. אירן? וגם מוברק? מי יודע?. ארה"ב? האם תקדם בבהילות הפסקת אש בשלב זה, בו ניתן לפגוע במדינות "ציר הרשע" תוך עילה ישירה? אתמהה.

    לאן תתפתח מלחמת מע"ל?

  3. אלמגור נתן הגיב:

    האם האתר מקבל מימון ממקורות לא ישראליים ?

  4. מיכאל שרון: סוף דבר הגיב:

    עם ערב, התבשר הציבור בישראל כי ממשלת ישראל, בשלב זה -יותר מנואשת – עומדת לפתוח במבצע של הרחבת המלחמה — קישור —
    הפעם בניגוד להחלטת האו"ם, ותוך אובדן של כל גיבוי בינ"ל – מבצע יאוש וקדרות איומה, העתיד להמיט אסון כבד על ישראל ועמי המזרח התיכון, עם ההסלמה הכמעט בלתי נמנעת (ראה הודעה קודמת, למעלה).

    כשעתיים לפני הפסקת האש לה היסכימה ישראל בניגוד לכל הציפיות, הגבתי ב"הארץ" למאמר של ארי שביט, שקרא ל"העפתו של אולמרט". האם רשימתי וקישוריה תרמה אף היא לתפנית במדיניות ישראל? –

    "אולמרט חייב ללכת" – מאמרו של ארי שביט ב"הארץ"
    — קישור —

    אבל –

    שם השולח: מיכאל שרון

    כותרת התגובה: טעותו הקריטית של ארי שביט – כשל לבנון כמשל:

    ארי שביט, עיתונאי מבריק למדי, אכן הזדרז, לפי המסורת המקובלת בישראל, והיציג ראשונה בעיתונות את השבלונה המקובלת של יחוס אישי של כשל מערכתי

    ראו המאמר: יסודות קירבון חברתי בישראל
    — קישור —

    אלא שאולמרט אינו נעדר כישורים ואף לא כוונות טובות, אלא בנה, כרבים לפניו, על כך שיש קשר כלשהו בין החלטות מאז`וריות ויכולת ביצוען. אלא שהבעייה היא, איכות כוח האדם במערכות רבות בישראל, בדרגים בינוניים וגבוהים (וכן ברמת המבצע מן השורה) ואין להניע מערכות משקיות וצבאיות רק על גנרלים.

    שיגיון לבנון כמשל – המאמר וניספחיו
    — קישור —

    במאמר זה, ובניספחיו, תוך הפנייה גם לדברים קודמים שפירסמתי, נימצאים מושגי היסוד להבנת תופעות ששיאם והתגלמותם היתה מלחמת לבנון. בעקר, סאוב מחשבתי ותפקודי שאין לו רע במדינות אחרות, שיוצר בין היתר נישות של אי יעילות וכשל תפקודי מדהים בכל אתר ואתר בישראל, ומבשר אולי, חלילה, את קיצה של המדינה ומערכותיה.

    המאמר פורסם אמנם בבמה יוקרתית של השמאל, אך בבסיסו אין הוא מאמר שמאלי (או ימני), חרף הנטייה האסונית והפורעת בישראל לראות בכל דבר עניין פוליטי.

    _______

    בצהריו של היום הדרמטי ורב התהפוכות הזה, במהלכו ניתן היה לצפות ב-CNN בתמונות קשות מהפצצות ברבריות במיוחד של ביירות פירסמתי את המאמר הבא:

    שגיון לבנון כמשל – מושגי היסוד הנכונים להבנת המתרחש בישראל כיום
    — קישור —

  5. זעקת אבות האומה: אי יעילות הגיב:

    קציר חוסר היעילות של אתמול — קישור —

    צה"ל צבא כושל, הסמים גמרו את הנוער. חוסר משמעת עצמית, חוסר יכולת אירגון, כאוס בכל הדרגים, היעדר יכולת תאום. הרבה עצלנות ונהנתנות, ומעט יכולת פעולה יעילה. גם מערכות אחרות במדינה כושלות. הכל זה רק מילים, רובן מילות רמייה, ומיעוטם מילים יפות ומכובדות. אבל במעשים התוצאה אחת – זבל. גם ביצור וגם בצרכנות – גם שם אתה מקבל זבל. חלק גורפים בוכטות, והשאר נידפקים. אבל לטבוח אזרחים ולבצע פשעים נגד האנושות, מה שהולך בקלי קלוטו כנגד אזרחים חסרי מגן, זה יודעים לעשות… ולרמות את העם בכל תחום, גם זה יודעים.

    אנא סילחו על הביטוי הפשוט והבוטה של האמת כהוויתה. תמשיכו להדחיק ולתרץ, ולדחוק את טובי המוחות מכל נישה. כל ממזר – מלך… בכל אירגון משתלטים ה-smart asses . לעיתים בעלי IQ גבוה, אך לקויים ביכולת לחלוקת קשב וביצור פתרונות טובים למצבים מורכבים. וברוב המקרים אפילו ה-IQ (המייצג לכל היותר יכולת להשתלט במהירות על מערכי מידע קיימים, אך לא להפיק פתרונות יעילים וחדשים) נמוך בממוצע. כל מערכי שיום כוח האדם בישראל גרועים.

    וזאת התוצאה.

    אודות היכולת הגבוהה לחלוקת קשב, וספריו המדעיים של הכותב
    — קישור —

    אם אתה טוב ויעיל – אולי טוב שתהרהר על הגירה מישראל, אחרת יתעלקו עליך ויאכלו אותך חי..

  6. טבח קאנה – פאטי סמיט הגיב:

    מיכאל מביא:

    QANA

    Patti Smith has recorded a new song: "Qana
    — קישור —

    There’s no one
    in the village
    not a human
    nor a stone
    there’s no one
    in the village
    children are gone
    and a mother rocks
    herself to sleep
    let it come down
    let her weep

    the dead lay in strange shapes

    Some stay buried
    others crawl free
    baby didn’t make it
    screaming debris
    and a mother rocks
    herself to sleep
    let it come down
    let her weep

    the dead lay in strange shapes

    Limp little dolls
    caked in mud
    small, small hands
    found in the road
    their talking about
    war aims
    what a phrase
    bombs that fall
    American made
    the new Middle East
    the Rice woman squeaks

    the dead lay in strange shapes

    little bodies
    little bodies
    tied head and feet
    wrapped in plastic
    laid out in the street
    the new Middle East
    the Rice woman squeaks

    the dead lay in strange shapes

    Water to wine
    wine to blood
    ahh Qana
    the miracle
    is love

    QANA

    The Israeli practice of collective punishment is a war crime under the Geneva Convention. Why are they allowed to do this? Because they have our permission?

    We send over four billion dollars in aid and weapons to Israel every year. We are paying for this devastation. The slaughter of children. The country in ruins.We are paying for this. George Bush willfully rejected a truce and now we have the Qana massacre on our head. Thirty seven of the dead were children.

    Qana is considered by some as the location of the first miracle of Christ. Turning water into wine. There is no wine flowing in Qana today. Only blood. Only blood.

  7. דן תמיר הגיב:

    הנס הראשון שבצע ישוע מיוחס בדרך כלל לכפר כנא שבגליל התחתון ולא לקנא שבגליל העליון, אבל מהן עובדות קטנות מול דימוי כה חזק…
    ייטב לכולנו אם נתחיל לחפש מוצא מן המקום שבו אנו נמצאים. צדקה מתחילה מבית.

  8. מיכאל: מלחמה פוסט מודרניסטית. תדמית מול מציאות הגיב:

    כאמור בחלק השלישי במאמרי, הנוורוזה הנפוצה בשכיחות גבוהה בישראל, מייצרת אוריינטצייה קוגניטיבית של הסתמכות על תדמיות כבסיס לשיפוט, ראיית חזות הכל בטקסטים ובמלה. זאת תוך גישה כוחנית, כזו שאינה שואלת, מה טיב הדבר, אלא שואלת, כמה "דיביזיות" עומדות מאחורי טוען הטענה, עד כמה חזק הוא בסיס כוחו החברתי-כלכלי, עד כמה הוא מרושת במערכות קשרים, מה עוצמת הקליקה בה הוא חבר, ובכלל, עד כמה הוא "גורם בשטח". ראיית חזות הכל במלה ובטקסט, כתחליף לניסיון לחדור למציאות. החדירה למציאות לכעצמה מחייבת יכולת חלוקת קשב, שכן, לזהות את פני המציאות, הינה אף היא יכולת, יכולת הכרוכה בהקפת יותר מהיבט אחד – אינטגרצייה של כמה היבטים. שימו לב, שאלה ששללו בעיקרון יכולת כזאת, ואפשרות כזאת (לחדור למציאות שהיא לכשעצמה) כגון עמנואל קאנט במאה ה-18 – הניחו בהכרח שלאדם יש רק חשיבה דיסקורסיבית (סריאלית), דהיינו הוא נעדר אפשרות להקיף בו זמנית כמה היבטים, אלא יכול רק לסרוק באופן דיסקורסיבי-סריאלי, היבט יחיד אחר משנהו, בתהליך הנמשך בזמן. יכולת סימולטנית, ייחס קאנט רק לאלוהים, אלא שכבר גיתה, ואני בעקבותיו, (במחקר אמפירי), סוברים שקאנט טעה בגדול והטעה וגרר את החשיבה המערבית לשרשרת של טעויות קריטיות. כך אמנם, אני מראה במחקרי, כי אכן, רוב האנשים יכולים להצמד בנקודת זמן רק להיבט יחיד, לפוקוס יחיד (דבר שכיניתי "חשיבה חד מוקדית"), שנעשה דומיננטי, ומידע רלוונטי ואף קריטי שאינו הולם קו חשיבה זה, הם רואים בו דבר בלתי רלוונטי, לא מהותי, או אף מתעלמים ממנו. או סבורים שהסתירה לקו מחשבתם, שקרית, במקום לבצע אינטגרצייה של כמה קווי מחשבה, למבנה חדש – שאמנם קולע יותר למציאות לכשעצמה מאשר אותו קו יחיד של חשיבה – שצדו המשלים והאחר הוא פיתוח עוורון תגובתי לשורה של עובדות בולטות לעין (תופעה שכל פעם אני משתאה עליה מחדש).

    נמצא גם, שהתכונה הבולטת ביותר של גבוהים בנוירוטיות, היא שהם בינוניים או נמוכים ביכולת לחלוקת קשב (הגם שלא בהכרח נמוכים במנת משכל כפי שהיא נימדדת במבחני IQ). ולכן לוקים ביכולת ליצירתיות אפקטיבית ופותרת בעיות מורכבות, הערכתם העצמית נמוכה. וזאת הגם שהם מייחסים לעצמם במיטב הרטוריקה "רגישות יוצרת", ואף נוקטים בפוזות קפריזיות המסמנות כביכול לאחרים יכולות גבוהות.

    הפוסט מודרניזם, הוא תמצית הגישה הנוורוטית – תדמיתנות אולטימטיבית כחזות הכל, טקסט שאין כביכול ובהכרח דרך לחרוג ממנו למציאות – כחזות הכל, ובצידם הלאטנטי של אלה – הכוח העירום כקריטריון השיפוט היחיד מדוע להעדיף טקסט אחד על משנהו החילופי, הכוח כמסדר יחסי העדפה של טקסטים חילופיים.

    ברור גם כי הפוסט מודרניזם מנוגד לכל תחושה של צדק טיבעי שיכול לדגול בה איש שמאל, שכן אם הכל טקסטים, מדוע טקסט המדבר על פשעי מלחמה עדיף יותר מטקסט נאצי המכחיש אותם? ולכן, השתרבבות השיח הפוסט מודרניסטי או אלה המקבלים את הפוסט מודרניסט לשורות השמאל, הינה התאונה המצערת ביותר שארעה לשמאל, פרט לסטלין ולפול פוט.
    שימו לב לפוסט מודרניזם בנאום ביבי ואולמרט היום בכנסת לרגל הפסקת האש: למשל, הדיבור על החוסן והעמידה המופלאה של תושבי הצפון הניפלאים מול המכה שנחתה אליהם. כאן, הטקסט הזה, הבולט ולכן גוזל את מלוא הקשב, משכיח לרגע מתודעתנו שמדובר בדברים חסרי שחר (עם כל הכבוד הראוי לתושבי הצפון), שהרי מיליון מהם ברחו. גם עשירי העם הזה ברחו לחו"ל – ביום אחד בממוצע עברו בנתב"ג 30 אלף עשירים בורחים, אך זה עניין אחר. ביבי גם השווה את מפל הקטיושות לבליץ על לונדון, אך בכ"ז יש הבדל: 3600 קטיושות במשך 33 יום גרמו ל-54 הרוגים, אך גם לבריחה המונית. מטוסיו של גרינג בתקופת הבליץ הטילו מידי יממה על לונדון מאות טונות של פצצות, שגרמו מדי יום ביומו למאות הרוגים ואף אלפים אך בכ"ז לא היתה כלל בריחה המונית מלונדון, לא של "עמך" ולא של האריסטוקרטייה והעשירים.

    כללית, זו מלחמה פוסט מודרניסטית , באשר התדמית השקרית היתה חלק מרכזי בה, כפי שנכתב במאמר.

  9. שפיות אזרחית ולוחמת הפשע המאורגן באולמרט הגיב:

    (למערכת – אנא הציבו גרסא זו)

    ישראל אינה ספרטה וספק אם ראוי שתהיה ספרטה, כאשר ספרטה היתה ספרטה, ואילו בישראל מחפה רטוריקת "ספרטה" מיליטריסטית על שחיתויות ומעילות ענק במערכת הביטחון, על הזרמת כספי עתק, על אי יעילות ועל פשעים נגד האנושות. וכתבתי אתמול משהוא אודות שפיות אזרחית מקפת-כל.
    — קישור —

    וכך, חלק מההתלהמות אינה לשמה (תוך רוח מיליטריסטית) אלא בדומה, קשורה יותר בכך בהבנה שהפטריוטיזם הוא לעיתים מפלטם של עבריינים. הנה למשל בעיתון האינטרנט (הימני כביכול בגישתו) NFC של יואב יצחק, פורסם הבוקר מאמר של העיתונאי
    הוותיק ולוחם השחיתות אריה אבנרי "אולמרט – לך הביתה" תוך התמקדות בשחיתותו כביכול של רוה"מ.

    — קישור —

    דווקא בנושא זה, היה חשוב להעמיד דברים על דיוקם: מיהם המפיצים שמועות הכפשת-אימים סביב אולמרט ללא לאות שנים רבות? היצבתי שם את ההודעה שאני מביא כאן, שכן ספק רב אם תפורסם מטעמים ברורים… זאת אף שלא נקבתי בשמי, אלא, הבאתי את המלה "פסידונים" כשם כותב ההודעה (הודעות הנושאות את שמי, אינן מתפרסמות שם מזה זמן, ללא קשר לתוכנן).

    הודעתי – כדילקמן:

    בלהט הפילפול והאשמות והשמועות החוזרות ונישנות כמו מנטרות נגד אולמרט במשך 20 שנה ויותר, הישכיחו מליבנו עובדה קטנטונת שמסבירה את פשר האשמות הללו, לכל מי שלרגע מפעיל את ראשו. אולמרט היה מראשוני הלוחמים בפשע המאורגן בישראל, אדם שבשעה שהכל אמרו שאין פשע מאורגן, אולמרט אמר – יש ועוד איך, הוא מסוכן לישראל, ויש להלחם בו בכל דרך.

    זאת, מעט לאחר שאדם מושכח אחר (מעניין מדוע) העיתונאי החשוב יגאל לביב, פירסם בישראל לראשונה את רשימת משפחות הפשע המאורגן בישראל בסוף שנות ה-70. מאז הפכו חייו של לביב לגהינום, ואף כנגד אולמרט החלו להפיץ שמועות מכפישות. היתה זו בערך התקופה בה מינו את ניצב זיגל ללוחמה בפשיעה הכלכלית בישראל – אך ידיים עלומות ניטרלו את יחידתו על ידי היצף במידע פיקטיבי, האיש כמובן הושמץ, וסופו שניפטר בהתקף לב עקב הלחץ וההכפשה. אולמרט לא קיבל התקף לב, ולא נישבר, אלא יצר מעין ברית עם גורמים יצרניים במשק, אילי תעשייה, שאף הם היה להם אינטרס ללחום בפשע המאורגן, העשוי לגבות דמי חסות עצומים מתעשיינים, ושודד מחסני סחורות, ציוד יקר ומלאי ועוד.

    הפשע המאורגן, לא היצליח להפיל את אולמרט, אך קידם גישה של השמצות אנשים בודדים, כהסחת הדעת מלוחמה מערכתית בפשע. כרגע, אולמרט ודיכטר היגדירו את הלוחמה בפשע כמשימה ראשונה, תוך הקצאת מליארדים לתגבור כוח האדם של המשטרה. ברור למי יש אינטרס להפיל את אולמרט בכל מחיר נכון לעכשו – גם בעיתון ימני-כביכול כ-NFC אף שהוא נסוג בו לפני יומיים מתוכנית ההתכנסות.

    אריה אבנרי, אני מעריץ אותך שנים רבות, עוד מתקופת חשיפת מעשה הנבלה כנגד יעקב לוינסון בספרך "רצח אופי" (1985), אנא, ראה גם כאן נכוחה. הפשע המאורגן חולש על עשרות מליארדים, חלק ניכבד מהת.מ.ג., ואיני מתפלא על בעלי השפעה בתקשורת הפועלים כנראה בשרות אינטרסים שלו, לעיתים גם משיגים מאנשי הפשע המאורגן מידע בעניינים ספציפיים. אך אתה, אל נא תסחף בגל הזה. אני מאמין בך.

    _________

    מיקוד אישי באולמרט ב-11 אוגוסט במאמרו המתלהם של ארי שביט "אולמרט חייב ללכת"
    — קישור —

    ותגובתי למאמר
    — קישור —

    מיכאל שרון

  10. מיכאל שרון: "לקח" לבנון האולטימטיבי הגיב:

    מופיע היום מאמר של נחמן שי ב"הארץ", 10 חודשים אחרי המלחמה ההיא, ואחרי שהוסקו כל המסקנות הניגזרות מהתודעה הרווחת כאן, זו המנציחה את שילטונה של ההגמונייה השולטת (שמישור הדיון הביקורתי של וועדת וינוגרד, מישור הדיון-שיח בתיקשורת, ומישור השיח בעם, הוא ניגזרת שלה, כולל ההנחיות המובנות built-in בתודעה הזו, על מה להסתכל וממה להתעלם, מה רלוונטי ומה לא). ובמאמר זה יש משהוא שהוא בבחינת המסקנה האולטימטיבית מכל המערך הזה ובעייתיותו הכואבת (כואבת גם בתודעה הזאת, וכואבת הן בתודעה אלטרניטיבית מתנגדת, מטעמים שונים). שם המאמר, "פה אחד" והוא מציע — לשפר ולהעצים את מערך ההסברה – בעיקר זה המופנה כלפי ההמון בישראל.

    השורה התחתונה במאמר: "על ישראל לאחד את פעילותה בתחום הדיפלומטיה הציבורית [מילה חדשה של נחמן שי ל"תעמולה"…]ולהעמידה תחת גוף מרכזי אחד.

    האם זה היה משנה את גורלה של המלחמה? אני מניח שלא.. עם זאת, ייתכן שהיה ניתן לשנות את התודעה שנצרבה בעקבות המלחמה.. ולהיטיב את הדימויים ואת התפישות שהמלחמה הולידה..
    מאחר שלבנון לא היתה, כנראה, הסיבוב האחרון במערכות הצבאיות שבהן מעורבת ישראל… ראוי שהממשלה תעשה עכשיו את המעשה הנכון…

    אכן, הדבר פותר את בעיות העם הזה, ברוח "החיים החיוביים" של שרי אריסון. שנה את התודעה, שכן אין כוונה לשנות את המציאות, ואז תעלם התודעה חסרת הנחת, לא תהיה כל רוח התנגדות וביקורת. להזכירכם, שם המאמר "פה אחד". מסקנה הגיונית, הגם שסיבתה לא נאמרת במפורש, אלא ההפך ממנה מצויין כאן כטעם להצעה הזאת. ולמה מסקנה הגיונית? כי מלחמת לבנון, ממש כפי שכתבתי במאמר ובכמה מרשימותי בשולי המאמר, היתה ניצחון המניפולצייה. התקיים בה "פה אחד" של תיקשורת, הגם שנחמן, במיטב ההונאה מאז, מספר לנו, בהסתמכו ובהניחו זיכרון 0 לאומה הזאת – העם ניתפס כעדר פרות שעבורם רק ההוה ישנו – נחמן בונה כאן נרטיב הפוך למציאות, המצדיק מדוע המציאות ההיא של תקשורת והסברה "פה אחד" צריכה להתקיים לנצח. להנצחת ההגמונייה הנוכחית. הממסד השולט יקפוץ על המציאה, יש להניח, הגם שלא באופן גלוי. מכינים אותנו למלחמות הבאות (שימו לב לציטוט), ורק כך יתוחזקו תצורות השליטה והאוונטוריזם הצבאי שביסודו שאולי יתעצם.

    "פה אחד"
    — קישור —
    33.html

    עניתי מייד, כטוקבק למאמר:

    אג`נדה סטליניסטית – עם אחד פה אחד הופכים לת_ת אחד

    נחמן, אתה ציניקן? על מה אתה מדבר?
    כל התקשורת והמדייה בפה אחד ובהומוגניות צפידה תמכו במלחמת מע"ל (מערכת עזה לבנון- מהותה האמיתית) באוונטוריזם של ממסד כושל, והיטעו את הקהל הישראלי בנוגע לארועי המלחמה, והישגיה.

    הקהל היה כמעט באופורייה לאומנית, ועל רקע זה באה ההתפקחות כשניגלתה האמת. אתה מציע מניפולצייה תעמולתית בקהל הישראלי, אך זו היגיעה אז לשיאה. אז מה אתה רוצה מעבר לזה? אילו אז הקהל היה מציב בזמן אמיתי ביקורת (כפי שעשיתי אני ועוד קומץ שלא הסתמאו בשאון תועמלנות המגף ופשעי המלחמה כנגד לבנון, עמה ותשתיותיה – באמתלא של "לוחמה בחיזבאללה", הדבר היחיד שבוצע שם ברשלנות) אולי המלחמה עצמה היתה מתנהלת אחרת.

    פה אחד זה גם ישבן אחד, מוחות רבים שהופכים לעכוז יחיד. פעם סברת שהעם בהמות מטומטמות עם פיברוק "שתו מים" שלך, ועכשו אתה מציע בפועל לסיים את המלאכה באקטיביזם תועמלני סטליניסטי.

הגיבו לטבח קאנה – פאטי סמיט

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים