הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-19 בספטמבר, 2006 5 תגובות

בפאתי ג’בל מוכבר, בשולי שכונת ארמון הנציב, הולך ומוקם מתחם יהודי גדול ומפואר, שישתרע על 170 דונם, ויכלול בתי מגורים, מרכז ספורט, פארק, גן ילדים, מלון, בית כנסת ומרכז מסחרי. המתחם ההולך ונבנה ב’גבל מוכבר – "נוף-ציון", הוא פרויקט פרטי, יזמות עסקית ונטולת כוונות פוליטיות. אם-זאת, ההתייחסות של הקבלן הבונה את המתחם משקפת את הגישה הרווחת בקרב הממסד הישראלי בסוגיית ההשתלטות על הקרקע במזרח ירושלים. בחוברת מהודרת שהוכנה לשם שיווק המקום בקרב הציבור היהודי, מושקעת תשומת לב מיוחדת לתיאור הסביבה המקיפה את השכונה החדשה. לשם המחשה הם מציגים גם ציור של המתחם וגם תמונה של הנוף הנשקף ממנה.

הציור, בסגנון האוריינטלי הנפוץ בראשית המאה הקודמת, מציג סביבה רומנטית, שלווה, פסטורלית. מתחם צפוף של בתים יהודים, טבולים בירוק, מבני ציבור מתנשאים בגאון, אור בשפע וצבעי פסטל מרגיעים. למרגלותיה, שטח שומם, אף הוא פסטורלי, בו פזורים מעט בתים ערבים קטנים, מרוחקים ולא מאיימים. אלה בתי ג’בל מוכבר. הבעייה עם הציור היא שלא רק שהוא מגמתי, אלא שקרי, משום שלא זו בלבד שנעשה בו מניפולציה צבעונית, אלא שהוא מעוות את המציאות. בציור, הכפר לא קיים, רק מספר בתים בודדים, רחוקים מהמתחם היהודי, לא מאיימים, אף הצבע השולט בציור – גוונים של ירוק-כחול-צהוב-בורדו, שונים מהאפור שמאפיין את הבנייה המקומית. באמצעות המכחול, הכפר הועלם, מציאותו נמחקה, בתיו נעלמו כלא היו, והנוף כולו הולאם לטובת השכונה היהודית שתקום.








נוף ציון


מניפולציה מסוג אחר, מופיעה בצילום בעמוד הבא, שבו נפרש הנוף הנשקף מבעד לבתי השכונה. כיוון שמדובר בתמונה, לא ניתן היה למחוק את בתי הכפר, אבל המניפולציה בנוייה משני ממדים: הממד הראשון בנוי על הצגת פס רחב של שמים כחולים, מרגיעים, והממד השני בנוי על הצגת קו אופק פסטורלי שמורכב באופן כמעט בלעדי מאתרים יהודים. ברקע מוצגים הר הזיתים, הר הצופים, הר המוריה, הכותל המערבי, עיר דוד, הר ציון, מלון המלך דוד, מלון שרתון, מלון פלאזה, הטיילת של ארמון הנציב ושכונת טלביה ורחביה (חלק מהאתרים המופיעים בחוברת לא נכנסו לתמונה למטה מפאת רוחב הדף). האתר הלא-יהודי היחיד שמופיע בתמונה הוא אגוסטה ויקטוריה, שאף הוא צוין באופן שגוי, שכן המבנה המסומן הוא כנסיית פאטר נוסטר ולא אגוסטה ויקטוריה. אולם, המתבונן בתמונה במלואה לא יכול שלא להבחין שכפר ערבי נמצא צמוד למתחם היהודי, ממש מתחת למרפסות השכונה. הכפר ג’בל מוכבר נוכח בתמונה אבל נמחק מתודעת המתבונן. לא זו בלבד, אלא שעל אותו רכס שבו מופיעים אתרים יהודים בלבד, ניצבים עוד מספר כפרים ערביים, שגם הם בולטים בהעדרם. אם מצביעים על רחביה-טלביה למה לא לציין את שכונת א-טור, סוואנה, שייח ג’ראח, ואדי-ג’וז הנמצאים גם הם על אותו קו אופק, או את צור באהר הממוקם מימין לתמונה וגם הוא בקו הראייה של המתבונן. הנוף הנשקף מהתמונה אומר במפורש שהכפר המצוי למרגלות השכונה היהודית, הוא טעות אופטית, הוא בעצם לא קיים, יש להתעלם מקיומו, מנוכחותו המעיקה, מקולות המואזין ומדופק חייו. לא השכן הקרוב חשוב, אלא הרכס הנשקף למרחקים. המסר של התמונה הוא: דע לך שהכותל לא רחוק ממך, אף אם אינך רואה אותו, ולעומת זאת, השכן, שמעבר לרחוב, לא קיים אף אם אתה רואה אותו.








נוף ציון


נוף ציון הוא רק דוגמה לצופן האופרטיבי של כל מפעל ההתיישבות כלפי הנוכחות הערבית, גם בגדה המערבית ובפרט במזרח ירושלים. לפנינו גרסה מודרנית של האמירה הציונית הקלסית – "עם ללא ארץ עבור ארץ ללא עם", אולם, אם במאה ה-19 דברים אלה נאמרו מתוך בורות, היום נאמרים מתוך רשעות. יש כאן מאמץ למחוק את הנוכחות הערבית, להשתלט על המרחב, על הקרקע, על הנוף, לייהד את מזרח העיר באמצעות שילוב של בנייה יהודית ומחיקת הנוכחות הערבית. חלקה ניתן למחוק באמצעים פיזיים, כלומר ניתן להרוס בנייה ערבית מן היסוד. מי זוכר שבשטח בו שוכנות השכונות היהודיות שנבנו במזרח העיר בשנות ה-70 היו בתים ערביים שבולדוזרים מחקו מעל פני האדמה. חלק אחר ניתן למחוק על ידי התעלמות מקיומו, מחיקתו מהתודעה ומתשומת הלב. אלה מרחבים שלא רק כף רגלו של יהודי לא תדרוך בהם, אלא גם מבטו לא יופנה אליהם, אוזנו לא קרויה להם. המתנחל היהודי למד לדלג על הכפרים הערבים, להסתכל מעליהם מבלי להתבונן בהם. הוא לא מיישר מבט כלפיהם כיוון שנוכחותם מעיקה וכיוון שממילא הוא מתנשא עליהם, מסתכל עליהם מגבוה, אף פעם לא בגובה העיניים אלא מביט כאדון על נתיניו. עבור המפעל ההתיישבותי, הכפר הערבי הוא ספחת שאם לא ניתן למחוק אותו מהשטח, יש לכל הפחות להתעלם מקיומו. גישה דומה קיימת לא רק כלפי מבנים, אל גם כלפי הנוף האנושי. בדרכו לשכונה המתנחל היהודי יחלוף מעל פני ערבים רבים שמתגוררים בקרבת מקום, אבל לא יתעכב בהם, לא ישים לב לקיומם כיוון שמבחינתו הם אינם נוכחים. במקרה הטוב, הם נוכחים-נפקדים, צללים של תת-אדם. מאמץ גדול נעשה גם למחוק אף את תולדות המקום, את הסיפור שקדם לשכונה היהודית. התושב היהודי לא יגלה סקרנות בשאלה איך האדמות יגיעו לידיו, מי התגורר בהן לפניו, האם מאן-דהו נפגע מהבנייה היהודית. התושב היהודי, שלרוב מגלה עניין רב בתולדות עירו, מעדיף במקרה דנן לא לשאול יותר מדי ולא לדעת מה קדם לו. השיח יהיה תמיד לאומי, שופע התפעלות על ההישג המרשים של בניית שכונה יהודית מפוארת, וגאווה רבה על גאולת אדמות לטובת עם ישראל.


הבעיה היחידה במהלך הזה היא שלמציאות יש הרגל מגונה – מוקדם או מאוחר היא מרימה ראש ותובעת את עלבונה.

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. יעקב – לא אמירה ציונית הגיב:

    "עם ללא ארץ עבור ארץ ללא עם" לא הייתה אף פעם אמירה ציונית, קלאסית או לא. משפט זה
    נאמר על ידי הסופר היהודי-בריטי, ישראל זנגוויל, אך מעולם לא ביטא את המדיניות של התנועה הציונית. להפך, אפילו זאב ז’בוטינסקי כתב, כבר ב 1923 שבמדינה היהודית שתקום יהיה שוויון זכויות לכל. "אם ראש הממשלה יהיה יהודי, סגנו יהיה ערבי ולהפך" וגם "שם ירווה לו משפע ואושר בן ערב, בן נצרת ובני".
    יש לשאוף לשוויון זכויות מבלי לזייף את
    ההיסטוריה.

  2. מיכאל שרון: הבודהה נמצא בפרטים הגיב:

    מאמר טוב ומדוייק. הבודהה נימצא בפרטים, והמהות – בהבאתם המדוקדקת של הפרטים הללו. ועם זאת, מאמר מלא השראה, ניתן לאמר. אלה שרק המכלוליות הגורפת המתעלמת מפרטים מעוררת השראה, אינם לרוב ראויים להשמע, שכן בדבריהם, יפים וסוחפים ככל שיהיו, יהיה בדרך כלל או עיוות המציאות במקרה הטוב, או מניפולצייה במקרה הרע. קראתי בעניין רב, ואין כמו תרשים או תמונה או גרפיקה לפרוס פרטים רבים באופן בהיר וממופה היטב. והניתוח -מבריק ומה שחשוב – נכון!
    א בראבו!

    אגב, האם התצלום הוא אכן ברזולוציה נמוכה, מה שממסך עוד יותר את הכפר הערבי? או זה רק עניין של ה-jpeg ששלחת?

  3. כמה הבהרות הגיב:

    קודם כל, שכונת נוף ציון היא (או עתידה להיות) מציאותית בדיוק כמו הכפר ג’בל מוכבר. אמנם הפרוספקט שמתאר אותה רווי שקרים ומניפולציות, אבל האנשים שיגורו בה אמיתיים וזכותם לחיות בכבוד בדיוק כמו האנשים שגרים מולה.

    שנית, היות שמדובר בשטח ריק (בניגוד לשטח "מחוק"), והיות שירושלים היא עיר מתפתחת הזקוקה לעתודות קרקע, זכותה לבנות שם שכונת מגורים חדשה. יחסי השכנות בין התושבים היהודיים והערבים תלויים בנכונותם של שני הצדדים. לא אחת התקיימה שכנות טובה בין שני העמים, אך אם יחסם של תושבי הכפר לתושבי השכונה יתבסס מלכתחילה על חשד, התמרמרות ולעג (כפי שמאיר מרגלית רואה לנכון), יגיבו תושבי השכונה בהתעלמות, שאינה נובעת מקולוניאליזם או מאוריינטליזם אלא מחשש פשוט להיקלע לתגרה.

    שלישית, מי שבעיקר צריכים להתרעם על הפרוספקט הנ"ל הם האנשים שעומדים לקנות דירה בשכונה החדשה. חלק ניכר מהם, יש לשער, מורכב מעולים חדשים שלא בדיוק מתמצאים בתנאי השטח בישראל; רובם ודאי אינם ששים לגור בלב אזור ערבי, עם כל המשתמע מכך לבטחונם האישי. להתעורר בבוקר עם טיל בסלון זו לא חוויה נעימה, לא משנה לאיזה לאום אתה משתייך. ואם הממשלה תחליט ביום מן הימים לפנות את השכונה, יאלצו תושביה להסתפק בפיצויים מינימליים כמו תושבי גוש קטיף לשעבר. מרגע הקמתה, כך התייחסה מדינת ישראל לאנשים שבחרו — או אולצו — להגר אליה: ללא שמץ של התחשבות ברווחתם האישית, היא יישבה אותם היכן שהתאים לה.

    בתקופת הסוציאליזם הריכוזי של מפא"י אפילו לשאול שאלות לא היה מותר; בשנת 2006 יש דרכים שבאמצעותן ניתן להביא לידיעת הציבור הרחב את דבר המרמה. אפשר לעניין עיתונאים או לפרסם מודעה בעיתון; אפשר לפנות לטלוויזיה; אפשר לברר אילו קהילות בחו"ל עשויות לקנות בית וליידע אותן אישית; אפשר להקים אתר אינטרנט (The Nof Zion Scam). אם באמת אכפת למאיר מרגלית ממה שקורה, יואיל הוא נא לצאת מהחממה השמאלנית של הגדה השמאלית ולפנות למי שעלול להשליך את חסכונותיו על תרמית נדל"ן.

  4. שטות במחילה הגיב:

    ראשית זוהי טכניקת מכירה של יזמים בכל מקום. בחדרה ליד אולגה בונים שכונה. גאון מי שיראה את אולגה בפרסומות. כך זה בכל מקום ולא בנוף ציון דווקא – מעלימים את מה שלא נוח כדי לקדם מכירות. שנית, התבוננתי בתמונה ולא ראיתי את רחביה וטלביה ולכן לא ציינו את ואדי ג’וז ושיך ג’ראח שנמצאים הכלל בעמק ולא ניתן לראותם. בקיצור, כשארוצים שתהיה קונספירציה מוצאים אותה בכל מקום גם כשהיא איננה. בטח הכותבת עברה בענין זה השתלמות אצל הימין המופרע.

  5. יוסף שריקי הגיב:

    בס’ד הקרקע בבעלות יהודית פרטית.השכונה ניבנת כחוק וכל מניפולציה דמגוגית לא תעזור.ולכל קונה יש זכויות לבדוק את מה שקונה.היתי במקום .בדירה לדוגמה.היתי המום מעוצמת החויה.אני מביא חברים קונים פוטנצילים מהארץ ומהעולם.ואף אחד לא פוחד מטילים.והדירות יחטפו.ומי שיקנה ירויח.ושתהיה שנה טובה ונוכל לחבות קיצוניות באהבה
    .

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים