הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-30 בדצמבר, 2006 12 תגובות

יש הטוענים ש"מחיר" מדינת רווחה בישראל יקר מדי, דהיינו שקיומה ינגוס נתח גדול בכסף ובמשאבים הזמינים בידי האזרח להשקעה וצמיחה. האם הדבר נכון? מה הטעם, מבחינת צמיחה (אם לא מבחינות אחרות) במדינת רווחה?

ניבחן טענה זו בפרוט, על כל רכיביה:



  1. ראשית, ישראל אינה מדינה ענייה ויש בה משאבים די הצורך. התמ"ג (התוצר) הממוצע לנפש בה היה בשנת 2005 בסביבות 23 אלף דולר לשנה. זוהי רמת חיים והכנסה מערבית, הניבדלת באופן חד מזו של מדינות עניות, כגון מדינות העולם השלישי – בהן התוצר הממוצע לנפש הוא בסדרי גודל של 1,000 דולר או פחות לשנה, דהיינו בסביבות 5% מהתוצר לנפש הישראלי או פחות. במדינת תרבות בת הסטוריה חברתית וכלכלית רבת שנים כבריטניה (ולא מדינה צעירה כישראל) התוצר הממוצע לנפש הוא בסביבות 29 אלף דולר לשנה – ובארצות סקנדינביה העשירות מאד – בסביבות 36 אלף דולר לשנה. דהיינו העשירות שבמדינות עולות על ישראל רק ב-26%-56% (פי 1.25 או 1.5 יותר) בעוד ישראל עולה על המדינות הנחשבות עניות בסדרי גודל של פי 20 ויותר. שעל כן, ישראל כלל אינה ארץ ענייה לפי כל קנה מידה. אף אם נקזז את התוצר לנפש בכוח הקנייה של המטבע – ובישראל רמת המחירים למוצרי צריכה בסיסיים כגון מזון – עולה בממוצע פי 1.5 או פי 2 על רמת המחירים במערב (ראה למשל מדד הביג-מאק של מקדונלד), הרי עדיין הערך המקוזז הוא בסביבות 19 אלף דולר בשנה, ארץ אמידה, הגם שלא מהעשירות ביותר.


  2. שנית, עושר ועוני אינם עובדות טבע הכרחיות. כמות הנכסים במשק אינה קבועה, אלא עשוייה לצמוח, או לפחות. עושר מייצרים וגם עוני והתכווצות כלכלית עשויים לנבוע מהתכווצות יצור המשאבים במשק. וכאן, בנושא של "יצור" עושר חברתי, יש חשיבות רבה למדינת רווחה. שהרי מה היא בעקרון מדינת רווחה, אם לא בעקר טיפוח האדם כך שימצה ויביא לביטוי את משאביו האישיים ואת הפוטנציאל שלו, יוציאם מן הכוח אל הפועל, במקום שישארו לא מתופעלים ויתנוונו? אמנם כן, מדינת רווחה היא גם צדק חברתי, חלוקה מחדש של ההכנסות, דאגה לזקנים וחסרי ישע וכיוצא בזה. אלא שהמושג של צדק חברתי מניח בעקרו את טיפוח האדם וסגוליותו, תחת לנטשו לדעיכה, עליבות, וחיים מרודים שעיקרם הוא השקעת זמן ענקית למצוא משאבי קיום בסיסיים, פת לחם למשל, למען המשך הקיום.


  3. וכך, מדובר בטיפוח הפוטנציאל האנושי, דבר המניח ביסודו ראיית האדם כזכאי לקיום ראוי, דבר הנמשך אף בימי הזקנה וחוסר האונים, כאשר בשנים המעצבות של האדם, משמעותו של קיום ראוי היא לאפשר מיצוי הפוטנציאל שלו, תחת סביבה מסוככת ומשקיעה – שבה כאמור אין הוא נידרש באופן חלופי להשקיע את כל זמנו בצרכי קיום בסיסיים, תחת לפתח את יכולותיו.


  4. מכאן, שמדינת רווחה, מביאה כמעט בהכרח לטיפוח יכולותיו של האדם, דהיינו למיצוי המשאב האנושי. כללית איפוא, מדינת רווחה עשוייה להביא להגדלת משאבי האנוש הנימצאים בחברה נתונה, ולכן לייצור עושר. יוצא, שדווקא מדינה החפצה בהתרחבות כלכלית, חייבת להשקיע משאבים בקיום מדינת רווחה, דבר המחייב מידה מסויימת של חלוקה מחדש של הנכסים החברתיים והעושר החברתי.


  5. אלא שישראל היא בעייתית מבחינה זאת, שבעוד שאינה כלל מדינה ענייה על פי כל שיפוט סביר, כפי שראינו בסעיף 1, הרי שקיים בה הפער הגדול ביותר בעולם בין העשירון העליון לשאר העשירונים. אחוז גבוה, אולי 70% או יותר מאוכלוסיית ישראל, חיים איפוא בתנאי קיום לא ראויים, ואינם מגיעים למיצוי יכולותיהם. וכך, שיעור כוח האדם הלא מיקצועי בישראל הוא גבוה ביותר, וגם פיריון העבודה בישראל (שהינו פונקציה בין היתר של מיומנות מקצועית – פרט לגורמי יעול בתהליך היצור עצמו) נופל בשליש מרוב ארצות המערב. כך איפוא, מתחייבת בישראל ביתר שאת חלוקה מחדש של העושר, אם ישראל חפצה בצמיחה ברת קיימא (ראינו למשל ברבעון האחרון גידול שלילי בתוצר חרף התחזיות האופטימיות, דבר המעיד על כך שהגידול הזה היה תלוי במידה רבה בערבויות האמריקניות לגיוס אשראי מצד ישראל בחו"ל, והצפת המשק הישראלי במטבע זר, יותר מהתרחבות היצור בר הקיימא בישראל).


  6. לסיכום: על כן, אף שלפי ניראות הדברים, ישראל הינה מדינה עשירה למדי, קיימת בה אנומליה של חלוקת הנכסים והעושר החברתי, דהיינו מאפייני עוני מובהקים בתוך העושר הזה (כאשר 20% מאוכלוסייתה מוגדרים כעניים) הבולמים את התפתחות כלכלתה. וכך, דווקא אם קיימים בה מאפייני עוני, מתחייבת ביתר שאת חלוקה מחדש של הנכסים החברתיים, למטרת קיום מדינת רווחה – העשוייה, כפי שראינו, לייצר עושר וצמיחה באמצעות ניצול טוב יותר של משאבי אנוש. המשאבים לקיומה של מדינת הרווחה הזאת מרובים, ונעוצים בעובדה שישראל היא ככלל מדינה עשירה למדי אף שיש בה עיי עוני ומאפייני עוני, והעושר הזה יביא לצמיחה טובה יותר (על ידי מיצוי משאבי אנוש) באמצעות יצירת מדינת רווחה משמעותית יותר, על ידי חלוקה מחדש של העושר.

תגובות
נושאים: מאמרים

12 תגובות

  1. שושקה הגיב:

    כתובת האימייל שלך בכל האתרים, לא פועלת. יש דוא"ל עדכני ?

  2. ישראל נכנסה למועדון ה’טורבו-צמיחה’ הגיב:

    למרות המלחמה צמח התמ"ג השנה ב-5% ואלמלא המלחמה היינו בטוח עוברים את ה-6%. התמ"ג לנפש עלה בכ-3.1%.

    אלה שיעורי צמיחה שבאירופה המערבית חולמים עליהם.

    התמ"ג לנפש הגיע במחירים שוטפים ל-88.6 אלף ש"ח שהם כ-21 אלף דולר.

    האינפלציה,למרות המלחמה, בשפל. היצוא עולה על היבור. יש עודף במאזן התשלומים.

    אין צורך להשוות בינינו ובין שכנינו שחלקם נמצא עדיין במחצית הראשונה של המאה הקודמת, אם לא לפני כן.

    גם לא למדינה קומוניסטית כמו קובה שנראית לידינו כמו מדינה מפלנטה אחרת.

    תפקיד הממשלה עכשו הוא לדאוג לחלוקה יותר שוויונית של העוגה הלאומי – לא בצורת ‘תשלומי העברה’ המעודדים טפילות, אלא בצורת תמריצים ליציאה לעבודה של אותם החלקים באוכלוסיה שאינם משתתפים מספיק בכוח העבודה. אסור לשכוח שאצלנו אחוז המשתתפים בכוח העבודה נמוך בכ-20% מהמקובל בארצות המפותחות וזאת בעיקר בגלל המגזר הערבי והחרדי שבהם יש תרבות חיים שבולמת יציאה לעבודה. אצל הערבים מדובר בייחוד בנשים הערביות שהשתתפותן בכוח העבודה נמוכה מאוד והכשרתן המקצועית ירודה. אצל החרדים מדובר בחלק גדול מהגברים המסתובבים כל חייהם בחצרות ובישיבות מבלי לעבוד.

    המשימה העיקרית צריכה להיות בחינוך ובהכשרה המקצועית במטרה להכין אנשים, ובייחוד את הנוער ואת המגזרים הנחשלים, לתעסוקה במקצועות עדכניים ובעלי עתיד הנדרשים בשוק.

    מה שעוד נחוץ לעשות הוא עידוד השקעות המייצרות צמיחה, בעיקר בתשתיות ובהייטק שבו אנחנו נמצאים בשורה הראשונה של המדינות המפותחות בעולם.

  3. צחי הגיב:

    כל ההון הזורם לארץ זורם בגלל הריבית השקלית הגבוהה . ההון הזה לא מופנה להשקעות ריאליות ולכן אין הרבה שינוי בשוק העבודה וברמות השכר . 900,000 שכירים במדינת ישראל משתכרים פחות מ 2500 ש"ח ברוטו לחודש .כל הצמיחה הזאת היא מלאכותית

  4. מיכאל לשוש הגיב:

    שיניתי כי הוצפתי דואר זבל בכמויות גדולות. הטלפון שלי שם עדכני – התקשרי ואראה במה המדובר 077-2002336 (הוט כבלים)

  5. ‘מישהו’, התבלבלת קשות הגיב:

    כניראה התבלבלת עם אחוזי האבטלה (בפינלנד 8.4%). להבא תזכור שאבטלה זה לא צמיחה (כי אם ההיפך).

    הצמיחה בפינלנד:

    Year GDP
    in billions of USD PPP
    % GDP Growth
    2002 139.882 2.2
    2003 145.327 2.4
    2004 152.955 3.6
    2005 161.099 1.8
    2006 168.348 3.2

    הצמיחה בדנמרק:

    Year GDP
    in billions of USD PPP
    % GDP Growth
    2002 166.876 0.5
    2003 170.798 0.7
    2004 178.477 2.4
    2005 187.721 2.2
    2006 195.581 2.1

    הצמיחה בשוודיה:

    GDP – real growth rate: 3.6% (2004 est.)
    GDP growth 2.7% (2005 est.)

  6. גיא הגיב:

    מאמר מאיר עיניים שמציג נתונים רבים שגם איתם אפשר לשחק,אך במאמרך בתגובות של הטור של ספירו אני מוצאהרבה יותר עניין שכן הן עוצמתיות ופרובוקטיביות ביותר.

  7. מישהו הגיב:

    ישראל לא נכנסה לשום "טורבו צמיחה". בפינלנד ההערכות הם של צמיחה של 6% השנה, בשבדיה 5%, בנורבגיה 5% ובדנמרק 4.5% והם מדינות הרבה יותר עשירות מאיתנו (אפילו הבורסות שלהן עשו תשואה הרבה יותר גבוה השנה מהבורסה בישראל). דבר זה לא מפריע להם להיות מדינות רווחה ולהרחיב את מדיניות הרווחה שלהם (ראה המצע של מפלגת הסוציאל דמוקרטים בפינלנד שעומדים להיבחר לפי כל הסקרים בבחירות שיהיו עוד חודש וחצי בפינלנד).

  8. לאבי הגיב:

    ככה זה כשמטפלים בנתונים באופן בלתי מקצועי. תמיד צריך לבדוק ע"פ איזה שיטה מחשבים. הנתונים שאתה הבאת אינם במחירים קבועים, כלומר הם נתונים לתנודות חריפות עקב שערי המטבע וגורמים אחרים. לכן עברו בעולם לחישוב התמ"ג בשיטה הנקראת PPP המתחשבת בכוח הקנייה ולא בשערי המטבעות, או, מה שעוד יותר מדוייק, לחישוב במחירים קבועים.

    הינה סקירה של מועצת אירופה על הכלכלות של כ"א מהמדינות. לגבי המדינות הנורדיות דנמרק, פינלנד ושוודיה הנתונים הם בעמ’ 64-5, 110 ו-112 בהתאמה.

    — קישור —

    לפי הנתונים של מועצת אירופה הצמיחה והאבטלה נראית כדלקמן (לגבי 2006-7 מדובר בתחזית):

    דנמרק
    ======

    צמיחה

    2005 – 3.1%
    2006 – 3.2%
    2007 – 2.3%

    אבטלה

    05 – 4.8%
    06 – 4.0%
    07 – 3.8%

    פינלנד
    =======

    צמיחה

    05 – 2.1%
    06 – 3.6%
    07 – 2.9%

    אבטלה

    05 – 8.8%
    06 – 8.4%
    07 – 7.9%

    שוודיה
    =======

    צמיחה

    05 – 2.7%
    06 – 3.4%
    07 – 2.9%

    אבטלה

    05 – 7.8%
    06 – 7.0%
    07 – 6.7%

    ייתכן שהצמיחה במחצית השנייה של השנה היתה קצת יותר גבוהה מהצפוי, אבל גם אז זה רחוק מאוד מהנתונים העיתונאיים שאתה הבאת המבוססים כניראה על שערי המטבע השוטפים (ולפיכך על חוזקו של היורו לעומת הדולר בחודשים האחרונים) ולא על גידול ממשי בתמ"ג.

    הנתונים האלה דומים לנתונים שהבאתי למעלה הלקוחים ממקור אחר.

  9. אבי הגיב:

    הצמיחה בפינלנד השנה 6%
    — קישור —
    — קישור —
    האבטלה בפינלנד 6.7%
    — קישור —
    הצמיחה בשבדיה 5%
    — קישור —
    האבטלה בשבדיה 4.3%
    — קישור —
    וכך גם הצמיחה בדנמרק ובנורבגיה.
    אגב האבטלה בדנמרק היא 4.2%
    — קישור —
    והאבטלה בנורבגיה היא 2.2%
    — קישור —

  10. אבי הגיב:

    הנתונים שהבאתי בהחלט מביאים בחשבון ppp (כוח קנייה) ומחירים קבועים. הנתונים שאתה הבאת היו הערכות בלבד שהתבדו לחלוטין ורובם היו של צמיחה אמיתית (צמיחה יחסית לגידול האוכלוסייה), מבחינת צמיחה אמיתית ישראל צמחה בערך 3%, בקשר לנתוני האבטלה שלך הם שגויים לחלוטין (למעשה הכי טוב זה לבדוק נתוני תעסוקה שנקראים גם שיעור ההשתפות בכוח העבודה – employment rates אתה תגלה נתוני תעסוקה גבוהים במיוחד בסקנדינביה) ובוא אני אגיד לך עוד משהו, גם ההערכות לשנים הבאות בקשר לסקנדינביה יתבדו

  11. שי הגיב:

    מה הטענה הזאת של נתוני צמיחה במחירים אמיתיים ולא אמיתיים, מאיפה המצאת את ההבדל הזה.
    הנה לינק מה?-economist שידוע כעיתון ימני, רוב הלינק הוא קשקוש והשמצות טפשיות, אולם גם הוא טוען שהצמיחה השנה בשבדיה מדהימה (5.6%)
    the Swedish economy grew at a sizzling annual rate of 5.6%
    — קישור —

  12. לשי ולאבי הגיב:

    לשי: מה לעשות שיש כל מיני שיטות חישוב לתמ"ג, ולערבב ביניהן זה כמו לערבב בין עגבניות לפלפפונים. כך למשל בסין התמ"ג לנפש ע"פ כוח הקנייה הוא יותר מ*פי ארבעה* מאשר ע"פ שערי החליפין. אבל אותך לא מעניינים ההבדלים בין עגבנייה למלפפון – בשבילך זה הכל ‘ירקות’. חוץ מזה, אם היית קורא בעיון את המאמר שהבאת היית רואה שהצמיחה של 5.6% (כניראה העיתון ה’ימני’ חישב ע"פ שערי החליפין) התייחסה לרבעון השני ולא לכל השנה. אבל יותר חשוב מהצמיחה ברבעון כזה או אחר היא המגמה ארוכת הטווח. כדאי שתעיף מבא בתרשים מס’ 1 במאמר שהבאת תחת הכותרת DRIFTING DOWN שמראה איך התמ"ג השוודי לנפש בהשוואה לממוצע של ה-OECD ירד תוך 50 שנה בכ-25%. אין זה מיקרה שהציבור בשוודיה שלח את הסוציאל-דמוקרטים לאופוזיציה ובחר בשמרנים. תשאל את עצמך מדוע (רמז: קרא את כל המאמר ואולי תבין).

    לאבי: לא הערכות ולא בטיח. הנתונים שאני הבאתי עד 2005 היו נתונים מסוכמים. כדאי שתסתכל בקישור שהבאתי כדי לראות את המגמות על פני פרקי זמן קצת יוצר ארוכים, למשל מ-2000, ואז תראה את הביצועים הבינוניים ומטה של הכלכלות הסקנדינוויות (להוציא פינלנד). רק לגבי 2006 ו-2007 היו הערכות. מצחיק שאתה קורא לנתונים של מועצת האיחוד האירופי – במיקרה זה לגבי האבטלה – ‘שגויים לחלוטין’. תמהני מאיפה עזות המצח לכך. בטח יש לך נתונים ‘נכונים’ שאסף גוף מסתורי כלשהו. מה שאתה כותב על השתתפות בכוח העבודה לא שייך בכלל לעניין. גם מובטלים שייכים ל’משתתפים בכוח העבודה’. מי לא שייך? עקרות בית שלא יוצאות לעבודה, פנסיונרים, חיילים בשרות חובה, נכים שלא מסוגלים לעבוד וכד’.

הגיבו למישהו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים