הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 באוקטובר, 2006 23 תגובות

הו כמה מתוק הקפה
טעים יותר מאלף נשיקות לפה
אפילו יין מוסקט לא רך דיו
קפה קפה אני חייב


(Johann Sebastian Bach, Coffee Cantata, BWV 21, appr. 1732, תרגום עצמי)


ריח הקפה נישא מעל שכונות העוני של קהיר, פרברי פאריס ומגיע אפילו לתחנות דלק בלוס אנג’לס. משקה זה הינו חלק בלתי נפרד של כמעט כל התרבויות, הן המערבית, הן המזרחית, הן המוסלמית, הן הנוצרית וכמובן גם היהודית. העולם נכבש על ידי קפה, הן על ידי המשקה עצמו והן על ידי בתי הקפה. השלכות כיבוש זה על כלכלת העולם הן אדירות. מחירו הקימעונאי הכולל של הקפה מגיע ל-80 מיליארד דולר בשנה. לאחר הדלק זהו המוצר הנסחר ביותר בעולם.

"זהב שחור" (Black Gold), סרטם התיעודי של מארק וניק פרנסיס, חוקר מה באמת עומד מאחורי מספרים אלה. הוא לוקח אותנו למסע מעבר לקפה ארומה והילל, אל מקור הקפה באתיופיה. הסרט "זהב שחור" מראה מהי משמעות השיעבוד לשוק בו הם שבויים, מבחינת עובדי שדות הקפה שחיים בתנאים של רעב ומחסור במים ראויים לשימוש. אך בכל זאת, אין הסרט נוסך בנו ייאוש בלבד.


מקורו של צמח הקפה באזור הנמצא באתיופיה ששמו קאפה (Kafa). משם נדד לתימן ולשאר המזרח התיכון. דרך הקולוניאליזם כבש גם את אירופה ואת חלקי העולם אשר קרוים בפינו "המערב". הסרט עוקב אחר תדסה מסקלה (Tadesse Meskele), יו"ר אגודה שיתופית בהסתדרות מייצרי הקפה "אורומיה". 74 אלף חברי אגודה זו נאבקים להשגת תנאי מחייה בסיסיים ולשמירת צלם האדם, וסקלה הוא דוברם. הסרט מתחיל דווקא בסוף התהליך, בבית קפה בורגני בארה"ב, שבו מתקיימת טעימת קפה. ואז המסך משחיר לפתע, כמו אספרסו… בתמונה הבאה אנו כבר באמצע מסע דרך שדות אתיופיה. זהו מקור הקפה, שנותר עיקר הכנסתה של אתיופיה גם בימינו אנו. כשני שלישים מסחר החוץ של המדינה הם בזהב השחור, ו-15 מיליון מתושביה תלויים בו למחייתם. ואולם לא תושבי אתיופיה הם המרוויחים מהסחר. על כל כוס קפה שעולה שלושה דולרים מרוויחים מייצריו העובדים במטעים רק שלושה סנט.


בשנת 2004, כאשר מחיר היצוא של הקפה הגיע לשפל שלא נודע כבר שלושים שנה באתיופיה, התרחש שם מחסור חמור במזון ובשתיה, עד כדי רעב ממש. כתוצאה מכך נאלצו ארגוני סיוע להקים תחנות האכלה לטיפול במקרים החמורים ביותר של רעב, במיוחד אצל ילדים. הסרט לוקח אותנו אל תחנה כזו, שבה נדחית תינוקת כי "היא סובלת אמנם מתת-תזונה, אבל לא במידה חמורה דיה". בעבור הצרכן המערבי מחירי הקפה מצויים בעלייה מתמדת, מה שמחזק את הדימוי של מוצר בורגני ויאפי. קו ישר עובר בין תחנת ההאכלה באתיופיה לבין הבורסה בניו יורק. רק ארבע חברות שולטות כיום בשוק הקפה העולמי והן נהנות מ-40% מהרווחים: Procter and Gamble Co.; Philip Morris Companies Inc.; the Sara Lee Corp.; Nestle.


שוק שבוי


העולם השלישי מספק חומרי גלם למדינות המתועשות, אשר מפתחות מהם מוצרים ומוכרות אותו במחיר שהוא פי עשרה או יותר ממחירו המקורי. מי שנהנים מההפרש הם לא האיכרים בעולם השלישי אלא כל מיני מתווכים ובעיקר התאגידים המשווקים את המוצרים. כך, בעוד מנכ"ל קפה אילי (Illy), אנדרה אילי, מצביע על השפעתו ההרסנית של פול קפה מקולקל אחד מתוך חמישים שנמצאים בכוס אחת של אספרסו, ואנו צופים בתהליך הבחירה של פולי קפה, אנו עדים לתוצאות הרסניות אף יותר מהימצאותו של פול אחד מקולקל: החיים ממשכורת של 50 סנט ליום.


בכל זאת הסרט אינו מסתיים באווירה של יאוש. אנו עוקבים אחר מסקלה, יו"ר הקואופרטיב, כאשר הוא נוסע לאנגליה ולארה"ב כדי לשווק קפה מסוג אחר, קפה של שכר הוגן (Fair Trade). מסקלה מייצג 70 אלף מגדלי קפה. הוא שוחה נגד הזרם במרץ של מי שאי אפשר לעוצרו. מאמציו כבר הניבו פירות רבים, כגון תקציב לבתי ספר ושיפור תשתיות. עם זאת הדרך עוד ארוכה.


הסרט "זהב שחור" מעודד אותנו לפקוח את עינינו ולהריח את הקפה. הימצאותם בסמיכות זה לזה (על המסך) של צרכני הקפה המדושנים והילדים האתיופים המתים מרעב וממחלות, תעיר אתכם הצופים כמו אספרסו כפול. אך מהאספרסו הכפול הזה יישאר טעם מריר במיוחד, שיעמוד בפיכם זמן רב.

תגובות
נושאים: מאמרים

23 תגובות

  1. יוסי ונטורה / קצר ומצויין הגיב:

    קצר ומציין. רוצים עוד!

  2. חיה וילדע-וייסגל הגיב:

    אגב, איפה אפשר למצוא את הטקסט המלא של הקנטטה לקפה?

  3. דן תמיר הגיב:

    לא ברור לי מה זה "התרבות היהודית".
    הכונה בפסקה הלפני אחרונה היא כנראה ל"סחר הוגן" ולא ל"שכר הוגן", המהוה רק רכיב אחד בסחר ההוגן.
    מוצרי סחר הוגן ניתן להשיג בארץ אצל "פעולה ירוקה":
    — קישור —

  4. חיה וילדע-וייסגל הגיב:

    מאמר מצויין ומאלף. המסקנה המתבקשת היא להפסיק תיכף ומייד את ההתמכרות (כן, התמכרות) לקפה, ולעבור לשתות תה צמחים, כל מיני חליטות מצמחים שגדלים בשפע בארץ הנהדרת הזו, ולהפסיק לצרוך מוצר שיצורו כרוך בכל כך הרבה סבל.

  5. תמיסטוקלס הגיב:

    לפעמים מדהימות אותי התגובות באתר הזה – רמת הניתוק והאטימות שבהן. הגברת שהיתה לפני, שבטח מונעת מאידיאלים טבעוניים או מריעין בישין מעין אלה, רוצה לשכנע אותנו להפסיק לצרוך קפה "שייצורו כרוך בכל כך הרבה סבל". ואם תצליח לשכנע רבים, שיפסיקו לצרוך קפה, מה תהיה התוצאה? האיכרים האתיופים יאבדו גם את הפרנסה העלובה שיש להם היום. כן גברת חיה, החרם שלך ידון אותם לרעב.

    מה הפתרון? הפתרון הוא במאבק אפור וארוך למען שיפור תנאי ההעסקה, מסוג זה שנוקט בו יו"ר האיגוד מסקלה המוזכר במאמר. הפתרון הוא בקניית קפה של "fair trade". הפיתרון הוא לא בחרם מצטדק, שמאחוריו מסתתרת, איך לא, אידיאולוגיה טבעונית שבינה לבין ניסיון לעזור לאיכרים האתיופים אין דבר וחצי דבר.

  6. מרדוניוס – בהמשך לתגובת תמיסטוקלס הגיב:

    גם אני לא מבין את חיה וילדע-וייסגל,
    מה עניין שמיטה להר סיני?
    המגיבה חיברה יחדיו שלושה קמפיינים שונים שאינם קשורים, בתגובה של ארבע שורות:
    1. שיפור תנאי העסקה של עובדי שדות הקפה.
    2. מאבק בהתמכרות לקפה.
    3. הגברת צריכת תה צמחים ("כל מיני חליטות מצמחים שגדלים בשפע בארץ הנהדרת הזו").

    אני טוען שמי שרוצה לשתות קפה יכול בהחלט לעשות זאת, אך רצוי כמובן לצרוך את הקפה של תדסה מסקלה שבוודאי עולה יותר אך שווה עשרות מונים יותר בגלל הרעיון שעומד מאחוריו.
    ובלי כל קשר לזה – חליטות צמחים הן אכן דבר חיובי וטעים.

  7. דרור ק. הגיב:

    גם בסין מרבית המוצרים מיוצרים בתנאים איומים מבחינת הפועלים, יש הרבה פועלים שמקבלים שכר אפסי, רק יום חופש אחד בחודש, ישנים במקומות העבודה וכו’. אז האם בגלל זה את ממליצה לא לקנות מוצרים שמיוצרים בסין?

  8. מינט הגיב:

    רגע רגע רגע… הדברים האלו מתייחסים לסין הקומוניסטית??? חשבתי שתנאי העבודה במשטר קומוניסטי הם משופרים ומיטיבים עם העובדים, מבחינת שכר, חופשות, הגנה מזיהום וכו’.

  9. לרמי הגיב:

    מה זה בדיוק "עם הארץ" לשיטתך?

    האם זה בניגוד למישהו אחר שהוא "עם השמים", "עם האויר" או "עם המים" – שמהם מומלץ לא לקנות?

    האם היית ממליץ לסמן את "עם הארץ" באיזשהו קעקוע במקום בולט, בכדי שניתן יהיה לזהות אותו בקלות, ולמניעת זיופים והתחזויות?

    וכיצד נבדוק את האותנטיות של הטוען? בעזרת מבחן גנטי?

    תמהני.

  10. רמי הגיב:

    לדן תמיר:
    תודה גדולה על ההפניה לאתר פעולה ירוקה. להבא אקפיד לקנות מוצרי "סחה" בגבעתיים (אני גר ליד הקניון) ובתל אביב (יש שם רשימת חנויות) וכן אמליץ לידידי.
    אני ממש ממליץ לקוראים (גם ל"ימניים" המרבים לבקר באתר) להכנס לקישור של דן תמיר ולהתרשם מן האתר.
    אגב, המילה "איניאנים" בעייתית ואני משתדל לדלג עליה. אני מציע: "עם הארץ".אמנם יש כאן קונוטציה שלילית במקומותינו כי הכוונה היא ל"קומונס" שלא הלכו לגלות אשור יחד עם האצילים והכוהנים, אבל הרי זה דווקא מתאים למי שמבקש להיות עם הארץ…

  11. בנימין רוזנדל הגיב:

    תודה לכולכם על תגובות מעודדות, הערות ודברי ביקורת.

    לחיה וילדע-וייסגל:
    את הטקסט המלא של הקנטטה לקפהאפשר למצוא ב-
    — קישור —

    נ.ב. תודה מיוכדת לעופר ניימן שעזר בעריכת הטקסט

  12. מיכאל שרון: נדפוס יצול -יתר הגיב:

    המאמר נהדר. העובדות מדברות בעד עצמן. אני תוהה אם קולוניאליזם אינו אלא מנגנון לקצירת רווחים מופרזים של ניצול-יתר. דפוס ניצול היתר באתיופיה היה קיים גם לפני הקולוניאליזם ומקורו בתרבות מאגיה שמניסטית. עיקרה של תרבות כזאת, גם בפרהיסטוריה – שעבוד כל היצרנות וטובי האנשים לכמה אנשים סביב השמאן. אנשים בעלי שיטות של הונאה והשאה (סוגסטייה) תרבותית ופסיכולוגית שהחמס, האלימות השרירותית, תפעול כוח גס במיוחד, והעדר כל ערך לסגוליות הפרט שמחוץ לחוג השמאניסטי-הגמוני – הוא המנגנון החברתי והתפעולי כאן.

    התחושה הפסיכולוגית המרכזית מאחורי דפוס ניצול היתר – רגשות סלידה, צרות עין, משאלות סלוק והשמדה, קנאה ושנאה כלפי פרטים המהווים אופוזיצייה טבעית. דפוס ניצול היתר השמאניסטי הינו דפוס אירגון חברתי קדום. דפוס זה טבוע בנו יחד עם דפוסים מאוחרים יותר. אין להבינו כשלעצמו במונחים מרקסיסטיים לניניסטיים, אלא במונחי חקר תרבות ובמונחי פסיכולוגיה, הגם שניתן לשלב זאת כמובן במסגרת מרקסיסטית, שהרי זה הפוקוס שלה – ניצול ורישוש והפיכת אדם לאובייקט/סחורה במסגרת מערכות היחסים הכלכליים.

    הקולוניאליזם כמובן ניצל דפוס זה, פשוט משום שהוא היה קיים וממשיך להתקיים. למטרת מה? למטרת רווחי עתק לא מרוסנים. לכן לקולוניאליזם במהותו יש אינטרס להשאיר נחשלות זאת. דפוסי ניצול יתר אטאויסטיים על המנגנון הפסיכולוגי שמאחריהם קיימים גם במערב, ובאופן בולט ביותר בישראל (עובדי קבלן, עובדים זרים ועוד), אך במדינה מערבית קיימים דפוסים חברתיים מאוחרים יותר ומודעות סוציאליסטית מאז מרקס והמאה ה-18 וה-19 המאפשרים ריסון הרווחים ומתן תנאים סבירים לעובדים.

  13. אחמד פילגר / קפה שחור עם הל הגיב:

    חברים, בשבילי קפה שחור עם הל! אבל לא ניתן להשיג, לפחות באזור נצרת והסביבה, קפה שחור מסחר הוגן.

  14. דן תמיר הגיב:

    לאחמד:
    יש חנות אחת בכרמיאל וחנות נוספת בקרית טבעון.
    אבל מה דעתך לפנות ישירות ל"פעולה ירוקה" ולפתוח נקודת מכירה אצלך בבית בנצרת?

  15. יפה נפש לשעבר הגיב:

    בניגוד למוצרים אחרים, שאותם ניתן ואף רצוי לייצר באופן מקומי, צמח הקפה יכול לגדול רק בתנאי אקלים מסוימים, כלומר בארצות העולם השלישי. היות שכן, כל כוס קפה שאנו שותים קשורה באופן הדוק לתנאי הסחר של השוק הגלובלי. מי שמבקש למצוא פיתרון רחב היקף למצוקת מגדלי הקפה חייב לקחת תנאים אלו בחשבון. עליו למצוא דרך לשלם להם שכר הוגן, אך גם להשאיר כסף לעצמו, לסגנו, למזכירתו, למזכירה של הסגן, לרואה החשבון של החברה, לעובדים שמנקים את שירותי החברה, לחברת החשמל, לבוררי הקפה, למובילי הקפה, למאחסני הקפה, לקולי הקפה, לטוחני הקפה, לאורזי הקפה, לטכנאי שמתקן את מכונת הקפה כשהיא מתקלקלת, למפיצי הקפה, למשרד יחסי הציבור שמפרסם את הקפה ולעוד רבים וטובים — ועם זאת למכור את הקפה במחיר נמוך מספיק כדי שבעל החנות והקופאית או בעל בית הקפה והמלצרית (שלא לומר האנשים שמנקים אחריהם ושומרים עליהם) יוכלו להשתכר ממכירת הקפה לצרכן במחיר ריאלי.

    אגודות שיתופיות, גופים הופעלים על בסיס התנדבותי, ומותגים איכותיים המיועדים לגרום לנו השמאלנים היאפיים להרגיש טוב עם עצמנו: כל אלו אינם אלא טיפולים קוסמטיים, היות שהם תלויים בזמנם, במימונם ובמצפונם של קמצוץ אנשים שמלכתחילה חיים ברווחה אך מוכנים לוותר על חלק מרווחתם למען אחרים. כלומר, הפיתרון לכלכלה הגלובלית נעוץ באלו שנהנים ממנה, וזו כמובן סתירה.

    מי שהנושא יקר לליבו, יואיל נא להקים חברה בת-קיימא שתהלך על החבל הדק בין מאזן חיובי וניצול האחר; חברה גדולה מספיק כך שתוכל לספק קפה גם במקומות שאין בהם נקודת מכירה של מגמה ירוקה אך קטנה מספיק כך שלא תצטרך להעסיק עובדים רבים מדי; חברה יעילה מספיק כך שתוכל להתחרות בחברות אחרות, אך מצפונית מספיק כך שתוכל לדאוג לפנסיה של אחרון העובדים, וכו’ וכו’. רצוי כמובן שבסופו של יום הקפה ייצא טעים.

    האיש שיעלה על נוסחת הקסם, ישתבח שמו לעולמים. עד אז נמשיך אנו לדבר גבוהה גבוהה על אמיפריאליזם וקולוניאליזם וג’ורג’בושיזם, שעה שתושבי העולם השלישי ימשיכו לסבול.

  16. יוסף לאחמד פילגר הגיב:

    מה עם "קפה נחלה"?
    אני זוכר משנותי כסטודנט בחיפה שמדובר בקפה שחור מצוין עם הל. יש אפשרות לבדוק האם הוא מסחר הוגן?

  17. חיה וילדע-וייסגל הגיב:

    לא מבינה למה התגובות הכועסות האלה על מה שאמרתי. אני רואה הרבה דמיון בין קפה לסיגריות, למשל. במקום לפעול לארגון סחר הוגן בטבק ודומיו, לדוגמא, עדיף פשוט לקרוא להפסקת העישון.

    וכן… שום דבר אנושי לא זר לי.

  18. ליפה הנפש לשעבר הגיב:

    אשמח אם תחצור עמי קשר.

    דן תמיר

  19. מתן ק / סחר הוגן הגיב:

    המודל של "סחר הוגן", שמוצג בכתבה כפתרון פוטנציאלי הנוסך תקווה על העובדים באתיופיה, הוא בעייתי מהמון סיבות. כמה נקודות למחשבה:

    – מה בעצם ההבדל המהותי בין העובדים בשכר בעמותות העוסקות בסחר הוגן ("אוקספאם" היא ארגון ענק, למשל) לבין אנשי העסקים המתפרנסים מסחר בקפה ובמוצרים אחרים?

    – האם אין משהו בעייתי בכך שכדי להיות "מוסרי" צריך להיות עשיר? סוכר, קפה, תה, ואורז מסחר הוגן = הוצאה חודשית לא קטנה (אולי צריך לשמוח שעוד אין סיגריות מסחר הוגן!)

    – "סחר הוגן" זה פתרון רק לאותם מוצרים בשוק העולמי שבהם המרחק מחומר הגלם (הפולים) למוצר הסופי (כוס הקפה) קצר יחסית. זה לא פתרון למיליארדים העובדים בתנאי רעב בתעשיות הנפט, הפחם, המתכות, ואפילו הדגנים.

    – האם בכלל יכול להיות סחר קפיטליסטי הוגן?

  20. בנימין רוזנדל הגיב:

    דרך אגף:
    יש מאמר ווידאו באתר ynet
    על סחר הוגן:
    — קישור —

  21. פושפאנאת קרישנמורטי הגיב:

    נא לראות זה:

    — קישור —

  22. תרזה הגיב:

    דרור אומר:
    "גם בסין מרבית המוצרים מיוצרים בתנאים איומים מבחינת הפועלים, יש הרבה פועלים שמקבלים שכר אפסי, רק יום חופש אחד בחודש, ישנים במקומות העבודה וכו’. אז האם בגלל זה את ממליצה לא לקנות מוצרים שמיוצרים בסין?"

    לדעתי כל הדברים האלו הן השמצות גסות שמקורן במערכת התעמולה הקפיטליסטית/אימפריאליסטית. דרור, האם היית בסין? מאיפה ידועות לך "עובדות" אלו?

    אני ביקרתי בסין במסגרת משלחת מק"י, וראיתי דברים אחרים לגמרי. פועלים שמחים ובריאים, תנאי עבודה משופרים, בקו אחד עם מה שהייתי מצפה ממשטר קומוניסטי-פועלי.

    בקיצור, מה ש"רואים" מכאן לא רואים שם.

  23. סירו הגיב:

    וואו, תרזה, ביקרת בסין במסגרת משלחת מק"י, וראית פועלים שמחים ובריאים? איזה מפתיע!
    אם זו רמת הדיון, אז יש לי נדל"ן איכותי ברפובליקה הדמוקרטית של צפון קוריאה שאני רוצה למכור לך.

הגיבו למתן ק / סחר הוגן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים