הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 בנובמבר, 2006 50 תגובות

המבקרים בכל החריפות את מפלגת העבודה, הנאחזת בשארית כוחה בכסאות הממשלה, אפילו כאשר מצטרף אליה ליברמן, צודקים לכאורה בכל דבריהם. ליברמן זה, הוא מהדורת 2006 (קצת מגוהצת ומעומלנת) למהדורה הגזענית הקודמת בדמותו של הרב כהנא. ליברמן אינו משתמש במלה "טרנספר" (לפחות לא בפומבי). הוא אפילו לא מטיח קללות כמו ביב שופכין כלפי ערבים כפי שעשה כהנא בשעתו. ליברמן אומר פשוט "שהבעיה המרכזית של ישראל הם תושביה הערבים" – והמבין יבין. הוא "רק" מציע "החלפת שטחים" בוואדי עארה – והמבין יבין. בכנסת הוא קורא לעונש מוות לבוגדים ולאנשי הגיס החמישי, ושוב האזרח המצוי "תופס" למי הכוונה. כל אלה אם כן הן סיבות מספיקות למנוע ממנו את ישיבתו בממשלה – ואולי אף להמליץ על ישיבתו במקום אחר לגמרי – הלוא איש מסוג זה הוא אכן סכנה לציבור.

ובכל זאת המהומה סביב ליברמן נראית קצת מוזרה בעיני, בפרט כאשר היא באה מצד אנשי מפלגת העבודה. הרי במעשה הנתעב ביותר בשנת 2006, כלומר מלחמת לבנון השנייה, הוא לא השתתף – כי לא ישב בממשלה כמוהם. נכון, לו נזדמנה לאיש זה האפשרות, היה עושה זאת בתשוקה רבה, אך כך יצא – ובהיסטוריה שמו לא ירשם לדיראון בין מחוללי המלחמה הזו כמו שמם של עמיר פרץ ויולי תמיר למשל. ועדיין צריך לשפוט אנשים, ואנשי ציבור בפרט, לפי מעשיהם ולא רק לפי מוצא פיהם, כך שאין למפלגת העבודה זכות להלין על ליברמן.


צדק גדעון לוי כאשר שאל ב"הארץ" מה כבר יוסיף ליברמן לממשלה זו, מה כבר תעשה כאשר ליברמן יישב בה שלא עשתה גם קודם לכן? אם למישהו יש עוד תקווה או אימון במפלגת העבודה הוא אינו צריך לשאול עצמו למה תמשיך לשבת שם עם ליברמן, אלא למה הצטרפה לממשלה גם בטרם הצטרף אליה ליברמן.


הרי זו ממשלה שבמחצית שנת כהונתה הצליחה לפתוח במלחמה רבתי (ברפלקס לחטיפת חיילים) ולזרוע הרס וחורבן אדירים בלבנון ולהרוג רבים מאזרחיה. לפנינו ממשלה שפושטת כל שבוע על רצועת עזה ומוציאה בה אזרחים, נשים וטף להורג. למעשה כל הגדה המערבית ועזה הפכו לשדה ציד אנושי. ועזה והגדה הפכו לבית סוהר אחד גדול ותושביה מורעבים. כל מפלגה עם שמץ של ערכי הומאניות וחמלה היתה בורחת כל עוד נפשה בה מממשלה אכזרית כזו.


והנה במקום דיון במעשיה אלה של הממשלה דנים אצלנו בליברמן, והוא האוביקט הנוח להסחת הדעה ממעללי הממשלה.


דעת הקהל הליברלית יצאה פה-אחד נגד צירופו וקראה לעבודה לא שבת בממשלה אחת איתו. פובליציסט ליברלי כמו עוזי בנזימן ("הארץ" 29.10.06) מתרה באנשי העבודה להתנגד לצירוף ליברמן לממשלה כדי "לא לבגוד בדרכה המדינית והחברתית"; לדעתו "מפלגה שקראה להתפייסות עם העם הפלסטיני, לקרבה בין יהודים לערבים אזרחי ישראל ולהפסקת הכיבוש" לא צריכה לתת יד לכך. והוא מוסיף "עם עמיר פרץ ויולי תמיר יכולים לשבת בממשלה אחת עם אביגדור ליברמן, אות הוא ששוב אין כל משמעות למלים".


אתה קורא ולא מאמין, מניין לקח בנזימן שהעבודה התנגדה או מתנגדת לכיבוש? לא רק שאינה מתנגדת או התנגדה, היא שעמדה בראש כל מסעי הכיבוש של ישראל. כל השטח הכבוש בידי ישראל היום הוא שטח שנכבש כאשר העבודה היתה בשלטון! ובניגוד לבנזימן, עמיר פרץ דווקא נאמן "לדרכה החברתית והמדינית" ול"עבודה" בכל דורותיה וגלגוליה.


לא עמיר פרץ בגד במסורת העבודה כאשר יצא עם אולמרט וחלוץ למלחמת לבנון. הוא המשיך את המסורת הארוכה של ניהול מלחמות של מפלגת העבודה. מ-48′ ועד למלחמת יום כיפור הובילה מפלגת העבודה את כל מלחמותיה של ישראל: ממלחמת סיני, דרך מלחמת 67′, מלחמת יום הכיפורים, והפעם כשותף זוטר במלחמת לבנון השנייה. ניהול מלחמות טבוע בדמה של מפלגה זו. למפלגת העבודה יש גם את הבכורה בתכנון מלחמות בלבנון. זו היתה תוכנית המלחמה (והכיבוש) הראשונה אחרי ייסוד המדינה שנרקחה ע"י בן גוריון כאשר ישב בשדה בוקר. הדברים התפרסמו ביומני משה שרת, ופורסמו שוב ע"י בנו יעקב שרת. כבר אז (ב-1954) חלם בן גוריון על הפיכת לבנון "למדינה נוצרית", וסיפוח חלקה הדרומי לישראל. בן גוריון חשב שהגיע הרגע המתאים להגשים תוכנית זו. במכתב מה- 27.2.1954 שנשלח משדה בוקר כתב אל משה שרת (שהיה אז ראש הממשלה) והסביר ש"כינון מדינה נוצרית", "זו הזדמנות היסטורית שהחמצתה לא תסולח" הוא מדגיש "שיש להשקיע אמצעים, זמן, מרץ, ולפעול ככל הדרכים העלולים להביא לשינוי יסודי בלבנון". החרה החזיק אחריו משה דיין שהיה אז רמטכ"ל. דיין הציג זאת כך: "כל מה שדרוש הרי זה למצוא קצין, ולו בדרגת סרן, לרכוש את לבו או לקנותו בכסף, על מנת שיסכים להכריז עצמו כמושיע האוכלוסייה המרונית. או אז יכנס צה"ל ללבנון, יכבוש את השטח הבא בחשבון ויכונן שלטון נוצרי בברית עם ישראל. השטח שמדרום לליטני יסופח סיפוח גמור לישראל והכול על מקומו יבוא בשלום".


לשבחו של משה שרת ייאמר שהוא התנגד והכשיל תוכנית זו. התוכנית לא הוגשמה גם אחרי הפלת משה שרת (ע"י בן גוריון) משום שאז החלה כבר תוכנית כיבושים גדולה יותר, כלומר מלחמת סיני בשיתוף עם הבריטים והצרפתים.


מצטטים רבות את אמירתו של מרקס שההיסטוריה חוזרת על עצמה בפעם השנייה כפארסה. אולם בלבנון התוכניות והמלחמות לא חוזרות כלל כפארסה אלה בדמיון מדהים. הדמיון בין תוכנית בן גוריון-משה דיין, לבין מלחמת לבנון של בגין-שרון ב-82′ הוא רב: כינון ממשלה מרונית ע"י הצבא הישראלי, כיבוש דרום לבנון והקמת צבא שכירים לבנוני-נוצרי.


נכון שמלחמת לבנון הראשונה לא נוהלה ע"י העבודה אבל מי ישכח את פגישת שרון-רבין באותה מלחמה, כאשר רבין מעודד את שרון במצורו על ביירות: להדק! להדק!


בנזימן מזכיר גם את התנגדות העבודה לכיבוש. קשה להאמין כיצד היום, אחרי 40 שנות כיבוש, רוב השנים תחת ממשלות מפלגת העבודה, אפשר לכתוב דברים כאלה. אולי בנזימן חושב שעשינו הכול להפסקת הכיבוש. יתכן. אולם דבר אחד, הפשוט וההגיוני מכולם לא עשינו – פשוט לצאת מכל השטחים ולגמור עניין. מפלגת העבודה היתה בין מייסדיה של תנועת "ארץ ישראל השלמה", ועודדה את המתנחלים הראשונים אחרי 67′ בראשית צעדיהם. כל הצלחתה כמפלגת שלטון באה לה בעצם כממלאת האתוס של התנועה הציונית שמשחר ימיה שאפה להשתלטות על ארץ זו. גם היום זו בעצם מטרת מנהיגיה לחזור ולהיות הממשלה המנהיגה וממשיכה דרך זו.


השאלה שצריכה לעניין אותנו היא כיצד איש כמו בנזימן ואיתו רוב דעת הקהל הליברלית מוכנה להשלות עצמה לגבי אופייה של מפלגת העבודה ולהתעלם מכל ההיסטוריה שלה, ולהמשיך להאמין בה ככוח פוליטי לשינוי מדיני בישראל. האם עכשיו לאחר "שהמלים איבדו את משמעותם" כאשר העבודה יושבת בממשלה עם ליברמן – האם עכשיו יבואו שינוי וחשבון נפש אמיתי?


חולשת הדעה של האינטלקטואלים הליברליים בישראל נובעת בסופו של עניין מן הרתיעה לחצות את הקווים הממסדיים והמסורתיים ולבקר את השלטון באופן רדיקלי. וזאת למרות שרבים ביניהם חשים בליבם שמחשבה פוליטית רדיקלית אמיתית היא הדרך לשינוי אמיתי וגם למניעת המלחמה הבאה.


הרי די ברור שכוונתה של ממשלה זו (עם או בלי ליברמן) היא שיקום מהיר ככל האפשר של הצבא ולערוב להזדמנות הקרובה בכדי לצאת למלחמת נקם נגד לבנון כדי למחוק את ההשפלה הצבאית שספג צה"ל ולשקם את "ההרתעה". זו מטרת התחקירים והבדיקות בצבא, וזאת מטרת שפיכת המיליארדים לתקציב הצבא (על חשבון הצרכים החברתיים).


אנו נמצאים בין שתי מלחמות – אחת נגמרה והשנייה כבר מתארגנת.


האם גם לנוכח מצב זה תימשך "שתיקת האינטלקטואלים" בישראל?

תגובות
נושאים: מאמרים

50 תגובות

  1. אבל מה האלטרנטיבה ? הגיב:

    אם מפלגת העבודה הייתה פורשת מהממשלה, ככל הנראה היו מתקיימות בחירות חדשות בטווח זמן של חודשים.
    למי שאינו יודע, הסקרים – שאינם משקרים אף פעם חוץ מהאנומליה במקרה של פרס – מכתירים נכון לעכשיו את הליכוד כמפלגה הגדולה ביותר, אחריה את ליברמן עם ישראל ביתנו, ורק במקום השלישי מפלגת העבודה, ואחריה מפלגת קדימה.
    תוצאה: הקמת ממשלה אולטרא ימנית קיצונית בה ליברמן הוא לא שר האסטרטגיה אלא לא פחות משר הבטחון.
    האם לזה שואף מחבר המאמר ?
    בבקשה – יתכבד נא הכותב, ירד מהאולימפוס, ויציע פתרון אחר למצב האלקטורלי הנוכחי.

  2. ספידי הגיב:

    אני חושב שהבעיה היא הרבה יותר מורכבת מפני שליברמן הוא אמנם גזען, אבל השאלה היא האם הגזענות בישראל רק מתחילה ונגמרת בו או שמדובר בתופעה הרבה יותר רחבה שליברמן הוא פשוט הבמן היותר מובהק שלה והוא אומר בר’ גלי את מה שאחרים חושבים באופן מינורי יותר. דבר נוסף צריך לזכור שהעבודה כבר ישבה בעבר גם עם ליברמן וגם עם רחבעם זאבי.

  3. פטריוט הגיב:

    עדיף נתניהו וליברמן ומפלגת העבודה חייבת להעלם מן המפה הפוליטית. ימין לפחות יפנה לפחות חלק מן ההתנחלויות כפי שעשו בגין ושרון ויצמצמו את הדיכוי שעושות ממשלות שיש בהן שרים מן העבודה. לכן העבודה היא המפלגה הימנית ביותר בישראל שלא פינתה אף התנחלות אלה רק בנתה והרחיבה אותם. אני ינסה ככל יכולתי לשכנע את כל מי שבעד פינוי התנחלויות שצריך להעלים את מפלגת העבודה. כפי שאומר העיתונאי גדעון לוי: לתת לה המתת חסד.

  4. אמיר כ. שמריהו הגיב:

    בעיני כל המושג של אינטלקטואלים הוא אליטיסטי וזעיר-בורגני.

    אף אינני מבין כלל את המונופול של "השמאל" על האינטלקטואלים. האם כל אינטלקטואל באשר הוא חייב להסכים עם הקו של ש.א., אחרת הוא לא אינטלקטואל? ואם הוא "שותק", אז הוא פסול? ואם הוא "ימני" אז הוא לא אינטלקטואל?

  5. Henry Lowi הגיב:

    Shmuel correctly reminds us that "Labour" Zionism gets the "credit" for building the structures and the culture of Zionist militarism and racism.

    This would be a good time to ask Shmuel
    :

    Was it OK to support Partition in 1947-8
    ?

    Was it OK to support the State of Israel’s retention of the additional territory between the Partition borders and the 1949 Armistice line
    ?

    Does Shmuel call for political separation between an "Arab state" and a "Jewish state" in Palestine or, rather, for the political “separation” between the people of Palestine and the racist militarist regime established in the war of 1947-49
    ?

    To clarify: What exactly does Shmuel mean by
    "de-colonisation"
    ?

  6. מיכאל שרון: מצווה לרמות את הגוי הערבי הגיב:

    מה הפלא בכך? מפלגת העבודה, מקורותיה ב"פועלי ציון", שמאמצים את המבנה המרקסיסטי של שחרור הפועל, תוך שילובו במוטיבים עממיים יהודים של הוויית האנטישמיות. היהודי הינו "הפרולטר המדוכא בכבלים", ואילו את הבורגנות המדכאת, מחליפה האנטישמיות.את מקום האנטישמי מחליף בציון ה"ערבי". הוא אולי נתפס כפרימיטיבי, הערבי, אך כזה גם הינו המוז’יק האנטישמי. ה"השתחררות" של הפרולטר, הוא היהודי, בציון, תבוא באמצעות מלחמה בעלת מוטיבים של השמד באנטישמי/הערבי . אך יש בלוחמת חורמה זאת "בקם על הפועל/היהודי להשמידו", עוד מוטיב עממי יהודי: "מצווה לרמות את הגוי". וכך, הפעולה המיישבת שזורה לא רק במגמות איון, אלא גם במגמות הונאה ורמאות. מרמים את הגוי/הערבי בקניית קרקעות כל תקופת המנדט, מאוחר יותר, משה דיין נתפס כ"ממזר", שיודע לרמות את הגויים, בלבנון, 1954, "נעשה איזה מעשה רמאות", בן גוריון כותב לבנו עמוס ערב וועדת פיל, 1936, שנרמה את הערבים לגבי כוונתינו, ואז נשתלט על כל הארץ. הרמאות שהיא מצווה, הופכת לרמאות הקדושה. ומהי רמאות קדושה? האמירה, יורים ובוכים – שוב, פרוייקט של מפא"י, אז המערך, מלחמת 1967. מיישבים ומכחישים – גלילי ויגאל אלון, 1968, ההתיישבות בגדה. לימים, הגוי שמצווה לרמותו הופך משהו דיפוזי הנפוץ בכל מקום, וכך כיום בישראל מרמים כל אחד, לא רק את הקהיללה הבינ"ל, כאשר מרחיבים כרגע את ההתיישבויות ללא הפסקה ובמרץ. השמאל = ביטחוניזם = הרמאות הקדושה (ראה אהוד ברק איש התחבולות).

  7. אדריאנה ל-HENRY הגיב:

    פירוש אחד של "דה-קולוניזציה", מבית מדרשם של החמס, חזבאלה וכו’, ופופולרי למדי בקרב הפלשתינים, הוא שהקולוניזטורים יחזרו לארצות מוצאם. ולפי אסכולה זו, אתה כבר מילאת את חלקך, ב"דה-קולוניזציה" שכן חזרת למולדתך, קנדה.

  8. נתן. הגיב:

    הפסקת הכיבוש ברצועת עזה הפכה את תושבי שדרות וישובי "עוטף עזה" לברוזים במטווח הקאסמים של הפלשתנאים.

    האם שמואל עמיר יכול להבטיח שהפסקת הכיבוש ב"גדה המערבית" לא יביא גורל דומה לתושבי כפר-סבא,נתניה,חדרה עפולה?

    מפלגת העבודה אכן מתנגדת היום להמשך הכיבוש,והניסיון להיתלות בהסטוריה שלה זהה לניסיון לפסול את שמואל אמיר(חבר מק"י לשעבר וחד"ש כיום) כאיש שלום, בגלל מחנות הריכוז שהקים סטאלין בסיביר.

  9. ל. דוידוביץ הגיב:

    אני מצטרף לכל השאלות שמעלה ידידי הנרי, אך חושב שהשאלות צריכות להישאל הרבה הרבה אחורה, לראשית תנועת עבודה ואולי אף קודם, בכיוון של סוף המאה התשע עשרה.

    אולי יורשה לנו להסכים בהזדמנות זו בדבר אחד אם לא יותר: ואולם, בסוגיה אחרת רוב הקומוניסטים מדברים בקול ברור: אופורטוניזם כזה מתאים רק לטרוצקיסטים. וראו בהרחבה:

    — קישור —

  10. עמי הגיב:

    כדאי שלרגע נשאל את עצמנו, מה בער כל כך לאולמרט ולפרץ, לצרף את לברמן הגזען לממשלה.

    נראה לי כי התשובה לכך נמצאת בתקציב 2007.
    במפלגת העבודה היו כמה חכי"ם, שדרשו הקלת מה בגזרות על השכבות החלשות. (השכבות 1-8). אך התכתיבים האמריקאים הם לקיצוצים נוספים בחינוך מחד, והעמקת האבטלה שתאפשר עוד הפרטות משתלמות מאידך.

    והפיתרון בדמות ליברמן, פותרת את הבעיה. מה שרבים בציבור לא יודעים, זה שליברמן איינו רק גזען, אלה מחזיק בעמדות של שירות מושלם לבעלי ההון.

  11. עפרה הגיב:

    שמואל, התשובה לשאלה במשפט האחרון של המאמר היא – כן.
    וחוץ מזה הכל נכון.
    בכל זאת נראה כי החיבור החשוב ביותר בין ליברמן לבין מפלגת העבודה (וכמובן שאר מפלגות הקואליציה) הוא הרבה יותר ציני מנסיון לשרת אידיאולוגיה זו או אחרת: מדובר באנשים שחוץ מקידומם האישי לא מעניין אותם דבר וחצי דבר. אילו הגיע ליברמן מרוסיה למדינה שאזרחיה שואפי שלום ואחווה הוא היה ממציא את עצמו כאביר זכויות האדם. בקונסטלציה הנוכחית, גזענות היא הקלף המנצח כדי לתפוס את השלטון בישראל.

  12. שמואל אמיר הגיב:

    הנרי לאווי חושב שרק הו מחזיק באמת המוחלטת, וזה מסדר מבחינתי. אמת מוחלטת זו היא כמובן מדינה דו-לאומית. אני חושב שהוא טועה אבל אין לי כל עוינות לאלה המחזיקים בעמדה זו מתוך תחושת העוול שנעשה לפלסטינים ע"י הציונות. אך דבר שמעולם לא הבנתי הוא כיצד מחזיקים בדעה זו בלי לשאול את הפלסטינים מה דעתם.למה הם ירצו לחיות עכשיו עם יהודים ישראלים, או מה צפוי להם לדעתם במדינה שכזו. מה לעשות הפלסטינים תובעים גם הם "בית לאומי". הם דורשים מדינה משלהם, עצמאות לאומית שלהם, עיר בירה (ירושלים), המנון, דגל! הם מוכיחים תשוקתם העזה ורצונם העז בהתנגדותם הנחרצת לכיבוש הישראלי. בימים אלה ממש מקריבים עשרות פלסטינים בבית חנון את חייהם למען העצמאות , למען מדינה שלהם – פלסטין!. אבל הנרי שלנו לא שומע לא רואה. הוא אינו שואל מה רצון הפלסטינים. הוא מתעלם ממאבקם ההרואי – הוא יודע הכול יותר טוב. יתר על כן מי שמתנגד לדעתו מוחזק אצלו בחזקת אויב הפלסטינים . אולי ייתן לפלסטינים להחליט מי הם אויביהם או אם הם מעוניינים בכלל בעזרתו?

  13. אלישע הגיב:

    נראה כי שמואל אמיר עדיין לא הפנים את המציאות המזרח תיכונית, והוא מתעקש לשכנע את קוראיו כי רצון הפלסטינים מסתכם במדינה בגבולות הקו הירוק לצידה של ישראל.
    מה לעשות שהמציאות טופחת על פניו פעם אחר פעם:

    במשא ומתן שהתנהל בטאבה הציע יוסי ביילין למשלחת הפלסטינית הצעה נדיבה שבה דובר על שיבה של פליטים לתחומי הקו הירוק. ביילין הציע שיבה של כמאה אלף פליטים, הצעה נדיבה ביותר לכל הדעות. המשלחת הפלסטינית דחתה את הצעתו על הסף, ולא משום שמספר הפליטים נראה לה גדול מדי. יואיל נא שמואל אמיר ויסביר לנו מדוע סירבו הפלסטינים להצעה, ואולי נבין סוף סוף מה מספר הפליטים שהפלסטינים חפצים כי ישובו לתחומי ישראל הריבונית.

    השכם והערב מצהירים ראשי החמאס – הממשלה שבחרו הפלסטינים כנציגתם -כי אין ולא תהיה שום פשרה עם הציונים, וכי כל השטח שבין הירדן לים הוא אדמה מוסלמית שהיהודים מזהמים אותה.

    אבו מאזן "המתון" חוזר בכל הזדמנות על התביעה ליישום החלטה 194 שפירושה חזרת כל הפליטים אל מקום מגוריהם הקודם, קרי לתחומי מדינת ישראל.

    ואילו שמואל אמיר, תמים שכמותו, מתעלם מכל אלה ומנסה שוב ושוב לשכנע את קוראיו כי מאבקם "ההירואי" של הפלסטינים -פגיעה באוכלוסיה אזרחית חפה מפשע באמצעות מחבלים מתאבדים והפצצת ישובים אזרחיים בשדרות- מכוון אך ורק לשם הקמת מדינה לצד ישראל.

  14. חיה ווילדע-וייסגל הגיב:

    אנסה לעשות כאן קצת "גישור" (זה עכשיו באופנה, לא?)

    שמואל: בתשובה ל-Henry הקנדי, אתה אומר: ‘מה לעשות הפלסטינים תובעים גם הם "בית לאומי". הם דורשים מדינה משלהם, עצמאות לאומית שלהם, עיר בירה (ירושלים), המנון, דגל!’

    הדבר נכון, ללא כל ספק, אך אין הוא עומד כלל בסתירה לדברי Henry החמישי. שכן הם דורשים מדינה משלהם, עצמאות, עיר בירה, המנון וכו’, לא לצד ישראל, אלא במקום ישראל. לא בהתערבבות עם היהודים המנשלים, אלא במקומם. זוהי המשמעות המלאה של הדה-קולוניזציה, כמו שהתחוורה לי — למרבה צערי — משיחות עם ידידות וידידים פלשתניאים בארץ ובחו"ל.

  15. מושון למיכאל שרון הגיב:

    מוזר שאתה מציין דווקא את עניין המצווה "לרמות את הגוי" בהקשר מזרח תיכוני,
    ושוכח לחלוטין את התרבות הערבית שבה הגזמה והפרזה בספרות ובחיים בכלל היא הם דבר שבשגרה.
    אז אולי חיטטת בכתובים ומצאת שהיהודי "מרמה את הגויים" אבל פסחת על מסורת שלמה של גוזמה ושקר אצל המרומים האזוריים.

    מלבד זאת, עד היום זכורים לי דבריו של יאסר ערפאת שניסה למכור לעמו את ההודנה ע"י איזכור התקדים של ההסכם בין מוחמד לשבט קורייש. הסכם שהופר ע"י מוחמד ברגע שהיה לו צבא בן 10,000 איש.

    האם יש גבול לחד-צדדיות? ע"פ מיכאל שרון – כנראה שלא.

  16. Henry Lowi הגיב:

    Rather than answer my questions with
    political answers, Shmuel sets up a scarecrow, and then attacks the scarecrow, with no little demagoguery.

    Shmuel says:
    כיצד מחזיקים בדעה זו בלי לשאול את הפלסטינים

    I admit: Solidarity is unconditional. I did not ask the tortured people of Gaza recently what I can or should do for them. I answered the call of Yossi Algazy and David Nir, and signed the 4Gaza petition at https://israel.indymedia.org/newswire/display/5347/index.php.
    I supported the call of the Grassroots Palestinian Stop the Wall campaign at — קישור —
    I demonstrated in Toronto on October 28th, under the slogan: Afghanistan to Palestine – Occupation is a crime!
    I support the Gaza Campaign of the Women’s Coalition at — קישור —

    Solidarity is unconditional.

    But note that the Stop the Wall campaign slogans are

    Until the Wall Falls!
    Until the Palestinian people gain their land, freedom, equality and self-determination!
    Until our refugees return to their homes!

    Now, may I ask Shmuel to give political answers to my questions

  17. אדריאנה הגיב:

    Oh…. How lovely! Henry’s own decolonisation and remote obsessive/compulsive internet support and self promotion is exactly what the Palestinian people need. Keep up the good work!

  18. שמואל לעופרה הגיב:

    עופרה, השאלה שלי הייתה באמת רטורית בלבד והתשובה כפי שאת כותבת היא – כן. תקראי למשל את הכותרת הראשית על חצי עמוד של עיתון "הארץ" אתמול: "הנחת העבודה של צה"ל : מלחמה בקיץ". משהו מ"אנשי הרוח" ענה? הזדעזע? אה,כן: דוד גרוסמן נאם בעצרת רבין. הוא אמר להנהגה שהיא חלולה! לא ראויה! יופי. כל הכיכר היה באכסטזה. אחר כך הוא קרא לאולמרט לדבר עם אבו מאזן , יפה, אבל הנה הוא מוסיף : ולפסוח על חמאס..כלומר הוא פולט הרבה אוויר חם, אבל לבסוף מסכים עם הממשלה – אין לדבר עם החמאס. אין, לדבר עם הנציגות הנבחרת של הפלסטינים. כמה זה אופייני לכל אנשי רוח מסוג זה – באופן כללי תמיד בעד שלום, וסירוב בחוליה המכרעת..סירוב שמחזיר אותם יפה להסכמה הכללית.(מזכיר משכב נסוג). ודוד גרוסמן הוא עוד בין הטובים.

  19. חיה ווילדע-וייסגל הגיב:

    האם הכוונה למשכב נסוג או משגל נסוג?
    כשאומרים משכב נסוג ההקשר בד"כ שלילי (לדוגמא משכב זכר)

  20. מסרו מיכה: סלקו ידיכם מהנרי הגיב:

    בקול נירגש על לפנות לנוגעים בדבר בקריאה: סלקו ידיכם מהנרי לווי כי איש קדוש הוא.

    כן, זה אני מסרו מיכה מאדיס אבבה ושלא יזלזלו בדברי עקב גזענות מוסווית כדבעי. אני לא "חש סולידריות", לא ולא, הפלשתינאים הם אחי לגורל. ואני אומר בשם אחי, אתם חושבים שתוכלו לתת לנו לנופף באיזה דגלון, ותקחו לעצמכם את ארצנו, ממש כמו שנותנים חרוזי זכוכית לאינדיאני? הנרי חש אותנו, יהודי אמיתי בעל נפש גדולה, ואילו רבים בישראל, בועטים בצלם, נעשו שחצנים ומעט גסים וצדקתנים, ומאמצים גישות מוזרות, אולי גם מתוך הבדלה בין הטקטיקה לאסטרטגיה – משהו כגון, מבחינת מטרה מוגדרת כרגע זה טוב. אבל, שמעו אחי, מוטב לאמר את האמת, ויפה הצניעות וגדלות הרוח..

    אני ומסרו חד הוא: מיכאל שרון. וכך בחרתי לאמר דברי.

  21. גרי אטרי, למסרו הגיב:

    קדוש קדוש קדוש!

    אני יכול לאשר דבר זה לכל מאן דבעי!

    כשראיתיו לאחרונה, לא יכלתי להתעלם מההילה שקרנה מראשו! ממש "אאורה" כמו באיקונין של הקדושים הנוצרים הקדמונים!

    מצטרף בכל פה לקריאה: סלקו ידיכם מהנרי לוי!

    יוחזר הנרי לוי לאלתר לארץ הקודש!

  22. מסרו לגרי הגיב:

    למה מה, אדון, אז מי כן קדוש? הבבא סאלי? חשבתי על זה היום כשקניתי גרונות עוף באיטליז של הרצל בוסקילה. יש שם, על השיש מה חותכים את הבשר, מאחורה, 2 קופות פלסטיק עם תמונות של קדושים לתרומה לגמ"ח, וגם על הקיר תלויות 3 תמונות של קדושים ממרקש במרוקו, ושניים מנתיבות. ואחד רבי מאיר, זכותו יגן עלינו. אצלנו באתיופיה היו קדושים אחרים, אבל רק היום חשבתי, מה, לא בני אדם אלה? אולי יש הרבה קדושים, כמו שיש הרבה נבלות, כמו אלה, הפקידים ברובע היילה סילסי מה עשו יהורו על אחותי נז’רה-אסתר בת 13 ולא שילמו? אולי יש מעט קדושים, וסתם מספרים סיפורים על קדושים בשביל להרביץ בוכטות? אז מה, אני לא יכול לקרוא לאדון הנרי קדוש, אם קוראים קדושים לכל מיני חנטרישים? מי כן קדוש?

  23. חיה ווילדע-וייסגל הגיב:

    לפי כל מה שכתוב כאן, הדבר הבא שצריך לעשות זה לארגן משלחת לטורונטו, לספוג קצת מהקרניים היוצאות מראש של הנרי לוי הזה. יש אמנם כל מיני מסורות של עליה לקברות צדיקים, אבל אם יש כאן צדיק –חי– חייבים לנצל את ההזדמנות עכשיו.

    יש למישהו/י כאן קשרים ב-air canada לגבי טיסה קבוצתית?

  24. מסרו: עוד על קדושה הגיב:

    Footnote to Howl

    Holy! Holy! Holy! Holy! Holy! Holy! Holy! Holy! Holy!
    Holy! Holy! Holy! Holy! Holy! Holy!
    The world is holy! The soul is holy! The skin is holy!
    The nose is holy! The tongue and cock and hand
    and asshole holy!
    Everything is holy! everybody’s holy! everywhere is
    holy! everyday is in eternity! Everyman’s an
    angel!
    The bum’s as holy as the seraphim! the madman is
    holy as you my soul are holy!
    The typewriter is holy the poem is holy the voice is
    holy the hearers are holy the ecstasy is holy!
    Holy Peter holy Allen holy Solomon holy Lucien holy
    Kerouac holy Huncke holy Burroughs holy Cas-
    sady holy the unknown buggered and suffering
    beggars holy the hideous human angels!
    Holy my mother in the insane asylum! Holy the cocks
    of the grandfathers of Kansas!
    Holy the groaning saxophone! Holy the bop
    apocalypse! Holy the jazzbands marijuana
    hipsters peace & junk & drums!
    Holy the solitudes of skyscrapers and pavements! Holy
    the cafeterias filled with the millions! Holy the
    mysterious rivers of tears under the streets!
    Holy the lone juggernaut! Holy the vast lamb of the
    middle class! Holy the crazy shepherds of rebell-
    ion! Who digs Los Angeles IS Los Angeles!
    Holy New York Holy San Francisco Holy Peoria &
    Seattle Holy Paris Holy Tangiers Holy Moscow
    Holy Istanbul!
    Holy time in eternity holy eternity in time holy the
    clocks in space holy the fourth dimension holy
    the fifth International holy the Angel in Moloch!
    Holy the sea holy the desert holy the railroad holy the
    locomotive holy the visions holy the hallucina-
    tions holy the miracles holy the eyeball holy the
    abyss!
    Holy forgiveness! mercy! charity! faith! Holy! Ours!
    bodies! suffering! magnanimity!
    Holy the supernatural extra brilliant intelligent
    kindness of the soul!

    Allen Ginsberg

    קארל סולומון מתל אביב
    — קישור —

  25. לחיה ויילדע סגל הגיב:

    עוד דבר שצריך לדעתי לעשות – ואני זועק על כך כבר זמן רב: לקנות להנרי לאוי מקלדת בעיברית!
    ב"אופיס דיפו" יש עכשיו מבצע – מקלדת ב88 ש"ח שזה פחות מעשרים דולרים ארה"ב.

    ולגבי אלה המטיפים לנו להידבר עם החמאס – נוצרה היום בעיה מסויימת עם הדבר הזה שכן דובר הממשלה הפלסטינית הכריז בקולו כי על ישראל להמחק מן המפה.
    בעצם אולי הוא מתכוון לכך שרצונו להידבר עם גוף מחוק?
    למה הוא התכוון בדבריו?

    ודבר נוסף – האם כשהוא אומר שעל ישראל להמחק מן המפה הוא כולל בזה את תושבי כפר שמריהו?

  26. מיכאל שרון: תחילת סוף ליל הטרוף הגיב:

    ארוע הזוועה היום בבית חנון (בו ניטבחו באש תותחים המטווחת לעבר בתי אזרחים, 19 אנשים, רובם נשים וילדים), הינו מעין מיצוייה של מגמת האימים במדיניות המכוונת של פשעים נגד האנושות, שעלתה מדרגה בתחילת יוני השנה, עם הטבח בבית להיה.להזכירכם, צה"ל, צבא שהסתאב בשל הכיבוש ומגמות הסאוב והרהב בישראל, "הכה שוב" במבצע הפרע "ענני סתיו" ברצועה, כשכל אותה העת הפלשתינים מגלים רוח התנגדות בתגובה על מעשי הפרע והשיטור הדכאני של צבא הכיבוש בירי ספורדי של רקטות קסאם (שאינם כמעט גורמים כל ניפגעים). הודעות הרהב השחצני של גנרלי צבא הכיבוש על "סיום בעור הקאסאם ברצועה" התגלתה כמלל ריק בדמות מטחים נוספים של רקטות קסאם הבוקר. אז הגיב צה"ל בדרכו המיוחדת, בעווית של פריעת עיוועים – טבח יזום ומרוכז של אזרחים. כבר בלבנון (וקודם לכן במבצעי ההרס בעזה) ראינו לא מזמן כיצד הזעם הפורע על חוסר היוצלחות של צבא הסאוב, מביא למעשי הרס וטבח נירחבים, חסרי זיקה כלשהי ליעדי לוחמה מוגדרים. אלא שליל הבלהה הזה שירד על כולנו נראה שעומד הוא להסתיים, עקב ארוע אלפי מילין מכאן: הבחירות לסנט ולקונגרס בארה"ב. נראה שהתעצמות מגמות הפרע של הד"ר סטריינג’לבים והנאו קונסרבטיבים בממשל האמריקני, שנתנו קארט בלנש לפושעי המלחמה בישראל, נבלמה ומוסגת לאחור. הלילה הרע הזה, עומד להסתיים. כמו בטרגדיה שיקספירית, נוסח ריצ’ארד השלישי, הסאוב ורוח הפרע פגעה בכולם, תוך העצמת מגמות רגרסיביות בחברה הישראלית, כולל במפלגת העבודה. אבל היום הזה, בו שוב פרעו פושעי המלחמה בישראל, הוא גם היום בו הדמוקרטים השתלטו לראשונה מזה שנים על הקונגרס והסנט, והרע, לראשונה מזה שנים, ירוסן.

  27. חיים הגיב:

    אני חושב שהפסבדונים הנלעג שבחר לו מיכאל שרון ויותר מכך הסגנון המכוער ששם בפיו של הבובה השחורה שלו לוקה לא רק באטימות אלא גם בגזענות ממש.

  28. ג.ר. — וידוי, סליחה ותודה הגיב:

    במסגרת עבודת מחקר שנמשכה כשנתיים על תופעת ה"טוק-בק" במספר אתרים, כולל באתר זה, כתבתי הודעות רבות תחת שמות שונים ומשונים, נשים וגברים, ואף במספר שפות.

    בתקופות שונות, היו מצבים בהם מרבית התגובות באתר ה"גדה" נכתבו על-ידי.חלקן צונזרו ולא התפרסמו, לעתים הופיעו לזמן מסויים ואז נמחקו, אך הרוב הופיע וקיים. מטעמים מובנים, לא אוכל לפרט את שלל הכינויים בהם השתמשתי.

    זוהי הודעתי האחרונה. תודה לכלל הקוראים, ולמגיבים האותנטיים על הסיוע (העקיף), ובמיוחד תודה למערכת שעשתה את עבודה כפי שעשתה.

  29. לחיים ממיכה: בובה שחורה הגיב:

    הסגנון לא מגמד, אם המסר מלמד!

    אף אם שחורה היא הבובה, בלבבות תבעיר היא להבה. בובה שחורה, בובה שחורה, בנפשות תלבה היא סערה. את חושיך היא תצית, וכך ליל רשע היא תצמית.

    וגם –
    הבובה עוד לא גמרה, טרם מלתה האחרונה נאמרה.

  30. ג.ר. הגיב:

    שפות: בעיקר עברית, אך גם אחרות. בין השאר: אנגלית, גרמנית, ספרדית, איטלקית, לטינית
    (הכל תוך שימוש במחוללי תרגום אוטומטיים)

    מרבית ההודעות בשפות האחרות לא אושרו לפירסום.

  31. מסרו: סתם סקרנות הגיב:

    "כתבתי הודעות רבות תחת שמות שונים ומשונים, נשים וגברים, ו**אף במספר שפות**".

    היו גם הודעות ברומנית, או בסוהילי? באמהרית? מה זה "המספר שפות" הזה?

    מספר שפות רומז על "גדול מ-2″ (פרט לעברית). אך היה רק באנגלית, וכמה הודעות משונות בגרמנית. ויוסף הזקן הכניס ביטויים רוסיים באותיות קיריליות, שנועדו לבטא כביכול את האנטישמיות הפולנית. אבל איזה, איזה עוד שפות היו? אפילו לא צרפתית, שלא לדבר על ספרדית. יידיש זה גם חלק מ"מספר השפות" (באותיות עבריות?). יש אצלנו איזה יהודי מבירוביג’אן, מה קורא רק ה"לאצטע נאייס", אבל גם יידיש לא פגשתי כאן, פרט להודעה של ג’ינג’י הבונדיסט (בונדיסטים מדברים יידיש) שהיתה בעברית צחה. בושה וחרפה שבמגאזין יהודי גלאט כושר לא כותבים יידיש.

    נ.ב. אפשר לברר במסגרת המחקר, באיזו תוכנה סטטיסטית אדוני משתמש? SPSS, STATISTICA SASובאיזו גרסה? לכמה קטגוריות חילקת את התשובות? ניתוח שונות בעל משתנה תלוי אחד, או ניתוח שונות בעל רב משתני multi-variate analysis ? הרבצת גם Factor Analysis או שיטת גוטמן?

    נמאס כבר לעבוד איש בטחון, אולי תקח אותי עוזר מחקר, ואני מוציא לך מחקר יופי, כולל העלאת היפוטזות שכלל לא העלית על דעתך ובדיקתן?

    נ.ב., מרים נגהורו אשתי האוהבת מוסרת לך ד"ש. היא פרופסורית מן המניין לשפות שמיות באונ’ חיפה. תרגמה את מגילת גלגמש לאמהרית בשבילי.

    חן חן,

    שלך,

    מסרו

  32. לווילדה חייה משמואל הגיב:

    אין צורך ב"גישור" – הנרי לאווי דורש ביטול מדינת ישראל תחת שם כל שהו : מדינה דו לאומית, מדינה פלסטינית בגבולות המנדאט הבריטי וכדומה. כל זאת הוא דורש בשם הצדק המוחלט כפי שהוא מבין אותו. אני לא חושב שאפשר לבטל עוול אחד (יסוד מדינה יהודית על חשבון הפלסטינים) על יסוד עוול חדש (ביטול מדינת ישראל). אני גם לא מאמין שאפשר לגלגל את ההיסטוריה חזרה. לכן אני ושכמותי מציעים ייסוד מדינה פלסטינית בגבולות 67 תוך הכרה בזכות השיבה של הפלטים הפלסטינים. את טוענת, בהסתמך על שיחות עם פלסטינים, שהם לא יסתפקו בכך, שכן הם רוצים מדינה "במקום" מדינת ישראל. אפשר לתאר שיש פלסטינים החולמים חלומות כאלה כשם שיש רבים בין יהודי ישראל שהיו רוצים שהערבים יעופו להם מן העיניים. חלומות ורצונות, גלויים או סמויים ישנם רבים. אך במציאות זה יכול גם לפעול אחרת. מספיק רמזים ואמירות שמענו מראש הממשלה הנייה ברוח פשרה עם ישראל בדומה לקווים שציינתי. עם התמנותו לראש ממשלה הוא ביקש מגע עם ישראל. לממשלת ישראל שטוענת שהפלסטינים אינם מוכנים לשלום אפשר רק להציע שאולי תנסה אותם פעם? אולי תציע להם הצעת שלום בקווים שציינתי. אבל היא לא תעשה זאת כי היא יודעת שהתשובה תהיה חיובית. ישראל אינה רוצה בשלום צודק – לכן היא מנסה שוב ושוב לשבור את הפלסטינים. ישראל חיה על החרב.
    נ. ב. אפשר לדעת מה שמך? וויסגל? אני נכנע להבחנתך בין משכב למשגל נסוג.

  33. מושון למסרו ולעורכי האתר הגיב:

    מעולם לא ראיתי תופעה כל-כך מכוערת כמו ההודעות של מאן דהו תחת פסבדונים של בחור יוצא אתיופיה בשם "מסרו".
    אני חושב שלא אקח הימור פרוע אם אומר שמדובר באחד מהשניים: מיכאל שרון או Henry Lowi (מה שנראה קצת פחות סביר, משום שלוי כותב רק באנגלית).
    הנסיון הנואל והמשפיל לכתוב בעברית קלוקלת שכאילו נכתבה ע"י עולה חדש ("נמאס כבר לעבוד איש בטחון"), הציניות שבניצול דמותו של יוצא אתיופיה – כביכול מישהו מקבוצה מקופחת, מישהו שיש להקשיב לדעתו קשב רב.
    כל אלה מוביחים אותי לחשוב שיש כאן לא פחות מאשר מעשה נבלה.

  34. ל "ג.ר" מאבירם הגיב:

    הוידוי המפתיע שלך גרם לי לחשוב לרגע איך זה להיות שפן ניסוי,
    והתחושה, איך אני אגיד בעדינות… לא משהו.
    טוב תעשה אם לא תראה את פרצופך החטטני (בכל שפה שהיא) באזורינו.

    אתה טוען ש"בתקופות שונות היו מצבים בהם מרבית התגובות באתר הגדה" נכתבו על-ידך,
    ואני מזהה כאן אף כפייתיות מסויימת, עד כדי הזדהות שאינה במקומה בין עורך הניסוי למושאי הבדיקה.

    כולי תקווה שבתור עונש הפכת להיות טרוצקיסט.

  35. חיים למיכה הגיב:

    איזה יופי לך שאתה מקבל לעג לאחרים כאקט חינוכי, מעניין אם היית סבלן כלכך אם הדמות הייתה ערבי ולא אתיופי.

    למשל אם בשביל המסר של מאן דהוא, הוא היה מפיק את חמיס, מוכר הירקות מאל-בורייג’.

    – אני באמת לא אוהב את היאהוד, בבעם אחרונה שמג"ב בשטו על כפר שלי הם הכו אותי חזק בראש וקשרו אותי לחמור שלי, אני נשבעתי להם שאני לא יודע כלום על קאסם וטילים, בסוף שחררו אותי למה לא היה להם הוכחות, אני צחקתי בלב שלי אפילו שכאב מהמכות בגלל שאני הובלתי בעמיים טילים בעגלה של הבילבלים ללוחמים הגיבורים שירו על היאהוד בשדרות, אני מתבלל כל יום שטיל יפול על גן-ילדים אצלם, שירגישו הכאב של הילדים של בלסטין. שיעופו חתיכות של רגליים וידיים קטנות של יהודים קטנים, שהאמהות שלהם יבכו שהאבות והאחים שלהם שבאים לכאן עם טנקים יבכו, שהם כולם יבכו, שיטבעו בדם של הילדים שלהם.

  36. בעד מסרו הגיב:

    אני דווקא חושב שאני יודע מי זה מסרו, ומדובר באינדיבידואל מוכשר מאין כמוהו, שמשתמש לעתים בעטיית מסיכות פסבדונימים ופרסונות אינטרנט ציוריות בשביל להעביר את המסר הביקורתי והעוקצני שלו. לרוב מדובר בהוכחת שועי עולם הנוטים לדבר גבוה-גבוה אבל בדרך לשכוח את מי שעומד מולם, מאחוריהם ומצדדיהם. בקיצור, המתחזה מחזיר את ההוזים לקרקע המציאות, וגם צובט אותם קצת בדרך.
    במקרה הזה, הרעיון הוא כמובן להראות את כלומניקיותו של המדען המכובד דרך עיניו של ‘פשוט העם’ – הפרולטר האתיופי שבקושי גומר את החודש, ולכאורה מה לו ולמחקרים סוציולוגיים כאלה ואחרים, אבל בכל זאת מגלה הבנה רצינית לפחות כזו של האדון\גברת האקדמאי\ת המתנשא\ת. כמובן שלא מדובר בהתנשאות או בגזענות מצד המתחזה, ואני יכול להעיד -אם מדובר באמת באדם שאני חושב- שהוא אף ניחן ברגישות אנטי-גזענית ושיוויונית יוצאת דופן.

    כמו כן, זה לא אני.

  37. מיכאל לחיים: נפש גודמת הגיב:

    שים נא לב שהטקסט שיצרת של חמיס – הינו צפיד, נוקשה, ומזכיר קצת פורנו קשה בבוצ’ראי (הקצביות) שבו. ויש בו רק מוטיב יחיד, מוקד יחיד באופן הנראה מאד מניפולטיבי בתועמלנותו השקרית וההיסטרית. זוהי נהמת נפשה של נפש-פרע גודמת העויינת את החיים. הטקסטים של מסרו הם ההיפוך המוחלט לכך, אוהבים ומחייבים את החיים, ובעלי כמה מוקדים, ולא תוקעים אותנו לפינה קיומית רעה, של רעיון-פרע יחיד שכולו גדימה ופרברסייה. אולי השלכת כאן מעצמך, וכנראה לא בכדי לא אהבת דבר המנוגד לחלוטין לתחושת קיום הסטרית וצווחנית הנשענת על פרוורסיות גדימה ואיברים קטועים. יש גם עולם מחוץ להרמטיות הנוראה הזאת בה כלאת את עצמך.

  38. פשקוויל למיכאל שרון הגיב:

    לאור הודעתך "מיכאל לחיים: נפש גודמת" אני מחוייב להזכיר לך את הקונטקסט:
    זהו אתר "הגדה השמאלית" ואתה נמצא בחלק התגובות למאמר "ליברמן, מפלגת העבודה והמלחמה הבאה".

    משום מה נדמה לי שדימנסיה נחתה עליך ואתה מדמיין שאתה נמצא בסטודיו למשחק של ניסן נתיב ובו זמנית כותב ביקורת על שיר עברי חדש שפורסם באתר "הפואנטה של ההמונים".

    בשם בציבור ההמום שטורח לקרוא את תגובותיך ובשם אלו שסתם מדלגים עליהן – אני מבקש:
    שחרר אותנו מעולו של זה! (העול שלך, כמובן).

  39. מיכאל לפשק-נבל הגיב:

    איני מבין מה אתה רוצה. דבריך, במדה שאינם מעורפלים כיד הניסיון הנואל להראות לנו שאתה "מבריק", כלל אינם רלוונטיים. הם שייכים לסוג של "ביקורת", שאמנם לעיתים רווחת במקומותינו למטרות שיתוק מחשבתם והניסיון לטמטם את ההמונים או אף את הקורא האינטליגנטי, ביקורת שעיקרה היא לשון רהוטה, כשהרהיטות מחפה על כך, שהדברים כלל אינם לעניין, ויוצרים מצג שווא, תוך ערור מהומה על לא מהומה. גם אם מגמתך להשליט הומוגניות מחשבתית במקומותינו, הקופצת לדום לדברי מנהיגים סמכותנים, תוך מחיקת כל גיוון והשתקת כל אופוזיצייה, גם אם מגמה זו מבצבצת היטב מבעד לדבריך הצדקתנים, שההרמטיות הצפידה והלא סובלנית שבהם מכה בכ"ז בנו, אף שניסית למזער זאת, גם אם ניתן לזהות את גחמותיך הסמכותניות להשליט מחשך מחשבתי ופרע מוסרי, ואולי "להבינם" – בכל זאת, אין להצדיקם אלא יש לגנות זאת בכל לשון של גינוי.

  40. פשקוויל למיכאל שרון הגיב:

    נראה לי מעט מוזר שאדם הכותב משפטים כגון "זוהי נהמת נפשה של נפש-פרע גודמת העויינת את החיים" או ביטויים כמו "הרמטיות צפידה" בא בטענות אל אדם אחר שהוא נוקט ב "ביקורת שעיקרה היא לשון רהוטה".
    כמו שאמרו חכמים: הפוסל, במומו פוסל!

    עכשיו, טענת כלפי שהדברים שלי "כלל אינם לעניין, ויוצרים מצג שווא".
    האמנם?
    האם לא התחזית לבחור יוצא אתיופיה? (השד יודע למה) תוך כתיבת משפטים בעברית קלוקלת, שיוצא אתיופיה, כביכול, היה כותב?
    האם לא כתבת את התגובה "מיכאל לחיים: נפש גודמת" שגרמה לטובים שבחברי הגדה השמאלית לשפשף את עיניים בחוסר אמון ולשאול: "מה?!??"
    (למשל המשפט "מזכיר קצת פורנו קשה בבוצ’ראי (הקצביות) שבו"…

    האמן לי, אין לי שום בעיה עם פלורליזם וחופש מחשבתי. הבעיה שלי היא כאשר דיון מפרה וקוהרנטי הופך במה למשורר הוזה ומתוסכל.

  41. פשקוויל למיכאל שרון – עכשיו אני אסביר לאט הגיב:

    קודם כל – מדוע אתה מכנה אותי "חיים"?
    איני חיים ואני לא יודע מיהו חיים.
    בדיקה קצרה הבהירה לי ש"חיים" הוא מגיב נוסף
    שהעביר עליך ביקורת.
    ראה, אתה נוטה מיד לחשוב ששני מגיבים שונים המבקרים אותך – אחד הם, וזה מלמד אותי שני דברים:
    1. אתה כנראה לא חושב שייתכנו שני אנשים שונים (שומו שמיים!) שיבקרו את דבריך.
    2. כנראה שעל ראש הגנב בוער הכובע, מי שנוטה לכתוב בריבוי כינויים מיד חושד באחרים שהם נוקטים באותה שיטה.

    אחרי שהבהרנו את "עניין חיים" נעבור הלאה:
    על מה אתה מתהדר ומשווה את עצמך לסטיריקן הגדול אפרים קישון ואת דמות מסרו האתיופי (!) לסלאח שבתי?
    הבה נראה את הרקורד של אותו "סלאח שבתי" שלך ממוצא אתיופי, מה הוא תרם לנו בשרשור התגובות שמעלינו:

    1. תחת הכותרת "בעד מסרו" – תגובה שלמה בה הוא אך ורק מתהדר על יכולתו "להעביר את המסר הביקורתי והעוקצני שלו", אך בתוך ההילולה מתעלם מסרו מן המסר ושוכח להתייחס אליו.

    2. תגובה נוספת עם שיר הלל ל"בובה שחורה":
    "אף אם שחורה היא הבובה, בלבבות תבעיר היא להבה. בובה שחורה, בובה שחורה, בנפשות תלבה היא סערה. את חושיך היא תצית, וכך ליל רשע היא תצמית" – שוב, זו רק התייחסות ליכולת להעביר מסר והתעלמות מהתוכן (מתחיל להסתמן כאן איזשהו "איסתרא בילגינה…" קטן?)

    3. עוד הודעה בה המגיב האתיופי "מסרו" סופר את מספר השפות בהן הוא מדבר: "נמאס כבר לעבוד איש בטחון, אולי תקח אותי עוזר מחקר, ואני מוציא לך מחקר יופי".

    4. והשיא! עוד הודעה ("מסרו: עוד על קדושה") עם שיר ביזארי וחסר פשר לחלוטין:
    "Kerouac holy Huncke holy Burroughs holy Cas-
    sady holy the unknown buggered and suffering "

    5. וכמובן ההודעה הראשונה שהתחילה את הכל, לגבי קדושתו של הנרי לוי, בה סאלח שבתי שלך הוגה פנינים ושכיות חמדה כמו "ואילו רבים בישראל, בועטים בצלם, נעשו שחצנים ומעט גסים וצדקתנים, ומאמצים גישות מוזרות, אולי גם מתוך הבדלה בין הטקטיקה לאסטרטגיה".
    נו נו , מעניין מה סאלח שבתי היה אומר למקרא ביקורת כזו "סאטירית ועוקצנית" ("נעשו שחצנים"!), או למקרא השיר מההודעה "מסרו: עוד על קדושה". ויש לי תחושה שגם קישון עצמו היה נותר מעט מבולבל לנוכח המבול חסר הפשר.

    זוהי ביקורתי, עכשיו אפשר בבקשה לחזור ולדון בצרוף ליברמן לממשלה??

  42. מיכאל לחיים: אסביר לאט הגיב:

    אתה כותב "מיכאל בא בטענות אל אדם אחר שהוא נוקט ב ביקורת שעיקרה היא לשון רהוטה".

    "באתי בטענות" על שהביקורת לא היתה מנומקת, לא היה לה דבר וחצי דבר לומר לגופו של עניין, אך הכלום הזה הוסתר על ידי לשון רהוטה, היוצרת מצג שיש כאן משהו, בשעה שאין כאן כלום. והנה, אתה יוצר כרגע מצג כזב נוסף על המצג הקודם, עורם כזב על גבי כזב, בנסותך לעורר את הרושם השיקרי, כאילו ביקורתי היתה על עצם הרהיטות.

    אתה כותב:
    "האם לא **התחזית** לבחור יוצא אתיופיה?"

    לא התחזיתי לאיש אלא כתבתי תחת פסידונים, ולא עוד, אלא שבתחתית ההודעה, להסיר כל ספק שבי מדובר, נתתי להבין היטב שאני כתבתי את הדברים הללו, תוך הזדהותי בשמי המלא (שהרי לא סביר שתרגמתי מאמהרית ועוד סגננתי). נראה שאדוני, בלהט הגדימה, זר לחלוטין לכל הומור משיב נפש.
    וחשוב מזאת: האם אפרים קישון, בהציגו את דמותו של סלאח שבתי שאף הוא מפאת היותו עולה חדש מתקשה עדיין בעברית – וזאת למטרת ביקורת חברתית – האם היית מציג אף את סלאח שבתי כהתחזות של הסטיריקן הגדול אפרים קישון? מצטייר קצת שבעייתך אינה דעה פוליטית כזאת או אחרת, גם לא רק נטיות הפרע במסווה של התחסדות, אלא בעייה מוחית-קוגניטיבית: שכן כאשר איזה דבר התלהמות פרוע מציף את מוחך, נראה שאינך מסוגל כלל לשלוף מזכרונך מידע הסותר את מה שאתה אומר. מה, לא שמעת על סלאח שבתי? הרי שמעת כמו כולנו. ואף על פי כן, שכחת זאת, ביצאך למסע השמצות פרוע, חסר סיבה בעצם.

  43. דיון מצוין! הגיב:

    מרתק, חיוני ורלוונטי למטרות האתר!
    המשיכו!

  44. מיכאל לפשקוויל הגיב:

    אדוני, אתה יוצר היצפי הודעות ומילים. אבקש להפסיק להטריד ולהטפל. הכושר המילולי קיים אצל כל האנשים, ואין זו כלל רבותא להיטפל ולהטריד. אין זה תפקידי לסנן מטרידים.

  45. מרים א. הגיב:

    אז איך יודעים מי זה מי כאן? איך למשל אדע ש"אבירם" אינו "ג.ר." בכבודה ובעצמה? או שהווילדה חיה אינה גדעון שפירו למשל?

  46. יפה (וגם א.) הגיב:

    וכן נא לראות בעיתון דבר מהיום את כתבתו של דני רובינשטיין על "שובה של היישות הציונית"
    — קישור —

  47. מתחזה (ג.ר., אבירם, עפרה, עמי ותמי) — מאבק חברתי מול מאבק סוציאליסטי הגיב:

    התפרסם בידיעות היום:

    — קישור —

  48. יסמין נסרא-לוי הגיב:

    אני נזכרת בבכי בהפגנות המיליונים שצעדו ברחובות פריס עם זכייתו של לה פן בסיבוב הראשון בבחירות בצרפת בשנת 2002. (מוחה את הדמעות ומקנחת את האף)

  49. Henry Lowi הגיב:

    In a previous exchange, above, I asked Shmuel to answer a few questions, to clarify his position for everyone’s benefit, as follows
    :

    "
    This would be a good time to ask Shmuel
    :

    Was it OK to support Partition in 1947-8
    ?

    Was it OK to support the State of Israel’s retention of the additional territory between the Partition borders and the 1949 Armistice line
    ?

    Does Shmuel call for political separation between an "Arab state" and a "Jewish state" in Palestine or, rather, for the political “separation” between the people of Palestine and the racist militarist regime established in the war of 1947-49
    ?

    To clarify: What exactly does Shmuel mean by
    "de-colonisation"
    ?
    "

    Instead of answering my questions, and clarifying his own position, Shmuel wrote the following, above
    :
    "
    הנרי לאווי חושב שרק הו מחזיק באמת המוחלטת, וזה מסדר מבחינתי. אמת מוחלטת זו היא כמובן מדינה דו-לאומית. אני חושב שהוא טועה אבל אין לי כל עוינות לאלה המחזיקים בעמדה זו מתוך תחושת העוול שנעשה לפלסטינים ע"י הציונות. אך דבר שמעולם לא הבנתי הוא כיצד מחזיקים בדעה זו בלי לשאול את הפלסטינים מה דעתם.למה הם ירצו לחיות עכשיו עם יהודים ישראלים, או מה צפוי להם לדעתם במדינה שכזו. מה לעשות הפלסטינים תובעים גם הם "בית לאומי". הם דורשים מדינה משלהם, עצמאות לאומית שלהם, עיר בירה (ירושלים), המנון, דגל! הם מוכיחים תשוקתם העזה ורצונם העז בהתנגדותם הנחרצת לכיבוש הישראלי. בימים אלה ממש מקריבים עשרות פלסטינים בבית חנון את חייהם למען העצמאות , למען מדינה שלהם – פלסטין!. אבל הנרי שלנו לא שומע לא רואה. הוא אינו שואל מה רצון הפלסטינים. הוא מתעלם ממאבקם ההרואי – הוא יודע הכול יותר טוב. יתר על כן מי שמתנגד לדעתו מוחזק אצלו בחזקת אויב הפלסטינים . אולי ייתן לפלסטינים להחליט מי הם אויביהם או אם הם מעוניינים בכלל בעזרתו?
    "

    This is demagoguery, not political discussion.
    The questions remain.
    Shmuel’s position requires clarification. Or does it
    ?

  50. שמואל אמיר הגיב:

    להנרי שלום, איך אני יכול לנהל איתך וויכוח רציני אם אתה מכנה את דברי דמגוגיה? תמצא את הדיון שלי על אותם נושאים עם משה מחובר או יורם בר חיים, שם תמצא שאפשר גם אחרת.

הגיבו למיכאל לפשקוויל

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים