הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-17 באוגוסט, 2006 4 תגובות

"ממשל בוש היה מעורב באופן הדוק בתיכנון התגובה הישראלית. הנשיא בוש וסגן-הנשיא דיק צ’ייני היו משוכנעים, כפי שסיפרו לי בכירי מודיעין ודיפלומטים בתפקיד ושלא בתפקיד, כי הפצצה מוצלחת של חיל האוויר הישראלי נגד מאגרי הטילים המבוצרים של החיזבאללה, כמו מבני השליטה שלהם בלבנון, יקלו על חששותיה הביטחוניות של ישראל. כמו כן, הפצצה כזאת תוכל לשמש כהקדמה למתקפה מניעתית אמריקאית נגד המתקנים הגרעיניים של איראן, שגם חלקם קבורים עמוק באדמה".

בהסתמך על מקורות ישראלים כולל שבתאי שביט, מדגיש הירש שההתקפה על החיזבאללה אינה תוצאה של הוראה מוואשינגטון.


"לפי מומחה למזרח-התיכון בעל קשרים וידע בנוגע לנעשה בממשל האמריקאי והישראלי, ישראל תיכננה לתקוף את החיזבאללה – תוכנית ששותפו בה בכירים בממשל – הרבה לפני החטיפה של ה-12 ביולי. ‘זה לא שהישראלים הכינו מלכודת שלתוכה נפל החיזבאללה’, הוא אומר, ‘אלא שהיתה תחושה בבית הלבן כי הישראלים יעשו זאת במוקדם או במאוחר".


"לפי המומחה לממשל היו מספר סיבות לתמוך בהפצצה הישראלית. בתוך מחלקת המדינה ההפצצה נראתה כמו אמצעי לחזק את הממשלה הלבנונית, כך שתוכל לשלוט על דרום המדינה שברובו נמצא בשליטת החיזבאללה. ‘הבית הלבן היה יותר ממוקד בפירוק החיזבאללה מטיליו מכיוון שאם תהיה מתקפה צבאית נגד המתקנים הגרעיניים של איראן, עליו קודם כל להיפטר מטילים שהחיזבאללה יכול להשתמש בהם בתגובה נגד ישראל’".


הירש מצליח לקבל מגוון תגובות מדוברים רשמיים בוואשינגטון. יש כאלה שהכחישו כל תיאום מוקדם בין שתי המדינות, אחרים דיברו עם הירש שלא לציטוט ותיארו את מכלול השיחות לפני ההתקפה.


"ארה"ב וישראל חולקים מודיעין ומקיימים שיתוף-פעולה צבאי במשך עשורים, אולם לפי קצין מודיעין בכיר לשעבר, מתחילת האביב האחרון נמצאים מתכננים רמי-דרג מחיל האוויר האמריקאי תחת לחץ כבד מהבית הלבן לפתח תוכנית-מלחמה למתקפה מכרעת נגד המתקנים הגרעיניים של איראן – ואלו החלו להתייעץ עם מקביליהם בחיל האוויר הישראלי".


לדברי הבכיר, השאלה הגדולה שניצבה בפני חיל-האוויר האמריקאי היתה איך לפגוע בהצלחה במספר מטרות קשות באיראן. "מי היא הידידה הקרובה ביותר של חיל האוויר שלנו בזמן שהוא מתכנן? זאת לא קונגו – זאת ישראל. כולם יודעים שמהנדסים איראנים יעצו לחיזבאללה בנוגע לחימוש ולמנהרות שמתחת לאדמה. כך קרה שחיל האוויר האמריקאי הציע לישראלים כמה טקטיקות חדשות ואמר להם ‘בואו נתמקד בהפצצות ונחלוק את הידע בנוגע למה שיש לכם על לבנון ולנו על איראן’".


הדיונים הגיעו עד לדרגת ראשי הזרועות הצבאיות בארה"ב כולל לשכת שר ההגנה דונלד רמספלד. "הישראלים אמרו לנו שזאת תהיה מלחמה זולה עם רווח רב", אמר יועץ אמריקאי עם קשרים בישראל. "למה להתנגד לזה? נוכל כך להפציץ מנהרות, בונקרים וטילים מהאוויר. זאת תהיה הפגנת יכולת בשביל איראן".


יועץ לפנטגון אמר שהבית הלבן "דחף כבר זמן מה למצוא סיבה למתקפת מנע נגד החיזבאללה". הוא הוסיף "אנחנו רצינו להעלים את החיזבאללה ועכשיו מישהו אחר עושה את זה בשבילנו".
 
הירש מביא אסמכתא לדעה שישראל איכזבה קשות את הבית הלבן. "לפי ריצ’ארד ארמיטג’, ששימש בתפקיד סגן-נשיא המדינה בכהונתו הראשונה של בוש – ומי שבשנת 2002 אמר ש’ייתכן שהחיזבאללה הם האליטה של הטרוריסטים’ – המבצע הישראלי בלבנון, שנתקל בקשיים בלתי-צפויים וביקורת נרחבת, יכול בסופו של דבר לשמש כאזהרה לארה"ב בנוגע לאיראן. ‘אם הצבא המשמעותי ביותר באזור – צה"ל – לא מסוגל להשקיט מדינה כמו לבנון, עם אוכלוסייה של 4 מיליון איש, כדאי שארה"ב תשקול בזהירות לפני שתשתמש באותה המתודה נגד איראן, עם עומק אסטרטגי ואוכלוסייה של 70 מיליון איש’. ארמיטג’ הוסיף כי ‘הדבר היחיד שההפצות השיגו עד כה היה לאחד את האוכלוסייה בלבנון נגד הישראלים’".


הירש מצטט מקורות רבים המסבירים שהמצב בגבול הישראלי-לבנוני והתנהגות הצדדים הבטיחו (למי שרצה בזאת) שתהינה הזדמנויות רבות לפתוח באש כללית.


הירש מביא אסמכתה לכך שישראל החליטה לפעול בצורה נמרצת, לאחר שהמודיעין הישראלי, באמצעות יחידה 8200, יירט מסרים סודיים של הסורים והחיזבאללה שהובילו למסקנה כי החיזבאללה מתכנן פעולות יזומות מצידו. מקור זה שימש בסיס להערכה שנסראללה לא ציפה לתגובה ישראלית מסיבית.


"באחד מהקטעים שנקלטו נסראללה אמר, בהתייחס לאולמרט ופרץ, שהם ‘נראים חלשים’, בהשוואה לאריאל שרון ואהוד ברק להם היה ניסיון צבאי נרחב, ושהוא ‘חושב שישראל תגיב בקנה-מידה קטן ומקומי, כפי שעשו בעבר’".


מפתיעה ביותר היא הזיקה המדהימה שבין התוכניות הישראליות ותוכניות הלחימה של חיל האוויר האמריקאי. הירש אפילו מפרט את חילוקי הדעות באגפים השונים של הצבא האמריקאי לגבי סיכויי ההצלחה של התקפה אווירית.


"התוכנית הישראלית, לפי בכיר לשעבר במודיעין האמריקאי, היתה ‘בבואת מראה של מה שארה"ב תיכננה בשביל איראן’" (הכוונה להצעות של חיל האוויר האמריקאי להתקפה אווירית שתשמיד את יכולותיה הגרעיניות של איראן, כולל האפשרות להפצצה נרחבת של תשתיות אזרחיות בתוך איראן, כל אלה עברו ביקורת ע"י הזרועות הצבאיות השונות של ארה"ב. לפי דברי בכירים בהווה ובעבר, תוכניותיו של חיל האוויר לא יצליחו, ובסופו של דבר יובילו, כפי שקרה במלחמתה של ישראל עם החיזבאללה, לכניסתם של כוחות קרקעיים).


הירש מבליט בכל הזדמנות את הקשר ההדוק עם משרדו של סגן הנשיא דיק צ’ייני. "המשרד של צ’ייני תמך בתוכנית הישראלית, כפי שתמך הסגן ליועץ לביטחון-לאומי אליוט אברמס (דובר מטעם המשרד לביטחון לאומי הכחיש זאת). הם האמינו שישראל צריכה לפעול במהירות מהאוויר במלחמתה נגד החיזבאללה. בכיר מודיעין לשעבר אמר, ‘אמרנו לישראל, תראו, אם אתם חייבים לעשות את זה, אנחנו ניתן לכם גיבוי מלא. אבל אנחנו חושבים שמוטב מוקדם מאשר מאוחר – ככל שתמתינו יותר כך יהיה לנו פחות זמן לנתח את מה שקרה ולתכנן את המתקפה על איראן לפני שבוש יסיים את כהונתו’".


לדברי הבכיר, הטענה של צ’ייני היתה "מה אם הישראלים יבצעו את החלק שלהם ראשונים, והוא יהיה ממש מוצלח? זה יהיה מצוין. כך נוכל ללמוד מה לעשות באיראן באמצעות בחינה של מה שהישראלים עשו בלבנון".


בסיום המאמר הירש עומד על העמדות השונות והניואנסים השונים בקרב הממשל האמריקאי. מסתבר,  לפי המידע שבידי הירש, שרמספלד לא התלהב מהתוכנית וכי היו הרבה מאוד קצינים שהיססו לתת גיבוי לאופטימיזם הישראלי. הירש מפרט את חילוקי הדעות שהסתמנו בוואשינגטון בדבר נכונות לסיים את ההתקפה וקובע שהם דמו לחילוקי דעות שהתפתחו גם בישראל. הירש ממשיך לסקור מגוון רחב של עמדות מצד המדינות הערביות ומצד איראן להתפתחות האחרונה. הוא מצטט הערכות שונות בקשר למעמדה של קונדוליזה רייס. הוא סוקר את העמדות השונות באירופה ומסיים בציטטה מאת ג’ון ארקוילה, מומחה לענייני הגנה בבית הספר המתקדם של הצי האמריקאי: "אפילו אלו שממשיכים לתמוך במלחמתה של ישראל נגד החיזבאללה מסכימים שהיא נכשלה בהשגת אחת מהמטרות המרכזיות שלה – לאחד את הלבנונים נגד החיזבאללה. ‘הפצצות אסטרטגיות’ הוא מושג צבאי שכשל ב-90 השנים האחרונות, ובכל זאת חילות אוויר בכל העולם ממשיכים לעשות את זה’, סיפר לי ג’ון ארקוילה".


ארקוילה ניהל במשך למעלה מעשור קמפיין, שהצלחתו גדלה בהדרגה, לשנות את הדרך בה ארה"ב נלחמת בטרור. "המלחמה כיום היא לא של מסה מול מסה" הוא אומר. "בשביל להביס רשת צריך לפעול ברשת. ישראל התמקדה בהפצצות נגד החיזבאללה, וכשזה לא עבד נעשתה עוד יותר תוקפנית על הקרקע. ההגדרה של טירוף היא שאתה ממשיך לעשות את אותו הדבר ומצפה לקבל תוצאה שונה".





סימור הירש הוא אחד מהעיתונאים המפורסמים והמוערכים בתקשורת האמריקאית והבינלאומית. הירש, שהביא לדרגה עילאית את ז’אנר העיתונות Investigative Reporting, זכה לאין-ספור פרסים יוקרתיים ומאמריו הארוכים והמפורטים המתפרסמים בשבועון האמריקאי "הניו יורקר" מעוררים, ובצדק, הדים נרחבים.


היה זה הירש שחשף את שערוריית העינויים בבית-הסוהר אבו-גרייב שבעיראק. הכיסוי שלו לרקע של מלחמת עיראק השנייה הקנה לו ציבור קוראים מסור בכל מקום. לפני מספר ימים פירסם הירש מאמר ארוך, מפורט ומאוזן בנושא מלחמת לבנון השנייה. מתרגם מאמרו של הירש מתנצל על כך שאין ביכולתו לתרגם את המאמר כולו לקוראי "הגדה השמאלית". אנחנו בחרנו לפרסם את אותם הקטעים המשקפים את דעתו של הירש. בנוסף לדעתו הוא מביא שפע של הערות והערכות מכל הצדדים לסכסוך.


למאמר המלא באנגלית הקישו כאן.

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. 5000 מילה הגיב:

    זה קצת הרבה. כל הכבוד למתמצת

  2. Reuven Kaminer הגיב:

    מקור המאמר של הרש זמין דרך גוגל ומקורות אחרים באינטרנט. אף כי המתרגם בחר את הקטעים לתרגום בקפידה, ניתן להתרשם מההיקף ומהיסודיות של הרש על ידי קריאת המקור באנגלית….
    — קישור —

  3. דני בר הגיב:

    מדוע לא היה ביכולתו של המתרגם לתרגם את המאמר כולו?

  4. עידו לם הגיב:

    אני לא מסכים עם הניתוחים שלכם אבל אני מכבד אותכם כי אתם שמאלנים יקרים וטובים שנלחמים נגד הפאשיזם במדינת ישראל

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים