אחת משיטות התרפיה העצמית המוגדרות בפסיכולוגיה היא להטיל או להעביר את האשמה לכישלון על האחרים. שיטה אחרת היא לראות בכישלונם של אחרים דרך לקבלת סיפוק עצמי. כמו למשל לגשת לסטודנט שלא עבר את הבחינה ולומר לו: מה נכשלת בבחינה! זה חלק מהשיטות שמשתמשים בהן ממשלות ישראל ודובריהם השונים בפוליטיקה המקומית הלא מוסרית.
נזכרתי בזה במיוחד כאשר אהוד אולמרט בטיסה חזרה מארה"ב אמר את המשפט הטיפוסי שלו ושל כמותו "הרשות הפלסטינית מעכבת את הפגישה שלי עם אבו מאזן"! את מי אולמרט מנסה לתכסס?
הרי המנטליות הישראלית שונה מזו המערבית. קשה לרמות את הישראלים עם משפטים כאלו שגם אינם מוסריים. במלחמת לבנון האחרונה תושבים רבים במדינת ישראל נטו להאמין דווקא לגרסאות של תחנת הטלוויזיה "אל מאנאר" הלבנונית ולא לדוברים הרשמיים של הממשלה או של הצבא, שניסו לשקר לתושבי מדינתם שזכאים לדעת את האמת.
כל הדברים שיוצאים מפיהם של השרים או חלק גדול מחברי הכנסת או הפוליטיקאים השונים ודובריהם, לא ישכנעו את האדם הנורמטיבי שמפעיל את הגיונו הפשוט, שמבין שלנסות להטיל את האשמה על העם הפלסטיני ולהעביר את האחריות עליהם זהו שקר. זה רק טירוף זמני וקצר שיגרור את כולנו למבוי סתום ויסחוב את המנהיגות לדילמה שתגרום לפתרונות פזיזים וכושלים כמו ההתקפה האחרונה בבית חאנון שגרמה למותם של חפים מפשע.
ישראל הרי היא הצד החזק והחלק השולט בעניינים, לכן היא האחראית להתקדמות בתהליכי השלום והיא גם זו האחראית לתוהו ובוהו השורר כעת. אולי זו אחת השיטות שהמליצו עליה היועצים הבכירים, הפסיכולוגים והפסיכיאטרים המיומנים לפוליטיקאים. להטיל את האשמה בפומבי על הצד האחר וכך להשפיע על התת מודע של האזרחים. אבל לפי ניסיוני ובזמן לימודי הרפואה למדתי לדעת שלא כל המלצה של פסיכיאטר היא טובה ושרוב דבריהם של הפסיכולוגים הם תיאורתיים ולא מעשיים.
בלי להפחית מאחריות הרבה של ישראל לסכסוך הישראלי הערבי , יש לזכור שבסכסוך קיים צד נוסף , הצד הפלשתינאי .
האחריות לפתרון הסכסוך טמונה ביכולת של שני הצדדים , ( ולא רק הצד הישראלי ) , להכיר בזכות של שני הצד השני לחיות בשלום במדינתו .
במה שנות הסכסוך לא החמיצו שני הצדדים אף הזדמנות להמשיך בסכסוך .
התייחסות לפלשתינאיים כאל ילדים חסרי אחריות , אינה תורמת דבר לפתרון הסכסוך .
בישראל שכחו מזמן את המלה "כובש" "כובשים" היא כבר לא קימת בטרמנלוגיה הישראלית ולצערי גם הפלסטינים ממעטים בשנים האחרונות להשתמש במונח הזה, עם שרוצה להיות עם כובש ושולח את בניו לשלוט בעם אחר חייב לשלם את המחיר.
צר לי, אך אם טרמינולוגיה הולכת ונעלמת אז כנראה צריך להחליף אותה.
כנראה שעדיף להתמקד במציאת פתרון מאשר לנסות (בצורה קצת נואשת) לגרום למישהו "לשלם את המחיר".