יום שלישי היה יום רגיל בכנסת, שעות הבוקר והצהריים, שלפני הודעת היועמ"ש על העמדת נשיא המדינה לדין באשמת אונס, היתה רצופה בדיוני ועדות, אישורי תקציבים והוראות שעה, או בקיצור, דיני ממונות ונפשות, תלוי דרך איזה עדשה מסתכלים.
ועדת הכספים של הכנסת התכנסה בשעות הבוקר המוקדמות לאשר העברות תקציבים שהוגשו לה על ידי משרד האוצר, בין השאר אושרו במהירות תקציבים לישיבות, לפנימיות ומועדוניות ואפילו תקציב משרדו של השר ליברמן עבר לאחר ויכוח פוליטי סטנדרטי בין אופוזיציה לקואליציה.
היה זה דווקא אחד הסעיפים הלא חשובים, לכאורה, שעורר סערה גדולה, משרד האוצר ביקש לאשר העברה של 17 מליון שקל לבנק השקעות אשר עסק בייעוץ לממשלה בכל הנוגע להפרטת בתי הזיקוק בחיפה. כן כן, קראתם נכון, 17 מליון שקל עבור דו"ח ייעוץ לממשלה. משהתחילו חברי הכנסת, ובראשם, שלי יחימוביץ, הרב משה גפני, אבו וילן ואחרים לתהות על מהות הבקשה, התייצב, באומץ צריך לציין, מנהל יחידת ההפרטה של רשות החברות ואמר: "סליחה רבותי, זה רק חלק מהכסף. הסכום הכולל עומד על 46 מליון שקל".
למי שלא לא הבין להלן משפט הסבר – המדינה שילמה 46 מליון שקל לבנק השקעות (אמריקאי כמדומני) אשר נתן לה במשך שנתיים ייעוץ על הדרך הטובה ביותר להפריט את בתי הזיקוק, עסקה שנסגרה באופן סופי רק לאחר שיעוד הקרקע עליו עומד בית הזיקוק שונה וערך העסקה כולה עלה בעשרות אחוזים. מבינים? 2 מיליון לחודש לעורכי דין ויועצי השקעות מחו"ל על עסקה שבסופו של דבר נחתמה רק בגלל שינוי יעוד הקרקע – שינוי שאת ההערכתו יכול לעשות השמאי הממשלתי.
צעקות הח"כים מילאו את חדר ועדת-הכספים. בהצבעה, הראשונה, הוחלט שלא לאשר את ההעברה. או אז הגיש אחד מחברי הוועדה בקשה לרוויזיה, שמשמעותה, הצבעה חוזרת. בדקות אלה מיהרו אל חדר הוועדה, מנהל רשות החברות, יו"ר בז"ן (לשעבר מנכ"ל האוצר), והכל על מנת לשכנע בנחיצות התשלום תוך כדי הנימוק המדהים ש"כבר חתמנו איתם חוזה והם ביצעו את העבודה".
הרוויזיה הצליחה, הסכום השערורייתי עבר.
כחצי שעה לאחר מכן התכנסה ועדת חוק, חוקה ומשפט לדון בבקשת משרד המשפטים בהארכת הוראת השעה מ-2004 ולפיה יקוצצו ב- 5% תקציבי מערכת הסיוע המשפטי והסנגוריה המשפטית במשרד המשפטים. בסך הכל 10 מיליון שקלים. אבל 10 מיליון של דיני נפשות ממש.
"אם לא תאשרו את הקיצוץ", אמר מנכ"ל המשרד, "לא נוכל להמשיך ולתת סיוע לעשרות אלפי הפונים אלינו". הקיצוץ מחויב, החרה אחריו ראש אגף התקציבים במשרדו. אם לא תאשרו את הקיצוץ, לא נוכל לקבל מהאוצר תקציב נוסף לכיסוי הגרעון שיש לנו בתקציב המשרד.
גם במקרה הזה היו רוב חברי הכנסת נגד הקיצוץ, הם הבינו את מה שטענו נציגי לשכת עורכי הדין ועמותת "ידיד" שנכחו בדיון כי אי אפשר להמשיך ולכווץ את מערך הסיוע המשפטי לחלשים. אי אפשר שמערכת המשפט תמשיך ותהייה לעשירים בלבד.
וח"כ הרב משה גפני, שהיה נוכח בשני דיוני הוועדות שתוארו להלן, קפץ ואמר, תחשבו על הדבר הבא, רק לפני שעה נתנה המדינה 46 מיליון שקל לעורכי דין שמייצגים את העשירים. מה היה קורה אם היו נותנים להם "רק" 36 מיליון ואת העשרה הנותרים מעבירים למשרד המשפטים עבור סיוע משפטי לעניים?".
רוב חברי הכנסת, מהאופוזיציה ומהקואליציה, ביקשו להצביע ולהפיל את הוראת השעה, שאגב מסוף דצמבר 2006 הינה בטלה, אך יו"ר הוועדה החליט לעכב את ההצבעה, הוא רוצה להגיע להסדר עם משרד המשפטים.
אתם הבנתם את זה?
מי הח"כ שדרש הצבעה חוזרת?
התמונה שעולה מהכתבה מסריחה מכאן ועד להודעה חדשה. יש חכ"ים שהפכו משתפ"ים של בעלי ההון בישראל ושל ההון הבינלאומי – הכל על חשבון אזרחי מדינת ישראל!
פשוט נמאס מתעשיית הדמגוגיה והשקרים של האוצר והממשלה. ואני מדבר בתור קרבן אישי של המשחקים המלוכלכים שלהם- אולטימאטום קיצוץ או סגירה לאלתר…