הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 באוגוסט, 2006 19 תגובות

התנגדותי הנחרצת למלחמה הנפשעת, שמנהלת ממשלת אולמרט-פרץ-פרס נגד העם הפלסטיני בעזה ובגדה המערבית ונגד העם הלבנוני, אינה מונעת ממני להדגיש כל העת את התנגדותי לארגון החיזבאללה, לאידאולוגיה שלו ולפעולותיו הרצחניות, למזכ"ל שלו, חסן נסראללה, ולפטרונו, נשיא איראן מכחיש השואה, מחמוד אחמדינג’אד.

לא איזון קדוש ולא השוואתנות מניעים אותי. אני פשוט אינני משתמש במאזניים של גזע, לאום, דת, עדה או מדינה, אלא במאזניים של צדק. ולכן אני כואב את כל קורבנות המלחמה, בקרית שמונה ובמע’אר, בעכו ובדיר אל-אסד, בביירות ובצור, ובכל מקום שמשיגים אותם המפציצים והתותחים של צה"ל והטילים והרקטות של החיזבאללה.


האחראים ל-1,000 ההרוגים עד כה בלבנון, ל-100 ההרוגים בישראל, לעשרות ההרוגים בשטחים הכבושים, להרס התשתיות בלבנון, לביירות ולקרית שמונה ההרוסות, למיליון העקורים בלבנון, לרבבות הפליטים בישראל – הם פושעי מלחמה. ההכשר שסיפק יו"ר תנועה מרצ, ח"כ יוסי ביילין, בשם "השמאל הציוני" בהכריזו, "התגובה הצבאית בעזה מוצדקת בעינינו והתגובה בלבנון מוצדקת לא פחות" – לא ינקה אף אחד. גם לא ההכשר שניסו לספק עמוס עוז, א.ב. יהושע ודוד גרוסמן. מי שביקש להפציץ כדי לגרום לאוכלוסייה בלבנון ללחוץ על ממשלתה – משתמש במאות אלפי אנשים כבני-ערובה, כאבק אדם שאפשר לדרוס להגשמת מטרותיו המדיניות.


בעוד ממשלת ישראל מאיימת עכשיו בהרחבת הלחימה בלבנון, נסראללה קורא לתושבי חיפה הערבים לעזוב את עירם ולא, הוא מאיים, ארגונו שוב יפציץ אותה על תושביה היהודים הערבים.


הצהרתו המתלהמת של נסראללה לא הפתיעה אותי. הטילים זורעי המוות ששילחו הוא וארגונו נגד נצרת, תרשיחא, עכו, מע’אר, שפרעם, דיר אל-אסד, ואדי ניסנאס בחיפה ויישובים ערבים נוספים לא היו טעות בניווט. הם כוונו בזדון. מירקם הדו-קיום היהודי-ערבי בגליל, בצל האפליה המתמשכת, אינו יקר ללבו. בצדק הגדיר ארגון זכויות האדם "יומן רייטס ווטש" את הפגזות החיזבאללה בצפון הארץ פשעי מלחמה.


תושבי חיפה הערבים – כך אני מקווה מעומק לבי – לא ינטשו את עירם-מכורתם. הם לא יישמעו לעצתו-איומו של הטרנספריסט החדש נסראללה, שדבריו עוררו קריאות הסכמה וצהלה בקרב מחנה הימין הגזעני הישראלי, שמטיף זה שנים לטרנספר של האזרחים הערבים הפלסטינים ממולדתם. בקוראו לערבים בחיפה לעזוב את עירם, נסראללה לא פירט לאן הוא מציע להם לעבור. לגדה המערבית או לעזה שם משתולל צה"ל? ללבנון – שם חיים הפלסטינים כאזרחים מדרגה ז’? לתל-אביב אולי?


אחד מעורכי היומון "אל-איתיחאד", שמישכנו הישן בחיפה התמוטט בעקבות הפגזת החיזבאללה, מסר לי היום (10.8), כי אכן יש תושבים ערביים שבהלה אחזה בהם בעקבות איומיו של נסאללה, וכי ראה תושבים בעיר אורזים חפצים מתוך כוונה לעזוב אותה. לשאלתי לאן הם יעקרו, הוא השיב: "למשל לבית לחם, שגם היא איננה בטוחה כלל וכלל". הוא הוסיף: "אני נימנה עם אלה המנסים לשכנע את האנשים לא לנטוש את בתיהם ואת יישוביהם. למטרה זו פירסמנו היום את קריאתו של ח"כ לשעבר עיסאם מח’ול לאזרחים הערבים להישאר במקומותיהם". תגובה דומה השמיע בבוקר יום רביעי (9.8) ד"ר אליאס טובי, בנו של הקומוניסט הוותיק תופיק טובי, ממנהיגי ה"סומוד" הפלסטיני.


לא כך הגיב "מחסום", אתר בל"ד בעברית. בלילה של רביעי האתר כבר כלל עדכון בדבר 15 חיילי צה"ל ההרוגים, אך הוא לא הביא את נאומו של נסראללה. ואילו למחרת בבוקר מערכת "מחסום" אומנם ציטטה את קריאתו של מנהיג החיזבאללה לערבים בחיפה לעזוב את העיר, אך היא לא טרחה להגיב על כך.


ערב מותו כתב הסופר אמיל חביבי (1921-1996) "נשאר בחיפה" ("הארץ", 3.5.1996). זה המשפט שביקש לחרוט במצבת קברו. זוהי צוואתו הפוליטית.


עצת האחיתופל של נסראללה הזכירה לי דברים שכתב בזכרונותיו עורך-הדין חנא נקארה (1912-1984) שבחייו זכה לכינוי החיבה העממי "מגן האדמה והחלכאים". בזכרונותיו, שהתפרסמו אחר מותו בספר "חנא נקארה, פרקליט האדמה והעם" (הוצאת "אל-אסואר", עכו 1985; "משארף", מס’ 20, אביב 2003), נקארה גולל בהרחבה את טרגדיית העקירה והנכבה בחיפה ב-1948. מתוך 80,000 פלסטינים שחיו בה עד המלחמה נותרו בה אחרי המלחמה רק כ-1,500 איש. האחרים נמנו עם מאות אלפי הפליטים הפלסטינים של המלחמה ההיא.


באסון הנורא שפקד את עמו האשים נקארה את הממסד הציוני, את ההגנה, האצ"ל והלח"י, את השלטון הבריטי המסכסך, אך לא שכח להזכיר גם את אותם מנהיגים ערבים שקראו לפלסטינים לנטוש את בתיהם, את עריהם וכפריהם ואת מולדתם ומכרו להם את האשליה שעם ניצחון הצבאות הערבים הם עוד ישובו ליישוביהם כמנצחים.


נקארה הזכיר את טבח דיר יאסין (9.4.1948) והשפעתו הנוראה. בזכרונותיו הוא מתאר את הניסיונות להרגיע את הרוחות בחיפה המעורבת ולמנוע בה שפיכות-דמים הדדית. חיילים בריטיים, הוא כותב, ירו בחיפה לסרוגין פעם לעבר השכונות הערביות ופעם לעבר השכונות היהודיות, כדי להסית אלה באלה ולגרום לבריחתם של ערבים נוספים. לפני נסיגתם מחיפה, השלטונות הבריטיים עודדו את תושבי חיפה הפלסטינים לנטוש את עירם והעמידו לרשותם ספינות מילוט. נקארה מתאר בהרחבה את המאמצים שהשקיעו הוא ומנהיגים פלסטינים נוספים בביירות, בדמשק ובקהיר, כדי להפסיק את הקרבות ולמנוע מהפלסטינים לנטוש את בתיהם ואת יישוביהם, אך ללא הצלחה. ואילו מנגד, אותם מנהיגים ערבים שעודדו את הפלסטינים לנטוש את בתיהם, את עריהם וכפריהם הכינו רשימה שמית של 26 מנהיגים פלסטינים שיש לחסל, משום שביקשו להשקיט את הרוחות והביעו את התנגדותם לקריאות לעזוב את חיפה. מזימת החיסול לא צלחה.


בנקודה זו סיכם נקארה בזכרונותיו את הדברים לאחור. "היום אחרי שלושים שנה, הנהגת אש"ף וכל מי שנאמנים לעמם הפלסטיני מודים שהשגיאה הגדולה ביותר שעשו הערבים באותה התקופה היתה העקירה מעריהם ומכפריהם בשעה שהישארותם היתה אפשרית. ואני אומר, שהאווילות החמורה ביותר של הריאקציה הערבית היא שלא הסתירה את בגידתה. היא פתחה את שערי המדינות השכנות בפני זרם העקורים ואיפשרה לציונות להעביר לידיה ערים וכפרים".


היתה נכבה והיא לא תחזור.

תגובות
נושאים: מאמרים

19 תגובות

  1. נביל הגיב:

    אנחנו לא יושבים עם הציונים בסירה אחת. קריאתו של השיח’ חסאן נסראללה באה מדאגה לאחים והאחיות שלנו שלא ייפגעו מהטילים המכוונים לציונים כדי שאפשר יהיה לפגוע יותר חזק באוייב הציוני ולא לפחד לפגוע בבני עמנו שהציונים משתמשים בהם כמגן אנושי. אלגזי לא מבין בכלל המלחמה שלנו. נמאס לנו לקבל עצות מהציונים מה לעשות ומה לא. מה שהוא כותב על 48 והנכבה הוא דימגוגיה. חזב אללה היא היחידה שעוזרת לעם הפלסטיני בזמן שהשמאל הישראלי בוגד בו.

  2. דן תמיר הגיב:

    כל מלה בסלע, ותיקון קטן:
    בשנת 1948 היו בחיפה לא 80,000 פלסטינים אלא כ- 140,000 פלסטינים. זאת אם כוללים גם את הפלסטינים ה"יהודים" ולא רק את הפלסטינים ה"נוצרים" וה"מסלמים".

  3. ראשיד הגיב:

    יאמרו מה שיאמרו כותבי המאמרים והמגיבים באתר הזה. מי שפתח במלחמה הזאת שאין לה קשר לחטיפת החיילים היא ישראל. היא הורסת את לבנון ורוצחת את אזרחיה. ברגע שישראל תחליט להפסיק את המלחמה היא תפסק מיד, לא כך החיזבללה, לו לא נשאר דבר לעשות אלא להגיב במה שיש לו. לו היו לו מטוסים ופצצות מדוייקות היה טוען בדיוק מה שטוענת ישראל, שאין לו כל כוונה לפגוע באזרחים. מאחר שהטילים שבידו לא מדוייקים הם פוגעים גם בערבים מה שכנראה עושה לו בעייה. מכאן נובעת קריאתו להם לצאת מחיפה על מנת שלא יפגעו. על זה תופס אלגזי טרמפ ומנסה להוכיח "אחווה יהודית ערבית" – גועל נפש

  4. אור חורב הגיב:

    אם מה שמשתמע מרוח דבריך, ולעניות דעתי הוא משתמע היטב, הוא שאתה מכיר בכך שלמרבה הטרגדיה (לצורך העניין) איש מהערבים שעזבו את חיפה במלחמת העצמאות לא יכול ולא יוכל לטעון לשיבה מעשית אליה, לא הוא ולא צאצאיו, הרי שזהו מאמר טוב וקוהרנטי.
    טוב להצביע בנחישות ובקול צלול ולא מתחנף, לצד על פשעי הצבא הישראלי בימינו אנו ומאז 67′, גם על הגול העצמי הנוראי שש?מו לעצמם תושבי הארץ הערבים במאורעות קום המדינה, על האופורטוניזם, צרות המוחין וחוסר הפשרנות הקולוסאליים הגלומים בו.
    טוב וקוהרנטי אמרנו, גם בזכות האיזכור במאמאר, של מה שלא ניתן לפרש אלא כעזיבה יזומה ומרצון של ערביי חיפה, כנראה לראשונה מעל במה רדיקלית, שכותביה נוטים לחבב יותר את השימוש במונח "גירוש" על הטיותיו. אם כן הווה ידוע הוא שלפחות בחיפה לא התקיים גירוש (גם אם זה נבע מגישה תועלתנית של פרנסי העיר שקיוו לשמר את כח העבודה הערבי הזול), וצריך לומר רק שהלוואי שהעיר תחזור אי-פעם למצב הדו-קיום ששרר בה אז, שלפי כל העדויות לא היה מופתי ממנו. הלח"י והאצ"ל מחרחרי המלחמה, אף שלא היתה להם אחיזה משמעותית בעיר (שנשלטה ע"י ‘ההגנה’ השמאלי) לא בחלו בשום פעולת תגמול, נקם ורצח הן כלפי הבריטים והן כלפי אזרחים ערבים, וכמותם גם החוליות הערביות, שקיבלו הוראות מעכו וירושלים (להראות שבעיר לא התקיים בסיס-קבע של תנועת הפשיזם הריאקציונרי הערבי.)
    טוב לקרוא כותב בגדה השמאלית שיודע שהנכבה, שאין ויכוח על קיומה והשלכותיה, ארעה למעשה במידה גדולה באשמת קורבנותיה-הם.
    הקריאה הצודקת להפסקת ההרג ההדדי בין ישראל לשכנותיה חייבת אם כן לבוא על יסוד מוצק של הכרה במציאות המדינית שנוצרה ב-48′, ברוח הכרת האו"ם, ושל עשיית המקסימום למנוע את המעגלים הנוספים של איבה, פליטות ונחשלות האורבים בפתח ומשמשים דלק א-פריורי לשונאי השלום משני הצדדים.

  5. משה הגיב:

    אתר מחסום בעברית, כמו פרסומי בל"ד בערבית תומכים בחזבאללה באופן חד משמעי. התייחסתי לכך בעקיפין בתגובתי לחיים ברעם בשבוע שעבר ונעניתי שג’מאל זחאלקה בחור טוב.
    ח"כ זחאלקה הוא הומניסט אמיתי אבל הוא לא קובע את הטון בבל"ד, שהולכת בעקבות מנהיגה ועוסקת בניפוח חזה לאומני מגוחך. אם זה לא היה כל עצוב הייתי צוחק.

  6. ציוני הגיב:

    יפה שאתר השמאל מודה סוף סוף שלא רק הציונים אשמים באסון הפלשתיני אלא שלמנהיגיהם היה חלק לא קטן בכך כשקראו להם לעזוב עד הנצחון שלעולם לא הגיע. עוד מאמץ קטן וגם אתם תודו שהמנהיגות הערבית היא האשמה העיקרית באסון ובא לציון גואל ואמת מארץ תצמח.

  7. איל רימון הגיב:

    תיקון קל: עצת אחיתופל היא העצה הטובה. עצת חושי הארכי היתה העצה הרעה.

  8. שמאלן לא-ציוני הגיב:

    צר לי נביל. נסראללה הוא פושע. אם הוא גיבור שלך, בבקשה.

    לא הייתה לא שום לגיטימציה לפעולה הנפשעת שלו שהתחילה את המאורעות האחרונים בלבנון: לחטיפת החיילים והירי על האזרחים ובסיסים של צה"ל, שבוצעו עוד לפני שישראל הניחה רגל על אדמת לבנון.

  9. מיכאל שרון: נביל צודק הגיב:

    נביל צודק. אילו הייתי ערבי, הייתי קורא לדבריו שתלטנות ופילפול עקמומי. אין גבולות וחייבים להכנס-להתגנב לנישמתו של בן העם האחר? מה הצדקתנות הזאת שבגינוי נסראללה והחיזבאללה והסחפות אחרי תעמולת הכזבים, תוך ניסיון להראות לעם ישראל שמדובר ב"שמאלני מאוזן בביקורתו"?

    נסראללה הוא גיבור האומה הערבית כולה, נערץ על מאות מיליונים, איש שעמד בפרץ מול כיבוש פרוע שזיהם את אדמת לבנון בצבא שכירי חרב וסוחרי סמים (צד"ל), עסק בעינויים ובטבח. אדם שכפי שכתבתי – לא היה מסוגל לעמוד מנגד ב-11 ביולי על טבח אזרחי עזה וילדיה. לוחם גרילה שעשה צחוק מצבא אדיר, שחצני שהסתאב בשחצנותו, שבראשו עומדת קליקה של גנרלים כושלים המשתלטים על משאבי ענק וחומסים את האומה הישראלית, וכספי יהודי העולם, כמו גם את כספי הסיוע הזר. הרעב של 20% מאזרחי ישראל, הינו צידו האחר של המשכורות המנופחות והכוח האדיר של חונטת הקצונה הבכירה הזאת בכל מרחבי החברה הישראלית.

    איני שותף בגינוי הדת, כל דת
    — קישור —

    — קישור —

    ואנא סלח לי, יוסף אלגזי, אך עליך להבין מה אתה עושה באיזור זה. האם בשהייתך בגרמנייה, מהרת לגנות קתולים או לותרנים בשל דתם?

  10. מרדכי בלייוייס הגיב:

    מאמר חשוב. גם בביקורתו על החיזבאללה וגם בביקורתו על האתר הלאומני מחסום המלא בשקרים וסילופים.

  11. עופר הגיב:

    שני תיקונים:
    "עצת אחיתופל" הונצחה כעצה רעה מכיוון שלפי הכתוב בתנ"ך היתה העצה הרעה בעיני אלהים, שפעל בעצמו להכשלתה.

    וכיום, לאחר הפלישה ללבנון, עמדת מרצ היא חד משמעית נגד המלחמה.

  12. למוצאי שלל רב הגיב:

    ממתי יוסף אלגזי הוא בר סמכא לגבי ההיסטוריה של הנכבה?
    תקראו את בני מוריס, אדם בעל השקפות סופר ימניות אבל היסטוריון שנאמן לעובדות.

  13. פולי הגיב:

    במשך חודשים ארוכים אני הח"מ וגם אחרים מנהלים ויכוחים מרתקים עם ש.אמיר בעיקר, אבל גם אם אחרים, בדינמיקה שהביאה לנטישת הפלסטינים את יישוביהם ב נכבה של 48.

    ברי הפלוגתא שלנו טענו בתוקף, וממשיכים לטעון, כי המיתוס הטוען כי המנהיגות הערבית הורתה לפלסטינים לעזוב את יישוביהם ב48 הוא המצאה ציונית מרושעת שנועדה להצדיק את הטרנספר המכוון שבוצע באוכלוסיה הפלסטינית.

    עכשיו בא גדי אלגזי, מעמודי התווך של מחנה השמאל העיקבי, איש שלפי וידוי נוגע ללב שהתפרסם ב"הארץ" התוודה כי ירה בעצמו במלחמת הכיבוש של 67 כדי לא לקחת חלק במעשי הכיבוש הניפשעים, ואומר כך:"אך לא שכח להזכיר את אותם מנהיגים ערביים שקראו לפלסטינים לנטוש את בתיהם, את עריהם וכפריהם".

    נראה לי שהציטוט מוכיח כי אין זה מיתוס שהמציאו הציונים אלא דבר שאכן התרחש במציאות.

  14. למגיב אייל רימון הגיב:

    אתה בטח מתכוון לאבא חושי, ראש העיר שעמד בשער הנמל וביקש מערביי העיר שלא יעזבו…

    אורלינג

  15. יובל הלפרין הגיב:

    לפולי,
    את המאמר שהגבת עליו כתב יוסף אלגזי ולא גדי אלגזי.
    הוויכוח אינו אם הייתה קריאה של גורם ערבי כלשהו לעזוב או לא הייתה, אלא מה משקלה של קריאה כזו ביצירת הנאכבה. עיקר הגירוש והעקירה של הפלסטינים מאדמתם נבע מטבח וגירוש פיזיים (כמו בדיר יאסין), או איום בטבח-גירוש כזה ("זכרו את דיר יאסין"), או גירוש בדיעבד, כלומר הרס כפרים למי שביקש לעזוב זמנית, כדי לא להיקלע לאזור קרבות (כפי שחלק ניכר מתושבי הגליל, יהודים וערבים, עזבו את בתיהם כעת).
    גם מי שעזב בעקבות "קריאה ערבית" אינו מאבד את זכותו על אדמתו ועל ביתו.
    אבל יוסף אלגזי עומד על כך שמה שב-48 היה, לכל היותר, אנקדוטה שולית שנופחה על ידי התעמולה הציונית, מונף כעת על ידי נאסראללה בראש חוצות, ואכן עלול להפוך לטיעון להצדקת נאכבה שנייה, נוסח אביגדור ליברמן או ארנון סופר.

    לנאביל,
    אין טעם להתווכח אתך על ההבחנה בין "אחים" ל"ציונים", כאילו כל יהודי הוא ציוני וכאילו אין פלסטינים שמצדיקים את הציונות בכלל ואת אולמרט ופשעיו בפרט (אתה לא חייב "לקבל עצות מהציונים", אבל לא ידעתי שיוסף אלגזי הוא ציוני).
    אבל לא הסברת בתגובתך למה האח שלך נזכר להזהיר את האחים שלו מהטילים רק אחרי חודש.
    מה, הוא לא ידע שבגליל היהודים הם מיעוט? באמת נראה לך שעד עכשיו הוא ירה "פחות חזק" כי הוא חשש לפגוע ב"אחים" שלו?
    ולמה רק חיפה ולא שפרעם ונצרת וטורען וסכנין ואיבלין ומר’ר, שגם בהם או בסביבתם נפלו טילים? ולהרוס את הבתים של האחים זה בסדר, או שאולי הם צריכים לשאת איתם את הבית על הגב?
    בקיצור, הבחנה בין דם לדם לא תעניק ביטחון לאף אחד. מי שלא מבחין במאבקו בין חיילים לסרבנים, בין ילדים ומבוגרים, בין מחליטים לנגררים, בין בעלי הון לחסרי אמצעים – גם לא יבחין בין יהודים לערבים. לכל היותר הוא יפלוט את זה כמס שפתיים כשהוא רואה באופק את סופה של המערכה.

  16. עופר יהלום הגיב:

    אין קשר בין סיבת העזיבה של פליט – בריחה או גירוש – לבין זכותו לחזור. אציין שלפי עמדתי זכות השיבה היא רק של הפליט עצמו ולא של צאצאיו אחרי גיל 18, אבל זה כבר נושא לויכוח נפרד.

    "נסראללה הוא גיבור האומה הערבית כולה…איש שעמד בפרץ מול כיבוש פרוע שזיהם את אדמת לבנון בצבא שכירי חרב וסוחרי סמים…" – אני לא רוצה להישמע כפטרנליסט כלפי הערבים, אבל על מעריציו של זה נאמר כבר: מאור לי מי גיבורך, ואומר לך מי אתה.
    נסארללה וארגונו הם חסידי פונדמנטליזם דתי, ממשיכי דיכוי הנשים והזרים בצורתם הגרועה ביותר, אוסף פושעים ורוצחים גרועים בהרבה ממה שהיו פת"ח והחמאס אי פעם.אפילו הרוב המכריע של תושבי לבנון לא סובל אותם.

    ומי זה שמממן ותומך באנשים האלה – בשאר אסאד, שאינו אלא עריץ, רוצח המונים וברון סמים מיליארדר כמו אביו לפניו; אחמנדיג’אד, ריאקציונר מטורף-למחצה שעלול להפוך את האיזור כולו לענן רדיואקטיבי; ולפי השמועה – גם השייכים של הנפט, אותם סוקלי נואפים וכורתי ידיים לגנבים.
    נראה לי שסלאח א-דין לערבים הוא כמו יהודה המכבי ליהודים, כלומר כל רוצח לאומן אומר שהוא ממשיך דרכו. ומובן שמעשיה הרעים של ממשלת ישראל – כולל הפלישה המיותרת ללבנון – לא מצדיקים תמיכה במעשים כאלה מן הצד השני.

  17. סיני הגיב:

    ליוסי אלגזי

    תודה על רשימה חשובה המשרטטת את הגבול שבין מתנגדי המלחמה (ופשעיה נגד אזרחים )לבין המפלרטטים עם מנהיגים בנוסח נסראללה ושות.
    השמאל בארץ בכלל,ובחיפה בפרט,צריך להיות מאד ברור בתגובתו למלחמה הזו ,וברוח רשימתו של אלגזי,אם הוא רוצה בעתיד של פעולה יהודית-ערבית בעיר הזו.

  18. Arab from Haifa, now in refuge in the south הגיב:

    It is not a case of patriotism or remaining in our homes. It is a personal decision of each person regarding his\her safety and his\her family’s.

    The mention of Emil Habibi and of Hanna Nakkara by Algazi is nothing but a demagogy.

    My grandmother, who suffered the Nakba in 1948 while she was in Haifa and became a refugee, and managed to sneak back to Haifa with her family a year after, she had left Haifa too and with us right now because of the recent developments. My grandmother can teach a lesson about remaining in our land to Algazi and others who are trying to preach us what to do.

    Please stop this demagogy and I ask Hagada staff to be wiser on what articles to publish.

  19. לנביל הגיב:

    לפחות תפסיק להתפתל ותכתוב ‘יהודים’ ולא ‘ציונים’.

    כי אם מורידים את הערבים מחיפה מה שנשאר (ובו ‘צריך להיכנס יותר חזק’) זה יהודים, גם כאלה שהם בעד ‘זכות השיבה’.

    אבל אני בטוח שבאתר ה’ביקורתי’ החד מתער הזה אף אחד לא שם לדקויות האלה.

הגיבו למשה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים