הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-22 בנובמבר, 2006 12 תגובות

החברה הישראלית נמצאת כיום בוויכוח אידיאולוגי בכל הנוגע לעתידה הכלכלי-חברתי. האם נכונן בישראל מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית או שמא מדינה קפיטליסטית ניאו-ליברלית? תומכי השיטה הקפיטליסטית מביאים לזכותם מספרים ונתונים המוכיחים את יעילותה של השיטה הקפיטליסטית. תומכי מדינת הרווחה, לעומתם, אינם מתווכחים על הנתונים והמספרים וטוענים לנחיצותה של מדינת הרווחה באמצעות טענות מוסריות ופנייה לערכים.

אולם האם הנתונים אכן מוכיחים שהשיטה הקפיטליסטית עדיפה? מבדיקה שערכתי התשובה היא שלילית.


בדיקה רצינית בין שני המודלים מחייבת בחינה של מקבץ מדינות המייצגות כל שיטה. מודל מדינת הרווחה הסוציאל-דמוקרטית ייוצג על ידי חמש מדינות: דנמרק, נורווגיה, שוודיה, פינלנד ואיסלנד (להלן המדינות הסקנדינביות*), אשר הינן מדינות הרווחה הסוציאל דמוקרטיות המקיפות ביותר בעולם (על מדינות הרווחה הסקנדינביות ניתן לקרוא כאן). מולן ייבדקו חמש המדינות האנגלו-סקסיות: אוסטרליה, ארה"ב, בריטניה, ניו-זילנד וקנדה – שעל אף השוני ביניהן, הן קרובות יותר לשיטה הקפיטליסטית הניאו-קלאסית. בעוד המודל הסקנדינבי נתפס כמודל חברתי וסוציאליסטי, המודל האנגלו-סקסי, הנישא בפי עיתונים כלכליים חשובים כגון: The Economist; Wall Street Journal; Forbes ועיתונים כלכליים בישראל, מרומם בפיהם כמודל לקפיטליזם וכמודל הראוי שעל כל חברה לאמץ. בנוסף, טענות הקפיטליסטים חורגות, פעמים רבות, מהתחום הכלכלי הצר ונוגעות גם לתחומים אחרים כגון דמוקרטיה, רמת השירותים במדינה, שחיתות, ניוון וסיאוב, טכנולוגיה ועוד, וגם אותם נבדוק. מאמר זה יציג נתונים ומדדים רבים מהסיבה שמאמרים רבים מסבירים את הסיבות המוסריות לקיום מדינת רווחה סוציאל דמוקרטית, אולם מעטים ביותר הם המאמרים שמדגישים את ההצלחות האמפיריות של מדיניות שכזו.


הטענה הקפיטליסטית גורסת שמדינת הרווחה הסוציאל-דמוקרטית מכבידה על הכלכלה ומעוותת אותה ושארגונים כדוגמת איגודים מקצועיים גורמים לתפוקה נמוכה. אולם עפ"י דו"ח ההתפתחות האנושית שיצא ב-2006 ומתייחס לשנת 2004, התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש הממוצא בחמש המדינות "סקנדינביה" (נתון זה מחושב בהתאם לכוח הקנייה וכך גם כל שאר הנתונים במאמר) הוא 32,582 דולר, בעוד במדינות האנגלו-סקסיות הוא 31,100 דולר.


דרך אחרת למדוד את העושר במדינות השונות הוצע ע"י הבנק העולמי שחיבר את "מדד העושר העולמי" (National Wealth Index), אשר מחשב את שווי הנכסים בכל מדינה. הבנק העולמי חישב את העושר העולמי לנפש לשנת 2001 ולפיו העושר הלאומי הממוצא לנפש במדינות סקנדינביה עומד על 495,404 דולר, בעוד במדינות האנגלו-סקסיות הוא 372,061 דולר.


הפורום הכלכלי העולמי מפרסם כל שנה את "מדד התחרותיות" (Growth Competitiveness Index). מדד זה בודק באילו מדינות טוב לפעול מבחינה כלכלית, כלומר באילו מדינות כדאי לפירמות להשקיע ולפתוח עסקים. המדד נקבע ע"י סקרים שנערכים בקרב מנהלים ובעלים של פירמות שפועלות במדינות השונות. הסקרים מתמקדים בשלושה תחומים: המצב המאקרו-כלכלי (סיכוי למשבר כלכלי, גרעון וכו’), יעילות המוסדות הציבוריים שעימם הפירמה באה במגע ורמת הטכנולוגיה במדינה נתונה. ב"מדד התחרותיות" לשנת 2006 ממוצע הנקודות של המדינות הסקנדינביות היה 5.60, בעוד ממוצע הנקודות של המדינות האנגלו-סקסיות היה 5.39.


ומה בקשר לטענה שאיגודים גורמים לתפוקה נמוכה? גם טענה זו אינה נכונה. במדינות סקנדינביה רוב רובה של האוכלוסייה חברה באיגודים מקצועיים וכוחם הפוליטי והחוקי רב מאוד וזאת בניגוד למדינות האנגלו-סקסיות (על איגודים בסקנדינביה ניתן לקרוא כאן). אולם עפ"י בדיקה של "הארגון לפיתוח וקידום כלכלי" (OECD), הפריון (תפוקת עובדים) לשעת עבודה ב-2005 במדינות סקנדינביה היה 45.3 דולר, בעוד במדינות האנגלו-סקסיות הוא היה 39 דולר.


טענה נוספת שנשמעת ע"י תומכי השיטה הקפיטליסטית היא שמדינת הרווחה גורמת לסטגנציה ואילו השיטה הקפיטליסטית גורמת לכל מדינה וחברה לשגשג ובכך משפרת את איכות החיים של התושבים. אלא שהנתונים מראים אחרת. "מדד ההתפתחות האנושית" (Human Development Index) של האו"ם מחשב איכות חיים במדינה נתונה ע"י שקלול נתוני התמ"ג לנפש, תוחלת החיים ורמת החינוך בכל מדינה. עפ"י המדד שיצא ב-2006 ומתייחס ל-2004 ממוצע הנקודות של מדינות סקנדינביה עומד על 953 נקודות לעומת 946 נקודות של המדינות האנגלו-סקסיות.


מדד מפורט יותר הוא "מדד הרווחה" (Welfare Index) שיצא ב-2004. מדד זה מסתמך על נתוני התל"ג לנפש, מספר שעות העבודה, תוחלת החיים, שיעור תמותת התינוקות ומספר אינדיקטורים שקשורים לאיכות הסביבה ולשירותי הבריאות. ממוצע הנקודות של מדינות סקנדינביה במדד הזה הוא 66, לעומת 55 של המדינות האנגלו-סקסיות.


מדד איכות החיים המפורט ביותר שאותו אציג במאמר זה הוא "מדד איכות החיים" (Wellbeing Index) שיצא ב-2002. מדד זה מנסה לבדוק מכלול של גורמים אשר, לפי מחברי המדד, מרכיבים את הדבר שנכנה בשם איכות חיים טובה או איכות חיים רעה. מדד זה מנסה לתת תמונה רחבה יותר של חייהם של הפרטים במדינות השונות. המדד מורכב משני מדדים – "מדד הרווחה האנושית" ו"מדד הרווחה האקולוגית". "מדד הרווחה האנושית" בודק תוחלת חיים, מדדים אודות עושר – הן של הפרטים בחברה והן של המדינה. כך, לדוגמא, הוא בודק צרכים (סל אוכל מינימלי, עלות של צרכים בסיסיים כגון מים, תברואה וכו’) אל מול הכנסות, כמו גם תל"ג לנפש, שיעור אינפלציה, שיעור אבטלה וחוב ממשלתי – בנוסף מדד זה בודק רמת חינוך ("מדד החינוך"), גישה לאמצעי התקשורת, גישה לאינטרנט, זכויות פוליטיות, זכויות אזרחיות, חופש העיתונות, מדד השחיתות, הוצאה צבאית (מדד זה מוריד נקודות על הוצאה צבאית גדולה), שיעור התמותה ממאבקים צבאיים, שיעור הפשעים האלימים ולבסוף בודק המדד שוויון, הן מעמדי והן מגדרי. בעוד "מדד הרווחה האקולוגית" בודק את מצב איכות הסביבה במדינות השונות. ממוצע הנקודות של מדינות סקנדינביה במדד זה עומד על 61.3, בעוד ממוצע הנקודות המדינות האנגלו-סקסיות עומד על 54.6.


מדדי איכות חיים שכאלו מכסים, לעיתים, על מצב השכבות הנמוכות במדינות השונות. משום כך מפורסם בדו"ח ההתפתחות האנושית של האו"ם גם "מדד העוני האנושי" (Human Poverty Index). לפי מדד זה, עוני הוא לא רק מושג כלכלי. מדד זה גורס שקיים עוני מבחינה בריאותית, השכלתית ועוני שקשור באיכות החיים ובמצב החברתי של הפרטים במדינות השונות. לכן, בנוסף על שיעור העוני היחסי (50% מהשכר החציוני), בודק מדד זה גם את הסיכויים להגיע לגיל 60, ידיעת קרוא וכתוב פונקציונלית (כלומר יכולת שימוש בקריאה ובכתיבה בצורה ראויה והולמת מעבר לרמה בסיסית) ואבטלה ארוכת טווח. במדינות סקנדינביה 7.5% מהאוכלוסייה בממוצע נמצאים במצב שמוגדר כעוני עפ"י מדד זה, בעוד במדינות האנגלו-סקסיות עולה מספרם ל-13.4% בממוצע. ראוי גם להסתכל על נתונים ספציפיים במדד זה. שיעור העוני היחסי במדינות סקנדינביה עומד על 6.1% בממוצע, בעוד במדינות האנגלו-סקסיות הוא 13.7%. שיעור חסרי ידיעת קרוא וכתוב פונקציונלית עומד במדינות הסקנדינביות על 8.8%, בעוד במדינות האנגלו-סקסיות הוא 18.3%. האו"ם גם מפרסם בדו"ח ההתפתחות האנושית את שיעור העוני האבסולוטי, אשר מוגדר למדינות מפותחות כשיעור האוכלוסייה שמרוויחה פחות מ-11 דולר ליום (בהתאם לכוח הקנייה). עפ"י הדו"ח, שיעור העוני האבסולוטי במדינות סקנדינביה הוא 5.1%, בעוד במדינות האנגלו-סקסיות הוא 13.5%.


בדו"ח גם מפורסם מדד ג’יני שבודק אי שוויון. לפי הדו"ח, מדד הג’יני של מדינות סקנדינביה עומד על 25.6, בעוד מדד הג’יני של המדינות האנגלו-סקסיות עומד על 36.1 (מדד ג’יני נמוך מלמד על שוויון גבוה). הפער בין העשירון העליון לתחתון במדינות סקנדינביה הוא פי 6.5, בעוד במדינות האנגלו-סקסיות הוא פי 12.8.


מה לגבי הסיכוי לשיפור במצב הכלכלי-חברתי? במחקר שערכו ג’ו בלנדן, פול גרג וסטפן מצ’ין מה-London School of Economics שבדק סיכויים לניידות חברתית, מצאו החוקרים שהניידות החברתית במדינות סקנדינביה גבוהה לאין שיעור מאשר במדינות האנגלו-סקסיות. הטענות הקפיטליסטיות שמדינת הרווחה הסוציאל דמוקרטית גורמת לאיכות חיים נמוכה יחסית למשטר הקפיטליסטי ושמדיניות זו היא מלכודת עוני שגורמת לאוכלוסיות רבות להישאר עניות, לעומת השיטה הקפיטליסטית שמוציאה את אותן אוכלוסיות נמוכות מעוניין – הוּכחה בבדיקה האמפירית כשגויה.


טענה קפיטליסטית נוספת היא שמוצר ציבורי (חינוך, בריאות וכו’) יהיה נחות במדינה סוציאל דמוקרטית לעומת מדינה קפיטליסטית (משום שהאוכלוסייה לא משלמת או לא משלמת מחיר מלא עליו). אולם הנתונים האמפיריים מראים אחרת. עפ"י דו"ח ההתפתחות האנושית, שיעור תמותת התינוקות במדינות סקנדינביה עומד על 3.2 מיתות על כל 1,000 לידות, בעוד במדינות האנגלו-סקסיות שיעור תמותת התינוקות עומד על 5.4 מיתות לכל 1,000 לידות. הפער אפילו גדול יותר בכל הנוגע לשיעור תמותת הנשים היולדות. במדינות סקנדינביה שיעור תמותת הנשים היולדות עומד על 5.8 מיתות על כל 100 אלף לידות, בעוד במדינות האנגלו-סקסיות הוא עומד על 10.2 מיתות על כל 100 אלף לידות.


הקפיטליסטים אף טוענים שמדיניות של רווחה סוציאלית מדרדרת את המדינה לשחיתות לעומת ניקיון ציבורי יחסי שהוא פועל יוצא של מדיניות קפיטליסטית. אולם ב"מדד השחיתות" (Corruption Perceptions Index) של "ארגון השקיפות העולמי" לשנת 2006 ממוצע הנקודות של מדינות סקנדינביה עומד על 9.3, בעוד ממוצע הנקודות של המדינות האנגלו-סקסיות עומד על 8.5 (מספר נקודות נמוך מלמד על רמת שחיתות גבוהה). אף לטענה שנשמעת פעמים רבות, לפיה שלטון סוציאל דמוקרטי אינו יעיל לעומת שלטון קפיטליסטי וזאת מפאת סרבולו וגודלו, אין הוכחות אמפיריות. הבנק העולמי בדק ב-2006 את איכות השלטון במדינות השונות בעולם. כלומר, רמת איכותו של המגזר הציבורי, מידת עצמאותו של המגזר הציבורי מלחצים פוליטיים ובאיזו מידה מצליח לבצע השלטון את המדיניות המוצהרת. מספר הנקודות של מדינות סקנדינביה במדד זה עומד על 2.06, בעוד מספר הנקודות של המדינות האנגלו-סקסיות עומד על 1.79 (מספר נקודות רב מלמד על איכות שלטון גבוהה).


טענה נוספת היא שמדיניות של רווחה גורמת לניוון, סיאוב ובינוניות ומונעת יזמות, קידמה והתפתחות טכנולוגית. אולם ב"מדד המוכנות לטכנולוגיית המידע" (Networked Readiness Index) שמפרסם "הפורום הכלכלי העולמי" ממוצע הנקודות של מדינות סקנדינביה עומד על 1.62, לעומת ממוצע נקודות של המדינות האנגלו-סקסיות שעומד על 1.48.


כשיאזלו כל טענותיו של הקפיטליסט הוא יפנה לטיעונים מעולם המוסר ויסביר לנו שמדינת הרווחה הסוציאל דמוקרטית מהווה סכנה לדמוקרטיה ושיש סיכוי שמדיניות זו תדרדר לדיקטטורה. אולם לטענה זו אין על מה להסתמך. לא רק שאין מדינה סוציאל דמוקרטית שהתדרדרה לדיקטטורה כתוצאה משלטון סוציאל דמוקרטי, אלא שכיום רמת הדמוקרטיה במדינות רווחה סוציאל דמוקרטיות כדוגמת המדינות הסקנדינביות גבוהה מבמדינות קפיטליסיות כדוגמת המדינות האנגלו-סקסיות. כך, לדוגמא, ב"מדד חופש העיתונות" (Press Freedom Index) שפירסם ארגון "עיתונאים ללא גבולות" לשנת 2006 דורגו מדינות סקנדינביה כבעלות חופש עיתונות רב יותר עם ממוצע נקודות של 2.4 לעומת ממוצע נקודות של 7.6 של המדינות האנגלו-סקסיות (מספר נקודות נמוך מלמד על חופש עיתונות גבוה). מדד שונה של חופש עיתונות מפרסם ארגון "בית החופש" שהוקם ע"י פרנקלין דלאנו רוזוולט. גם במדד זה לשנת 2006 חופש העיתונות במדינות סקנדינביה היה גבוה מבמדינות האנגלו-סקסיות. כשממוצע נקודותיהן במדד עמד על 9.6 לעומת 17 נקודות של המדינות האנגלו-סקסיות (מספר נקודות נמוך מלמד על חופש עיתונות גבוה). הבנק העולמי בדק ב-2006 את היכולת של התושבים בכל מדינה להשמיע קול ולהיות חלק מהשיח הציבורי והפוליטי ואת מחויבות השלטון כלפי האזרחים (Voice & Accountability). ממוצע הנקודות של מדינות סקנדינביה במדד זה עמד על 1.44, בעוד ממוצע הנקודות של המדינות האנגלו-סקסיות עמד רק על 1.30 (מספר נקודות רב מלמד על יכולת השתתפות רבה יותר של התושבים ועל מחויבות גדולה יותר של השלטון כלפיהם). העיתון הבריטי The Guardian פירסם ב-1999 מדד לזכויות אדם (Human Rights Index) שבדק פגיעה של זכויות האדם (מספר נקודות גבוה מלמד על פגיעה בזכויות האדם). ממוצע הנקודות של מדינות סקנדינביה במדד זה עמד על 0.6, בעוד ממוצע הנקודות של המדינות האנגלו-סקסיות עמד על 3.5.


לבסוף אציג את הנתון החשוב ביותר והוא סקר האושר שפורסם ב-2006 ע"י אדריאן וייט מאוניברסיטת לסטר, אשר בדק את שביעות הרצון של תושבי כל מדינה ממצב הבריאות, החינוך ומהמצב הכספי במדינתם. ממוצע הנקודות של מדינות סקנדינביה בסקר זה עמד על 258, בעוד ממוצע הנקודות של המדינות האנגלו-סקסיות עמד רק על 245 (מספר נקודות גבוה מלמד על שביעות רצון גדולה יותר).


האם המצב במדינות סקנדינביה מושלם? ברור שלא. אולם ניתן לומר שהמודל של מדינת הרווחה הסוציאל דמוקרטית שמדינות סקנדינביה מיישמות מצליח יותר מהמודל של המדינה הקפיטליסטית הניאו-ליברלית שהמדינות האנגלו-סקסיות מיישמות.





מדדים ונתונים:


דו"ח ההתפתחות האנושית


מדד העושר הלאומי


פריון (תפוקת עובדים)


מדד התחרותיות


מדד הרווחה


מדד איכות החיים


מדד נוסף


ניידות חברתית


מדד השחיתות


מדד איכות השלטון ומדד השמעת הקול ומחויבות השלטון


מדד המוכנות לטכנולוגיית המידע


מדד חופש העיתונות (עיתונאים ללא גבולות)


מדד חופש העיתונות (בית החופש)


מדד זכויות האדם


מדד זכויות האדם – נוסף


סקר האושר


סקר האושר – ויקיפדיה

תגובות
נושאים: מאמרים

12 תגובות

  1. עמית הגיב:

    מעניין ומפרה, תודה על ההפניות.
    חשוב מאד לדחוף את הנתונים האלה שוב ושוב לדיון הציבורי, במיוחד בפורומים לא שמאליים, כדי להלחם בשטיפת המוח הנאו-ליברלית, שהיא ורק היא מצליחה להחזיק את השיטה הזאת על כנה.

  2. טוני הגיב:

    מאלף! אבל היכן ישראל במדדים האלו?

  3. לא למדתם כלום ולא שכחתם כלום הגיב:

    אקדים ואציין שהקפטיליזם, אף כי הוא התרכך והשתנה ללא הכר מאז ימי מרקס ואנגלס, הינו משטר כלכלי רע להמוני בני אדם.
    אלא מאי ? כל החלופות השונות שהוצעו ןיושמו למשטר זה היו גרועות (שלא לאמור רצחניות) פי כמה ממנו.
    בערך 95% מתוכן המאמר מתייחס לרעות החולות של הקפיטליזם. השתכנעתי. וכעת נחמד יהיה לקרוא מה האלטרנטיבה של מחבר המאמר למשטר זה.
    ואם אפשר לא רעיונות אוטופיים הזויים שלא עובדים אפילו בקומונה של 10 אנשים אלא משטר כלכלי בר-קיימא.
    ועוד שאלה קטנה למחבר: מדוע אזרחים מכל העולם, גם המערבי וגם המזרחי, מנסים בהמוניהם להגר ל"מולדת הקפיטליזם החזירי" ארה"ב ?
    אה כן, איך אפשר בלי סקנדינביה …
    ראשית, גם בסקנדינביה שורר משטר קפיטליסטי לעילא ועילא, רק עם כמה תיקונים חוקתיים שהתאפשרו בזכות מוסר עבודה גבוה של אזרחי המדינות.
    שנית, גם בסקנינביה המערכת עוברת כיום שינויים קיצוניים לטובת הקלה על תאגידים והורדת שיעורי מס למעמד הביניים.

  4. אחמד פילגר / לא למדתם? הגיב:

    לא למדנו כלום? אני מפנה את המגיב האלמוני "לא למדתם?" אל הסרט של נעמי קליין "התפיסה" (בעברית תורגם "השתלטות" -במקור: The Take) ששודר הערוץ 8 של הכבלים בשבוע שעבר. מול משבר הקפיטליזם, העובדים הארגנטינאים לוקחים את המפעלים לידיהם והם מפעלים אותם, במאבק נגד המשטרה, המעסיקים הקודמים והממשלה.

  5. עובר אורח הגיב:

    בתגובה ל"לא למדתם כלום ולא שכחתם כלום", למה לקשקש סתם ?!
    אם אני לא טועה, המחבר הציג שני סוגי משטרים מציאותיים ולא דיבר על רעיונות אוטופיים כושלים אלא על משטרים שעובדים ובהצלחה. המחבר מציע אלטרנטיבה – את הסוציאל-דמוקרטיה הסקנדינבית כמודל שילטוני. האם בשבדיה יש משטר רצחני ?
    שנית, אתה טוען כי אזרחים מן העולם העשיר והעני נוהות לעבר ארה"ב, אני מסכים איתך, אך הנחת שתי הנחות שגויות. אחת שאותם אנשים פועלים באופן רציונלי מלא ומחזיקים בידם את כל הנתונים לגבי הצלחתם במדינה א’ לעומת מדינה ב’ – כלומר שהם עשו סקר שוק לגבי איזו מדינה תהיה יותר מוצלחת עבורם – ואני בספק.
    ארה"ב היא סמל במיוחד לעניי העולם, גם אצלנו המילים "כמו באמריקה" גורם לזיקפה לחלקינו.
    שתיים שאין לעינייני השפה והתרבות חלק בעניין, ברוב מדינות המערב מלמדים אנגלית כשפה שניה, ולא פינית, כמו כן התרבות האמריקנית מופצת לכל עבר ואנשי המערב חשים קרובים יותר תרבותית לארה"ב ולכן מהגרים אליה.
    לסיום, אמרת שגם בסקנדינביה יש קפיטליזם עם שינויים וגם סקנדינביה עוברת שינויים לטובת תאגידים. אז תן לי את המודל הזה של סקנדינביה לכמה שנים טובות, ואני גם אהיה מוכן לעשות אותם צעדים למען התאגידים.

    נ.ב. הלוואי שמאמרים כאלו יתפרסמו בעיתונים הגדולים ויידונו בתוכניות האירוח והחדשות, לא במדור של דעות אישיות, אלא במדור הכלכלי לשם הם מתאימות.

  6. מומלץ גם… הגיב:

    מומלץ באותו נושא לקרוא את

    ביקורת יסודית על הנחות הזרם המרכזי בכלכלה

    מאת: רון גולדרינג

    מאמר מצוין שהתפרסם בהעוקץ

    — קישור —

  7. אני רק שאלה / תשובה הולמת הגיב:

    המאמר הוא מעניין מאוד. אבל אני ממתין לתשובה מרקסיסטית הולמת מאת חברי מערכת "הגדה השמאלית".

  8. תיקון הגיב:

    סליחה

    זה הקישור הנכון לאתר העוקץ

    — קישור —

  9. עמירם – תגובה למאמר הגיב:

    לכאורה העובדות במאמר מדברות בעד עצמן.
    אני עצמי בעד מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית, אבל אני בכוונה לא כותב "המודל הסקנדינבי" כי בזמן הקריאה לא יכולתי להשתחרר מתחושת דמגוגיה קלה.

    קודם כל לגבי בחירת המדינות המייצגות כל שיטה ובעיקר אלו הסקנדינביות:
    לדעתי לא השיטה באותן מדינות גרמה לנתונים המצויינים אלא להיפך – מדובר במדינות בהן הנתונים היו טובים גם אם השיטה הכלכלית היתה קפיטליסטית ניאו-ליברלית,
    זה בכלל לא משנה, המדינות הנ"ל הן ה"קרם דה-לה-קרם" של אירופה ולכן הבחירה בהן הכתיבה מראש את "נצחון" מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית.

    לצורך ההשוואה תארו לכם שמחקר דומה היה נערך לפני 25 שנה, וההשוואה הייתה בין מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית לבין קומוניזם, כאשר המייצגות שנבחנות מול שבדיה ודנמרק היו בריה"מ וקובה (ואולי אף קמבודיה)….
    אילו תוצאות היו מתקבלות אז?

    המדינות האנגלו-סקסיות המייצגות את הקפיטליזם במאמר ניתנות לחלוקה לשתי קבוצות: אוסטרליה, ניו-זילנד וקנדה בקבוצה אחת, ארה"ב ובריטניה בשניה.
    ברור שארה"ב ובריטניה מדרדרות את נתוני האנגלו-סקסיות, בלעדיהן הייתה הקבוצה רצה בצמוד לסקנדינביות עד לפוטו-פיניש, אבל המאמר בחר בשתיהן בידיעה ברורה שהבעיות של הגירה והוצאות צבאיות חמורות בהן פי כמה מאשר באחרות ולכן הן מייצגות פחות טובות של קפיטליזם.

  10. אסנת אלון הגיב:

    הערה אולי לא מהותית-נדמה לי שקנדה אינה כשאר המדינות האנגלוסקסיות בנוגע למדיניות רווחה וכד.. חייתי שם כמה שנים (אמנם זה היה קצת מזמן) ביטוח בריאות נפלא ללא כל עלות, יום חינך ארוך ומועשר,רפואת שיניים לילדים במחיר סמלי ועוד ועוד..

  11. לא ברור הגיב:

    באמת לא ברור מדוע בחר הכותב לכרוך את קנדה וניו-זילנד עם ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה – מעבר להיותן מדינות בהן האוכלוסייה (ברובה) דוברת אנגלית.

  12. השמאל החופשי הגיב:

    הדוברים של השמאל חייבים להיות הרבה יותר מקצועים: נורבגיה לא צריכה להיכלל כחלק מהמדינות הסקנדנביות משום שמדובר במדינה עם אוכלסיה קטנה בעלת מאגרי נפט עצומים שנהנית מעליית המחירים העצומה של הנפט.
    מעבר לכך שלמרות שאני מתנגד להפרטות הפראות, בזבוז המשאבים על ההתנחלויות והרעה בזכויות העובדים. יש דבר אחד גרוע שחד"ש הייתה חלק פעיל ממנו, והוא קיצבאות הילדים המנופחות שעודדו משפחות מרובות ילדים להתפרנס מתקציבי המדינה לכל חייהם.

הגיבו לאסנת אלון

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים