הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 באוגוסט, 2006 18 תגובות

"אנחנו מרגישים טוב, ואתם?" זו היתה הכותרת למכתב הקולקטיבי הראשון שהגיע מרוז’ה עסאף בשם קבוצת תאטרון אַלשַׁמְס בביירות*. שורת המכתבים, שנכתבו בצרפתית, הופצו ברחבי העולם. אחד מהם הופנה "לידידינו היהודים". מכתב זה, והמכתב שנשלח בבוקר הטבח בכפר כנא מתורגמים כאן לעברית.

לידידינו היהודים, 25 ביולי, 2006, ביירות
לכל ידידינו כולם,


הרשו לנו, באופן יוצא דופן, לנקוט הבחנה זו, שבדרך כלל אין לה מקום בטרמינולוגיה שלנו. פנייה ייחודית זו באה בתגובה להפגנות הסולידריות של בני הקהילה היהודית במקומות שונים בעולם (אנשי קולנוע ישראלים בפסטיבל הקולנוע הערבי, ועד נשים יהודיות נגד הכיבוש, יהודים מהקואליציה נגד המלחמה בטורונטו, ועוד).


אנו מצויים בשעה שבה הדוֹגמוֹת של האינקוויזיטור הגדול בוש קובעות ש"העולם החופשי" יוכל להפיץ את "דתו" (דמוקרטיה, זכויות אדם, חירויות) רק אם יחוסל תחילה מה שהוא מכנה "טרור", יחד עם הסביבה שבתוכה הוא צומח. זכותה של מדינה "להתגונן" היא אחת מאותן דוֹגמוֹת מוחלטות המוצגות לנו כאמת שאין עליה עוררין, ומעניקות חסינות מוחלטת לכל פשע ומעשה טבח המבוצע בשמן. לא מדובר באסטרטגיה, כי אם בפשטנות נוראה של מוח מכווץ, אטום לכל מחשבה, לא מסוגל לדיאלוג, נשלט בידי ייעודו כמחסל-על – באפגניסטן, בעיראק, בפלסטין, בלבנון (ובתור הרי מחכות ועלולות להצטרף גם סוריה, איראן, ומי יודע, אולי גם אירופה, שכמו המזרח התיכון גם היא מאכסנת ומעניקה מקלט למגיפת הטרור המאיימת על העולם החופשי!).


איך, לאחר השואה, מסוגלים יהודים-ישראלים לקחת חלק בטירוף הרצחני הזה, במפעל השמדה אתני בעל אופי גזעני מובהק, ואף – למרבה הפרדוקס – אנטישמי? ג’ורג’ בוש צמח בארץ שההיסטוריה שלה נטועה מלכתחילה באותה אסטרטגיה פשטנית להחריד: איתרע מזלם של ה"אינדיאנים" להתקיים על אדמה שה"לבנים" ניכסו לעצמם כשהם מנופפים בתנ"ך להוכחת הלגיטימיות שלהם כמפיצי בשורת הציוויליזציה הנוצרית; ובשם ערכי המערב היה עליהם להשמיד כמה שיותר "פראים" (האשמים במעשי זוועה באוכלוסייה הלבנה "החפה מפשע"), לכלוא אותם בשמורות, לשלול מהם חופש תנועה ולדרדר אותם לעוני ולייאוש. באמצעות גלי הגירה בלתי-פוסקים הצליחה אסטרטגיה מפלצתית זו והביאה לייסודה של ארה"ב של אמריקה, שהבושים, האב והבן, הם לה כיום מנהיגים ומורי-דרך.


אלא שהפעם, ה"שיטה" האמריקאית נכשלה.


השקר המונח ביסוד הקמתה של מדינת ישראל – "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ" – נתקל בקיומו של העם הפלסטיני, בקיומה של סביבה אנושית עצומה, שבינה לבין המרחבים העצומים ודלילי האוכלוסין של צפון אמריקה אין ולא כלום.


ובעיקר – לעניות דעתנו, אותה אנו מביעים מתוך אחווה – העם ששרד את השואה, שהיה קורבן לרצח-עם אכזרי, לא יכול היה לממש את סדר-היום הפוליטי שלו מבלי שימכור את נשמתו לאלה שכבר קנו להם מיומנות מחרידה במלאכה זו – האמריקאים והאנגלים (באוסטרליה) – השותפים כיום במכונה האדירה של רמיסת אידיאלים והצמתת כל רגש מוסרי. החברה הישראלית מורעלת עד אובדן שפיות מן ה"כדורים" שהיא בולעת בכמויות קטלניות: "ביטחון ישראל" ו"מלחמה בטרור". מצד אחד הפחד, הצורך לפחד, הצורך להאמין שמפלצות מיתולוגיות מאיימות על קיומה, מפלצות שצבאה הבלתי-מנוצח כביכול מחסל בלי הרף אך הן חוזרות ונולדות כל פעם מחדש (נאצר, ואחריו פתח, ואחריהם חמאס וחיזבאללה); ומצד שני, הוודאות שישראל מצילה את האנושות כולה מפני כוחות הרשע, ושהיא-היא חיל החלוץ של "העולם החופשי" במלחמתו נגד הפראים הרשעים.


שעל כן אנו מברכים היום מעומק לבנו, ברגשי אחווה חמים ובתקווה צנועה, את היהודיות והיהודים ברחבי העולם המסרבים להיכנע למעגל הטרור והשנאה, ורוצים כמונו, יחד איתנו, בנחרצות עיקשת וסבלנית, להוקיע את הפשע נגד האנושות, הפשע בה’ הידיעה – פשעו של קין שרצח את מחצית האנושות אז, מכיוון שראה בה את המכשול לאושרו, ואת פשעו הגדול אף יותר של ג’ורג’ בוש, שחוזר ומטיף שהאושר והשלום עלי אדמות תלויים בחיסול כל מה שעומד בדרכו למימוש תאוותו האימפריאלית (מחצית האנושות או יותר). על-פי ההיגיון הזה, הילדים במחנות הפליטים הפלסטינים ובכפרי דרום לבנון גם הם סכנה פוטנציאלית, ועל כן דמם מותר. על-פי ההיגיון הזה מתבטל החוק הבינלאומי מפני זכות המדינה להתגונן, ומפני הלגיטימיות של המאבק בטרור.


יותר ממאה תקיפות אוויריות בשעה לא הכניעו את ההתנגדות של בינת-ג’בל, עמדת מפתח באזור הגבול של הר עמל. ה-CNN, המעוניינת להוכיח שחיזבאללה משתמשת במגנים אנושיים, אינה מהססת להראות תמונות שצולמו במקום אחר (בעיראק כנראה), ובהן נראים לוחמים במדים שחורים, המשתמשים ב-RPG ברחובות כפר שאינו דומה כלל לכפרים הלבנוניים.


להרוס, להרוג, להפציץ, לרסק – ומה אחר-כך? ואם הצבא הישראלי (המעצמה הצבאית השנייה בעולם, כך אומרים) ייכשל במשימתו? לישראל יש מאגר של נשק גרעיני. פצצות חדשות, מוקטנות, המסוגלות להשמיד, על-ידי שאיבת החמצן, כל צורת חיים ברדיוס פעולתן. הפיתוי ממשי. הפיתוי אורב וממתין.


אנחנו מרגישים טוב,
אנחנו לא תלויים במוצא פיו של בוש
איננו מצפים להחלטות או"ם כדי לדעת איך לנצל את זמננו
אנחנו חיים בחירוּת ובשלום
אנחנו נהנים בלי שום הסתייגות מהמגוּון המעשיר את זהותנו
אנחנו מרגישים טוב. ואתם?


ביירות, 30 ביולי, 2006


הייתי יכול להתעקש ולומר "אנחנו מרגישים טוב, ומה איתכם?"


אך על מנת להיות נאמן ליושר שאנו מבקשים לנהוג בכל חברינו, כבר אינני יכול לומר זאת בבוקר הזה, בשעה זו. אבגוד איפוא בהבטחתנו הקולקטיבית, ואומר – אינני מרגיש טוב!


אני לבדי עכשיו; למחר (אינשאללה) קבעתי פגישה עם שותפי הנהדרים, וכרגע אני לבדי מול התמונות, מול זעקותיהם של קורבנות הטבח החדש שביצע הצבא הישראלי: כפר כנא, השוכן מזרחית לצור ונמצא בפיקוח האו"ם, אותו כפר שיצאו לו מוניטין מאז טקס הקידושין שערך בו, לפני אלפיים שנה, אחד ששמו ישו; כפר כנא שהתפרסם בשל הטבח שביצע בו הצבא הישראלי ב-16 לאפריל 1996 (ההתקפה הישראלית הלפני אחרונה, עד כה, נגד לבנון) – אותו כפר כנא נהיה עתה פעם נוספת ליעד לפושעי צה"ל: בניין מגורים של שלוש קומות שישנו בו כ-50 אזרחים, רובם נשים וילדים, קיבל את כרטיס-הביקור של טייס ישראלי יפה תואר, שלרשותו עצבי ברזל וטכנולוגיה מבריקה, שבעזרתה אפשר לקרוע את השמים ולהפליא לדייק במטרה (משאית אספקה, טנדר עמוס פליטים, אנטנת תקשורת, טוסטוס) – הרקולס מודרני שבכוחו לזרוע מוות במגע של אצבע. היום עם שחר, 35 גופות (זה המספר כרגע): 21 ילדים ו-14 מבוגרים, רובם נשים, נושאות עליהן את אות הקלון של אותו נבל, אות הקלון שדבר לא יוכל למחותו, אות הקלון של הנבל שאפילו לא יהיה לו האומץ לגלות את שמו.


הבוקר, הטייס הישראלי מרגיש טוב מאוד; אבל אני – אני לא מרגיש טוב.


למי שאינו מעודכן: בין מארוואחין (15 ביולי) לבין כנא (30 ביולי) נעשו מעשי טבח נוספים: סריפה, נמרייה… אין ביכולתי לציין את כולם ולדייק בפרטים. להערכתי, בבוא היום, כשההיסטוריונים יצליחו לחשב את מספר ההרוגים, לספור את מעשי הטבח שצה"ל חייב לתת עליהם את הדין – נהיה כולנו המומים.


אבל הבוקר היה בכוונתנו (בקבוצה שלנו) לספר לכם על דברים אחרים. עדיין איננו מוכנים לעשות כן (חסרים לנו פרטים כדי שפנייתנו תהיה מדויקת), אך לנוכח הדחיפוּת, שטוחה בקשתי לפניכם שתתייחסו ברצינות לאינפורמציה הבאה, ולקריאתנו בעקבותיה:


בוש הודיע בוואשינגטון, ומדינת ישראל אישרה, את הידיעה בדבר משלוח 5,000 פצצות מסוג חדש (פצצות "חכמות" – כך מכנים אותן, smart bombs – בעלות יכולת דיוק חסרת תקדים) כדי לחזק את הצבא הישראלי בחולשתו מול ההתנגדות הלבנונית, וכדי לאזן את הרושם שהותירה תבוסתו המבישה במתקפה היבשתית באזור בינת-ג’בל. 5,000 פצצות כאלה עושות את דרכן מארה"ב לישראל, חלקן כבר הגיע ליעדן לאחר תחנת מעבר בסקוטלנד, שם חכרו לכבודן בסיס לתדלוק.


1) האם בלייר קיבל את הסכמת ממשלתו לצעד זה?
2) האם האנגלים מסכימים שארצם תשמש תחנת מעבר ל"נשק להשמדה המונית", נשק מן הסוג שחייליהם חיפשו כביכול בעיראק?
3) האם לאו"ם ולאירופה אין מה לומר בנידון?
4) האם עמי אירופה יסכימו להצביע בעד מעשה הנבלה הזה ולבנות את האיחוד האירופי כעבד נרצע של ארה"ב?
5) האם העולם מוכן לשאת בנזקים האנושיים והאקולוגיים שתגרום מלחמה שתשמש מודל ליוזמות עתידיות להרס כדור-הארץ?


מדובר בדחיפוּת, דחיפוּת, דחיפוּת


אם הוטל עלינו לשלם את מחירה של הברבריות הזו, אם לא עומדים לרשות העולם די אמצעים לעצור בעדה מיד, מן הראוי שהמצב יעורר לפחות זעזוע ויניע לחשבון-נפש.


אנו זקוקים נואשות לאמיל זולה, לז’אן ז’ורס, ללאון בלום. לא כדי להגן עלינו ולהצילנו מאסון שיותר ויותר הוא נראה בלתי-נמנע, אלא כדי להאשים, כדי להגן על כבודה של הקהילה האנושית, להבטיח את עתידו של ההומניזם; כדי להעיד על פשעיהם של בוש וכנופיות סוחרי הנשק ואיילי-הנפט שלו, להעיד על פשעיו של טוני בלייר – בוגד במדינתו וסוכן של מדינה זרה – ועל פשעי המטכ"ל הישראלי; על המשת"פיות של סעודיה, ירדן, מצרים, גרמניה וכל מי שנותנים גיבוי להרס לבנון ובלבד שיתפטרו מחיזבאללה; על הסלחנות של האו"ם, של צרפת, של אירופה, של הערבים שאינם מעזים לנקוט עמדה נחרצת ומכובדת מטעמים של חשבון פוליטי, דיפלומטי או סתם רדיפת בצע.


את הפושעים ישפוט בית-הדין של ההיסטוריה. את המשת"פים יוקיעו בני עמם. וחדלי-האישים שאינם מסוגלים להתפטר ולהודות בכישלון ייותרו בעליבותם הפקידותית.


אנחנו, בני אנוש בכל רחבי העולם, שאין בידנו לא נשק ולא כוח – הזמן הנתון לשליטתנו, הזמן שלנו, הוא יהיה לנו לחלל בלי מצרים שבו כוחה האדיר של המלה יקרא תיגר על כל צבאות העולם, יחמוק מכל פשעיהם, יהיה לשיר, לחרוז, למוזיקה, לדימוי, דמעות וחיוכים, זיכרון המתים, קינה על הערים ההרוסות, על האדמות החרוכות, הצדעה לילדים שנתנו לנו את לשד חייהם.


מחר, אנחנו נרגיש טוב, אבל מה איתכם?

תגובות
נושאים: מאמרים

18 תגובות

  1. ז’אן ז’אק אברסיס הגיב:

    לידידי הלבנוניים:

    לפני 60 שנה לערך, או ליתר דיוק בין השנים 1939-1945 ליהודים באירופה לא היה צבא, לא חיל אויר ולא פצצות.
    עד כמה שאני זוכר הדבר הזה נגמר רע (עבור חלק גדול של יהדות אירופה)

    60 שנה אחר כך יש ליהודים מכונת מלחמה משוכללת שגורמת לסבל רב לכם בלבנון.

    לו היו היהודים במזרח התיכון ללא מכונת המלחמה הזו מה לדעתכם היה עולה בגורלם לאור התבטאויותיו החוזרות ונשנות של אחמדיניג’אד?

  2. א הגיב:

    ניראה לי שזה מיכתב שישראלי המציא .אני מיודד במסגרת עבודתי עם כ 12 תושבי לבנון ממוצא נוצרי.ואף היה לי קשר טלפוני רצןף עם אחד מהם ולהבנתו האשם פה באופן מוחלט הם החיזבלה ואירן וחשוב מבחינתם שנגמור עם החיזבלה כי הקורבן הבא הם הנוצרים ,אביו עדיין זוכר את הטבח שביצע ערפת בנוצרים מה שהתחיל את מלחמת האזרחים.

  3. ניצן אביב הגיב:

    מכתב מכמיר-לב וקורע-לב, מזעזע את אמות הסיפים של הרגש האנושי אל מול עולם עיוור ואטום לשוועתם של העמים המדוכאים ולזעקות הנרצחים, הפצועים והפליטים, להרס ולחורבן שממיטים אלה המבצעים את פשעי המלחמה האיומים המזויעים ברצועת-עזה ובלבנון.

  4. חבל הגיב:

    "אינה מהססת להראות תמונות שצולמו במקום אחר (בעיראק כנראה), ובהן נראים לוחמים במדים שחורים, המשתמשים ב-RPG ברחובות כפר שאינו דומה כלל לכפרים הלבנוניים"
    חבל מאד שהאינטלקטואלים הלבנונים מסרבים בכח לשלוף את ראשם מהחול ולהביט נכוחה במציאות המכוערת המשתקפת בראי. כולם שקרנים, כולם רוצחים, כולם רעים, רק הלבנונים המסכנים הם קורבן. הפלקטיות הדוגמתית של אלו מתחרה רק בפלקטיות דוגמתית של בני דמותם במקומות אחרים בעולם.

  5. עמי הגיב:

    אני מתקשה להבין את עצימת העיניים לנוכח התקפות החיזבאללה דווקא כנגד אזרחי ישראל.
    מאות ואלפי קטיושות וטילים שוגרו לעבר ערי ישראל וגבו עשרות קורבנות.
    רוז’ה עסאף יוצא בצדק כנגד ה"גיבוי להרס" שישראל זוכה לו, אך מה עם הגיבוי להרס שהחיזבאללה נהנה ממנו?
    כמו ש "האנגלים מסכימים שארצם תשמש תחנת מעבר לנשק להשמדה המונית" – כך גם סוריה, המשמשת תחנת מעבר לנשק עבור החיזבאללה, לא כן?
    מדוע זה לא מטריד את רוז’ה עסאף?
    לו אני במקום רוז’ה עסאף, לא הייתי "מרגיש כל-כך טוב" שכארגון רצחני כמו החיזבאללה נמצא בארצי, והייתי טורח לטפל בו לפני שהייתי מטיף למדינה שכנה.

  6. עודד הגיב:

    הלבנונים הללו מתגאים בעמידתם האיתנה של החיזבאללה בבינת ג’בייל ובטח גם מבסוטים (למרות שמסיבות מובנות של שאיפה לסולידריות לא ציינו במכתב) מ2500 הרקטות שנסראללה יורה על אזרחים ישראלים. כמובן שכולם אשמים:ישראל ארצות הברית ובריטניה ומדינות ערב המתונות כולם מלבד אירן שחרטה על דגלה את השמדת ישראל ומפתחת נשק גרעיני,וסוריה והחיזבאללה ומדינת לבנון שהניחה לחיזבאללה להקים מדינה בתוך מדינה,להתחמש בנשק שמטרתו הרג אזרחים (פשע מלחמה דרך אגב)ולצאת למלחמות נגד ישראל בלי לשאול מה העם הלבנוני שואל על כך.
    האינטלקטואלים הלבנונים הללו מתנהגים כמו השמאל הקיצוני בישראל- תומכים בחיזבאללה ומתעלמים מרבות מהעובדות.

    כנראה שהאינלגנציה בארצות ערב עדיין לא מסוגלת לחשוב לבד וזקוקה למוחאבאראת ולנסראללה שיגדו להם מה לחשוב.

  7. אלי חמו-סרטון על מלחמת לבנון הII הגיב:

    "הבה ונעשה זאת שוב" -מלחמת להנון ה-II ממעוף המטוס.
    — קישור —

  8. מיכאל ו לכל פליטי YNET פה הגיב:

    לפי כל הסימנים שרופאים בדרום לבנון ושר הבריאות הלבנוני רואים על הרבה נפגעים מראה שישראל עושה שימוש בנשק כימי נגד כלל האוכלוסייה (indescriminate weapon) בלבנון, הבדיקות רפואיות ואיבחון בתוך בנינים שהיו בטווח הדף התגלה חומר לבן פוספורוס (Phosphorus) הצורב את העור ואיברים פנימיים של כל דבר חי ברדיוס גדול מאוד. אפילו הCNN הפרו-אמריקאים/ישראלים דיווחו על השימוש שישראל עושה בנשק בלתי חוקי:
    — קישור —

  9. מיכאל ו הגיב:

    אני רוצה לחסוך מכם תמונות של הנפגעים מנשק זה בלבנון בימים האחרונים (רבם של הקורבנות היו די רחוק ממקום הפיצוץ ונפגעו מהאפקט הכימי)

  10. נועה למיכאל ו הגיב:

    אין לצה"ל אינטרס להשתמש בזרחן לבן, הואיל ואין לצה"ל אינטרס להרבות במספר הנפגעים בקרב אזרחים.

  11. ניר מעין הגיב:

    מתארגנים למשלוח מוצרי צריכה או תמיכה מסוג אחר לאזרחי לבנון. דרוש מידע לגבי גוף מקשר.

  12. למיכאל ו. פליט אל-מנאר הגיב:

    פוספורוס הינו זרחן בעברית, ופצצות זרחן אינן נשק כימי.
    אמנת האו"ם אינה אוסרת בשימוש בפצצות זרחן וככל הידוע לי כל צבאות העולם משתמשים בפצצות אלו.

    לפני שאתה חושף אותנו לזוועות הנוראות בלבנון, אנא סייר בבתי החולים בישראל תמצא שם קורבנות שנפגעו מכדוריות מתכת קטנות ומרושעות שפוגעות באנשים המרוחקים מאיזור הפיצוץ.

  13. מיכאל ו הגיב:

    אתה כנראה מחשיב כל מידע היוצא מלבנון בידי כל רשת תקשורת בעולם כ"מידע כוזב". כמובן שבCNN הם דיווחו על "חשד" למרות ששר הבריאות הלבנוני מביקוריו בבתי חולים טוען שישראל משתמשת בפצצות זרחן לבן. כקצין ותיק אתה לא ידעת שלמרות שצה"ל טוען ל"שימוש בנשק חוקי בלבד" בצה"ל זרחן זה לא משהו שערורייתי (כפי שהמגיב מעליך הצביע) קוראים לזה פה "עשן מתפוצץ".

    ולמגיב שלפני עמי, שימוש בזרחן לבן כנשק מתפזר הוא אסור לפי הקיהיליה הבין לאומית, כמובן ששימוש בו נעשה ע"י צבאות למטרות אחרות כגון סימון מטרות צבאיות, זרחן הרי יוצר בעירה מיידית.

  14. עמי למיכאל הגיב:

    אני לא מבין, אמרת שה- CNN דיווח של שימוש שעושה ישראל בנשק כימי, וצירפת לינק.
    קראתי את הכתבה, והדיווח היחיד הוא לגבי חשד (כך כתוב) של שר הבריאות הלבנוני.
    לכן מה שטענת ("אפילו הCNN הפרו-אמריקאים/ישראלים דיווחו על השימוש שישראל עושה בנשק בלתי חוקי") הוא לא נכון, אין דיווח כזה.

    אבל יותר מאשר חוסר הדיוק שלך בציטוט – מעניין אותי הקו בו אתה נוקט.
    מה שנראה לי כמו עלילה כנגד צה"ל מזכיר לי את אותה האשמה של אותו בכיר ברשות הפלסטינית – עדב אל-פתח חאמיד, בדבר שימוש שעושה ישראל במזון מורעל כדי להלחם בישות הפלסטינית
    ראה בלינק:
    — קישור —
    וחפש את השם: Abd Al-Fatah Hamid .

    אני בתור קצין די ותיק בצה"ל יודע שאין שחר לטענות, לא לטענה של שר הבריאות הלבנוני ולא לזו של איש הרשות הפלסטינית.
    אני רק מנסה להבין למה אתה מעלה אותן ומה אתה מנסה להשיג ע"י עלילה כזו.
    מדוע אתה מדווח דיווח כוזב?

  15. מיכאל ו שוב לעמי הגיב:

    זרחן לבן הוא נשק כימי לכל דבר! הוא אסור לפי אמנת ג’נבה, זה שאתה לא מכיר את ההשפעות של זרחן לבן מתפזר על קורבנותיו ולא מכיר את השערוריה הבינלאומית שהיתה עם השימוש בנשק זה ע"י ארה"ב בעירק מצביע רק על החוסר ידע שלך.
    אני לא חזרתי מעצמי בפסיק מההודעה הראשונה שלי כאן.

  16. עמי למיכאל הגיב:

    איך אומרים? התחלת בהר וסיימת בעכבר…
    הטענה הראשונית שלך ש:"ישראל עושה שימוש בנשק כימי נגד כלל האוכלוסייה (indescriminate weapon) בלבנון"
    הפכה ל "שימוש בזרחן לבן כנשק מתפזר".
    סיפקת אילוסטרציה מושלמת לטענה שלי
    שיש אנשים (כמוך) שנוקטים בשיטות שלא היו מביישות את אחרוני הצהובונים והטבלואידים
    כדי להכפיש את צה"ל.
    אתה מתחיל בטענות וכותרות מפוצצות והיסטריות, וכשיורדים לשורש העניין ובוחנים אותו מסתבר שמדובר בעניין שחומרתו אינה מתקרבת לטענה המקורית.

  17. אליה הגיב:

    ידידנו מלבנון, היושב בעיר שרובע שלם שלה ותשתיותיה נהרסו באופן שיטתי בידי צה"ל, עיר שמאות אלפי פליטים ממאות כפרים ועיירות שצה"ל עסוק כרגע במחיקתן מעל פני האדמה מציפים אותה, – האיש היקר הזה, רוז’ה עסאף, טורח ועושה את ההבחנה בין יהודים שאיבדו צלם אנוש לבין יהודים המשמיעים את קולם נגד מלחמת הברירה שראש ממשלת ישראל, שר הביטחון, האטד מוושינגטון ורוב הציבור בישראל כפו עלינו.

    וחלק נכבד מהתגובות למכתב, פשוט חוזר, מימין ומשמאל, לדיונים באמלחי"ם ופרטים טכניים כאלה ואחרים, כאילו כלום לא קרה. חוסר האחריות הפושע בדרג המדיני אינו נוגע רק להרג חסר ההבחנה באזרחים לבנוניים, אלא נוגע גם לחשיפתם של אזרחי ישראל לשדה הקרב. אך העיקר בכל זה היא החצייה של כל הקווים האדומים שלנו: הלקיחה כדבר מובן מאליו שהמטרות של ההפצצות של צה"ל הן מטרות אזרחיות בעיקרן, ושחלק נכבד מהאוכלוסיה הישראלית נחשף לירי קטיושות מדי יום במשך כבר כמעט חודש ימים.

    הנקודה שמעלה רוז’ה עסאף היא פשוטה: האוייב הוא המדיניות של טיהור אתני, רצח עם (אצלנו החליטו לקרוא לזה ‘כתישה’). האוייב הוא הפוליטיקאי שמחליט ‘להתגבר’ על ערכי האדם ולחסל (‘לכתוש’) ציבור או עם המתנגדים למדיניותו. האוייב אינו חיצוני, – זהו האוייב שמפנים, – השכן אולי, שבנסיבות מסויימות במילואים יורה שלא לצורך בנער פלסטיני בשולי הדרך והורגו, הפקיד שהוא רק בורג קטן במכונת ההשמדה של היטלר, הטייס הישראלי שמפציץ מרכזי אוכלוסיה צפופים – אך כמובן רק לאחר שמופצים כרוזים המורים לאוכלוסיה להמלט, – ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, שלוחץ על ההדק בידיעה ברורה שרוב הנפגעים יהיו אזרחים, ובידיעה שהפתרון לסכסוך אינו צבאי.

    התקווה של רוז’ה עסאף היא שנסתכל פנימה ונשאל את עצמנו, האם עשינו את חובתנו האישית והציבורית. במקרה של רוב הציבור הישראלי ומנהיגיו התשובה שלילית.

  18. מיכאל שרון לאיליה: קולע ורגיש. הגיב:

    רשימתך, בשולי מאמרו החשוב והמרטיט של רוז’ה אסאף קולעת ממש בכל מלה, תוך מיצוי הדגשים הנכונים, אחד בעקבות משנהו, ואני מצטט:

    1. ההבחנה בין יהודים שאיבדו צלם אנוש לבין יהודים המשמיעים את קולם נגד מלחמת הברירה;
    2. העיקר בכל זה היא החצייה של כל הקווים האדומים שלנו: הלקיחה כדבר מובן מאליו שהמטרות של ההפצצות של צה"ל הן מטרות אזרחיות בעיקרן;
    3. הנקודה שמעלה רוז’ה עסאף היא פשוטה: האוייב הוא המדיניות של טיהור אתני, רצח עם (אצלנו החליטו לקרוא לזה ‘כתישה’). האוייב הוא הפוליטיקאי שמחליט ‘להתגבר’ על ערכי האדם;
    4. התקווה של רוז’ה עסאף היא שנסתכל פנימה ונשאל את עצמנו, האם עשינו את חובתנו האישית והציבורית. במקרה של רוב הציבור הישראלי ומנהיגיו התשובה שלילית.

    אהבתי גם את ההברקה הקולעת "האטד מוושינגטון" ועוד.

    תודה.

הגיבו למיכאל ו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים