הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 באוגוסט, 2006 22 תגובות

בעיצומה של שעה לוהטת בצהריי יום שני, ראיתי קבוצה קטנה של נשים נופשת בשטח מוצל וזעיר בירושלים, במקום שבו ניצב בשעתו קפה "חרמון" הזכור לטוב. היה משהו שפוי ונוסך יציבות בתמונה הזאת שכאילו התכחשה למשמעותם של הימים הרעים האלה ושפעה חיוניות וכוח חיים. נזכרתי ב"חרמון" מלפני יותר משלושים שנה, בבעלים מנחם, יהודי וינאי חמוד למראה שגם היה אוהד כדורגל מושבע, ונאנחתי קלות ביני לבין עצמי. לאנחות האלה יש ערך סגולי מיוחד. גם צער על הדברים שמשתנים לנגד עיני מבלי שאוכל לעצור את שטף האירועים, גם התרסה קלה נגד העולם של היום, חרף הידיעה שהעולם של אתמול היה רק אשליה.

רק אשה אחת דיברה, והיתר, קבוצה די מנומרת ורב-גונית של נשים, הקשיבו בנשימה עצורה. הייתי בטוח שהמנהיגה חולקת עם חברותיה איזה קטע רכילות עסיסי, אבל אז שמעתי מפיה את המשפט המשמעותי הבא: "לדעתי, כדאי לכן להכיל את מה שאתן יודעות על חופש הביטוי ועל דמוקרטיה ליברלית גם על השמאל. אני לא מסכימה עם כל דבר שהם אומרים אבל דווקא במצב כזה טוב לשמוע גם קולות אחרים". הן לא ראו אותי, חמקתי לי למכולת של רחמים ברחוב קק"ל ורק אז הפנמתי את הדברים. ממש שמחתי, אבל בתוך שעות אחדות כבר בקע מהטלוויזיה קולו של ביבי נתניהו מישיבת הכנסת ובפיו מסר נתעב של מלחמה, הרס והרג. זה נכון שנתניהו לא קובע שום דבר, ושהתכתיב האמריקאי יעצב את סדר יומנו מן המסד ועד הטפחות. אם היה יושב, חלילה, בכסאו של אהוד אולמרט, לא היה משנה דבר בדפוס הפעולה של ממשלת ישראל. אבל דבריה של האשה מקק"ל בכל זאת עזרו לי להרים ראש מול גלי ההסתה המכוערים נגד השמאל ונגד האזרחים הערבים.


שידור ישיבת המליאה בכנסת שיכנע אותי סופית שעמיר פרץ הלך בדרכו של אהוד ברק למרות שהוא נשבע בשמו של יצחק רבין, וששום כוח בעולם לא יחדש את הברית בין המתונים כביכול במחנה הציוני לבין האזרחים הערבים.


אני מודה שמעולם לא נתקלתי בגלי שנאה כאלה נגד ישראלים שאינם מסכימים לתת יד לדורסנות בלבנון, ובכך להיות שותפים לתוצאותיה. לפשע בכפר כנא אחראים המרכז הלאומני ובני בריתו מהימין, ולפעמים אני מתבייש בעצם העובדה שאנחנו מצילים עכשיו את כבודה של החברה הישראלית. ההמונים שרקדו על דמם של התינוקות בכפר כנא הפכו את ישראל למצורעת של הקהילה הבינלאומית. משימת חיינו היתה למנוע את התופעה הממאירה הזאת, ולכן זכינו לקיתונות של שנאה. אין לנו ברירה אלא לספוג אותם בגאווה עד שמאות אלפים בציבור ישתכנעו בצדקת טענותינו.


לדעתי אסור לנו להסתיר מהציבור את הפרספקטיבה האמיתית שלנו, גם אם זה יעלה לנו ביוקר לטווח קצר. ביום שיו"ר הכנסת דליה איציק מ"קדימה" (שעל טיבה וכנות כוונותיה התרעתי כאן לאורך השנים) הרחיקה מהמליאה שלושה ח"כים ערבים כדי להגן על חברה ממפלגת העבודה עמיר פרץ, ראינו את הקואליציה של המרכז הלאומני בפעולה. כיוון שיום קודם לכן השתתפו חברי המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה בהפגנה בעד התוקפנות ונגד השמאל והציבור הערבי במדינה, קיים כאן תהליך של הסמלה (מהמלה "סמל") של קווי המתאר בתרבות הפוליטית שלנו. הוויכוחים שהיו ויהיו בין שר הביטחון פרץ לבין ראש האופוזיציה נתניהו לא משנים את העובדה שהם שייכים לאותו מחנה במובן הרחב של המושג. כמו בפרשת אלפרד דרייפוס בצרפת, האמצע נמחק. יש ישראלים שהם בעד מלחמה כוללת (גם במקרה של תקרית צבאית שניתן היה לשלוט בה ולמזער את השלכותיה) ובכך מקבלים על עצמם את כל הבסיס הרעיוני העומד בבסיסה של התפיסה הממסדית.


הבסיס הממסדי מורכב מהעיקרים הבאים:



  1. אנחנו חלק מעימות גלובלי בין המערב התעשייתי בהנהגת ארצות-הברית לבין העולם המוסלמי כולו. 

  2. בהעדר אפשרות למגר מאות מיליוני מוסלמים, כל אמצעי צבאי הוא כשר. (אבל אני סבור שמי שלא מתקומם על כפר כנא היום, מכין את הקרקע לשימוש בנושק גרעיני נגד אוכלוסייה אזרחית בשלבים הבאים).

  3. מי שלא מקבל על עצמו את התפיסה הפטליסטית הזאת, יושלך אל מעבר לגדר הלגיטימיות. 

  4. במונח המחפיר "בוגד" מכנים בעצם את מי שמנסה למנוע את האסון האיום שאותו תיארתי כאן. דעת הקהל הפאשיסטית ודעת הקהל השמרנית שותפות בפסילה מוחלטת של כל דעה שבאה למנוע שואה מאיתנו ומאחרים.

התפיסה החלופית שלנו נשענת על האדנים הבאים:



  1. החיזבאללה ומנהיגיו הם רק ראש החץ של מאות מיליוני בני-אדם. כמובן שלעולם לא נוכל להכחיד את כולם, ולכן יש למצוא אלטרנטיבה למלחמות שרק מעוררות שנאה גדולה עוד יותר.

  2. גם אם היינו יכולים להכחיד מאות מיליונים, זה פסול מבחינה מוסרית ומטורף מבחינה פוליטית. אסור לישראל להופיע קבל-עולם כמוקש גרעיני פוטנציאלי שעלול לפוצץ את כולנו. 

  3. ההזדהות של הממסד הישראלי עם ארצות-הברית גורמת לנו לאבד את אמת המידה הראויה לבחירת האמצעים להתנהלות שלנו בעולם ובאזור. אין לנו יכולות של מעצמת-על. מי שלא הבין זאת כאשר קרא את הטור הזה בשבוע שעבר, למד זאת השבוע מהתכתיב של מזכירת המדינה קונדוליזה רייס ומהציות המהיר בירושלים. 

  4. השמאל איננו ניטראלי בסכסוך שבין עמו לבין עמים אחרים, אבל ייחודו בכך שהוא מבקש למנוע התלקחויות ולהציע דרכים חלופיות. 

  5. המערב מפיק לקחים מהמלחמה, וארצות-הברית לא תוכל להמשיך ולהתעלם מדעתן של כל השותפות הבכירות שלה בעולם התעשייתי. יש לזכור ש"הפטריוטים הגדולים", בממשלה, בכנסת, בתקשורת ובציבור הרחב דחפו את המדינה למצב הדברים הנוכחי: אובדן כוח ההרתעה ובזבוז הרצון הטוב ששרר בשנים האחרונות כלפי ישראל.

  6. כל הישראלים יודעים היום, שעסקה עם החמאס שתרגיע את המצב לטובת כל תושבי האזור היא אפשרית. זה תלוי בעיקר ברצונה הטוב של ממשלת ישראל ובנכונותה לוותר על ניצחונות צבאיים מדומים תמורת רווחים מדיניים אמיתיים. 

  7. אם הסדר מתוחכם עם החמאס הוא אפשרי, אז ייתכן שניתן להשיג הסדר לא פחות טוב עם חיזבאללה. 

  8. סביר להניח שבארצות-הברית שאחרי ג’ורג’ בוש תתגבש מדיניות שתביא לדו-קיום הגיוני עם איראן. זה יחייב את ישראל להגיע להסכם עם החיזבאללה. 

  9. לא ייתכן שכוח גרילה של כמה מאות או אלפי בני-אדם יכתיב לישראל את מדיניותה. האופק הוא תמיד מדיני, לא צבאי, ולכן יש להקטין את השפעת הצבא על מקבלי ההחלטות. מי שחושב שזה "פטריוטי" להפציץ שותפים פוטנציאליים כדי למגר מתי-מעט, שהם איום טקטי אבל לא אסטרטגי, יצא כנראה מדעתו.

לא כל מי שקורא עכשיו את הדברים האלה יסכים עמם. אבל גם לרוב המתלהם כדאי להבין, שאין לו עסק עם "נהנתנים וחשישניקים", או עם שונאי עמם. אנחנו חלק מהעם, ולרעיונות שלנו יש תהודה רבה בכל רחבי העולם. רבים רואים בנו (וזה לדעתי אופטימי מדי) את הגרעין לשינוי חשיבתי אמיתי בתרבות הפוליטית הישראלית. אנחנו רוצים להגן על תושבי קרית-שמונה ותושבי נצרת, ולמנוע מלחמת אזרחים בתוך המדינה; אנחנו רוצים בעתיד של פריחה כלכלית ותרבותית לכל עמי האזור, שהוא ייתכן רק בעידן של שלום; אנחנו שוללים את הגזענות, גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ; אנחנו רוצים לחיות בקהילה שתהיה אהודה ברחבי העולם ולא מאמינים שזה רצוי להיות "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".


ומה אתם מציעים, רבותי תומכי הקונסנזוס? את המשך הסכסוך עד דור אחרון? את טיפוחו של דור פאשיסטי שיחגוג את דמם השפוך של ילדי כפר כנא? את המשך התבססותו של ממסד מושחת, שיעמיק את הפערים הכלכליים וינציח את התהום בין יהודים וערבים בתוך המדינה? את ההרס האקולוגי, התרבותי והכלכלי שכרוך במדיניות כזאת? את המשך ההסתה הדתית-לאומנית ואת דעיכתה ההדרגתית של התרבות החילונית-הומאניסטית שלנו? את הפקרת הנוער להסתה כהניסטית נגד הישראלים הטובים, המשתייכים לשמאל העולמי ורואים את העולם דרך פריזמה מתקדמת?


כיוון שאין דרך שלישית, עלינו לבחור באופן חד: או שלום, או שטחים; או כלכלה משגשגת, או מלחמה נגד רוב עמי האזור; או השתייכות גאה לעולם הנאור או להיות מנודים ומצורעים ברחבי העולם; או להוות גשר בין המערב לבין העולם המוסלמי (ולמטרה זו יש לאפשר לטובי האינטלקטואלים המזרחים לבנות את הגשר הזה) או להילחם נגד כל המוסלמים למען יעדים לא לנו; או לחפש דרכים לשלום, ולשתף את האזרחים הערבים במאמץ הזה, או להידרדר לפטליזם שיביא לאסון גרעיני.


כדאי לרבים וטובים להפנים את הדברים. הדרך השמאלית-ליברלית היא באמת הדרך הקשה, ואין בה משום פחדנות או בריחה מהמציאות. ההכרה המפוכחת במציאות מחייבת אותנו לאמץ עקרונות מוסריים ואמיצים גם אם דעת הקהל איננה מקבלת אותם ברגע זה.

תגובות
נושאים: מאמרים

22 תגובות

  1. חיים הגיב:

    סליחה אדוני, מה עם החצי השני?
    יש לא מעט אדנות במאמר הזה של ברעם, מילא ההכפשה של הציבור בישראל, לכך התרגלתי, מילא הטפיחה העצמית על השכם, זה חשוב בימים כאלו שהשמאל בישראל משמש כשק חבטות לאומי(לא מעט בזכות עמדתם הבלתי אפשרית ואם יותר לי לאמר הבלתי מציאותית).

    האדנות היא בהתעלמות הטוטלית מהצד שממול, מדבריהם, מדובריהם, מהאידיאולוגיה המנחה אותם ומתוכניותיהם המוצהרות. כאילו כל שעל נברא בצלם לעשות זה לשמור על צלמו והדברים יפתרו את עצמם.

    ישנו גם צד שני, יש שם אנשים, אנשים עם דעות, אמונות, רצונות ושאר מאפיינים אנושיים. אולי במפתיע ואולי לא הם גם מוכנים להלחם עליהם.
    כמדומני שהמאפיין הבולט ביותר במאמרים של השמאל מהעת הקשה הזו, היא ההתעלמות מהצד השני. כאילו אין חיזבאללה, כאילו לא חימש עצמו זה עד שיניו בציפיה כסוסת צפורניים ליום קריאה. כאילו ראשיו לא קוראים השכם והערב לחורבן הארץ והעם שברעם כה אוהב, כאילו לא מחנכים אלו את ילדיהם הרכים לשנאת היהודי באשר הוא יהודי, כאילו דגלי ישראל אינם האובייקט הדליק ביותר בעולם המוסלמי.

    כל אלו חסרים במשוואה ולכן הפתרון אותו מציע ברעם אינו שלם. מי ששואל רק חצי שאלה, לעולם יקבל רק חצי תשובה.

  2. יער הגיב:

    תודה רבה, חיים ברעם, על מנת החמצן השבועית של שפיות מחד וראייה נכוחה של פני הדברים מאידך.
    לא נותר לי אלא לומר שאני מקווה שהטירוף הנוכחי יסתיים במהרה.

  3. איתן לרנר הגיב:

    מילים כדורבנות כהרגלך , חיים .

    הערה קטנה בכל זאת : במילים "גשר של המערב אל העולם המוסלמי " , האם התכוונת שיש למערב ערכים טובים יותר מהמוסלמים , כאלו שהוא יכול לייצא אלייהם ? גם אם יש רעיונות טובים ודמוקרטים במערב לאורך השנים , קשה לשכוח שהמערב על נאורותו הרבה הוא זה שייצר שני מלחמות עולם ומרחצאות דמים בעולם . בכל מקרה אני לא מאמין שהתכוונת אבל זה עלול להישמע מתנשא .

    בנוסף , בתאורך את הגברת המדברת עם הקבוצה השתמשת במילה להכיל כדי לתאר משהו אחר המדבר על " להשית על " . להכיל כמובן מתארת יכולת הכלה בתוך משהו והמילה הנכונה היא להחיל

    איתן

  4. חיים ברעם הגיב:

    חיים היקר,
    זה לא אנחנו שהקמנו את החיזבאללה. את זה עשה אריאל שרון, ונעזר בהסכמתם של אנשים כמוך.
    אף פעם לא אמרתי שצריך לוותר לחיזבאללה על "הכל", אבל הדרך שבה הולך הממסד איננה מקובלת עלינו. יש לנו הצעות נגדיות, שאותן אתה מסרב לבחון כי אתה רואה את הדברים בדם לבך ומשקיע מאמץ מוגזם בהצלת נשמותינו. אז תירגע. יש לנו נשמה, ולב, ואהבת אדם הכוללת גם את עמנו וגם את השכנים. אולי תתחיל לגאול נשמות דווקא בחלק הלאומני והפשיסטי (לא אותה קטגוריה) של החברה הישראלית?

  5. חיים הגיב:

    צודק, באמת ביליתי כאן יותר מדי בשבוע האחרון.
    עם זאת מופע האדנות נמשך, את החיזבאללה הקימו השיעים ולא אריק שרון, כאמור יש להם לאנשים הללו רצון משלהם שלאו דווקא נובע ישירות ממעשינו.
    בכל מקרה אני אקח את המלצתך ואפרוש מהדיון לזמן מה, אני באמת לא רוצה לעייף אותך יתר על המידה.

  6. comared cirrus הגיב:

    שלום חיים. אני בהחלט שמח על כך שאתה מביא את דבריה של אותה אישה חכמה על הצורך להקשיב ולנהל דו שיח גם במידה ודבריו של הדובר מולך אינם נראים לך. אני בהחלט מקווה שבמחלקת הצנזורה של הגדה השמאלית קראו את הדברים ואף הפנימו. אני חייב לציין שאני אינני מקלל או נוקט בשפה בוטה יותר מכל כותב אחר באתר אך עדין דברי מצונזרים השקם וערב. דבריך המעודדים עוזרים גם לי להמשיך ולטעון את טענותי הצודקות.
    לעצם הענין: בודאי שאפשר לחסל מאות מיליוני בני אדם ואפילו מיליארדים. להזכירך המין האנושי התקיים בחמישים שנה אחרונות תחת התרחיש הזה בדיוק ולמעשה הוא מתקיים תחתיו גם בימים אלה ממש. הלאומנות הנגטיבית של מחנה השאמל הרדיקאלי אכן גורסת שכל מלחמה ואסון הוא באשמת המערב אך בראיה שמאלית ראליסטית בהחלט אפשר שהמערב הוא שיותקף בנשק גרעיני.
    ההנחה שחיזבאללה הוא אכן ראש חץ למעשה מכניסה את כל העולם המוסלמי תחת קטגוריה אחת כוללנית למדי ולמעשה מציגה תמונת עולם פשטנית של אנחנו והם, הטובים והרעים ומסייעת לנופך הדרמטי והדרטמינסטי שהשמאל הרדיקאלי מבקש ליצור.
    התמונה הכוללת היא מורכבת הרבה יותר, ולדעתי רוב רובם של המדוכאים עלי אדמות מבינים שהמדכאים האמיתים שלהם הם מבית. השליטים הערבים, המולות והאיתולות וכל שאר הנסראללות למינהם. זעקות השבר וקריאות הטבח היו אולי נכונות בעולם אותו מנסים אירגוני השמאל לתאר לתומכיהם אך למעשה אין זה אלא עוד דמעה בגשם הניתך במאות ואלפים מידי יום ביומו בכל פינה על כדור הארץ. מאות ואלפים מעונים ונרצחים מידי יום ביומו ואין פוצה פה מהסיבה הפשוטה שחיים בשלום והרמוניה זו לא האגנדה של רוב תושבי הכדור, אלא בעיקר איך אני משיג עוד. ובענין הזה אסור לטעות: גם הרעבים והמדוכאים היום – במידה ושפר עליהם גורלם, לא יהססו לנצל את אחיהם הרעבים ויצטרפו בחפץ לב למודון הנוגשים. יש לציין שהרוב המכריע של המוסלמים הנופלים קורבן למעשי רצח ואונס אכזרים הוא מידי אחיהם המוסלמים. מובן שאין בכך הצדקה למוות בלבנון אבל מי שמעונין באמת בפיתרון מבין שכמה רגבי אדמה לא יפתרו שום בעיה. הפיתרון הוא חלוקה מחדש של העושר, הפסקת ייצור הנשק וחיסולם של מדינות ואירגוני הטרור על תומכיהם. מדינת ישראל היא בסך הכל פיון עלוב במערכה שניתן ולדעתי גם יש להקריבו, על מנת להגיע להסדר עולמי בר קיימא.

  7. חיים ברעם הגיב:

    לאיתן לרנר,
    חבל על המאמץ למצוא התנשאות בכל רבע הברה. אני לא חושב שיש למישהו בעולם עליונות כלשהי על מישהו אחר. לא לאדם פרטי ולא לקבוצה אתנית.
    אשר למלה "להכיל", אתה כנראה צודק על אף שנתקלתי במונח הזה, באותו הקשר, בכתיב הזה. בכל זאת, אני מקבל את התיקון ומודה שהתלבטתי באיות המלה הזאת. לומדים המון מדיאלוגים עם בני אדם, גם באתר הזה.

  8. ציון הגיב:

    לחיים המגיב: אתה מעלה עובדות נכונות בחלקן אך לומד מהן שיעור שגוי. כפי שציינת, נכון וברור שישנה שנאה בצד השני; נכון שישנן אידאולגיות דתיות ומשטרים במרחב בעלי כוונות תוקפניות ויש גם הקוראים להשמדת ישראל (ונדמה לי שאין איש שמאל אחד שמתעלם מעובדות אלה, בניגוד לזעם הקדוש שאתה שופך על ראשו של "שק החבטות הלאומי").
    השאלה היא מהן המסקנות המתבקשות מכך? נראה שאתה בונה את טיעוניך על מעין תאוריה של דטרמיניזם פוליטי. למעשיה של ישראל אין חלק במצב זה והיא אינה יכולה לשנותו לחיוב או לשלילה. אין לה גם שום אחריות לכך שמסכסוך פוליטי על גבולות אנו גולשים למאבק דתי מר עם גייסות שיעים בצפון וגרילה סונית בדרום. המקסימום שאנחנו יכולים לעשות, לגביך, זה להילחם עד טיפת דמנו האחרונה, כי ממילא אין דרך אחרת ומולנו ניצבים יריבם לא ממש רציונליים שפשרה אינה מושג תקף בלקסיקון שלהם.
    לדעתי הצנועה והבלתי מחייבת, מה שחיים ברעם מסה להגיד, ואני מסכים איתו בחום, זה שגישה זו מביסה את עצמה וראיות לכך פזורות לאורכה ורוחבה של ההסטוריה. ישראל יכולה לתרום להתמתנות וגם להסלמה. יתכן שתמיד יהיו קיצונים שיבקשו את נפשנו; אבל אם נשכיל להיגמל מהתמכרותנו ל"גושי התיישבות" בשומרון וברמת הגולן, אם נחתום על הסכם עם מרבית ארצות ערב – כולל סוריה – על בסיס הסכם ביירות, אם נחתור בכל דרך – גם באמצעות סוריה – להסכם ארוך טווח עם החמאס במקום לנסות להכחידו, או אז נבודד את אותם קיצונים – כולל איראן והארסנל הגריעיני שלה, ונמזער את הסכנות לקיומנו כאן.
    מצד שני, מדיניות המתבססת בלעדית על כוח צבאי היא דבר מסוכן מאין כמותו. הדגמה מצוינת לכך ניתן לראות בעימות הנוכחי, המראה כי האויב למד אותנו ופוגע בנו בנקודות הרגישות ביותר מבלי שניתן למעשה להכריעו.יש לזכור שמלחמה זו באה בעקבות קריסתה של מדיניות הכיבוש הכוחני ארוכת השנים שהתבסס על מיליציה של משתפי פעולה מקומיים. שימוש בכוח הוביל לשימוש ביותר כוח וכעת אנו נתקלים (בהלם מוחלט!) במגבלות הכוח.
    ומה הלאה?

  9. עודד הגיב:

    מר ברעם,את החיזבאללה הקימו האירנים.
    ולאחר נסיגתינו מלבנון עשה אירגון זה את המוות לישראל ללא התגרות ופשוט משך אותנו חזרה לתוך לבנון. אם היינו מבליגים הפעם היתה פורצת מלחמה עוד שנה. החיזבאללה גם דואג למימון פיגועים כל פעם שיש סיכוי לאיזשהו הסכם בין ישראל לפלשתינים.
    ואדונין האירנים- הם מכריזים שצריך להשמיד את ישראל ויש להם גם תוכנית איך לעשות זאת- פצצת אטום.

  10. איריס הגיב:

    לחיים ברעם,
    נאה דרשת. צריך להמשיך לנדנד וסחטיין על העקשנות.
    ולאיתן לרנר,
    אם קראתי טוב אז כתוב "גשר אל המערב" ולא "גשר של המערב", שזה הבדל גדול, ואין בו שיפוט של תרבות עליונה יותר או לא.

  11. בקשה הגיב:

    עשה טובה חיים ואל תציל את כבודה של החברה הישראלית. היא לא רוצה את זה. יותר מכך, היא בטוחה שאתה מבזה אותה. אם אתה לא מבין למה כדאי שתקרא שוב בתשומת לב את המאמרים המתפרסמים פה. איזה כינויי גנאי לא מכנים את הישראלי הממוצע בכלל ואת מנהיגי ישראל בפרט. פושעי מלחמה, נאצים, מתקרנפים ועוד שלל ביטויים שמראים מה לדעת הכותבים צריך לעשות לישראלי השוטה. אבל לא רק מילים. להזכירך כי כמה מהכותבים היו שותפים פעילים לנסיון להביא למעצר מנהיגים פוליטים ואנשי צבא בחו"ל על פשעי מלחמה. לא את נסראללה ודומיו אלא מנהיגים ישראלים. אז ראשית ביחס להתנהגות השמאל התנהגותה של דליה איציק היא ממש נופת צופים ושנית אל תתפלא שקוראים לכם בוגדים. אתם התחלתם.

  12. מכלוף הגיב:

    "הכל בגלל היהודים"
    את המשפט האנטישמי הזה שמעתי השבוע בוושינגטון, מקולונל כוכב אחד בדימוס.
    "הם דחפו אותנו לביצה העירקית,ועכשיו עומדים לסבך אותנו עם העולם הערבי."
    עיני תכלת,קרחת מהפדחת לתחת,ומבטא לא ישראלי בלבלו את עמיתי.
    כשסיפרתי לו שאני יהודי, וישראלי הוא החוויר ,התפתל,וגמגם ,הוא סיפר לי איך עזר למוטה גור במסדרונות הפנטגון,סיפר שהיה למעלה משבעים פעמים בישראל,כמה הוא עזר לישראל במלחמת יום כיפור,אמר שהוא נוצרי מאמין ולכן מחויב לקיומה של ישראל.ועוד בלה בלה בלה.
    מבחינתי ההתנסות הקשה היא עוד תמרור אזהרה !בתהליך המיאוס שלנו כישראלים אלימים,וכוחנים
    בעיני הקהילה העולמית

  13. אוהד בר הגיב:

    החבר חיים

    הלואי והייתה צודק וויתור על שטחים וגישור יקרב אותנו לעולם הערבי הדומקרטי הנאור אשר הוא מושא קנאה למערב ,תושביו של המערב בורחים ממדינתם ומהגרים לאירן ,סוריה ,עירק וכו. הכוונה שלך טובה אבל המציאות שונהב100% והקלישאה במקרה הזאת צודקת
    עם כוונות כאלה נגיע לגהנום.

  14. ענבל בר-און הגיב:

    שאלות של אמת לכותב המאמר:

    1. חיזבללה רוצה להשמידנו. על מה בדיוק נישא וניתן איתו? על עובי חבל התליה? אורכו? מידת הדיקותו על הצוואר? בעוד שעם מאזן היה ניתן לדון, ואף עם האסירים מחברי ‘מסמך האסירים’ היה אפשר לדון, הרי שהחיזבללה עצמו מצהיר בדיבורים ובמעשים על רצונו להשמדת ישראל ועבורו כל משא ומתן לא יהיה אלא הרווחת זמן כדי לממש את דרכו ( לא שהצד הישראלי צדיק, בתקופת הסכם אוסלו הורחבו התנחלויות )?

    2. ההתנשאות שעולה ממאמרך מהווה עלבון לאדם שאינטילגנציה במוחו ובינה בראשו. ה"אמת" מצויה אצל השמאל הראדיקלי, ואצלו בלבד. כל מי שימינה מן השמאל הראדיקלי, אפילו שמאל נוסח שלום עכשיו או מרץ הוא ‘משוקץ’ בעיני כותבי הגדה השמאלית, כל מי שהוא ציוני הוא משוקץ, האמת היחידה מצויה אצלכם- השמאל הראדיקלי בואך השמאל האנטי-ציוני. זה לא מתנשא במיוחד? בפעם האחרונה שפגשתי אנשים ש’האור הגנוז של האמת הבלעדית’ מצוי אצלם, קראו להם נטורי קרתא או קומוניסטים. ישנם אנשי שמאל, כמוני, אשר מאז ומעולם תמכו ב’ 2 מדינות ל 2 עמים’ ופירוש הדבר הוא תמיכה בהקמת פלשתין, מחד, אבל מאידך, לוחמה במי שמתנגד ל’2 מדינות ל 2 עמים’ כי הוא מתנגד לקיומה של מדינת ישראל ( חיזבללה ). תפיסת ‘הצדק עימנו וזה יקח זמן עד שהוא יתגלה’ הינה תפיסה מתנשאת, המתאימה לחרדי מחזיר בתשובה, בכל הכבוד. כשמאל ציוני, איני ‘שטופת מוח’ של דוברת צה"ל. אני פשוט רוצה לחיות, וקוראת את דברי אחמדינג’אד/נסרללה על רצון להשמיד את ישראל כפשוטם, מבלי להעניק לכך פרשנות מעוותת ( "הם לוחמי חופש כנגד המערב הקולוניאליסטי" ). האם יתכן שגם השמאל הציוני תומך במלחמה, או לפחות תמך בה בראשיתה, משום שהוא מפריד בין העניין הפלשתיני הצודק, שבו אנו היינו בתפקיד הכובש הרע ( ללא שום מרכאות ) לבין העניין הנוכחי, שבו אנו הצד הצודק, שכן איראן ושלוחתה חיזבללה תקפו אותנו ללא שום התגרות מצדנו אחרי שנסוגנו מלבנון?

  15. חיים ברעם הגיב:

    לענבל,
    כדאי לקרוא את הטקסטים ל פ נ י התגובה.
    מציע לך לספור כמה פעמים כתבתי כאן שאין לנו מונופול על האמת. יש לנו דעה, שאיננה דעת הרוב, ואותה אנחנו שוטחים בפני הקוראים.
    כל המליצות על "עובי חבל התליה" הן מופרכות. הסיגנון מתאים ל"מקור ראשון" ולהתלהמות הלאומנית שלכם. בסך הכל מדובר בשלושת אלפים לוחמים, בערך ממוצע הצופים של בני יהודה תל-אביב במשחקי הבית שלהם. הם גרמו לנו נזק עצום, ותושבי הצפון סובלים מאוד, אבל גם חלק מהסבל הזה נובע ממדיניותן הניאו-ליבראלית של ממשלות ישראל. מכאן הסבל וההזנחה במקלטים, חוסר השוויון בנטל על האזרחים, העדר כל אמצעי מיגון במגזר הערבי. אני חושב שניתן היה למנוע את הסיכסוך עם חיזבאללה, ולהגיע לשלום כולל בצפון הארץ. אבל אהוד ברק העדיף לברוח כדי למנוע את החזרת רמת הגולן לסורים. אין שלום עם שטחים כבושים. או שלום- או שטחים.

  16. למר ברעם. הגיב:

    אני בניגוד לך כנראה לוקח את דברי מנהיג החיזבאללה כפשוטם כאשר הוא אומר שאין מקום לישות ציונית באיזור – אז עם מי לדבר ??

    כשנשיא אירן אומר שישי למחוק את הישות הציונית , אני משום מה מאמין לכל מילה שהוא אומר.

    כאשר במצע החמאס אין הכרה בקיומה של מדינת ישראל, אני משום מה מאמין לכל מה שנכתב שם.

    אז תגיד לי, הערבים מטומטמים ולא יודעים מה הם אומרים, זה מה שאתה מנסה לשכנע אותי ??
    בניגוד לך,אני מאמין לכל מילה שהם כותבים, אומרים ועושים.
    כאשר אירגון טרור משתלט על מדינה, מתחמש בעשרות טילים נגד מדינה ריבונית, ומאיים בגיבוי אירן להשמידה,אני מתייחס לכך במלוא הרצינות.
    התרפסות בפני בריון מביאה לפרעות מצד הביריון אשר מרגיש כבעל הבית,למד אני את דרך התגובה הנדרשת ממנהיגי ערב אשר טיפלו בעבר בקיצוניות מוסלמית.

    דוגמאות ??
    ירדן-ספטמבר השחור מוכר לך ?
    מצרים – מהומות בקהיר, ותגובות מובארק??

    נדרשים עוד דוגמאות להבין את המסר ??

    אנו היהודים שכחנו את מסורת ישראל, אשר אומרת הקם להרגך, השכם להורגו!!

  17. דניאל הגיב:

    מסכים לחלוטין.

    המחזות הנתעבים, הנגללים בשבועות האחרונים באולם מליאת-הכנסת, הם מחזות של קץ ה"""דמוקרטיה""" וראשיתו, של עידן פשיסטי משולח כל רסן. אני חוזה, שאם לא ייעצרו הדברים (ומתקבל מאד על הדעת, שהם לא ייעצרו כעת…), אנו צפויים, בקרוב מאד, לגירוש נציגינו מן הכנסת ולחלוקת מושביהם, בין "קדימה", ה"עבודה" ש"ס, ה"ליכוד" ואיך לא – ליברמן. מעניין, באיזה צד תבחר מר"צ להיות, במצב הזה. לעולם אין לדעת אצל ביילין. גם לא עם פעילי "שלום עכשיו". יש אצלם מכל הסוגים. אבל, אפילו יהיו עמנו – הדבר היחיד, שהזדהותם עמנו תביא, יהיה: גירושם וחלוקת חמשת מושביהם, לחמש המפלגות הפשיסטיות המובילות, אשר ציינתי לעיל.

    זה כל-כך דומה, להשתלטויות הפשיסטיות על פרלמנטים באירופה. והמשעשע ביותר הוא, שהזן הביולוגי הזה – השימפנזה המדבר – לעולם איננו לומד, מן ההסטוריה שלו… וזאת על-אף העובדה, שהוא מתעסק בה (ואיתה) באובססיביות, הראויה בהחלט לציון.

    מן הפרספקטיבה הנכונה, כל אסונותינו משעשעים הם. שווה וכדאי לזכור זאת. נחמה פורתא.

  18. אשר פרוליך הגיב:

    לחיים ברעם:

    צודק המגיב הראשון חיים המבקש להוסיף במשוואה המנסה לתאר מצב,אגף שלם חסר.
    אין בכך שום הצדקה לחוסר אחראיות פושעת של
    הפוליטיקאים והגנרלים המחפסים כל דרך להצדקת
    הכשלונות החוזרים ונישנים מזה עשרות שנים.
    אבל להיות עד כדי כך סתומים ומנותקים
    מהמציאות הסובבת אותנו לא מוסיף לתפקיד של
    שמאל המתיימר להציג אופציות שפויות,ואולי יש
    בכך איזה דחף תת-הכרתי של התאבדות.
    חזבלה הינו חוד החנית של הפונדמנטליזם המוסלמי הריאקציוני המנסה להחזיר את העולם
    לימי הביניים ואף רחוק משם.
    תופעה זו יש לה את הסיבות משלה ולא זה המקום לנתח אותה,אבל היא עובדה קיימת ועובדה
    מסוכנת,רצחנית ומסיתה את המאבק של מיליוני
    המוסלמים הנדחקים לפינת העוני והיאוש,לכוון
    של הרס עצמי והרס הסובב אותם.
    תפקידה האמיתי של השמאל בשעה זו היא לנתח
    את שני צידי המשוואה האומללה הזו ולגלות
    שהמלחמה האמיתית היא לא בין דתות,עמים
    ולאומים אלא בין חבורות נפשעות של שולטים
    כאלה באמצעות ההון והכח וכאלה באמצעות
    אידאולוגיות,דתות,דוגמות ושקרים,ומשחקים
    בחיי אדם כרצונם החולני.

  19. חיים ברעם הגיב:

    לאשר פרוליך,
    אני מכבד מאוד את דעתך ואת הניתוח שלך, אבל אין שום קשר מחייב בין היחס הפוליטי והאידיאולוגי לחיזבאללה לבין צדקת המלחמה המוטרפת של פרץ-אולמרט.
    אף אחד איננו "אטום" לסכנות האמיתיות והמדומות הנשקפות לעולם מהקנאות הדתית בכלל, וגם מזו המוסלמית. אבל כל זה איננו אומר שמותר למדינה ריבונית לתקוף בצורה ברברית את לבנון השכנה, להרוג צדיקים ורשעים גם יחד, לחשוף את האזרחים הישראלים לתגובה נוראית, שכבר מזמן איננה רק "מיטרד", ולהחזיר אותנו לשנת 1948.
    כתבתי כאן מתחילת הקונפליקט: לישראל יש אינטרס מבני, קבוע וכמעט נצחי להקטין את הלהבות בכל מחיר. תחת זאת קיבלנו ממשלה של פירומאנים, שהרסה את האשלייה של ביטחון לאומי ובכך פתחה צוהר המתרחב והולך לפשיזם המקומי.בסך הכל היחס הסטראוטיפי לאיסלם הוא מוטעה ואפילו מסוכן, ויש לבחון את הדרכים להידברות. הצעתי כאן שיטות רבות ומגוונות כולל שימוש בקהילות היהודיות באירופה למחוות של התקרבות, אבל כאן שולטים עכשיו הפחד והחשבון. קשה לי להבין מדוע אתה מעדיף להילחם נגד אנשים כמוני, הרואים את שליחות חייהם בהפחתת הסכנות, ולא באלה שמלבים את האש.

  20. אלי כספי הגיב:

    חיים ברעם שלום,
    אני מגדיר את עצמי כאיש שמאל (חשוב לי להבהיר זאת כדי למנוע אי הבנות..). אני מסכים עם רוב הטענות שלך אך דבר אחד לא מובן לי. היכן עובר הגבול בין אנשים בצד השני שמייצגים השקפת עולם לגיטימית לכאלה עם השקפת עולם לא לגיטימית? האסלאם הקיצוני מבית מדרשה של אירן מזכיר בהרבה דברים את השקפת העולם הפאשיסטית-נאצית (הם שונאים שמאלנים כמונו לא פחות מהימין הקיצוני של אז ושל היום). לדעתי החיזבאללה הם בדיוק כאלה והאם הצעתך להדבר איתם לא מזכירה לך את הרעיונות להדברות עם היטלר? (אני בהחלט חושב שצריך לדבר עם אנשים מתונים גם אם היום הם חלשים)… מה דעתך?

  21. עדי-שאלה לחיים ברעם הגיב:

    אני מעריכה מאד את יכולת הניתוח והחשיבה שלך, והייתי שמחה לדעת מהם בעיניך שורשי המאבק של האיסלאם הרדיקלי במערב. האם ארה"ב שהותקפה ב-11 בספטמבר החזיקה בשטחים כבושים כלשהם? האם המחתרת המוסלמית בהודו חיה תחת כיבוש?
    קשה לי עם המשוואה החדה שאתה מציג שטחים או שלום. אם אכן הדברים היו כה פשוטים. הייתי תומכת בחזרה של ישראל אפילו לתכנית החלוקה ב-47
    אם הדבר היה מביא לשלום
    אינני מאמינה גם ששורשי האיבה למערב קשורים רק לאימפרילזם. האפריקנים או הדרום-אמריקנים היו תחת האימפרילזם אך לא פנו לנתיב של שנאה וטרור

    דרך אגב ישראל אינה כה מבודדת בעולם. מנהיגי ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה וקנדה הביעו בה תמיכה, כמובן בגלל חששותיהם מהאיסלאם הרדיקלי

  22. אשר פרוליך הגיב:

    מספר תשובות וגם שאילות לחיים ברעם:

    1)שאלתה אם מותר למדינה ריבונית לתקוף בצורה
    ברברית את לבנון השכנה.
    תשובתי:דרום לבנון הפכה לעמדה קדמית של
    אירן והיא DE FACTO לא לבנון.לא צבא לבנון
    הייתה שם,ולא ממשלת לבנון שלטה שם.
    האם לא ידעתה על כך?
    איזה משחק הוא לטעון שבתוך "מדינה ריבונית"
    פועל גוף חמוש עד השניים ועושה מהשרוצה,והמדינה ה"מארחת" איננה אחראית לכך??
    2)להרוג "צדיקים ורשעים גם יחד"??
    האים לא ידוע לך שחזבלה באופן מכוון ומתוכנן
    היטב ירה מתוך בתים,בתי ספר,מסגדים ואף בתי
    חולים ? מי הוא הפושע כאן?
    איך הייתה אתה מגיב על בא לרצוח אותך
    ואת בני משפחתך כשמתגונן באנשים תמימים??
    כוונות חיזבלה לא היו לעולם להתגונן או
    להגן על אזרחי לבנון אלא לחסל את מדינת
    ישראל,"רשעים כצדיקים".גם במלחמת עולם השנייה המלחמה נגד הנאצים הוכרעה עם הפצצות
    על ערי גרמניה ה"תמימות".אינני מצדד הרג
    של אזרחים,אפילו לא של מדינת אויב,ועמדתי
    חד משמעית בביקורת על ישראל שלא עשתה די
    למנוע טרגדיה נוראית זו,ואפשרה לחזבלה
    להתיישב ולהתחזק כמו סרטן פראי בלבנון.
    3)אסביר לך למה אני מתנגד למה שאתה אומר:
    א)אתה מערבב דברים ומבלבל,בגלל מצד אחד
    נכון שצריך לעשות הכל כדי לחיות ביחד בפינה
    זו של העולם,אבל לא על חשבון חיסול עצמי
    ב)כוונותך אולי טובות וכנות,אבל "הדרך
    לגהנום רצופה בכוונות טובות".לא די שלך ולי
    ולהרבה כמונו יהיו כוונות טובות.אנו זקוקים
    גם לכוונות טובות של האחרים,השכנים הסובבים
    אותנו.
    ג)אינני תומך בממשלה הנוכחית וכל הפוליטיקאים והגנרלים יצטרכו לתת את הדין בעתיד,אך אינני מצפה מהבורגנות וממעמד הביניים לדברים אחרים.תקוותי היחידה היא באחדות העובדים,הפועלים,העניים והמובטלים
    מכל העמים והדתות,להתאחד,ולסלק את המנהיגים
    המטורפים השולטים בהם ולהחליפם בנציגם
    האמיתיים שלהם,שידאגו לחייהם ולא למותם.

הגיבו לאלי כספי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים