הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-22 בדצמבר, 2006 34 תגובות

נשיא בית המשפט העליון היוצא, אהרן ברק, פרש לגמלאות, והשאיר אחריו פצצה מבאישה, מתקתקת עד לכאב, שהפכה את הפרידה ממנו לקלה הרבה יותר. ברק בעצם התיר להנהגת הרשות המבצעת לבצע עונשי מוות בלא משפט, כלומר, להורות על מעשי רצח. קראתי את המאמר הראשי ב"הארץ" בתחילת השבוע, שהיה מוצף ממש במשאלות-לב חסודות של הכותבים. הם ניסו לשכנע שמושג "הפצצה המתקתקת" עבר מן העולם כתוצאה מההחלטה. זה מאוד לא מדויק. הנוסח המבולבל הותיר מקום לכל מיני אינטרפרטציות, ומסייע לממסד לבצע את תוכניותיו שכולן נוגדות את כללי המשפט הבינלאומי. הקביעה שהחלטת בג"ץ שוללת מהמדינה את "האפשרות לעשות שימוש בסיכולים כמעשה שבשגרה" היא מופרכת ומשוללת יסוד. רציחתו של מנהיג החמאס סלאח שחאדה ביולי 2003, שהיתה מלווה בטבח של 13 אזרחים בתוכם ילדים, היתה עומדת במבחן החוקיות, חרף קביעתו התמוהה של "הארץ". תמיד ימצאו מומחה שינמק מעשה כזה, ועוד יותר קל למצוא שופטים שיתמכו בעמדתו בפרט ובמערכת הביטחון בכלל.

חבל שאפילו המבקרים החמורים ביותר של ההנחיות החדשות של בג"ץ המשיכו לנקוט בביטוי המסוכן, השגוי והבלתי-מוסרי "חיסולים". בני-אדם, אפילו הפחותים והגרועים שבהם, אינם חרקים או עכברושים. ניתן להרוג או לרצוח בני אדם, אבל לא "לחסל" אותם. הביטוי "הרג" מצביע על נטילת חיים בשגגה או בתאונה ואילו הריגה מכוונת, זדונית, איננה אלא רצח. מתנגדי עונש המוות, שגם אני נמנה עליהם, בוחלים גם בהוצאה להורג אחרי משפט מסודר לפי כל כללי החוק והמשפט; אבל כמעט שאין ויכוח במדינות מתוקנות שיש לפסול רצח בכוונה תחילה שעליו מחליטה הרשות המבצעת. ישראל מבצעת בשטחים, בעיקר ברצועת עזה, מדיניות של ענישה באמצעות רצח, מבלי להקפיד על מניעת פגיעה באזרחים החיים בסביבת הנידון למוות. לא מדובר כאן בהתנהלות של מדינת חוק, אלא בדפוס המקובל ברפובליקת בננות, או במדינות שמצפצפות בגלוי על שלטון החוק. אוגוסטו פינושה, רודן צ’ילה שעליו כתבתי כאן בשבוע שעבר, הוציא להורג המוני בני אדם בלי נוהל חוקי ובלי התייחסות לחוקה, ולכן נחשב לפושע פלילי. גם קברניטי ישראל צפויים לעמוד הקלון בזירה הבינלאומית, ולא מאוחר מדי לשנות את הנוהלים בנושא הזה ולהפסיק את מעשי הרצח מיד.


נדמה לי שגם רבים ממתנגדי הממסד נתפסו להונאה הכרוכה בביטוי "פצצה מתקתקת". רק טיפש יתנגד לירי באדם המהווה סכנה מיידית להמוני אזרחים חפים מפשע, ולא בזה מדובר. אבל בחינה מדוקדקת של מעשי הזוועה של הממשלה ברצועת עזה בשנתיים האחרונות תעמת את אזרחי המדינה עם אמת לא נעימה: רוב הנרצחים היו אנשים פוליטיים, וגם הקורבנות מהדרג הצבאי לא היוו סכנה מיידית שתכלול אותם בהגדרה המקיפה של "פצצה מתקתקת". בין הנרצחים מנינו סטודנטים, נשים, פעילים באיגודים מקצועיים, מנהיגים דתיים וגם ישישים מופלגים שרציחתם באה לנקום ולהעניש ולא למנוע. למרבה הצער, מעשי הרצח או בשמם הקניבאלי "חיסול", באו במקום פעילות מדינית להידברות בין נציגי שני העמים. המרכז הלאומני מורכב בעיקר ממתחרטי אוסלו, ויש אירוניה רבה בעובדה שמייסד האסכולה הזאת, אהוד ברק, נמצא זמנית מחוץ לממסד. מסמך ג’יימס בייקר שהפחיד כל כך את הממשלה, את האופוזיציה הימנית ואת תומכי הקו של אהוד אולמרט ודומיו בתקשורת, הוכיח שיש יסוד לחשש של החוגים השליטים בישראל מפני תהליך מדיני. כל אדריכלי אוסלו, כולל יוסי ביילין, ביקשו לרמות את הצד הפלסטיני, למכור לו את אבו-דיס כאילו היתה מזרח ירושלים ולאלץ אותו לבלוע את נוכחותם העוינת של מאות אלפי מתנחלים. אבל העולם כולו רואה בהסכם שלום ישראלי-פלסטיני משום ביטוי נרדף לוויתורים טריטוריאליים מפליגים, בעצם, לחזרה לקו הירוק. זוהי גם הסיבה שבכל פעם שהיתה התפתחות חיובית בתהליכי ההידברות עם הפלסטינים ועם הסורים, נקטה ממשלת ישראל בפרובוקציות בשטחים ושפכה דם רב כדי לסכל את התהליך המדיני.


השופט העליון ברק, בהתאם לדפוסי התנהלותה של הרשות השופטת מאז 1967, נתן לרשות המבצעת את הכלים לבצע את מדיניות הכיבוש, ההפרדה והאפליה הגזעית נגד הפלסטינים. לא בכדי שיבח אותו דן מרגלית. הוא הבין (שלא כעמיתו ב"מעריב" בן-דרור ימיני) שכדאי לבית המשפט העליון לשלם מס שפתיים מסוים בנושא הפיצוי לחלק קטן מהפלסטינים שניזוקו בפעולות הדיכוי של שלטונות הכיבוש, ובלבד שאהרן ברק יאפשר ליורשי אהוד ברק לרצוח את ההנהגה הפלסטינית באין מכלים. ניצחונות הימין בקרב על התודעה, אחרי הכישלון הבלתי נמנע של המרכז הלאומני לנווט את המדינה, השפיעו מאוד גם על הבג"ץ. השופטים העליונים היו תמיד ביטחוניסטים, אבל עצם הקפדתם על מראית עין של שלטון החוק הפכה אותם לאויבי הימין הקיצוני הלאומני, ובעיקר החלק הדתי-שמרני שבתוכו. אבל בהעדר חוקה כתובה מושפעים השופטים באורח מודע וכמעט מוצהר מהלוך-הרוח בציבור. בהתאם לשיקלול מאוד מתוחכם וטמיר, שלעתים נהיר רק ליודעי ח"ן, הם מנסחים בזהירות המתבקשת את ההגדרה של "סבירות", שהיא בעצם המיצוי המזוקק ביותר של סקרי דעת הקהל בזמן נתון. לאהרן ברק היה אומץ לב בלתי מבוטל להתייצב נגד הלכי רוח ציבוריים נפוצים בנושאים ליברליים ידועים, אבל ההתעלמות מההיבט ההומניסטי בכל הקשור לעם הפלסטיני, הנתון לכיבוש אכזרי ולכיתור על ידי גדר האפרטהייד, גרמה לברק ולרוב עמיתיו בבית המשפט העליון לדון את הפלסטינים לחומרה. לכן הוא הפקיר גם אותנו, מתנגדי ההתנחלויות, ואת כל הישראלים שרוצים להמשיך ולהיות חלק בלתי נפרד ממשפחת העמים הנאורים, ולקיים את הביטחון תוך חתירה לשלום ונכונות מלאה לשלם את מחירו.


ברק חלש על מוסד חשוב שזכה למעמד יוקרתי בארץ ובעולם במשך שנים רבות, ולכן יש לראות בו את אחד מעמודי התווך של ישראל האלימה והמושחתת של ימינו. כמו המדינאי אבא אבן והשופט חיים כהן בעבר, ברק היה מעורב מאוד בנושא הביטחוני והפוליטי, ולא ניצל את מעמדו כדי למנוע את המשך מדיניותו השרירותית של צבא הכיבוש ובעיקר את עוולותיו ואכזריותו השפוכה. אבן וכהן יצאו נגד מעשי עוול ואיוולת רק כאשר פרשו לגמלאות ולא היה עוד בכוחם להשפיע על מהלך הדברים. אני מניח שגם ברק עוד יופיע כמוכיח בשער. רק מעטים יערערו על זכותו המוסרית לעשות כן. הישראלים מהזן הליבראלי כמעט שאינם מסוגלים למתוח ביקורת נוקבת על איש כמו ברק משני טעמים: ראשית, באמת מדובר באיש אשכולות שתרם רבות בנושאים שונים ומגוונים; ושנית, יש, ובעיקר יהיו, הרבה יותר גרועים ממנו. בזירת הדיון הציבורי בישראל שרויים הליבראלים בעמדת התנצלות, התקפלות והתגוננות. האלימות המילולית השפוכה של הימין הצליחה, אחרי מאמצים של ארבעה עשורים, להפוך את הביטוי "יפה-נפש" למילת גנאי.


ברק פעל באקלים ציבורי שעבר שינויים ואפילו תהפוכות בשנות כהונתו הארוכות יחסית. כיום משתתפים במשחק הפוליטי אנשים מרכזיים ששוללים בגלוי את השלום כערך, שמוכנים להכשיר כל צעד בלתי חוקי שמקדם את האינטרס של המתנחלים, שמזלזלים בשלטון החוק, שבוחלים בנורמות ליבראליות-דמוקרטיות, שמתכננים גירוש המוני של ערבים משטח המדינה ואולי גם מהשטחים הכבושים, שזוממים להשתמש בנשק גרעיני נגד מדינות שכנות. גם היחס למעשי שחיתות הפך מעקרוני לאינסטרומנטאלי. אם המושחת עוזר להתנחלויות ומאמץ סדר יום תוקפני כלפי המדינות באזור הוא זוכה להכשר גם מרבנים ומאנשי רוח בימין; אם אותו מושחת הופך את עורו, מסלק התנחלויות ו"מאחזים" ומכריז על תמיכתו בתוכניות שלום ישראליות או אמריקאיות, מוכנים היונים למחול על כל עוונותיו. "אתרוגים" כמו אריאל שרון ואהוד אולמרט השחיתו את המוסר הציבורי עד היסוד, עירערו נורמות קבועות והפכו אותן למושגים פרגמטיים.


כשאמרו ללנין שחבר הנהגת המפלגה הבולשביקית הוא טיפש ענה: "השאלה היא אם הוא טיפש בעדנו או נגדנו". התקשורת הישראלית אימצה את הקו הזה, והסכימה להתעלם ממעילות, גניבות וקבלת שוחד של אנשי ציבור שנתפסו כמתונים פוליטית. זהו שורש פורה ראש ולענה, והיחסיות בהתייחסות לנושאי השחיתות היא מושחתת בעצמה. אני לא טוען כלל ועיקר שאהרן ברק הפנים חלילה ערכים כאלה, אבל ברור שהוא פעל בחברה שהושחתה ולא הצליח למנוע את התהליך. בנושאים הביטחוניים שיתף הממסד המשפטי פעולה עם הממשלה מרצון; בנושאי טוהר המידות הוא פשוט נכשל. בכל מקרה הרקורד של בית המשפט העליון הוא מאכזב, בלשון המעטה קיצונית.


נדמה לי שנכזבה תוחלתם של אלה שהאמינו שיוכלו לעצור תהליכים חמורים בחברה הישראלית ובזירה הפוליטית שלנו באמצעות בתי המשפט ובעיקר בג"ץ. רוב הישראלים תומכים במדיניות כוחנית, גם בתחום הגרעיני, וגם הרוב שתומך בפינוי ההתנחלויות איננו מסוגל לעמוד בהתמודדות עם הסרבנות של הימין ושל תומכיו בעיקר מהציבור הדתי-לאומני. אולמרט טעה טקטית אבל צדק עניינית כאשר הודה שאין בכוחו להעביר נסיגות כלשהן בציבור אחרי כישלון מלחמת לבנון השנייה. גם בית המשפט העליון האקטיביסטי שהוא מורשת ברק, לא יצליח לחסל את ההתנחלויות, למנוע את המשך ההפצצות שלא לדבר על סיכול המגמה להוביל את ישראל לעימות מפחיד עם איראן. אם רוב העם יחליט להמיט אסון על המדינה, לא יוכל בית המשפט העליון לסייע למיעוט נאור בקרב האליטות למנוע אותו.

תגובות
נושאים: מאמרים

34 תגובות

  1. מכלוף הגיב:

    סלט ירקות פוסט אינטלקטואלי
    נעשה סדר..לא לכיבוש….לא להיתנחלות המשחיתה…..לא לשחיתות…..לא לאפליה של מזרחים וערבים
    כן..למי שבא להורגך השקם להורגו.

    החיבוק האומלל שהעניק ברק למי שחשוד באונס…
    אדוני אנסי קצב….הוא מבאיש יותר בעיניי

  2. דן תמיר הגיב:

    השכם, מכלוף, השכם. ב- כ’.

  3. על המשמר הגיב:

    כותב חיים :"…למרבה הצער, מעשי הרצח או בשמם הקניבאלי "חיסול", באו במקום פעילות מדינית להידברות בין נציגי שני העמים”.
    טעות חיים,טעות.
    הם באו מפני שעלובי נפש אלו לא היו מסוגלים לבצע פגיעות אמת,במטרות אמת.
    וזאת האמת (אתה בעצמך אומר זאת בעקיפין:”…לנקום ולהעניש ולא למנוע…”).
    הידברות (אמיתית) בין נציגי שני העמים תתקיים רק תחת שלטון דמוקרטי סוציאליסטי משני הצדדים של הקו!
    ומי אשם בזה חיים,שאין כאן מפלגה קומוניסטית רצינית סוחפת המונים,מי אשם בזה?
    "אנחנו",יכול להגיד רק מי שיש בו תולעים.

  4. חיים ברעם הגיב:

    מכלוף היקר,
    אתה עדיין מתקשה מאוד ליישב את הסתירה המבנית שבין דיעותיך בענייני חברה לבין קבלת השיח הביטחוניסטי בנושאי הסיכסוך. הבא להרגך השכם להרגו זה משפט הגיוני בסיטואציות מסוימות וספיציפיות מאוד, לא במצב של דיכוי מתמשך של עם אחד בידי עם אחר. כך גם נאמר במפורש בטור הזה, אבל זה לא תחליף למדיניות של שלום וחיסול הכיבוש הגזעני.

  5. על המשמר הגיב:

    לפרופ’ אהרון ברק רק אומר:
    יש נוזל כחלחל כזה ששמים במיכל של הווישרים,כך ששום ברחש לא נדבק לשמשה הקדמית.

  6. דניאל הגיב:

    "לא יוכל בית המשפט העליון לסייע למיעוט נאור בקרב האליטות למנוע אותו".

    כמובן רק חלק מהאליטות הן הנאורות ורק להן מגיע להתחמק מהאסון….

  7. ורמן יהודית הגיב:

    השמאל חייב להגדיר את עצמו מחדש
    לסמן מחדש מספר יעדים מוצהרים , ובתוכם
    פרק מרכזי לעוליי מזרח אירופה אשר יכולים בפוטנציאה להוות עתודה אינטלקטואלית שמולאנית תומכת.
    לשכלל ולנסח מחדש את הנמקות האידיולוגיות
    תוך מתן דעת על אריזה וססמאות ברוח הזמן .
    בית המשפט קורא יחסי כוח , ואינו מוכן להוביל מדגמה אידיולוגית .

  8. אלון מזרחי הגיב:

    מאמר מרתק ואמיץ. חייבים לומר שהשופטים הם אלו שמכשירים את הפרוייקט הגזעני. אך המבט צריך להיות גם כלפי הפריזמה המעמדית.
    כי ברק וקודמיו הם אלו שמתירים את החיים ללא מעמד וזכויות אדם בסיסית.

  9. מכלוף הגיב:

    אני מתקשה לראות את הסטירה,ואולי גם בית המשפט העליון מתקשה לראות את הסטירה.
    כמובן ,החיסולים אינם תחליף למדיניות של שלום ,יותר מזה אני מאמין שישראל היא סרבנית שלום פתולוגית…..ועדיין הבא ל"הרגך השכם להרגו"(תודה דן…זה לא אני זאת הדיסלקציה)
    אגב זה נכון בכל מצב…….אלא אם מתעקשים לרבע את המעגל

  10. חיים ברעם הגיב:

    לדניאל,
    תקרא בבקשה מחדש את הקטע שעליו הגבת.
    הערה מכוונת לאליטות שמאמינות או שהאמינו בכוחו של בג"צ למנוע את האסון מכולנו, ולא רק מאנשי האליטה.

  11. שירה בהמשך ליהודית הגיב:

    את יודעת מה אני רוצה לראות? לא את הכתבות האלה, מהם נמאס לי כבר (וסליחה חיים ברעם, זה לא אלייך אישית, כמובן) כי הן מחממות אותי רצח, אני יושבת ליד המחשב, קוראת את כל מה שהשמאל הרדיקלי חושב ובאמת המילים "יפה נפש" מתאימות לו. חלאס עם הדיבורים! אני רוצה כל יום הפגנה (כן, גם אלימה), אני רוצה צעקות, צרחות, אנשים שרואים שחור בעיניים. ברור שבימין אין פרטנר לשלום, ברור שזו מדינה אכזרית וגזענית, ברור שאין כאן שום דמוקרטיה, כמה אפשר כבר לטחון את זה די? כמה אפשר לדבר בצורה אינטלקטואלית והומנית לחיילים במחסום? מתי אתם מתכוונים לצאת לרחובות בלי לפחד שתשבר לכם ציפורן? אני מבטיחה 2 דברים: אני יוצאת אתכם הפעם בגאווה ובשמחה כי אני לא מפחדת למות ואני יודעת שאפשר למות כשמתעסקים עם החיילים פה והדבר השני שאני מבטיחה זה שרק אז יזוז פה משהו. כי רק אז ההסבר של הימין לכך שהשמאל הוא הזוי ויפה נפש יתרוקן מתוכן ועד שהם ימצאו מיתוס אחר יהיה פה סוף סוף שינוי.

  12. ערן הגיב:

    מאמר נפלא

    תמיד הרגשתי איפושהוא שהתקווה שבית המשפט העליון יציל את המדינה מעצמה זו אשליה.

    בית המשפט התיישר לפי הקו הביטחוניסטי/כסחיסתי כי אין לא הכח להתנגד לו.
    כל פסיקה אחרת של בית המשפט הייתה גוררת חקיקת בזק נגדו שהייתה קוברת גם את שאריות הדמוקרטיה שעוד נשארו כאן.

  13. "שחיתות רוחנית" הגיב:

    ברק אכן אינו נגוע בשחיתות. בשחיתות במשמעות הרגילה, כלומר מעילה ברכוש ציבורי או לקיחת שוחד וכו’. אבל היום ב- ynet מגיב אחד ("בן גוריון משדה בוקר") בעניין פלוני ומדבר על "שחיתות רוחנית". לדעתי בית המשפט העליון שלנו אינו נגוע בשחיתות במובן הרגיל (או כמעט שלא) אבל בהחלט שקוע בשחיתות רוחנית. חיים ברעם הראה זאת יפה במאמרו.

  14. אדון מכלוף הגיב:

    הבא ל"הרגך השכם להרגו" בפירוש הישראלי יכול להיות כל אחד… גם אתה

  15. אורן לשירה ולחיים ברעם הגיב:

    השמאל אינו מסוגל לצאת לרחובות ולהתחיל בפעולות אלימות, זה פשוט לא בנפשו ואני רואה את זה קורה. מעבר לכך, בזמן ההתנתקות כל הציונות הדתית יצאה לרחובות וניסתה להבעיר את המדינה, האם זה עזר למטרתם ולקבלה שלהם בציבור? שינוי לא מושג ע"י המאסה של זרם פוליטי ורעיונותיו על המדינה כולה (ואת זה השמאל הרדיקלי עושה היטב כבר עשרות שנים).

    ןלעניננו. הנטיה של השמאל הרדיקלי לראות בכל פלשתיני שחוסל כ"הוצאה להורג ללא משפט" היא מגוחכת ומוטעית כאחד.
    המצב הנתון הוא מצב של לחימה בין ישראל לבין ארגוני הטרור/התנגדות הפלשתינים. במהלך לחימה לכל צד יש את הזכות לפגוע בלוחמי הצד השני ולהרגם, גם בזמן שהם יורים קסאמים וגם בזמן ארוחת הצהריים שלהם הם עדיין לוחמי אוייב/טרוריסטים. לצערינו הרב מרבית לחימתם מבוצעת מתוך אוכלוסייה אזרחית חפה מפשע ולכן ישנם לעיתים נפגעים מקרבם ללא כוונה ועל אף ניסיונות נואשים(ואני מדבר מנסיון) להמנע מכך.
    מי שבוחר לקיים מדיניות של טרור תוך הטמעות באוכלוסיה אזרחית, עליו ועל האוכלוסיה שמקבלת ותומכת בו, להיות מודעים למחיר הצפוי.
    הבעיה היחידה לטעמי היא מצבים (והם לא מעטים לצערי) שבהם הצבא יכול היה להמנע מירי לתוך אוכלוסיה ולבחור מועד או מיקום אחר לביצוע הפעולה ולא עשה כך.
    עפ"י ההגיון של חיים ברעם, גם מארב במלחמת לבנון שהצליח להרוג כמה אנשי חזבאללה במפתיע הוא "הוצאה להורג ללא משפט".

  16. מכלוף הגיב:

    למכנה אותי אדון מכלוף
    לפניי בתור יש את אודי אדיב,ספירו,ברעם,וענונו……והנה כולנו שורדים
    מה שמוכיח שלטענתך אין שחר

  17. גיל אהרנסון הגיב:

    לחיים ברעם
    צריך להזהר עם מה שמבקשים. אתה כותב "בהעדר חוקה כתובה מושפעים השופטים מהלוך-הרוח בציבור".
    האם אנו מעוניינים באמת ובתמים בהליך של כתיבת חוקה במצב הפוליטי הקיים היום?
    האם חוקה אינה נכתבת בהתאמה ל"הלוך-הרוח בציבור"?
    חוקה כזו יכולה להיות אומללה מאוד – שילוב של עקרונות דתיים, לאומניים עם הושטת לחי גלובלית. אני לא מעונין בחוקה שכזו.

    לערן
    אתה טועה. בג"צ לא התיישר עם המערכת הבטחונית בגלל שאין לו כח לעמוד מולו. בג"צ התיישר עם המערכת הבטחונית כי יש להם את אותם האינטרסים – אהרן ברק בדיוק שייך לאליטות במשכילות, המעמד הבינוני-גבוה, שכל רצונו הוא לשמר את הונו וזכויותיו. לכן מחינה מדינית הוא פרגמטיסט אך מבחינה ליברלית שורשית הוא מתקשה להזדהות עם מגזרים חלשים.

    לשירה
    יאללה, אני בא.

  18. רפי הגיב:

    לאורן
    אתה אולי חושב שאתה קולו של הצדק, אבל אתה הוא קולו של אי הצדק.
    אתה מאשר את פעולות צה"ל ו"לצערך" יש מדי פעם מקרים כמו בית חנון.
    האם העלית בדעתך שמקרים כמו בית חנון הם בלתי נמנעים אם נותנים אישור לצה"ל לפעול כפי שהוא פועל?
    לדעתך "יש מקום לשיפור", ואם כולם היו נאורים ומתחשבים כמוך בצה"ל אז ודאי הם היו שמים לב טוב יותר להיכן הם יורים.
    ובכן חביבי, תוצאה בלתי נמנעת של פעולות צה"ל היא עלייה בהרג חפים מפשע. על כל אחד כמוך שחושב פעמיים לפני שהוא יורה יש ארבעה שלא יחשבו פעם אחת (והעובדה שאתה יותר הומני מהם אבל יורה מציבה אותך באותה דרגה איתם).
    פעם השופט לנדוי התיר לטלטל "פצצות מתקתקות" בלבד. היום כל חמוש בשטחים הוא מטרה לגיטימית למטווח. ירידה בערך החיים היא תוצאה בלתי נמנעת של השהות בשטחים ואת זה מעולם לא הבנת.
    מספיק ! לצאת משם כבר ולגמור עם זה ! ובבקשה בלי קלישאות על המחיר. אם אתה פשוט לא רוצה לוותר על השטחים – למה שלא תודה בזה במקום לכתוב שההרג מוצדק וכו’.

  19. על המשמר הגיב:

    ליהודית ושירה,
    מבין אתכן ומה זה מזדהה.
    1.מרי אזרחי מתקיים ברגע זה בשטחים,אפילו המלחמה האחרונה בלבנון דמתה יותר למרי אזרחי מזוין מאשר לקרב בין מדינות.
    2.לך שירה:
    למרי אזרחי פנימי בישראל אין צ’אנס,מפני שכל המנתחים והמומחים מסכימים שלפני בוא השלום המיוחל,תצטרך לפרוץ כאן עוד מלחמה אחת:בין מצדדי הכיבוש לבין מתנגדיו.וזהו אננו מרי אזרחי אלא מלחמת אחים,שתנוצל לא עלינו בידי האויבים להכחדתנו הסופית.לכן מלחמת האחים נדחית,אין מרי אזרחי והמצב נעבעך נשאר כשהיה.
    לפני כשבועיים ב"ועידת העשוקים",ניתן היה לראות בבירור,בחסרון התארגנות מקדימה,בעלת גוון ישיר יותר.
    3.ולך יהודית,מסכים אתך:
    מבחינה זו ,"די" לנו אנשי השר"י,במרי האזרחי מהצד השני.
    לפנינו מוטלת משימה ,אפורה מה,ולא הירואית כפי שהייתה שירה רוצה לראות,והיא לארגן את השורות מבפנים.
    4.ועל כן אנני מצטרף לרשימת המקלסים את יפעת המאמר של חיים.לגבי,בשלב זה,הוא לא יותר מג’אגליסט,המתמרן כדוריו/מילותיו לתשואות חן חן של קוראיו.ומתעלם מהעובדה,שהגיע הזמן לקושש עצים למדורה.
    5.איך יתכן בכלל שבמדינה דמוקרטית,לא תהיה חוקה? איך יתכן שרשימת השופטים הגיזענים במדינתנו,תתארך מרשימת הניצבים בסרט "משה רבינו"?בכלל מה קורה עם הרשות השופטת שלנו? מי בוחר בה? איך אני,אתן וגדעון ספירו,כמו גם חיים,יכולים להשפיע בתור אזרחים על בחירתם?
    מה קורה עם הפרדת הרשויות? היכן ניתן ללמוד את עקרונותיה ולישמם?
    6.לא סתם נטפלתי לדמוקרטיה-ראשוני הקומונה הפריזאית יוצרי הקומוניזם ,הבינו שרק על שילדה דמוקרטית יציבה,ניתן יהיה לכונן מרכב סוציאליסטי ראוי.
    7.לא סתם נטפל אני לסוציאליזם-זוהי הדרך היחידה לכונן שלום באזורינו.מפני שהיא היחידה המציעה מכנה משותף בינינו לשכנינו,על בסיס אחוות פועלים עולמית,
    למרבה הצער גם הבורגנות,הימין הדתיים וכל שאר גוזרי קופון הכיבוש,זיהו זאת.עבורם השר"י גרוע מאסון.
    8.יש במקומותינו כמה מפלגות קומוניסטיות טובות.אשאלכן אם כן בנות,מתי הצבעתן בעבורן? ההייתן אי פעם באחד המיפגשים שלהן? (זוהי כמובן שאלה רטורית שמכוונת אל הכלל).
    9.כך שמה שנשאר היום לעשות זה לתמוך במפלגות אלו מבפנים מצד אחד,ומצד שני להצטרף בחדוה לכל גוף העוסק בדמוקרטיה ובקידומה החוקתי.
    10.בענין זה,ה"חזון" הערבי-פלסטיני שנפרש לא מזמן,הוא אירוע היסטורי מכונן,מפני שסוף סוף קבלנו משהו בכוון החוקתי דמוקרטי.
    אתן אני וכל השאר,לא נותר לנו אלא להצטרף למלאכת תפירת החוקה הדמוקרטית.
    להעמיד דברי אמת באור.

  20. ורמן יהודית הגיב:

    העצמת השמאל , תנאי הכרחי לפסיקה נאורה !
    בנוסף לתופעות המבורכות בשמאל:
    אידיולוגים, כגוגמת חיים ברעם
    עיתנאות, כדוגמת "הארץ"
    אקדמיה ,כדוגמת פרופ’שלמה זנד
    הרוח , כדוגמת , עוז, סובול וכד’
    מפלגות , מבורכות בדמות מרהיבות
    ניצני התארגנות כדוגמת ,הסמכת רבנים
    חילוניים
    חייב השמאל למצוא מאגר אנושי רב יותרשל
    דמויות מופת בתפקיד " משה" כ"מחוקק"
    כדוגמת גב’ שולמית אלוני , יאיר צבן
    דמיות הקרינות ומאירות למרחוק ..

  21. מכלוף לגב ורמן הגיב:

    עליבותו של השמאל הישראלי היא תוצאה של חוסר מעשיות……..נאורות לא עומדת בסתירה לפרגמאטיות

    כן………..".חפש שלום ורדפהו"……….וזה לא סותר את "הבא להרגך השכם להרוגו"

  22. שירה לאורן הגיב:

    הימין האידיאולוגי יצא למלחמה נגדההתנתקות ובכך שינה לח-ל-ו-ט-י-ן את מעמדו בתודעה הציבורית הישראלית.זוכר את האוהלי ליד התחנת רכבת בת"א? ראיתי מהאוטובוס איך הם מצחצחים שיניים בברזיות שם, מדברים יפה, מקרינים אחווה, אהבה, אחדות..בדיוק כמו החלום של כל הישראלים שכך תראה המדינה הקטנה הזאת… מאז יש שינוי כללי (שבה עם התחזקות מגמות ימניות בגלל התחושה שאין פרטנר לשלום) לטובת המתנחלים כי ראינו את "אנושיותם". בחודשים האחרונים נסעתי המון בשומרון (אולי 20 פעם) ותמיד לקחתי אותם טרמפים להתנחלויות שלהם. הם מרגישים בטוחים, נעלים, יש להם "משנה סדורה" ואידיאולוגיה מבוססת (על התנ"ך). אמנם החיילים קצת מפריעים להם לעשות את הסדר שהם רוצים אבל בניגוד לעבר, הם מרגישים את אחדות העם ואת ההערצה (גם אם השקטה) שרוחשים להם מחוץ לקו הירוק.
    פעולה אלימה צריכה לנבוע ממעמקים. הוצאת הזעם בכתיבת מאמר לא תתרום לשלום. גם ככה זה מאמרים שקשה לקרוא אותם וההתווכחויות הסמנטיות עליהם אין להם מקום במציאות האיומה שאנחנו נמצאים בה.
    יש לשמאל הרבה יכולות וכוחות אבל אין איחוד אמיתי בשורותיו, משום שהוא בוחר שוב ושוב בקטנוניות אינטלקטואלית.
    אותי זה לא מעניין אני רוצה לצאת לרחובות ולהכנס באם-אמא של הגזענים פה, שלא ילכו בביטחון שחצני ברחוב. נשבר לי מהם כבר.

  23. שירה לעל המשמר הגיב:

    אתה כותב שאם נתנגד ע"י פעולות אינטנסיביות תעם גוון כוחני (אתה רואה שיניתי את המילה "אלים") תהיה כאן "מלחמת אחים שתנוצעל, לא עלינו, בידי האויבים להכחדתינו הסופית"? קודם כל, זו טרמינולוגיה ימנית. אחת ההנחות היסודיות של השמאל היא שבסיום הכיבוש דווקא ננטרל את השנאה כלפינו. האויבים הם אויבים בגלל הכיבוש.
    ההצעה שלך שהשמאל ישב בשקט ויתעסק בכתיבת מאמרים כדי לשמר את "האחדות העם" נראית לי מזעזעת. על איזו אחדות אתה מדבר? מזמן לא ראיתי כאן אהבה, כבוד, אכפתיות אמיתית (חוץ מהקטע הזה שכמישהו כאן חצי גמור אז ממתגים אותו וכולם מתגייסים לעזור לו אבל בשביל שזה יקרה צריך הוא צריך מינימום תעודת גסיסה).
    ומי אלו המומחים האלו שאתה מתבסס על הדברים שלהם כ"כ??
    תראה, אנחנו צריכים לעשות מה שאנחנו מרגישים שנכון בלי להנדס את העתיד. כשהילדים שלי ישאלו אותי מה עשית ממש לא בא לי להגיד להם: מאמי, אני כתבתי 300 כתבות בגדה השמאלית, ביקרתי בתדירות בסינמטק, התווכחתי עם גדולי המומחים…. רבאאק, צאו כבר לרחובות! אני מתפטרת מהעבודה ובאה אתכם.

  24. שירה ליהודית הגיב:

    "דמויות מאירות למרחוק" אין לי בעיה עם זה זה מה שאני רוצה. אבל לא ב"הארץ" – ברחוב!

    ואי אפשר שזה יהיה אחד צריך להתאחד כי כשזה אחדמכניסים אותו לכלא לכמה שנים ונגמר העניין, ומקהלת הגזענות פוצחת שוב שירים מחרישי אוזניים לעוד כמה עשורים.

    ובקשר לזנד, הוא מאיר למרחוק אולי כשהוא לובש אפוד זוהר ברכב…

  25. על המשמר-לשירה הגיב:

    פליאתי עליך שלא קלטת את המסר הציני שהיה בדברי,ודאי שזוהי טרמינולוגיה ימנית,אלה שהיא,כמו טרמינולוגיות ימניות אחרות,חלחלה לשורותינו.
    אולי תקראי שנית את דברי.
    מרי אזרחי אלים וכוחני מתרחש ברגע זה במרחק קצר מאד מביתך.
    ואת למרבית הצער היא זו שכתבה 300 מאמרים.
    אין בזה כל רע.
    אך כל פעילות ישירה,ישירה! שירה. action direct ?שמעת על זה?
    דורשת התארגנות,עבודה אפורה.
    אני חוזר ושואל אותך מתי בפעם האחרונה ישבת דברת או התיעצת עם עזמי בשארה למשל.
    או עם ח"כ באראכה.
    מתי בפעם האחרונה ישבת עם ערן וורד או עם אורי אבנרי?
    מתי תכננת עם גדעון ספירו וצעירי מפ"ם את ההפגנה הבאה מול הבורגנות הטובעת בקיאה המשמים.
    לא! גברת מקלדת המתלהמת שינתה פריזורה:
    "צאו לרחובות!מעכשיו מהפכה in"- אלעק.
    כל כך אופיני,פשוט לא טרחת לקרוא את התגובה.
    חבל על כל מילה.

  26. יהודית הגיב:

    השמאל השבוי בכבליו
    התמקדות כה מרוכזת בסכסוך " הישראלי ערבי " , מבודד את השמאל מנושאים
    ואוכלוסיות רלבנטיים לתפיסותיו .
    התמקדות מוצדקת וראויה , אולם דווקא בשם עניין זה , על השמאל לבצע תפנית טקטית זמנית .
    אם השמאל הישראלי חפץ חיים , ואם אכן השמאל מעוניין בהרחבת שורותיו
    ( לא ברור שזאת כוונתו ) ,עליו להעביר את משקל הכובד לנושאי פנים חברתיים .
    רק כך ירחיב את בסיס האהדה ( מוצר מבוקש בימינו ) אשר יתורגם לקולות בוחרים ..
    הכוונה לא לפעילות ספורדית , מבצעי פרסום וכד’ בהם מצטיין השמאל ,אלא תכנית פעולה פוליטית
    המאגדת ומתזמרת את כל כוחותיה .
    נושא פנים חברתי אקטואלי ו" רווחי " " שאלת מיהו יהודי ".
    גם בהקשר זה בית המשפט השאיר " מורשת " מבאישה .

  27. ועוד דבר משירה לעל המשמר הגיב:

    גם אם אף אחד לא יצא איתי לרחוב אני בסוף אצא. אני מרגישה את זה. אני מכירה עוד כמה אנשי שיצאו, נכון צריך לבשל את זה טוב (אבל לא יותר מידי טוב שלא יישרף). אני מכירה אנשים שאוטוטו הדם עולה להם למוח. ברגע המתאים אנחנו נבעיר את המדינה ותאמין לי היא תבער. חייתי כאן מלא זמן, זה הבית שלי ואם אני רוצה אני גם אשרוף אותו.

  28. שירה לעל המשמר הגיב:

    נכון, לא קלטתי את הציניות שבדברייך אבל גם ה"חבל על כל מילה" לא מצביע על הסולידריות שאני (ומסתבר גם אתה) רוצים להשיג.
    בנוסף, לא כתבתי כאן 300 מאמרים (זו גם הייתה צורת דיבור..) אלא רק תגובות מועטות. אני גם לא רוצה לכתוב 300 מאמרים. אני רוצה שאתה ואני נצא עם עזמי בשארה או מיש זה לא יהיה לרחוב. מתי פעם אחרונה עשיתי משהו? לפני שאתה שואל כשאתה בטוח שלא עשיתי שום דבר אולי תדבר איתי ? (בטוח יותר קל לדבר איתי מאשר עם בשארה…) תראה שאני כל כך עמוק בתוך החרא, עד שזה ממש נוגע לחיים האישיים והיומיומיים שלי…
    מקווה שנתראה ברחוב עם ההבנה שאנחנו נלחמים על אותו דבר ולא אחד בשני..

  29. חיים ברעם הגיב:

    הלו שירה,
    עד כה לא הגבתי על הוויכוח שנוצר סביב היציאה המהפכנית לרחובות וכל זה.
    לא מתחשק לי לשפוך מים צוננים על אף אדם במזג האוויר הזה (אני כותב מירושלים) אבל הפוטנציאל המהפכני היחיד שניתן להפעלה המונית בישראל הוא פשיסטי.
    לאנשי השמאל, גם אם יש להם חזון רדיקלי, יש אינטרס מובהק בקיומה של הדמוקרטיה ושלטון החוק. אחרת, ישטוף אותם הגל הפשיסטי והאלים.
    אין לי מה לומר על הביקורת כלפי אנשים כמוני שכותבים ולא מציתים את הרחוב. בגילי זה מה שיש לי לתרום, ואני עושה כמיטב יכולתי. הכעס של שירה מובן לי היטב, גם אני חש אותו לעתים תכופות, אבל בדרך כלל מגלים אנשי השמאל איפוק רציונאלי שנובע גם מן העובדה שהמצוקה שלהם היא רוחנית ופוליטית אבל לא כלכלית.

  30. מכלוף הגיב:

    שירה מאמי
    cool your jets………

  31. יהודית הגיב:

    לשירה
    הארץ יודעת אלימות ,על פני , תקופה ארוכה מדי .
    באוירה לאומית זו , כל שביתה כל הפגנה , נתפסת כהפרה בוטה של מעט השקט שעדין נותר כאן .
    על רקע זה ניתן להבין , גם , את חוסר הסובלנות של הציבור למאבק הימין בימיי התנתקות .
    פעילות מסוג שאת מציעה , נתפסת כמטרד , מעין אצבע בעין ..לכל הפחות …

  32. יהודית הגיב:

    הרציונל מאחורי " המלחמה השקטה "
    זוועות האינטיפדה, באפקט התודעתי שלהם ,בכוחם לנטרל את זוועות הכיבוש .
    המלחמה הפתטית של המתנתקים רק חזקה את המחנה שכגנד .
    לדעתי, אפקט תודעתי רב עוצמה בדמות "מעשים נקודתיים" בנוסח :
    1. ביקורו של יוסי שריד בהנהחלות עזובה , דפיקה בדלת , מישהו בבית ?
    2.פירסום עובדות אודות אנשי חוק העוסקים במימון בלתי חוקי של מפעל התיישבות .
    3 ביטויי הזדהות השמאל הלוחמני נגד עוולות השלטון והממסד( פגיעה בעציי הזית ), ראוים ומידתיים.
    4.החלטת השרה בנושא הקו הירוק מעיד על אומץ ומוכנות לשלם מחירים פוליטיים .
    5. מתן במה לנושאים מצפוניים וסנכרון הדיון
    הציבורי סביבם , מעורר הערכה .

    כל אלה יוצרים תחושה שמצפון ומוסר הלאומי
    קיים וגם בועט .

  33. שירה לחיים הגיב:

    בכלל לא העברתי עליך ביקורת! המאמרים והדיונים הם המצע לפעולה. לא הייתי יכולה להרגיש את מה שאני מרגישה בלעדי מי שחוקר ומביא את זה בצורה רחבה ועמוקה אל אנשים כמוני. אבל…בלי פעולה אין כלום."האלימות" לא צריכה לפגוע בני אדם פגיעה פיזית אלא להטריד את מנוחתם, ואני רואה שגם אם יכתבו מיליוני מאמרים ואזהרות, שנתם עדיין עריבה להם וזה מה שמפריע לי. אני רוצה שאי הנחת יהיה לשני הכיוונים. תמשיך לכתוב ולחמם אותי ואני מוקירה לך תודה כי בזכותכם הבנתי מה שהבנתי.
    יהודית, השקט לא שייך לאנשים כמוך אלא ל"אויבים" שלך. בזכות השקט שלך הם שקטים, נינוחים ושבעי רצון מעצמם. לי א-י-ן שקט פנימי ואם יש לך דרך לתת לי אותו בלי שאני אצא מהבית, אני פתוחה להצעות.

  34. אלי / עם פינושה לא הספיקו הגיב:

    לסגור את החשבון כדת וכדין, אך עם רודן צמא דמים כן.

    סדאם קבל את גזר הדין הראוי לו על מעשי הזוועה שבצע בעירק

הגיבו לעל המשמר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים