הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 באוקטובר, 2006 7 תגובות

האירועים שהתרחשו ביום א’ בערי הרצועה הם הוכחה נוספת למצב הבלתי נסבל בו נתונים תושביה. בתום יום של קרבות נמנו שמונה הרוגים ועשרות פצועים, לאו דווקא כתוצאה מהפצצה ישראלית או פלישה קרקעית של צה"ל – אלא כתוצאה מהלחימה בין סיעות פלסטיניות. אלה התוצאות הטרגיות בעקבות שורה של תקריות אש בין כוחות משרד הפנים, התומכים בחמאס, לבין כוחות הביטחון, שבשליטת הפתח. החמאס והפתח הן שתי התנועות הפלסטיניות המרכזיות אבל בעלות עמדות פוליטיות מנוגדות לחלוטין.

האירועים הקשים בעזה הם תוצאה ישרה של הידוק המצור הישראלי על 1.5 מיליון פלסטינים שהפך את הרצועה לבית הכלא הגדול בעולם. אנו בהלם, כי תקריות דמים בין פלגים שונים אינן דבר של מה בכך. אבל חיי היום-יום ברצועה מתדרדרים מזה חודשים רבים. יש משקיפים בינלאומיים המתארים את עזה כ"פצצת זמן". משבר כלכלי קשה פוקד את אחד האזורים בעלי הצפיפות הגדולה בעולם. אף אחד מ-1.5 מיליון הפלסטינים לא יכול לעזוב את שטח הרצועה מאז יוני. גידול העוני והאבטלה הוא עצום. קשה לתאר את קשיי היום-יום ואת היעדר התקווה, ותקווה זה מה שנחוץ ביותר במצבה של עזה כיום.


אין נכנסים לעזה מן הים, היבשה או האוויר. לא ניתן לייבא או לייצא. אספקת החשמל והמים משובשת ביותר וזאת בעקבות הפצצת תחנת הכוח על ידי חיל האוויר של ישראל. עזה תלויה בגורמי חוץ כדי להבטיח את מזונה, את המסחר ואת הייצור. לחלק לא מבוטל מן האוכלוסייה אין מים זורמים וגידול התוצר הוא שלילי. מה שמצפה לנו בחודשים הקרובים הוא החרפת המצב הקיים. לכך יש להוסיף שרבים לא מקבלים שכר מזה שבעה חודשים ושמדי יום אנו עדים להפגנות, לפעמים אלימות, של עובדים ואנשי כוחות הביטחון ששכרם הולן ושל מובטלים שאין להם מקום עבודה.


כל הרצועה מאוחדת מאחורי הדרישה לחידוש המו"מ לשלום צודק. אנו גם דורשים לחדש את הזרמת הכספים לרצועה, מסים שישראל גבתה עבור הרשות הפלסטינית או סיוע בינלאומי. ללא מו"מ לשלום וללא הזרמת כספים אנו צפויים לפיצוץ שאת תוצאותיו איש לא מוכן לנבא.


ידוע לי שרבים התומכים במאבק העם הפלסטיני להגדרה עצמית קיבלו קשה מאוד את הידיעות על תקריות האש בעזה. יחד עם זאת, חשוב להסביר את התנאים בהם האלימות פורצת, את תנאי החיים הבלתי נסבלים של הפלסטינים באדמתם; והצורך להמשיך ולתמוך במאבקנו לשחרור לאומי.

תגובות
נושאים: מאמרים

7 תגובות

  1. חדוה הגיב:

    נכון לגמרי… למי שלא ידע, ישראל אשמה גם בסכסוך בין החמאס לפת"ח. יופסק הטבח בעזה לאלתר!

  2. חדוה הגיב:

    וכחיזוק לדברי קודם לגבי האשם תמיד, הרי קישור לכתבה של עמירה האס המופלאה מהיום:

    — קישור —

  3. אחמד פילגר / אנו תקווה הגיב:

    אנו תקווה שהפלגים הפלסטינים יגיעו להסמכה ויפסיקו את שפיכות הדמים. יחד עם זאת, כל הפלגים צריכים להבין שללא פתרון של שתי מדינות לא יהיה שלום יציב במזה"ת

  4. צחי הגיב:

    אין שום ניגוד אידאולוגי בין החמאס לבין הפתח , שניהן שואפות להקמתה של מדינה אחת בין הים לנהר כאשר במדינה זו יהיה רוב ערבי-מוסלמי ומיעוט יהודי-ציוני . אולי יש הבדל בטקטיקה של שתי התנועות

  5. רמי הגיב:

    ישראל הפכה את עזה לגטו ענקי, בדומה למה שעשו הגרמנים הנאצים בשעתם ליהודי ורשה והסביבה. אין שום סיכוי שהקלגסים בירושלים יתעשתו ויבינו מעצמם אנא הוביל אותם עיוורונם המוסרי. אם ישראלים ואירופאים לא יקומו להציל את תושבי גטו ורשה החדש, יהא סופם כסופם של תושבי גטו ורשה המקורי.

  6. אותנטי כזה כאילו הגיב:

    אני תומך במאבקכם לשחרור.

  7. אליה הגיב:

    אנו מסתכלים בבעתה בחולה הנוטה למות, ועדיין ממשיכים להתדיין על מהות המחלה, הטיפול הרצוי והפתרונות הבירוקרטיים הנלווים לטיפול. לא בית משוגעים אלא ארץ משוגעים.
    ציבור שלם שבחר, פעם אחר פעם, באופן פחות או יותר דמוקרטי, לשעבד עם אחר. זה ציבור חצוי כמובן – ציבור שלא פסו ממנו אנשי מוסר – אך הפור נפל והרקבון כבר עמוק, – וכציבור, אין לישראל תוחלת. ההרעבה המכוונת של עזה היא בפשטות פשע נגד האנושות. המערכה המתמשכת לבידוד ממשלת החמאס היא עברה על החוק הבינלאומי לפי כל קריטריון אפשרי. כאשר מטרת המלחמה היא הרס ההתנגדות העזתית – ההתנגדות של עזה לארוגנטיות הישראלית – ההתנגדות של העזתים לפעולות ה’פיוס’ הרצחניות של ישראל – כאשר אנשי מפלגת העבודה בממשלה נוטלים חלק בתכנון המהלכים הנוכחיים וביצועם – אין תקנה לישראל, לא רק ברגע זה, אלא לדיראון עולם.
    לישראל, בתום פחות ממאה שנה לקיומה המחודש, צפוי הגורל המוכר כל-כך של דור המדבר. וזה לא משנה אם אכן תמשיך להתקיים כאן מדינה בשם ‘ישראל’, – כבר אין סיכוי שיהא זה יצור מדיני בעל תפקיד משמעותי בדברי ימי עולם. כבר עתה זו מדינה זונה שאזרחיה יתומים המשחרים על הפתחים.

    זה עצוב שאת המלחמות המיתולוגיות של ישראל – והן אכן בעלות מימד מיתולוגי – מנהלים פקידים ועורכי-דין ועסקנים, שהרי הזכות לקיומנו כעם וכמדינה מותנית בהכרה בערכי האדם ולו גם במתכונתם התנכי"ת. זה מצחיק שדווקא אוייבינו הם אלה המתעקשים לדבר על הסכסוך במונחים גורפים של טוב ורע, בעוד אנחנו עונים במטבע לשון השחוקה של הישרדות בכל מחיר. זה מצחיק שישראל איבדה, ברמה העקרונית, את זכותה להתקיים כמדינה, דוקא בשל התעקשותה להתייחס לעצמה במונחים של קיום, השרדות ובטחון, – ורק במונחים אלה.

    את עזה כבר לא יצילו דיבורים.
    את ישראל כבר לא יצילו דיבורים.
    זה עצוב וגם מצחיק שהפור כבר נפל.
    זה עצוב שכך קרה, וזה מצחיק כמה מהר
    זה קרה.

הגיבו לצחי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים