האסיפה העממית של עמֵי ואחאקה שבמקסיקו (La Asamblea Popular de los Pueblos de Oaxaca) או APPO, נולדה ב-17 ביוני 2006 כברית בין 365 ארגונים חברתיים, ועדות עממיות, מורי המחלקה ה-22 של איגוד המורים הלאומי, ואזרחים נוספים. 16 העמים הילידיים החיים במדינת ואחאקה מיוצגים גם הם באסיפה העממית. במסמך זה נתאר מדוע כל אלו החליטו יחד לקחת לידיהם את השליטה בעתידם.
מדוע הוקמה האסיפה העממית?
1. זה עשרות שנים שתושבי ואחאקה נאבקים בחברות ענק השודדות את משאבי הטבע השייכים להם. למשל, באמצעות תוכנית פואבלה-פנמה הממשלה וחברות הענק מעוניינות להשתלט על האדמות שנמצאות בבעלות משותפת וקומונלית של העמים הילידים, כדי להקים "מגה-פרויקטים". במסגרת המאבקים האלה הוקמו מאות ארגונים עממיים ולוחמניים בכל רחבי המדינה.
2. אוליסס רואיס אורטיס (Ulises Ruiz Ortiz), הידוע גם בראשי התיבות של שמו, URO, הפך למושל מדינת ואחאקה מטעם מפלגת המהפכה המוסדית PRI לאחר שבבחירות שנערכו באוגוסט 2004 היו זיופים המוניים. מהרגע הראשון הוא הפר זכויות אדם והחל לדכא בברוטליות את הדרישות החברתיות כדי להגן על התוכניות הניאו-ליברליות שלו.
3. ב-14 ביוני 2006 ניסה רואיס לפנות בכוח את המאהל שהקימו המורים והמורות מהמחלקה ה-22 בחודש מאי בדרישה לשפר את תנאי העבודה שלהם. לאחר המתקפה נעצרו כמה מורים ונעלמו עוד כמה. אשה הרה הפילה את עוברה לאחר ששאפה גז מדמיע. מתקפה זו הגדישה את הסאה: השכנים יצאו להגנת המורות והמורים, והשתלטו מחדש על כיכר העיר. שלושה ימים לאחר מכן כוננה האסיפה העממית, במטרה לאחד את המאבקים השונים במדינה ולהביא להפלתו של רואיס.
איך מאורגנת האסיפה העממית של עמי ואחאקה?
כל ההחלטות החשובות מתקבלות במליאת האסיפה. לאסיפה יש הנהגה זמנית, אבל כוחה האמיתי טמון בבסיסיה החברתיים, מה שמנע מהשלטונות להחליש את התנועה.
באזורים רבים ברחבי המדינה ובפרברי העוני מתכנסות אסיפות אזוריות. בהן מתקבלות החלטות ומהן מועברות הצעות לאסיפה הכללית שמושבה בעיר הבירה, ואחאקה. כך נבנית דרך אחרת לעשות פוליטיקה, דמוקרטיה עממית אמיתית. האנשים מרגישים שהאסיפה העממית היא שלהם, ולכן יוצרים מאבק מאורגן היטב והירואי נגד הדיכוי.
מה מציעה האסיפה העממית?
הדרישה הראשית היא התפטרותו של רואיס, אבל האסיפה דורשת הרבה יותר. במשך חמשת החודשים שעברו מאז היווסדה לקחה למעשה האסיפה לידיה את מוסרות השליטה בבירת המדינה ובמועצות אזוריות רבות נוספות. תחת הקריאה "אוליסס כבר נפל!" סגרה האסיפה את כל משרדי ממשלת המדינה, ובכך הוכיחה שהממשל הרקוב אינו נחוץ. רואיס, אם כן, הוא בפועל כבר מושל-לשעבר.
האסיפה העממית מציעה לתושבי כל 31 המדינות המרכיבות את מקסיקו להקים אסיפות עממיות, שבהן הארגונים הפועלים בשטח יתאחדו בכדי למצוא דרך חדשה לעשות פוליטיקה – במדינות השונות ובמקסיקו כולה.
דיכוי וסולידריות
לדרישות הצודקות של תושבי ואחאקה הגיבה ממשלתו של רואיס בדיכוי נוסף; היא הימרה על כך שתצליח לשחוק את התנועה בטקטיקות של מלחמה מלוכלכת. הכנופיות הפארה-מיליטריות של רואיס תוקפות בנשק את הבריקדות השונות שמקימים מדי לילה ברחבי העיר זקנות, עקרות בית, ילדים ושכנים. בה בעת, הממשלה הפדרלית משחקת משחק כפול: היא מקיימת משא ומתן עם האסיפה, ומדכאת את התושבים בו-זמנית. אמצעי "התשקורת" משתפים פעולה ומנסים להכפיש ולהפליל את התנועה על מנת להצדיק את השימוש באלימות נגדה.
ב-27 באוקטובר רצחו חמושים מטעם מפלגת המהפכה המוסדית שלושה מחברינו, בהם עיתונאי עצמאי מארה"ב. בעקבות לחץ ארצות הברית שלחה הממשלה הפדרלית את "המשטרה המניעתית הפדרלית" (PFP) בעילה שהיא תשיב את "הסדר והשלום".
אל מול פלישת הכוחות המשטרתיים-צבאיים הגיב העם בהתנגדות לא אלימה: נוצרו חומות אנושיות, חולקו פרחים והושר ההימנון הלאומי. מאז כניסת משטרת ה-PFP לעיר נרצחו ארבעה חברים. מספר קורבנות הדיכוי מאז הוקמה האסיפה העממית עלה בכך ל-16. מאז עלה רואיס לשלטון נהרגו 44.
בעקבות הכיבוש הצבאי התקיימו פעולות מחאה ברחבי מקסיקו וב-26 מדינות נוספות. קמפיין אחר, יחד עם תנועות נוספות, חסם ב-1 בנובמבר כבישים ראשיים בכל רחבי המדינה. בצ’יאפאס כל הכבישים העוברים בשטחים שבשליטת הזאפאטיסטאס נסגרו גם הם לתנועה.
אל מול הסולידריות הזאת ביקשה ב-2 בנובמבר משטרת ה-PFP להשתיק את התנועה במתקפה על בניין הרדיו של האוניברסיטה. לאחר קרב קשה, שנמשך יותר משבע שעות, צעירים, שכנים, נשים ומורים שהגיעו למקום הדפו את המתקפה, ובכך זיכו את העם בניצחון היסטורי.
לנוכח האלימות שהפעילה הממשלה בסן סלבדור אטנקו שליד מקסיקו-סיטי בחודש מאי, נגד הכורים במכרה סיקארטסה שבמדינת מיצ’ואקאן ונגד משתתפי הקמפיין האחר, התגובה המאורגנת, העממית והבלתי-אלימה בואחאקה מלמדת אותנו שחייבים להתגבר על הפחד ולחזק את ההתנגדות כדי להגיע לדמוקרטיה השתתפותית.
מספר הנעלמים והעצורים ממשיך לגדול מדי יום. אף על פי כן, המאבק לא ייפסק עד שכל העצורים והנעלמים מרחבי הארץ ישובו למשפחותיהם, לקהילותיהם ולארגוניהם.
זה הרגע להביע סולידריות עם המאבק בואחאקה כדי למנוע מהדיכוי לרמוס את החלום של העם לבנות ואחאקה חדשה, ובהמשך גם מקסיקו חדשה. בין ה-20 בנובמבר ל-1 בדצמבר יצאה קריאה לפעולה נגד הדיכוי ונגד השבעתו של פיליפה קלדרון לנשיא מקסיקו. אך מעבר להפגנות, זה הזמן לבנות דרך חדשה לעשות פוליטיקה. בואחאקה העם לא יסתפק בסילוקו של רואיס, אלא ימשיך לבנות כוח עממי אמיתי. זה הזמן לתמוך בו, ולבנות בכל מקום דמוקרטיה השתתפותית אמיתית.
התנועה הזאת לא באה ממנהיגים, היא באה מהבסיס!
ותודה למתן ק. על התרגום!
מדהים ומעורר השראה.
"תחי המהפיכה העממית בואחאקה ובמכסיקו כולה".
סוף סוף חדשות מרנינות לב.
ההתארגנות של התושבים (אהבתי את המילה "שכנים"),מזכירה את המועצות האנרכיסטיות הזכורות לטוב מימי ראשית הקומוניזם.הרי לכם מאבק חסר פשרות בשלטון מדכא,משפיל ומנצל:מועצות שכונתיות התומכות באסיפות גג ,והקרבה אין קץ מצד הפעילים.
לא ארחיק ואומר שלפנינו מהפיכה אנרכיסטית של ממש.אבל טוב לראות את הדמיון, ולהחזיק אצבעות לאנשים האמיצים הללו,שמבצעים עבודת קודש.ממש מתחת לאפו של הרודן.
בדש"פ: הנטייה להפשיט דברים, לרדד אותם, ולהכניס אותם מחדש לתבניות מוכרות וקלות לעיכול היא דבר שכל התנועות הפוליטיות לוקות בו. כך למשל עם הזאפטיסטים בצ’יאפאס: אנרכיסטים ממערב ארה"ב חושבים שהם אנרכיסטים, טרוצקיסטים איטלקים משוכנעים שהם טרוצקיסטים, וכו’ וכו’…
האסיפה העממית בוואחאקה מבוססת על איחוד של אינספור תנועות מזרמים שונים. חלקם אנרכיסטים. חלק משמעותי אחר הוא המפלגה הקומוניסטית של מקסיקו, שלא-ממש התנערה מסטאלין. איך הם עובדים ביחד? בעיקר על ידי זה שהם לא מקבלים תכתיבים מאנשים אחרים ממדינות אחרות שמסבירים להם איך ומה הם צריכים לעשות.
תודה ליעל, אבל לא אני תרגמתי הפעם. המתרגם מבקש להזדהות רק בראשי התיבות של שמו, ג"מ.
לג"מ היקר
קרא נא שנית את דברי,אני בפרוש מציין שזו אננה פעילות אנרכיסטית פר-אקסלנס,אלא נהנה לראות את הדמיון.
ובקשר לדבריך,הפישוט דרוש לפעמים להבנת ענין מסוים.ראה,גם את הרישא של דבריך ניתן לראות כך,ומה רע בזאת?
אך השתמע מדבריך חמור בעיני.באיזו זכות ובשם איזו אוטוריטה,הנך שולל את זכותם של אנשים חושבים להגדרת זהותם הפוליטית ובאופן כה גורף?
הסיפא לעומת זאת משמחת אותי.אתה מציין שקיים
שיתוף פעולה בין הקומוניסטים לאנרכיסטים.
אם תוכל לפרט אשמח מאד.
בטוחה שיש לך קשר איזשהו למאמר הזה… ובכלל הרוסה עליך כנציג הצעיר האנרגטי והעדכני של שושלת קמינר-ש"ס(י)!
בדש"פ, לכל אחד ולכל קבוצה יש את הזכות להגדיר את עצמם (אפילו אם הם לא אנשים חושבים). גם אנשים מבחוץ יכולים להגדיר אחרים איך שבא להם. מה שניסיתי להגיד הוא שכשמנסים להגדיר מ"בחוץ", על סמך ידע חלקי וחסר, ראוי להיות מעט זהירים לפני שנותנים הגדרות מפוצצות ו/או מתלהבים יותר מדי.
לגבי שיתופי פעולה ספציפים במסגרת האסיפה העממית בוואחאקה אני לא יודע לענות. כן ידוע לי שהמפלגה הקומוניסטית היא בין הכוחות היותר דומיננטים ב-APPO, ומין הסתם גם אנרכיסטים. כך גם ב"מסע האחר" של הזאפטיסטים — מאות ארגונים ומפלגות עובדים במעין-קואליציה שהגדרת התחום שלה היא "למטה ושמאלה" (וממשיכים, "שם נמצא הלב").
מין הסתם יש חיכוכים, והפרדת-כוחות, אבל נראה שהעשייה הרבה מכריחה אנשים איכשהו להתגבר על כל זה. יהיה מעניין לחפש מאמר שעוסק בנושא זה ספציפית.
ויעל, מתן ערך את המאמר (תגיד, אמרתי לך כבר תודה?)
לא סתם אמרתי שבטוחה שלמתן יש קשר למאמר הזה… (גילוי נאות: inside information)
וכמובן תודה גם לג"ם!
מה ז"א ש"לא ממש התנערה מסטלין"? מי קבע שצריך להתנער מהסטלין? לסטלין תרומה לא מבוטלת למרכסיזם-הלניניזם (ומי שמפקפק בכך שיתכבד ויפנה לחבר בורשטיין עוזי)!
באמת באמת ממלא השראה ותיקווה למשהו טוב יותר השאלה היא עם דמוקרטיה כזו המבוססת על איחוד כוחות יכולה להתקיים בחברה האינדיווידואליסטית שלנו…
שאלת מיליון הדולר.